שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הציל חיים ויצמן את בריטניה ושכנע את בלפור להצהיר?
נשיא. פעיל ציבור. מדען. סדר ההגדרות לא חשוב כי כאן נספר לכם על איש שעשה את כל הדברים הללו באותה מידה של רצינות ולא מעט למען עמו ישראל.
ד"ר חיים ויצמן היה כימאי יהודי-בריטי מוכשר ומפורסם. לימים מי שעתיד להיבחר ולהיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל, הוא ללא ספק מאבות הציונות ומהחשובים בתורים והאחראים לקום המדינה היהודית.
סיפורו של ויצמן מתחיל ברוסיה הלבנה, בה הוא נולד ב-1874. הוא למד פה ושם, עד להשלמת הדוקטורט שלו בשווייץ. בתחילת המאה ה-20 משתקע הכימאי הצעיר בעיר הבריטית מנצ'סטר ומתחיל לבצע מחקרים בכימיה.
ויצמן מתגלה די מהר כמדען מצליח. לזכותו עתידים להצטבר עם הזמן מעל 100 פטנטים. יהיו גם שלל תגליות מדעיות שייקשרו בשמו, אבל החשובה שבהן הפכה אותו לכוכב של ממש.
כי חוקר הכימיה היהודי ויצמן ידוע כאחד מחלוצי הביוטכנולוגיה המודרנית. במיוחד מסייעת לקריירה שלו שיטה שפיתח, להפקת אצטון מחומרים צמחיים, באמצעות שימוש בחיידקים. בהמצאה זו הוא עתיד לסייע משמעותית לניצחון של אימפריה.
למעשה, ההמצאה הזו נולדה במקרה. כמו רבים מהכימאים בתקופתו, ויצמן ניסה גם הוא בשלב מסוים בקריירה שלו לייצר גומי סינתטי. בניסוייו הוא השתמש בחיידקים מתסיסי סוכר כדי להפיק את האיזו-אמיל אלכוהול, אחד המרכיבים הנחוצים לגומי סינטטי. אבל בשלב מסוים הכימאי היהודי גילה שהחיידקים שלו מפיקים דווקא כמויות גדולות של כוהל בוטילי ואצטון.
זה לא היה מה שהוא חיפש ולכן הוא זנח וכמעט שכח את העניין. אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בריטניה נזקקה בדחיפות לאצטון, אחד המרכיבים המשמעותיים בייצור קוֹרְדִיט (cordite) - תערובת הבעירה שמתחילה באותם ימים להחליף את אבק השריפה ההכרחי עד אז לירי תותחים.
מי שסיפקה לאנגליה עד אז את החומרים לייצור אציטון הייתה האויבת במלחמה הנוכחית - גרמניה. כשסיפק ויצמן אציטון לאנגליה ועוד בחינם, הוא פתר את בעיית ייצור הקרדיט לאימפריה כולה ותרם תרומה משמעותית לניצחון במלחמה כולה.
בזכות הישגיו המדעיים ובראשם ההתגייסות באספקת האצטון, העריכה ממשלת בריטניה את ויצמן מאוד. תגליתו, שאיפשרה לאימפריה הבריטית לייצר את האצטון החיוני וסייעה לה לנצח במלחמת העולם הראשונה, הקנתה לו יוקרה עצומה גם במסדרונות הפוליטיים שלה.
וכך, את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית וקשריו הרבים איתה, הצליח ויצמן לתעל בתבונה, לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.
ביחד עם אהרון אהרונסון, עוד מדען יהודי ומרגל מוערך על ידי הבריטים, ויצמן היה לאחד משני האחראים החשובים ביותר להבטחה הבריטית שנקראה "הצהרת בלפור".
היה זה בסך הכל מכתב קצר, ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, לנשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. אבל המכתב הזה חולל תפנית והביא להתקדמות עצומה במאבק הציוני למדינה. במכתב הכירה אימפריה בינלאומית, לראשונה בהיסטוריה, בזכותם של היהודים על ארץ ישראל. ההצהרה של בלפור היוותה את הניצוץ הראשון של תמיכה רשמית בחלום המדינה היהודית. היא שהפכה את חלום הקמתה של מדינה כזו קרוב מאי-פעם.
