שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך התפתחה תרבות הצריכה המודרנית?
לוגואים, פרסומות, מיתוג, מודעות, קמפיינים, באנרים, ג'ינגלים או שלטי פרסום - היום יום שלנו מוצף בהזמנות לצרוך, לקנות, לרכוש בעלות או להשקיע במוצרים ושירותים שיהפכו אותנו מאושרים ואת חיינו נוחים יותר. בחברה המודרנית אם אתה צורך - משמע אתה קיים!
על זה מתבססת תרבות הצריכה (Consumer culture) של ימינו, תופעה צעירה יחסית שמעולם לא התקיימה לפני העידן המודרני. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד בחלקים הפחות מבוססים שבו, כל כך עסוק בקניות ובזבזן בצריכה.
חשבו על זה לרגע. עד לפס הייצור והייצור ההמוני שהפך את התעשייה למובילת הכלכלה, האדם קנה. אבל בדרך כלל הוא קנה לצרכיו.
ההיסטוריה הקצרה של תרבות הצריכה המודרנית מראה שהכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. היציאה מעידן קשה של מיתון וכלכלת מלחמה מצומצמת, שהיא עצמה באה אחרי שפל עולמי גדול, הייתה הדרגתית אבל הרימה את הכלכלה לגבהים שהמין האנושי לא הכיר לפני כן.
הייצור המלחמתי של המלחמה העולמית כולה הופנה באחת לפסי ייצור שלמים של מוצרי נוחות, פנאי וסטטוס (אלה שמדגימים לשכנים כמה אנחנו מצליחים ויכולים להרשות לעצמנו).
גם היכולת הכלכלית של הציבור במדינות רבות צמחה פלאים. הרדיו ואחריו הטלוויזיה החלו לפרסם מוצרים וחוויות והדמיון אחז בעגלת הקניות. לפתע המוצרים שקנית הפכו לפחות מאלה שאתה צריך באמת ויותר מאלה שמפגינים מי אתה וכמה אתה מצליח.
אנשים החלו לפתע להפגין עושר והמוצרים שהם קנו הפכו למוצרים ממותגים. חלק משמעותי מעלות המוצר שקנית היה שווי הלוגו שיש עליו.
מצליח, מעריך איכות, לא מתפשר, בעל יכולת - לא פעם, יותר משהוא מעיד על איכות המוצר, המותג שמייצר אותו ומתנוסס עליו העיד עליך כבעליו.
בואכה המילניום החדש, האינטרנט הביא את הצריכה בעולם החופשי לגבהים חדשים. העולם שבו אנו חיים החל מציע כמות אדירה של מוצרים וכמעט בלי חשבון. פרסום, שיווק, משפיענים, דירוגים רייטינג וטרנדים - הכל עובד ומוגש במנות גדושות למין האנושי עתיר הרצונות שרוצה עוד והרבה מהם, שיגיעו בזול, מיידית ובלי להמתין. שהכל יהיה בידינו - כאן ועכשיו.
די מהר התפתחה הגלובליזציה והפכה את העולם כולו לשוק אחד גדול. החברות כבר לא מייצרות לכלכלה ספציפית או אפילו למדינות האזור. תאגידים בינלאומיים מייצרים כשהשוק שלהם הוא בפשטות כל העולם. גם אתה הצרכן חושק במשהו, נכנס לאינטרנט, משווה בין המחירים שלו ברשתות שליד הבית או באתרי מכירה ענקיים כמו אמזון ואיביי, מציץ לרגע בשלל שווקים מקוונים מסין, מזמין וממתין שהשליח יביא אל סף ביתך.
הרשתות החברתיות הכניסו את השיווק לעידן בו הרזולוציה היא ברמת היחיד. היכולת של בינה מלאכותית וספציפית הלמידה העמוקה, ללמוד את חשקיו ותחומי העניין של כל משתמש וגולש מביאים לכך שלכל אדם מותאמים הפרסומות, הפוסטים והמוצרים שהוא רואה, מה שמגדיל את המכירות בטירוף.
כשהתאגיד נותן לך בחינם, אתה הופך למוצר והדאטה שנאסף עליך הוא שמאפשר לדייק את מה שתראה ואפילו את המחירים שתראה לכל מוצר שגילית בו עניין. ספוילר: הם בדרך כלל יהיו גבוהים יותר כשהאלגוריתם מבין שגילית בהם עניין.
לדת הקניות והשופינג יש גם חגים משלה. חגי הצרכנות הולכים ומתרבים. אם פעם היו חגי תשרי ופסח ליהודים וכריסטמס וה-New Year לכל שאר העולם, היום הצטרפו עוד המון "חגי קניות" לדת הרשת. ביניהם יהיו יום הרווקים הסיני, הסופר מאנדיי, סאמר סייל, יום האהבה, הפי וונלטיינ'ז דיי ובטח כבר יש שניים שלושה חדשים שלא הזכרנו.
בולמוס הצריכה לא עושה סימנים שהוא ייעלם בקרוב. אפילו משבר האקלים ומצבו המחמיר ומכמיר הלב של כדור הארץ לא מדגדג לו את כרטיס האשראי. אלה אנחנו שמשלמים ונמשיך לשלם את המחיר של הצריכה הזו והוא לא יהיה בכסף - הוא יהיה הרבה יותר יקר.
כך נוצרה הצריכה הלא-נשלטת והחומרנות בעולם המודרני:
https://youtu.be/iFlMQAppIpg
התוצאה ברורה - מעולם לא היה המין האנושי בבולמוס כזה של קניות:
https://youtu.be/2zf9HaWwaLI
מה גורם לנו לקנות כל כך הרבה?
https://youtu.be/KtWlmbDsx-U
כך התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
וסרט תיעודי על היווצרות תרבות הצריכה שגורמת לנו לרכוש עוד ועוד מוצרים מיותרים (מתורגם):
https://youtu.be/Y-Unq3R--M0?long=yes
מהי תרבות הצריכה?
בעולם עתיר המוצרים, אנו צורכים הרבה, מהר, מיד וכמה שיותר זול. תרבות הצריכה (Consumer culture) היא מושג שמתייחס למערכת החברתית והכלכלית שמעודדת צריכה של מוצרים ושירותים והופכת את הצריכה הזו, הקניות, לערך מרכזי בחברה המודרנית. בתרבות הזו המושג "שופינג" הוא יותר מאשר קניית מוצרים שאנו צריכים - הוא גם צורת בילוי הנאה ולרבים גם התמכרות של ממש.
המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על הקפיטליזם ועל האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר.
הביקורת היא גם על האופנה, שגורמת לנו להרגיש שמה שקנינו בשנה שעברה או בשבוע שעבר, הוא מיושן ו"נראה רע", כי ממש היום יצאו מוצרים חדשים, עם עיצוב "עכשווי" שקולע לטעם הכללי הרווח היום. באופן כזה רבים הופכים למה שמכונה "קורבנות אופנה" ומנסים ללא ליאות להדביק את קצב השינויים האופנתיים. כך הם הופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה ואחוזים גבוהים מאד מהכנסתם הפנויה הם נאלצים להקדיש למימון הדבקת הטרנד והאופנה האחרונים.
