שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם חציר או שחת?
חציר (Hey) או שחת הם שמות לסוג של מספוא, מזון גס לבהמות ובעלי חיים.
חציר הוא הפתרון של החקלאים להאכלת חיות משק כמו בקר, סוסים וצאן. כשאינם יכולים לצאת אל האחו, אם זה בחורף הקר, כשהמרעה אינו אפשרי ואם זה כשהם מוחזקים ומאכילים אותם ברפת, באורווה, או בדיר.
בדרך כלל מייצרים את החציר מדגנים וקטניות. אחרי שקוצרים, מייבשים וכובשים אותם לחבילות גדולות, מאוחסן החציר עד שישמש מזון לבעלי החיים.
החציר בריא ומזין מהקש, שהוא שאריות של הצמח, שנשארו לאחר שרוב הגרגרים והפירות נאספו ממנו. בעוד שהקש הוא תוצר לוואי של הגידול החקלאי והוא דל מבחינה תזונתית, החציר מכיל את כל מרכיבי הצמח ופירותיו והוא עשיר ובריא, מה שמבטיח גם תנובת חלב ובשר עשירים וטובים יותר.
כך מגלגלים את החציר בשדות:
https://youtu.be/hi_dUMfmHYU
כך מכינים אותו בקציר:
https://youtu.be/rNEKTWsl3-A
וכך אוכלות אותו הבהמות, כמו העיזים והפרה, עד שמציעים לה בננה:
https://youtu.be/RfntY3zihMM
מהי אם החיטה?
אם החיטה (Wild wheat) היא חיטת בר קדומה שממנה תרבתו לפני 10,000 שנים את החיטה שאותה אנו אוכלים ברובנו כיום. ככל הנראה זה קרה באיזור של צפון מדינת ישראל של ימינו.
החוקרים חיפשו אותה כבר במאה ה-19 ואכן, אם החיטה נמצאה לראשונה בשדה בצפון ארץ ישראל בשנת 1873. אז סברו שהיא שעורה, אבל החוקרים הבינו בדיעבד שזו הייתה חיטת בר. ההבנה שזו החיטה שממנה נוצרה החיטה התרבותית, המבוייתת, הפכה למוסכמה. רק כמה עשרות שנים אחר כך, בשנת 1906, לאחר שמדענים וחוקרים רבים חיפשו אותה, הגיע תורו של האגרונום וחוקר הצמחים היהודי, אהרון אהרונסון, לחפשה בארץ ישראל.
אהרונסון, תושב המושבה זכרון יעקב ובן טיפוחיו של הברון אדמונד דה רוטשילד, מי ששלח אותו ללמוד אגרונומיה בצרפת, היה חוקר צעיר ומוכשר להפליא. מי שבדיעבד יוודע שמו גם כמייסד וראש מחתרת ניל"י, מחתרת ריגול יהודית שפעלה נגד העות'מאנים ועזרה לבריטים לכבוש את הארץ, הקדים את כל החוקרים האחרים ומצא את אם החיטה, בסמוך למושבה ראש פינה. התגלית הזו פרסמה את שמו בכל העולם ועתידו היה מובטח.
אהרונסון סבר וצדק שגילוי אם החיטה עשוי להקנות לחוקרים ידע שיסייע לאתר תכונות המצויות בחיטה, מה שיאפשר להשביח את הגידולים ולהגדיל את העמידות של החיטה בפני מחלות ויובש.
ואכן, הגילוי של אהרונסון שינה את פני התזונה העולמית לתמיד. עד היום משתמשים באם החיטה להשבחת החיטה הקיימת ונעזרים בה כדי להפוך את החיטה לעמידה ומזינה יותר, להקטין את הצורך לרסס אותה ולהעשיר אותה בויטמינים ומינרלים.
בימינו, לאור שינויי האקלים העולמי וההתחממות כדור הארץ, מתגלית אם-החיטה כחשובה עוד יותר. תרומתה משמעותית מאד לחיזוק תכונות חשובות לחיטה שממנה ניזונה האנושות, כמו העמידות שלה בפני מחלות ומזיקים, עמידות לחום, יובש וקרינה ועוד. הידע הרב שתרם המחקר על אם החיטה בתחום הגנטיקה של החיטה מאפשר גם השבחה גנטית של החיטה ושל מיני צומח נוספים המשמשים לייצור מזון.
