חסידי אומות העולם (Righteous Among the Nations) הם אנשים שאינם יהודים ופעלו בשנות מלחמת העולם השנייה והשואה להצלת יהודים, תוך סיכון חייהם וללא קבלת תמורה.

תואר זה מוגדר בחוק הישראלי משנת 1953, "חוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם".

כמעט 30 אלף איש זכו לתואר זה עד היום. מדובר במצילים שהתנגדו לתעמולה ולגזענות הנאצית וראו ביהודים בני אנוש, שהחובה המוסרית של אדם הגון היא לעזור להם.

במהלך השואה צפתה מרבית האוכלוסיה שמסביב בשכנים היהודים שגורשו מבתיהם, נשלחו הרחק או נרצחו בסביבה. רבים מהם הרוויחו משוד הרכוש של היהודים ולא מעט מהם עזרו ושיתפו פעולה עם רוצחיהם.

אל מול היחס הזה אל היהודים בתקופת השואה, שהיה אדיש או עוין - בלטו אומץ הלב, האנושיות וטוב הלב יוצאי הדופן של מיעוט קטן ואנושי, אלו הם חסידי אומות העולם. הם היו בני לאומים שונים, בעלי אמונות מגוונות ונמנו על מעמדות אחרים זה מזו.

כל אחד ואחת מהם מצאו דרך שונה להציל, אבל המשותף לכולם היתה ההגנה שנתנו לשכניהם היהודים והיותם קרן אור באפלה הגדולה של השואה, רצח העם וההשמדה האכזריים, במהלך מלחמת העולם השנייה.


#מי נחשבים חסידי אומות העולם?
ארבעה הם התנאים העיקריים להכרה באנשים כחסידי אומות העולם:

1. מעורבות פעילה בהצלת יהודי ולו גם אחד מסכנת מוות או גירוש למחנות.

2. סיכון חייהם, חירותם או מעמדם.

3. שהמניע הראשוני להצלה היה לסייע ליהודים נרדפים. לא תמורת רווח או תגמול כספי או אחר.

4. ראיות של ממש להצלה – עדות של הניצולים או בלית ברירה מתיעוד המוכיח ממקור ראשון על נסיבות ההצלה ואופיה.


מי היו חסידי אומות העולם (עברית):

https://youtu.be/KHwGyopsOwE


ראול ולנברג מגדולי חסידי אומות העולם (עברית):

https://youtu.be/q3qkNKPyD7w


שדרת חסידי אומות העולם ב"יד ושם" בירושלים (עברית):

https://youtu.be/XTaQC3r_vO8


סיפורה של אירנה סנדלר שהצילה 2,000 ילדים יהודים בשואה (מתורגם):

https://youtu.be/LxZkdQfgot8


"שינדלר היפני" חסיד אומות עולם לא רגיל (עברית):

https://youtu.be/-VAX_A6LI98


ומעשה דומה בין אויבים בשדה הקרב, כזה שלא הופך אותך חסיד אומות אלא בן אדם:

https://youtu.be/SQe4roNR8Nc

אחת הפרשות המדהימות של הצלת יהודים בשואה היא זו שהתרחשה בגן החיות של ורשה. המקום, שנוסד בשנת 1928, מאחסן כיום אלפי בעלי חיים, מיותר מ-500 מינים שונים. אבל בתקופת מלחמת העולם השנייה, המקום הזה איחסן בתוכו בעיקר יהודים.

גיבורי הסיפור הם מנהל גן החיות יאן זָ'בִּינסקי (Willa Żabińskich) ורעייתו אנטונינה. השניים, שביתם נמצא בשטח הגן, הסתירו במרתף ביתם מאות יהודים, שהגיעו אליהם בסתר מהגטו היהודי ההולך ומתרוקן במשלוחים העצומים שרוקנו את היהודים אל הרכבות, למחנות ההשמדה.

מנהל גן החיות יאן ז'בינסקי ורעייתו אנטונינה הסתירו את היהודים בביתם שלהם. הם החביאו חלק מהם במרתף ביתם. כשנגמר המקום, הם הסתירו את המצטרפים החדשים בכלובים של גן החיות עצמו. בסיום המלחמה הסתבר שלאורך שנות המלחמה הם הצליחו להציל מאות יהודים מידי הנאצים וממוות בטוח. הם עשו זאת באומץ בלתי נתפס, תוך סיכון מתמיד של חייהם וחיי ילדיהם.