אם פעם האמהות הן שקנו לילדיהן את מה שנחוץ, היום היצרנים פונים בפרסומות ישירות לילדים ומעבירים להם מסרים על "המוצרים המדהימים" שהם חייבים שיהיו להם. אמריקאי רואה היום 5,000 פרסומות ביום, מרגע שהוא נולד. הן מעבירות לו כיצד חייו צריכים להיות - צריכה וצבירה של מוצרים ושירותים "מדהימים", חלקם סתם לא בריאים וחלקם אלימים, פוגעניים ועוד.
תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין של תרבות, או פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא גם מזיקה ופוגעת בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולמעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות שמקימות מפעלי ענק מזהמים ופוגעים בכדור הארץ ובאיכות חיינו.
תרבות צריכה זו גם גורמת לאוכלוסיות ענקיות בעולם השלישי להפוך לעבדים של החברה השבעה, בתור כוח עבודה זול. מכיוון שהם נאלצים לעבוד באותם מפעלים, במשכורות רעב ובעבודה קשה, במשך שעות רבות בכל יום. ילדיהם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר מאד והופכים עבדים מודרניים של העולם המתועש. השכלה הם אינם רוכשים וכבר מגיל צעיר מוכרע גורלם לעוני גדול. אנו, במדינות השבעות, מנציחים את עוניים ובורותם בקניית מוצרים זולים של חברות הענק המפעילות את אותן "סדנאות יזע" איומות.
הנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/VD9ARL4xLR0
החומרנות בעולם המערבי:
https://youtu.be/0Co1Iptd4p4
התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
אנחנו לא חייבים להיות עבדים של הצריכה המיותרת:
https://youtu.be/PMAbtq6g5Ng
ראו את התוצאות:
https://youtu.be/v-7v2WGiTe8
וסרט תיעודי על תרבות הצריכה והבולמוס שגורמים לנו - לקנות עוד ועוד (עברית):
https://youtu.be/6u2fgugHG8M?long=yes
מהי מלכודת הצריכה של ימינו?
כולנו רוצים את המכשיר הכי חדש, הכי מעודכן, הכי גדול או הכי קטן וקומפקטי, עם הפיצ'רים הכי מתקדמים, ההרחבות הכי מגניבות והיכולות ששום מכשיר אחר לא יעקוף. אבל הפלא ופלא - שוב ושוב אנחנו מתאכזבים ומגלים שזה קרה לנו שוב... רק הגענו הביתה וכבר המכשיר החדש שקנינו הוא ישן, כי יצא דגם חדש!
במילים אחרות - קרה לכם ודאי שנקלעתם לתסכול על שהמכשיר היוקרתי שקניתם לא מזמן התגלה במהירות כמיושן ולא נחשק? - זה לא במקרה כך - מלכודת הצריכה (Consumer culture) של ימינו היא תופעה צעירה יחסית. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד החלקים העשירים שבו, כל כך בזבזן בצריכה.
הכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. הבום הכלכלי שחווה העולם המערבי הביא כסף רב לידיהם של ציבורים גדולים והם החלו לקנות. בתחילה הם היו מהוססים, מוציאים פה ושם, אך מנסים לשמור חיסכון לימים קשים. בהמשך הם החלו לצרוך יותר ויותר והחל בולמוס צרכני כמותו לא הכיר המין האנושי מעולם. אמריקה הובילה במירוץ הצריכה הזה, אבל מדינות רבות נגררו אחריה, במה שנדמה כמסע תענוגות, שלא לומר מסע קניות מטורף...
וכך אנחנו חיים היום בעולם שיש בו המון מוצרים. אבל המכשיר שעד לפני זמן קצר היה מושא חלומותינו והאמנו שהוא עתיד לשנות את חיינו ושהאושר שיביא איתו ימלא את ימינו, מסתבר שהוא אשליה אחת גדולה ויש טובים, חדישים ונוצצים ממנו ושהם בהישג ידינו. רק עוד כמה דולרים והאושר כולו שלנו...
אז הבנתם ודאי כבר שהאושר הוא בסך הכל מניפולציה אינסופית של פרסומות מתוחכמות, עם דימויים וצלילים מלהיבים וקריינים שכל מילה שלהם נכתבה על ידי פסיכולוגים ומומחי שיווק ואשליה. ודאי הפנמתם שהכל הוא חלק מתרמיות פרסומיות שנועדו לגרום לנו להרגיש כך. כי היצרנים מספרים סיפורים יפים ואנחנו באמת יכולים שלא לקנות. הרי מרבית הפיצ'רים החדשים לא באמת נחוצים, לעתים אף מיותרים וחלקם ממש פוגעים במה שהמכשיר הקודם עשה כל כך טוב...
אל המלכודת הזו של הצריכה, תתפלאו, אנו נכנסים מרצוננו. האמת כה שקופה, עד שמי שלא מבין אותה הוא ככל הנראה תמים במיוחד, או שבוחר ורוצה להיות חלק מהמירוץ הבלתי מושג אל האושר הצרכני שלא באמת קיים.
הנה מלכודת הצריכה המיישנת את כל מה שחדש במהירות:
https://youtu.be/uNbgQxmcYQY
האם זה הפתרון לאובססיה הזו, של צריכה שאין לה שובע? (עברית)
https://youtu.be/D7VlC76_RZ4
יש אנשים שיצאו ממירוץ הצריכה המטורף (עברית):
https://youtu.be/UQGJ7LI5ABM
וזו ההמלצה הפשוטה ביותר שתאפשר לנו לחמוק ממלכודת הצריכה המטורפת (עברית):
https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
מהו מודל עסקי?
כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.
מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.
הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:
חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.
אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.
חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.
הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):
http://youtu.be/37q9GB8oblM
בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):
https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M
המודל העסקי המרתק וייחודי של חברת איקאה:
https://youtu.be/tkfq__rdoD0
ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):
https://youtu.be/BRakUD0-EzE
מה מלמד הספר "אבא עשיר, אבא עני"?
עם עשרות מיליוני עותקים שנמכרו ממנו, ספרו של רוברט קיוסאקי "אבא עשיר, אבא עני" (Rich Dad Poor Dad) הוא אחד מרבי המכר הגדולים ביותר בתחום הפיננסי.
מכאן דוגל הספר "אבא עשיר אבא עני" בחינוך פיננסי ורכישת ידע לגבי הכסף והעבודה בעולם האולטרה-מודרני שלנו, במקום לנהל חיים כלכליים וקריירה לפי המלצות ההורים ואנשי הדורות הקודמים.
#סיפור המסגרת
הסיפור שבלב הספר הוא על שני האבות שהיו לרוברט קיוסאקי. אביו האמיתי החזיק בתואר דוקטור מאוניברסיטה נחשבת, בעוד אביו של חברו, מי שיהיה אביו השני והמנטור שלו לכלכלה, לא סיים שמונה שנות לימוד. הראשון נאבק כל חייו על ענייניו הכספיים, בעוד השני הפך לאחד מעשירי הוואי. הראשון הותיר אחריו חובות וחשבונות לשלם כשמת, בעוד השני מוריש למשפחתו ולצדקה מיליוני דולרים.
הכותב מעמיד זה מול זה את אביו, "האב העני", מי שהיה משכיל ועבד כל חייו קשה, אך נאבק כלכלית. מולו הוא מציב את "האב העשיר", אביו של חברו הטוב, שהיה יזם והתעשר באמצעות המיזמים העסקיים שלו.
