שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מייצרים חמאה?
ידוע שמספיק נענוע מקרי כדי להפוך שמנת לחמאה (Butter), מה שמחזק את ההנחה שהחמאה התגלתה במקרה, עוד בימי קדם, איפה שהוא במהלך האלף ה-9 עד ה-7 לפני הספירה, באזור מסופוטמיה.
החמאה הראשונה נוצרה ככל הנראה מחלב כבשים או עיזים שטולטל בעת שהועבר ממקום למקום על גבי בהמת משא.
בחלב יש מים ושומן. את החמאה מכינים מהשומן שבחלב, החלק השמן שבו, זה שאנו מכירים בתור שמנת. ייצור החמאה הוא תהליך ההפרדה של השומן מהחלב ה"רזה".
את השמנת יוצרים בכלי חלב שנעזב לזמן מה, עד שבחלקו העליון צפה השמנת. לרוב היא מחמיצה כשהחיידקים הופכים את הלקטוז שבה לחומצה לקטית.
כדי לייצר את החמאה, מנערים את השמנת חזק מאד, בפעולה שנקראת "חביצה". כיום היא נעשית במכונה שנקראת "מחבצה". הניעור של המחבצה מפרק את השומן של החלב לטיפות ומפזר אותן בצורה שווה במים. הן מייצרות את החמאה.
ואכן, כעבור זמן מה של חביצה נדבקות הטיפות זו לזו והופכות קשות יותר, מה שהופך את זה לחמאה. את גוש החמאה הזה נותר רק לשטוף במים קרים, להוסיף מלח לשימור, לחתוך ולארוז או לאכול כשרוצים.
אגב, חמאה שהופקה כך היא החמאה החמוצה. יש גם חמאה מתוקה שהיא תוצר דומה שנחבץ משמנת מתוקה, שמנת שהיא עצמה מיוצרת מחלב שלא החמיץ.
#חביצה בימי קדם
אגב, התהליך המסורתי של הכנת החמאה היה דומה אך ידני. המחבצה העתיקה הייתה כלי עשוי חרס, עץ או עור שטולטל ביד או על ידי גמל.
במקומות רבים במזרח התיכון ובאפריקה נהגו למלא בחציו נאד עשוי עור של עז בחלב, ניפחו אותו באוויר וסגרו היטב. בעזרת חבלים תלו את הנאד על חצובה פשוטה ועשויה מעץ ונענעו שוב ושוב עד שנוצרה החמאה.
אז איסוף השמנת מחלב טרי, הנחה של השמנת בכד חמאה עגול או מלבני, חביצה ממושכת עד להפרדת החמאה, רחיצתה במים קרים והוספת מלח לשימור ויש חמאה.
הנה ייצור החמאה:
https://youtu.be/qwb2uZLSLhw
כך מכינים חמאה ביתית:
https://youtu.be/tigXaA5W9tQ
עוד דרך להכין חמאה לבד:
https://youtu.be/RcpbQX5kCTA
רוצים להכין חמאה בעצמכם ובקלות?
https://youtu.be/Wt_RG42N3GM
וכך הכינו חמאה בתקופה הוויקטוריאנית:
https://youtu.be/DV7hop4m0YQ?long=yes
מה ההיסטוריה של החמאה?
החמאה (Butter) היא ממוצרי החלב הוותיקים ביותר בהיסטוריה האנושית. מקורה בתקופות קדומות בהן האדם למד לראשונה לעבד חלב בעלי חיים.
ההיסטוריה של החמאה מתחילה לפני כ-6,000 שנה, כשהאדם מתחיל לביית בעלי חיים ולהפיק מהם חלב. הגילוי הראשון של החמאה היה כנראה מקרי לחלוטין - נסיעה על גמל או סוס עם כד חלב שהתנדנד במשך שעות רבות הובילה לתהליך הטבעי של הפרדת השומן מהחלב.
השומרים הראשונים שגילו ויצרו חמאה היו כנראה שבטי הרועים באזורי מסופוטמיה (הסהכ הפורה), מצרים העתיקה והרי הקווקז. העדויות הכתובות הקדומות ביותר לייצור חמאה נמצאו על לוח אבן גיר בן 4,500 שנה במסופוטמיה העתיקה.
