ליפ סינק או "ליפסינק" היא התאמה של תנועות השפתיים עם קול של שיר או דיבור וכדומה. כיום, משתמשים בליפ סינק רבים, כדי להעלות לאתרי וידאו כמו יוטיוב סרטונים שבהם הם "כאילו שרים" להיטי פופ מצליחים.

בהופעה חיה ובטלוויזיה משתמשים לעיתים בליפ סינק כדי להציג כאילו שרים, כשברקע מושמע פלייבק מלא, כולל השירה וה"זמרים" רק עושים תנועות שפתיים.

בהפקה של סרטים, ליפ סינק משמש לא פעם כדי להקליט באיכות טובה דיבורים שהוקלטו באיכות לא מספקת, או לדבב סרטים משפה זרה. גם דיבוב של דמויות בסרטי אנימציה דורש ליפ סינק.

בשנים האחרונות מצליחה בצורה מטורפת הרשת החברתית "טיקטוק" (TikTok), למעשה אפליקציית טיקטוק שהיא אבולוציה של אפליקציית "מיוזיקלי".

אם מיוזיקלי הביאה לסמארטפון את תופעת הליפ סינק, טיקטוק כבר מזמן אינה רק בעניין של ליפסינק. היא הפכה לתופעה חברתית של ילדים, בהמשך בני נוער ובשנות ה-20 של המאה החדשה גם פוליטיקאים והמון חברות מסחריות מתחזקים טיקטוק פעיל ומופרך, אבל יעיל בשיווק ותעמולה.

ואלה כבר מזמן לא רק סרטוני שטות וסטוריז שעולים לטיק טוק. אנשים רבים יוצרים בה תוכן בידורי ואינפורמטיבי. אפילו גוגל מרגיש את הזליגה ממנה אל טיקטוק. כי בזמן שכל חיפוש במאגר מפוצץ הפרסומות של גוגל מנפיק לא מעט אתרים שלא מנסים לעזור אלא לשווק ולמכור מוצרים, חיפוש בטיקטוק מוביל היום את המשתמשים לידע שנוצר על ידי בני אדם אמיתיים ובווידאו.


הנה שתי הראשונות בתולדות הליפסינק - פרימרמן ומייזל הישראליות שהצליחו בליפ סינק ל"היי" של ה"פיקסיז" ויצרו שיגעון עולמי:

http://youtu.be/-_CSo1gOd48


מופע שכולו ליפ סינק לשיר הודי ישן ויפה להפליא:

https://youtu.be/dGZb1kv5zW0


הרשת החברתית טיקטוק הפכה את הליפ סינק לטרנד עולמי מטורף (עברית):

https://youtu.be/ju-yW51YbsU


סרטון של כיתה שעושה ליפ סינק לשיר פופ, בצורה חיננית משהו:

https://youtu.be/UM0gO83sPqI?t=1m42s


רק אומרים שיש תופעה הפוכה שבה מלבישים שירה על קליפ:

https://youtu.be/YjaZNYSt7o0?t=5s

אילתור (Improvisation) הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בנגינת ג'אז. כשנגן מאלתר מוסיקה, הוא ממציא אותה בזמן הנגינה, ללא הכנה מוקדמת או הלחנה מראש - באופן ספונטני. האילתור המוסיקלי מושפע ממצב רוחו, מהאווירה מסביבו ברגע הנגינה, מהחיבור שלו לנגנים האחרים שבהרכב וכדומה.

בסגנונות הראשונים של הג'אז, כמו הדיקסילנד, הביג בנד והסווינג, התבסס האלתור על המנגינה. בהמשך ההיסטוריה של הג'אז, בסגנון הביבופ, השתנה גם האלתור באופן מהותי. בביבופ החלו האילתורים להתבסס ברובם על ההרמוניה, כלומר על האקורדים המורכבים של הביבופ, אלו שמלווים את המלודיה, אך מנגינת הקטעים.

האילתור בג'אז הוא מרכזי ומסימני ההיכר של הסגנון. מלבד מוסיקה עממית של ארצות וחברות שונות בעולם, אין כמעט סגנון מוסיקלי שהאילתור הוא כל כך מרכזי בו, כמו במוסיקת הג'אז, במיוחד לא במוסיקה אמנותית.