תרומתו של ד"ר חיים ויצמן להצהרת בלפור והלחץ והשתדלנות הפוליטיים העצומים שלו נשאו פרי גם הלאה והובילו את האימפריה הבריטית לתמיכה מודרגת במפעל הציוני, גם אם הייתה נתונה ללא מעט נסיגות. מנהיגים בריטים התחלפו והיה שהגיעו ימים קשים לציונות, אבל ויצמן תמיד המשיך ברקע לפעול מאחורי הקלעים לריכוך עמדות המתנגדים לציונות ולהגשמת החלום.
לא רק הצהרת בלפור אלא כל פעילותו הציונית העצומה, הם שהובילו את המדען היהודי בריטי להפוך לימים, לנשיא הראשון של מדינת ישראל.
על חייו של חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/pcqfUJJ-cPw
סיפורו של חיים וויצמן (עברית):
https://youtu.be/C8zOj6WaqYI
הבית שלו בעיר רחובות (עברית):
https://youtu.be/Hy0m_jYeSms
סיפורה של הצהרת בלפור, שהוצאה בזכותו (עברית):
http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s
מצגת וידאו על חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/gYy9KYJyksU
ותכנית חינוכית בעברית על חיים וייצמן (עברית):
https://youtu.be/WGIXfvN8MNA?long=yes
מהי הצהרת בלפור?
מכתב אחד קצר ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, ריגש את העם היהודי כולו באותם זמנים והפך את חלום המדינה היהודית לקרוב מתמיד. המכתב הרשמי נשלח בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, אל נשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. הוא אמר בלשון רשמית ש"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל."
המכתב נקרא "הצהרת בלפור" (Balfour declaration). הוא היה ההישג המדיני הציוני הגדול ביותר עד אותה עת. אימפריה בינלאומית מכירה באופן מסוים בזכות היהודית על ארץ ישראל. וואו!
אמנם העובדה שהאימפריה הבריטית מכירה בפעם הראשונה בארץ ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי הייתה רק מילים, אך בעיני התומכים בתנועה הציונית היא הייתה משמעותית מאד והיסטורית. זו הפעם הראשונה מאז הגלו הרומים את היהודים לפני כ-2000 שנה, שבה מכיר כוח אימפריאלי משפיע באזור, בזכות כלשהי של היהודים על ארץ ישראל.
החשיבות של ההצהרה גדלה בזכות העובדה שבריטניה הייתה קרובה לכיבוש מלא של ארץ ישראל. אמנם לא הובהר בבירור מהי אותה "ישות יהודית מדינית בארץ ישראל", אך ההצהרה על הישות הזו פתחה פתח להמשך המסע הציוני ונתנה "רוח גבית" למפעל הציוני.
המכתב הזה, מאת האימפריה העולמית החשובה שהייתה באותן שנים בתהליך של כיבוש ארץ ישראל מהתורכים ששלטו בה שנים רבות, לא נכתב סתם. הוא היה שיאו של תהליך מדיני-פוליטי ארוך ומייגע, שבו לחצו מנהיגים ציוניים את ממשלת בריטניה לקבל הצעה שהגישה ההנהגה הציונית. הוא היה גם ההצלחה הראשונה מסוגה, מאז התחיל הרצל את המסע הציוני, להכרה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל. סימן קטן אך משמעותי מבחינה סמלית.
יום פרסום ההצהרה, 2 בנובמבר, הפך בשנים הראשונות ליום חשוב ביותר לתנועה הציונית. נהגו אז לחגוג אותו בטקסים בארץ ישראל ובקהילות יהודיות בעולם. באותה תקופה אף ספרו את השנים מאז יום הצהרת בלפור, לציון של תאריכים ואירועים שקרו בארץ ישראל. על מצבת אליעזר בן יהודה, למשל, מופיע מועד מותו "מאז הצהרת בלפור".