לא פחות ממדהימה היא העובדה שאת המבצע ההירואי של הסתרת היהודים הם עשו ממש מתחת לאפם של הגרמנים. העניין הוא שיחידה צבאית של הצבא הגרמני הוצבה בתוך גן החיות עצמו וממש מתחת לאפם של עשרות חיילים, הגיעו כל אותם יהודים לבית מנהל גן החיות והוסתרו. בכל פעם שנאצים התקרבו אל הבית ועמדו להיכנס אליו, נהגה אשת המנהל לפרוט על הפסנתר שבסלון הבית והיהודים הסתתרו במהירות והשתתקו, בכדי שלא להיתפס. כשניגנה שוב, הם ידעו שהסכנה חלפה.

בשנים האחרונות נעשה על מבצע ההצלה הזה סרט הקולנוע מרגש בשם "אשתו של שומר גן החיות". הסרט נעשה על פי היומן שכתבה אשתו של מנהל גן החיות. בסרט מתוארים רגעי האימה והגבורה של בני הזוג ושל בנם, שעזר להאכיל את המסתתרים. אגב, לקראת סוף המלחמה השתתף מנהל גן החיות בקרבות המחתרת נגד הנאצים. בשלב מסוים הוא נתפס וישב בשבי הגרמני. למזלו הוא נשאר בחיים עד סוף המלחמה וכשחזר התברר לו שרעייתו ובנו השלימו את המשימה להגן על המסתתרים.

לאחר המלחמה קיבלו השניים את אות "חסידי אומות העולם", על הצלת 300 מיהודי ורשה.


מבט מקרוב על גן החיות בוורשה:

https://youtu.be/xD2na4OXzps


עדות של אחד הניצולים האחרונים מהיהודים שניצלו בגן החיות (עברית):

https://youtu.be/HemEPQO_Yqo


קדימון הסרט שנעשה על הסיפור "אשתו של שומר גן החיות" (מתורגם):

https://youtu.be/PLxGipcXB18


וסרט שבו יוצרי ושחקני הסרט מספרים על הפרשה המדהימה (מתורגם):

https://youtu.be/qJ-0ZH8cCfA?long=yes

חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) היה תעשיין גרמני ציני, שחי לפני מלחמת העולם השנייה בחבל הסודטים בצ'כיה, עסק בריגול בשביל המודיעין הגרמני בצ'כיה ופולין ואף זכה ב"עיטור הדם" (Das Blutorden) מהעיטורים הנחשבים ביותר בגרמניה הנאצית.

בתחילת המלחמה ניצל את השלטון הנאצי ואת כיבוש פולין כדי להרוויח כסף רב. אך בהדרגה החל שינדלר נחשף לזוועות הנאצים וממי שתמך בנאצים, הוא שינה את פניו והחל לגלות סלידה מהאלימות והטרור שלהם.

וכך, תוך שהוא מנהל מפעל מצליח שמתבסס על רכוש יהודי שנבזז, החל האיש לקלוט יהודים רבים מהגטו ולהציל את חייהם ממחנות ההשמדה. בעזרת כספו ותושייתו והרבה אומץ לב, הוא הצליח לשמור את עובדיו ומשפחותיהם בחיים ולהצילם שוב ושוב ממוות. הוא הוציא כסף רב על המבצעים לשמירת עובדיו היהודים בחיים.

שוב ושוב נקלע שינדלר לסכנת חיים, למול החשדות של הנאצים על פשר החיבה הגדולה של ידידם ליהודים. אבל בפקחות וביוזמה, הוא הצליח לבלבל אותם ולהציג את הדברים כמיזם שחשוב לצרכי הייצור של הצבא הגרמני. את המלחמה סיימו כל עובדיו ומשפחותיהם בחיים ושינדלר הפך ל"חסיד אומות העולם".

לאחר המלחמה, משאזל כל כספו במבצעי ההצלה שלו, הוא שב לגרמניה, אך לא הצליח בעסקיו שוב. בהדרגה נעשה מצבו הכלכלי קשה. הוא חי בעוני ורק תרומות מארגונים יהודיים אפשרו לו לשרוד.