במוסיקה הקלאסית, למשל, נהג לאלתר הסולן שניגן עם התזמורת בקונצ'רטו, בסוף הפרק הראשון של היצירות הללו. כיום הנוהג הזה כמעט ולא קיים. במקומו נוהגים לבצע ביצירות אלה של הקונצ'רטו את אילתורי העבר של גדולי הכנרים, אילתורים שנרשמו בתווים ונשמרו "לטובת הדורות הבאים"...


הנה מוסיקאי ג'אז מדגים אילתורי ג'אז:

https://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=9m13s&end=11m17s


הדגמה של אימפרוביזציה, אילתור בפסנתר:

https://youtu.be/XwZqmVaAaRg


אילתור קולי של אמן הג'אז בובי מקפרין:

https://youtu.be/8eH8jS0DyO0


פסנתרן הג'אז הצרפתי פסקל ווינץ מדגים אילתור ג'אז נהדר:

https://youtu.be/QBzHqW4V3lA


והרצאת טד על האילתור:

https://youtu.be/9z689tFlH0g?long=yes

בדרך כלל אנו מקשרים רמיקס (Remix) לגרסה מחודשת לשיר, כזו שמשנה את סגנונו, בדרך כלל לגרסת ריקודים.

האמצעים בדרך כלל הם של הוספת והאצת מקצבים בשיר, או בהוספה של אפקטים, לוּפִּים וסימְפוּלים שונים.

הרמיקס במובן הזה, מיועד בדרך כלל, להשמעה על ידי די ג'ייז במועדונים. הם נוהגים להפתיע את קהל הרוקדים ברמיקסים יצירתיים לשירים ידועים, אם משלהם או שעשו אחרים. ההוספה של המקצבים והאפקטים החדשים יוצרת עניין, מקפיצה ומחדשת באנרגיות ובריקוד ולא פעם משעשעת.

אבל במובן הכללי יותר, "רמיקס" הוא מונח מודרני, שמתייחס לחידוש של שיר באמצעות ציוד אלקטרוני. תמיד ישלב היוצר ברמיקס חלקים מהקלטות המקור, אבל יצור בכך גרסה שונה וחדשה של השיר. ברמיקסים עושים שימוש בכלים כמו מחשבים, תוכנות ואמצעי עריכה דיגיטלית שונים, כמו גם בציוד מוזיקלי כמו סמפלר (בעברית דוֹגֶם), סינתסייזר ועוד.

לרוב מטרת הרמיקס תהיה להתאים סגנון חדש לשיר מיושן, או לשפר את איכות הצליל של שירים ישנים. הרמיקס מעניק לא פעם הזדמנות שנייה, לשיר שלא הצליח. הוא מתאים אותו לסגנון מוסיקלי חדש או משנה אותו לצרכים חדשים.


הנה רמיקס מאש-אפ שיצרו ביוטיוב בין שניים מהצלחות הווידאו ביוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:

https://youtu.be/dOSGaIbxiJs


דוגמה לרמיקס לשיר ידוע:

https://youtu.be/Bu9ulkuFrlI


אפליקצייה לאנדרואיד ואייפון ליצירת רמיקסים:

https://youtu.be/ADV1yNs2vIo


סקירה של האפליקציה והכלים שבה:

https://youtu.be/sni-Pgxdn0c


רמיקס משעשע ליחצ"ן רהב (עברית):

https://youtu.be/GPDjxM_EiME


והרצאת טד על החשיבות של הרמיקס ונגד זכויות היוצרים, או העוצרים, כמו שאנו נכנה כאן:

https://youtu.be/zd-dqUuvLk4?long=yes

הקשר בין מתמטיקה ומוסיקה ידוע מזה שנים רבות ונחקר לעומק, בניתוחים שכללו חקירה של המוסיקה של יוהאן סבסטיאן באך ומלחינים אחרים, שיצרו מוסיקה שיש לה תבניות מתמטיות מאורגנות ומסודרות להפליא, הן מבחינת התוצאה המוסיקלית והן בארגון ובסדר המתמטי המפתיעים שלהן.

