שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מיוחד במגדל סי אן שבטורונטו?
הסי אן טוואר בטורונטו, מגדל סי אן (CN Tower) הוא מגדל תקשורת שנמצא בעיר טורונטו שבקנדה. הוא הפך עם השנים לסמלה של העיר ולאטרקציה מספר אחת בקרב התיירים המבקרים בעיר.
במרומי סי-אן טאוור, המגדל הקנדי הלאומי, יש מסעדה מסתובבת בזווית של 360 מעלות. במגדל נמצאת נקודת התצפית הגבוהה ביותר בעולם. רואים ממנה את כל העיר וסביבתה מגובה של כמעט חצי קילומטר ולמרחק של 120 קילומטרים, לכל הכיוונים.
המגדל הזה נבנה במשך שלוש וחצי שנים והבנייה עלתה רבע מיליארד דולר - המון כסף!
יעודו המקורי של הסי אן טוואר היה לצרכי תקשורת רדיו וטלוויזיה. גובהו של המגדל שמושך אליו מיליוני תיירים בשנה, הוא 553.33 מטרים. המגדל היה במשך יותר משלושים שנה, המבנה הגבוה בעולם, שניצב ללא תמיכה חיצונית.
הנה המגדל ורצפת הזכוכית של המצפה שבראשו:
https://youtu.be/VI0TCo6c2zc
סיפור הקמת מגדל הסי אן של טורונטו:
https://youtu.be/pKNBqwVhgIo
וביקור בסי אן טוואר שבטורונטו:
https://youtu.be/35mCwA46MqA
מהו הסיפור היצרי של גילוי האינסולין?
יצרים, אגו, כסף וכבוד - כל אלה שימשו בתולדות המדע לא פעם והביאו אנשים למקומות גבוהים ולהישגים על-זמניים ומשני-עולם, אך גם לתחתיות ולהתנהגות מכוערת, יצרית ואפילו לא אנושית.
סיפור גילוי האינסולין (insulin) הוא אחד מהסיפורים המדעיים היצריים והמכוערים בתולדות המדע.
השנה היא 1922 וזריקת האינסולין הראשונה בהיסטוריה ניתנת ללאונרד תומפסון, חולה בן 14 שהיה עתיד למות מסוכרת בתוך זמן קצר. הוא חי מאז חייבים טובים והמשיך לחיות בזכות האינסולין.
עד אותם ימים מחלת הסוכרת הייתה תלויה באינסולין, הורמון חשוב שמייצר הגוף ושאחראי בגוף לאיזון רמות הסוכר בדם. למעשה, הפגיעה בייצור האינסולין הטבעי, מה שאנו קוראים "סוכרת", הייתה מחלה חשוכת מרפא שהסתיימה בדרך כלל במוות, תוך זמן קצר.
אבל שנה קודם, ב-1921, הצליחו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד לראשונה את האינסולין.
השניים, פרדריק בנטינג וצ'רלס בסט, עשו את המחקר במעבדה באוניברסיטה, שנוהלה בידי הפיסיולוג ג'ון מקלאוד. אותו מקלאוד היה ראש המעבדה שבה עבדו השניים על המחקר, אבל הקשר שלו למחקר עצמו היה קלוש.
קלוש, אלא אם מחשיבים את העובדה שהוא לא האמין במחקר של השניים, לא עזר להם ואף התנגד למחקר כולו. רק משהתברר לו שבנטינג גילה תגלית חשובה, תגלית המקדמת אותם לעבר בידוד האינסולין, הוא ניצל את כוחו לתרמית של ממש.
רופא צעיר בשם קוליפ מונה בסודיות על ידי מקלאוד, כדי שישיג את בנטינג ובסט. כך תכנן מקלאוד להצליח לעקוף את בנטינג ולהיחשב לבעל התגלית הגדולה של בידוד האינסולין.
אבל הצדק ניצח ובנטינג ועוזרו בסט השלימו את המחקר ויצרו את טיפול האינסולין. הטיפול הזה החל להציל חולי סוכרת וחולל סערה של אופטימיות באשר לעתיד הניצחון על המחלה.
ההישג היה כביר. בנטינג, שלא היה רופא, קיבל בזכות התגלית את הדוקטורט שלו גם ברפואה. בסט היה ונשאר סטודנט לרפואה, אבל ישלים די מהר את לימודיו ויהפוך לרופא מעוטר ונערץ.
בנטינג ומקלאוד זכו על התגלית המדהימה
בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה בשנת 1923.
רגע, מה?