במצרים העתיקה נחשבת החמאה למוצר יוקרה ששימש בעיקר למטרות דתיות וקוסמטיות. המצרים השתמשו בחמאה לחניטה ולטקסים דתיים ובכתבים היירוגליפיים היא הוזכרה כמוצר יקר ערך.
בתרבויות הקדומות של אגן הים התיכון החמאה הייתה ידועה, אך לא כמזון נפוץ ובמיוחד לא ביוון וברומא העתיקות, בהן ראו אותה כמזון שיותר מתאים לברברים הצפוניים. באקלים החם של הים התיכון, חמאה שאיננה צלולה נמסה במהירות, בניגוד לגבינה למשל, מה שבאותם ימים לא בדיוק הפך אותה לתוצר חלבי מבוקש למאכל.
ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית השתמשו בחמאה בעיקר למטרות רפואיות וקוסמטיות, בעוד שמקור השומן שהיוונים העדיפו היה שמן זית. הרומאים למשל, מרחו חמאה על מפרקים כואבים או בלעו אותה נגד שיעול. בטקסטים רומיים עתיקים מציינים אותה גם כמגן מפני קור.
מארץ ישראל של אותם ימים נמצאו כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית ששימשו לייצור חמאה. החמאה מוזכרת בתנ"ך, כשמקור המילה העברית "חמאה" הוא בשפה השמית הקדומה, זו שהמחקר משער שממנה התפתחה השפה העברית.
בתנ"ך החמאה מוזכרת כמזון חגיגי המסמל שפע וכבוד לאורחים, מאכל מכבד ומאוד איכותי שמשמש ככיבוד עבור האורחים. לראשונה זה היה כשאברהם ושרה מגישים לשלושת המלאכים הבאים חמאה וחלב (בראשית, י"ח, ח'). בספר שופטים יעל מכבדת בחמאה את סיסרא (שופטים, ה', כ"ה).
באיזכורים שלה בתנ"ך החמאה היא לא רק מזון אלא גם ביטוי לברכה ושפע. שם נכתב על החמאה שהיא מסמלת את הטוב ("חמאה ודבש יאכל", ספר ישעיהו, ז', ט"ו) ומסופר על "נהרי נחלי דבש וחמאה" (בספר איוב, כ', י"ז). ישעיהו הנביא אף מתאר את החמאה ככזו שתחליף את החיטה והשעורה כמזון עיקרי בימים קשים.
קפיצה לנפילת רומא ומרבית ימי הביניים, בהם שימשה החמאה כחומר שמגן על פריטים שבירים שנארזו והועברו ממקום למקום. באותם ימים נהגו להכניס חפצים שבירים שכאלה לחמאה נוזלית פושרת וכשהיא התקררה היא התמצקה והגנה על המוצרים. כשהביאו את החפץ ליעד, נהגו לחמם את החמאה שוב ולשפוך אותה במצב נוזלי.
באותם ימים הופכת החמאה למזון נפוץ ברחבי אירופה, אך היא משמשת בעיקר כמזון איכרים. יפתיע ללמוד שמקור המילה האנגלית באטרפליי (butterfly) לפרפר הוא מאגדה או אמונה טפלה שרווחה בימי הביניים, שכדי לגנוב חמאה או שמנת מאיכרים יש מכשפות שהופכות לפרפרים.
בהדרגה תהפוך החמאה למקובלת גם על המעמדות הגבוהים ובמאה ה-16 היא תתקבל גם באצולה. הפופולריות שלה תתחזק עוד יותר, במיוחד כשהכנסייה הקתולית תתיר למאמינים לאכול חמאה במהלך צום הלנט.
החמאה תתקבל גם למעמד הבורגנות החדש באירופה והחל מהרנסאנס מתחילים לחבוץ חמאה באמצעות חבית-נדנדה שחוואים מנענעים ביד הלוך ושוב ביד. במהפכה התעשייתית זה ישתנה כשאמצעים ממוכנים יחליפו את הניעור הידני.
