שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה עושה המטרונום?
כשצריכים לתרגל או להתרגל לנגן במהירות מסוימת, עושים זאת לא פעם בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום" (Metronome). הוא נותן את הפעימות, את הביט, לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה.
נהוג לומר שהמטרונום הוא מכשיר שנותן קצב. אבל אם לדייק יותר, המטרונום מכתיב את הביט (Beat) בעצם מדובר בהכתבת מהירות הנגינה. המהירות נקראת בשפת המוסיקה, איטלקית,"טמפו" ובעברית מִפְעָם.
בהפעלת המטרונום יכולים המוסיקאים לכוון את הנקישות שלו ולנגן כשהם יודעים מתקתוקו את מהירות הנגינה הנכונה לקטע מוסיקלי, לפי הנקישות הללו.
השימוש במטרונום יהיה בדרך כלל בשלב תרגול הנגינה, או בזמן הקלטה, שבה חשוב בדרך כלל לשמור על ביט קבוע, כך שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד, בסינכרון ודיוק מלא.
כך פועל המטרונום:
https://youtu.be/LvBEyyuVu60
מטרונום במהירות של 100 פעימות בדקה:
https://youtu.be/iwYhgHscEtg
על ממציא המטרונום דיטריך ואלה שפיתחו אותו אחריו:
https://youtu.be/nz3K82bhv4A
אפליקציית מטרונום לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/W1_90RpZOL4
והסבר קצר של הקצב והמקצב:
https://youtu.be/9DjoipqbkC8
מה זה סינטסייזר ואיך הוא המריא באייטיז?
הסינטסייזר (Synthesizer) הוא כלי אלקטרוני המאפשר יצירה ומיזוג של צלילים באמצעות מעגלים חשמליים. המונח סינתסייזר לא התייחס לסינתטיות של הצליל, אלא לשילוב, הסינתזה של מרכיבי צליל שונים ליצירה של צליל חדש.
הסינטסייזרים הראשונים, בשנות ה-60 וה-70, היו אנלוגיים. פירוש הדבר שהשתמשו במתנדים (אוסצילטורים) על מנת ליצור את הצלילים. כדי לבנות וליצור צלילים חדשים, על המשתמש בסינטסייזר אנלוגי היה לשנות ולקבוע, באמצעות הכפתורים השונים, את מרכיבי הצליל השונים.
פילטרים שונים יצרו גווני צליל וצורות הופעה שונות של הצליל. הסינטסייזר סייע למוסיקאי ליצור צלילים על פי פרמטרים אקוסטיים כמו צורת-גל (Wave table), צלילים עיליים (Overtones), מעטפת צליל (Sound Envelope) וכדומה. כך ניתן היה ליצור צלילים המחקים צלילים של כלי נגינה אמיתיים, לצד מיליוני צלילים חדשים ומרתקים, שאין להם מקבילים במציאות.
בשנות ה-80 התקדמו הסינתסייזרים ולמעשה השתלטו על המוסיקה הפופולרית. סגנונות חדשים כמו ניו אייג' ואלקטרו פופ נולדו והפכו למוזיקת הפופ העיקרית והמצליחה. להקות כמו "אולטרווקס" (UltraVox), "דפש מוד" ו"תמרונים תזמורתיים בחשיכה" (OMD) הצטיידו בסינתסייזרים שהפכו אותן ללוהטות והסגנון קיבל את השם סינת'פופ.
מאז עברו הסינטסייזרים שינויים רבים. נוצרו סינטסייזרים דיגיטליים, נוספו להם יכולות שימוש בדגימות צליל, כמו אלה שיצרו בתחילה הסמפלרים, כלומר דוגמי הצלילים הראשונים ועוד.
הנה הסינטסייזר הראשון - המוג:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
דגם מתקדם וקטן יותר של המוג:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
להקת האלקטרו-פופ UltraVox מהאייטיז:
https://youtu.be/xJeWySiuq1I
סינטסייזר משנות ה-80:
https://youtu.be/wz3oUZfVoIg
להקת OMD מהבולטות בסינת-פופ של התקופה:
https://youtu.be/d5XJ2GiR6Bo
סרטון הדגמה לסינטסייזר של ימינו:
http://youtu.be/uvDfHhuFF5w?t=21s
סינתי או אורגן זה לא חשוב כשככה נשמעות גיטרות עליו:
https://youtu.be/ZCzRwP1x2Fs
ואדם שבונה סינתסייזרים (עברית):
https://youtu.be/GNrgG27nDSM
Midi מהו?
מידי או MIDI היא שפה, או פרוטוקול תקשורת, שמאפשרים העברה של מידע מוסיקלי בין כלי נגינה דיגיטליים ואלקטרוניים ובינם לבין המחשב.
ה"מידי" נולד לאחר שבשנות ה-70 של המאה הקודמת הגיעו כלי הנגינה האלקטרוניים, במיוחד הסינטיסייזרים, לגודל ומשקל בלתי נסבלים. המכשירים היו מוגבלים, יקרים ונגנים נאלצו "לסחוב" להופעות המון מכשירים שונים, כדי לשחזר על הבמה את הצליל שהקליטו בתקליטים. בנסיבות כאלה הועלה הרעיון ליצור אמצעי תקשורת שיאפשר למכשירים "לדבר" אחד עם השני ולשלוט מרחוק זה בזה.
לפיכך החליטו מספר יצרניות של כלי נגינה אלקטרוניים לחבר את כלי הנגינה הדיגיטליים שלהן, שפועלים בשיטה ממוחשבת, כך שכולם ישתמשו, "ישוחחו" ויזהו את פרוטוקול התקשורת המשותף. החברות המרכזיות בתעשייה, כמו ימהה, רולנד ואחרות, סיכמו ביניהן על שפה משותפת לתקשורת בין כלי נגינה דיגיטליים, שפת ה-MIDI. כך נוצרה שפה חכמה ונוחה לשימוש, שהקפיצה את עולם המוסיקה לדור הבא ואפשרה את המשך ההתפתחות של המוסיקה הקלה והמוסיקה המודרנית.
טכנולוגיית ה-MIDI אפשרה לחבר כלים שונים משל יצרנים שונים, זה לזה. תרומת ה-MIDI לתעשיית המוסיקה הייתה עצומה. לכל כלי נגינה מקצועי שיצא לשוק נוספו עתה חיבורי MIDI לכניסה ויציאה של התקשורת. חיבורים אלה חוברו זה לזה, כך שכלי מקלדת אלקטרוני של יצרן אחד יכול היה "לשלוט" בכלים של יצרנים אחרים.
אחד המכשירים שהופיעו בעקבות פיתוח המידי היה מודול חסכוני, מעין קופסת צלילים עצמאית וזולה, שכללה אוסף של צלילים דגומים או מסונתזים. המודולים הללו הכילו צלילים של סינטסייזרים מפורסמים ואפשרו להביא להופעה או לאולפן כלי נגינה רבים, אץ ללא רכיבי המקלדות היקרות והכבדות שלהם.
במקביל החלו לצאת לשוק מקלדות זולות שאינן כוללות צלילים ומיועדות לעבודה עם מידי. הן כונו "מקלדות שליטה", כי הן שלטו במודולים, מכונות תופים וסינתסייזרים אחרים.
חיבורי ה-Midi אפשרו לחבר ציוד דיגיטלי גם למחשב האישי, שבדיוק באותה תקופה התפתח במהירות. למחשבים שונים פותחו תוכנות מוסיקליות חדשניות ששימשו לצרכים שונים, כמו הקלטה, עיבוד, כתיבת תווים, לימוד מוסיקה, נגינת ועיבוד צלילים ועוד. התוצאה הייתה שמוסיקאים החלו להשתמש במחשבים ככלי עבודה. המוסיקה האלקטרונית הלכה ופרחה.
השם "מידי" או MIDI הוא קיצור באנגלית של Musical Instrument Digital Interface, או בעברית: ממשק דיגיטלי בין מכשירים מוסיקליים.
הנה תולדות טכנולוגיית MIDI:
http://youtu.be/9xz7r6KnTbI
כך נראו קלידנים בהופעה לפני המצאת המידי:
http://youtu.be/TRCQmNMOqUY
מקלדת שליטה לדוגמה:
http://youtu.be/bKA3kMA-M-4?t=12s
מודול צלילים אופייני משנות ה-90:
http://youtu.be/d41hRXoXF7o
סמפלר שפותח בשנות הצלילים, בין השאר עם דגימות של צלילי כלים אמיתיים:
http://youtu.be/9nr_IX_KpqY
על ידי החיבור במידי למחשב הקליטו בערוצים שונים את התפקידים השונים, בכלי נגינה אחד:
http://youtu.be/db-y4XjXIMk
MIDI עובד היום גם עם לפטופ, טאבלטים ואפילו סמארטפונים:
https://youtu.be/o9YJUaB8t2M
מקלדת שליטה ניידת וקטנה (עברית):
http://youtu.be/wJwGSbvKqpA
כך הציגו את טכנולוגיית ה-Midi ותוכנות ההקלטה שעבדו איתה בטלוויזיה של האייטיז:
https://youtu.be/aADkqmvy44o?long=yes
הנה הסבר על מהו מידי וכלים להלחנה ב-MIDI בצירוף בינה מלאכותית עם אתרים וכלי אונליין:
https://youtu.be/wmMa8AsIlZ8?long=yes
ומדריך מגניב להלחנה בעזרת קבצי MIDI שיוצר ChatGPT:
https://youtu.be/tV82Wy-tXRE?long=yes
מה זה סמפלר?
סמפלר (sampler), או "דוגם צלילים", הוא כלי נגינה דיגיטלי שמתבסס על צלילים שנדגמו, כלומר הוקלטו, כדי שניתן יהיה לנגנם באמצעותו. אחרי שמוקלטת דגימה של צליל, ניתן לנגן אותה בפדים, משטחים קטנים שניתן להקיש עליהם, או בעזרת קלידי המקלדת, שיכולים אף לשנות את הגובה המוסיקלי של הדגימה.
בצורה כזו ניתן להקליט למשל מקצבי תופים, ללא שימוש בתופים אמיתיים, לנגן תפקידי פסנתר, בעזרת דגימות של פסנתר אמיתי, תפקיד של תזמורת מיתרים בנגינה פשוטה על מקלדת, הקלטת סולו של חליל צד בדגימה בלבד וכדומה.
סמפלרים הם כיום בעיקר תוכנות או פלאג-אינים של תוכנות הקלטה מקצועיות (DAW), המסייעים כיום להקלטות רבות בתחום המוסיקה הקלה וחוסכים כסף רב לאמנים.
ניתן כיום לקנות אוספי דגימות מקצועיות, שנעשו על ידי אולפנים מקצועיים. בעזרת הדגימות הללו יכול המוסיקאי להשתמש בהקלטות ובהופעות, מבלי שהוא צריך לדגום בעצמו.
כך עובד סמפלר פשוט:
https://youtu.be/JAmw-TTG2Ds
הדגמה של סימפול קול אנושי ונגינה שלו בסמפלר תוכנה (עברית):
https://youtu.be/YdR-B2mMNnk
מה שאפשר לעשות עם הדגימות שבסמפלר:
http://youtu.be/2k3I2Hu2eXM
המלחין הנודע ונגליס מתנסה בסאונדים מהסמפלר באולפן שלו:
https://youtu.be/GWggDMDhwIA
מוסיקת דאב סטפ עם סמפלר:
http://youtu.be/JfbERxr_T40
סמפלר מודרני עם בנקים של צלילים דגומים:
http://youtu.be/r0x5SVY0WVY
סמפלר של די ג'יי שבו ניתן להכניס צלילים ללופ, לולאת צליל חוזרת:
http://youtu.be/xRIGFB4DYfQ
כך ניתן ליצור מקצבי תופים מורכבים:
http://youtu.be/c7V-sli-TJQ
כיום משתמשים רבים בסמפלרים בתוכנה, כמו תוכנת ריזון:
http://youtu.be/Wxuppm8zvpc
או מסמפלים לתוך אבלטון צלילים ומתופפים אותם בה (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
או באפליקציית סמפלר בטאבלט:
https://youtu.be/zeIxCeJPEkw
דוגמה להמנון האמריקאי שמנוגן בסמפול של צליל מנוע ממכונית מרוץ:
https://youtu.be/8EWTp0Xfksg
הקוליידוסקופ המודרני, שמאפשר סימפול פשוט וידידותי ושימוש בתצוגה ויזואלית של הדגימה:
https://youtu.be/9XMfKYVu_fg
בעזרת טכנולוגיית הסימפול יכול נגן אחד לנגן מוסיקה מורכבת בזמן אמת:
https://youtu.be/rGIK2ew-hEg
מהו כלי הנשיפה האלקטרוני אִיוִוי?