אגב, הדמות המרכזית בהפעלת הלחץ והשתדלנות הפוליטיים הייתה ד"ר חיים ויצמן, מדען יהודי בריטי ולימים הנשיא הראשון. ממשלת בריטניה העריצה את ויצמן בשל הישגיו המדעיים, שכן אלו סייעו באופן משמעותי ליכולתה של בריטניה לנצח במלחמת העולם הראשונה. את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית תעל וייצמן בתבונה לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.
הנה סיפורה של הצהרת בלפור (עברית):
http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s
היו המון ויכוחים על הניסוח של בלפור להצהרה (עברית):
https://youtu.be/v5GNe29V5oQ
על החשיבות של ההצהרה והלקח ממנה (עברית):
http://youtu.be/HiiofCD7Vr0
מצגת וידאו שמסבירה בצורה מקורית את הצהרת בלפור (עברית):
http://youtu.be/-U3Ss1hUpa8
מספר שנים אחר כך, כשבא הלורד בלפור לבקר בארץ ישראל (עברית):
http://youtu.be/PVSS8Ao5BAw
והשתלשלות העניינים שהובילו להצהרת הבלפור החשובה ומעוררת המחלוקת (מתורגם):
https://youtu.be/woqxgoCHDWo?long=yes
כיצד הצילה אם החיטה של אהרונסון מיליונים?
רבים מכירים את שמו לא מהפעילות המדעית המרשימה שלו, אלא דווקא כמי שייסד את מחתרת ניל"י, מחתרת ריגול יהודית שפעלה נגד העות'מאנים בארץ ישראל. קראו לו אהרון אהרונסון והוא היה האגרונום והבוטנאי וחוקר הצמחים היהודי הגדול של תחילת המאה ה-20.
אהרונסון, יליד אירופה שעלה עם משפחתו לארץ ישראל כילד, היה תושב המושבה זכרון יעקב. בגיל צעיר הוא היה בן טיפוחיו של הברון אדמונד דה רוטשילד ששלח אותו ללמוד אגרונומיה בצרפת. די מהר היה לחוקר צמחים מוכשר להפליא שחקר את צמחי ארץ ישראל ותיעד אלפי מינים בה.
כמו מדענים רבים בתחום, אהרונסון החל לחפש את "אם החיטה" (Triticum dicoccoides), מין של חיטת בר קדומה שממנה בייתו ראשוני החקלאים מיני חיטה מבוייתים בתקופת המהפכה החקלאית, לפני 10,000 שנה.
כמו רבים מעמיתיו הוא סבר וצדק שגילוי אם החיטה יקנה לחוקרים ידע שיסייע לאתר תכונות טובות המצויות בחיטת הבר, העמידה יותר למחלות ולתנאי אקלים קשים. הוא ידע שידע כזה יאפשר להשביח את הגידולים ולהגדיל את עמידות מיני החיטה המבוייתים בפני מחלות ויובש, מה שיאפשר לרבים בעולם לזכות בתזונה טובה יותר ובאזורים רבים אף מצילת חיים.
אהרונסון פורץ הדרך החליט לחפש בארץ ישראל את אם החיטה. הוא הקדים את כל החוקרים האחרים ושיער שדווקא באזור זה במזרח התיכון ייתכן וחיטת הבר הזו קיימת. ואכן, הוא הקדים את כל מדעני העולם ומצא ראשון את אם החיטה הגדלה בר, בסמוך למושבה ראש פינה.
התגלית הזו, שעתידה לשנות את התזונה העולמית כולה, פרסמה את שמו בכל העולם. התהילה המדעית שלו הייתה גדולה ועתידו המדעי היה מובטח.
