» «
טמפרטורה
מהי טמפרטורה?



טמפרטורה (Temperature) היא מושג שיש להסביר בתנועות החלקיקים של החומר. כל גוף וכל חומר מורכבים ממולקולות, שהם החלקיקים הקטנים ביותר של החומר.

הטמפרטורה היא המהירות של המולקולות בגוף זה. ככל שהמולקולות נעות וזזות מהר יותר, הן מתנגשות יותר זו בזו. האנרגיה העצורה בחומר רבה יותר והטמפרטורה שלו גבוהה יותר.


בדיקת הבנה
==========
האם חומר שהמולקולות שלו זזות לאט הוא חם או קר?


את הטמפרטורה ניתן להסביר לפי ההבדלים בין תה קר לתה חם:

https://youtu.be/SUnEyFbqyZQ


מדחום, או תרמומטר, הוא מכשיר שבעזרתו ניתן למדוד את הטמפרטורה:

https://youtu.be/dw1PcsA6MSU


האם הטמפרטורה היא עניין מורכב?

https://youtu.be/W5teyd8srp8


וכאן בגרסת אנימציה ארוכה:

https://youtu.be/EPAct_QsGKg
האפס המוחלט
מהי טמפרטורת האפס המוחלט?



טמפרטורת האפס המוחלט (Temperature) היא הטמפרטורה שבה נפסקת תנועת המולקולות של החומר. זהו המצב הקר ביותר האפשרי (אם כי מבחינה מדעית נכון לראות בו את המצב הכי פחות חם שיש... קור לא קיים על פי המדע).

הטמפרטורה של האפס המוחלט היא מינוס 273 צלזיוס. בפיזיקה נהוג לומר שלא ניתן להביא חומר אל האפס המוחלט, אך ניתן לשאוף אליו. בשנת 2003 הצליחו כמה חוקרים ב-MIT לקרר אטומי סידן לטמפרטורה של כחצי מיליארדית המעלה מעל האפס המוחלט.

זה הישג מדהים ובעולם האמיתי הגיעו קצת פחות קרוב... מדידות אסטרונומיות גילו שבערפילית הבומרנג, שבקבוצת הכוכבים קנטאורוס, הטמפרטורה היא כ-272.15- מעלות צלזיוס, מעלה אחת מעל האפס המוחלט. אך גם אם חשקתם במעט קרירות, אל תתכננו נסיעה למקום הקר הזה - ערפילית הבומרנג נמצאת כ-5000 שנות אור ממערכת השמש.

ואגב, בשנים האחרונות הוצעו כמה תאוריות קוונטיות שגורסות שתיתכן טמפרטורה שהיא מתחת לאפס המוחלט. הוויכוח נמשך...


הנה המסע לאפס המוחלט:

https://youtu.be/QTYlC70VV_I


אפשר גם לחייך...

https://youtu.be/bFtZVh9EXHo


והנה סרט תיעודי על המסע לגילוי האפס המוחלט:

https://youtu.be/NzYdo1xEbQo?long=yes
מעלות צלזיוס
מהו סולם צלזיוס ואילו עוד סולמות קיימים?



סולם צלזיוס מתייחס לנקודת ההיתוך ולנקודת הרתיחה של מים. ב-0 מעלות צלזיוס המים מותכים והופכים ממוצק (קרח) לנוזל. נקודת הרתיחה בסולם צלזיוס היא 100 מעלות צלזיוס ובנקודה זו המים הופכים לגז. הסולם הונהג על ידי המדען השוודי אנדרס צלזיוס בשנת 1724.

יש סולמות נוספים, שהונהגו על ידי חוקרים אחרים. האירי ויליאם תומסון שכונה "לורד קלווין" הנהיג את סולם המעלות קלווין. סולם זה מתחיל מהטמפרטורה הנמוכה ביותר שחומר יכול להגיע אליה וכך 0 בסולם קלווין הוא מינוס 273 של סולם צלזיוס. סולם פרנהייט שהנהיג מדען גרמני בשם דניאל פרנהייט התייחס לנקודת ההיתוך של מי מלח.. ראומיר הצרפתי ביסס את סולן המעלות ראומיר על המים אך החלוקה בין נקודות ההיתוך והרתיחה היא של 80 מעלות בלבד, לעומת 100 של צלזיוס. גם הסקוטי ויליאן רנקין היה חייב ליצור סולם מעלות משלו, סולם רנקין. הוא מתחיל מהאפס המוחלט, הטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית. משתמשים בו בעיקר מהנדסים.