קראתם נכון. בנטינג ומקלאוד הם שזכו על התגלית בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה.
כן. ההחלטה של ועדת הפרס, לחלק את הנובל בין בנטינג ומקלאוד, במקום בין צמד החוקרים האמיתיים בנטינג ובסט, חוללה סערה. למעשה, עד היום היא מעוררת מחלוקת שאינה נגמרת. החוקרים הצעירים וכל מי שמסביבם הרגישו כמה הדבר לא צודק אבל ההחלטה בוועדת נובל נותרה ללא שינוי.
ד"ר בנטינג יצא גבר. בזכות תגליתו הוא הפך לאדם הצעיר ביותר בהיסטוריה מבין זוכי פרס הנובל לרפואה. אבל הוא היה לא רק גאון אלא גם בן אדם, חוקר וחבר טוב. את כספי חצי הפרס שבהם זכה הוא חלק עם בסט, עוזרו ושותפו לתגלית ששינתה את העולם. מקלאוד, בניגוד לו, לקח את המחצית שלו לעצמו.
אגב, על אף פרס הנובל שהוענק למקלאוד, הקהילה המדעית מכירה כמגלי האינסולין רק בבנטינג ובבסט. במין צדק פואטי וחד משמעי, לא מוזכר בפרסומים מדעיים אותו מנהל מעבדה, האיש שלא האמין בשניים ואף ניסה להכשילם. מקלאוד מוזכר בקושי בפרסומים הרשמיים והלא נחשבים, אלה העוסקים בפרס הנובל עצמו.
את סיפור הגילוי והמאבק בין הרופאים ניתן לראות בסרט הקולנוע "די תהילה לכל" (Glory Enough for All).
ואגב, כל הניסיונות שנעשו באותה תקופה לייצר אינסולין באופן מלאכותי, בכמויות שנדרשו כדי לטפל בחולים, נכשלו. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 המשיכו להפיק אותו מלבלבים של חזירים וכלבים.
רק לקראת סוף המאה הקודמת הצליחו לפתח אינסולין בהנדסה גנטית. השיטה, אגב, מעוררת הערצה לכשעצמה. חוקרים חיברו את הגן שאחראי לייצור האינסולין לחיידקים ואלו מייצרים כמויות גדולות של אינסולין. שיטה זו מייצרת היום חלק ניכר מהאינסולין שמזריקים חולי סוכרת וכיום נבחנות גם כמוסות אינסולין, לבליעה במקום הזרקה.
הנה סיפורה של תרופת האינסולין והגילוי המסעיר של השניים (מתורגם):
https://youtu.be/k_3hbrqLZ5U
על גילוי התרופה בידי בנטינג ובסט:
https://youtu.be/TOKlH7C41M8
היחיד שאין עליו ויכוח הוא ד"ר בנטינג, צעיר זוכי פרס הנובל לרפואה בהיסטוריה:
https://youtu.be/5Nt9RKg2vPU
סרטון לילדים המתאר את הרגע בו הכריעו את מחלת הסוכרת:
https://youtu.be/JXKXobieDKs
על גילוי האינסולין:
https://youtu.be/Gk1D4VgM8jY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/FfMgBnvK_xY
וגלולת האינסולין שפותחה 100 שנה אחר כך:
https://youtu.be/ORqsnxxcyBY
איך בקנדה יש הכי הרבה אגמים?
מספר האגמים בקנדה הוא עצום. בקנדה יש אלפי אגמים, יותר מבשאר העולם גם יחד. קצת אחרי רוסיה, זוהי המדינה השנייה בגודלה בכל העולם ויש לה רק שכנה אחת - ארצות הברית שמדרום לה. מִמזרח למערב, זו מדינה שמתפרשת על פני לא פחות מ-6 אזורי זמן.
אבל לא רק אגמים יש בקנדה המרהיבה. חלק נכבד ממנה מכוסה יערות. בנוסף ליערות והאגמים הללו, מציעים הנופים בה תערובת נהדרת של ביצות, ערבות עשב, קרח באזור הקוטב ובמערב המדינה רכסי הרים גבוהים וארוכים לתפארת. במרכז הדרומי של קנדה נמצאות הימות הגדולות, השפלה ומפלי הניאגרה. זהו המרכז התעשייתי של קנדה ומה שנחשב לאֲסם התבואה שלה.
ממערב להם מתחילים הרי הרוקי וממשיכים דרומה אל ארצות הברית.