אבל כאן מתגלה אהרון אהרונסון הציוני ואוהב ישראל. המדען עטור התהילה מסכן את הכל כדי לסייע לעמו. הוא מבין שהשלטון התורכי בארץ ישראל מביא רק רע ליהודים, מנצל אותם וכופה עליהם שלטון אכזרי ואנטי ציוני. כדי לסייע לבריטים לסלק את הטורקים, הוא מקים את מחתרת ניל"י. הוא עושה זאת ביחד עם קבוצת צעירים, בעיקר אבשלום פיינברג, עוזרו הצעיר למחקר ושתי בנותיו של אהרונסון.
החבורה חלמה לסייע להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. פיינברג לא זכה לכך, לאחר שנרצח בעת משימת ריגול במדבר סיני. אבל אהרונסון עם בנותיו המשיכו לפעול לסיוע לבריטים לכבוש את הארץ מידי הטורקים העות'מאנים, מה שיקרה לבסוף.
ביחד עם הדוקטור חיים ויצמן, לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל, אהרונסון פעל רבות להשגת מה שנקרא "הצהרת בלפור", אותו מכתב של שר החוץ הבריטי שעתיד לעורר את הציונות ולקדם משמעותית את חלום המדינה היהודית בארץ ישראל.
ועדיין, בצד תרומתו לציונות ולשחרור מהשליט הטורקי, אסור לשכוח את "אם החיטה", הגילוי של אהרונסון ששינה את פני התזונה העולמית לתמיד. ניתן לומר בביטחון שהוא מהאנשים היחידים בהיסטוריה שמאות מיליוני אנשים, לא פחות, חבים לו ולתגליתו את חייהם ואת תזונת משפחותיהם הטובה יותר.
הנה סיפורו המופלא של אהרונסון (עברית):
https://youtu.be/lasL3i5iMG4
סיפור תגליתו האגרונומית החשובה של אהרון אהרונסון (עברית):
https://youtu.be/cUV8l6YsJVY
מצגת וידאו על אם החיטה וגילויה בארץ (עברית):
https://youtu.be/pFwaYz_wV3Q
על האיש המופלא והמדען שסיכן הכל למען תקומת ישראל (עברית):
https://youtu.be/NOYTg1r4pLY
ובית אהרונסון (ללא מילים):
https://youtu.be/sRaFRJtagXU
חיים ויצמן
נשיא. פעיל ציבור. מדען. סדר ההגדרות לא חשוב כי כאן נספר לכם על איש שעשה את כל הדברים הללו באותה מידה של רצינות ולא מעט למען עמו ישראל.
ד"ר חיים ויצמן היה כימאי יהודי-בריטי מוכשר ומפורסם. לימים מי שעתיד להיבחר ולהיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל, הוא ללא ספק מאבות הציונות ומהחשובים בתורים והאחראים לקום המדינה היהודית.
סיפורו של ויצמן מתחיל ברוסיה הלבנה, בה הוא נולד ב-1874. הוא למד פה ושם, עד להשלמת הדוקטורט שלו בשווייץ. בתחילת המאה ה-20 משתקע הכימאי הצעיר בעיר הבריטית מנצ'סטר ומתחיל לבצע מחקרים בכימיה.
ויצמן מתגלה די מהר כמדען מצליח. לזכותו עתידים להצטבר עם הזמן מעל 100 פטנטים. יהיו גם שלל תגליות מדעיות שייקשרו בשמו, אבל החשובה שבהן הפכה אותו לכוכב של ממש.
כי חוקר הכימיה היהודי ויצמן ידוע כאחד מחלוצי הביוטכנולוגיה המודרנית. במיוחד מסייעת לקריירה שלו שיטה שפיתח, להפקת אצטון מחומרים צמחיים, באמצעות שימוש בחיידקים. בהמצאה זו הוא עתיד לסייע משמעותית לניצחון של אימפריה.
למעשה, ההמצאה הזו נולדה במקרה. כמו רבים מהכימאים בתקופתו, ויצמן ניסה גם הוא בשלב מסוים בקריירה שלו לייצר גומי סינתטי. בניסוייו הוא השתמש בחיידקים מתסיסי סוכר כדי להפיק את האיזו-אמיל אלכוהול, אחד המרכיבים הנחוצים לגומי סינטטי. אבל בשלב מסוים הכימאי היהודי גילה שהחיידקים שלו מפיקים דווקא כמויות גדולות של כוהל בוטילי ואצטון.