הנה סרטון על אם החיטה וגילויה בארץ (עברית):
https://youtu.be/pFwaYz_wV3Q
שדה עם גידול שנראה כמו אם החיטה:
https://youtu.be/V1tHMCYm00s
והחיטה הפכה לאחד הנושאים מעוררי המחלוקת בקרב תזונאים ואנשי בריאות בעולם:
https://youtu.be/eO3cIrNEuIc?long=yes
מהי ההיסטוריה של הלחם?
מבין כל דברי המאכל, אין ספק שתפקידו של הלחם (Bread) בתזונה האנושית הוא המרכזי והמשמעותי ביותר.
באלפי השנים האחרונות הפך מרכיב המזון הזה לכל כך הרבה יותר מאוכל והוא משקף מרכיבים מעמדיים, כלכליים ואפילו פוליטיים שונים. הלחם גם מילא את התפקיד המרכזי בתזונה האנושית וגם הפך למרכיב חברתי מרכזי בה.
עוד בימי קדם משתרע מאבקו של האדם להשיג ולייצר את הלחם על פני כל היבשות. האדם הקדמון הכין אותו משעורה ודוחן טחונים. את החיטה הוא גילה כשהיגר מאפריקה לאזור הסהר הפורה.
הערכות החוקרים הן שכבר לפני 30 אלף שנה טחנו בני אדם דגנים שלוקטו ונאספו בשטח, טחנו אותם באמצעות אבנים, הוסיפו מים, לשו לבצק ואפו ממנו לחם.
המקור הגאוגרפי של גידול החיטה, בתקופה הנאוליטית, בסביבות 11 אלף שנה לפני הספירה, לא ברור לחלוטין. אם בעבר נראה היה שהוא מצוי בעיראק של ימינו, כיום מדברים דווקא על צפון ישראל ושכנותיה. אז החל האדם לגדל מיני חיטה ושעורה ולאפות מהם מעין עוגות, שנאפו בתוך אפר חם.
נוסעים וסוחרים העבירו לכל פינות העולם העתיק את סודות גידול החיטה והכנת הלחם. זה הביא לכך שבמהלך תקופה קצרה הפכה החיטה למרכיב מרכזי בתזונה ובכל מקום החלו להכין ממנו לחם.
דגני הבר שבויתו לחקלאות המתהווה אפשרו לאדם אז לחיות בעיקר על לחם ולא פעם אף על הלחם לבדו.
היתרון של הדגנים היה נעוץ ביכולת השימור הגבוהה שלהם, בעושר ובכמות הפחמימות בהם ובערך התזונתי של דגני הבר, שהיה גדול משמעותית מזה של החיטה של ימינו.
הלחם מספק אז יותר מחצי מהקלוריות שהמין האנושי צורך. בספר האבן "עלילות גילגמש", שנכתב על גילגמש, מלך שומר שבמזרח התיכון העתיק, סופר על הארוחה הנפוצה שאכל בחייו וכללה רק לחם ובירה. שניהם נוצרו ממחמצת שאור.
במסופוטמיה של אותם ימים, במזרח התיכון העתיק, הגדיר הלחם את החלוקה המעמדית. כל מעמד אכל אז לחם שונה. אצילים ועשירים יאכלו את הלחם האיכותי והקשה יותר לייצור. העניין המעמדי של הלחם יילך ויתפתח בהיסטוריה, כשהלחם הלבן נחשב אז למאכל של אצילים ומלכים, בעוד פשוטי העם נאלצו לאכול רק את הלחם הכהה, לחם שחור.
אפילו אפלטון, מגדולי הפילוסופים של יוון העתיקה, מנהל בספר "רפובליקה" דיון על העיר האידאלית ועל הלחם שצריך לשמש בה למאכל, האם הוא לחם לבן או לחם מלא, כפרי שכזה.
כך ממשיכה דרכו של הלחם, שהחלה במערות האדם הקדמון, באפייה בין אבנים גדולות, המשיכה בתנורי חצר גדולים ששימשו את הנשים לאפיית הלחם בבית, למטבחי טירות האצילים והתנורים הפשוטים שליד בתי האריסים שלהם ואל מפעלי הענק שמייצרים את הלחם המודרני,
במהלך המאה ה-19 מאפשרת טכנולוגיה חדשה ייצור זול והמוני של לחם תעשייתי והיגייני. המאכל הבסיסי כל כך עובר את השינוי המשמעותי ביותר מאז העולם הקלאסי. שיווק ופרסום הופכים את הלחם התעשייתי החדש, כמעט כולו, אגב, הוא לחם לבן, ללחם המזין הנקי והבריא ביותר מכל סוגי הלחם שהיו.