אבל הגודל לא פוגע בשקט. הביטחון האישי בקנדה הוא רב והיא מדינה כמעט ללא פשיעה. דלתות הבתים של הקנדים אינן ממוגנות ועשויות עץ בלבד.
המילה "קנדה" היא ביטוי אינדיאני עבור "כפר גדול". ואכן, מבחינות רבות החיים בקנדה הם רגועים ושלווים כמו החיים בכפר קטן ונעים.
בקנדה מחוזות הדוברים אנגלית וכאלה הדוברים צרפתית. המחוז דובר הצרפתית של קנדה נקרא קוויבק.
בירת קנדה היא אוטווה. היא אינה הגדולה בערי קנדה, אבל בה מרוכזים משרדי הממשלה והמוסדות שלה. הערים הגדולות בקנדה הן מונטריאול וטורונטו.
הנה אזור של אגם קנדי לדוגמה:
http://youtu.be/ThFCg0tBDck
ועוד:
http://youtu.be/A-guSJJHeOU
מהם מגדלי מרילין מונרו?
אבסולוט וורלד טאוורס (Absolute World Towers), או מגדלי אבסולוט, הם צמד מגדלים מרשימים ובעלי קימורים שהקנו להם את הכינוי "מרילין מונרו". החיטובים העדינים שמזכירים את רגליה של השחקנית האגדית הפכו את צמד גורדי השחקים למפורסמים בכל העולם.
מגדלי אבסולוט בולטים בקו הנוף של מיסיסוֹגה, הפרבר המתפתח של טורונטו באונטריו שבקנדה. במיוחד למול הבניינים המרובעים הרבים שהשכונה מלאה בהם. הגבוה שבהם מתנשא לגובה 179 מטר, בעוד השני גובהו הוא 161 מטר "בלבד".
מגדלי המגורים הללו נבחרו על ידי מועצת הבניינים הגבוהים והמגורים העירוניים של קנדה לבניינים הגבוהים המוצלחים באמריקה.
הנה מגדלי אבסולוט המכונים "מרילין מונרו":
https://youtu.be/BmZ9c8KmxOM
מבט מפורט:
https://youtu.be/kKjO0VFmRp0
פנים הבניינים והדירות:
https://youtu.be/aO8YBVSlaJc
מצגת וידאו של בנייני מרילין מונרו:
https://youtu.be/XDzMgMkAcZE
וצילום נוסף:
https://youtu.be/vqxAWYuF7kE
טורונטו
הסי אן טוואר בטורונטו, מגדל סי אן (CN Tower) הוא מגדל תקשורת שנמצא בעיר טורונטו שבקנדה. הוא הפך עם השנים לסמלה של העיר ולאטרקציה מספר אחת בקרב התיירים המבקרים בעיר.
במרומי סי-אן טאוור, המגדל הקנדי הלאומי, יש מסעדה מסתובבת בזווית של 360 מעלות. במגדל נמצאת נקודת התצפית הגבוהה ביותר בעולם. רואים ממנה את כל העיר וסביבתה מגובה של כמעט חצי קילומטר ולמרחק של 120 קילומטרים, לכל הכיוונים.
המגדל הזה נבנה במשך שלוש וחצי שנים והבנייה עלתה רבע מיליארד דולר - המון כסף!
יעודו המקורי של הסי אן טוואר היה לצרכי תקשורת רדיו וטלוויזיה. גובהו של המגדל שמושך אליו מיליוני תיירים בשנה, הוא 553.33 מטרים. המגדל היה במשך יותר משלושים שנה, המבנה הגבוה בעולם, שניצב ללא תמיכה חיצונית.
הנה המגדל ורצפת הזכוכית של המצפה שבראשו:
https://youtu.be/VI0TCo6c2zc
סיפור הקמת מגדל הסי אן של טורונטו:
https://youtu.be/pKNBqwVhgIo
וביקור בסי אן טוואר שבטורונטו:
https://youtu.be/35mCwA46MqA
יצרים, אגו, כסף וכבוד - כל אלה שימשו בתולדות המדע לא פעם והביאו אנשים למקומות גבוהים ולהישגים על-זמניים ומשני-עולם, אך גם לתחתיות ולהתנהגות מכוערת, יצרית ואפילו לא אנושית.
סיפור גילוי האינסולין (insulin) הוא אחד מהסיפורים המדעיים היצריים והמכוערים בתולדות המדע.
השנה היא 1922 וזריקת האינסולין הראשונה בהיסטוריה ניתנת ללאונרד תומפסון, חולה בן 14 שהיה עתיד למות מסוכרת בתוך זמן קצר. הוא חי מאז חייבים טובים והמשיך לחיות בזכות האינסולין.