בצפון אירופה ובמיוחד בסקנדינביה, אירלנד ובריטניה, החמאה הפכה למרכיב מרכזי בתזונה, הרבה לפני התפשטותה לאירופה הדרומית. האקלים הקר סייע לשימור החמאה והיא הפכה למקור חשוב של קלוריות ושומנים בתזונה החורפית.
בסקנדינביה של המאה ה-12 מתחיל היצוא הוותיק באירופה של חמאה למדינות אחרות. בביצות באירלנד נמצאו גושי חמאה עתיקים שנשמרו במשך מאות שנים. אחדים מהגושים הללו היו במצב כה טוב, עד שהיו אכילים. בעיני חלק מהחוקרים זוהי הוכחה לתכונות השימור הטבעיות של ביצות.
בשנת 1856 הוקם מפעל החמאה הראשון במדינת ניו יורק שבארצות הברית. מכונות החביטה המכניות שפותחו באותם ימים עתידות להפוך את ייצור החמאה ליעיל ומהיר הרבה יותר מבעבר. מפריד השמנת הצנטריפוגי והשיווק המצוין של השוודי קארל גוסטב פטריק דה-לוול יאיץ את תהליך הפקת החמאה, בתהליך תיעוש שיילך וישתפר גם בארצות-הברית וגם באירופה.
בצרפת מכריז לואי נפוליאון השלישי (Louis Napoleon III) ב-1869 על פרס כספי למי שייפתח עבור הצבא והמעמדות הנמוכים תחליף זול וטוב לחמאה. ניצח בתחרות הכימאי הצרפתי היפוליט מז'ה-מורייה, שיצר את האולאו מרגרין (oleomargarine), מחלב שומן בקר. השם "מרגרין" (או מרגרינה) נגזר מהמילה היוונית "margarite" שפירושה פנינה, מה שבא בזכות המראה הנוצץ של המוצר.
לואי פסטר (Louis Pasteur) שינה את תעשיית החמאה כשגילה באמצע המאה ה-19 את תהליך הפיסטור. פסטור החלב מנע מאז מחלות והאריך את חיי המדף של החמאה. לכך סייעו טכנולוגיות הקירור והרכבות שאפשרו עתה הובלה של חמאה למרחקים ארוכים ואחסונה לתקופות ממושכות.
באמצע המאה ה-20 החמאה הפכה למרכיב מרכזי במטבחים רבים בעולם. בצרפת היא נחשבת לבסיס המטבח הקלאסי והצרפתים פיתחו לשימוש בה טכניקות מתוחכמות, כמו beurre blanc וbeurre noisette.
החמאה אף נאלצה במאה האחרונה להתמודד עם תחרות עזה מהמרגרינה שפותחה כתחליף זול. במטרה לשמור על תעשיית החמאה, חוקקו מדינות רבות חוקים שיגבילו את שיווק המרגרינה, כולל איסור על צביעתה בצהוב.
כך התפתחה החמאה ואיך מייצרים אותה:
https://youtu.be/qwb2uZLSLhw
למה דווקא אצלנו, ארץ זבת חלב ודבש, היא חסרה (עברית):
https://youtu.be/EyEvRCHGoSw
ועל ייצור החמאה בעבר והיום, עם שיטת הייצור המודרנית שלה:
https://youtu.be/bu6S3BAsCos
כיצד נולדה חמאת הבוטנים?
חמאת הבוטנים (Peanut Butter) פותחה על ידי רופא אמריקאי, בסוף המאה ה-19. בשנת 1890 החלו לשווק אותה באופן מסחרי, אבל דווקא כתוסף מזון. כן, חמאת הבוטנים הייתה במקור תוסף חלבונים לאנשים שסבלו מבעיות שיניים ולא יכלו לצרוך חלבון ממקורות אחרים.