הנה סרטון על סולם צלזיוס וסולם פרנהייט:

https://youtu.be/-G9FdNqUVBQ


ואחד מעמיק יותר:

https://youtu.be/H83CpUMIoxA


הנה סיפורו של סולם הפרנהייט וכיצד הוא נולד:

https://youtu.be/LgrXd0NM2y8
התפשטות תרמית
למה חומרים מתרחבים בחום?



כולנו מכירים את תכונת המתכת להתרחב בחום? - זו תופעה שנקראת "התפשטות תרמית" (Thermal expansion). בטמפרטורות קיצוניות אפשר ממש לשמוע את המתכת חורקת כשהיא מתרחבת (בחום), או מתכווצת בקור.

מבחינת המולקולות, מה שקורה בזמן ההתחממות הוא הגדלה משמעותית בכמות האנרגיה הקינטית שבכל מולקולה. זה יגרום לכל המולקולות לנוע, להסתובב, להתעקם ולהימתח הרבה יותר מקודם, בקור. בצורה כזו המקום שתופס אותו מספר של מולקולות הוא גדול יותר. כלומר, החומר מתרחב. בקור מתרחש בדיוק ההיפך - המולקולות נוטות להיות פחות דינמיות ובממוצע, לתפוס פחות מקום.

התפשטות החומר בחום לא מתרחשת רק במתכת אלא בכל חומר. נוזל? - הכספית הנוזלית במדחום והברומטר, נוטה להתפשט ככל שחם יותר. כשהיא מתפשטת בצינורית הזכוכית הדקיקה, היא מגיעה לשנתות וכך מראה את הטמפרטורה הנוכחית. מוצק? - בבניינים שאבני החיפוי שלהם עשויות אבן גיר, אפשר לראות שהבנאים מניחים אותן במרווח של כמה מילימטרים זו מזו, כך שהלחץ לא יסדוק את האבנים, ברגע שהן מתרחבות, בטמפרטורות הגבוהות.

כשהנפח משתנה, כתגובה לשינוי טמפרטורה, זה עלול לגרום למבנים גדולים כמו רכבות או גשרים לנזקים. לכן המהנדסים יוצרים מנגנונים הידראוליים שיאפשרו גמישות למתכת וימנעו נזקים, כמו סדקים ושבירה שלה, כתוצאה מהתפשטות החומר בשמש.

פתרונות דומים הם, למשל, מפרידי הגומי למסגרת חלונות עשויים ממתכת. כך מתמודדים עם הבעיה שיכולה לגרום תכונת המתכות המתפשטות בחום. פתרון דומה הם מחברים שיכולים להתפשט ולהתכווץ ובכך למנוע נזקים תרמיים במערכות צנרת.


הנה סרטון על התפשטות תרמית במדחום:

https://youtu.be/9JuKqkZVgTU


התפשטות גז - כך מתרחב גז חם:

https://youtu.be/cq6d9RAcIAQ


התפשטות מוצק - כך נתקע כדור מחומם בטבעת, לאחר שהתרחב:

https://youtu.be/ne8oPFTM_AU


והתפשטות נוזל חם:

https://youtu.be/3K7zcfcUJ_E


ניסוי שמדגים את תופעת ההתפשטות התרמית:

https://youtu.be/TDnLbjd429M


ההסבר האטומי למה שקורה בחום וקור לאטומים:

https://youtu.be/UukRgqzk-KE


שיעור על התפשטות תרמית:

https://youtu.be/LmN8bybyQY8?long=yes

טמפרטורה

חום (פיזיקה)
מהם חום וקור?