לאחר מותו, מילאו הניצולים הרבים את בקשתו וקברו אותו בהר ציון שבירושלים. במהלך השואה, לאורך מלחמת העולם השנייה, הציל אוסקר שינדלר את חייהם של 1,200 יהודים. סיפור ההצלה שלהם הונצח בסרט הקולנוע המפורסם וזוכה האוסקר "רשימת שינדלר".


הנה סקירה נהדרת של הסרט המופלא שנעשה עליו:

https://youtu.be/HNaqnTlRrx4


קדימון מהסרט "רשימת שינדלר":

http://youtu.be/W74jGQ-CDTE


הווידוי של שינדלר בסרט (השחקן ליאם ניסן), על צערו שלא הציל יותר (מתורגם):

https://youtu.be/0hQkUPcwKN0


זיכרונות של ניצול שינדלר (עברית):

https://youtu.be/xbBDFk6zsWg


עדות של ניצולה של אוסקר שינדלר (עברית):

http://youtu.be/ADqrZKhqKmo


סיפור קברו של שינדלר בירושלים (עברית):

http://youtu.be/SD1aUP9qLG0


המפעל של שינדלר, בו עבדו וניצלו היהודים "שלו", הוא היום מוזיאון:

https://youtu.be/6rmcTS77hSE


ומצגת וידאו על אוסקר שינדלר:

https://youtu.be/ZCHJgvK8GaU

על איש העסקים והדיפלומט השוודי ראול ולנברג ודאי לא היינו שומעים, אלמלא מילא תפקיד דיפלומטי בהונגריה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה והחליט לסייע לנרדפים. בהיותו בעל חסינות ונגישות רבה למקומות שאזרחים רבים לא יכולים היו להגיע אליהם, החליט ולנברג לסייע ולהציל יהודים מציפורני הנאצים. ואכן, תוך שימוש במעמדו הדיפלומטי, הוא הביא להצלתם של עשרות אלפי יהודים ממחנות ההשמדה.

לאחר מלחמת העולם נתפס ולנברג בידי הצבא הסובייטי של ברית המועצות והוחזק בשבי. במהלך שנותיו בשבי נעלם ולנברג וגורלו לא נודע מעולם. הוא הוכר כחסיד אומות העולם והעולם היהודי חב לו חוב גדול.

הסיבה למאסרו של מי שפעל באומץ כנגד הנאצים ומערכת ההשמדה, תוך נטילת סיכון אישי רב, מעולם לא הובהרה לחלוטין על ידי ברית המועצות. לדעתנו מחויבת מדינת ישראל מוסרית לדרוש מהרוסים הסבר מלא על גורלו של ראול ולנברג וכיצד מת ומתי.


הנה סיפורו של ראול ולנברג:

http://youtu.be/_0Tfn2ZYUAg?t=31s


ועדות של ניצולה שזכתה לסיוע מראול ולנברג:

http://youtu.be/wdEgvt8iRwg

הסיפור הזה הוא אחד המופלאים והנדירים במהלך מלחמת העולם השנייה ושואת העם היהודי. במסגרתו ניצלו יהודי דנמרק בשואה בידי העם הדני.

האימה בדנמרק החלה מיד עם הפלישה של הצבא הגרמני לדנמרק, ב-9 לאפריל 1943. אמנם לפי תורת הגזע הנאצית הדנים השתייכו לגזע הארי והכיבוש הגרמני בדנמרק היה מתון יחסית, אבל לכולם היה ברור שזמנם של היהודים בדנמרק קצוב. לכן הסיפור המופלא של יהודי דנמרק והצלתם בידי העם הדני מתחיל כאן.

זה החל כשמלך דנמרק כריסטיאן העשירי שמע שהיהודים נדרשו לענוד טלאי צהוב. הסיפור המקומי הוא שהמלך, שאהב את היהודים והעריך אותם, יצא כשהוא רכוב על סוסו ועל מעילו טלאי צהוב. העם הדני שחלק לו הרבה כבוד וחיבה מיהר לאמץ את המחאה שלו ורבים החלו לענוד טלאים צהובים. בתוך זמן קצר חצי מהאנשים ברחובות ענדו טלאי צהוב. המפקדים הנאצים הבינו את המסר וביטלו את הפקודה ליהודים לענוד טלאי צהוב.