זה לא היה מה שהוא חיפש ולכן הוא זנח וכמעט שכח את העניין. אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בריטניה נזקקה בדחיפות לאצטון, אחד המרכיבים המשמעותיים בייצור קוֹרְדִיט (cordite) - תערובת הבעירה שמתחילה באותם ימים להחליף את אבק השריפה ההכרחי עד אז לירי תותחים.
מי שסיפקה לאנגליה עד אז את החומרים לייצור אציטון הייתה האויבת במלחמה הנוכחית - גרמניה. כשסיפק ויצמן אציטון לאנגליה ועוד בחינם, הוא פתר את בעיית ייצור הקרדיט לאימפריה כולה ותרם תרומה משמעותית לניצחון במלחמה כולה.
בזכות הישגיו המדעיים ובראשם ההתגייסות באספקת האצטון, העריכה ממשלת בריטניה את ויצמן מאוד. תגליתו, שאיפשרה לאימפריה הבריטית לייצר את האצטון החיוני וסייעה לה לנצח במלחמת העולם הראשונה, הקנתה לו יוקרה עצומה גם במסדרונות הפוליטיים שלה.
וכך, את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית וקשריו הרבים איתה, הצליח ויצמן לתעל בתבונה, לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.
ביחד עם אהרון אהרונסון, עוד מדען יהודי ומרגל מוערך על ידי הבריטים, ויצמן היה לאחד משני האחראים החשובים ביותר להבטחה הבריטית שנקראה "הצהרת בלפור".
היה זה בסך הכל מכתב קצר, ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, לנשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. אבל המכתב הזה חולל תפנית והביא להתקדמות עצומה במאבק הציוני למדינה. במכתב הכירה אימפריה בינלאומית, לראשונה בהיסטוריה, בזכותם של היהודים על ארץ ישראל. ההצהרה של בלפור היוותה את הניצוץ הראשון של תמיכה רשמית בחלום המדינה היהודית. היא שהפכה את חלום הקמתה של מדינה כזו קרוב מאי-פעם.
תרומתו של ד"ר חיים ויצמן להצהרת בלפור והלחץ והשתדלנות הפוליטיים העצומים שלו נשאו פרי גם הלאה והובילו את האימפריה הבריטית לתמיכה מודרגת במפעל הציוני, גם אם הייתה נתונה ללא מעט נסיגות. מנהיגים בריטים התחלפו והיה שהגיעו ימים קשים לציונות, אבל ויצמן תמיד המשיך ברקע לפעול מאחורי הקלעים לריכוך עמדות המתנגדים לציונות ולהגשמת החלום.
לא רק הצהרת בלפור אלא כל פעילותו הציונית העצומה, הם שהובילו את המדען היהודי בריטי להפוך לימים, לנשיא הראשון של מדינת ישראל.
על חייו של חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/pcqfUJJ-cPw
סיפורו של חיים וויצמן (עברית):
https://youtu.be/C8zOj6WaqYI
הבית שלו בעיר רחובות (עברית):
https://youtu.be/Hy0m_jYeSms
סיפורה של הצהרת בלפור, שהוצאה בזכותו (עברית):
http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s
מצגת וידאו על חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/gYy9KYJyksU
ותכנית חינוכית בעברית על חיים וייצמן (עברית):
https://youtu.be/WGIXfvN8MNA?long=yes
מכתב אחד קצר ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, ריגש את העם היהודי כולו באותם זמנים והפך את חלום המדינה היהודית לקרוב מתמיד. המכתב הרשמי נשלח בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, אל נשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. הוא אמר בלשון רשמית ש"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל."
המכתב נקרא "הצהרת בלפור" (Balfour declaration). הוא היה ההישג המדיני הציוני הגדול ביותר עד אותה עת. אימפריה בינלאומית מכירה באופן מסוים בזכות היהודית על ארץ ישראל. וואו!