סוף המאה ה-20 מוליד את המאפיות הקטנות ואנינות הלחם, שאופות, משחזרות וממציאות מיני לחם חדשים וישנים, גובות מחירים מופקעים. בעוד הלחם הכפרי, מהקמח המלא והלא מנופה הופך לבריא החדש, מגובה במחקרים ונחשק על ידי המסודרים, הלחם הלבן, זה שנחשב תקופות ארוכות לבריא והיוקרתי מכל האחרים, הופך מושמץ, משמין, לא בריא ונחות ממנו.
הנה תולדות הלחם בקצרה:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=52
כך מכינים לחם כמו לפני 2,000 שנה:
https://youtu.be/DYTuNXq1eBk
הלחם הרומי:
https://youtu.be/B6cACVc-t64
וכך אפו לחם בימי הביניים:
https://youtu.be/7Rt0OR8LalA
מהי חקלאות בעל ואיך היא קשורה ללחם?
חקלאות בעל, המוכרת גם בכינוי "פלחה", היא צורת גידול חקלאית שמבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד. חקלאות כזו מסתפקת בהשקייה ישירה, ללא אגירה של מים או הזרמתם לחלקות בשדה.
מקור שמה של חקלאות הבעל הוא כפי הנראה מהשם של אל הפיריון והסערה הכנעני "בעל". העובדה שהחקלאים הקדמונים ראו בהענות האל לתפילות שלהם את מקור התנובה בשדותיהם היא שקישרה ככל הנראה את החקלאות הזו בעזרתו של האל "בעל".
בישראל נחשבת החיטה כגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר בחקלאות בעל וממנה מכינים את הלחם.
הנה תחילת הגדילה של החיטה בגשמי החורף:
http://youtu.be/gdHNpfdTNME
שנה חקלאית שלמה, מהחריש אל הקציר:
https://youtu.be/iNP9qbsWf8o
שדות החיטה המלאים בחורף:
http://youtu.be/HDMD9aAUCN0
וקציר החיטה שגודלה בחקלאות בעל:
http://youtu.be/aK3iwDjQ1Kc
מהי החלה היהודית ומה מקורה?
החַלָּה היא לחם שקולעים אותו באופן מיוחד, לצמה ואז אופים אותו בתנור. את החלה נוהגים לאפות לפי המסורת ולאכול בשבת ובחג. חלות משווקות בישראל תמיד לקראת סוף השבוע, בעיקר בימי שישי, בסופרמרקטים ובחנויות המכולת.
נראה שמקורה של החלה במטבח היהודי של ספרד. בהמשך המנהג להכין ולאכול חלה בשבת התפשט לקהילות רבות באירופה. לארץ ישראל הביאו את החלה הקלועה יהודים מארצות אשכנז. ביהדות המזרח, כולל בצפון אפריקה, כלל לא הכירו את החלה לפני כן.
כיום חלה נחשבת אמנם למאכל יהודי באירופה אך לא חסרים עמים שאוכלים חלות כלחם לא קדוש אלא פשוט טעים. אם זה באירופה, בדרום אפריקה ואפילו אצל חלק מערביי ישראל והתושבים המוסלמים של הארץ. מספרים שחלות יום השישי הפכו למאפה מבוקש מאוד בחודש הרמדאן.
הפופולריות המתגברת של החלות בחברה הערבית שבארץ היא אחד הביטויים הברורים להשפעתה התרבותית של תרבות האוכל המקומי, שחוצה הלי חשבון גבולות ולאומים.
אגב, בערבית נקראות החלות הקלועות והמאוד דומות "מיג'דל", שפירושו "צמה" או "לחם קלוע".
חלות קלועות הנקראות מיג'דל. בערבית פירוש המלה הוא צמה או לחם קלוע, אבל המתבונן בהן יתקשה מאוד להבדיל ביניהן לבין החלות שנמכרות בכל מכולת ומאפייה בחלקה המערבי של העיר, מדי יום שישי.
אי אפשר להכחיש שהחלות הפופולאריות במזרח הן ביטוי להשפעה תרבותית קולינרית חוצת לאומים וגבולות.
כך מכינים חלה לשבת (עברית):
https://youtu.be/PXn4YkNSnrs
מצוות הפרשת חלה (עברית):
https://youtu.be/1gjq1GqQqow
אחד הדברים המיוחדים בחלה היהודית היא קליעת חלה (עברית):
https://youtu.be/cYfKp7T43uA
וכמה סגנונות קליעה של חלה:
https://youtu.be/pr_Hi5NhF6M
איפה ומתי נולדה החקלאות?
איך מייצרים לחם?