#הבעיה
מכיוון שהמורים בבתי הספר ובהשכלה הפורמלית שבויים בעצמם במירוץ העכברים, הם לא יודעים איך להתנהל עם כסף ולכן לא באמת יכולים ללמד איך להיות עשירים ומתווים לתלמידים את הדרך לחיים של קושי כלכלי.
וכך, מכיוון שלא קיבלו השכלה פיננסית, התלמידים האלה בבגרותם רוצים כסף, רק כדי לרכוש נוחות ותענוגות. בניגוד לעשירים, שקונים נכסים ומתעשרים עוד יותר, העניים קונים התחייבויות ודברים שדורשים כסף לממן אותם וחושבים בטעות שמדובר בנכסים..
#הפתרון
ברוח "אביו העשיר", קיוסאקי ממליץ לצעירים שאם הם מעוניינים בעושר וחיים נוחים מבחינה כלכלית, שיחפשו עבודה שתאפשר להם ללמוד בה, מה שלדעתו חשוב הרבה יותר מאשר השכר שיקבלו בה. הוא מזמין אותם לשאול את עצמם מהם הכישורים שעליהם לרכוש בכדי שלא לרוץ במירוץ העכברים שמאפיין בימינו את השכירים.
ואז הם ישקיעו את. הכסף. שהם מרוויחים בדברים שמכניסים כסף ולא בדברים שמוציאים כסף, כמו פינוקים ומותרות.
#חוכמת הספר
הספר "אבא עשיר, אבא עני" מלמד בפשטות מדהימה כיצד להיות חופשיים מבחינה כלכלית, שלא לומר עשירים. יש בו עצות מנומקות ומוסברות יפה, עם דוגמאות מחייו ומחיי חברו הטוב, המדגימים כמה כדאי להפוך ליזמים עסקיים, במקום לשכירים, או במילים אחרות כיצד לגרום לכסף לעבוד בשבילנו - במקום שנעבוד בשבילו.
זהו ספר פורץ דרך, במיוחד בהסבר הפשוט שהוא נתן לאנשים רבים, לגבי הדרך האפשרית להביט על הכלכלה האישית וגם במבט שהוא מלמד להביט על קריירה בצורה שונה מהמקובל.
חשובה גם הדחיפה שקיוסאקי נותן לאנשים לחשוב ולחקור את החיים הכלכליים שלהם במקום להסתמך על מה שהם שמעו פעם או על מה שכולם מסביבם עושים.
עוד הוא מטעים שהגישה הכללית באקדמיה היא להתמקד, כלומר לדעת המון על מעט, על נישה או תחום תוכן או מיומנות צרים, שעליהם כל הקריירה שלכם מתבססת. העניין הזה, הוא מסביר, מאוד בעייתי מבחינה כלכלית, שלא לומר מסוכן.
עדיף לו לאדם שלא יהיה תלוי בנישה ספציפית מדי, בתחום כה מצומצם עד שפיטורין או משבר בתחום שבו הוא מומחה יקשו עליו למצוא תעסוקה או תחליף אחר.
ראוי שמי שרוצה להיות עשיר, הוא גורס, ילמד וירכוש ידע בהרבה תחומים.
#ההמלצות שבספר
בין ההמלצות הפיננסיות ועצות היזמות העסקית החכמות שמופיעות בספר תמצאו טיפים חשובים כמו:
להיות יזמים היכולים לשלוט בעתיד הפיננסי של עצמכם.
ללמוד על כסף ולצבור אוריינות וידע פיננסי.
לא לפחד לקחת סיכונים מחושבים.
לצמצם חובות ולהימנע מאורח חיים בזבזני.
לגוון את ההשקעות.
לא לעבוד בשביל כסף, אלא לגרום לזה שהכסף יעבוד בשבילכם.
להשקיע בנכסים המייצרים הכנסה, כמו דירות להשכרה, או נכסים בעלי שווי שאפשר למכור בעתיד ברווח, במקום לקנות התחייבויות שצורכות כסף, דוגמת אוטו חדש או שעון יקר.
להעדיף רכישה של נכסים, תוך שימוש במינוף ובכסף של אחרים.
לגוון את ההשקעות, כדי שלא תשימו את כל הביצים בסל אחד.
ליצור מקורות הכנסה מגוונים ומרובים.
להקיף את עצמכם באנשים בעלי ידע ומצליחים.
להבין שייעוץ פיננסי הוא לא פתרון זהה לכולם והכרחי לבצע מחקר משלכם ולקבל ייעוץ מקצועי לפני שמקבלים החלטות פיננסיות.
הנה קיצור התורה של הספר "אבא עשיר אבא עני" (עברית):
https://youtu.be/qfu9QcJjV-I
סיפורו המפורט יותר של רוברט קיוסאקי שמסביר איך להיות עשירים (מתורגם):
https://youtu.be/TcNpoc-lF0M
כאן מסביר המחבר כיצד שיווק רשתי יכול לסייע בשינוי הדרגתי של התפיסה (מתורגם):
https://youtu.be/kC1boUKk77o
בקצרה ובאנגלית איך להיות עשיר:
http://youtu.be/CV7hAAcApnE
סרטון הסבר מפורט על "אבא עשיר אבא עני" (עברית):
https://youtu.be/WI_aBemZxcI?long=yes
וראיון עם קיוסאקי בו הוא מסביר שהממשלה לא מעוניינת ללמד חינוך פיננסי כזה בבית הספר:
https://youtu.be/azq0S0DKS50?long=yes
מהו סיפורו של משחק המונופול?
מונופול הוא משחק לוח של עסקים המאפשר לצעירים, ילדים ובני נוער, ללמוד על העולם העסקי, בדגש על נכסים, כלומר נדל"ן, תוך כדי משחק.
מטרת המשחק היא השגת השליטה, מונופול, על שטחים בלוח המשחק. עושים זאת באמצעות קנייה ומכירה של נדל"ן, כמו מלונות, בתים ועוד. במהלך המשחק מקבלים שכר דירה ממי ש"חונים" על נכס שבבעלותך, נענשים על ידי שלטונות המס, נכנסים לכלא ושאר חוויות מהחיים...
המנצח במשחק הוא זה שצובר את הרכוש הרב ביותר בנדל"ן ובמזומן.
המשחק יצא לאור על ידי האחים פרקר בשנת 1935, בעיצומו של "השפל הגדול". הצלחתו המסחררת של המשחק הביאה לשלל גירסאות בכל העולם ובשפות רבות.
במשך השנים נמכרו כמעט 300 מיליון משחקי מונופול. לאורך התקופה יצאו למשחק עידכונים וגירסאות רבות, כולל גירסה שעושה שימוש בכרטיסי אשראי, גירסאות לסרטים מצליחים ועוד.
הורים רבים רואים בו משחק חשוב לחינוך הכלכלי של ילדיהם, כולל העובדה שהוא מעמת אותם עם מושגים כמו מיסים, ענישה, מימון, רכישה ומכירה וכדומה.
הנה סרטון של ילדים משחקים את משחק המונופול (עברית):
http://youtu.be/Xf37SCXNpQk
קדימון מסרט על תולדות משחק המונופול:
http://youtu.be/xgfZBytTmBs
סרטון אנימציה שמתאר את משחק המונופול:
http://youtu.be/gQDmx5L-6MA
והדרכה באנגלית למשחק המונופול:
http://youtu.be/YW3Z3pioAFc
מהו מנגנון במבי בעסקים ובתורת המשחקים?
