הציפייה שזה יקרה נכזבה כבר מזמן - בניגוד להבטחות ולהייפ הראשוני, טאבלטים עוד לא על כך החליפו מחשבים ניידים. אם כבר אז סמארטפונים עשו חלק גדול מהעבודה הזו, בעוד הטאבלטים הלכו וירדו במכירות.

בינתיים נראה כבר שהטאבלטים לא כובשים את העולם כמו שצפו להם. הרי הסמארטפונים ההולכים וגדלים של השנים האחרונות יצרו את הפאבלט, סמארטפון בגודל שמתקרב לזה של טאבלט. ובפאבלט הזה, בגודל של קצת יותר מ-5 אינץ', ניתן לעשות את מרבית מה שעושים בטאבלט גדול פי שניים ובצורה די נוחה, שגם נכנסת לכיס.

אז הוא זה שהורג את האייפדים והטאבלטים, כי כשהטלפון מגיע לגודל מספק, הטאבלט הופך מיותר.

האייפד פרו (iPad Pro) של חברת "אפל" הוא טאבלט המנסה באופן מסוים לעשות את זה למחשב. באפל מנסים להפוך את הטאבלט הבכיר שלהם למחשב החדש. לא ברור אם זה יצליח, אבל זה נסיון ראוי, בהתחשב בכך שמרבית המשתמשים באמת עושים במחשבים שלהם שימושים בסיסיים מאוד.

שימוש כזה הרי לא באמת מצדיק מחשבים גדולים, מסורבלים וחזקים כל כך, שמשום כל התכונות האלה הם גם יקרים מדי לצרכיהם. מצד שני, הוא גם לא מצדיק טאבלטים כה יקרים כמו הפרו של אפל, שכשמוסיפים לו את מקלדת ה-Magic KeyBoard הנהדרת של החברה, זו שהופכת אותו למעין מחשב נייד שווה, הוא יקר יותר מהמקבוק אייר הנפלא לכשעצמו של החברה.


מי דקיק, קל, מהיר, עם מסך מדהים ואפליקציות ייעודיות?

https://youtu.be/S8JBXrLDkGs


האייפד פרו בפרסומת מרהיבה וקצת טפשית שעושה אובר סלינג מיותר:

https://youtu.be/llKbLKemr2k


התכונות הגרפיות המתקדמות שלו:

https://youtu.be/Qe6VRrebkIc


והשוואה בינו לבין מקבוק אייר שבזול זול יותר:

https://youtu.be/KJVn5OnQkjk?long=yes

טאבלטים הפכו לסוג המחשבים הפופולארי ביותר בקרב המשתמשים האישיים. אנשים קונים טאבלט לרוב כדי לקרוא ולגלוש באינטרנט, לצפות בסרטים ולשחק משחקים פשוטים. מדובר במכשירים ניידים וקלים במשקלם, שהמערכות האלקטרוניות שבתוכם הן חדשניות ומשוכללות במיוחד.

ייצור של טאבלטים דומה לתהליך הייצור של טלפונים סלולאריים ומחשבים ניידים. רובוטים ומכונות הרכבה מטפלים בכל שלב בתהליך ההרכבה של כל טאבלט וטאבלט. בתחילה רובוטים מהירים מרכיבים על המעגלים האלקטרוניים את אלפי הרכיבים שמוכנסים לכל אחד מהם. בחלק אחר של המפעל מורכבים מסכי הטאבלטים ובפינה אחרת הרכבת המצלמות הזעירות של הטאבלט אל המכשיר. בהמשך פס הייצור מחברים את כל החלקים, לתוך המארז הסופי של המכשיר. במחלקת הבדיקות מבצעים בדיקות של המכשירים, כדי לראות שכולם עובדים ופועלים כראוי. אז נארזים הטאבלטים החדשים ונשלחים למחסן. מחר כולם יישלחו למכירה, לכל פינות העולם.