זה מתחיל משדות החיטה והדגנים שישמשו לייצור הבצק, עם כל מיני תוספות או בלי. כשהחיטה מגיעה לטחנת הקמח, טוחנים את הדגן לקמח דק מאד. הוא נארז ונשלח למאפיות. מהקמח הזה ייצרו בהמשך את הבצק ללחם.
אחרי שהאופה לש את הקמח, עם מים ושמרים, נוצר בצק. מהבצק הזה, שיתפח ויהפוך אוורירי, ניתן יהיה לקלוע את החלה או להכין את גושי הבצק לצורת הלחם, הלחמניות ושאר המאפים.
כשהן מוכנות בתבניות, יוכנסו כיכרות הלחם אל התנור וייאפו למשך זמן מספיק, עד שיהפכו ללחם חם וטרי.
כשיראו בתנור כיכרות לחם חומים וחמים, יוציאו אותן האופים מהתנור, יארזו בארגזים וישלחו אותן לחנויות. יש מהם שיבצעו פיסה של לחם טרי וחמים לאכילה, או יגישו לשולחן את הלחמים הטריים וטעימים כל כך.
בתיאבון!
הנה פס ייצור של מאפייה גדולה (עברית):
https://youtu.be/goitik-o8d8
תהליך ייצור הלחם במאפייה בישראל (עברית):
https://youtu.be/uHyrHSfFaqI
כך יוצרים את הקמח:
https://youtu.be/y8vLjPctrcU
איך להכין לחמניות בבית (עברית):
https://youtu.be/KWVbDNBnPqE
וייצור לחם במפעלי הלחם הגדולים:
https://youtu.be/9wlJbsNBUgc?t=89&long=yes
חציר (Hey) או שחת הם שמות לסוג של מספוא, מזון גס לבהמות ובעלי חיים.
חציר הוא הפתרון של החקלאים להאכלת חיות משק כמו בקר, סוסים וצאן. כשאינם יכולים לצאת אל האחו, אם זה בחורף הקר, כשהמרעה אינו אפשרי ואם זה כשהם מוחזקים ומאכילים אותם ברפת, באורווה, או בדיר.
בדרך כלל מייצרים את החציר מדגנים וקטניות. אחרי שקוצרים, מייבשים וכובשים אותם לחבילות גדולות, מאוחסן החציר עד שישמש מזון לבעלי החיים.
החציר בריא ומזין מהקש, שהוא שאריות של הצמח, שנשארו לאחר שרוב הגרגרים והפירות נאספו ממנו. בעוד שהקש הוא תוצר לוואי של הגידול החקלאי והוא דל מבחינה תזונתית, החציר מכיל את כל מרכיבי הצמח ופירותיו והוא עשיר ובריא, מה שמבטיח גם תנובת חלב ובשר עשירים וטובים יותר.
כך מגלגלים את החציר בשדות:
https://youtu.be/hi_dUMfmHYU
כך מכינים אותו בקציר:
https://youtu.be/rNEKTWsl3-A
וכך אוכלות אותו הבהמות, כמו העיזים והפרה, עד שמציעים לה בננה:
https://youtu.be/RfntY3zihMM
אם החיטה (Wild wheat) היא חיטת בר קדומה שממנה תרבתו לפני 10,000 שנים את החיטה שאותה אנו אוכלים ברובנו כיום. ככל הנראה זה קרה באיזור של צפון מדינת ישראל של ימינו.
החוקרים חיפשו אותה כבר במאה ה-19 ואכן, אם החיטה נמצאה לראשונה בשדה בצפון ארץ ישראל בשנת 1873. אז סברו שהיא שעורה, אבל החוקרים הבינו בדיעבד שזו הייתה חיטת בר. ההבנה שזו החיטה שממנה נוצרה החיטה התרבותית, המבוייתת, הפכה למוסכמה. רק כמה עשרות שנים אחר כך, בשנת 1906, לאחר שמדענים וחוקרים רבים חיפשו אותה, הגיע תורו של האגרונום וחוקר הצמחים היהודי, אהרון אהרונסון, לחפשה בארץ ישראל.
אהרונסון, תושב המושבה זכרון יעקב ובן טיפוחיו של הברון אדמונד דה רוטשילד, מי ששלח אותו ללמוד אגרונומיה בצרפת, היה חוקר צעיר ומוכשר להפליא. מי שבדיעבד יוודע שמו גם כמייסד וראש מחתרת ניל"י, מחתרת ריגול יהודית שפעלה נגד העות'מאנים ועזרה לבריטים לכבוש את הארץ, הקדים את כל החוקרים האחרים ומצא את אם החיטה, בסמוך למושבה ראש פינה. התגלית הזו פרסמה את שמו בכל העולם ועתידו היה מובטח.