כיום היא פופולרית כממרח ונחשבת לממרח האמריקאי ביותר שיש, אבל לא רק בגלל שאמריקאי המציא את חמאת הבוטנים, אלא מפני שהבוטנים בארצות הברית הם יותר חטיף ממזון. ניתן למצוא אותם בהרבה ממתקים, חטיפים וגלידות. האמריקאים אוכלים מהם במשחקי פוטבול ובייסבול ומאכילים בהם את בעלי החיים בגני חיות ויש אפילו בוטנים מצופים, המכונים "בוטנים אמריקאים".
הבוטנים עצמם, אגב, נולדו בדרום אמריקה וגרסה קדומה של הממרח הזה היה מוכר עוד בימי האצטקים. חשוב לציין שממרח הבוטנים הזה מזין, גם אם עתיר קלוריות.
בשנים האחרונות נכנסה חמאת הבוטנים גם למסעדות יוקרה והיא נכללת בתפריטים האקזוטיים ביותר בהן. היא גם משתלבת ברטבים כמו רוטב "סאטה", בסלטי אטריות קרים, במרקים, קינוחים ובמגוון מאכלים נוספים. בבישול הסיני משתלב גם שמן הבוטנים היטב.
אבל עדיין, השיא של חמאת הבוטנים הוא במאכל הכי פשוט ועממי - על לחם. בארצות הברית, כמו בעוד מדינות אנגלוסקסית באירופה, נוהגים רבים לאכול למרוח על הלחם חמאת בוטנים (Peanut Butter) עם ריבה.
כך או כך, חמאת הבוטנים גם מיוצרת בגרסאות שונות, ביניהן חמאת הבוטנים הקלאסית, חמאת בוטנים עם שברי בוטנים, חמאת בוטנים עם דבש, חמאת בוטנים עם שוקולד ועוד.
אצלנו בישראל חמאת בוטנים היא מרכיב הטעם המרכזי בחטיף הישראלי הפופולרי "במבה".
כך התפתחה חמאת הבוטנים:
https://youtu.be/kE7kVjeBM-U
ייצור חמאת בוטנים בימינו:
https://youtu.be/4iUduCtx7cA
איך ויטמין A שבגופנו מסייע לנו לראות היטב?
ויטמין A הוא האחראי לראיה הטובה שלנו בכלל ובחושך בפרט. הוויטמין הזה כה חיוני לראייה תקינה, בייחוד בלילה, שכדאי לצרוך אותו במזון.
ויטמין A ממלא תפקיד מפתח בתפקוד מערכת החיסון שלנו. הוא גם חשוב לצמיחת השיניים ומשפיע לטובה על העור, שלא לדבר על כך שהוא מייפה אותו.
כבר שנים שהוויטמין הזה נחשב לידיד הגדול של עור הפנים וחברות הקוסמטיקה מטפחות אותו היטב. הוא מסייע בשמירת רמת הלחות של העור, משפר את האלסטיות שלו, מאיץ את קצב ההתחדשות של התאים ומונע מהם התחמצנות והזדקנות מוקדמת.
#איפה יש ויטמין A?
בדברי מזון אפשר למצוא אותו בשפע. בין השאר יש ויטמין איי בחלבון של ביצה, חלב מלא, חמאה, גבינה צהובה, שמנת, כבד ושומנים מהחי. גם בטבע הוא נוכח בגדול - כי בטטות, גזר, ברוקולי, תרד, מנגו, פפאיה, דגנים ופלפל אדום יספקו אותו לצמחונים שבינינו.
#פחות ויותר מדי ויטמין A
מחסור בוויטמין A מוביל לתופעות כמו פגיעה בראייה הלילית ובקרנית העין, הפרעות בדרכי העיכול, עור מחוספס מיובש, גירויים בעיניים, עיוורון לילה והתפוררות של האמייל בשיניים.
מצד שני יש גם "הרעלת ויטמין A" הנובעת מעודף הוויטמין בגוף. היא גורמת לתופעות כמו כאבי ראש, שרירים ועצמות, הפרעות בראייה, התקרחות, או הרס של רקמת הכבד.