הנה סרטון שמראה את תהליכי הייצור של טאבלטים:

http://youtu.be/mTe54BivXpg?t=36s


פס הייצור של האייפד של אפל:

http://youtu.be/rIAsBPsA27I


ופס ההרכבה של טאבלטים בסין:

http://youtu.be/tbyu1tbGE38

"הדיו האלקטרוני" (באנגלית e- ink), שכבר כיום מאפשר לקוראים דיגיטליים ולספרים דיגיטליים להחליף את הספר והעיתון, הוא טכנולוגיה חכמה ומצוינת. אבל היא מוגבלת בעיקר בשל צבעי השחור לבן של המסכים הללו.

כבר כיום מפותחת דיו-אלקטרונית שתאפשר להציג עמודים צבעוניים בגירסה אלקטרונית נוחה לקריאה וחסכונית בחשמל. החסכון בחשמל הוא מרכיב מהותי, שכן טאבלט רגיל מחייב טעינה פעם ביום-יומיים. דף אלקטרוני שעובד עם דיו אלקטרונית שכזו, מחייב טעינה רק פעם בחודש!

בניגוד לטכנולוגיות של ימינו, הטכנולוגיה הזו תחקה את הדף המודפס והאור שלה מקל על הקריאה ונוח מאד לעיניים. כמובן שהיתרונות על עיתונים של היום ברורים - מהיתרון הסביבתי של פחות עצים כרותים והובלה, דרך המחיר הזול בהרבה והכי חשוב - העיתונים הללו יהיו מעודכנים בזמן אמת וכל אירוע שקרה בדקות האחרונות יוצג בעיתון האלקטרוני, כמעט בזמן אמת.


הנה אפשרות לצורתו של העיתון העתידי:

http://youtu.be/0B28SHBmMNI


וסרטון על הדיו האלקטרוני של העתיד:

http://youtu.be/DJvN29076E0

הטאבלט שמקרין את התמונה על הקיר הוא עדיין מחזה נדיר, אבל הוא שלב חשוב בדרך להפוך את הטאבלט למכשיר עיסקי וחינוכי מוביל. האפשרות להפריד בין מה שהטאבלט מקרין לבין מה שרואים על המסך שלו היא מצויינת להרצאות והדגמות בעולם העסקים והאקדמיה. הניידות חשובה לאנשים בתנועה, כמו אנשי מכירות שמגיעים אל הלקוח שלהם וזקוקים לאמצעי המחשה ניידים.

גם בבית יכול טאבלט כזה לשפר את הבידור המשפחתי והאישי. הקרנה של התמונה על הקיר יכולה להגיע לגודל של 50 אינטש, ממש כמו טלוויזיה ביתית גדולה. כך ניתן להקרין סרטים לצפייה, משחקי מחשב והקרנת קונצרטים ומופעים שנותנת תחושה של כמעט נוכחות בהם. אמנם טאבלטים מקרינים הם עדיין בעלי תמונה שאינה טובה כמו של מסכי הטלוויזיה החדישים, אבל אם הם יהפכו נפוצים יותר יגיע השיפור במהירות.


הנה הטאבלט המקרין יוגה טאבלט 2 פרו:

https://youtu.be/AU_PHEW6luo


והצגה מפורטת יותר של טאבלט מקרין על הקיר:

https://youtu.be/OORccQfrC9U

נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.

יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.

מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.

ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.


הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:

http://youtu.be/reLFdbjZYDI


מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:

https://youtu.be/buXG6heAEDE

אמנם הוא לא היה טאבלט אלקטרוני ודיגיטלי, כמו מחשבי הלוח של היום, אבל בכל זאת טאבלט. רק שהטאבלט הראשון בהיסטוריה היה בכלל לוח חימר עשוי טיט רטוב. הוא נוצר בתרבות השוּמֶרית, במסופוטמיה, המקום שנחשב לערש האנושות.

הדימיון ביניהם נעוץ בעובדה שגם במחשב לוח, באנגלית "טאבלט", וגם בטאבלטי החימר העתיקים, עושים שימוש במגע כדי לכתוב. בין אם זה קורה בעזרת עט הסטיילוס, על הטאבלט השומרי, או במגע אצבע על הטאבלט המודרני, כך כותבים על שניהם, גם אם 5000 שנה מפרידים ביניהם..