אִיוִוי (EWI), ראשי תיבות של Electronic Wind Instrument) הוא שמו של כלי נגינה אלקטרוני שנמנה על משפחת כלי הנשיפה.
הממציא האמריקאי נייל סטיינר (Nyle Steiner) הגה את הרעיון ואת המשך הפיתוח ביצעו ופיתחו המהנדסים של יצרנית ציוד המוסיקה האלקטרונית אקאי (AKAI) היפנית. יש לכלי שני מרכיבים - ממשק הנשיפה והסינתסייזר. כיום החלקים הללו משולבים במכשיר אחד, אחד מתחת לשני. בעבר היו שני המכשירים נפרדים וחוברו בכבל.
הכלי כולל מרכיב של נשיפה, שמעוצב עם אצבוע דומה לסקסופון. נגני כלי נשיפה אחרים, כמו חליל או קלרינט, יכולים גם הם לנגן עליו וניתן אף לשנות את האצבוע לשיטות אחרות.
בממשק הנשימה שולט לחץ האוויר בעוצמת הצליל, בעוד לחץ השפתיים שולט ברטט הצליל, באיטלקית ויבראטו. במקום שסתומים, כמו של סקסופון או קלרינט, ב-EWI הצלילים מופקים במקשי מגע, מה שמאפשר נגינה מהירה מאד. אגב, ניתן לשנות בקלות את האוקטבות באיווי, מה שמגדיל את המנעד שלו ל-8 אוקטבות - המנעד הרחב ביותר מכלי הנשיפה.
במרכיב הנשיפה יש ממיר פנימי שיוצר מכל צליל את הקוד הדיגיטלי, העובר אל הסינתסייזר. זה מרכיב משלים, שיוצר מהקודים הללו צלילים אלקטרוניים. מהסינטי מופקים כך צלילים אלקטרוניים שונים ומגוונים, בדיוק כמו שמפיק סינתסייזר בצורת מקלדת או מודול המחובר ב-MIDI לגיטרה.
חלק מדגמי ה-EWI מחוברים לסינתסייזר שלו, בעוד אחרים מקושרים בעזרת ממשק MIDI, לסינתסייזרים משוכללים של יצרנים רבים, מה שמגדיל את המגוון של הצלילים האפשריים.
הנה סרטון על ההיסטוריה של האיווי:
https://youtu.be/p2YhldxZIJs
שיר של הבי ג'יז:
https://youtu.be/sqHPTM5-C30
של סטיבי וונדר:
https://youtu.be/tv0GctfRuL4
WX11 - המתחרה שמייצרת חברת ימהה:
https://youtu.be/AH_w7AW7jPU
והאירופון של המתחרה, חברת רולנד, שיש בו אפשרות לנשיפה ויצירת צליל טבעי יותר:
https://youtu.be/AHlG_PwwvGY
כל הצלילים של האיווי:
https://youtu.be/GjaAj0eRlr4
באיזו תוכנה ניתן לכתוב מוסיקה בעט?
תוכנת הסטאף פד (Staffpad) מציעה את האפשרות לכתוב מוסיקה בצורה קלה מאי-פעם. כותבים בה מוסיקה בעזרת עט-מחשב, על גבי מסך מגע רגיש של מחשב הסורפייס.
התוכנה מזהה את התווים שנכתבים על החמשה המוסיקלית שעל המסך וממירה אותם מיד לאחר מכן לתווים. את התווים הללו ניתן לנגן, לערוך, להוסיף להם מגוון של סימנים מוסיקליים ועוד.
המדהים הוא שזו אולי התוכנה הראשונה שהצליחה לחבר את הטכנולוגיה הממוחשבת לצורת הכתיבה העתיקה של התווים, זו שכל המוסיקאים רגילים לכתוב בה, כבר משיעורי הנגינה הראשונים שלהם.
הנה כתיבת תווים אל המחשב בעט מחשב:
https://youtu.be/D_PgKyqE3RU
מפתח התוכנה:
https://youtu.be/KNSgzlWa5lk
וכך מעתיקים אתו תווים:
https://youtu.be/gHfR6UMbBAw
מה האפקט של האוטו טיון בשירה ולפופ בכלל?
ב-2014, כשהודלף לרשת ערוץ שירה אולפני וגולמי של בריטני ספירס, נדהמו מיליוני מעריצים לשמוע את השירה המזעזעת של אושיית הפופ של הניינטיז. התוצאה הסופית הייתה כמובן מתוקתקת וללא צל של זיוף. לזה אחראי אפקט האוטו טיון (auto tune) הדיגיטלי.
תכונתו המרכזית של האפקט היא היותו מחליף צלילים אוטומטי, המתקן את גובה הצליל המושר. האפקט מנתח בזמן אמת את גובה הצלילים של השירה המוקלטת ומתאים כל צליל באופן אוטומטי כך שיהיה מכוון לגובה הנכון. מדובר בכלי שימושי מאוד המסייע לזמרים שמתקשים לדייק בתווים הנכונים. בכוונון אוטומטי, האוטו טיון אפשר גם לזמרים מתחילים, חסרי ניסיון או "זייפנים כרוניים" להשיג שירה מקצועית למדי.
אפקט האוטו-טיון הוא סוג של כלי מבוסס תוכנה, המתקן זיופים בשירה, בהפעלה ידנית או אוטומטית. התוכנה פותחה עבור תעשיית המוזיקה, כדי שתתקן זיופים, כלומר תתקן את גובה הצלילים המושרים וכך תשפר את הקלטות הקול של זמרים. כוונון אוטומטי מאפשר לו לשנות את גובה הצליל של השירה, בכדי להשיג את הצלילים הרצויים, ללא זיופים.
את האוטוטיון רובנו לא מכירים. מרבית מי שאינם בתעשיית המוסיקה לא מכירים אותו, אבל כיום אין אולפן הקלטות בעולם שלא משתמש בו.
אבל איך זה קרה?
כשיצא האפקט לשוק, הוא נמכר בקושי ובעיקר למעט אולפני הקלטות. אבל השיר Believe בביצוע המטורף של הזמרת שר, מגדולות הזמרות המזדקנות של הסיקסטיז, חשף אותו לציבור, כשעל הדרך הוא מתחיל מיני מהפכה בעולם הפופ, כששהסאונד המתכתי יהפוך לאפקט של התקופה.
אותו סאונד ייוולד כמעט בטעות. הטכנאי של שר, תוך כדי משחק עם האוטו-טיון, סובב את הכפתור עד הסוף והקול שלה בערוץ השירה נשמע לפתע אחר וחסר תקדים. בעצה אחת עם שר הוא שילב את זה במיקס וההתלהבות של המפיקים נתנה את האישור להוציא את הסינגל עם השירה הזו.
כך נחשפו חובבי מוסיקה לאוטו-טיון לראשונה ב-Believe. אפילו המקצוענים שבהם לא הבינו בדיוק מה הם שומעים. איש לא הכיר אז את הצליל הרובוטי או העתידני שהיה לקול של שר והאפקט, תרתי משמע, היה מטורף. הסאונד החדש יקבל את הכינוי "אפקט שר".
אחרי שר וג'ניפר לופז, ששילבה אותו בלהיטה הגדול "If You Had My Love", הגיעו השמות הכי חמים בעולם ההיפ הופ. ראפרים כמו סנופ דוג, קניה ווסט וליל וויין היו מהראשונים לעשות איתו פלאים, היה גם טי פיין וכמובן JAY-Z וכולם מאמצים את האוטוטיון במהירות אדירה. בהיפ הופ הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהמעבר ההדרגתי מראפ דיבורי למלודי יותר.
אם אפקטים כמו הטוקבוקס (Talkbox) והווקודר (Vocoder) הקנו לשירים תחושת רטרו, ה-Auto-Tune הפך את ערוץ השירה האוטוטיוני לכלי חובה בלהיטי פופ עתידני.
וכך יצא שטכנולוגיה שפותחה כדי לתקן זיופים בהקלטות קוליות, הפכה לכלי יצירתי עבור אמנים ווקאליים ואמצעי ליצירת אפקטים קוליים ייחודיים. הסתבר שמשחק עם הכפתורים שלו השיג שינויי צליל בשירה, שיכולים לנוע משיפורים עדינים מאוד לקולות רובוטיים במיוחד.
כיום, האפקט הזה כבר לא נחשב באולפנים למילה גסה וזמרים לא מנסים להסתיר שהשתמש בו בהקלטות. למעשה, הוא הפך למעין פוטושופ עצלני לזייפנים, או פילטר סטייל אינסטגרם לזמרים לא מנוסים או אפילו עצלים ובמקביל לחותם הסאונד הנוצץ של התקופה, חלק בלתי נפרד מהצליל העכשווי וסוג של סטנדרט עדכני לערוצי שירה באולפנים.
השימוש בו פשוט יחסית ואפשר להחיל אותו גם על שירה בזמן אמת, בהופעה חיה, וגם על שירה מוקלטת בשלב המיקס, באולפן. אמנים ומפיקים משתמשים בו כדי לתת מגע ייחודי לשירה וליצור צליל מקורי ואחר. זה מאפשר להם לחקור ז'אנרים שונים ולהתנסות בגווני שירה חדשים וחסרי תקדים ואה... על הדרך לתקן קלות גם את הזיופים שלהם.
כך משתמשים באוטו טיון פועל ומתקן את הזיופים לכל כוכבי הפופ:
https://youtu.be/HGiaAiIELME
הזמרת שר שהפכה את אוטו טיון ב-1998 לאפקט בהקלטה והכירה אותו לעולם כולו:
https://youtu.be/nZXRV4MezEw
בריטני ספירס בלי ועם אוטו טיון:
https://youtu.be/wXj_drMCudA
הטכנאי-מפיק של שר שהשתמש בהגזמת האוטו-טיון כאפקט:
https://youtu.be/ScxV4iozqnQ
הדרך בה אוטו טון פועל:
https://youtu.be/Aawg3-NzKR8
עלייתו והתייצבותו של האוטו טיון:
https://youtu.be/VFNKdXenbIw?long=yes
ותדירויות ותיקונן - כך עובד האוטו טיון פיזיקלית:
https://youtu.be/9OUgXFZ_WeY?long=yes
מהי הקיטרה?
הקיטרה, או בשמה הרשמי "גיטרת מיסה דיגיטלית" (Misa digital guitar), היא גיטרה ניסיונית, מודרנית ומסונתזת שמאפשרת לנגני הגיטרה להפיק צלילים של סינטסייזר בנגינה בכלי שנראה כמו גיטרה, אך ממש לא נשמע כמוה. אין בקיטרה מיתרים, אך אצבעות הנגן לוחצות בבתי הצלילים, בדיוק כמו במיקומי הלחיצה על המיתר בגיטרה, מאפשרות להפיק את גובהי הצלילים השונים.
אבל בלב הקיטרה נמצא סינתסייזר, מנגנון להפקת צליל דיגיטלי, המייצר צלילים מגוונים ומלאי עומק. מסך נגיעה הנמצא בגוף הקיטרה, בדיוק במקום שבו לגיטרה אקוסטית יש את פי התהודה, מאפשר למנגן בה לשלוט באופי הצלילים, לשנותם בזמן אמת, להפיק צלילים שונים ומקצבים ועוד.
ייצורה של הקיטרה, שהחל בשנת 2011, הופסק בשנת 2013. היא הוחלפה בכלי אחר, חדשני יותר.
הנה הקיטרה המסונתזת:
http://youtu.be/Q2t5CpIMZQk
סולו בגיטרת סינטי כזו:
http://youtu.be/pWx1nOjOWVU
כך מנגנים איתה דאבסטפ:
http://youtu.be/r4z5di6qhtg
גרסת כיסוי לליידי גאגא עם קיטרה וכלים דיגיטליים נוספים:
https://youtu.be/T5wKHLoOOkc
ולהקה יפאנית בהופעה עם קיטרה:
https://youtu.be/3zb724sWnc4
מה עושה תוכנת ריזון?