אהרונסון סבר וצדק שגילוי אם החיטה עשוי להקנות לחוקרים ידע שיסייע לאתר תכונות המצויות בחיטה, מה שיאפשר להשביח את הגידולים ולהגדיל את העמידות של החיטה בפני מחלות ויובש.
ואכן, הגילוי של אהרונסון שינה את פני התזונה העולמית לתמיד. עד היום משתמשים באם החיטה להשבחת החיטה הקיימת ונעזרים בה כדי להפוך את החיטה לעמידה ומזינה יותר, להקטין את הצורך לרסס אותה ולהעשיר אותה בויטמינים ומינרלים.
בימינו, לאור שינויי האקלים העולמי וההתחממות כדור הארץ, מתגלית אם-החיטה כחשובה עוד יותר. תרומתה משמעותית מאד לחיזוק תכונות חשובות לחיטה שממנה ניזונה האנושות, כמו העמידות שלה בפני מחלות ומזיקים, עמידות לחום, יובש וקרינה ועוד. הידע הרב שתרם המחקר על אם החיטה בתחום הגנטיקה של החיטה מאפשר גם השבחה גנטית של החיטה ושל מיני צומח נוספים המשמשים לייצור מזון.
הנה סרטון על אם החיטה וגילויה בארץ (עברית):
https://youtu.be/pFwaYz_wV3Q
שדה עם גידול שנראה כמו אם החיטה:
https://youtu.be/V1tHMCYm00s
והחיטה הפכה לאחד הנושאים מעוררי המחלוקת בקרב תזונאים ואנשי בריאות בעולם:
https://youtu.be/eO3cIrNEuIc?long=yes
מבין כל דברי המאכל, אין ספק שתפקידו של הלחם (Bread) בתזונה האנושית הוא המרכזי והמשמעותי ביותר.
באלפי השנים האחרונות הפך מרכיב המזון הזה לכל כך הרבה יותר מאוכל והוא משקף מרכיבים מעמדיים, כלכליים ואפילו פוליטיים שונים. הלחם גם מילא את התפקיד המרכזי בתזונה האנושית וגם הפך למרכיב חברתי מרכזי בה.
עוד בימי קדם משתרע מאבקו של האדם להשיג ולייצר את הלחם על פני כל היבשות. האדם הקדמון הכין אותו משעורה ודוחן טחונים. את החיטה הוא גילה כשהיגר מאפריקה לאזור הסהר הפורה.
הערכות החוקרים הן שכבר לפני 30 אלף שנה טחנו בני אדם דגנים שלוקטו ונאספו בשטח, טחנו אותם באמצעות אבנים, הוסיפו מים, לשו לבצק ואפו ממנו לחם.
המקור הגאוגרפי של גידול החיטה, בתקופה הנאוליטית, בסביבות 11 אלף שנה לפני הספירה, לא ברור לחלוטין. אם בעבר נראה היה שהוא מצוי בעיראק של ימינו, כיום מדברים דווקא על צפון ישראל ושכנותיה. אז החל האדם לגדל מיני חיטה ושעורה ולאפות מהם מעין עוגות, שנאפו בתוך אפר חם.
נוסעים וסוחרים העבירו לכל פינות העולם העתיק את סודות גידול החיטה והכנת הלחם. זה הביא לכך שבמהלך תקופה קצרה הפכה החיטה למרכיב מרכזי בתזונה ובכל מקום החלו להכין ממנו לחם.
דגני הבר שבויתו לחקלאות המתהווה אפשרו לאדם אז לחיות בעיקר על לחם ולא פעם אף על הלחם לבדו.
היתרון של הדגנים היה נעוץ ביכולת השימור הגבוהה שלהם, בעושר ובכמות הפחמימות בהם ובערך התזונתי של דגני הבר, שהיה גדול משמעותית מזה של החיטה של ימינו.
הלחם מספק אז יותר מחצי מהקלוריות שהמין האנושי צורך. בספר האבן "עלילות גילגמש", שנכתב על גילגמש, מלך שומר שבמזרח התיכון העתיק, סופר על הארוחה הנפוצה שאכל בחייו וכללה רק לחם ובירה. שניהם נוצרו ממחמצת שאור.
במסופוטמיה של אותם ימים, במזרח התיכון העתיק, הגדיר הלחם את החלוקה המעמדית. כל מעמד אכל אז לחם שונה. אצילים ועשירים יאכלו את הלחם האיכותי והקשה יותר לייצור. העניין המעמדי של הלחם יילך ויתפתח בהיסטוריה, כשהלחם הלבן נחשב אז למאכל של אצילים ומלכים, בעוד פשוטי העם נאלצו לאכול רק את הלחם הכהה, לחם שחור.