אמנם העובדה שהאימפריה הבריטית מכירה בפעם הראשונה בארץ ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי הייתה רק מילים, אך בעיני התומכים בתנועה הציונית היא הייתה משמעותית מאד והיסטורית. זו הפעם הראשונה מאז הגלו הרומים את היהודים לפני כ-2000 שנה, שבה מכיר כוח אימפריאלי משפיע באזור, בזכות כלשהי של היהודים על ארץ ישראל.
החשיבות של ההצהרה גדלה בזכות העובדה שבריטניה הייתה קרובה לכיבוש מלא של ארץ ישראל. אמנם לא הובהר בבירור מהי אותה "ישות יהודית מדינית בארץ ישראל", אך ההצהרה על הישות הזו פתחה פתח להמשך המסע הציוני ונתנה "רוח גבית" למפעל הציוני.
המכתב הזה, מאת האימפריה העולמית החשובה שהייתה באותן שנים בתהליך של כיבוש ארץ ישראל מהתורכים ששלטו בה שנים רבות, לא נכתב סתם. הוא היה שיאו של תהליך מדיני-פוליטי ארוך ומייגע, שבו לחצו מנהיגים ציוניים את ממשלת בריטניה לקבל הצעה שהגישה ההנהגה הציונית. הוא היה גם ההצלחה הראשונה מסוגה, מאז התחיל הרצל את המסע הציוני, להכרה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל. סימן קטן אך משמעותי מבחינה סמלית.
יום פרסום ההצהרה, 2 בנובמבר, הפך בשנים הראשונות ליום חשוב ביותר לתנועה הציונית. נהגו אז לחגוג אותו בטקסים בארץ ישראל ובקהילות יהודיות בעולם. באותה תקופה אף ספרו את השנים מאז יום הצהרת בלפור, לציון של תאריכים ואירועים שקרו בארץ ישראל. על מצבת אליעזר בן יהודה, למשל, מופיע מועד מותו "מאז הצהרת בלפור".
אגב, הדמות המרכזית בהפעלת הלחץ והשתדלנות הפוליטיים הייתה ד"ר חיים ויצמן, מדען יהודי בריטי ולימים הנשיא הראשון. ממשלת בריטניה העריצה את ויצמן בשל הישגיו המדעיים, שכן אלו סייעו באופן משמעותי ליכולתה של בריטניה לנצח במלחמת העולם הראשונה. את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית תעל וייצמן בתבונה לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.
הנה סיפורה של הצהרת בלפור (עברית):
http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s
היו המון ויכוחים על הניסוח של בלפור להצהרה (עברית):
https://youtu.be/v5GNe29V5oQ
על החשיבות של ההצהרה והלקח ממנה (עברית):
http://youtu.be/HiiofCD7Vr0
מצגת וידאו שמסבירה בצורה מקורית את הצהרת בלפור (עברית):
http://youtu.be/-U3Ss1hUpa8
מספר שנים אחר כך, כשבא הלורד בלפור לבקר בארץ ישראל (עברית):
http://youtu.be/PVSS8Ao5BAw
והשתלשלות העניינים שהובילו להצהרת הבלפור החשובה ומעוררת המחלוקת (מתורגם):
https://youtu.be/woqxgoCHDWo?long=yes
רבים מכירים את שמו לא מהפעילות המדעית המרשימה שלו, אלא דווקא כמי שייסד את מחתרת ניל"י, מחתרת ריגול יהודית שפעלה נגד העות'מאנים בארץ ישראל. קראו לו אהרון אהרונסון והוא היה האגרונום והבוטנאי וחוקר הצמחים היהודי הגדול של תחילת המאה ה-20.
אהרונסון, יליד אירופה שעלה עם משפחתו לארץ ישראל כילד, היה תושב המושבה זכרון יעקב. בגיל צעיר הוא היה בן טיפוחיו של הברון אדמונד דה רוטשילד ששלח אותו ללמוד אגרונומיה בצרפת. די מהר היה לחוקר צמחים מוכשר להפליא שחקר את צמחי ארץ ישראל ותיעד אלפי מינים בה.