תוכנה להלחנה אלגוריתמית (Algorithmic composition) היא תוכנה שמשתמשת באותו סדר ובאותן שיטות, כדי לסייע ליוצרים מוסיקליים בעידן הנוכחי לייצר מוסיקה מעניינת ומקורית, ביחד עם הטכנולוגיה הממוחשבת.

קומפוזיציה אלגוריתמית, או הלחנה אלגוריתמית, משתמשת באלגוריתמים, קבצי הוראות או מעין "מתכוני הלחנה", לצורך ההלחנה של מוסיקה. כל תוכנה להלחנה אלגוריתמית משלבת נוסחאות מתמטיות שמוזנות אליה, ביחד עם רמת אקראיות מסוימת שהיא מתוכנתת לייצר, כל אלה בכדי להלחין "מוסיקה אלגוריתמית".

בתוכנות או תכניות מחשב שנכתבו להלחנה אלגוריתמית נמצא מחולל אלגוריתמים, שמסוגל ליצור מבנים מוסיקליים מורכבים, המייצרים מוסיקה אלקטרונית. המוסיקאי המשתמש בכלי ממוחשב כזה, בין אם הוא תוכנה למחשב או שהוא שירות מקוון באינטרנט, בוחר אפשרויות שונות והגדרות מוסיקליות, שאותן התוכנה מעבדת בהלחנה אלגוריתמית ויוצרת את התוצרים המשלבים את ההחלטות שקיבל המוסיקאי, עם היכולות האקראיות והתבניתיות שיש למכונה. התוצאה היא מוסיקה.

תוכנות כאלה מצוידות ביכולות המצאה כמעט אינסופיות ויכולות להמציא מיליוני אפשרויות של לחנים ותבניות מוסיקליות שלא יחזרו על עצמן, מבחינת התוצר המוסיקלי שהן מנגנות, גם אם ינגנו ברציפות במשך שנים ארוכות!


הנה שיר על עולם ההלחנה האלגוריתמית שנכתב בעצמו על ידי פדריקו רובן ביחד עם "הלהקה האלגוריתמית" שלו - תוכנה:

https://youtu.be/H8BvvSRgS8c


הנה תוכנה שנכתבה לקומפוזיציה אלגוריתמית בסביבת הפיתוח Max:

https://youtu.be/Zx_y2muZfyg


ומוסיקה אלגוריתמית שנוצרה על ידי תוכנה:

https://youtu.be/6-GI0we1tBQ

א-קפלה (A-Cappella) היא ביצוע קולי של שיר או מוסיקה, ללא ליווי כלי. המושג בא מאיטלקית שבה הפירוש הוא "כמו בקפלה" (של כנסייה) או "בנוסח קפלה".

שירת א קפלה הפכה מקובלת כבר מימי הביניים, כולל במוסיקה הכנסייתית של הקתולים, בשל האיסורים או ההגבלות שהוטלו בתקופות הקדומות הללו על נגינה בתוך כנסיות.

כיום השירה הזו היא בעיקר אמנותית, עם הרבה הרכבים בעולם המתמחים בביצועי א-קפלה מעולים, כולל כאלה שמשלבים שירה עם חיקוי ווקאלי של כלי הנגינה ותפקידי הליווי שלהם, המלווים בהרכב את השירה.


אנה ריד, סולנית להקת האינדי-רוק לונדון גראמר פותחת סולו בשירת א-קפלה ואז מצטרפים הכלים:

https://youtu.be/jqhgXAGP4Ho


שירת א-קפלה קבוצתית:

http://youtu.be/OOGAm0M9xSM


סוזן וגה שרה א-קפלה בשיר הידוע שלה Tom’s Diner:

https://youtu.be/DkYPge6ZKSQ?t=1m25s


א-קפלה מקצועית בחיוך:

https://youtu.be/0M8XIsJ3QYI


ג'אזית נהדרת של מנצח מקהלות ישראלי, שללא זמריו שר לבדו, בבידוד בימי קורונה:

https://youtu.be/Qy4wnMKWa-w


מצגת וידאו שמציגה את המושג א-קפלה:

https://youtu.be/yE5rW-2MthY


אקפלה בערוצים של המון זמרים:

https://youtu.be/CMNDdnYOjWw


א-קפלה לשיר ג'אז ידוע מאד:

https://youtu.be/eN7I6dJmAGo


מישהו שהקליט כך את כל נעימת הפתיחה של משפחת סימפסון:

https://youtu.be/hZwJ3BZ6gig


אפליקציה לטלפון חכם, שמאפשרת להקליט קטעים בקולות א-קפלה:

https://youtu.be/_STHaA2iHfg


אחת מפתיעה שהופכת לפלאש מוב מצחיק:

http://youtu.be/Y2q8sbJDLEw


והצעת נישואין שכולה א-קפלה מרגשת:

http://youtu.be/0jk8hnZTDhU

מבין הטכניקות הגאוניות שיישם המלחין פרנץ שוברט ביצירותיו אחת המעניינות היא זו שבה הוא צייר בצלילים (Word painting) את מה שרצה לתאר.

טכניקת הציור בצלילים היא שיטה שבה נהגו מלחינים נוספים, כולל באך ובוב דילן, לתמוך באמצעות המוסיקה שלהם בתוכן המילולי, אבל נראה ששוברט היה "צייר הצלילים" המובהק בתולדות המוסיקה.

שוברט תאר בציור כזה רעיונות שונים. למשל בליווי ה"לידר", השירים הגרמניים הידועים כל כך שלו, הוא חיזק רעיונות שתוארו במילות השירים באמצעות הפסנתר שברקע.

איך זה עבד? - הפסנתר אחראי בליווי שלו את הזמרה על האפקטים ודימויי הטבע שבשירה, קולות היסודות, היצורים החיים ונושאי הפעילות, הרוח המייבבת, המים המפכים מתחת לקרח, שירת הציפורים, קרקורי העורבים, , חריקת שבשבת הרוח החלודה, תרועת קרן הדואר והמלודיה החדגונית והחוזרת על עצמה של תיבת הנגינה.


צלילי הפסנתר תיארו בכל שיר את המילים והרעיונות שתוארו בשיר או בחלק שבו מדובר. אם זה חיקוי תנועתו של הכישור שמניעה גרכטן, בליד "גרכטן על הכישור", תיאור הרשרוש שיצרו העלים ברוח בשיר "עץ התרזה", מתוך אוסף השירים "מסע החורף" (Winterreise) וכמובן נביחת הכלבים, שבשבת הרוח המסתובבת, הסופה המסתערת והעורבים המקרקרים, שהם רק חלק מהאפקטים שמבצע הפסנתר באותו מחזור שירים חורפי.

עוד שיר בולט נוסף שמדגים זאת הוא השיר "דג השמך", בו מחקה הפסנתר המלווה את הזמרה, את זרימת מי הנחל שבהם משתכשך דג הפורל.


הנה קטע בו הפסנתר מחקה את פכפוך מי הנחל שבו משתכשך "דג השמך":

https://youtu.be/NF9DrUXowBo


חיקוי בפסנתר של תנועת גלגל הכישור בשיר "גרכטן ליד הכישור":

https://youtu.be/gotjnjJz8zw


פסנתר מנגן את רישרוש העלים ברוח בשיר "עץ התרזה". (Der Lindenbaum):

https://youtu.be/jyxMMg6bxrg


הרצאת וידאו על הסיבות המצוינות להאזין למוסיקה הקאמרית הנהדרת שלו:

https://youtu.be/y2ikvX9UB-Q?long=yes


ומסתבר שבמוסיקת הפופ והרוק יש המון ממשיכים לציור בצלילים:

https://youtu.be/NMOMPMzR6oY?long=yes

סינקופה (Syncope) היא הדגשה שאינה צפויה במוסיקה, או החלשה של מקום שצפוי שיהיה מודגש.

הסינקופה היא אחד המרכיבים החשובים במוסיקת הג'אז ובסגנון הרגטיים, שממנו היא הגיעה אל הג'אז. אי-אפשר כמעט להעלות על הדעת קטע ג'אז שלא משולבות בו סינקופות. הסינקופה כל כך משמעותית בסגנון זה שהנגנים והזמרים מבצעים אותה גם כשהיא אינה מצוינת בתווים באופן מפורש. מקצבים עתירי סינקופות הם חלק מהגרוב של הג'אז.