הנה סרטון על ויטמין A והראייה הטובה, אפילו בחושך:
http://youtu.be/dcw1m31zuTE
ולפעמים אנו רואים מצוין אבל מותחים אותנו:
http://youtu.be/f9V6szfx7xY
חמאה
ידוע שמספיק נענוע מקרי כדי להפוך שמנת לחמאה (Butter), מה שמחזק את ההנחה שהחמאה התגלתה במקרה, עוד בימי קדם, איפה שהוא במהלך האלף ה-9 עד ה-7 לפני הספירה, באזור מסופוטמיה.
החמאה הראשונה נוצרה ככל הנראה מחלב כבשים או עיזים שטולטל בעת שהועבר ממקום למקום על גבי בהמת משא.
בחלב יש מים ושומן. את החמאה מכינים מהשומן שבחלב, החלק השמן שבו, זה שאנו מכירים בתור שמנת. ייצור החמאה הוא תהליך ההפרדה של השומן מהחלב ה"רזה".
את השמנת יוצרים בכלי חלב שנעזב לזמן מה, עד שבחלקו העליון צפה השמנת. לרוב היא מחמיצה כשהחיידקים הופכים את הלקטוז שבה לחומצה לקטית.
כדי לייצר את החמאה, מנערים את השמנת חזק מאד, בפעולה שנקראת "חביצה". כיום היא נעשית במכונה שנקראת "מחבצה". הניעור של המחבצה מפרק את השומן של החלב לטיפות ומפזר אותן בצורה שווה במים. הן מייצרות את החמאה.
ואכן, כעבור זמן מה של חביצה נדבקות הטיפות זו לזו והופכות קשות יותר, מה שהופך את זה לחמאה. את גוש החמאה הזה נותר רק לשטוף במים קרים, להוסיף מלח לשימור, לחתוך ולארוז או לאכול כשרוצים.
אגב, חמאה שהופקה כך היא החמאה החמוצה. יש גם חמאה מתוקה שהיא תוצר דומה שנחבץ משמנת מתוקה, שמנת שהיא עצמה מיוצרת מחלב שלא החמיץ.
#חביצה בימי קדם
אגב, התהליך המסורתי של הכנת החמאה היה דומה אך ידני. המחבצה העתיקה הייתה כלי עשוי חרס, עץ או עור שטולטל ביד או על ידי גמל.
במקומות רבים במזרח התיכון ובאפריקה נהגו למלא בחציו נאד עשוי עור של עז בחלב, ניפחו אותו באוויר וסגרו היטב. בעזרת חבלים תלו את הנאד על חצובה פשוטה ועשויה מעץ ונענעו שוב ושוב עד שנוצרה החמאה.
אז איסוף השמנת מחלב טרי, הנחה של השמנת בכד חמאה עגול או מלבני, חביצה ממושכת עד להפרדת החמאה, רחיצתה במים קרים והוספת מלח לשימור ויש חמאה.
הנה ייצור החמאה:
https://youtu.be/qwb2uZLSLhw
כך מכינים חמאה ביתית:
https://youtu.be/tigXaA5W9tQ
עוד דרך להכין חמאה לבד:
https://youtu.be/RcpbQX5kCTA
רוצים להכין חמאה בעצמכם ובקלות?
https://youtu.be/Wt_RG42N3GM
וכך הכינו חמאה בתקופה הוויקטוריאנית:
https://youtu.be/DV7hop4m0YQ?long=yes
החמאה (Butter) היא ממוצרי החלב הוותיקים ביותר בהיסטוריה האנושית. מקורה בתקופות קדומות בהן האדם למד לראשונה לעבד חלב בעלי חיים.
ההיסטוריה של החמאה מתחילה לפני כ-6,000 שנה, כשהאדם מתחיל לביית בעלי חיים ולהפיק מהם חלב. הגילוי הראשון של החמאה היה כנראה מקרי לחלוטין - נסיעה על גמל או סוס עם כד חלב שהתנדנד במשך שעות רבות הובילה לתהליך הטבעי של הפרדת השומן מהחלב.