תוכנת ריזון (Reason) היא תוכנה שמדמה אולפן אלקטרוני שלם של מוסיקה, בתוכנה בלבד. התוכנה הזו מוגדרת כתוכנת "All in one", מה שאומר שהיא מכילה את כל הציוד והכלים שמרכיבים אולפן ליצירת מוזיקה אלקטרונית, אבל המדהים הוא שאין בה אף מכשיר ואפילו אחד. כולה מבוססת תוכנה.
כיצד זה קורה?
הסוד הוא בכך שכל הכלים ב-Reason הם כלים וירטואליים, כלומר כלים שפועלים בתוכנה בלבד. יש בה תוכנה שמדמה הפקת צליל בסינטיסייזרים ובדוגמים (סמפלרים), מכשירים שמנגנים צלילים שנדגמו מהמציאות והפכו לסאונדים ומנוגנים, ממש כאילו היו כלים אמיתיים. תוכנות אחרות משמשות לאפקטים, להקלטה, להלחנה בתבניות, להמרות צלילים וכך הלאה.
היא אפילו נראית בגרפיקה שלה, כמו אולפן של ממש. כשלוחצים על כפתור Tab התוכנה "פותחת" את הארון הווירטואלי שלה ומראה את כל החיבורים, או בשפת המוסיקאים האלקטרוניים "החיווטים", שבין המכשירים. כך ניתן להבין כיצד לתפעל אולפן אמיתי במציאות, מבחינת שרשרת הסאונד.
הנה תוכנת ריזון שמאפשרת לייצר מוסיקה מקצועית בקלות:
https://youtu.be/JZp4ihGyrpM
מדריך למתחילים לעבוד עם ריזון:
https://youtu.be/FWYWmFbyGuY
כך דוגמים בריזון צלילים בזמן אמת:
https://youtu.be/TidO_m4n364
ומדריך מסודר לדגימה בתוכנה:
https://youtu.be/JZp4ihGyrpM
כשצריכים לתרגל או להתרגל לנגן במהירות מסוימת, עושים זאת לא פעם בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום" (Metronome). הוא נותן את הפעימות, את הביט, לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה.
נהוג לומר שהמטרונום הוא מכשיר שנותן קצב. אבל אם לדייק יותר, המטרונום מכתיב את הביט (Beat) בעצם מדובר בהכתבת מהירות הנגינה. המהירות נקראת בשפת המוסיקה, איטלקית,"טמפו" ובעברית מִפְעָם.
בהפעלת המטרונום יכולים המוסיקאים לכוון את הנקישות שלו ולנגן כשהם יודעים מתקתוקו את מהירות הנגינה הנכונה לקטע מוסיקלי, לפי הנקישות הללו.
השימוש במטרונום יהיה בדרך כלל בשלב תרגול הנגינה, או בזמן הקלטה, שבה חשוב בדרך כלל לשמור על ביט קבוע, כך שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד, בסינכרון ודיוק מלא.
כך פועל המטרונום:
https://youtu.be/LvBEyyuVu60
מטרונום במהירות של 100 פעימות בדקה:
https://youtu.be/iwYhgHscEtg
על ממציא המטרונום דיטריך ואלה שפיתחו אותו אחריו:
https://youtu.be/nz3K82bhv4A
אפליקציית מטרונום לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/W1_90RpZOL4
והסבר קצר של הקצב והמקצב:
https://youtu.be/9DjoipqbkC8
הסינטסייזר (Synthesizer) הוא כלי אלקטרוני המאפשר יצירה ומיזוג של צלילים באמצעות מעגלים חשמליים. המונח סינתסייזר לא התייחס לסינתטיות של הצליל, אלא לשילוב, הסינתזה של מרכיבי צליל שונים ליצירה של צליל חדש.
הסינטסייזרים הראשונים, בשנות ה-60 וה-70, היו אנלוגיים. פירוש הדבר שהשתמשו במתנדים (אוסצילטורים) על מנת ליצור את הצלילים. כדי לבנות וליצור צלילים חדשים, על המשתמש בסינטסייזר אנלוגי היה לשנות ולקבוע, באמצעות הכפתורים השונים, את מרכיבי הצליל השונים.
פילטרים שונים יצרו גווני צליל וצורות הופעה שונות של הצליל. הסינטסייזר סייע למוסיקאי ליצור צלילים על פי פרמטרים אקוסטיים כמו צורת-גל (Wave table), צלילים עיליים (Overtones), מעטפת צליל (Sound Envelope) וכדומה. כך ניתן היה ליצור צלילים המחקים צלילים של כלי נגינה אמיתיים, לצד מיליוני צלילים חדשים ומרתקים, שאין להם מקבילים במציאות.
בשנות ה-80 התקדמו הסינתסייזרים ולמעשה השתלטו על המוסיקה הפופולרית. סגנונות חדשים כמו ניו אייג' ואלקטרו פופ נולדו והפכו למוזיקת הפופ העיקרית והמצליחה. להקות כמו "אולטרווקס" (UltraVox), "דפש מוד" ו"תמרונים תזמורתיים בחשיכה" (OMD) הצטיידו בסינתסייזרים שהפכו אותן ללוהטות והסגנון קיבל את השם סינת'פופ.
מאז עברו הסינטסייזרים שינויים רבים. נוצרו סינטסייזרים דיגיטליים, נוספו להם יכולות שימוש בדגימות צליל, כמו אלה שיצרו בתחילה הסמפלרים, כלומר דוגמי הצלילים הראשונים ועוד.
הנה הסינטסייזר הראשון - המוג:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
דגם מתקדם וקטן יותר של המוג:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
להקת האלקטרו-פופ UltraVox מהאייטיז:
https://youtu.be/xJeWySiuq1I
סינטסייזר משנות ה-80:
https://youtu.be/wz3oUZfVoIg
להקת OMD מהבולטות בסינת-פופ של התקופה:
https://youtu.be/d5XJ2GiR6Bo
סרטון הדגמה לסינטסייזר של ימינו:
http://youtu.be/uvDfHhuFF5w?t=21s
סינתי או אורגן זה לא חשוב כשככה נשמעות גיטרות עליו:
https://youtu.be/ZCzRwP1x2Fs
ואדם שבונה סינתסייזרים (עברית):
https://youtu.be/GNrgG27nDSM
מידי או MIDI היא שפה, או פרוטוקול תקשורת, שמאפשרים העברה של מידע מוסיקלי בין כלי נגינה דיגיטליים ואלקטרוניים ובינם לבין המחשב.
ה"מידי" נולד לאחר שבשנות ה-70 של המאה הקודמת הגיעו כלי הנגינה האלקטרוניים, במיוחד הסינטיסייזרים, לגודל ומשקל בלתי נסבלים. המכשירים היו מוגבלים, יקרים ונגנים נאלצו "לסחוב" להופעות המון מכשירים שונים, כדי לשחזר על הבמה את הצליל שהקליטו בתקליטים. בנסיבות כאלה הועלה הרעיון ליצור אמצעי תקשורת שיאפשר למכשירים "לדבר" אחד עם השני ולשלוט מרחוק זה בזה.
לפיכך החליטו מספר יצרניות של כלי נגינה אלקטרוניים לחבר את כלי הנגינה הדיגיטליים שלהן, שפועלים בשיטה ממוחשבת, כך שכולם ישתמשו, "ישוחחו" ויזהו את פרוטוקול התקשורת המשותף. החברות המרכזיות בתעשייה, כמו ימהה, רולנד ואחרות, סיכמו ביניהן על שפה משותפת לתקשורת בין כלי נגינה דיגיטליים, שפת ה-MIDI. כך נוצרה שפה חכמה ונוחה לשימוש, שהקפיצה את עולם המוסיקה לדור הבא ואפשרה את המשך ההתפתחות של המוסיקה הקלה והמוסיקה המודרנית.
טכנולוגיית ה-MIDI אפשרה לחבר כלים שונים משל יצרנים שונים, זה לזה. תרומת ה-MIDI לתעשיית המוסיקה הייתה עצומה. לכל כלי נגינה מקצועי שיצא לשוק נוספו עתה חיבורי MIDI לכניסה ויציאה של התקשורת. חיבורים אלה חוברו זה לזה, כך שכלי מקלדת אלקטרוני של יצרן אחד יכול היה "לשלוט" בכלים של יצרנים אחרים.
אחד המכשירים שהופיעו בעקבות פיתוח המידי היה מודול חסכוני, מעין קופסת צלילים עצמאית וזולה, שכללה אוסף של צלילים דגומים או מסונתזים. המודולים הללו הכילו צלילים של סינטסייזרים מפורסמים ואפשרו להביא להופעה או לאולפן כלי נגינה רבים, אץ ללא רכיבי המקלדות היקרות והכבדות שלהם.
במקביל החלו לצאת לשוק מקלדות זולות שאינן כוללות צלילים ומיועדות לעבודה עם מידי. הן כונו "מקלדות שליטה", כי הן שלטו במודולים, מכונות תופים וסינתסייזרים אחרים.
חיבורי ה-Midi אפשרו לחבר ציוד דיגיטלי גם למחשב האישי, שבדיוק באותה תקופה התפתח במהירות. למחשבים שונים פותחו תוכנות מוסיקליות חדשניות ששימשו לצרכים שונים, כמו הקלטה, עיבוד, כתיבת תווים, לימוד מוסיקה, נגינת ועיבוד צלילים ועוד. התוצאה הייתה שמוסיקאים החלו להשתמש במחשבים ככלי עבודה. המוסיקה האלקטרונית הלכה ופרחה.
השם "מידי" או MIDI הוא קיצור באנגלית של Musical Instrument Digital Interface, או בעברית: ממשק דיגיטלי בין מכשירים מוסיקליים.
הנה תולדות טכנולוגיית MIDI:
http://youtu.be/9xz7r6KnTbI
כך נראו קלידנים בהופעה לפני המצאת המידי:
http://youtu.be/TRCQmNMOqUY
מקלדת שליטה לדוגמה:
http://youtu.be/bKA3kMA-M-4?t=12s
מודול צלילים אופייני משנות ה-90:
http://youtu.be/d41hRXoXF7o
סמפלר שפותח בשנות הצלילים, בין השאר עם דגימות של צלילי כלים אמיתיים:
http://youtu.be/9nr_IX_KpqY
על ידי החיבור במידי למחשב הקליטו בערוצים שונים את התפקידים השונים, בכלי נגינה אחד:
http://youtu.be/db-y4XjXIMk
MIDI עובד היום גם עם לפטופ, טאבלטים ואפילו סמארטפונים:
https://youtu.be/o9YJUaB8t2M
מקלדת שליטה ניידת וקטנה (עברית):
http://youtu.be/wJwGSbvKqpA
כך הציגו את טכנולוגיית ה-Midi ותוכנות ההקלטה שעבדו איתה בטלוויזיה של האייטיז:
https://youtu.be/aADkqmvy44o?long=yes
הנה הסבר על מהו מידי וכלים להלחנה ב-MIDI בצירוף בינה מלאכותית עם אתרים וכלי אונליין:
https://youtu.be/wmMa8AsIlZ8?long=yes
ומדריך מגניב להלחנה בעזרת קבצי MIDI שיוצר ChatGPT:
https://youtu.be/tV82Wy-tXRE?long=yes
סמפלר (sampler), או "דוגם צלילים", הוא כלי נגינה דיגיטלי שמתבסס על צלילים שנדגמו, כלומר הוקלטו, כדי שניתן יהיה לנגנם באמצעותו. אחרי שמוקלטת דגימה של צליל, ניתן לנגן אותה בפדים, משטחים קטנים שניתן להקיש עליהם, או בעזרת קלידי המקלדת, שיכולים אף לשנות את הגובה המוסיקלי של הדגימה.
בצורה כזו ניתן להקליט למשל מקצבי תופים, ללא שימוש בתופים אמיתיים, לנגן תפקידי פסנתר, בעזרת דגימות של פסנתר אמיתי, תפקיד של תזמורת מיתרים בנגינה פשוטה על מקלדת, הקלטת סולו של חליל צד בדגימה בלבד וכדומה.
סמפלרים הם כיום בעיקר תוכנות או פלאג-אינים של תוכנות הקלטה מקצועיות (DAW), המסייעים כיום להקלטות רבות בתחום המוסיקה הקלה וחוסכים כסף רב לאמנים.
ניתן כיום לקנות אוספי דגימות מקצועיות, שנעשו על ידי אולפנים מקצועיים. בעזרת הדגימות הללו יכול המוסיקאי להשתמש בהקלטות ובהופעות, מבלי שהוא צריך לדגום בעצמו.