"מנגנון במבי" (BMBY - Buy Me Buy You) הוא מנגנון רכישה, מנגנון מתוחכם לפתרון סכסוכי רכוש שנעשה בו שימוש נרחב במערכת המשפט המודרנית.
הרעיון של ה"במבי" הוא של “אתה מציע מחיר ואני יכול להפוך את ההצעה”. אבל, בניגוד לרושם הראשוני, המנגנון לא מבוסס על הצעת מחיר תחרותיות אלא על עיקרון פשוט ומבריק: אחד הצדדים מהשניים קובע מחיר לנכס השנוי במחלוקת, והצד השני הוא שמחליט - אם לקנות את חלקו של הראשון או למכור לו את חלקו שלו - באותו מחיר בדיוק.
בתורת המשחקים זה מוגדר ככלי נהדר שמסייע לפתרון בעיות בזמן סכסוך בין שותפים עסקיים, בין זוג שמתגרש, אדם שמוכר מניות לאחר או אפילו יורשים בתוך המשפחה.
נניח ששני שותפים מחזיקים יחד בדירה ששוויה שנוי במחלוקת. במסגרת מנגנון BMBY, שותף א' קובע מחיר לדירה כולה - נאמר 2 מיליון שקלים. משמעות הדבר היא שהוא מעריך את שווי חלקו (מחצית הבעלות) במיליון שקלים. עכשיו שותף ב' עומד בפני בחירה: הוא יכול לקנות את חלקו של שותף א' במיליון שקלים, או למכור לו את חלקו שלו באותו סכום.
הקסם של המנגנון טמון באיזון העדין שהוא יוצר ובעיקר במצבי סכסוך בין השותפים: אם שותף א' יקבע מחיר נמוך מדי, שותף ב' פשוט יקנה את חלקו במחיר מציאה. אם יקבע מחיר גבוה מדי, שותף ב' ימכור לו את חלקו במחיר מופקע. כך נוצר תמריץ חזק עבור מציע המחיר לקבוע ערך הוגן המשקף את שווי השוק האמיתי של הנכס.
#מתי מסכמים על במבי
לרוב ייקבע המנגנון הזה מראש, בהתחלה וכשהשותפים מקימים עסק חדש או רוכשים ביחד עסק או חברה קיימים.
עוד בשלב החתימה הראשונה על החוזה ביניהם, מסכמים השניים שבמקרה של חילוקי דעות, סכסוך או אם אחד מהם יבחר לפרק את השותפות ו"להתגרש" מהשותף השני, יופעל מנגנון במבי שיסדיר את המחיר שישלם השותף שיקנה את חלקו של השותף השני.
אם יציע שותף אחד למכור או לקנות במחיר מסוים לשני, השני יכול להחליט שהוא מעוניין להפוך את היוצרות - לקנות או למכור הוא, במחיר שהוצע לו. במקרה כזה המציע שאולי הציע מחיר נמוך או גבוה מדי - הוא שייפגע.
הדרך הזו הופכת את הבמבי לפתרון אידיאלי וחכם במיוחד, במקרים של פירוקי שותפויות.
#הרקע החינוכי וההיסטורי העתיק
הרעיון המבריק מאחורי BMBY הוא ללא ספק פתרון אידיאלי וחכם לסיטואציות של פירוק שותפות או ריב בין צדדים שעבדו ביחד.
אבל רבים לא יודעים שבמבי נשען על עיקרון בסיסי יותר הידוע כשיטת "אני חותך, אתה בוחר" (I Cut, You Choose). שיטה זו מוכרת לרבים מימי הילדות, כשההורה אומר לילד אחד לחלק את העוגה לשני חלקים ולילד השני לבחור איזה חלק לקחת.
האסטרטגיה הפשוטה הזו מבטיחה חלוקה הוגנת: הילד החותך יקפיד לחלק באופן הכי שווה שביכולתו, שכן הוא יודע שהוא לא זה שיבחר.
ואכן, החוכמה המאזנת של שיטת "אחד מחלק והשני בוחר" מופיעה בדוגמה קדומה מאוד בספר בראשית (כמו גם בסיפורים עתיקים אחרים). מסופר שם כיצד אברהם ולוט נאלצים להיפרד, בשל סכסוך בין רועי הצאן שלהם.
השניים צריכים לבחור כיצד לחלק את הארץ ביניהם באופן שווה. בסיפור התנ"כי אברהם מחלק את חלקת הארץ לשניים ואז מציע ללוט לבחור באיזה אזור הוא רוצה להתיישב - הימין או השמאל ("אם-השמאל ואימנה ואם-הימין ואשמאילה" - בראשית י"ג).
זו דוגמה קדומה מאוד לעיקרון של חלוקה הוגנת שמבוסס על אותו רעיון בדיוק. אם אברהם לא יחלק שווה בשווה, לוט ייקח את החלק הגדול ואברהם ייפגע בחלקו. לכן יש לאברהם אינטרס להיות הוגן.
#בימינו
בעולם המודרני, שיטות אלו מיושמות בהקשרים מורכבים הרבה יותר. בתהליכי גירושין, למשל, בן זוג אחד יכול לחלק את הרכוש המשותף לשתי קבוצות שוות בעיניו - דירה בקבוצה אחת, ואילו רכב, חשבונות בנק ורהיטים בקבוצה השנייה - כשבן הזוג השני הוא שבוחר איזו קבוצה לקחת.
בפירוק שותפות עסקית, שותף אחד מחלק את נכסי העסק - חנות פיזית וחלק מהמלאי מול אתר אינטרנט ורשימת לקוחות - והשותף השני בוחר.
בעל מניות בחברה יציע לשותפו למכור את המניות שלו במחיר מניה מסוים, כשהשני יכול לומר לו שבמחיר שהוצע - הוא זה שמעוניין לקנות את המניות של המציע במחיר המצוין שהוא הציע. לכן, יש למציע אינטרס להציע מחיר מניה בשוויה האמיתי. כי אם יציע מחיר נמוך מדי, יש סיכוי שהשני יבחר לרכוש ממנו את מניותיו שלו במחיר הזה, בעוד שמחיר גבוה מדי ייקר לו עצמו את המחיר.
כשהאינטרס האישי פועל למען ההגינות - זה מה שהופך את המנגנונים הללו לכה אפקטיביים: הם אינם תלויים בהתערבות חיצונית או ברצון טוב של הצדדים. במקום זאת, הם רותמים את האינטרס האישי של כל צד כדי להבטיח תוצאה הוגנת.
זוהי דוגמה קלאסית לאופן שבו תורת המשחקים מצליחה למצוא פתרונות אלגנטיים לבעיות אנושיות עתיקות של חלוקה ושיתוף. במקום להלחם בנטייה האנושית לדאוג קודם כל לעצמנו, המנגנונים הללו משתמשים בה כמנוע שמניע פתרון צודק לכולם.