אבל בהדרגה הגרמנים הפסיקו להיות סובלניים כלפי העניינים. התנקשויות, מבצעים נועזים ומעשי חבלה שעשתה המחתרת הדנית כנגד הגרמנים הביאו להחמרה בדיכוי הנאצי של דנמרק ובספטמבר של אותה שנה ניתנה הפקודה הגרמנית לשלוח את 8,000 יהודי דנמרק למחנות הריכוז. אז החלו המלך, המחתרת הדנית ורבים בדנמרק לחפש דרכים להבריח את היהודים "שלהם" מאימת הגרמנים.

מכאן התגייס העם הדני כולו למבצע הירואי וייחודי באירופה של אותם ימים, להצלת כל יהודי דנמרק מציפורני הצבא הגרמני ויחידות ה-SS הלוטשות עיניים ליהודים הדנים. למבצע ההירואי הזה קרא סופר יצירתי לאחר מכן "קנוניה של הגינות" והוא אכן צדק. המלך, המחתרת הדנית, הכנסייה על כמריה, שוטרים ורופאים, אינטלקטואלים ואזרחים פשוטים - דומה שכולם מצאו דרכים יצירתיות ונועזות, לסייע להברחת היהודים מהמדינה הכבושה.

היהודים הגיעו בשלל דרכים ובסתר לכפרי הדייגים שבצפון דנמרק. בתוך מספר ימים הם הוברחו באלפיהם בסירות דיג אל שוודיה הנייטרלית. נייטרלית משמעותה היא ששוודיה לא התחברה עם אף צד במלחמה. הדייגים הדנים האמיצים סיכנו את נפשם, מי תמורת כסף ומי באנושיות פשוטה, והבריחו רבים מהם בסירות שלהם לשוודיה. התקווה הייתה שבניגוד לדנמרק, שהייתה נייטרלית גם היא אך נכבשה על ידי היטלר, היטלר לא יכבוש את שוודיה והיהודים שיברחו אליה יהיו מוגנים. זה אגב מה שקרה בסוף. גם אם היה כובש אותה בשלב מסוים, הצבא הגרמני לא הגיע לשוודיה והיהודים בה ניצלו.

במהלך אותו לילה הבריחו הדנים מכפרים שונים בצפון דנמרק, כמו הכפר סנקרסטן למשל, את מרבית היהודים הדנים אל חופי המבטחים של שוודיה. הדנים ודיפלומט גרמני שסייע להם סיכמו עם השוודים מראש והאחרונים הסכימו לכך וקיבלו את היהודים ברצון. כ-500 יהודים נלכדו בכל זאת בידי הגסטפו. הממשלה הדנית לחצה ודרשה שיטופלו בכבוד ואף שהם הועברו למחנה הריכוז טרזיינשטט בצ'כיה, גם שם המשיכה ממשלת דנמרק לדאוג להם ולעקוב אחרי מצבם. הדנים שלחו להם חבילות, עם מזון ותרופות, וכך הצליחו להביא לכך שמרביתם ניצלו בסוף המלחמה.

לאחר המלחמה הוכרזו המחתרת הדנית, המלך הדני כריסטיאן העשירי ובעצם העם הדני כולו כחסידי אומות העולם. אמנם היו מי ששיתפו פעולה עם הגרמנים, מקרב אזרחי דנמרק, אבל את החשבון לא הגישו להם מעולם.


הנה סיפור הצלתם של יהודי דנמרק (בעברית):

https://youtu.be/JbLRpu26rs0


שיר על המלך האמיץ והטלאי הצהוב (מתורגם):

https://youtu.be/xHFH8XsmhPM


וכתבת טלוויזיה על ההבדלים בין אז להיום (עברית):

https://youtu.be/ncKpiSDIJ7k?long=yes

אחד הסיפורים המיוחדים של הצלת יהודים בשואה התרחש בבית המרקחת של הרוקח הפולני תאדֶאּוש ּפנקיֶיביץ' (Apteka Pod orłem) שבעיר קרקוב. סיפורו של בית המרקחת הזה שבגטו הוא ההוכחה לכך שגם בלב האימה האנטישמית הכי גדולה נמצאו אנשים עם לב ענק שהסתכנו סכנה ענקית, רק כדי להציל יהודים.