כך עובד סמפלר פשוט:
https://youtu.be/JAmw-TTG2Ds
הדגמה של סימפול קול אנושי ונגינה שלו בסמפלר תוכנה (עברית):
https://youtu.be/YdR-B2mMNnk
מה שאפשר לעשות עם הדגימות שבסמפלר:
http://youtu.be/2k3I2Hu2eXM
המלחין הנודע ונגליס מתנסה בסאונדים מהסמפלר באולפן שלו:
https://youtu.be/GWggDMDhwIA
מוסיקת דאב סטפ עם סמפלר:
http://youtu.be/JfbERxr_T40
סמפלר מודרני עם בנקים של צלילים דגומים:
http://youtu.be/r0x5SVY0WVY
סמפלר של די ג'יי שבו ניתן להכניס צלילים ללופ, לולאת צליל חוזרת:
http://youtu.be/xRIGFB4DYfQ
כך ניתן ליצור מקצבי תופים מורכבים:
http://youtu.be/c7V-sli-TJQ
כיום משתמשים רבים בסמפלרים בתוכנה, כמו תוכנת ריזון:
http://youtu.be/Wxuppm8zvpc
או מסמפלים לתוך אבלטון צלילים ומתופפים אותם בה (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
או באפליקציית סמפלר בטאבלט:
https://youtu.be/zeIxCeJPEkw
דוגמה להמנון האמריקאי שמנוגן בסמפול של צליל מנוע ממכונית מרוץ:
https://youtu.be/8EWTp0Xfksg
הקוליידוסקופ המודרני, שמאפשר סימפול פשוט וידידותי ושימוש בתצוגה ויזואלית של הדגימה:
https://youtu.be/9XMfKYVu_fg
בעזרת טכנולוגיית הסימפול יכול נגן אחד לנגן מוסיקה מורכבת בזמן אמת:
https://youtu.be/rGIK2ew-hEg
טכנולוגיה מוסיקלית
אִיוִוי (EWI), ראשי תיבות של Electronic Wind Instrument) הוא שמו של כלי נגינה אלקטרוני שנמנה על משפחת כלי הנשיפה.
הממציא האמריקאי נייל סטיינר (Nyle Steiner) הגה את הרעיון ואת המשך הפיתוח ביצעו ופיתחו המהנדסים של יצרנית ציוד המוסיקה האלקטרונית אקאי (AKAI) היפנית. יש לכלי שני מרכיבים - ממשק הנשיפה והסינתסייזר. כיום החלקים הללו משולבים במכשיר אחד, אחד מתחת לשני. בעבר היו שני המכשירים נפרדים וחוברו בכבל.
הכלי כולל מרכיב של נשיפה, שמעוצב עם אצבוע דומה לסקסופון. נגני כלי נשיפה אחרים, כמו חליל או קלרינט, יכולים גם הם לנגן עליו וניתן אף לשנות את האצבוע לשיטות אחרות.
בממשק הנשימה שולט לחץ האוויר בעוצמת הצליל, בעוד לחץ השפתיים שולט ברטט הצליל, באיטלקית ויבראטו. במקום שסתומים, כמו של סקסופון או קלרינט, ב-EWI הצלילים מופקים במקשי מגע, מה שמאפשר נגינה מהירה מאד. אגב, ניתן לשנות בקלות את האוקטבות באיווי, מה שמגדיל את המנעד שלו ל-8 אוקטבות - המנעד הרחב ביותר מכלי הנשיפה.
במרכיב הנשיפה יש ממיר פנימי שיוצר מכל צליל את הקוד הדיגיטלי, העובר אל הסינתסייזר. זה מרכיב משלים, שיוצר מהקודים הללו צלילים אלקטרוניים. מהסינטי מופקים כך צלילים אלקטרוניים שונים ומגוונים, בדיוק כמו שמפיק סינתסייזר בצורת מקלדת או מודול המחובר ב-MIDI לגיטרה.
חלק מדגמי ה-EWI מחוברים לסינתסייזר שלו, בעוד אחרים מקושרים בעזרת ממשק MIDI, לסינתסייזרים משוכללים של יצרנים רבים, מה שמגדיל את המגוון של הצלילים האפשריים.
הנה סרטון על ההיסטוריה של האיווי:
https://youtu.be/p2YhldxZIJs
שיר של הבי ג'יז:
https://youtu.be/sqHPTM5-C30
של סטיבי וונדר:
https://youtu.be/tv0GctfRuL4
WX11 - המתחרה שמייצרת חברת ימהה:
https://youtu.be/AH_w7AW7jPU
והאירופון של המתחרה, חברת רולנד, שיש בו אפשרות לנשיפה ויצירת צליל טבעי יותר:
https://youtu.be/AHlG_PwwvGY
כל הצלילים של האיווי:
https://youtu.be/GjaAj0eRlr4
תוכנת הסטאף פד (Staffpad) מציעה את האפשרות לכתוב מוסיקה בצורה קלה מאי-פעם. כותבים בה מוסיקה בעזרת עט-מחשב, על גבי מסך מגע רגיש של מחשב הסורפייס.
התוכנה מזהה את התווים שנכתבים על החמשה המוסיקלית שעל המסך וממירה אותם מיד לאחר מכן לתווים. את התווים הללו ניתן לנגן, לערוך, להוסיף להם מגוון של סימנים מוסיקליים ועוד.
המדהים הוא שזו אולי התוכנה הראשונה שהצליחה לחבר את הטכנולוגיה הממוחשבת לצורת הכתיבה העתיקה של התווים, זו שכל המוסיקאים רגילים לכתוב בה, כבר משיעורי הנגינה הראשונים שלהם.
הנה כתיבת תווים אל המחשב בעט מחשב:
https://youtu.be/D_PgKyqE3RU
מפתח התוכנה:
https://youtu.be/KNSgzlWa5lk
וכך מעתיקים אתו תווים:
https://youtu.be/gHfR6UMbBAw
ב-2014, כשהודלף לרשת ערוץ שירה אולפני וגולמי של בריטני ספירס, נדהמו מיליוני מעריצים לשמוע את השירה המזעזעת של אושיית הפופ של הניינטיז. התוצאה הסופית הייתה כמובן מתוקתקת וללא צל של זיוף. לזה אחראי אפקט האוטו טיון (auto tune) הדיגיטלי.
תכונתו המרכזית של האפקט היא היותו מחליף צלילים אוטומטי, המתקן את גובה הצליל המושר. האפקט מנתח בזמן אמת את גובה הצלילים של השירה המוקלטת ומתאים כל צליל באופן אוטומטי כך שיהיה מכוון לגובה הנכון. מדובר בכלי שימושי מאוד המסייע לזמרים שמתקשים לדייק בתווים הנכונים. בכוונון אוטומטי, האוטו טיון אפשר גם לזמרים מתחילים, חסרי ניסיון או "זייפנים כרוניים" להשיג שירה מקצועית למדי.
אפקט האוטו-טיון הוא סוג של כלי מבוסס תוכנה, המתקן זיופים בשירה, בהפעלה ידנית או אוטומטית. התוכנה פותחה עבור תעשיית המוזיקה, כדי שתתקן זיופים, כלומר תתקן את גובה הצלילים המושרים וכך תשפר את הקלטות הקול של זמרים. כוונון אוטומטי מאפשר לו לשנות את גובה הצליל של השירה, בכדי להשיג את הצלילים הרצויים, ללא זיופים.
את האוטוטיון רובנו לא מכירים. מרבית מי שאינם בתעשיית המוסיקה לא מכירים אותו, אבל כיום אין אולפן הקלטות בעולם שלא משתמש בו.
אבל איך זה קרה?
כשיצא האפקט לשוק, הוא נמכר בקושי ובעיקר למעט אולפני הקלטות. אבל השיר Believe בביצוע המטורף של הזמרת שר, מגדולות הזמרות המזדקנות של הסיקסטיז, חשף אותו לציבור, כשעל הדרך הוא מתחיל מיני מהפכה בעולם הפופ, כששהסאונד המתכתי יהפוך לאפקט של התקופה.
אותו סאונד ייוולד כמעט בטעות. הטכנאי של שר, תוך כדי משחק עם האוטו-טיון, סובב את הכפתור עד הסוף והקול שלה בערוץ השירה נשמע לפתע אחר וחסר תקדים. בעצה אחת עם שר הוא שילב את זה במיקס וההתלהבות של המפיקים נתנה את האישור להוציא את הסינגל עם השירה הזו.
כך נחשפו חובבי מוסיקה לאוטו-טיון לראשונה ב-Believe. אפילו המקצוענים שבהם לא הבינו בדיוק מה הם שומעים. איש לא הכיר אז את הצליל הרובוטי או העתידני שהיה לקול של שר והאפקט, תרתי משמע, היה מטורף. הסאונד החדש יקבל את הכינוי "אפקט שר".
אחרי שר וג'ניפר לופז, ששילבה אותו בלהיטה הגדול "If You Had My Love", הגיעו השמות הכי חמים בעולם ההיפ הופ. ראפרים כמו סנופ דוג, קניה ווסט וליל וויין היו מהראשונים לעשות איתו פלאים, היה גם טי פיין וכמובן JAY-Z וכולם מאמצים את האוטוטיון במהירות אדירה. בהיפ הופ הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהמעבר ההדרגתי מראפ דיבורי למלודי יותר.
אם אפקטים כמו הטוקבוקס (Talkbox) והווקודר (Vocoder) הקנו לשירים תחושת רטרו, ה-Auto-Tune הפך את ערוץ השירה האוטוטיוני לכלי חובה בלהיטי פופ עתידני.
וכך יצא שטכנולוגיה שפותחה כדי לתקן זיופים בהקלטות קוליות, הפכה לכלי יצירתי עבור אמנים ווקאליים ואמצעי ליצירת אפקטים קוליים ייחודיים. הסתבר שמשחק עם הכפתורים שלו השיג שינויי צליל בשירה, שיכולים לנוע משיפורים עדינים מאוד לקולות רובוטיים במיוחד.
כיום, האפקט הזה כבר לא נחשב באולפנים למילה גסה וזמרים לא מנסים להסתיר שהשתמש בו בהקלטות. למעשה, הוא הפך למעין פוטושופ עצלני לזייפנים, או פילטר סטייל אינסטגרם לזמרים לא מנוסים או אפילו עצלים ובמקביל לחותם הסאונד הנוצץ של התקופה, חלק בלתי נפרד מהצליל העכשווי וסוג של סטנדרט עדכני לערוצי שירה באולפנים.
השימוש בו פשוט יחסית ואפשר להחיל אותו גם על שירה בזמן אמת, בהופעה חיה, וגם על שירה מוקלטת בשלב המיקס, באולפן. אמנים ומפיקים משתמשים בו כדי לתת מגע ייחודי לשירה וליצור צליל מקורי ואחר. זה מאפשר להם לחקור ז'אנרים שונים ולהתנסות בגווני שירה חדשים וחסרי תקדים ואה... על הדרך לתקן קלות גם את הזיופים שלהם.
כך משתמשים באוטו טיון פועל ומתקן את הזיופים לכל כוכבי הפופ:
https://youtu.be/HGiaAiIELME
הזמרת שר שהפכה את אוטו טיון ב-1998 לאפקט בהקלטה והכירה אותו לעולם כולו:
https://youtu.be/nZXRV4MezEw
בריטני ספירס בלי ועם אוטו טיון:
https://youtu.be/wXj_drMCudA
הטכנאי-מפיק של שר שהשתמש בהגזמת האוטו-טיון כאפקט:
https://youtu.be/ScxV4iozqnQ
הדרך בה אוטו טון פועל:
https://youtu.be/Aawg3-NzKR8
עלייתו והתייצבותו של האוטו טיון:
https://youtu.be/VFNKdXenbIw?long=yes
ותדירויות ותיקונן - כך עובד האוטו טיון פיזיקלית:
https://youtu.be/9OUgXFZ_WeY?long=yes
הקיטרה, או בשמה הרשמי "גיטרת מיסה דיגיטלית" (Misa digital guitar), היא גיטרה ניסיונית, מודרנית ומסונתזת שמאפשרת לנגני הגיטרה להפיק צלילים של סינטסייזר בנגינה בכלי שנראה כמו גיטרה, אך ממש לא נשמע כמוה. אין בקיטרה מיתרים, אך אצבעות הנגן לוחצות בבתי הצלילים, בדיוק כמו במיקומי הלחיצה על המיתר בגיטרה, מאפשרות להפיק את גובהי הצלילים השונים.