אפילו אפלטון, מגדולי הפילוסופים של יוון העתיקה, מנהל בספר "רפובליקה" דיון על העיר האידאלית ועל הלחם שצריך לשמש בה למאכל, האם הוא לחם לבן או לחם מלא, כפרי שכזה.
כך ממשיכה דרכו של הלחם, שהחלה במערות האדם הקדמון, באפייה בין אבנים גדולות, המשיכה בתנורי חצר גדולים ששימשו את הנשים לאפיית הלחם בבית, למטבחי טירות האצילים והתנורים הפשוטים שליד בתי האריסים שלהם ואל מפעלי הענק שמייצרים את הלחם המודרני,
במהלך המאה ה-19 מאפשרת טכנולוגיה חדשה ייצור זול והמוני של לחם תעשייתי והיגייני. המאכל הבסיסי כל כך עובר את השינוי המשמעותי ביותר מאז העולם הקלאסי. שיווק ופרסום הופכים את הלחם התעשייתי החדש, כמעט כולו, אגב, הוא לחם לבן, ללחם המזין הנקי והבריא ביותר מכל סוגי הלחם שהיו.
סוף המאה ה-20 מוליד את המאפיות הקטנות ואנינות הלחם, שאופות, משחזרות וממציאות מיני לחם חדשים וישנים, גובות מחירים מופקעים. בעוד הלחם הכפרי, מהקמח המלא והלא מנופה הופך לבריא החדש, מגובה במחקרים ונחשק על ידי המסודרים, הלחם הלבן, זה שנחשב תקופות ארוכות לבריא והיוקרתי מכל האחרים, הופך מושמץ, משמין, לא בריא ונחות ממנו.
הנה תולדות הלחם בקצרה:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=52
כך מכינים לחם כמו לפני 2,000 שנה:
https://youtu.be/DYTuNXq1eBk
הלחם הרומי:
https://youtu.be/B6cACVc-t64
וכך אפו לחם בימי הביניים:
https://youtu.be/7Rt0OR8LalA
חקלאות בעל, המוכרת גם בכינוי "פלחה", היא צורת גידול חקלאית שמבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד. חקלאות כזו מסתפקת בהשקייה ישירה, ללא אגירה של מים או הזרמתם לחלקות בשדה.
מקור שמה של חקלאות הבעל הוא כפי הנראה מהשם של אל הפיריון והסערה הכנעני "בעל". העובדה שהחקלאים הקדמונים ראו בהענות האל לתפילות שלהם את מקור התנובה בשדותיהם היא שקישרה ככל הנראה את החקלאות הזו בעזרתו של האל "בעל".
בישראל נחשבת החיטה כגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר בחקלאות בעל וממנה מכינים את הלחם.
הנה תחילת הגדילה של החיטה בגשמי החורף:
http://youtu.be/gdHNpfdTNME
שנה חקלאית שלמה, מהחריש אל הקציר:
https://youtu.be/iNP9qbsWf8o
שדות החיטה המלאים בחורף:
http://youtu.be/HDMD9aAUCN0
וקציר החיטה שגודלה בחקלאות בעל:
http://youtu.be/aK3iwDjQ1Kc
חיטה
החַלָּה היא לחם שקולעים אותו באופן מיוחד, לצמה ואז אופים אותו בתנור. את החלה נוהגים לאפות לפי המסורת ולאכול בשבת ובחג. חלות משווקות בישראל תמיד לקראת סוף השבוע, בעיקר בימי שישי, בסופרמרקטים ובחנויות המכולת.
נראה שמקורה של החלה במטבח היהודי של ספרד. בהמשך המנהג להכין ולאכול חלה בשבת התפשט לקהילות רבות באירופה. לארץ ישראל הביאו את החלה הקלועה יהודים מארצות אשכנז. ביהדות המזרח, כולל בצפון אפריקה, כלל לא הכירו את החלה לפני כן.
כיום חלה נחשבת אמנם למאכל יהודי באירופה אך לא חסרים עמים שאוכלים חלות כלחם לא קדוש אלא פשוט טעים. אם זה באירופה, בדרום אפריקה ואפילו אצל חלק מערביי ישראל והתושבים המוסלמים של הארץ. מספרים שחלות יום השישי הפכו למאפה מבוקש מאוד בחודש הרמדאן.