עד אותם ימים מחלת הסוכרת הייתה תלויה באינסולין, הורמון חשוב שמייצר הגוף ושאחראי בגוף לאיזון רמות הסוכר בדם. למעשה, הפגיעה בייצור האינסולין הטבעי, מה שאנו קוראים "סוכרת", הייתה מחלה חשוכת מרפא שהסתיימה בדרך כלל במוות, תוך זמן קצר.
אבל שנה קודם, ב-1921, הצליחו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד לראשונה את האינסולין.
השניים, פרדריק בנטינג וצ'רלס בסט, עשו את המחקר במעבדה באוניברסיטה, שנוהלה בידי הפיסיולוג ג'ון מקלאוד. אותו מקלאוד היה ראש המעבדה שבה עבדו השניים על המחקר, אבל הקשר שלו למחקר עצמו היה קלוש.
קלוש, אלא אם מחשיבים את העובדה שהוא לא האמין במחקר של השניים, לא עזר להם ואף התנגד למחקר כולו. רק משהתברר לו שבנטינג גילה תגלית חשובה, תגלית המקדמת אותם לעבר בידוד האינסולין, הוא ניצל את כוחו לתרמית של ממש.
רופא צעיר בשם קוליפ מונה בסודיות על ידי מקלאוד, כדי שישיג את בנטינג ובסט. כך תכנן מקלאוד להצליח לעקוף את בנטינג ולהיחשב לבעל התגלית הגדולה של בידוד האינסולין.
אבל הצדק ניצח ובנטינג ועוזרו בסט השלימו את המחקר ויצרו את טיפול האינסולין. הטיפול הזה החל להציל חולי סוכרת וחולל סערה של אופטימיות באשר לעתיד הניצחון על המחלה.
ההישג היה כביר. בנטינג, שלא היה רופא, קיבל בזכות התגלית את הדוקטורט שלו גם ברפואה. בסט היה ונשאר סטודנט לרפואה, אבל ישלים די מהר את לימודיו ויהפוך לרופא מעוטר ונערץ.
בנטינג ומקלאוד זכו על התגלית המדהימה
בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה בשנת 1923.
רגע, מה?
קראתם נכון. בנטינג ומקלאוד הם שזכו על התגלית בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה.
כן. ההחלטה של ועדת הפרס, לחלק את הנובל בין בנטינג ומקלאוד, במקום בין צמד החוקרים האמיתיים בנטינג ובסט, חוללה סערה. למעשה, עד היום היא מעוררת מחלוקת שאינה נגמרת. החוקרים הצעירים וכל מי שמסביבם הרגישו כמה הדבר לא צודק אבל ההחלטה בוועדת נובל נותרה ללא שינוי.
ד"ר בנטינג יצא גבר. בזכות תגליתו הוא הפך לאדם הצעיר ביותר בהיסטוריה מבין זוכי פרס הנובל לרפואה. אבל הוא היה לא רק גאון אלא גם בן אדם, חוקר וחבר טוב. את כספי חצי הפרס שבהם זכה הוא חלק עם בסט, עוזרו ושותפו לתגלית ששינתה את העולם. מקלאוד, בניגוד לו, לקח את המחצית שלו לעצמו.
אגב, על אף פרס הנובל שהוענק למקלאוד, הקהילה המדעית מכירה כמגלי האינסולין רק בבנטינג ובבסט. במין צדק פואטי וחד משמעי, לא מוזכר בפרסומים מדעיים אותו מנהל מעבדה, האיש שלא האמין בשניים ואף ניסה להכשילם. מקלאוד מוזכר בקושי בפרסומים הרשמיים והלא נחשבים, אלה העוסקים בפרס הנובל עצמו.
את סיפור הגילוי והמאבק בין הרופאים ניתן לראות בסרט הקולנוע "די תהילה לכל" (Glory Enough for All).
ואגב, כל הניסיונות שנעשו באותה תקופה לייצר אינסולין באופן מלאכותי, בכמויות שנדרשו כדי לטפל בחולים, נכשלו. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 המשיכו להפיק אותו מלבלבים של חזירים וכלבים.
רק לקראת סוף המאה הקודמת הצליחו לפתח אינסולין בהנדסה גנטית. השיטה, אגב, מעוררת הערצה לכשעצמה. חוקרים חיברו את הגן שאחראי לייצור האינסולין לחיידקים ואלו מייצרים כמויות גדולות של אינסולין. שיטה זו מייצרת היום חלק ניכר מהאינסולין שמזריקים חולי סוכרת וכיום נבחנות גם כמוסות אינסולין, לבליעה במקום הזרקה.