אבל בלב הקיטרה נמצא סינתסייזר, מנגנון להפקת צליל דיגיטלי, המייצר צלילים מגוונים ומלאי עומק. מסך נגיעה הנמצא בגוף הקיטרה, בדיוק במקום שבו לגיטרה אקוסטית יש את פי התהודה, מאפשר למנגן בה לשלוט באופי הצלילים, לשנותם בזמן אמת, להפיק צלילים שונים ומקצבים ועוד.
ייצורה של הקיטרה, שהחל בשנת 2011, הופסק בשנת 2013. היא הוחלפה בכלי אחר, חדשני יותר.
הנה הקיטרה המסונתזת:
http://youtu.be/Q2t5CpIMZQk
סולו בגיטרת סינטי כזו:
http://youtu.be/pWx1nOjOWVU
כך מנגנים איתה דאבסטפ:
http://youtu.be/r4z5di6qhtg
גרסת כיסוי לליידי גאגא עם קיטרה וכלים דיגיטליים נוספים:
https://youtu.be/T5wKHLoOOkc
ולהקה יפאנית בהופעה עם קיטרה:
https://youtu.be/3zb724sWnc4
תוכנת ריזון (Reason) היא תוכנה שמדמה אולפן אלקטרוני שלם של מוסיקה, בתוכנה בלבד. התוכנה הזו מוגדרת כתוכנת "All in one", מה שאומר שהיא מכילה את כל הציוד והכלים שמרכיבים אולפן ליצירת מוזיקה אלקטרונית, אבל המדהים הוא שאין בה אף מכשיר ואפילו אחד. כולה מבוססת תוכנה.
כיצד זה קורה?
הסוד הוא בכך שכל הכלים ב-Reason הם כלים וירטואליים, כלומר כלים שפועלים בתוכנה בלבד. יש בה תוכנה שמדמה הפקת צליל בסינטיסייזרים ובדוגמים (סמפלרים), מכשירים שמנגנים צלילים שנדגמו מהמציאות והפכו לסאונדים ומנוגנים, ממש כאילו היו כלים אמיתיים. תוכנות אחרות משמשות לאפקטים, להקלטה, להלחנה בתבניות, להמרות צלילים וכך הלאה.
היא אפילו נראית בגרפיקה שלה, כמו אולפן של ממש. כשלוחצים על כפתור Tab התוכנה "פותחת" את הארון הווירטואלי שלה ומראה את כל החיבורים, או בשפת המוסיקאים האלקטרוניים "החיווטים", שבין המכשירים. כך ניתן להבין כיצד לתפעל אולפן אמיתי במציאות, מבחינת שרשרת הסאונד.
הנה תוכנת ריזון שמאפשרת לייצר מוסיקה מקצועית בקלות:
https://youtu.be/JZp4ihGyrpM
מדריך למתחילים לעבוד עם ריזון:
https://youtu.be/FWYWmFbyGuY
כך דוגמים בריזון צלילים בזמן אמת:
https://youtu.be/TidO_m4n364
ומדריך מסודר לדגימה בתוכנה:
https://youtu.be/JZp4ihGyrpM
איך מנגנים בנבל הלייזר?
נבל לייזר (Laser harp), או פשוט ה"לייזר הארפ", הוא כלי נגינה מבוסס קרני ליייזר. זהו סוג של "נבל אורות", שעושה שימוש בטכנולוגיית לייזר כדי ליצור מספר אלומות לייזר שונות, כל אחת מייצגת צליל מסוים, וביחד הן יוצרות מוסיקה אלקטרונית עם מופע אורות מרהיב. בהכילו גם אורות וגם צלילים, מאפשר נבל הלייזר חוויה מרהיבה בהופעות חיות.
כל קרן לייזר בנבל האורות הזה משמשת כמיתר. שבירה בעזרת הידיים, של כל אחת מקרני הלייזר, מפיקה הוראות דיגיטליות בשפת MIDI. אלו מעין פקודות אלקטרוניות שמועברות לכלים כמו סינטסייזרים, סמפלרים או מכונות תופים, והם מפיקים צלילים שתוכנתו מראש.
את הלייזר הארפ הראשון המציא ברנרד סג'נר, שגם ניגן בו לראשונה בשנת 1981. מוסיקאים שונים מנגנים בו בהופעות חיות. במיוחד התפרסם בשימוש בלייזר נבל יוצר המוסיקה האלקטרונית הפופולארי מצרפת, ז'אן מישל ז'אר, שמופיע איתו כל השנים.
רוב נבלי הלייזר הם טכנולוגיים ומתמקדים בחדשנות. אך יש גם נבלי לייזר המעוצבים כנבל קלאסי ומאפשרים לנגן עם האור כמו במיתרים של הכלי הקלאסי העתיק.
הנה נגן לייזר הרפ (נבל לייזר) בהופעה חיה:
https://youtu.be/-mGhCBnGQF0
עוד אחד:
https://youtu.be/9DlwQJX3qag
הרכב ישראלי מדגים גם הוא בלייזר הארפ:
https://youtu.be/WL0SjT_CEE8
מנגינת הטטריס בנבל הלייזר בתכנית ריאליטי:
https://youtu.be/T-TF7bgm2jg
ולייזר שמדמה בקרניו נבל מסורתי:
https://youtu.be/GQGptfFWZRE
נבל לייזר (Laser harp), או פשוט ה"לייזר הארפ", הוא כלי נגינה מבוסס קרני ליייזר. זהו סוג של "נבל אורות", שעושה שימוש בטכנולוגיית לייזר כדי ליצור מספר אלומות לייזר שונות, כל אחת מייצגת צליל מסוים, וביחד הן יוצרות מוסיקה אלקטרונית עם מופע אורות מרהיב. בהכילו גם אורות וגם צלילים, מאפשר נבל הלייזר חוויה מרהיבה בהופעות חיות.
כל קרן לייזר בנבל האורות הזה משמשת כמיתר. שבירה בעזרת הידיים, של כל אחת מקרני הלייזר, מפיקה הוראות דיגיטליות בשפת MIDI. אלו מעין פקודות אלקטרוניות שמועברות לכלים כמו סינטסייזרים, סמפלרים או מכונות תופים, והם מפיקים צלילים שתוכנתו מראש.
את הלייזר הארפ הראשון המציא ברנרד סג'נר, שגם ניגן בו לראשונה בשנת 1981. מוסיקאים שונים מנגנים בו בהופעות חיות. במיוחד התפרסם בשימוש בלייזר נבל יוצר המוסיקה האלקטרונית הפופולארי מצרפת, ז'אן מישל ז'אר, שמופיע איתו כל השנים.
רוב נבלי הלייזר הם טכנולוגיים ומתמקדים בחדשנות. אך יש גם נבלי לייזר המעוצבים כנבל קלאסי ומאפשרים לנגן עם האור כמו במיתרים של הכלי הקלאסי העתיק.
הנה נגן לייזר הרפ (נבל לייזר) בהופעה חיה:
https://youtu.be/-mGhCBnGQF0
עוד אחד:
https://youtu.be/9DlwQJX3qag
הרכב ישראלי מדגים גם הוא בלייזר הארפ:
https://youtu.be/WL0SjT_CEE8
מנגינת הטטריס בנבל הלייזר בתכנית ריאליטי:
https://youtu.be/T-TF7bgm2jg
ולייזר שמדמה בקרניו נבל מסורתי:
https://youtu.be/GQGptfFWZRE
מהו הסיבורד החדשני?
סיבורד (Seaboard) הוא מקלדת חדשנית שמרחיבה את יכולת השליטה של הנגן בגבהי צלילים, גווניהם והאפקטים שלהם.
בסיבורד ניתן להפיק צלילים שקשה מאד להפיק במקלדות ובפסנתרים. בנגינה על הסיבורד יכול הנגן למתוח את הצלילים כמו בגיטרה חשמלית, להרעיד את הצליל כמו ויברטו על כלי מיתר עם צוואר, לנגן צלילי סטקטו קצרים, או צלילי גליסנדו שנמרחים על פני גבהים שונים וכך הלאה.
רבים רואים בסיבורד את כלי המקלדת של העתיד. אין בו מכניקה או חלקים נעים כלל, כי הוא עשוי מחומר דמוי גומי, גמיש ומחובר למודולים של צלילים ואפקטים דיגיטליים ולמחשב.
הסבר על הסיבורד והיזם הסטארטאפיסט שהמציא אותו:
https://youtu.be/qOt6ZKIb240
קטעים איתו:
https://youtu.be/Q6bvRj4GTQ4
קטע רב-תפקידים שמנוגן כולו בידי נגן אחד מסיבורד אחד ותוכנה:
https://youtu.be/8n-bEy9ISpM
נגן מדגים את הסיבורד בסולו של ג'ימי הנדריקס:
https://youtu.be/jh-hzbG5FzI
ומתחרה בנגן גיטרה שלא מאמין שניתן להפיק צליל גיטרה מדויק:
https://youtu.be/iSko8vHOf8g
זמרת שמנגנת בו וגם סולו מצוין בשיר שהיא מבצעת בו הכל:
https://youtu.be/PiltuWxx9mo
והרכב של סיבורדים במנגינות מהסרטים:
https://youtu.be/tTY0435AGpc
סיבורד (Seaboard) הוא מקלדת חדשנית שמרחיבה את יכולת השליטה של הנגן בגבהי צלילים, גווניהם והאפקטים שלהם.
בסיבורד ניתן להפיק צלילים שקשה מאד להפיק במקלדות ובפסנתרים. בנגינה על הסיבורד יכול הנגן למתוח את הצלילים כמו בגיטרה חשמלית, להרעיד את הצליל כמו ויברטו על כלי מיתר עם צוואר, לנגן צלילי סטקטו קצרים, או צלילי גליסנדו שנמרחים על פני גבהים שונים וכך הלאה.
רבים רואים בסיבורד את כלי המקלדת של העתיד. אין בו מכניקה או חלקים נעים כלל, כי הוא עשוי מחומר דמוי גומי, גמיש ומחובר למודולים של צלילים ואפקטים דיגיטליים ולמחשב.
הסבר על הסיבורד והיזם הסטארטאפיסט שהמציא אותו:
https://youtu.be/qOt6ZKIb240
קטעים איתו:
https://youtu.be/Q6bvRj4GTQ4
קטע רב-תפקידים שמנוגן כולו בידי נגן אחד מסיבורד אחד ותוכנה:
https://youtu.be/8n-bEy9ISpM
נגן מדגים את הסיבורד בסולו של ג'ימי הנדריקס:
https://youtu.be/jh-hzbG5FzI
ומתחרה בנגן גיטרה שלא מאמין שניתן להפיק צליל גיטרה מדויק:
https://youtu.be/iSko8vHOf8g
זמרת שמנגנת בו וגם סולו מצוין בשיר שהיא מבצעת בו הכל:
https://youtu.be/PiltuWxx9mo
והרכב של סיבורדים במנגינות מהסרטים:
https://youtu.be/tTY0435AGpc
מהי מכונת התופים?
מכונת התופים (Drum Machine) היא כלי נגינה אלקטרוני, מעין סינתסייזר עם צלילי רעשים מסונתזים, שמדמים תופים וכלי הקשה ושבעזרתו יוצרים מקצבי תופים למוסיקה אלקטרונית.
מכונות התופים נולדו בשנות ה-80 ביפן, כחלק מגל המצאות ופיתוחים שהחל כחלק ממהפכת ה-MIDI (ראו בתגית "מידי"). מה שהן הציעו למוסיקאים היא דרך טכנולוגית וברת השגה להלחין ולהשמיע מקצבים, בלי צורך במתופף.
למעשה, מכונות התופים הראשונות פותחו כהמשך לפיתוח של המטרונום האלקטרוני. בתחילה הן הכילו כמה צלילי תופים בסיסיים, שעימם ניתן היה לתכנת מקצבי תופים בסיסיים.
הייתה זו חברת Roland, שהוציאה את מכונת התופים הראשונה, כשחברות מתחרות מיהרו להוציא אחריה מכונות תופים משלהן.
בהמשך השתכללו מכונות התופים והן הציעו "סטים" של צלילי תופים, שביניהם ניתן היה לבחור את הסאונד של מערכת התופים המתאימה לסגנון והאופי של השיר או היצירה האלקטרונית שרוצים להפיק.