אך הסינקופות מופיעות לא פעם גם במוסיקה עממית, במוסיקת רוק ובמוסיקה קלאסית. ככלל, הסינקופה היא אחת ה"תרומות" של השחורים לג'אז, שכן הם הביאו את הקצב האפריקאי לאמריקה וההטעמות וההדגשות שלו היו שונות מאלה של המוסיקה המערבית.


ישנן כמה סינקופות אופייניות:

הדגשה בפעמות חלשות - חיזוק פעמות שאמורות להיות חלשות, כמו פעימות 2 ו-4 במשקל של ארבעה רבעים (4/4).

החלשת פעמות חזקות - אם נחליש את פעמות 1 ו-3 שהן בדרך כלל חזקות במשקל של ארבעה רבעים (4/4).

אוף-ביט - הדגשה בין הפעמות, במקום עליהן כמקובל. נגינה על ה-& שבין הפעימות (1&2&3&4&)

הקדמת או השעיית הפעמה - כשמנגנים מעט לפני או מעט אחרי הפעמה.


הנה מוסיקאי ג'אז מדגים את הסינקופות בג'אז:

http://youtu.be/i_1qFZUVRCY


נגינה על האוף ביט בגיטרה באס:

http://youtu.be/MdAnx89OG7E?t=17s


הסינקופות נולדו הרבה לפני הג'אז וקיימות גם בסגנונות אחרים:

http://youtu.be/zTQ1A7YT1pQ


יש גם בעיה רפואית שנקראת סינקופה ומתבטאת בהחסרת פעימה וחיוורון:

http://youtu.be/n23BJTCibhs


וסרטון על האוף ביט והאון ביט או דאון ביט בהדגמה על ביצועי השיר Stairway to Heaven:

https://youtu.be/GhlLtd19szw

נקודת עוגב (Pedal point) היא שיטה מוזיקלית בה המלחין מציב במהלך מוזיקלי צליל ארוך ומתמשך, בדרך כלל בקול הבס, כלומר צליל נמוך, כשמעליו מתחלפים אקורדים שונים.

הצליל הזה מתחיל בדרך כלל כאחד מצלילי האקורד, אבל הוא יישאר וינוגן שוב ושוב, בזמן שמעליו יתחלפו האקורדים והמהלכים בשאר הקולות וההרמוניה תזרום למולו.

המהלך של צליל העוגב קצת מזכיר יסודות של בניין, שאמורים להיות מוצקים וקבועים, בעוד המבנה יכול להיות בצורות שונות ועם פיתוחים משתנים.

ואם מדברים על יסודות, אכן צליל העוגב הוא לרוב צליל הדרגה הראשונה בסולם (הטוניקה) או החמישית (צליל הדומיננטה). זה גם מסביר את תחושת המשיכה הטונאלית המשמעותית מאוד של נקודת העוגב. נקודות עוגב נוטות למשוך את ההרמוניה אל הפתרון, לבסיס הסולם.

מוזיקלית, לא פחות מעניין הוא שמול אקורדים שבהם הוא נחשב לצליל "זר", הצליל הזה ייצור לא פעם דיסוננסים ומתח הרמוני מסוים, אם כי מעט מעומעם לעומת הדומיננטה למשל, מסיבות שונות. במילים פשוטות, כמו אדם שעובר תקופה לא קלה וחווה קושי, שבימים רגילים היה מרעיד ומוציא אותו מהדעת ודווקא בתקופה המורכבת הוא כמעט ולא מתרגש ממנו - כך הדיסוננס בנקודת עוגב נשמע בדרך כלל בסדר, גם אם הוא קצת מתוח.

המתח ההרמוני שכן מתקיים בה ייפתר בדרך כלל לקראת סיום נקודת העוגב, כשיגיע אקורד שצליל העוגב ייחשב לאחד מצליליו. התחושה לאוזנו של השומע תהיה של פתרון הרמוני, רוגע מזוכך, או מה שנקרא בלטינית "קתרזיס".