הנה סיפורה של תרופת האינסולין והגילוי המסעיר של השניים (מתורגם):
https://youtu.be/k_3hbrqLZ5U
על גילוי התרופה בידי בנטינג ובסט:
https://youtu.be/TOKlH7C41M8
היחיד שאין עליו ויכוח הוא ד"ר בנטינג, צעיר זוכי פרס הנובל לרפואה בהיסטוריה:
https://youtu.be/5Nt9RKg2vPU
סרטון לילדים המתאר את הרגע בו הכריעו את מחלת הסוכרת:
https://youtu.be/JXKXobieDKs
על גילוי האינסולין:
https://youtu.be/Gk1D4VgM8jY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/FfMgBnvK_xY
וגלולת האינסולין שפותחה 100 שנה אחר כך:
https://youtu.be/ORqsnxxcyBY
מספר האגמים בקנדה הוא עצום. בקנדה יש אלפי אגמים, יותר מבשאר העולם גם יחד. קצת אחרי רוסיה, זוהי המדינה השנייה בגודלה בכל העולם ויש לה רק שכנה אחת - ארצות הברית שמדרום לה. מִמזרח למערב, זו מדינה שמתפרשת על פני לא פחות מ-6 אזורי זמן.
אבל לא רק אגמים יש בקנדה המרהיבה. חלק נכבד ממנה מכוסה יערות. בנוסף ליערות והאגמים הללו, מציעים הנופים בה תערובת נהדרת של ביצות, ערבות עשב, קרח באזור הקוטב ובמערב המדינה רכסי הרים גבוהים וארוכים לתפארת. במרכז הדרומי של קנדה נמצאות הימות הגדולות, השפלה ומפלי הניאגרה. זהו המרכז התעשייתי של קנדה ומה שנחשב לאֲסם התבואה שלה.
ממערב להם מתחילים הרי הרוקי וממשיכים דרומה אל ארצות הברית.
אבל הגודל לא פוגע בשקט. הביטחון האישי בקנדה הוא רב והיא מדינה כמעט ללא פשיעה. דלתות הבתים של הקנדים אינן ממוגנות ועשויות עץ בלבד.
המילה "קנדה" היא ביטוי אינדיאני עבור "כפר גדול". ואכן, מבחינות רבות החיים בקנדה הם רגועים ושלווים כמו החיים בכפר קטן ונעים.
בקנדה מחוזות הדוברים אנגלית וכאלה הדוברים צרפתית. המחוז דובר הצרפתית של קנדה נקרא קוויבק.
בירת קנדה היא אוטווה. היא אינה הגדולה בערי קנדה, אבל בה מרוכזים משרדי הממשלה והמוסדות שלה. הערים הגדולות בקנדה הן מונטריאול וטורונטו.
הנה אזור של אגם קנדי לדוגמה:
http://youtu.be/ThFCg0tBDck
ועוד:
http://youtu.be/A-guSJJHeOU
אבסולוט וורלד טאוורס (Absolute World Towers), או מגדלי אבסולוט, הם צמד מגדלים מרשימים ובעלי קימורים שהקנו להם את הכינוי "מרילין מונרו". החיטובים העדינים שמזכירים את רגליה של השחקנית האגדית הפכו את צמד גורדי השחקים למפורסמים בכל העולם.
מגדלי אבסולוט בולטים בקו הנוף של מיסיסוֹגה, הפרבר המתפתח של טורונטו באונטריו שבקנדה. במיוחד למול הבניינים המרובעים הרבים שהשכונה מלאה בהם. הגבוה שבהם מתנשא לגובה 179 מטר, בעוד השני גובהו הוא 161 מטר "בלבד".
מגדלי המגורים הללו נבחרו על ידי מועצת הבניינים הגבוהים והמגורים העירוניים של קנדה לבניינים הגבוהים המוצלחים באמריקה.
הנה מגדלי אבסולוט המכונים "מרילין מונרו":
https://youtu.be/BmZ9c8KmxOM
מבט מפורט:
https://youtu.be/kKjO0VFmRp0
פנים הבניינים והדירות:
https://youtu.be/aO8YBVSlaJc
מצגת וידאו של בנייני מרילין מונרו:
https://youtu.be/XDzMgMkAcZE
וצילום נוסף:
https://youtu.be/vqxAWYuF7kE