עם הזמן יצאו מכונות תופים שאיפשרו למשתמש לערוך את הצלילים ולשנות את מרכיבי הצלילים השונים, כולל משך הזמן של כל צליל ותוף, שליטה במעטפת הצליל שלו, שינוי התדרים והאופי של הצליל ועוד.
בנוסף, החלו היצרנים להוסיף למכונות התופים המשוכללות הללו גם צלילים דגומים של "סאונדים" (צלילים) כמו נקישות, מחיאות כפיים, סקראצ'ים של די ג'ייז ועוד.
בשנות ה-90 הפכו מכונות התופים לחלק מהסאונד של המוסיקה החדשה, מוסיקת ההיפ הופ. הטראפ והטריפ הופ. אבל די מהר תתפתח המוסיקה האלקטרונית, בה לא יהיו כלום אקוסטיים וממילא מעינת התופים תהיה לספקית המקצבים המרכזית.
כיום מכונות התופים כמעט ואינן בשימוש, בעיקר בשל העובדה שאת אותה הפעולה של ערוצי המקצבים ועלי ההקשה עושים הסימפולים (Samples), אותם לופים (loops) מוקלטים, שבהתחלה נוגנו מהמכשירים הדוגמים, הסאמפלרים (Samplers).
הסמפלרים, מכשירים דיגיטליים שידעו לדגום ולהקליט סאונד ים ואז לנגנן מהקלידים, הצטיינו ביכולת לנגן דגימות צליל דיגיטליות מוקלטות.
המכשירים הללו הם כמעט בלתי מוגבלים באפשרויות שהם מציעים ומכונות התופים הם רק חלק קטן מהציוד שהם החליפו. יכולות העריכה שלהם הרבה יותר מתקדמות מאלו שהציעו מכונות התופים ואפשרויות הצלילים והשילובים שביניהם הן עצומות.
בקישורים שלמטה מספר מכונות תופים מקוונות ליצירה ותרגול של מקצבים.
כך פועלת מכונת התופים הקלאסית Roland TR-909:
https://youtu.be/csWlxhzjt2E
כיום יש מכונות תופים משולבות במכשיר אחד עם מכונת הקלטה וסינטסייזר:
https://youtu.be/mud5Vh6ayxQ
מקצבי מכונת התופים Linn LM-1:
https://youtu.be/mO572vANs2Y
היום מסמפלים לתוך תוכנה צלילים ומתופפים אותם באבלטון (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
ומקצבי מכונות תופים שהפכו לקלאסיקות פופ ורוק:
https://youtu.be/ofKyPTXt5co
מכונת התופים (Drum Machine) היא כלי נגינה אלקטרוני, מעין סינתסייזר עם צלילי רעשים מסונתזים, שמדמים תופים וכלי הקשה ושבעזרתו יוצרים מקצבי תופים למוסיקה אלקטרונית.
מכונות התופים נולדו בשנות ה-80 ביפן, כחלק מגל המצאות ופיתוחים שהחל כחלק ממהפכת ה-MIDI (ראו בתגית "מידי"). מה שהן הציעו למוסיקאים היא דרך טכנולוגית וברת השגה להלחין ולהשמיע מקצבים, בלי צורך במתופף.
למעשה, מכונות התופים הראשונות פותחו כהמשך לפיתוח של המטרונום האלקטרוני. בתחילה הן הכילו כמה צלילי תופים בסיסיים, שעימם ניתן היה לתכנת מקצבי תופים בסיסיים.
הייתה זו חברת Roland, שהוציאה את מכונת התופים הראשונה, כשחברות מתחרות מיהרו להוציא אחריה מכונות תופים משלהן.
בהמשך השתכללו מכונות התופים והן הציעו "סטים" של צלילי תופים, שביניהם ניתן היה לבחור את הסאונד של מערכת התופים המתאימה לסגנון והאופי של השיר או היצירה האלקטרונית שרוצים להפיק.
עם הזמן יצאו מכונות תופים שאיפשרו למשתמש לערוך את הצלילים ולשנות את מרכיבי הצלילים השונים, כולל משך הזמן של כל צליל ותוף, שליטה במעטפת הצליל שלו, שינוי התדרים והאופי של הצליל ועוד.
בנוסף, החלו היצרנים להוסיף למכונות התופים המשוכללות הללו גם צלילים דגומים של "סאונדים" (צלילים) כמו נקישות, מחיאות כפיים, סקראצ'ים של די ג'ייז ועוד.
בשנות ה-90 הפכו מכונות התופים לחלק מהסאונד של המוסיקה החדשה, מוסיקת ההיפ הופ. הטראפ והטריפ הופ. אבל די מהר תתפתח המוסיקה האלקטרונית, בה לא יהיו כלום אקוסטיים וממילא מעינת התופים תהיה לספקית המקצבים המרכזית.
כיום מכונות התופים כמעט ואינן בשימוש, בעיקר בשל העובדה שאת אותה הפעולה של ערוצי המקצבים ועלי ההקשה עושים הסימפולים (Samples), אותם לופים (loops) מוקלטים, שבהתחלה נוגנו מהמכשירים הדוגמים, הסאמפלרים (Samplers).
הסמפלרים, מכשירים דיגיטליים שידעו לדגום ולהקליט סאונד ים ואז לנגנן מהקלידים, הצטיינו ביכולת לנגן דגימות צליל דיגיטליות מוקלטות.
המכשירים הללו הם כמעט בלתי מוגבלים באפשרויות שהם מציעים ומכונות התופים הם רק חלק קטן מהציוד שהם החליפו. יכולות העריכה שלהם הרבה יותר מתקדמות מאלו שהציעו מכונות התופים ואפשרויות הצלילים והשילובים שביניהם הן עצומות.
בקישורים שלמטה מספר מכונות תופים מקוונות ליצירה ותרגול של מקצבים.
כך פועלת מכונת התופים הקלאסית Roland TR-909:
https://youtu.be/csWlxhzjt2E
כיום יש מכונות תופים משולבות במכשיר אחד עם מכונת הקלטה וסינטסייזר:
https://youtu.be/mud5Vh6ayxQ
מקצבי מכונת התופים Linn LM-1:
https://youtu.be/mO572vANs2Y
היום מסמפלים לתוך תוכנה צלילים ומתופפים אותם באבלטון (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
ומקצבי מכונות תופים שהפכו לקלאסיקות פופ ורוק:
https://youtu.be/ofKyPTXt5co
מה זה רמיקס?
בדרך כלל אנו מקשרים רמיקס (Remix) לגרסה מחודשת לשיר, כזו שמשנה את סגנונו, בדרך כלל לגרסת ריקודים.
האמצעים בדרך כלל הם של הוספת והאצת מקצבים בשיר, או בהוספה של אפקטים, לוּפִּים וסימְפוּלים שונים.
הרמיקס במובן הזה, מיועד בדרך כלל, להשמעה על ידי די ג'ייז במועדונים. הם נוהגים להפתיע את קהל הרוקדים ברמיקסים יצירתיים לשירים ידועים, אם משלהם או שעשו אחרים. ההוספה של המקצבים והאפקטים החדשים יוצרת עניין, מקפיצה ומחדשת באנרגיות ובריקוד ולא פעם משעשעת.
אבל במובן הכללי יותר, "רמיקס" הוא מונח מודרני, שמתייחס לחידוש של שיר באמצעות ציוד אלקטרוני. תמיד ישלב היוצר ברמיקס חלקים מהקלטות המקור, אבל יצור בכך גרסה שונה וחדשה של השיר. ברמיקסים עושים שימוש בכלים כמו מחשבים, תוכנות ואמצעי עריכה דיגיטלית שונים, כמו גם בציוד מוזיקלי כמו סמפלר (בעברית דוֹגֶם), סינתסייזר ועוד.
לרוב מטרת הרמיקס תהיה להתאים סגנון חדש לשיר מיושן, או לשפר את איכות הצליל של שירים ישנים. הרמיקס מעניק לא פעם הזדמנות שנייה, לשיר שלא הצליח. הוא מתאים אותו לסגנון מוסיקלי חדש או משנה אותו לצרכים חדשים.
הנה רמיקס מאש-אפ שיצרו ביוטיוב בין שניים מהצלחות הווידאו ביוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:
https://youtu.be/dOSGaIbxiJs
דוגמה לרמיקס לשיר ידוע:
https://youtu.be/Bu9ulkuFrlI
אפליקצייה לאנדרואיד ואייפון ליצירת רמיקסים:
https://youtu.be/ADV1yNs2vIo
סקירה של האפליקציה והכלים שבה:
https://youtu.be/sni-Pgxdn0c
רמיקס משעשע ליחצ"ן רהב (עברית):
https://youtu.be/GPDjxM_EiME
והרצאת טד על החשיבות של הרמיקס ונגד זכויות היוצרים, או העוצרים, כמו שאנו נכנה כאן:
https://youtu.be/zd-dqUuvLk4?long=yes
בדרך כלל אנו מקשרים רמיקס (Remix) לגרסה מחודשת לשיר, כזו שמשנה את סגנונו, בדרך כלל לגרסת ריקודים.
האמצעים בדרך כלל הם של הוספת והאצת מקצבים בשיר, או בהוספה של אפקטים, לוּפִּים וסימְפוּלים שונים.
הרמיקס במובן הזה, מיועד בדרך כלל, להשמעה על ידי די ג'ייז במועדונים. הם נוהגים להפתיע את קהל הרוקדים ברמיקסים יצירתיים לשירים ידועים, אם משלהם או שעשו אחרים. ההוספה של המקצבים והאפקטים החדשים יוצרת עניין, מקפיצה ומחדשת באנרגיות ובריקוד ולא פעם משעשעת.
אבל במובן הכללי יותר, "רמיקס" הוא מונח מודרני, שמתייחס לחידוש של שיר באמצעות ציוד אלקטרוני. תמיד ישלב היוצר ברמיקס חלקים מהקלטות המקור, אבל יצור בכך גרסה שונה וחדשה של השיר. ברמיקסים עושים שימוש בכלים כמו מחשבים, תוכנות ואמצעי עריכה דיגיטלית שונים, כמו גם בציוד מוזיקלי כמו סמפלר (בעברית דוֹגֶם), סינתסייזר ועוד.
לרוב מטרת הרמיקס תהיה להתאים סגנון חדש לשיר מיושן, או לשפר את איכות הצליל של שירים ישנים. הרמיקס מעניק לא פעם הזדמנות שנייה, לשיר שלא הצליח. הוא מתאים אותו לסגנון מוסיקלי חדש או משנה אותו לצרכים חדשים.
הנה רמיקס מאש-אפ שיצרו ביוטיוב בין שניים מהצלחות הווידאו ביוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:
https://youtu.be/dOSGaIbxiJs
דוגמה לרמיקס לשיר ידוע:
https://youtu.be/Bu9ulkuFrlI
אפליקצייה לאנדרואיד ואייפון ליצירת רמיקסים:
https://youtu.be/ADV1yNs2vIo
סקירה של האפליקציה והכלים שבה:
https://youtu.be/sni-Pgxdn0c
רמיקס משעשע ליחצ"ן רהב (עברית):
https://youtu.be/GPDjxM_EiME
והרצאת טד על החשיבות של הרמיקס ונגד זכויות היוצרים, או העוצרים, כמו שאנו נכנה כאן:
https://youtu.be/zd-dqUuvLk4?long=yes
איך כותבים תווים במחשב?
כתיבת תווים הייתה נעשתה פעם באמצעות עט ודפי תווים של ממש. היו לה אז הרבה מגבלות, אבל לא הייתה ברירה וזו הייתה הדרך לכתוב יצירות או קטעי נגינה, שירים ואופרות. כל תיקון או שינוי חייב את המוסיקאי להעתיק קטעים שלמים לדף חדש, לכתוב קטעים שוב ושוב - עד שהגיע למה שרצה.
כיום הרבה יותר קל ונוח לכתוב באמצעות המחשב. ישנן תוכנות מיוחדות לכתיבת מוסיקה בתווים במחשב. הכל בהן יותר קל. מההלחנה והעיבוד, השינויים והתיקונים, החלפת כלים, שינויי סולמות וכמובן - ההדפסה הקלה של התווים. הדפסה לכל נגן או למנצח - הכל נעשה במהירות ובצורה נקייה ומסודרת.