בית המרקחת של ּפנקייביץ' ממוקם בכיכר זגודי, שהייתה בתוך שטח הגטו. הוא זכה לכינוי "בית המרקחת מתחת לנשר" (Apteka Pod orłem). כאן הציל האיש בתקופת השואה יהודים רבים שסבלו ממחלות קשות.

בית המרקחת של תדאוש פנקיֶיביץ' שכן ממש מול "כיכר השילוחים", האומשלגפלאץ של גטו קרקוב, ממנה נשלחו היהודים מהגטו אל מחנות ההשמדה.

במהלך המלחמה הוא ניהל יומן בו תיעד את הזוועות שראה בגטו ואת הגירושים מהגטו, שהתקיימו ממש ממול לבית המרקחת שלו. על בסיס היומן הזה הוא פרסם לימים את ספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב".

תחת עינו הבולשת של המשטר הנאצי הוא עזר להם על ידי כך שלצד תרופות ומזון לגטו, הוא הבריח גם עיתוני מחתרת, מכשירי רדיו ועיתונים, שאותם מכר במחירי הפסד או חילק בחינם לנצרכים.

פנקיֶיביץ' גם נהג, ככל הידוע, להבריח מסמכי שהייה ותעודות, צבעים לשיער שיצילו זקנים ששיערם הלבין מזקנה ותכשירים שיסייעו למי שהיו חיוורים ממחלות וחולשה להיראות בריאים וחיוניים, כך שיעברו את הסלקציות.

בבית המרקחת שבפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), כיכר השילוחים, יש היום מוזיאון קטן. זהו "המוזיאון ליהדות קרקוב", שבו מוצג סיפור הקהילה היהודית של קרקוב בשואה. המוזיאון מנציח את התקופה ומציג גם את מעשי הגבורה של פנקייביץ', שהציל יהודים רבים והוכרז לאחר המלחמה כ"חסיד אומות העולם".

מעבר לכביש, ניצבת בכיכר השילוחים, שהיןך נקראת "כיכר הגטאות", אנדרטת הזיכרון עם 69 הכיסאות בגבהים שונים. היא נוצרה בהשראת עדותו הספרותית של פנקיֶיביץ' על האירועים שהתרחשו בכיכר הזו בימים השחורים של השואה.


הנה מצגת וידאו של המקום:

https://youtu.be/FP9F_aqgFV0


סרטון פולני על "בית המרקחת שמתחת לנשר":

https://youtu.be/8HT6pPEl_gs


כך נראה המקום היום:

https://youtu.be/_2ZXcog6mJw


ותמונות של המקום שבו הסתכן רוקח אמיץ למען אחרים:

https://youtu.be/RfoCKDcfhOc

מהי הפסקת האש של חג המולד? - זה היה סיפור מופלא של חיילים מותשים מהמלחמה האינסופית שנקלעו אליה. לרגע קט החליטו חיילים אנגלים וגרמנים שבמקום להילחם, להרוג ולמות, הם יפסיקו לשעה קלה עם הרובים וייפגשו את האויב שמולם בשטח ההפקר. שעה קלה בה הם יחלקו מתנות אלו לאלו ואפילו ישחקו זה עם זה כדורגל.

רק אחר כך הם שבו להילחם…

זה קרה כ-5 חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בחג המולד. שליח שהגיע מהצד הגרמני הציע לחיילים האנגליים שלא יירו והגרמנים גם הם הבטיחו שלא לירות.

ההמשך היה מרגש - לאורך כל קו החזית, במקומות רבים, יצאו החיילים שעתידים להילחם זה זה. הם החלו ללחוץ ידיים ולהחליף פריטי מזון וחפצים שונים. כך החלה "הפסקת האש של החיילים". במהלכה הם אספו את גופות חבריהם וקברו אותם. פה ושם הם גם מקיימים הלוויות משותפות.

ברגע מסוים, באחת הנקודות, כדור שניתן על ידי אחד הצדדים לצד השני הפך את הצדדים לשותפים למשחק כדורגל אנגליה-גרמניה לא מתוכנן. בגלל פערי השפה הם לא הצליחו לתקשר במילים, אבל כדורגל כולם הכירו ואהבו.