כמי בהרבה דברים במוסיקה, יוהן סבסטיאן באך היה ענק במהלכים כאלו ויש לכך סיבה. צליל העוגב הגיע מטכניקת נגינה בעוגב, בה נהג הנגן להחזיק צליל באס, בעזרת אחד ה"פדאלים", דוושות הרגליים, שבכלי זה מנגנות באסים. תוך כדי נגינת הצליל הארוך היה נגן העוגב חופשי לנגן מנגינות ומהלכים מלודיים מאולתרים, בצלילים הגבוהים.

ומי מתאים לככב בסצנה זו, אם לא ענק העוגב שבחייו נחשב לאחד מנגני העוגב הטובים בגרמניה?

בלא מעט ז'אנרים ניתן למצוא נקודות עוגב. במוסיקה עממית מוצאים אותן במוסיקה הקלטית של האירים ובחמת החלילים הסקוטית, עם הצליל המתמשך שמנגן מול המלודיה, צליל המכונה בסקוטלנד "דרון" (Drone).

במוסיקה הקלסית התפתחה נקודת העוגב החל מתקופת הבארוק. מוצאים אותה לא פעם בסיומי פרקים (למשל בסיום הפרלוד והפוגה הראשונים מתוך "הפסנתר המושווה" של באך), אבל גם במהלך יצירות ולעתים, כמו במתיאוס פסיון של באך, ממש בפתיחה.


הנה הדגמה של נקודת עוגב על דו נמוך, כשההרמוניה משתנה:

https://youtu.be/qAcTmpTB4KI


הכוראל הפותח את המתיאוס פסיון של באך - עם נקודת עוגב על מי:

https://youtu.be/ECWPpJjGK7k


רה נמוך בתור נקודת עוגב בקטע מהפרק הראשון של הסיפוניה מספר 7 של ברוקנר:

https://youtu.be/zO6rTT5Dr1o

נקודת עוגב על רה בגיטרה אצל להקת Yes בשיר Ritual בהופעה חיה, מתוך האלבום "סיפורים מהאוקיינוס הטיפוגרפי" (אחרי כמה צלילי פתיחה):

https://youtu.be/YKQQ6X5bPA8?t=22


ושימו לב לצליל ה"דרון", נקודת העוגב בנגינת חמת החלילים הסקוטית:

https://youtu.be/OzOjc7jounI

הרמוניה הוא מצב שבו מושמעים כמה תווים באותו הזמן, אפילו שניים. צורות ההרמוניה המוכרות במוסיקה הן של מרווחים ואקורדים.

ההרמוניה התפתחה במוסיקה המערבית, לעומת סגנונות רבים מהמזרח התיכון והמזרח הרחוק, שבהם נשמרה מסורת של נגינה ושירה משותפים של אותה המנגינה, מה שנקרא "מונופוניה".

התפתחות ההרמוניה המוסיקלית היא תרבותית. חוקרים רואים בה תופעה מקבילה לאדריכלות המערבית, שעלתה לגובה ובנתה בניינים רבי-קומות וגורדי שחקים, בעוד שבמזרח נותרה הבנייה רוחבית ונמוכה.

המושג "הרמוניה" עבר עם השנים מעולם המוסיקה והחל לדמות שילוב של מרכיבים שונים לשלמות אחת. דוגמאות? - דברים שמסתדרים ביחד מכונים "הרמוניים". הרמוניה בין בני-זוג היא חיים מלאי-אהבה וזוגיות טובה.


הנה ההרמוניה ומשמעותה במוסיקה:

http://youtu.be/hTUXKWnHH-g


חבורת זמר נהדרת ששרה בהרמוניה (עברית):

https://youtu.be/o--6gnflU9U


זמרות שרות בהרמוניה נפלאה ובליווי תזמורת:

https://youtu.be/8VfYKmJkxl0


חמישייה שרה בקולות ומלווה סולן:

https://youtu.be/IEzfhclKO8Q


על ההרמוניה ואיך לשיר בהרמוניה:

http://youtu.be/-w2UOoF87ps


כך מוסיפים הרמוניה למנגינה, הלחן של השיר:

http://youtu.be/-OX1FyfZHWM?t=1m41s


ורפסודיה בוהמית - השיר המפורסם של להקת קווין, שחבריה שרים ביחד בהרמוניה:

http://youtu.be/fJ9rUzIMcZQ?t=5s

ארפג'ו (Arpeggio) הוא המונח במוסיקה שפירושו פירוק של האקורד בנגינה, לצלילים בודדים המנוגנים בזה אחר זה.