חום הוא תנועה מהירה של חלקיקי החומר וקור הוא תנועה איטית שלהם. גם הדחיסות שלהם משתנה כי אוויר חם הוא פחות דחוס מאוויר קר. החלקיקים באוויר מתחממים והם זזים במהירות, מה שמגדיל את המרווחים ביניהם, כלומר את הוואקום שבין חלקיקי האוויר. באוויר הקר, לעומת זאת, החלקיקים נעים לאט יחסית לאוויר החם והמרווח ביניהם מצטמצם.

לכן אוויר חם הוא קל והוא עולה למעלה, בעוד שאוויר קר הוא כבד ויורד למטה.


הנה ההבדלים בתנועת החלקיקים במים הקרים (תנועה איטית) ובחמים (תנועה מהירה):

https://youtu.be/G_TCFgEdEGc


הנה הסבר לחום והקור:

https://youtu.be/f1eAOygDP5s


והסבר על הקור והחום בכדור הארץ ואיך מודדים אותם:

https://youtu.be/xgOlB4TmbBY
חום השמש
כמה חם על פני השמש?



החום על פני השמש הוא בלתי נסבל. הטמפרטורה על פני השמש מגיעה ל-6000 מעלות, שזה בערך פי 150 מהטמפרטורה ביום חמסין על פני כדור הארץ ופי 100 מחומם של מים רותחים.

שום יצור חי לא מסוגל לשרוד אפילו לשניה על אדמת השמש. ואגב, אם יש לכם תכניות לנסיעה לשמש וחשבתם לחפש מחסה מהחום מתחת לפני הקרקע, אולי כדאי לחשוב שוב. ככל שמעמיקים לחפור בשמש העניין רק מתחמם. בלב השמש ממש הטמפרטורה מגיעה ל-15 מיליון מעלות!


הנה סיפורה והחום שעל פני השמש:

https://youtu.be/zNErWK3cPXI


הנה פני השמש המבעבעות וההתפרצויות שמתרחשות בה מעת לעת:

https://youtu.be/GrnGi-q6iWc


והנה סופת טורנדו בגובה של 54 קילומטרים על גבי השמש, כפי שצולמה על ידי נאס"א:

https://youtu.be/sHJwOY8IdnA
תרמוס
איך התרמוס שומר על החום?



התרמוס מאפשר לשמור על חום קבוע לנוזל שבתוכו. שמירת החום נעשית באמצעות שכבה כפולה של בידוד, שמתבססת על ואקום.

בתרמוס יש מיכל זכוכית שבינו לבין הדופן החיצונית של התרמוס יש ריק, מה שנקרא באנגלית ואקום. הואקום הוא חלל ריק שאין בו אוויר ולמעשה אין בו שום גז או חומר. הריק הזה לא מאפשר לחום של הבקבוק לעבור דרכו ולכן הנוזל שבבקבוק שומר על הטמפרטורה שבו זמן רב.

עוד דבר שמאפשר לחום להישמר זמן רב הוא צבע הכסף שבו צבועה הזכוכית של המיכל מבפנים. הזכוכית הכסופה מחזירה את החום פנימה למיכל, ממש כמו שמראה מחזירה אור. כך נשמר החום של הנוזל שבתרמוס טוב יותר.


הנה סרטון שמראה איך עובד התרמוס:

http://youtu.be/oYoHGiNxp2E
אפקט החממה
מהו אפקט החממה?



האטמוספרה של כדור הארץ עשוייה מגזים ששומרים על החום בכדור הארץ. האטמוספרה הזו היא שאחראית לכך שכדור הארץ אינו קפוא ושיש בו חיים, בעלי חיים, צמחי בני אדם. אבל התעשיה והחקלאות שיצר האדם משחררות יותר מדי גזים מזיקים שכאלה לאטמוספרה וגורמת להתחממות גדולה מדי על פני הכוכב שלנו.

קוראים לזה "אפקט החממה" כי זה קורה ממש כמו בחממה, שבתוכה נשמר החום ומאפשר לצמחים לגדול במזג אוויר חמים, גם בעונה הקרה. אבל בעוד שבחממה נותנת החמימות חיים לצומח, אפקט החממה מזיק לחי ולצומח, כיוון שהוא מחמם את כדור הארץ יותר מדי.