כך החל מה שזכה לכינוי "משחק הכדורגל של 1914". קסדות שימשו במשחק כשערים והוא הסתיים רק כשהכדור נקרע בגלל חוט תיל. המשחק הסתיים בניצחון של הגרמנים 3-2. בעקבות המשחק הראשון הזה התנהלו ככל הנראה משחקים נוספים במקומות שונים לאורך הקו.


הנה תיאור קולנועי של המשחק המרגש בין הצדדים הלוחמים:

https://youtu.be/NWF2JBb1bvM


על המשחק הספורטיבי של 1914 כולל עדויות קוליות של חיילים שהשתתפו בו:

http://youtu.be/bG4vjyPMhE8


סיפור "הפסקת האש של חג המולד" בתיאור מרגש של בריטי:

http://youtu.be/Zo35wfYXo9g


והמשחק ההיסטורי בהומור:

http://youtu.be/O_97lFLTJsA

ג'ינו ברטאלי (Gino Bartali) הוא הספורטאי עם הלב הגדול בהיסטוריה. אנו קובעים זאת בלי חשש כיוון שהאיטלקי הזה, אלוף העולם ברכיבה על אופניים ומי שנתפס כגדול ספורטאי איטליה בכל הזמנים, עשה כמה דברים לא נתפסים באותה העת:

הוא השבית את הקריירה שלו בגלל התנאי שהציב לו המשטר להזדהות עם הדיקטטור האיטלקי מוסוליני בשנות מלחמת העולם השנייה - דבר שברטאלי סרב לעשות והיה מוכן לשלם את המחיר על כך, אפילו במחיר חייו.

לאחר מכן, במהלך המלחמה, הוא סיכן את חייו ואת חיי משפחתו כשהשתמש באופניו כדי להבריח תעודות מזוייפות ליהודי איטליה והציל מעל 800 יהודים! הוא הסתיר את התעודות בתוך צינורות האופניים שעליהן רכב ובהתחזות לאימוני רכיבה הוא עשה את הדרך מעיר לעיר כדי להביא את התעודות מבית הדפוס של המחתרת אל היהודים הממתינים לו. בשלב אחר במלחמה הוא סייע להגניב יהודים לרכבות אל החופש, בכך שנהג לעורר סנסציה בהגיעו לתחנת הרכבת ולגרום לכולם להתקבץ סביב כוכב הספורט, כולל שומרי הרכבות שניסו לעשות סדר, באותו הזמן התגנבו אל הרכבת יהודים ופליטים רבים וניצלו ממוות בטוח.

גם לאחר המלחמה הוא סרב לכל נסיון לפרסם את דבר מעשי הגבורה שלו לאורך כל חייו. הסוד נשמר עד למותו והוא הקפיד עליו כשאמר לבני משפחתו את המשפט הצנוע והכן כל כך: "איני רוצה להיראות גיבור. גיבורים הם מי שמתו, נפצעו או בילו חודשים ארוכים בכלא".

ג'ינו ברטאלי זכה לכבוד ותהילה כספורטאי, אבל אנחנו לומדים ממנו שעלינו להיות קודם כל בני אדם, או במילים שאמר לבנו: "אם אתה טוב בספורט, מצמידים מדליות לחזה שלך ואז הן נוצצות במוזיאון כלשהו, אבל מה שמושג במעשים טובים, מוצמד לנשמתך וינצוץ בכל מקום שתהיה בו".

אגב, ג'ינו קיבל את ההזדמנות הנוספת שלו כספורטאי וחזר להתחרות במירוץ ה"טור דה פראנס" גם אחרי המלחמה ואחרי תבוסת הפשיסטים באיטליה. הוא הדהים את העולם כשזכה שוב בגיל מבוגר מאד בתואר האלוף ובכך הוא כבש גם את השיא העולמי שלא נשבר מאז - הוא האדם שזכה בטור דה פראנס לאחר הפרש השנים הגדול ביותר - עשור שלם עבר בין נצחונותיו!

לאחרונה הוענק באופן רשמי התואר "חסיד אומות העולם" לברטאלי ובכך הודה לו גם העם היהודי על תמיכתו ואנושיותו.