הפופולריות המתגברת של החלות בחברה הערבית שבארץ היא אחד הביטויים הברורים להשפעתה התרבותית של תרבות האוכל המקומי, שחוצה הלי חשבון גבולות ולאומים.
אגב, בערבית נקראות החלות הקלועות והמאוד דומות "מיג'דל", שפירושו "צמה" או "לחם קלוע".
חלות קלועות הנקראות מיג'דל. בערבית פירוש המלה הוא צמה או לחם קלוע, אבל המתבונן בהן יתקשה מאוד להבדיל ביניהן לבין החלות שנמכרות בכל מכולת ומאפייה בחלקה המערבי של העיר, מדי יום שישי.
אי אפשר להכחיש שהחלות הפופולאריות במזרח הן ביטוי להשפעה תרבותית קולינרית חוצת לאומים וגבולות.
כך מכינים חלה לשבת (עברית):
https://youtu.be/PXn4YkNSnrs
מצוות הפרשת חלה (עברית):
https://youtu.be/1gjq1GqQqow
אחד הדברים המיוחדים בחלה היהודית היא קליעת חלה (עברית):
https://youtu.be/cYfKp7T43uA
וכמה סגנונות קליעה של חלה:
https://youtu.be/pr_Hi5NhF6M
היכן נולדה החקלאות?
מי המציאו את החקלאות?
המהפכה החקלאית שבה החלו בני האדם לעבד את האדמה, כדי לגדל מזון ולביית את החיות לצרכיהם, היא ככל הנראה השינוי הכי משמעותי בתולדות המין האנושי. המעניין הוא שהיא לא החלה במקום אחד, אלא התרחשה במקומות שונים בעולם, בלי קשר אחד לשני.
המהפכה החקלאית התרחשה לראשונה בתקופה הנאוליתית, החלק האחרון של תקופת האבן. זה קרה לפני כ-12 אלף שנה, באזור שנקרא "מסופוטמיה", בעברית "אזור הסהר הפורה". האזור הזה בצורת קשת, או סהר (ירח) משתרע בין איראן לישראל של היום וכולל גם את טורקיה וסוריה של ימינו.
אגב, מחקרים חדשים גילו שייתכן שביות החיטה, לאחד המרכיבים החשובים ביותר במהפכה החקלאית, החל עוד לפני 20 אלף שנה במזרח התיכון, בלא אחר מאשר עמק הירדן שבצפון מדינת ישראל של היום.
כך או כך, בסביבות 5,000 לפני הספירה פיתחו השומרים את החקלאות עוד יותר. השומרים היו בעלי התרבות המפותחת הראשונה בהיסטוריה. הם הפעילו שיטות חדשות שהמציאו בחקלאות, כולל תכנון השקיה מאוד מתקדם לאותו הזמן.
השומרים גם החלו בשיטה של "התמחות", בה הוכשרו עובדים מקצועיים ומומחים לכל תחום ותחום בחקלאות. בכך הם התקדמו והצליחו לעומת השיטה שבה כולם עושים הכל.
למעשה, בכך הורישו השומרים לעולם כולו את ה"התמחות" - אחת מאבני היסוד של הכלכלה האנושית המתקדמת. כך התפתחה מאוד החקלאות בשומר והם הצליחו לעבד שטחים נרחבים במיוחד, כשכל חקלאי מתמחה במיומנות מסוימת ומצטיין בה, לעומת חקלאות בה כולם עושים הכל בצורה בינונית ומטה. ה"התמחות" הוכיחה את יכולותיה בשומר והשאירה לדורות הבאים שיטה מעולה לקדמה והצלחה כלכלית.
על המהפכה החקלאית תוכלו ללמוד בהרחבה באאוריקה, בתגית "המהפכה החקלאית".
במסופוטמיה נולדו החקלאות וביות החיות:
https://youtu.be/k837R16PvOk
האם כך נולדה החקלאות:
https://youtu.be/bhzQFIZuNFY
כאן נוצר הסהר הפורה שבו נולדה החקלאות (עברית):
https://youtu.be/ydyIn4zZXvo?t=8s
עצוב שבמקומות מסוימים בעולם החקלאות הולכת ונזנחת (עברית):
https://youtu.be/adhgEblYfOA
וסרטון ארוך יותר על הנוודים שהפכו לחקלאים הראשונים בהיסטוריה:
http://youtu.be/Ki8S5I83Ccc?long=yes
מי המציאו את החקלאות?