בדרך כלל הארפג'ו מנוגן בתבנית פחות או יותר קבועה. נגינת תווי אקורד בזה אחר זה ברציפות היא אולי שונה מהנגינה האופיינית שלהם, הנגינה של כל צלילי האקורד בו-זמנית, אבל היא מקובלת מאוד במוסיקה.

כמו תרגול של נגינת סולמות, לנגנים משמשת נגינת ארפג'י (צורת הרבים באיטלקית של ארפג'ו) כאחד התרגילים הבסיסיים שהם גם מבצעים במהלך האימון היומיומי של נגינת הכלי.

בעידן האלקטרוני של כלי הנגינה ארפג'ו הפך פופולרי מתמיד. כלים כמו אורגן חשמלי וסינתסייזר יודעים להפיק ארפג'י מורכבים ומגוונים, לא פעם גם באופן אוטומטי.

גם תוכנות מחשב המשמשות במוסיקה אלקטרונית מאפשרות תכנות או שימוש בתבניות וסימפולים של ארפג'ים, מה שהפך אותם למרכיבים בסיסיים במוסיקת הפופ ובמוסיקה האלקטרונית לסגנונותיה.

אגב, המילה "ארפג'ו" באה מאיטלקית, שפת המוסיקה. המילה "ארפה" באיטלקית משמעותה "נבל" ומכאן שנגינת ארפג'ו היא כנגינה בנבל.


מהו ארפג'ו בשיעור קצר:

https://youtu.be/y4T_Rcn1NbI?t=53s


שיר השירים של הרוק עם פרדי מרקורי שמלווה את הווידוי בארפג'ו קלאסי על פסנתר:

https://youtu.be/bMPOMT251mQ


ארפג'ו בפסנתר על בתי השיר Night Call של קווינסקי מלווה את השירה הקסומה של אנה ריד מלהקת האינדי "לונדון גראמר" ובפזמון מנוגנים האקורדים רגיל:

https://youtu.be/wkF9w86XXKU


השיר הכי ידוע בגיטרה בא עם הארפג'ו המפורסם - כאן הוא אחרי פתיחה:

https://youtu.be/O07XybbSc6g


ארפג'י מורכבים יותר בגיטרה:

https://youtu.be/lOisQEOcRCw


והקיץ האחרון, המנון ניינטיז ישראלי ומבוסס ארפג'ו שמוסיף דרמה ותומך במילים (עברית):

https://youtu.be/0DYLaPpatdk

מוסיקה אלאטורית, מוסיקת המקרה, היא אכן מוסיקה שמבוססת על אקראיות, או מקריות. מלחיני סגנון מוסיקלי מודרני ואוונגארדי זה גרמו ליצירותיהם להיות אחרת בכל פעם.

האופן הפשוט ביותר של מקריות הוא אולי האלתור, צורת נגינה שבה כל נגן ממציא מראשו קטע נגינה או סולו ובכך מוסיף ליצירה מוסיקה כרצונו. צורות חדשניות שפיתחו מלחיני מוסיקה אקראית היו של בחירה בין אפשרויות נגינה על ידי הטלת קוביה, כמו שעשה המלחין ג'ון קייג' למשל או בהחלפה של התווים המדוייקים בהנחיות כלליות לנגנים, כמו: "כאן יש לנגן הרבה צלילים באוקטבה הרביעית ובעוצמה מתגברת". מכאן אגב מובן שבסגנון זה, כמו בסגנונות מודרניים אחרים במאה ה-20, השתמשו בצורת תיווי חדשה, במקום התווים המסורתיים.

ג'ון קייג', מי שהיה ראשון המלחינים האלאטוריים, טען שהמלחין אינו צריך לשלוט ביצירה אלא לתת לה "לקרות". למעשה, זו הייתה תנועת נגד או תגובה לסגנון הסריאליזם הטוטאלי, שפגע בזרימה ובפשטות הטבעית של המוסיקה, בגלל השליטה הקיצונית והתחכום הרב שבו.


