נר הלילה (Evening primroses) לסוגיו הוא צמח פשוט, עם עלים וגבעולים שעירים וכסופים, המשתרע על הקרקע. יש לו פרח שנפתח דווקא לקראת בוא הערב, עת השמש עושה את דרכה אל מאחורי האופק.

מחזה יפה הוא לפנות ערב, כשפרחי נר הלילה נראים למחוק כשהם הולכים ונפתחים לצהוב מרהיב, של פרחים גדולים ומרשימים המתעוררים לפריחה דווקא כשכולם מתכוננים לשנת הלילה, מחיות ועד בני אדם.

מכאן בא שמם בעברית "נר הלילה".

צפייה לפנות ערב בפרח, הנפתח מהר יחסית, היא מראה מרתק. נר הלילה הוא אחד הפרחים הנדירים שבהם ניתן לראות את שלבי פתיחת הפרח בתוך חצי שעה בלבד וליהנות מסוג של "הילוך מהיר" אבל בעצם טבעי של פתיחת הפרחים.

נר הלילה, הצמח "הבליין" שפעיל דווקא בלילה, הוא עולה חדש לארץ. בתנ"ך, במשנה ובתלמוד אין לו זכר. כך גם לא במחקרים ורשימות של חוקרים ומטיילים קדומים שטיילו בארץ ישראל בעבר ודיווחו על רבים מהפרחים כאן.

יש סברה שנר הלילה הגיע לכאן מארצות-הברית בסביבות המאה ה-19. אולי היו אלה ספנים שהביאו אותו, ייתכן אף שלא בכוונה. מכל מקום, הצמח השתרש באדמת הארץ והאבולוציה הביאה אותו אל קרבת הים, לאזורים שמעל חופי הים התיכון.


#אבולוציה
נר הלילה גדל על קרקעות החול, הכורכר והחמרה הסמוכים לים. המעניין הוא שהאבולוציה סייעה לו להפוך עמיד מאוד בפני הרסס המלוח של מי הים והרוחות החזקות הנושבות ממנו. כך הוא השתלט עם הזמן על הגבעות הסמוכות לים, בית גידול קשוח שמעט מאוד צמחים יכולים להתקיים בו.

אבל איך זה קרה בעצם? איך האבולוציה משנה צמח?

לא צמח אחד אלא דורות של הצמחים הולכים ומסתגלים. כי כמו בעולם בעלי החיים, גם בעולם הצמחים מתקיימת כל הזמן תחרות. במקרה של הצמחים זו תחרות על מאביקים.

כל צמח נאלץ להתחרות עם שאר הצמחים על הציפורים, הדבורים או החרקים שיהיו המאביקים שלו. אם לא יאביקו אותו, הוא לא יתרבה ובמשך הזמן הוא ייכחד.

אז נר הלילה החופי, במקום להתחרות עם המוני צמחים על חרקי היום בתור המאביקים שלו, הוא "בחר" לפרוח דווקא בלילה.

אור הלילה, שנובע מאורם העמום של הירח והכוכבים, מסייע בתאורה שמראה לרפרפים את הדרך אל הפרח. הם נהנים מהצוף והצמח מופרה "בתמורה".

אבולוציונית זה קרה כשבמשך הזמן נכחדו הצמחים מסוג זה שפרחו ביום, בעוד אלו שאור הלילה הספיק להם והביא אליהם מאביקי לילה, המשיכו ופרחו דווקא בלילה ועם הזמן התרבו ושרדו.

אגב, זה יכול היה להיות נהדר לעוד הרבה דורות, אלמלא האדם. כי בעשורים האחרונים יש הרבה בנייה, תאורה מלאכותית וגורמים מודרניים נוספים שהשתלטו על אזור חופי הים. בכך הביא הפיתוח המואץ והשימוש הרב שעושה האדם בחופי הים וסביבתם להקטנה של כמות המאביקים בסביבות החוף ולעצירה של ההתרבות הטבעית של נר הלילה החופי.


הנה נר הלילה (עברית):

https://youtu.be/Yr1ZPGQaWsI


נר הלילה נפתח - בהילוך מהיר:

https://youtu.be/_OHdfJQF5ss


הסבר על נר הלילה באנגלית:

https://youtu.be/VHFM9n4UZOE

מותה של השמש אינו אפשרות אלא עובדה קיימת. השאלה אינה האם השמש תגווע אלא מתי זה יקרה. התשובה היא אגב, לא באלפי שנים הקרובות.. הערכות המדענים הן בסביבות ה-5 מיליארד שנים מהיום.