השומרים הראשונים שגילו ויצרו חמאה היו כנראה שבטי הרועים באזורי מסופוטמיה (הסהכ הפורה), מצרים העתיקה והרי הקווקז. העדויות הכתובות הקדומות ביותר לייצור חמאה נמצאו על לוח אבן גיר בן 4,500 שנה במסופוטמיה העתיקה.
במצרים העתיקה נחשבת החמאה למוצר יוקרה ששימש בעיקר למטרות דתיות וקוסמטיות. המצרים השתמשו בחמאה לחניטה ולטקסים דתיים ובכתבים היירוגליפיים היא הוזכרה כמוצר יקר ערך.
בתרבויות הקדומות של אגן הים התיכון החמאה הייתה ידועה, אך לא כמזון נפוץ ובמיוחד לא ביוון וברומא העתיקות, בהן ראו אותה כמזון שיותר מתאים לברברים הצפוניים. באקלים החם של הים התיכון, חמאה שאיננה צלולה נמסה במהירות, בניגוד לגבינה למשל, מה שבאותם ימים לא בדיוק הפך אותה לתוצר חלבי מבוקש למאכל.
ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית השתמשו בחמאה בעיקר למטרות רפואיות וקוסמטיות, בעוד שמקור השומן שהיוונים העדיפו היה שמן זית. הרומאים למשל, מרחו חמאה על מפרקים כואבים או בלעו אותה נגד שיעול. בטקסטים רומיים עתיקים מציינים אותה גם כמגן מפני קור.
מארץ ישראל של אותם ימים נמצאו כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית ששימשו לייצור חמאה. החמאה מוזכרת בתנ"ך, כשמקור המילה העברית "חמאה" הוא בשפה השמית הקדומה, זו שהמחקר משער שממנה התפתחה השפה העברית.
בתנ"ך החמאה מוזכרת כמזון חגיגי המסמל שפע וכבוד לאורחים, מאכל מכבד ומאוד איכותי שמשמש ככיבוד עבור האורחים. לראשונה זה היה כשאברהם ושרה מגישים לשלושת המלאכים הבאים חמאה וחלב (בראשית, י"ח, ח'). בספר שופטים יעל מכבדת בחמאה את סיסרא (שופטים, ה', כ"ה).
באיזכורים שלה בתנ"ך החמאה היא לא רק מזון אלא גם ביטוי לברכה ושפע. שם נכתב על החמאה שהיא מסמלת את הטוב ("חמאה ודבש יאכל", ספר ישעיהו, ז', ט"ו) ומסופר על "נהרי נחלי דבש וחמאה" (בספר איוב, כ', י"ז). ישעיהו הנביא אף מתאר את החמאה ככזו שתחליף את החיטה והשעורה כמזון עיקרי בימים קשים.
קפיצה לנפילת רומא ומרבית ימי הביניים, בהם שימשה החמאה כחומר שמגן על פריטים שבירים שנארזו והועברו ממקום למקום. באותם ימים נהגו להכניס חפצים שבירים שכאלה לחמאה נוזלית פושרת וכשהיא התקררה היא התמצקה והגנה על המוצרים. כשהביאו את החפץ ליעד, נהגו לחמם את החמאה שוב ולשפוך אותה במצב נוזלי.
באותם ימים הופכת החמאה למזון נפוץ ברחבי אירופה, אך היא משמשת בעיקר כמזון איכרים. יפתיע ללמוד שמקור המילה האנגלית באטרפליי (butterfly) לפרפר הוא מאגדה או אמונה טפלה שרווחה בימי הביניים, שכדי לגנוב חמאה או שמנת מאיכרים יש מכשפות שהופכות לפרפרים.
בהדרגה תהפוך החמאה למקובלת גם על המעמדות הגבוהים ובמאה ה-16 היא תתקבל גם באצולה. הפופולריות שלה תתחזק עוד יותר, במיוחד כשהכנסייה הקתולית תתיר למאמינים לאכול חמאה במהלך צום הלנט.
החמאה תתקבל גם למעמד הבורגנות החדש באירופה והחל מהרנסאנס מתחילים לחבוץ חמאה באמצעות חבית-נדנדה שחוואים מנענעים ביד הלוך ושוב ביד. במהפכה התעשייתית זה ישתנה כשאמצעים ממוכנים יחליפו את הניעור הידני.