הנה הסבר מנגנון במבי ואיך הוא דומה לרעיון החינוכי של שיטת "חלק ובחר" לילדים (עברית):
https://youtu.be/RPLmCLkKeYI
מנגנון במבי כולל בעיות אפשריות ומה לדעת מראש כשמקימים שותפות עם סעיף כזה (עברית):
https://youtu.be/xWieFjs3aX4
יש משחק חשיבה אסטרטגי המבוסס על מנגנון BUY ME BUY YOU לילדים בשם זה (עברית):
https://youtu.be/4U7jb7lHaWY
לוגואים, פרסומות, מיתוג, מודעות, קמפיינים, באנרים, ג'ינגלים או שלטי פרסום - היום יום שלנו מוצף בהזמנות לצרוך, לקנות, לרכוש בעלות או להשקיע במוצרים ושירותים שיהפכו אותנו מאושרים ואת חיינו נוחים יותר. בחברה המודרנית אם אתה צורך - משמע אתה קיים!
על זה מתבססת תרבות הצריכה (Consumer culture) של ימינו, תופעה צעירה יחסית שמעולם לא התקיימה לפני העידן המודרני. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד בחלקים הפחות מבוססים שבו, כל כך עסוק בקניות ובזבזן בצריכה.
חשבו על זה לרגע. עד לפס הייצור והייצור ההמוני שהפך את התעשייה למובילת הכלכלה, האדם קנה. אבל בדרך כלל הוא קנה לצרכיו.
ההיסטוריה הקצרה של תרבות הצריכה המודרנית מראה שהכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. היציאה מעידן קשה של מיתון וכלכלת מלחמה מצומצמת, שהיא עצמה באה אחרי שפל עולמי גדול, הייתה הדרגתית אבל הרימה את הכלכלה לגבהים שהמין האנושי לא הכיר לפני כן.
הייצור המלחמתי של המלחמה העולמית כולה הופנה באחת לפסי ייצור שלמים של מוצרי נוחות, פנאי וסטטוס (אלה שמדגימים לשכנים כמה אנחנו מצליחים ויכולים להרשות לעצמנו).
גם היכולת הכלכלית של הציבור במדינות רבות צמחה פלאים. הרדיו ואחריו הטלוויזיה החלו לפרסם מוצרים וחוויות והדמיון אחז בעגלת הקניות. לפתע המוצרים שקנית הפכו לפחות מאלה שאתה צריך באמת ויותר מאלה שמפגינים מי אתה וכמה אתה מצליח.
אנשים החלו לפתע להפגין עושר והמוצרים שהם קנו הפכו למוצרים ממותגים. חלק משמעותי מעלות המוצר שקנית היה שווי הלוגו שיש עליו.
מצליח, מעריך איכות, לא מתפשר, בעל יכולת - לא פעם, יותר משהוא מעיד על איכות המוצר, המותג שמייצר אותו ומתנוסס עליו העיד עליך כבעליו.
בואכה המילניום החדש, האינטרנט הביא את הצריכה בעולם החופשי לגבהים חדשים. העולם שבו אנו חיים החל מציע כמות אדירה של מוצרים וכמעט בלי חשבון. פרסום, שיווק, משפיענים, דירוגים רייטינג וטרנדים - הכל עובד ומוגש במנות גדושות למין האנושי עתיר הרצונות שרוצה עוד והרבה מהם, שיגיעו בזול, מיידית ובלי להמתין. שהכל יהיה בידינו - כאן ועכשיו.
די מהר התפתחה הגלובליזציה והפכה את העולם כולו לשוק אחד גדול. החברות כבר לא מייצרות לכלכלה ספציפית או אפילו למדינות האזור. תאגידים בינלאומיים מייצרים כשהשוק שלהם הוא בפשטות כל העולם. גם אתה הצרכן חושק במשהו, נכנס לאינטרנט, משווה בין המחירים שלו ברשתות שליד הבית או באתרי מכירה ענקיים כמו אמזון ואיביי, מציץ לרגע בשלל שווקים מקוונים מסין, מזמין וממתין שהשליח יביא אל סף ביתך.
הרשתות החברתיות הכניסו את השיווק לעידן בו הרזולוציה היא ברמת היחיד. היכולת של בינה מלאכותית וספציפית הלמידה העמוקה, ללמוד את חשקיו ותחומי העניין של כל משתמש וגולש מביאים לכך שלכל אדם מותאמים הפרסומות, הפוסטים והמוצרים שהוא רואה, מה שמגדיל את המכירות בטירוף.
כשהתאגיד נותן לך בחינם, אתה הופך למוצר והדאטה שנאסף עליך הוא שמאפשר לדייק את מה שתראה ואפילו את המחירים שתראה לכל מוצר שגילית בו עניין. ספוילר: הם בדרך כלל יהיו גבוהים יותר כשהאלגוריתם מבין שגילית בהם עניין.
לדת הקניות והשופינג יש גם חגים משלה. חגי הצרכנות הולכים ומתרבים. אם פעם היו חגי תשרי ופסח ליהודים וכריסטמס וה-New Year לכל שאר העולם, היום הצטרפו עוד המון "חגי קניות" לדת הרשת. ביניהם יהיו יום הרווקים הסיני, הסופר מאנדיי, סאמר סייל, יום האהבה, הפי וונלטיינ'ז דיי ובטח כבר יש שניים שלושה חדשים שלא הזכרנו.
בולמוס הצריכה לא עושה סימנים שהוא ייעלם בקרוב. אפילו משבר האקלים ומצבו המחמיר ומכמיר הלב של כדור הארץ לא מדגדג לו את כרטיס האשראי. אלה אנחנו שמשלמים ונמשיך לשלם את המחיר של הצריכה הזו והוא לא יהיה בכסף - הוא יהיה הרבה יותר יקר.
כך נוצרה הצריכה הלא-נשלטת והחומרנות בעולם המודרני:
https://youtu.be/iFlMQAppIpg
התוצאה ברורה - מעולם לא היה המין האנושי בבולמוס כזה של קניות:
https://youtu.be/2zf9HaWwaLI
מה גורם לנו לקנות כל כך הרבה?
https://youtu.be/KtWlmbDsx-U
כך התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
וסרט תיעודי על היווצרות תרבות הצריכה שגורמת לנו לרכוש עוד ועוד מוצרים מיותרים (מתורגם):
https://youtu.be/Y-Unq3R--M0?long=yes
בעולם עתיר המוצרים, אנו צורכים הרבה, מהר, מיד וכמה שיותר זול. תרבות הצריכה (Consumer culture) היא מושג שמתייחס למערכת החברתית והכלכלית שמעודדת צריכה של מוצרים ושירותים והופכת את הצריכה הזו, הקניות, לערך מרכזי בחברה המודרנית. בתרבות הזו המושג "שופינג" הוא יותר מאשר קניית מוצרים שאנו צריכים - הוא גם צורת בילוי הנאה ולרבים גם התמכרות של ממש.
המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על הקפיטליזם ועל האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר.
הביקורת היא גם על האופנה, שגורמת לנו להרגיש שמה שקנינו בשנה שעברה או בשבוע שעבר, הוא מיושן ו"נראה רע", כי ממש היום יצאו מוצרים חדשים, עם עיצוב "עכשווי" שקולע לטעם הכללי הרווח היום. באופן כזה רבים הופכים למה שמכונה "קורבנות אופנה" ומנסים ללא ליאות להדביק את קצב השינויים האופנתיים. כך הם הופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה ואחוזים גבוהים מאד מהכנסתם הפנויה הם נאלצים להקדיש למימון הדבקת הטרנד והאופנה האחרונים.