הנה סיפורו של ג'ינו ברטלי:

https://youtu.be/TZjUH_BWJFQ


מצגת וידאו על גבורתו במלחמה (עברית):

https://youtu.be/RTGTc9dwVXA


תיאור מסרט תיעודי על ג'ינו ברטאלי ומעשיו (עברית):

http://youtu.be/OpftW-DO2dM


פארק אופניים שהוקדש לזכרו בנתניה (עברית):

https://youtu.be/5E0nC9ZDVig


והרצאה על חייו וגבורתו (עברית):

https://youtu.be/F4dyDyzz-6Y?long=yes

הכל החל כשניצולת שואה שבורת לב הגיעה בתום מלחמת העולם השנייה לבית הוועד היהודי בעיר קרקוב שבפולין.

באחד מחדרי הבניין, שאיכלס ניצולים מיואשים שבאו לחפש האם שרד מישהו ממשפחתם, נתקלה האישה בכמה עשרות יתומים שניצלו מציפורני הנאצים. הם לבשו בגדים בלויים, רובם התנהגו כנוצרים אדוקים וחלקם אף נהגו באנטישמיות. ניכר היה שאין להם איש בעולם.

זה היה הרגע שבו התחיל מסע חייה החדש של לנה קיכלר. היא שרדה את השואה, אך איבדה את כל משפחתה בזוועות שעשו הנאצים. ועתה, בשיא הייאוש של אחרי המלחמה, היא החליטה החלטה נאצלת. היא תקדיש את חייה לאותם ילדים, שאליהם יצטרפו עוד רבים, ותגדל אותם כאם.

לנה הקימה להם בית בעיר הקיט ההררית זקפונה והייתה בשבילם דמות אוהבת ומחנכת. את בית היתומים היא ניהלה ברוח משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק, שראתה בו מורה רוחני. אך לא זו בלבד שהיא הקדישה את שארית חייה לילדים היהודיים שמצאה - היא המשיכה לאמץ ולחפש עוד ועוד ילדים יהודים שגודלו והוסתרו על ידי נוצרים טובים, או במרתפי המנזרים שהגנו עליהם מהנאצים.

משהגיע המעון שלה למאה ילדים, היא החליטה שלטובת עתידם עליה להוציא אותם מפולין. קיכלר עברה עם כולם לצרפת ומשהוקמה מדינת ישראל, היא העלתה את כולם איתה לארץ.

במדינת ישראל דאגה לנה קיכלר לשלב את כולם במוסדות חינוך ובמשפחות אומנות, בעיקר בקיבוצים כמו צרעה ושילר, והצליחה לשוב ולהקים גם משפחה משלה.


הנה לנה קיכלר מספרת על ספרה "מאה ילדים שלי" בקדימון של הסרט הדוקומנטרי "מאה ילדים שלי" שנעשה עליה:

https://youtu.be/6h2dJ-pqR6U


ומונולוג שכתבה לנה קיכלר בספר "100 ילדים שלי", בהקראה מתוך טקס יום השואה בבית ספר בישראל:

https://youtu.be/6t9BpydV95o

היא היתה אחות, אבל גדולתה היא בכך שייסדה את מקצוע הסיעוד. פלורנס נייטינגייל (Florence Nightingale), בריטית ממשפחה עשירה, נולדה באיטליה, בעיר פירנצה. מכאן גם שמה, שהרי "פלורנס" הוא השם האיטלקי של פירנצה.

בצעירותה בחרה פלורנס נייטינגייל במקצוע הסיעוד. זה היה למורת רוחה והתנגדותה של משפחתה, שראתה במקצוע האחות מקצוע נחות שלא מתאים לאישה במעמדה. אבל היא רצתה בכך וטיפלה בעניים. כבר בשלבים המוקדמים של עבודתה היא דרשה וניצחה בדרישתה לשינוי בתנאים הסוציאליים שניתנו לעניים.

פריצת הדרך שעשתה בתולדות מקצוע הסיעוד היתה בטיפול המסור שלה בחיילים הפצועים במהלך מלחמת קרים. בשל המנהג הלילי שלה לערוך סבב לילי בין הפצועים נהגו לכנותה בזמן המלחמה "הגברת עם המנורה".

בזמן הטיפול בפצועים היא גילתה והצליחה לשכנע את הנהגת הצבא שתנאי תברואה ירודים ותזונה גרועה של הפצועים הם שאחראיים לתמותה הגבוהה שלהם. השינוי שהוכנס לבתי החולים הביא לירידה דרסטית במוות של פצועים ולהפיכתה לגיבורה לאומית באנגליה.