בצפון אירופה ובמיוחד בסקנדינביה, אירלנד ובריטניה, החמאה הפכה למרכיב מרכזי בתזונה, הרבה לפני התפשטותה לאירופה הדרומית. האקלים הקר סייע לשימור החמאה והיא הפכה למקור חשוב של קלוריות ושומנים בתזונה החורפית.
בסקנדינביה של המאה ה-12 מתחיל היצוא הוותיק באירופה של חמאה למדינות אחרות. בביצות באירלנד נמצאו גושי חמאה עתיקים שנשמרו במשך מאות שנים. אחדים מהגושים הללו היו במצב כה טוב, עד שהיו אכילים. בעיני חלק מהחוקרים זוהי הוכחה לתכונות השימור הטבעיות של ביצות.
בשנת 1856 הוקם מפעל החמאה הראשון במדינת ניו יורק שבארצות הברית. מכונות החביטה המכניות שפותחו באותם ימים עתידות להפוך את ייצור החמאה ליעיל ומהיר הרבה יותר מבעבר. מפריד השמנת הצנטריפוגי והשיווק המצוין של השוודי קארל גוסטב פטריק דה-לוול יאיץ את תהליך הפקת החמאה, בתהליך תיעוש שיילך וישתפר גם בארצות-הברית וגם באירופה.
בצרפת מכריז לואי נפוליאון השלישי (Louis Napoleon III) ב-1869 על פרס כספי למי שייפתח עבור הצבא והמעמדות הנמוכים תחליף זול וטוב לחמאה. ניצח בתחרות הכימאי הצרפתי היפוליט מז'ה-מורייה, שיצר את האולאו מרגרין (oleomargarine), מחלב שומן בקר. השם "מרגרין" (או מרגרינה) נגזר מהמילה היוונית "margarite" שפירושה פנינה, מה שבא בזכות המראה הנוצץ של המוצר.
לואי פסטר (Louis Pasteur) שינה את תעשיית החמאה כשגילה באמצע המאה ה-19 את תהליך הפיסטור. פסטור החלב מנע מאז מחלות והאריך את חיי המדף של החמאה. לכך סייעו טכנולוגיות הקירור והרכבות שאפשרו עתה הובלה של חמאה למרחקים ארוכים ואחסונה לתקופות ממושכות.
באמצע המאה ה-20 החמאה הפכה למרכיב מרכזי במטבחים רבים בעולם. בצרפת היא נחשבת לבסיס המטבח הקלאסי והצרפתים פיתחו לשימוש בה טכניקות מתוחכמות, כמו beurre blanc וbeurre noisette.
החמאה אף נאלצה במאה האחרונה להתמודד עם תחרות עזה מהמרגרינה שפותחה כתחליף זול. במטרה לשמור על תעשיית החמאה, חוקקו מדינות רבות חוקים שיגבילו את שיווק המרגרינה, כולל איסור על צביעתה בצהוב.
כך התפתחה החמאה ואיך מייצרים אותה:
https://youtu.be/qwb2uZLSLhw
למה דווקא אצלנו, ארץ זבת חלב ודבש, היא חסרה (עברית):
https://youtu.be/EyEvRCHGoSw
ועל ייצור החמאה בעבר והיום, עם שיטת הייצור המודרנית שלה:
https://youtu.be/bu6S3BAsCos
חמאת הבוטנים (Peanut Butter) פותחה על ידי רופא אמריקאי, בסוף המאה ה-19. בשנת 1890 החלו לשווק אותה באופן מסחרי, אבל דווקא כתוסף מזון. כן, חמאת הבוטנים הייתה במקור תוסף חלבונים לאנשים שסבלו מבעיות שיניים ולא יכלו לצרוך חלבון ממקורות אחרים.