אם פעם האמהות הן שקנו לילדיהן את מה שנחוץ, היום היצרנים פונים בפרסומות ישירות לילדים ומעבירים להם מסרים על "המוצרים המדהימים" שהם חייבים שיהיו להם. אמריקאי רואה היום 5,000 פרסומות ביום, מרגע שהוא נולד. הן מעבירות לו כיצד חייו צריכים להיות - צריכה וצבירה של מוצרים ושירותים "מדהימים", חלקם סתם לא בריאים וחלקם אלימים, פוגעניים ועוד.
תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין של תרבות, או פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא גם מזיקה ופוגעת בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולמעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות שמקימות מפעלי ענק מזהמים ופוגעים בכדור הארץ ובאיכות חיינו.
תרבות צריכה זו גם גורמת לאוכלוסיות ענקיות בעולם השלישי להפוך לעבדים של החברה השבעה, בתור כוח עבודה זול. מכיוון שהם נאלצים לעבוד באותם מפעלים, במשכורות רעב ובעבודה קשה, במשך שעות רבות בכל יום. ילדיהם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר מאד והופכים עבדים מודרניים של העולם המתועש. השכלה הם אינם רוכשים וכבר מגיל צעיר מוכרע גורלם לעוני גדול. אנו, במדינות השבעות, מנציחים את עוניים ובורותם בקניית מוצרים זולים של חברות הענק המפעילות את אותן "סדנאות יזע" איומות.
הנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/VD9ARL4xLR0
החומרנות בעולם המערבי:
https://youtu.be/0Co1Iptd4p4
התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
אנחנו לא חייבים להיות עבדים של הצריכה המיותרת:
https://youtu.be/PMAbtq6g5Ng
ראו את התוצאות:
https://youtu.be/v-7v2WGiTe8
וסרט תיעודי על תרבות הצריכה והבולמוס שגורמים לנו - לקנות עוד ועוד (עברית):
https://youtu.be/6u2fgugHG8M?long=yes
כולנו רוצים את המכשיר הכי חדש, הכי מעודכן, הכי גדול או הכי קטן וקומפקטי, עם הפיצ'רים הכי מתקדמים, ההרחבות הכי מגניבות והיכולות ששום מכשיר אחר לא יעקוף. אבל הפלא ופלא - שוב ושוב אנחנו מתאכזבים ומגלים שזה קרה לנו שוב... רק הגענו הביתה וכבר המכשיר החדש שקנינו הוא ישן, כי יצא דגם חדש!
במילים אחרות - קרה לכם ודאי שנקלעתם לתסכול על שהמכשיר היוקרתי שקניתם לא מזמן התגלה במהירות כמיושן ולא נחשק? - זה לא במקרה כך - מלכודת הצריכה (Consumer culture) של ימינו היא תופעה צעירה יחסית. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד החלקים העשירים שבו, כל כך בזבזן בצריכה.
הכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. הבום הכלכלי שחווה העולם המערבי הביא כסף רב לידיהם של ציבורים גדולים והם החלו לקנות. בתחילה הם היו מהוססים, מוציאים פה ושם, אך מנסים לשמור חיסכון לימים קשים. בהמשך הם החלו לצרוך יותר ויותר והחל בולמוס צרכני כמותו לא הכיר המין האנושי מעולם. אמריקה הובילה במירוץ הצריכה הזה, אבל מדינות רבות נגררו אחריה, במה שנדמה כמסע תענוגות, שלא לומר מסע קניות מטורף...
וכך אנחנו חיים היום בעולם שיש בו המון מוצרים. אבל המכשיר שעד לפני זמן קצר היה מושא חלומותינו והאמנו שהוא עתיד לשנות את חיינו ושהאושר שיביא איתו ימלא את ימינו, מסתבר שהוא אשליה אחת גדולה ויש טובים, חדישים ונוצצים ממנו ושהם בהישג ידינו. רק עוד כמה דולרים והאושר כולו שלנו...
אז הבנתם ודאי כבר שהאושר הוא בסך הכל מניפולציה אינסופית של פרסומות מתוחכמות, עם דימויים וצלילים מלהיבים וקריינים שכל מילה שלהם נכתבה על ידי פסיכולוגים ומומחי שיווק ואשליה. ודאי הפנמתם שהכל הוא חלק מתרמיות פרסומיות שנועדו לגרום לנו להרגיש כך. כי היצרנים מספרים סיפורים יפים ואנחנו באמת יכולים שלא לקנות. הרי מרבית הפיצ'רים החדשים לא באמת נחוצים, לעתים אף מיותרים וחלקם ממש פוגעים במה שהמכשיר הקודם עשה כל כך טוב...
אל המלכודת הזו של הצריכה, תתפלאו, אנו נכנסים מרצוננו. האמת כה שקופה, עד שמי שלא מבין אותה הוא ככל הנראה תמים במיוחד, או שבוחר ורוצה להיות חלק מהמירוץ הבלתי מושג אל האושר הצרכני שלא באמת קיים.
הנה מלכודת הצריכה המיישנת את כל מה שחדש במהירות:
https://youtu.be/uNbgQxmcYQY
האם זה הפתרון לאובססיה הזו, של צריכה שאין לה שובע? (עברית)
https://youtu.be/D7VlC76_RZ4
יש אנשים שיצאו ממירוץ הצריכה המטורף (עברית):
https://youtu.be/UQGJ7LI5ABM
וזו ההמלצה הפשוטה ביותר שתאפשר לנו לחמוק ממלכודת הצריכה המטורפת (עברית):
https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.
מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.
הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:
חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.
אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.
חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.
הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):
http://youtu.be/37q9GB8oblM
בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):
https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M
המודל העסקי המרתק וייחודי של חברת איקאה:
https://youtu.be/tkfq__rdoD0
ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):
https://youtu.be/BRakUD0-EzE
חשיבה כלכלית
עם עשרות מיליוני עותקים שנמכרו ממנו, ספרו של רוברט קיוסאקי "אבא עשיר, אבא עני" (Rich Dad Poor Dad) הוא אחד מרבי המכר הגדולים ביותר בתחום הפיננסי.
מכאן דוגל הספר "אבא עשיר אבא עני" בחינוך פיננסי ורכישת ידע לגבי הכסף והעבודה בעולם האולטרה-מודרני שלנו, במקום לנהל חיים כלכליים וקריירה לפי המלצות ההורים ואנשי הדורות הקודמים.
#סיפור המסגרת
הסיפור שבלב הספר הוא על שני האבות שהיו לרוברט קיוסאקי. אביו האמיתי החזיק בתואר דוקטור מאוניברסיטה נחשבת, בעוד אביו של חברו, מי שיהיה אביו השני והמנטור שלו לכלכלה, לא סיים שמונה שנות לימוד. הראשון נאבק כל חייו על ענייניו הכספיים, בעוד השני הפך לאחד מעשירי הוואי. הראשון הותיר אחריו חובות וחשבונות לשלם כשמת, בעוד השני מוריש למשפחתו ולצדקה מיליוני דולרים.
הכותב מעמיד זה מול זה את אביו, "האב העני", מי שהיה משכיל ועבד כל חייו קשה, אך נאבק כלכלית. מולו הוא מציב את "האב העשיר", אביו של חברו הטוב, שהיה יזם והתעשר באמצעות המיזמים העסקיים שלו.