הכתיבה על לוחות החומר, מכוסי הטיט הרטוב, הותירה על הטיט סימנים שונים שהורכבו משילובים שונים של סימני יתדות. כדי לכתוב מחדש, כל שהיה צריך הוא להחליק על החומר והוא נעשה חלק שוב (מכאן בא הביטוי "לוח חלק", שאנו מכירים בלטינית כ"טאבולה ראסה"). כדי לשמר את הכתוב לתמיד, שרפו את הלוחות, כדי להקשותם ולייצר מהכתוב הזמני שעל הטאבלט, לוחות חרס תמידיים.

אז את הטאבלט השוּמֶרי המציאו בראשית התרבות האנושית והטבעת הסימנים באמצעות הסטיילוס הותירה בטיט שלו את סימני היתדות הקדומים, הכתב הראשון, שבאופן מסוים היה קשור וקרוב יותר לשפת האמוג'י המודרנית, מאשר שפות האלף-בית המודרניות.


הנה הטאבלטים העתיקים ביותר שנמצאו וטענות שהם הכילו סיפור בריאה מסתורי:

http://youtu.be/MfENlxCXbro


סיפור הבריאה השומרי הקדום, כפי שהוא מתואר בטאבלט שומרי עתיק:

https://youtu.be/Nd23QJ1ZfjI


סרטון על עדויות בטאבלט עתיק שלכאורה עוסק בסיפור של ישו:

https://youtu.be/VVG0sTVKu0s


אך בעידן המודרני הגיע הטאבלט המודרני הראשון - ה-iPad של אפל (מתורגם):

https://youtu.be/68zpaRLQs78


והשומרים לא ידעו שכך ייראה הטאבלט המודרני, מחשב הלוח של המאה ה-21:

http://youtu.be/bJfFgm0KPIU

מסכי מגע מוכרים לכולנו משלל מכשירים כמו סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים ניידים. אבל פיתוחים חדשים מבטיחים שבעתיד יהיו גם מסכי מגע שיוקרנו על כל משטח אפשרי. כבר כיום מקרינים מסכי מגע על דפים, שולחנות, קירות, ספרים ועל כף היד.

במסכים מוקרנים שכאלה הופכת האצבע לעכבר מדומה. המצלמה שבמערכת קולטת את מיקום האצבע ויודעת לנתח את מיקום האצבע במרחב התלת ממדי. המערכת יודעת לזהות מתי האצבע נוגעת, גוררת או סתם ניגשת למשהו כשהיא "באוויר".

כבר כיום משתמשים בחיישן הקינקט כדי להפעיל מערכות כאלה, אבל זו רק ההתחלה. העתיד מבטיח מסכים מגע שיוקרנו על משטחים ויאפשרו פעולות 3D מדהימות עוד יותר.


הנה סרטון שמדגים כיצד מוקרן ומופעל מסך מגע על גבי מחברת, יד ומגוון משטחים אחרים (עברית):

http://youtu.be/bAgX43WTwr4


ומערכת שהופכת כל משטח למסך מגע אינטראקטיבי וחווייתי:

http://youtu.be/Iu2XH5p_hMM

כתב היתדות (Cuneiform) הוא הכתב הקדום ביותר שיצר המין האנושי. הכתב העתיק הזה נוצר אצל עמי מסופוטמיה, ביניהם השומרים, האשורים, הבבלים והכנענים. החוקרים סבורים שכתב היתדות פותח על ידי השומרים, בסביבות 3000 שנה לפני הספירה ושהוא התבסס על כתב ציורים שיצר עם קדום מדרום מסופוטמיה.

אותיות כתב היתדות הן קווים ישרים בצורת משולש או יתד. מכאן השם שניתן לסוג הכתב הזה. מרבית האותיות או הסימנים ציינו הברות, כשכל סימן ציין הברה מסוימת. בסך הכל נוצרו בכתב היתדות סימנים לכ-600 הברות.