כך פועל אפקט החממה בכדור הארץ בשל הפחמן הרב שנפלט אל האטמוספירה של כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/ztWHqUFJRTs


הנה אפקט החממה:

http://youtu.be/Hi3ERes0h84


כך משפיעים מעשי האדם על התחממות כדור הארץ:

http://youtu.be/r6uMUJfYiM4


הנה הסבר מדעי להתחממות הגלובאלית:

http://youtu.be/1M8sdTjmnfk


והנה קריאה לעצור את השינוי הרע הזה ולהתחיל לחשוב על שמירת כדור הארץ:

http://youtu.be/8YQIaOldDU8


קרח
איך מים קופאים והופכים לקרח?



קרח נוצר ממים שנמצאים בטמפרטורה נמוכה מאד, טמפרטורת הקיפאון. כך למשל יקרה כשיהיו מים בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס ובלחץ אוויר של אטמוספירה אחת.

קרח הוא אם כן, צורת המוצק של מים. יש לו מבנה גבישי, מפני שהמים התגבשו, בשל הקור הרב.

הקרח תמיד יתפוס נפח גדול משל הים שמהם הוא נוצר. הסיבה היא שבין המולקולות של המים יוותרו חללים ריקים עם חמצן (אוויר). לכן כשנכניס כלי שמכיל מים למקפיא, הוא יתנפח ועלול אף להתפוצץ. מסיבה זו הקרח גם צף על פני המים.


קסם נחמד - אם נקרר מים כמעט עד לנקודת הקיפאון (כ-0 מעלות) ונכה בכלי קלות, הם יהפכו מיד לקרח:

https://youtu.be/qEODu-ZfFFE


כך נוצר הקרח:

https://youtu.be/3Qasw7lb2UM


וכך נוצרים הקרחונים בטבע:

http://youtu.be/Cqgb2OZF2Zc
איך חמה החממה?



החממה השקופה היא פתרון מעולה לשמירה על החום בימים הקרים. החממה לוכדת את קרני השמש ומאפשרת לצמחים להישאר בסביבה חמה, גם כאשר קר מאד בחוץ. קרני השמש יכולות לעבור דרך שמשות הזכוכית של החממה ולחמם בתוכה, אך קיר הזכוכית של החממה מגן על הצמחים מהכפור והרוחות העזות שמסביב וכך ניתן לגדל צמחים שאוהבים שמש וחום גם בחורף.

על שם החממה נקרא "אפקט החממה" - הוא שגורם להתחממות כדור הארץ. קראו עליו באאוריקה בתגית "אפקט החממה".


הנה סרטון על דרך הפעולה של החממה בקיבוץ:

http://youtu.be/MxOq6Oqndys


הסבר על אפקט החממה:

http://youtu.be/ab6jV4VBWZE


סרטון שמסביר באנימציה מהו אפקט החממה:

http://youtu.be/Hi3ERes0h84
מהו העשן הלבן שיוצא ממטוסים?



העשן הלבן שמוציאים מטוסים שטסים בגובה רב הוא כלל לא עשן! - מדובר בשובל אדים שקפא. שובל כזה יוצא רק במטוסים מגביהי טוס, כשהם טסים גבוה בשמיים. קוראים לו "פס התעבות".

מבחינה מדעית, אדי המים שנפלטים מהמטוס גורמים לאוויר לרווייה באדים של מים ואלה מתעבים לטיפות. מכיוון שבגובה רב הטמפרטורה נמוכה, האדים הללו, לאחר שהיו לטיפות מים, קופאים לגבישי קרח קטנים. גבישי הקרח הללו נראים לעינינו כשובלים שנמשכים מאחורי המטוס. אגב, אחרי זמן מה הם מתפזרים לצדדים ונראים יותר ויותר כעננים לבנים ורגילים.