#הבעיה
מכיוון שהמורים בבתי הספר ובהשכלה הפורמלית שבויים בעצמם במירוץ העכברים, הם לא יודעים איך להתנהל עם כסף ולכן לא באמת יכולים ללמד איך להיות עשירים ומתווים לתלמידים את הדרך לחיים של קושי כלכלי.
וכך, מכיוון שלא קיבלו השכלה פיננסית, התלמידים האלה בבגרותם רוצים כסף, רק כדי לרכוש נוחות ותענוגות. בניגוד לעשירים, שקונים נכסים ומתעשרים עוד יותר, העניים קונים התחייבויות ודברים שדורשים כסף לממן אותם וחושבים בטעות שמדובר בנכסים..
#הפתרון
ברוח "אביו העשיר", קיוסאקי ממליץ לצעירים שאם הם מעוניינים בעושר וחיים נוחים מבחינה כלכלית, שיחפשו עבודה שתאפשר להם ללמוד בה, מה שלדעתו חשוב הרבה יותר מאשר השכר שיקבלו בה. הוא מזמין אותם לשאול את עצמם מהם הכישורים שעליהם לרכוש בכדי שלא לרוץ במירוץ העכברים שמאפיין בימינו את השכירים.
ואז הם ישקיעו את. הכסף. שהם מרוויחים בדברים שמכניסים כסף ולא בדברים שמוציאים כסף, כמו פינוקים ומותרות.
#חוכמת הספר
הספר "אבא עשיר, אבא עני" מלמד בפשטות מדהימה כיצד להיות חופשיים מבחינה כלכלית, שלא לומר עשירים. יש בו עצות מנומקות ומוסברות יפה, עם דוגמאות מחייו ומחיי חברו הטוב, המדגימים כמה כדאי להפוך ליזמים עסקיים, במקום לשכירים, או במילים אחרות כיצד לגרום לכסף לעבוד בשבילנו - במקום שנעבוד בשבילו.
זהו ספר פורץ דרך, במיוחד בהסבר הפשוט שהוא נתן לאנשים רבים, לגבי הדרך האפשרית להביט על הכלכלה האישית וגם במבט שהוא מלמד להביט על קריירה בצורה שונה מהמקובל.
חשובה גם הדחיפה שקיוסאקי נותן לאנשים לחשוב ולחקור את החיים הכלכליים שלהם במקום להסתמך על מה שהם שמעו פעם או על מה שכולם מסביבם עושים.
עוד הוא מטעים שהגישה הכללית באקדמיה היא להתמקד, כלומר לדעת המון על מעט, על נישה או תחום תוכן או מיומנות צרים, שעליהם כל הקריירה שלכם מתבססת. העניין הזה, הוא מסביר, מאוד בעייתי מבחינה כלכלית, שלא לומר מסוכן.
עדיף לו לאדם שלא יהיה תלוי בנישה ספציפית מדי, בתחום כה מצומצם עד שפיטורין או משבר בתחום שבו הוא מומחה יקשו עליו למצוא תעסוקה או תחליף אחר.
ראוי שמי שרוצה להיות עשיר, הוא גורס, ילמד וירכוש ידע בהרבה תחומים.
#ההמלצות שבספר
בין ההמלצות הפיננסיות ועצות היזמות העסקית החכמות שמופיעות בספר תמצאו טיפים חשובים כמו:
להיות יזמים היכולים לשלוט בעתיד הפיננסי של עצמכם.
ללמוד על כסף ולצבור אוריינות וידע פיננסי.
לא לפחד לקחת סיכונים מחושבים.
לצמצם חובות ולהימנע מאורח חיים בזבזני.
לגוון את ההשקעות.
לא לעבוד בשביל כסף, אלא לגרום לזה שהכסף יעבוד בשבילכם.
להשקיע בנכסים המייצרים הכנסה, כמו דירות להשכרה, או נכסים בעלי שווי שאפשר למכור בעתיד ברווח, במקום לקנות התחייבויות שצורכות כסף, דוגמת אוטו חדש או שעון יקר.
להעדיף רכישה של נכסים, תוך שימוש במינוף ובכסף של אחרים.
לגוון את ההשקעות, כדי שלא תשימו את כל הביצים בסל אחד.
ליצור מקורות הכנסה מגוונים ומרובים.
להקיף את עצמכם באנשים בעלי ידע ומצליחים.
להבין שייעוץ פיננסי הוא לא פתרון זהה לכולם והכרחי לבצע מחקר משלכם ולקבל ייעוץ מקצועי לפני שמקבלים החלטות פיננסיות.
הנה קיצור התורה של הספר "אבא עשיר אבא עני" (עברית):
https://youtu.be/qfu9QcJjV-I
סיפורו המפורט יותר של רוברט קיוסאקי שמסביר איך להיות עשירים (מתורגם):
https://youtu.be/TcNpoc-lF0M
כאן מסביר המחבר כיצד שיווק רשתי יכול לסייע בשינוי הדרגתי של התפיסה (מתורגם):
https://youtu.be/kC1boUKk77o
בקצרה ובאנגלית איך להיות עשיר:
http://youtu.be/CV7hAAcApnE
סרטון הסבר מפורט על "אבא עשיר אבא עני" (עברית):
https://youtu.be/WI_aBemZxcI?long=yes
וראיון עם קיוסאקי בו הוא מסביר שהממשלה לא מעוניינת ללמד חינוך פיננסי כזה בבית הספר:
https://youtu.be/azq0S0DKS50?long=yes
מונופול הוא משחק לוח של עסקים המאפשר לצעירים, ילדים ובני נוער, ללמוד על העולם העסקי, בדגש על נכסים, כלומר נדל"ן, תוך כדי משחק.
מטרת המשחק היא השגת השליטה, מונופול, על שטחים בלוח המשחק. עושים זאת באמצעות קנייה ומכירה של נדל"ן, כמו מלונות, בתים ועוד. במהלך המשחק מקבלים שכר דירה ממי ש"חונים" על נכס שבבעלותך, נענשים על ידי שלטונות המס, נכנסים לכלא ושאר חוויות מהחיים...
המנצח במשחק הוא זה שצובר את הרכוש הרב ביותר בנדל"ן ובמזומן.
המשחק יצא לאור על ידי האחים פרקר בשנת 1935, בעיצומו של "השפל הגדול". הצלחתו המסחררת של המשחק הביאה לשלל גירסאות בכל העולם ובשפות רבות.
במשך השנים נמכרו כמעט 300 מיליון משחקי מונופול. לאורך התקופה יצאו למשחק עידכונים וגירסאות רבות, כולל גירסה שעושה שימוש בכרטיסי אשראי, גירסאות לסרטים מצליחים ועוד.
הורים רבים רואים בו משחק חשוב לחינוך הכלכלי של ילדיהם, כולל העובדה שהוא מעמת אותם עם מושגים כמו מיסים, ענישה, מימון, רכישה ומכירה וכדומה.
הנה סרטון של ילדים משחקים את משחק המונופול (עברית):
http://youtu.be/Xf37SCXNpQk
קדימון מסרט על תולדות משחק המונופול:
http://youtu.be/xgfZBytTmBs
סרטון אנימציה שמתאר את משחק המונופול:
http://youtu.be/gQDmx5L-6MA
והדרכה באנגלית למשחק המונופול:
http://youtu.be/YW3Z3pioAFc
"מנגנון במבי" (BMBY - Buy Me Buy You) הוא מנגנון רכישה, מנגנון מתוחכם לפתרון סכסוכי רכוש שנעשה בו שימוש נרחב במערכת המשפט המודרנית.