כמו מדענים רבים בתחום, אהרונסון החל לחפש את "אם החיטה" (Triticum dicoccoides), מין של חיטת בר קדומה שממנה בייתו ראשוני החקלאים מיני חיטה מבוייתים בתקופת המהפכה החקלאית, לפני 10,000 שנה.
כמו רבים מעמיתיו הוא סבר וצדק שגילוי אם החיטה יקנה לחוקרים ידע שיסייע לאתר תכונות טובות המצויות בחיטת הבר, העמידה יותר למחלות ולתנאי אקלים קשים. הוא ידע שידע כזה יאפשר להשביח את הגידולים ולהגדיל את עמידות מיני החיטה המבוייתים בפני מחלות ויובש, מה שיאפשר לרבים בעולם לזכות בתזונה טובה יותר ובאזורים רבים אף מצילת חיים.
אהרונסון פורץ הדרך החליט לחפש בארץ ישראל את אם החיטה. הוא הקדים את כל החוקרים האחרים ושיער שדווקא באזור זה במזרח התיכון ייתכן וחיטת הבר הזו קיימת. ואכן, הוא הקדים את כל מדעני העולם ומצא ראשון את אם החיטה הגדלה בר, בסמוך למושבה ראש פינה.
התגלית הזו, שעתידה לשנות את התזונה העולמית כולה, פרסמה את שמו בכל העולם. התהילה המדעית שלו הייתה גדולה ועתידו המדעי היה מובטח.
אבל כאן מתגלה אהרון אהרונסון הציוני ואוהב ישראל. המדען עטור התהילה מסכן את הכל כדי לסייע לעמו. הוא מבין שהשלטון התורכי בארץ ישראל מביא רק רע ליהודים, מנצל אותם וכופה עליהם שלטון אכזרי ואנטי ציוני. כדי לסייע לבריטים לסלק את הטורקים, הוא מקים את מחתרת ניל"י. הוא עושה זאת ביחד עם קבוצת צעירים, בעיקר אבשלום פיינברג, עוזרו הצעיר למחקר ושתי בנותיו של אהרונסון.
החבורה חלמה לסייע להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. פיינברג לא זכה לכך, לאחר שנרצח בעת משימת ריגול במדבר סיני. אבל אהרונסון עם בנותיו המשיכו לפעול לסיוע לבריטים לכבוש את הארץ מידי הטורקים העות'מאנים, מה שיקרה לבסוף.
ביחד עם הדוקטור חיים ויצמן, לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל, אהרונסון פעל רבות להשגת מה שנקרא "הצהרת בלפור", אותו מכתב של שר החוץ הבריטי שעתיד לעורר את הציונות ולקדם משמעותית את חלום המדינה היהודית בארץ ישראל.
ועדיין, בצד תרומתו לציונות ולשחרור מהשליט הטורקי, אסור לשכוח את "אם החיטה", הגילוי של אהרונסון ששינה את פני התזונה העולמית לתמיד. ניתן לומר בביטחון שהוא מהאנשים היחידים בהיסטוריה שמאות מיליוני אנשים, לא פחות, חבים לו ולתגליתו את חייהם ואת תזונת משפחותיהם הטובה יותר.
הנה סיפורו המופלא של אהרונסון (עברית):
https://youtu.be/lasL3i5iMG4
סיפור תגליתו האגרונומית החשובה של אהרון אהרונסון (עברית):
https://youtu.be/cUV8l6YsJVY
מצגת וידאו על אם החיטה וגילויה בארץ (עברית):
https://youtu.be/pFwaYz_wV3Q
על האיש המופלא והמדען שסיכן הכל למען תקומת ישראל (עברית):
https://youtu.be/NOYTg1r4pLY
ובית אהרונסון (ללא מילים):
https://youtu.be/sRaFRJtagXU