הנה ההסבר לתופעת פס ההתעבות, הקרח שנוצר באוויר שיוצא ממטוס סילון:

http://youtu.be/nfdCnPZGwt0


הנה האדים שיוצאים ממטוסים כאלה וקופאים:

http://youtu.be/l6A3PxPHl7Q


מטוס איירבוס בגובה רב, עם פסי התעבות מכל מנועיו:

http://youtu.be/xl6iR7w7a_Q


והנה מטוס סילון שיוצר פס התעבות ספירלי, מעין מערבולות אדים:

http://youtu.be/dfY5ZQDzC5s
מה זה חכם בשמש?



"חכם בשמש" זוהי התנהגות נכונה בשמש, שנועדה כדי להימנע ממכת שמש. אותיות המילים משמשות גם ראשי תיבות לדברים החשובים ביותר שיש לזכור כשנמצאים בשמש, כך שיהיה לילדים קל לזכור ולשנן אותם:

ח - חיפוש צל

כ - כובע

מ - משקפי שמש


ב - ביגוד (המגן מפני השמש)

ש - שעות (שעות שהייה בטוחות בשמש)

מ - מסנן קרינה

ש - שתייה


הנה החכמים בשמש:

http://youtu.be/jp_4Atvr6MA


ואחד שלא יודע:

http://youtu.be/VUeskxCnMz0


שיר החכמים בשמש:

http://youtu.be/eOLt8Y7ac6k


והמון משל גור ואוח, הנזהרים בשמש:

http://youtu.be/iIJVjMi2uzs
איך שורדים הפינגווינים הקיסריים בקור?



פינגווינים קיסריים באנטארקטיקה שורדים על ידי התגודדות משותפת, שמקטינה את אובדן החום מגופם ומאפשרת להם לשרוד. ההיצמדות זה לזה מקטינה את שטח המגע של גופם עם הקור העז ומחממת אותם. כך גם שומרים הזכרים המתגודדים בין רגליהם, על הביצים והפינגווינים הצעירים שבוקעים מהן.

למעשה הפינגווין הקיסרי הוא בעל החיים היחידי הנשאר לחיות באנטרטיקה גם בחורף הקפוא. הטמפרטורות בחורף באנטרטיקה נמוכות ביותר ויכולות לרדת עד למינוס 50 מעלות צלזיוס. למרות הקור העז מצליחים הפינגווינים הקיסריים לשמור על חום גופם סביב 37 מעלות צלזיוס באמצעות שיטת ההתגודדות המשותפת. החורף הוא תקופת הרבייה של הפינגווינים הקיסריים, והעובדה שאין עוד בעלי חיים סביבם בתקופה זו, מהווה עבורם יתרון הישרדותי, ומאפשרת להם להתרבות בסביבה נטולת טורפים.


הנה הפינגווינים המתגודדים ונצמדים בקור:

http://youtu.be/MfstYSUscBc


והביצים שבוקעות:

http://youtu.be/RYvachfdpPI


וכך הם מתאחדים עם האמהות ששבות לאחר הקור הגדול:

http://youtu.be/EiQzls8YQcw
מי המציא את המדחום?



הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הפולני דניאל פרנהייט (Daniel Fahrenheit), שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו. ואגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.

האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.


הנה סיפור המצאת המדחום:

https://youtu.be/h2hGZllpStc


עוד מסיפור ההמצאה של פרנהייט:

https://youtu.be/ep0ed_IvzRQ
מהו המדחום ואיך הוא פועל?



מַדְחוֹם, בלועזית "תֶרמוֹמטר" (Thermometer), או מד טמפרטורה, הם שמותיו של מכשיר מדידה שמשמש למדידת טמפרטורה.

המדחום הנפוץ בעבר היה מדחום מבוסס נוזל, שהוא מתכת בשם "כספית". החל מטמפרטורה של 39- ועד 357 מעלות צלזיוס, הכספית היא נוזלית. זה מאפשר למדוד איתה טווח רחב של טמפרטורות. איך זה קורה?