המהפכה החקלאית שבה החלו בני האדם לעבד את האדמה, כדי לגדל מזון ולביית את החיות לצרכיהם, היא ככל הנראה השינוי הכי משמעותי בתולדות המין האנושי. המעניין הוא שהיא לא החלה במקום אחד, אלא התרחשה במקומות שונים בעולם, בלי קשר אחד לשני.
המהפכה החקלאית התרחשה לראשונה בתקופה הנאוליתית, החלק האחרון של תקופת האבן. זה קרה לפני כ-12 אלף שנה, באזור שנקרא "מסופוטמיה", בעברית "אזור הסהר הפורה". האזור הזה בצורת קשת, או סהר (ירח) משתרע בין איראן לישראל של היום וכולל גם את טורקיה וסוריה של ימינו.
אגב, מחקרים חדשים גילו שייתכן שביות החיטה, לאחד המרכיבים החשובים ביותר במהפכה החקלאית, החל עוד לפני 20 אלף שנה במזרח התיכון, בלא אחר מאשר עמק הירדן שבצפון מדינת ישראל של היום.
כך או כך, בסביבות 5,000 לפני הספירה פיתחו השומרים את החקלאות עוד יותר. השומרים היו בעלי התרבות המפותחת הראשונה בהיסטוריה. הם הפעילו שיטות חדשות שהמציאו בחקלאות, כולל תכנון השקיה מאוד מתקדם לאותו הזמן.
השומרים גם החלו בשיטה של "התמחות", בה הוכשרו עובדים מקצועיים ומומחים לכל תחום ותחום בחקלאות. בכך הם התקדמו והצליחו לעומת השיטה שבה כולם עושים הכל.
למעשה, בכך הורישו השומרים לעולם כולו את ה"התמחות" - אחת מאבני היסוד של הכלכלה האנושית המתקדמת. כך התפתחה מאוד החקלאות בשומר והם הצליחו לעבד שטחים נרחבים במיוחד, כשכל חקלאי מתמחה במיומנות מסוימת ומצטיין בה, לעומת חקלאות בה כולם עושים הכל בצורה בינונית ומטה. ה"התמחות" הוכיחה את יכולותיה בשומר והשאירה לדורות הבאים שיטה מעולה לקדמה והצלחה כלכלית.
על המהפכה החקלאית תוכלו ללמוד בהרחבה באאוריקה, בתגית "המהפכה החקלאית".
במסופוטמיה נולדו החקלאות וביות החיות:
https://youtu.be/k837R16PvOk
האם כך נולדה החקלאות:
https://youtu.be/bhzQFIZuNFY
כאן נוצר הסהר הפורה שבו נולדה החקלאות (עברית):
https://youtu.be/ydyIn4zZXvo?t=8s
עצוב שבמקומות מסוימים בעולם החקלאות הולכת ונזנחת (עברית):
https://youtu.be/adhgEblYfOA
וסרטון ארוך יותר על הנוודים שהפכו לחקלאים הראשונים בהיסטוריה:
http://youtu.be/Ki8S5I83Ccc?long=yes
זה מתחיל משדות החיטה והדגנים שישמשו לייצור הבצק, עם כל מיני תוספות או בלי. כשהחיטה מגיעה לטחנת הקמח, טוחנים את הדגן לקמח דק מאד. הוא נארז ונשלח למאפיות. מהקמח הזה ייצרו בהמשך את הבצק ללחם.
אחרי שהאופה לש את הקמח, עם מים ושמרים, נוצר בצק. מהבצק הזה, שיתפח ויהפוך אוורירי, ניתן יהיה לקלוע את החלה או להכין את גושי הבצק לצורת הלחם, הלחמניות ושאר המאפים.
כשהן מוכנות בתבניות, יוכנסו כיכרות הלחם אל התנור וייאפו למשך זמן מספיק, עד שיהפכו ללחם חם וטרי.
כשיראו בתנור כיכרות לחם חומים וחמים, יוציאו אותן האופים מהתנור, יארזו בארגזים וישלחו אותן לחנויות. יש מהם שיבצעו פיסה של לחם טרי וחמים לאכילה, או יגישו לשולחן את הלחמים הטריים וטעימים כל כך.
בתיאבון!
הנה פס ייצור של מאפייה גדולה (עברית):
https://youtu.be/goitik-o8d8
תהליך ייצור הלחם במאפייה בישראל (עברית):
https://youtu.be/uHyrHSfFaqI
כך יוצרים את הקמח:
https://youtu.be/y8vLjPctrcU
איך להכין לחמניות בבית (עברית):
https://youtu.be/KWVbDNBnPqE
וייצור לחם במפעלי הלחם הגדולים:
https://youtu.be/9wlJbsNBUgc?t=89&long=yes