הרעיון של ה"במבי" הוא של “אתה מציע מחיר ואני יכול להפוך את ההצעה”. אבל, בניגוד לרושם הראשוני, המנגנון לא מבוסס על הצעת מחיר תחרותיות אלא על עיקרון פשוט ומבריק: אחד הצדדים מהשניים קובע מחיר לנכס השנוי במחלוקת, והצד השני הוא שמחליט - אם לקנות את חלקו של הראשון או למכור לו את חלקו שלו - באותו מחיר בדיוק.
בתורת המשחקים זה מוגדר ככלי נהדר שמסייע לפתרון בעיות בזמן סכסוך בין שותפים עסקיים, בין זוג שמתגרש, אדם שמוכר מניות לאחר או אפילו יורשים בתוך המשפחה.
נניח ששני שותפים מחזיקים יחד בדירה ששוויה שנוי במחלוקת. במסגרת מנגנון BMBY, שותף א' קובע מחיר לדירה כולה - נאמר 2 מיליון שקלים. משמעות הדבר היא שהוא מעריך את שווי חלקו (מחצית הבעלות) במיליון שקלים. עכשיו שותף ב' עומד בפני בחירה: הוא יכול לקנות את חלקו של שותף א' במיליון שקלים, או למכור לו את חלקו שלו באותו סכום.
הקסם של המנגנון טמון באיזון העדין שהוא יוצר ובעיקר במצבי סכסוך בין השותפים: אם שותף א' יקבע מחיר נמוך מדי, שותף ב' פשוט יקנה את חלקו במחיר מציאה. אם יקבע מחיר גבוה מדי, שותף ב' ימכור לו את חלקו במחיר מופקע. כך נוצר תמריץ חזק עבור מציע המחיר לקבוע ערך הוגן המשקף את שווי השוק האמיתי של הנכס.
#מתי מסכמים על במבי
לרוב ייקבע המנגנון הזה מראש, בהתחלה וכשהשותפים מקימים עסק חדש או רוכשים ביחד עסק או חברה קיימים.
עוד בשלב החתימה הראשונה על החוזה ביניהם, מסכמים השניים שבמקרה של חילוקי דעות, סכסוך או אם אחד מהם יבחר לפרק את השותפות ו"להתגרש" מהשותף השני, יופעל מנגנון במבי שיסדיר את המחיר שישלם השותף שיקנה את חלקו של השותף השני.
אם יציע שותף אחד למכור או לקנות במחיר מסוים לשני, השני יכול להחליט שהוא מעוניין להפוך את היוצרות - לקנות או למכור הוא, במחיר שהוצע לו. במקרה כזה המציע שאולי הציע מחיר נמוך או גבוה מדי - הוא שייפגע.
הדרך הזו הופכת את הבמבי לפתרון אידיאלי וחכם במיוחד, במקרים של פירוקי שותפויות.
#הרקע החינוכי וההיסטורי העתיק
הרעיון המבריק מאחורי BMBY הוא ללא ספק פתרון אידיאלי וחכם לסיטואציות של פירוק שותפות או ריב בין צדדים שעבדו ביחד.
אבל רבים לא יודעים שבמבי נשען על עיקרון בסיסי יותר הידוע כשיטת "אני חותך, אתה בוחר" (I Cut, You Choose). שיטה זו מוכרת לרבים מימי הילדות, כשההורה אומר לילד אחד לחלק את העוגה לשני חלקים ולילד השני לבחור איזה חלק לקחת.
האסטרטגיה הפשוטה הזו מבטיחה חלוקה הוגנת: הילד החותך יקפיד לחלק באופן הכי שווה שביכולתו, שכן הוא יודע שהוא לא זה שיבחר.
ואכן, החוכמה המאזנת של שיטת "אחד מחלק והשני בוחר" מופיעה בדוגמה קדומה מאוד בספר בראשית (כמו גם בסיפורים עתיקים אחרים). מסופר שם כיצד אברהם ולוט נאלצים להיפרד, בשל סכסוך בין רועי הצאן שלהם.
השניים צריכים לבחור כיצד לחלק את הארץ ביניהם באופן שווה. בסיפור התנ"כי אברהם מחלק את חלקת הארץ לשניים ואז מציע ללוט לבחור באיזה אזור הוא רוצה להתיישב - הימין או השמאל ("אם-השמאל ואימנה ואם-הימין ואשמאילה" - בראשית י"ג).
זו דוגמה קדומה מאוד לעיקרון של חלוקה הוגנת שמבוסס על אותו רעיון בדיוק. אם אברהם לא יחלק שווה בשווה, לוט ייקח את החלק הגדול ואברהם ייפגע בחלקו. לכן יש לאברהם אינטרס להיות הוגן.
#בימינו
בעולם המודרני, שיטות אלו מיושמות בהקשרים מורכבים הרבה יותר. בתהליכי גירושין, למשל, בן זוג אחד יכול לחלק את הרכוש המשותף לשתי קבוצות שוות בעיניו - דירה בקבוצה אחת, ואילו רכב, חשבונות בנק ורהיטים בקבוצה השנייה - כשבן הזוג השני הוא שבוחר איזו קבוצה לקחת.
בפירוק שותפות עסקית, שותף אחד מחלק את נכסי העסק - חנות פיזית וחלק מהמלאי מול אתר אינטרנט ורשימת לקוחות - והשותף השני בוחר.
בעל מניות בחברה יציע לשותפו למכור את המניות שלו במחיר מניה מסוים, כשהשני יכול לומר לו שבמחיר שהוצע - הוא זה שמעוניין לקנות את המניות של המציע במחיר המצוין שהוא הציע. לכן, יש למציע אינטרס להציע מחיר מניה בשוויה האמיתי. כי אם יציע מחיר נמוך מדי, יש סיכוי שהשני יבחר לרכוש ממנו את מניותיו שלו במחיר הזה, בעוד שמחיר גבוה מדי ייקר לו עצמו את המחיר.
כשהאינטרס האישי פועל למען ההגינות - זה מה שהופך את המנגנונים הללו לכה אפקטיביים: הם אינם תלויים בהתערבות חיצונית או ברצון טוב של הצדדים. במקום זאת, הם רותמים את האינטרס האישי של כל צד כדי להבטיח תוצאה הוגנת.
זוהי דוגמה קלאסית לאופן שבו תורת המשחקים מצליחה למצוא פתרונות אלגנטיים לבעיות אנושיות עתיקות של חלוקה ושיתוף. במקום להלחם בנטייה האנושית לדאוג קודם כל לעצמנו, המנגנונים הללו משתמשים בה כמנוע שמניע פתרון צודק לכולם.
הנה הסבר מנגנון במבי ואיך הוא דומה לרעיון החינוכי של שיטת "חלק ובחר" לילדים (עברית):
https://youtu.be/RPLmCLkKeYI
מנגנון במבי כולל בעיות אפשריות ומה לדעת מראש כשמקימים שותפות עם סעיף כזה (עברית):
https://youtu.be/xWieFjs3aX4
יש משחק חשיבה אסטרטגי המבוסס על מנגנון BUY ME BUY YOU לילדים בשם זה (עברית):
https://youtu.be/4U7jb7lHaWY