הנה סונטה אחת מני רבות שכתב ג'ון קייג' בשנות ה-40 לפסנתר ממותקן - פסנתר שלמיתריו הידק המלחין היצירתי הזה כל מיני חפצים, שהקנו לו צלילי הקשה ביחד עם צלילי הפסנתר:

http://youtu.be/VYsx5Di3bso


היצירה "נוף דמיוני מס' 4" מתוך סדרת יצירות שבהן השמיע ג'ון קייג' 12 מכשירי רדיו עם תחנות אקראיות והגביר והחליש את התחנות הללו בהחלטות לא צפויות ורגעיות:

https://youtu.be/NXIrCuQbe8k


וביצוע עכשווי של אותה היצירה:

http://youtu.be/tBPOgydgI1o

כמו קולאז' באמנות חזותית ועם קשר מסוים למונטאז' בקולנוע, או לתקציר החדשות באקטואליה, מאש אפ (Mashup) במוסיקה הוא שילוב מוסיקלי בין כמה קטעים מוסיקליים שונים, ההופכים ליצירה אחת וחדשה.

ככל שהקטעים המקוריים הם רחוקים זה מזה, המאש-אפ ייחשב לגאוני ומעולה יותר והשילוב ביניהן יהיה מדהים ומפתיע.

בסביבות תחילת שנות האלפיים התפתח המאש-אפ לז'אנר בפני עצמו. זאת על אף שכמעט מראשית המוסיקה המוקלטת עשו שילובים של יצירות שונות לכדי יצירה חדשה. מה שחסר הוא היכולת לסמפל מוסיקה, טכנולוגיה שתאפשר לקחת ולשלב דגימות של מוסיקה. היה זה ה"סמפלר" (Sampler), מכשיר ש"דגם" צלילים של כלי נגינה או קטעים משירים ולשלבם בנגינה. הסמפלר איפשר לראשונה את המאש-אפ, כמו שאנו מכירים אותו. ואכן הוא הפך לאחד המרכיבים הבסיסיים של סגנונות כמו ה"היפ-הופ" והמוסיקה האלקטרונית.

כיום נהוגים הרבה מאש-אפים, של מוסיקה ששולבה בתוכנות עריכה והפכה להקלטה שאותה מעלים לאתרי אינטרנט כמו יוטיוב ודומיו. חובבי מוסיקה עושים פלאים בשילובי שירים לכדי מאש-אפים ומעלים אותם לרשת.

על אף שהיו קיימים כבר זמן מה בשוליים, הפכו המאש-אפים פופולאריים לראשונה, כשדי ג'יי אלמוני בשם "דיינג'ר מאוס" הציג מאש-אפ בשם "האלבום האפור". הוא שילב בו, בהמון כישרון, בין "האלבום הלבן" של הביטלס ו"האלבום השחור" של ג'יי-זי. כמובן שחברות התקליטים מיד הסתערו עליו בתביעות על הפרת זכויות יוצרים, הזכות לסמפל ופלגיאט (גניבה), אבל זה כבר נושא אחר.


הנה מאש אפ של 25 הלהיטים הגדולים של שנת 2020:

https://youtu.be/PvWC7V3gGts


משאפ של אלמוני בין שניים מגדולי היוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:

https://youtu.be/dOSGaIbxiJs


משאפ בין שיר ותיק "החולמים אחר השמש" עם נעימה של הרב קרליבך, בתור מעבר:

https://youtu.be/7Suauxlih4Q


בלדת מאש-אפ מה-70, עם אלטון ג'ון, ג'ים קרוץ, דון מקלין, להקת בוסטון האגדית ועוד:

https://youtu.be/dvNhbB6zN0Y


הנה מאש-אפ של השירים הכי מצליחים מ-2016-17:

https://youtu.be/LeB7psjXIRA


ועוד מאש אפ - עם פרינס, מדונה וקול אנד דה גאנג משנות ה-80:

https://youtu.be/zyLsT65r0UU


מאשאפ לשירים מסרטי בוליווד:

https://youtu.be/bSvc0tTp53M


ומשאפ שירי מרפסת וקווין של תלמידים מתלמה ילין שחיברו אותם אונליין:

https://youtu.be/6fwwT4SSOmw