בעידן החדש, כשתוכנות רבות עולות לענן, כלומר פועלות מהאינטרנט ולא מהמחשב דווקא, ניתן להתחבר לשירות שבו אפשר לכתוב יצירות ושירים בתווים. ניתן לכתוב יצירה בכיתה, להמשיך אותה בבית, לתקן בחופשה ולהדפיס בבית את התוצאה, או לשלוח למורה ולקבל משוב על העבודה.
למטה תוכלו לראות את תוכנת הענן נוטפלייט (Noteflight), אחד מעורכי התווים המקוונים המוכרים והטובים שבהם. השימוש ברוב תכונותיה הוא ללא תשלום ואפשר להשתמש בה כדי לפתח את המוסיקליות שלנו וליצור מוסיקה שהעולם ישמע. בהצלחה!
זו נוטפלייט (Note flight) - תוכנה לעריכה של תווים ברשת:
https://youtu.be/5B_6ouw1qIo
כך משתמשים בנוטפלייט:
https://youtu.be/eZ3yHvFhH-k
הסבר על תכונות העריכה היותר מתקדמות של נוטפלייט:
https://youtu.be/yxoHW8uAM9k
ובתוכנה הזו אפשר אפילו להקליט עם מיקרופון את הביצוע שלכם, אל תוך הפרטיטורה:
https://youtu.be/wsdK6oeoSwA
כתיבת תווים הייתה נעשתה פעם באמצעות עט ודפי תווים של ממש. היו לה אז הרבה מגבלות, אבל לא הייתה ברירה וזו הייתה הדרך לכתוב יצירות או קטעי נגינה, שירים ואופרות. כל תיקון או שינוי חייב את המוסיקאי להעתיק קטעים שלמים לדף חדש, לכתוב קטעים שוב ושוב - עד שהגיע למה שרצה.
כיום הרבה יותר קל ונוח לכתוב באמצעות המחשב. ישנן תוכנות מיוחדות לכתיבת מוסיקה בתווים במחשב. הכל בהן יותר קל. מההלחנה והעיבוד, השינויים והתיקונים, החלפת כלים, שינויי סולמות וכמובן - ההדפסה הקלה של התווים. הדפסה לכל נגן או למנצח - הכל נעשה במהירות ובצורה נקייה ומסודרת.
בעידן החדש, כשתוכנות רבות עולות לענן, כלומר פועלות מהאינטרנט ולא מהמחשב דווקא, ניתן להתחבר לשירות שבו אפשר לכתוב יצירות ושירים בתווים. ניתן לכתוב יצירה בכיתה, להמשיך אותה בבית, לתקן בחופשה ולהדפיס בבית את התוצאה, או לשלוח למורה ולקבל משוב על העבודה.
למטה תוכלו לראות את תוכנת הענן נוטפלייט (Noteflight), אחד מעורכי התווים המקוונים המוכרים והטובים שבהם. השימוש ברוב תכונותיה הוא ללא תשלום ואפשר להשתמש בה כדי לפתח את המוסיקליות שלנו וליצור מוסיקה שהעולם ישמע. בהצלחה!
זו נוטפלייט (Note flight) - תוכנה לעריכה של תווים ברשת:
https://youtu.be/5B_6ouw1qIo
כך משתמשים בנוטפלייט:
https://youtu.be/eZ3yHvFhH-k
הסבר על תכונות העריכה היותר מתקדמות של נוטפלייט:
https://youtu.be/yxoHW8uAM9k
ובתוכנה הזו אפשר אפילו להקליט עם מיקרופון את הביצוע שלכם, אל תוך הפרטיטורה:
https://youtu.be/wsdK6oeoSwA
מי המציא את האוזניות מסננות הרעשים?
נראה שהתרגלנו די מהר לקיומן של האוזניות האלחוטיות הזעירות, עם ביטול הרעשים האקטיבי (Active Noise canceling ובקיצור ANC). העקרון ברור: צמצום רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון, או במוסיקה.
השיטה מתבססת על מיקרופונים מיוחדים שמכניסים את הרעש, שמטופל על ידי מנגנון המשתיק בדיוק אותו ומשאיר את האוזניות לצליל הרצוי - מוסיקה או שיחה.
יש משהו באוזניות הללו שמאפשר לנו להנתק מהרעש שמקיף אותנו כל הזמן וליהנות מהשקט ובעיקר מהרעש שאנחנו אוהבים ושנקרא "המוסיקה שלנו". פשוט ממכר.
השחקנית העיקרית בשוק הזה הייתה, עד לפני כמה שנים, חברת Bose. זה ממש לא במקרה, כי Bose היא מי שהמציאה ופיתחה את הטכנולוגיה הזו ראשונה.
למעשה, האדם שעלה על הרעיון לייצר אוזניות המבטלות רעשים היה מנכ"ל חברת האודיו Bose והאיש החזק בה, ד"ר אמר בוז (Amar Bose).
בוז, מייסד החברה, טס בשנות ה-70 בטיסה מציריך לבוסטון. כמו בכל טיסותיו, הוא נוכח שוב עד כמה רעש הטיסה וליתר דיוק רעש המנועים ומערכות המטוס, מפריע לו להאזין למוסיקה. באותה טיסה הוא מחליט לפתח מערכת לביטול רעשים, שתשתיק את הרעש הזה.
הדרך תהיה ארוכה ויקרה, אבל בוז עומד בראש חברת אודיו מובילה והוא עצמו הראה בעבר גם תבונה עסקית וגם חושים מצוינים לפיתוח של טכנולוגיות קול משובחות. 50 מיליון דולר ועשר שנים אחר-כך, ב-1986, הושלם פיתוח הגרסה הראשונה של מערכת ביטול הרעשים שפיתחה Bose.
האוזניות הראשונות נרכשו עבור טייסים במטוסי נוסעים ובמטוסי קרב. פה ושם הוזמנו אזניות כאלה עבור הנוסעים במחלקות הראשונות ומחלקות העסקים במטוסים מסחריים.
השנים עברו ואם עד לא מזמן היה שוק האוזניות מבטלות הרעש שוק פרימיום, שהוא יקר מאוד, בשנים האחרונות הופכת טכנולוגיית ביטול הרעשים האקטיבי (ANC) לזולה ונגישה במיוחד.בשוק נמכרות כיום אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי במחירים שמתחילים במאות שקלים בודדות.
וכך מופצים היום בשוק אינספור דגמים של אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי. חלקן אוזניות גדולות וקלאסיות, בגודל מלא, היושבות על האוזניים, מכסות אותן ומצוידות במערכות ביטול רעשים מתוחכמות, אך נמכרים גם המוני דגמים של אוזניות אין-איר (In ear) קטנות, שעושות עבודה טובה, ברמות שונות של ניקוי או ביטול רעשים וגובות מחיר בהתאם.
אוזניות האין-איר הללו הן אוזניות זעירות ואלחוטיות, היושבות בתוך האוזן ומבטלות רעשים בגבורה. ההצלחה שלהן היא תודות לשבבים משוכללים, זולים וזעירים מאי פעם, של חברות שבבים כמו קוואלקום ומתחרותיה ומזעור של הרמקולים האיכותיים ומערכות האלקטרוניקה לביטול הרעשים, לגדלים שלא יאומנו.
וכך, עם דגמים היושבים מעל האוזן ומקיפים אותה, כמו דגם Sony WH-H900N המשובח של שנת 2021 ודומיו, ודגמים בתוך האוזן כמו אלה של חברת Jabra או אפילו באייר פודס של Apple, השוק הזה מתפוצץ ומגיע לכל כיס כמעט.
הנה סיפור המצאת האוזניות מבטלות הרעשים של מייסד Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
אוזניות עם מערכת סינון רעשים אקטיבית מצליחות להשתיק את הרעש כמעט לחלוטין:
https://youtu.be/-1bVSz3hs4c
היום שוק האוזניות עם ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, הוא עצום (עברית):
https://youtu.be/LpTyBNRAFJM
סקירת אוזניות עם סינון רעשים אקטיבי (עברית):
https://youtu.be/tKdfnjRjMkM
ומערכת ביטול הרעשים המודרנית והחכמה לאוזניות האלחוטיות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
נראה שהתרגלנו די מהר לקיומן של האוזניות האלחוטיות הזעירות, עם ביטול הרעשים האקטיבי (Active Noise canceling ובקיצור ANC). העקרון ברור: צמצום רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון, או במוסיקה.
השיטה מתבססת על מיקרופונים מיוחדים שמכניסים את הרעש, שמטופל על ידי מנגנון המשתיק בדיוק אותו ומשאיר את האוזניות לצליל הרצוי - מוסיקה או שיחה.
יש משהו באוזניות הללו שמאפשר לנו להנתק מהרעש שמקיף אותנו כל הזמן וליהנות מהשקט ובעיקר מהרעש שאנחנו אוהבים ושנקרא "המוסיקה שלנו". פשוט ממכר.
השחקנית העיקרית בשוק הזה הייתה, עד לפני כמה שנים, חברת Bose. זה ממש לא במקרה, כי Bose היא מי שהמציאה ופיתחה את הטכנולוגיה הזו ראשונה.
למעשה, האדם שעלה על הרעיון לייצר אוזניות המבטלות רעשים היה מנכ"ל חברת האודיו Bose והאיש החזק בה, ד"ר אמר בוז (Amar Bose).
בוז, מייסד החברה, טס בשנות ה-70 בטיסה מציריך לבוסטון. כמו בכל טיסותיו, הוא נוכח שוב עד כמה רעש הטיסה וליתר דיוק רעש המנועים ומערכות המטוס, מפריע לו להאזין למוסיקה. באותה טיסה הוא מחליט לפתח מערכת לביטול רעשים, שתשתיק את הרעש הזה.
הדרך תהיה ארוכה ויקרה, אבל בוז עומד בראש חברת אודיו מובילה והוא עצמו הראה בעבר גם תבונה עסקית וגם חושים מצוינים לפיתוח של טכנולוגיות קול משובחות. 50 מיליון דולר ועשר שנים אחר-כך, ב-1986, הושלם פיתוח הגרסה הראשונה של מערכת ביטול הרעשים שפיתחה Bose.
האוזניות הראשונות נרכשו עבור טייסים במטוסי נוסעים ובמטוסי קרב. פה ושם הוזמנו אזניות כאלה עבור הנוסעים במחלקות הראשונות ומחלקות העסקים במטוסים מסחריים.
השנים עברו ואם עד לא מזמן היה שוק האוזניות מבטלות הרעש שוק פרימיום, שהוא יקר מאוד, בשנים האחרונות הופכת טכנולוגיית ביטול הרעשים האקטיבי (ANC) לזולה ונגישה במיוחד.בשוק נמכרות כיום אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי במחירים שמתחילים במאות שקלים בודדות.
וכך מופצים היום בשוק אינספור דגמים של אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי. חלקן אוזניות גדולות וקלאסיות, בגודל מלא, היושבות על האוזניים, מכסות אותן ומצוידות במערכות ביטול רעשים מתוחכמות, אך נמכרים גם המוני דגמים של אוזניות אין-איר (In ear) קטנות, שעושות עבודה טובה, ברמות שונות של ניקוי או ביטול רעשים וגובות מחיר בהתאם.
אוזניות האין-איר הללו הן אוזניות זעירות ואלחוטיות, היושבות בתוך האוזן ומבטלות רעשים בגבורה. ההצלחה שלהן היא תודות לשבבים משוכללים, זולים וזעירים מאי פעם, של חברות שבבים כמו קוואלקום ומתחרותיה ומזעור של הרמקולים האיכותיים ומערכות האלקטרוניקה לביטול הרעשים, לגדלים שלא יאומנו.
וכך, עם דגמים היושבים מעל האוזן ומקיפים אותה, כמו דגם Sony WH-H900N המשובח של שנת 2021 ודומיו, ודגמים בתוך האוזן כמו אלה של חברת Jabra או אפילו באייר פודס של Apple, השוק הזה מתפוצץ ומגיע לכל כיס כמעט.
הנה סיפור המצאת האוזניות מבטלות הרעשים של מייסד Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
אוזניות עם מערכת סינון רעשים אקטיבית מצליחות להשתיק את הרעש כמעט לחלוטין:
https://youtu.be/-1bVSz3hs4c
היום שוק האוזניות עם ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, הוא עצום (עברית):
https://youtu.be/LpTyBNRAFJM
סקירת אוזניות עם סינון רעשים אקטיבי (עברית):
https://youtu.be/tKdfnjRjMkM
ומערכת ביטול הרעשים המודרנית והחכמה לאוזניות האלחוטיות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
מה המהפכה שעשתה תוכנת נפסטר?