מות השמש ייגרם ככל הנראה בתהליך שבו השמש תתפח ותהפוך לענק אדום. היא תגדל כל כך עד שכדור הארץ ייבלע בה. וזה רק השלב הראשון, כי אחרי שייגמרו לה מקורות האנרגיה והשכבות החיצוניות שלה ימוגו, היא תישאר ננס לבן, שילך ויתקרר במשך עשרות מיליארדי שנים, עד שיהפוך לכוכב אפלולי וקטנטן שנקרא ננס שחור.


הנה סיפור מותה של השמש שלנו:

https://youtu.be/_HfIEtAUr9s


וסרטון תיעודי על מה שיקרה את תפסיק השמש להאיר:

https://youtu.be/Gq8Mqf7hLjM?long=yes

מכשירים לראיית לילה (Night vision devices) משמשים כדי לאפשר צפייה בחשיכה וזיהוי של עצמים, בעלי חיים ובני אדם.

ישנם כמה סוגים של מכשירי ראיית לילה.

מא"כ, קיצור של "מגבר אור כוכבים" - מתבסס על מערכת אופטית שמזכירה בצורתה מעין משקפת. האור בלילה מגיע בעיקר מהירח והכוכבים ועקב מיעוט האור, הראייה שלנו בלילה מוגבלת. עדשות שונות במערכת הטכנולוגית הזו מאפשרות לחזק את אור הכוכבים והירח ולצפות בחשיכה.

הראייה הליילית הזו אינה כוללת צבעים אלא אור ירוק הנראה על מסך. שיטה זו מנצלת את העובדה שרגישות העין האנושית באור ירוק היא מקסימלית.

טכנולוגיה מבוססת חום - האפשרות "לראות" בחושך בטכנולוגיה תרמית מסתייעת בחום הנפלט מכל עצם ומכל בעל חיים. אבל זה לא קורה סתם אלא באמצעות באמצעות קרינה תת-אדומה שאותה לא ניתן לראות ללא ציוד מתאים.

באמצעות הקרינה התת-אדומה, קרינת האינפרה אדום, אפשר לאתר ולצפות גם בחשיכה. הקרינה התת-אדומה (Infra Red), או אינפרה-אדום, היא קרינה אלקטרומגנטית. קראו עליה בתגית "קרינה תת אדומה".

מצלמות תרמיות מאתרות היום באופן דומה נזילות בצנרת בלתי נראית, העוברת עמוק באדמה או בקירות מבנים. באמצעות הבדלי החום שבין המים הנוזלים והסביבה יכולה מצלמה כזו לאתר את מקום הנזילה.

מכל מקום, ההבנה שהקרינה הזו יכולה לאפשר ראיה ליילית באה מעולם בעלי החיים ומלמידה מהטבע, מה שנקרא ביומימקרי. המדענים זיהו מזמן שבעלי חיים שונים מסוגלים לקלוט בעיניהם קרינה תת-אדומה.

היכולת הזו של בעלי חיים לקלוט טווח תדרים רחב משל העין האנושית מקנה להם יתרונות הישרדותיים. בזכותה הם מסוגלים לזהות מרחוק וגם בחשיכה מוחלטת, את הקרינה התת-אדומה שנפלטת מגופו של טרף פוטנציאלי וכך הם מאתרים אותו וטורפים. כך אחרים יכולים להגן על עצמם מטורפים בחשיכה, המתקרבים אליהם.

ממש כמוהם נעזרים חיילים וצבאות שונים במכשירי ראיית לילה, כדי לאתר כוחות אוייב בחשיכה ולפגוע בהם בטרם יותקפו הם.


#סוגי מכשירים לראיית לילה
בין אמצעי התצפית הליילית המשמשים לצרכים צבאיים וביטחוניים יש משקפות לילה (Goggles), כוונות אופטיות לכלי נשק וכוונות טנקים, מצלמות, כוונות טלסקופיות וטלסקופים.

שימוש אזרחי עושים בעיקר במצלמות אבטחה ומשקפות.


הנה ראיית הלילה וסוגי המכשירים לראיית לילה (עברית):

https://youtu.be/_c3duNyKQf0


איך פועלות השיטות לראיית לילה:

https://youtu.be/xyLEyAnF8-Q


מצלמות תרמיות חדישות המכונות ENVG:

https://youtu.be/2v0YrtkwUDQ


מישהו שבנה משקפת אינפרה אדום בעצמו:

https://youtu.be/I1xvc-nfI9U


עוד על טכנולוגיית ה-NVD מבוססת אור הכוכבים:

https://youtu.be/CP6wofWfUws


וכך בנוי האור המלא שאנו רואים והאינפרה אדום הוא בחלק הבלתי נראה שלו (עברית):

http://youtu.be/KhXU9D1NlOc

הכוכב סיריוס הוא הכוכב הזוהר ביותר בשמיים שלנו. מדידות שבחנו את עוצמת האור של סיריוס הצביעו על כך שהוא זוהר פי 25 יותר מהשמש שלנו, השמש העומדת במרכז מערכת השמש.