ובכן, הכספית מצביעה על הטמפרטורה בזכות תופעה שנקראת "התפשטות תרמית". כמו כל מתכת, כשהכספית מתחממת היא נוטה להתרחב. כשהיא דחוסה בתוך צינור זכוכית, שלידו ספרות המצביעות על הטמפרטורה, עם התחממותה מתרחבת והכספית בצינור ומורה על הספרות עם מידת החום.

בשל רעילות הכספית עלול מדחום הכספית להיות מסוכן לילדים. הסיבה היא שאם הוא נשבר, מתאגדת הכספית בכדוריות רעילות מאד. אלה עלולות להיראות כ"סוכריות כסף" והן מושכות לא פעם ילדים לאכול אותן.

כיום יש מדחומים דיגיטליים משוכללים מאד ובטוחים יותר ממד-החום המסורתי עם הכספית. בין המדחומים הדיגיטליים יש כאלה שמיועדים למדידה על המצח, באוזן, מדחומים בצורת מוצץ, מדחומי אינפרה-אדום, מדחום מדבקה ומדחום לייזר. הם נחשבים מדויקים פחות ממדחומי הכספית, הידועים בדייקנותם.

הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הגרמני דניאל פרנהייט, שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו. ואגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.

האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.


כך פועל המדחום:

https://youtu.be/rRDyioqL8AI


הנה הסבר לילדים:

https://youtu.be/0E46TN0rK_Y?t=10s


המדחומים האלקטרוניים החליפו עם הזמן את המדחום המבוסס על כספית:

https://youtu.be/V8BkszjwwAM


כך תהפכו בקבוק למדחום:

https://youtu.be/EbrVwQpgEmc
מהן מצלמות חום?



מצלמת חום, או מצלמה תרמית (Thermal Imaging Camera), מציגה את המצולם בצבעים שונים. הצבעים הללו משקפים מידות חום שונות. עצמים חמים נראים צהובים, בעוד שעצמים קרים מוצגים בתמונה בצבעים כמו כחול או וורוד. מצלמות חום, או מצלמות תרמיות, מתבססות על טכנולוגיה שנקראת דימות תרמי (Thermography).

צילום תרמי משמש לצורכי מחקר ומדע מגוונים. גם כבאים ולוחמי אש משתמשים במצלמות כאלה, בזמן שריפה ובבניינים בוערים, כדי לאתר בני אדם בתוך עשן סמיך.

הדימות התרמי הפך כיום שימושי אפילו לייצוג של דברים שאינם קשורים לחום וקור. כך למשל נעזרים בוני ומנהלי אתרים בדימוי הזה, כדי לצפות באזורים "חמים" כביכול בדפי אינטרנט, שבהם משתמשים הגולשים יותר או לוחצים עליהם יותר, לעומת אזורים "קרים", שפחות משתמשים בהם.


כך עובדות המצלמות התרמיות:

https://youtu.be/jX0gIWU49iI?t=4m53s


הנה דברים מהיום-יום שצולמו במצלמות הדימות התרמי:

https://youtu.be/lAZVA0sCS7c


הנה מצלמת חום מיוחדת לסמארטפון:

https://youtu.be/IbbkvwJRwxs?t=4s


כך משתמשים במצלמה תרמית כדי לאתר נזילות מים, עובש ותקלות שונות:

https://youtu.be/4t1C6T9LNCY


ומצלמות חום יכולות להיות גם מצלמות אבטחה מצוינות:

https://youtu.be/HAxq9wVR2UY?t=6m21s
מדוע עולה האוויר החם למעלה?



כשהאוויר מתחמם, גדל הנפח שלו. כשהנפח שלו גדל, יורד המשקל של יחידת נפח זהה. מבחינה מדעית ניתן לומר שככל שגז חם יותר, יש לחלקיקים שבו מרווח תנועה גדול יותר. היות וחלקיקי הגז החם הם צפופים פחות, נעשה הגז קל יותר. הדבר גורם להיווצרות של כוח עילוי, שגורם לאוויר החם לעלות מעל לאוויר הקר.

גם בטבע יש זרמי אוויר חם. זרם אוויר חם או תרמיקה הוא זרם אוויר שעולה במעין "עמוד" אוויר.