כיום היא פופולרית כממרח ונחשבת לממרח האמריקאי ביותר שיש, אבל לא רק בגלל שאמריקאי המציא את חמאת הבוטנים, אלא מפני שהבוטנים בארצות הברית הם יותר חטיף ממזון. ניתן למצוא אותם בהרבה ממתקים, חטיפים וגלידות. האמריקאים אוכלים מהם במשחקי פוטבול ובייסבול ומאכילים בהם את בעלי החיים בגני חיות ויש אפילו בוטנים מצופים, המכונים "בוטנים אמריקאים".
הבוטנים עצמם, אגב, נולדו בדרום אמריקה וגרסה קדומה של הממרח הזה היה מוכר עוד בימי האצטקים. חשוב לציין שממרח הבוטנים הזה מזין, גם אם עתיר קלוריות.
בשנים האחרונות נכנסה חמאת הבוטנים גם למסעדות יוקרה והיא נכללת בתפריטים האקזוטיים ביותר בהן. היא גם משתלבת ברטבים כמו רוטב "סאטה", בסלטי אטריות קרים, במרקים, קינוחים ובמגוון מאכלים נוספים. בבישול הסיני משתלב גם שמן הבוטנים היטב.
אבל עדיין, השיא של חמאת הבוטנים הוא במאכל הכי פשוט ועממי - על לחם. בארצות הברית, כמו בעוד מדינות אנגלוסקסית באירופה, נוהגים רבים לאכול למרוח על הלחם חמאת בוטנים (Peanut Butter) עם ריבה.
כך או כך, חמאת הבוטנים גם מיוצרת בגרסאות שונות, ביניהן חמאת הבוטנים הקלאסית, חמאת בוטנים עם שברי בוטנים, חמאת בוטנים עם דבש, חמאת בוטנים עם שוקולד ועוד.
אצלנו בישראל חמאת בוטנים היא מרכיב הטעם המרכזי בחטיף הישראלי הפופולרי "במבה".
כך התפתחה חמאת הבוטנים:
https://youtu.be/kE7kVjeBM-U
ייצור חמאת בוטנים בימינו:
https://youtu.be/4iUduCtx7cA
ויטמין A הוא האחראי לראיה הטובה שלנו בכלל ובחושך בפרט. הוויטמין הזה כה חיוני לראייה תקינה, בייחוד בלילה, שכדאי לצרוך אותו במזון.
ויטמין A ממלא תפקיד מפתח בתפקוד מערכת החיסון שלנו. הוא גם חשוב לצמיחת השיניים ומשפיע לטובה על העור, שלא לדבר על כך שהוא מייפה אותו.
כבר שנים שהוויטמין הזה נחשב לידיד הגדול של עור הפנים וחברות הקוסמטיקה מטפחות אותו היטב. הוא מסייע בשמירת רמת הלחות של העור, משפר את האלסטיות שלו, מאיץ את קצב ההתחדשות של התאים ומונע מהם התחמצנות והזדקנות מוקדמת.
#איפה יש ויטמין A?
בדברי מזון אפשר למצוא אותו בשפע. בין השאר יש ויטמין איי בחלבון של ביצה, חלב מלא, חמאה, גבינה צהובה, שמנת, כבד ושומנים מהחי. גם בטבע הוא נוכח בגדול - כי בטטות, גזר, ברוקולי, תרד, מנגו, פפאיה, דגנים ופלפל אדום יספקו אותו לצמחונים שבינינו.
#פחות ויותר מדי ויטמין A
מחסור בוויטמין A מוביל לתופעות כמו פגיעה בראייה הלילית ובקרנית העין, הפרעות בדרכי העיכול, עור מחוספס מיובש, גירויים בעיניים, עיוורון לילה והתפוררות של האמייל בשיניים.
מצד שני יש גם "הרעלת ויטמין A" הנובעת מעודף הוויטמין בגוף. היא גורמת לתופעות כמו כאבי ראש, שרירים ועצמות, הפרעות בראייה, התקרחות, או הרס של רקמת הכבד.
הנה סרטון על ויטמין A והראייה הטובה, אפילו בחושך:
http://youtu.be/dcw1m31zuTE
ולפעמים אנו רואים מצוין אבל מותחים אותנו:
http://youtu.be/f9V6szfx7xY