נייטינגייל יסדה ב-1860 בלונדון את בית הספר החילוני הראשון בעולם לסיעוד. עד אז נהגה דווקא הכנסייה הנוצרית לטפל בפצועים ובחולים והפקעת הטיפול בהם מאנשי הדת היתה שלב חשוב בעידן המודרני ובטיפול יעיל ואיכותי בהם.

בזכות ההערכה שרוחשים לה האחים והאחיות בכל מקום, נקבע יום הולדתה של פלורנס נייטינגייל ברחבי העולם כיום הסיעוד הבינלאומי השנתי.


הנה סרטון על פלורנס נייטינגייל:

http://youtu.be/65rPhLeEXpc


האישה שעשתה שינוי בעולם המלחמה:

https://youtu.be/pYCPjNF90I0


על השינוי שעשתה מי שלמדה סטטיסטיקה וניצלה את ההבנה וההקפדה על התיעוד שלה כדי להבין ולשנות את הרפואה הצבאית:

https://youtu.be/sNppKQh0xPo


קטע מסרט על חייה:

https://youtu.be/BEo6eQ7Vb3g


ותולדות הסיעוד בסרטון קצר:

http://youtu.be/uNIuYDWfDrs

ולדיסלב שפילמן (Wladyslaw Szpilman) היה פסנתרן יהודי, שלפני מלחמת העולם השניה היה מבכירי הפסנתרנים בפולין והפסנתרן הראשי של הרדיו הפולני. בזכות יכולתו המוסיקלית וחשיבתו המקורית הוא הצליח לשרוד את השואה.

שפילמן התפרסם לאחר מותו, כשהבמאי הנודע רומן פולנסקי עשה סרט על הישרדותו בשואה. הסרט "הפסנתרן" שהתבסס על סיפורו האוטוביוגרפי של שפילמן זכה בפרסי אוסקר והפך את סיפורו למעורר השראה ותקווה, באנושיות של בני-האדם, גם בנסיבות הנוראות ביותר.

הצלתו הסופית של שפילמן הייתה כשנתפס על ידי קצין נאצי בבניין נטוש, כמה שבועות לפני סיום המלחמה. הקצין הנאצי שראה אותו ליד פסנתר, שמע ממנו שהוא פסנתרן, ביקש שינגן ויוכיח זאת והתפעל מנגינתו. מאותו הרגע ועד לנסיגת הצבא הנאצי מהעיר ורשה, שמר הקצין על שפילמן במחבואו בבניין, סיפק לו אוכל באופן קבוע וצייד אותו בבגד חם.

אותו קצין שהציל את שפילמן, וילהלם הוזנפלד שמו, היה אמנם קצין בצבא הגרמני, אבל הוא תעד ביומנו את הזוועות של הנאצים, שלהן התנגד. כגרמני הוא ציית לפקודות, אך כאדם הוא סרב להשלים עם המעשים הנוראים של צבאו ומדינתו.

בתום המלחמה הוזנפלד נתפס על ידי הצבא הרוסי. לאחר המלחמה ניסה שפילמן למצוא אותו כדי להצילו אבל נכשל. לבסוף, הוזנפלד מת בכלא הרוסי בשנת 1952. בשנת 2008 זכה הוזנפלד באות "חסיד אומות העולם", לבקשת ולדיסלב שפילמן ובאישורה של משפחת יהודי נוסף, שהוזנפלד הציל במהלך מלחמת העולם השנייה.


הנה שפילמן עצמו וסיפורו בשואה:

https://youtu.be/_vb9c1NxGdg


הקדימון לסרט "הפסנתרן" שנעשה על חייו של שפילמן בשואה:

https://youtu.be/BFwGqLa_oAo


הסצנה מהסרט "הפסנתרן" בה שפילמן מנגן לקצין הנאצי שיציל את חייו:

https://youtu.be/5WEsbOajRbE


סרטון תיעודי על ולדיסלב שפילמן:

https://youtu.be/zB2TLFJP3YA?long=yes


וסרט תיעודי על גורלו של הוזנפלד, שהציל את שפילמן ועוד עשרות יהודים (עברית):

https://youtu.be/9cqQowj1obo?long=yes