כתיבת היתדות נעשתה בעזרת קנה סוף מחודד בצורת משולש שנקרא סטיילוס. הכותבים השתמשו באותה תקופה בלוחות או בלוחיות קטנות של חומר רך שנקראו טאבלטים. לאחר סיום הכתיבה יובשו הלוחות בשמש והכתב נשמר לתמיד.

סמוך לשנת 2500 לפני הספירה אימצו האכדים את הכתב השומרי לצורכי לשונם. במהלך מאות השנים שלאחר מכן אומץ כתב היתדות גם בידי החורים, העילמים והחתים.

מכתב היתדות האכדי יווצרו בהמשך כתבי יתדות אלפביתיים, זה של האימפריה הפרסית, על 36 סימניו, וכתב היד של אוגריתית שכלל 31 סימנים. אלו היו כתבי יתדות עם מספר צירופים קטן בהרבה, שכן כל צירוף יתדות שיקף בהם אות ולא הברה.

תעודות עתיקות שנמצאו באוגרית היו כתובות בכתב יתדות כזה וניתן לראות בהן את ההתקדמות לכתב האלפביתי, המצומצם יותר ודומה לשיטה המקובלת בשפות המודרניות יותר, שבה לכל אות יש תפקיד.

רק במהלך האלף ה-1 לפני הספירה נוצר הכתב האלפביתי הארמי-עברי. בהדרגה הוא הלך ודחק את רגלי כתב היתדות. השימוש בסמלים ברורים וקריאים יותר שייקראו "אותיות", היה שימושי מאד. הוא הביא די מהר להיעלמותו הסופית של כתב היתדות ולהשתלטות של מערכות המבוססות על מערכות של אותיות אלפביתיות.


הנה כתב היתדות שפיתחו השומרים:

https://youtu.be/vglAeKfm2XA


כך עבר כתב היתדות מהשומרים, אל האכדים ואל החיתים:

https://youtu.be/nOE8r9pdXO0


הסופרת הראשונה שכתבה בו ספרות (מתורגם):

https://youtu.be/XhNw1BhV6sw


כך נהגו הסופרים השומרים לכתוב על החימר:

https://youtu.be/KHOnhYCskd0


עוד צורת כתיבה של כתב יתדות:

https://youtu.be/HbZ2asfyHcA


והנה כתובים בכתב יתדות:

https://youtu.be/T6HPEUtgoas

סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.

הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.


הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:

http://youtu.be/reLFdbjZYDI


צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:

https://youtu.be/vTngg8YqoN4


העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:

http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8


כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:

https://youtu.be/aJu6GvA7jN8


חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:

https://youtu.be/KLOcj5qvOio


ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:

http://youtu.be/uZ73ZsBkcus

האם נתקלתם פעם בעיוורים שקוראים עיתון? - לעיוורים ובעלי לקות ראייה קשה לראות את מה שנראה לעיני כל. חברת OrCam הישראלית מציעה להם בשנים האחרונות אמצעי חדש לראות את העולם. מדובר במצלמה שמתלבשת על משקפי ראייה ועושה פלאים. המצלמה מתחברת למכשירים ניידים כמו סמארטפון או טאבלט ומקריאה טקסטים באמצעות מיקרופון זעיר המוצמד אליה.

חברת אורקם פיתחה את המכשיר כך שיוכל להקריא למשתמשים כבדי ראייה ואפילו כאלה הלוקים בעיוורון כמעט מלא, כל תוכן שהמשתמשים מצביעים עליו. כך יוכל המכשיר לקרוא את מה שכתוב על גבי העיתון, על אריזות מוצרים או על גבי שלטים ברחוב. המכשיר גם יוכל לומר להם את צבע האור ברמזור או יקריא את המנות בתפריטי מסעדות ואפילו יאמר מה השווי של שטר הכסף שבידם.


הנה הסבר על התקן הראייה לעיוורים של אורקם (עברית):

http://youtu.be/SXTNlKj3Bc8


וכתב הבוחן שימושים שונים במתקן אורקם:

http://youtu.be/k_C1iKIqi_o