אם חייתם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ודאי הורגלתם לשלם על מוסיקה לא מעט כסף. הדיסקים עלו כסף, קלטות עלו כסף, והופעות עלו כסף רב (גם היום).
לתוך המציאות הזו פרץ שון פאנינג, בחור צעיר עם תוכנה מבריקה, נפסטר שמה. נפסטר, או נאפסטר (Napster), הייתה שירות שיתוף הקבצים הראשון בעולם. היא אפשרה למיליוני גולשים להעביר ביניהם מוסיקה דרך האינטרנט, מבלי שהיא הייתה צריכה להישמר בשרתי החברה, מה שאסור לפי חוקי זכויות היוצרים.
למעשה, המשתמשים אפילו לא היו צריכים להעביר שירים או קבצים ביניהם. התוכנה פשוט אפשרה להם לחפש מה שרצו במנוע החיפוש שבה, לקבל את התוצאות בקובצי MP3 ולהורידם אל המחשב האישי שלהם.
זו הייתה הברקה שסחפה במהירות את כל חובבי המוסיקה שהחזיקו מחשב בבית. כולם החלו לשתף את המוסיקה שלהם עם אחרים ולחפש שירים ויצירות שאהבו. ההורדה הייתה מהירה וכל משתמש מרוצה סיפר מיד לכל חבריו.
מעל 50 מיליון משתמשים הורידו את הפלא המוסיקלי החינמי הזה. בתוך זמן קצר נוצר והועבר מאגר המוסיקה הגדול בהיסטוריה האנושית ולמעשה שירות המוסיקה החינמי הגדול בעולם.
חברות התקליטים השתוללו מזעם. הן פנו לבתי המשפט והגישו תביעות ענק להסרת התוכנה מהמחשבים וכיבוי השרתים שמאפשרים למשתמשים לחפש קבצים. גם להקת מטאליקה גילתה ששירים שעוד לא הציעה למכירה הורדו על ידי משתמשי נאפסטר בטירוף. אז גם היא הצטרפה ובית המשפט החליט לסגור את השירות. בהסדר עם התובעים, נאפסטר נאלצה לשלם 26 מיליון דולר לחברות ההפקה ובשנת 2002 היא הכריזה על פשיטת רגל.
הצער, אגב, נמשך שבועיים כי מיד החלו לעלות תוכנות דומות ברחבי האינטרנט וכל הסיפור החל מהתחלה, רק בלי נאפסטר...
אגב, פאנינג עצמו לא הרוויח דבר מנפסטר, אבל הפך לדמות נערצת וליזם מצליח. גם שותפו להקמת נאפסטר, שון פארקר, מי שהגדיר את נאפסטר כ"מהפכה תרבותית", הקים והשקיע בכמה מיזמים נוספים והיה למיליארדר. במיוחד הוא הצליח כשהיה לאחד המשקיעים החשובים במיזם של סטודנט צעיר, שביקש להיוועץ עימו לגבי פרויקט שנקרא "דה פייסבוק" והיה לרשת החברתית הגדולה בהיסטוריה.
הנה סרטון על המהפכה של תוכנת נאפסטר:
http://youtu.be/jo2xticav9I
ולנאפסטר יש תפקיד היסטורי בחיסול האלבומים (עברית):
https://youtu.be/pREu6urcI8k
אם חייתם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ודאי הורגלתם לשלם על מוסיקה לא מעט כסף. הדיסקים עלו כסף, קלטות עלו כסף, והופעות עלו כסף רב (גם היום).
לתוך המציאות הזו פרץ שון פאנינג, בחור צעיר עם תוכנה מבריקה, נפסטר שמה. נפסטר, או נאפסטר (Napster), הייתה שירות שיתוף הקבצים הראשון בעולם. היא אפשרה למיליוני גולשים להעביר ביניהם מוסיקה דרך האינטרנט, מבלי שהיא הייתה צריכה להישמר בשרתי החברה, מה שאסור לפי חוקי זכויות היוצרים.
למעשה, המשתמשים אפילו לא היו צריכים להעביר שירים או קבצים ביניהם. התוכנה פשוט אפשרה להם לחפש מה שרצו במנוע החיפוש שבה, לקבל את התוצאות בקובצי MP3 ולהורידם אל המחשב האישי שלהם.
זו הייתה הברקה שסחפה במהירות את כל חובבי המוסיקה שהחזיקו מחשב בבית. כולם החלו לשתף את המוסיקה שלהם עם אחרים ולחפש שירים ויצירות שאהבו. ההורדה הייתה מהירה וכל משתמש מרוצה סיפר מיד לכל חבריו.
מעל 50 מיליון משתמשים הורידו את הפלא המוסיקלי החינמי הזה. בתוך זמן קצר נוצר והועבר מאגר המוסיקה הגדול בהיסטוריה האנושית ולמעשה שירות המוסיקה החינמי הגדול בעולם.
חברות התקליטים השתוללו מזעם. הן פנו לבתי המשפט והגישו תביעות ענק להסרת התוכנה מהמחשבים וכיבוי השרתים שמאפשרים למשתמשים לחפש קבצים. גם להקת מטאליקה גילתה ששירים שעוד לא הציעה למכירה הורדו על ידי משתמשי נאפסטר בטירוף. אז גם היא הצטרפה ובית המשפט החליט לסגור את השירות. בהסדר עם התובעים, נאפסטר נאלצה לשלם 26 מיליון דולר לחברות ההפקה ובשנת 2002 היא הכריזה על פשיטת רגל.
הצער, אגב, נמשך שבועיים כי מיד החלו לעלות תוכנות דומות ברחבי האינטרנט וכל הסיפור החל מהתחלה, רק בלי נאפסטר...
אגב, פאנינג עצמו לא הרוויח דבר מנפסטר, אבל הפך לדמות נערצת וליזם מצליח. גם שותפו להקמת נאפסטר, שון פארקר, מי שהגדיר את נאפסטר כ"מהפכה תרבותית", הקים והשקיע בכמה מיזמים נוספים והיה למיליארדר. במיוחד הוא הצליח כשהיה לאחד המשקיעים החשובים במיזם של סטודנט צעיר, שביקש להיוועץ עימו לגבי פרויקט שנקרא "דה פייסבוק" והיה לרשת החברתית הגדולה בהיסטוריה.
הנה סרטון על המהפכה של תוכנת נאפסטר:
http://youtu.be/jo2xticav9I
ולנאפסטר יש תפקיד היסטורי בחיסול האלבומים (עברית):
https://youtu.be/pREu6urcI8k
מהי הלחנה אלגוריתמית?
הקשר בין מתמטיקה ומוסיקה ידוע מזה שנים רבות ונחקר לעומק, בניתוחים שכללו חקירה של המוסיקה של יוהאן סבסטיאן באך ומלחינים אחרים, שיצרו מוסיקה שיש לה תבניות מתמטיות מאורגנות ומסודרות להפליא, הן מבחינת התוצאה המוסיקלית והן בארגון ובסדר המתמטי המפתיעים שלהן.
תוכנה להלחנה אלגוריתמית (Algorithmic composition) היא תוכנה שמשתמשת באותו סדר ובאותן שיטות, כדי לסייע ליוצרים מוסיקליים בעידן הנוכחי לייצר מוסיקה מעניינת ומקורית, ביחד עם הטכנולוגיה הממוחשבת.
קומפוזיציה אלגוריתמית, או הלחנה אלגוריתמית, משתמשת באלגוריתמים, קבצי הוראות או מעין "מתכוני הלחנה", לצורך ההלחנה של מוסיקה. כל תוכנה להלחנה אלגוריתמית משלבת נוסחאות מתמטיות שמוזנות אליה, ביחד עם רמת אקראיות מסוימת שהיא מתוכנתת לייצר, כל אלה בכדי להלחין "מוסיקה אלגוריתמית".
בתוכנות או תכניות מחשב שנכתבו להלחנה אלגוריתמית נמצא מחולל אלגוריתמים, שמסוגל ליצור מבנים מוסיקליים מורכבים, המייצרים מוסיקה אלקטרונית. המוסיקאי המשתמש בכלי ממוחשב כזה, בין אם הוא תוכנה למחשב או שהוא שירות מקוון באינטרנט, בוחר אפשרויות שונות והגדרות מוסיקליות, שאותן התוכנה מעבדת בהלחנה אלגוריתמית ויוצרת את התוצרים המשלבים את ההחלטות שקיבל המוסיקאי, עם היכולות האקראיות והתבניתיות שיש למכונה. התוצאה היא מוסיקה.
תוכנות כאלה מצוידות ביכולות המצאה כמעט אינסופיות ויכולות להמציא מיליוני אפשרויות של לחנים ותבניות מוסיקליות שלא יחזרו על עצמן, מבחינת התוצר המוסיקלי שהן מנגנות, גם אם ינגנו ברציפות במשך שנים ארוכות!
הנה שיר על עולם ההלחנה האלגוריתמית שנכתב בעצמו על ידי פדריקו רובן ביחד עם "הלהקה האלגוריתמית" שלו - תוכנה:
https://youtu.be/H8BvvSRgS8c
הנה תוכנה שנכתבה לקומפוזיציה אלגוריתמית בסביבת הפיתוח Max:
https://youtu.be/Zx_y2muZfyg
ומוסיקה אלגוריתמית שנוצרה על ידי תוכנה:
https://youtu.be/6-GI0we1tBQ
הקשר בין מתמטיקה ומוסיקה ידוע מזה שנים רבות ונחקר לעומק, בניתוחים שכללו חקירה של המוסיקה של יוהאן סבסטיאן באך ומלחינים אחרים, שיצרו מוסיקה שיש לה תבניות מתמטיות מאורגנות ומסודרות להפליא, הן מבחינת התוצאה המוסיקלית והן בארגון ובסדר המתמטי המפתיעים שלהן.
תוכנה להלחנה אלגוריתמית (Algorithmic composition) היא תוכנה שמשתמשת באותו סדר ובאותן שיטות, כדי לסייע ליוצרים מוסיקליים בעידן הנוכחי לייצר מוסיקה מעניינת ומקורית, ביחד עם הטכנולוגיה הממוחשבת.
קומפוזיציה אלגוריתמית, או הלחנה אלגוריתמית, משתמשת באלגוריתמים, קבצי הוראות או מעין "מתכוני הלחנה", לצורך ההלחנה של מוסיקה. כל תוכנה להלחנה אלגוריתמית משלבת נוסחאות מתמטיות שמוזנות אליה, ביחד עם רמת אקראיות מסוימת שהיא מתוכנתת לייצר, כל אלה בכדי להלחין "מוסיקה אלגוריתמית".
בתוכנות או תכניות מחשב שנכתבו להלחנה אלגוריתמית נמצא מחולל אלגוריתמים, שמסוגל ליצור מבנים מוסיקליים מורכבים, המייצרים מוסיקה אלקטרונית. המוסיקאי המשתמש בכלי ממוחשב כזה, בין אם הוא תוכנה למחשב או שהוא שירות מקוון באינטרנט, בוחר אפשרויות שונות והגדרות מוסיקליות, שאותן התוכנה מעבדת בהלחנה אלגוריתמית ויוצרת את התוצרים המשלבים את ההחלטות שקיבל המוסיקאי, עם היכולות האקראיות והתבניתיות שיש למכונה. התוצאה היא מוסיקה.
תוכנות כאלה מצוידות ביכולות המצאה כמעט אינסופיות ויכולות להמציא מיליוני אפשרויות של לחנים ותבניות מוסיקליות שלא יחזרו על עצמן, מבחינת התוצר המוסיקלי שהן מנגנות, גם אם ינגנו ברציפות במשך שנים ארוכות!
הנה שיר על עולם ההלחנה האלגוריתמית שנכתב בעצמו על ידי פדריקו רובן ביחד עם "הלהקה האלגוריתמית" שלו - תוכנה:
https://youtu.be/H8BvvSRgS8c
הנה תוכנה שנכתבה לקומפוזיציה אלגוריתמית בסביבת הפיתוח Max:
https://youtu.be/Zx_y2muZfyg
ומוסיקה אלגוריתמית שנוצרה על ידי תוכנה:
https://youtu.be/6-GI0we1tBQ