סיריוס אינו רק הכוכב הבהיר ביותר בשמי הלילה שלנו, אלא גם חבר מרכזי בקבוצת "הכלב הגדול". לכן מכונה סיריוס גם "כוכב הכלב". בתרבות המצרית הקדמונית נחשב כוכב הכלב כמי שהופעתו בשמיים התריעה על תחילת גיאות הנילוס - ממש כמו נביחת הכלב המתריע על סכנה.

בזכות היותו קרוב יחסית ובזכות עוצמת האור הרבה שלו, הכוכב סיריוס הוא הזוהר שבין כוכבי השמיים שאנו רואים מעלינו. אגב, לא כדאי עדיין לארוז מזוודה לקראת נסיעה לסיריוס - הוא נמצא בערך 9 שנות אור מכדור הארץ, מה שאומר שהמסע אליו, בחללית מהירה של ימינו, ייקח משהו כמו 100 אלף שנים...


הנה הכוכב סיריוס:

http://youtu.be/F0qt91rvorU

כרבע ממיני היונקים על כדור הארץ הם מינים של עטלפים (Bats) - מדובר באחוז גבוה מאד. הוא מראה שהעטלף חי מצוין והוא ככל הנראה גם בעל כושר הישרדות גבוה במיוחד.

העטלף, אגב, הוא גם היונק היחיד בעולם שעף באוויר.

אבל איך העטלפים חיים כל כך טוב? - העטלפים נעזרים בשיגור של גלי קול בתדירות גבוהה, צלילים שאנחנו לא יכולים לשמוע והם קולטים את ההד החוזר. כך יכולים ללמוד על המיקום, הצורה והתנועה של עצמים שנמצאים בסביבתם, לנווט בחשיכה המוחלטת של המערות והיערות בלילה, מבלי להתנגש בעצמים או בבעלי חיים אחרים והכי חשוב - לאתר ולצוד חרקים ויצורים קטנים שמהם הם ניזונים.

כלומר, יש לעטלפים מנגנון של "זיהוי מיקום לפי הדהוד". הם משמיעים קריאה והזמן שעובר בין הקריאה להד שלה מסייע להם להבין את המרחק של עצמים שמחזירים את ההד. זוהי מערכת שנקראת באנגלית סונאר - "ניווט והתמצאות באמצעות קול", או "אקו-לוקיישן". באמצעות הסונאר, העטלף יכול לזהות אפילו שערה בחשיכה ולא להתנגש בה.

כיום מתבצעים בעולם מחקרים רבים על מערכת הסונאר של העטלפים ומדענים וחוקרים לומדים ממנה כיצד לשפר את מכשירי הסונאר, הניווט והרדאר האנושיים.


הנה סיפורם של העטלפים (מתורגם):

https://youtu.be/Z8wLQ3NCBgg


מעט על יכולתו של העטלף לנווט ולצוד רק בעזרת הרדאר שלו:

http://youtu.be/wgLHUNBWR58


קריאת עטלף שהוקלטה ועברה עיבוד סאונד כדי שתוכל להישמע באוזן אדם:

http://youtu.be/ajLY1EPybLY


הבחור העיוור והחכם הזה סיגל לעצמו את השיטה כדי לנווט מבלי להיפגע:

https://youtu.be/a05kgcI9D2Q


וכך חוקרים עטלפים באוניברסיטת תל אביב (עברית):

http://youtu.be/s3e4qf58QEw

האם שמעתם פעם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin) שאחראי לוויסות מחזור השינה והעירות?

המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך", "הורמון הלילה". יש גם ליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".

למעשה, זהו נוגד חמצון טבעי שיש לו תפקיד מרכזי בשיקוף שעות החשיכה ועונות השנה למוחנו.

בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.

זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.

הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.

בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.

אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.

"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.

ומה לעשות אם לא נרדמים ולא מצליחים להירדם? - כשאנו מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם, קומו וצאו מחדר השינה למקום ולפעילות אחרת. שובו לחדר השינה רק כשתחושו עייפים. זו הפעולה הנכונה כי אסור שהמוח יקשר בין חדר השינה למצב של ערות. עדיף לנו שהאסוציאציה שלנו לחדר השינה תהיה אכן שינה.


כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):

https://youtu.be/lzwkyItqgtk


החוסר במלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):

https://youtu.be/bQglXjtAK_s


ומזונות שמחזקים את כמות המלטונין בגופנו (מתורגם):

https://youtu.be/5DeTN-fci_4