הנה חימום האוויר בבלונים הפורחים לפני שהם עולים לשמיים:

http://youtu.be/wrzpaVbfyd8


סרטון אנימציה שמציג כיצד מחממים את האוויר בכדור פורח, כדי שיעלה למעלה:

http://youtu.be/3meVRG5qQEw


כך מחממים כדור פורח כדי לרדת למטה לתוך מערה גדולה בקרואטיה:

http://youtu.be/b0RtZL06EbI


איך השלג שעל פסגות הרים גבוהים לא נמס אף פעם?



ככל שהר הוא גבוה יותר, כך יהיה קר בפסגתו. הקור על הפסגות הגבוהות ממשיך גם בקיץ ולכן השלג שעליהן אינו נמס במשך רוב הקיץ. בהרים רבים, השלג שעל הפסגות הוא "שלג-עד", כלומר שלג תמידי שלעולם אינו נמס.


הנה הרי האלפים של אירופה - הרים שהשלג אינו נמס לעולם:

http://youtu.be/xmWng5coA0A


הר קניה הקרוב לקו המשווה באפריקה ובכל זאת יש בו שלג לאורך כל השנה:

http://youtu.be/GeAbD8eIViY


ספארי בארץ החמה שמתחת להר קניה המושלג תמיד:

http://youtu.be/Rwr9Shp2FYQ
מהן שכבות האטמוספירה?



האטמוספירה, אותה שכבה של אוויר שמקיפה את כדור הארץ, מורכבת משכבות שונות. יש 3 חלוקות לשכבות לגבי האטמוספירה, שנעשות על פי שלושה מדדים שונים: לפי ההרכב של השכבות, לפי תכונותיהן החשמליות ולפי הטמפרטורה.

החלוקה השלישית, לפי הטמפרטורה, היא המוכרת ביותר. לפיה עובי האטמוספירה הוא כ- 560 ק"מ מפני כדור הארץ.

לפיה מתחלקת האטמוספירה לחמש שכבות:

טרופוספירה - השכבה הקרובה לכדור הארץ עצמו. היא שכבה בת כ-12 ק"מ. ככל שעולים בה הקור גדל והאוויר דליל. ככלל, יש בה יותר מולקולות אוויר מבשכבות הגבוהות. כל שינוי בטרופוספירה משפיע על מזג האוויר שאנו חווים. האוויר החם בה עולה וכשהוא מתקרר, הוא נופל בחזרה למטה, תוך גרימת תנודות אוויר חזקות ורוחות, בדרך כלל אנכיות.

סטרטוספירה - שכבה שנייה. האוויר בה דליל ובחלקה התחתון נמצא האוזון המפורסם ששומר עלינו מקרינת השמש. הסטרטוספירה מגיעה לגובה של 50 קילומטרים. חלקה התחתון די רגוע והוא משמש לטיסה של מטוסים רבים, שנמנעים כך ממזג האוויר הסוער של הטרופוספירה. רוחות אופקיות שנושבות בחלקה העליון של הסטרטוספירה נקראות "זרמי סילון" ומגיעות למהירות של 480 קמ"ש. מטוסים לא יכולים לטוס מולן.

מזוספירה - השכבה השלישית מגיעה מגובה של 50 קילומטרים ועד לגובה של 100 קילומטרים. היא מאד קרה וככל שמגביהים, הטמפרטורה בה יורדת במהירות.

תרמוספירה - שכבה המגיעה כמעט עד לגובה של 400 קילומטרים. ככל שמגביהים בשכבה זו, הטמפרטורה דווקא עולה. זה קורה בשל ספיגת הגלים הקצרים של קרינת השמש האולטרה-סגולה.

אקזוספירה - זו השכבה החמישית והאחרונה, שבה צפיפות האוויר כה נמוכה עד שאין כל משמעות לשינויי הטמפרטורה. היא נמשכת לגובה של מאות קילומטרים ובהדרגה נעלמת אל החלל.


הנה שכבות האטמוספירה:

https://youtu.be/VVIesvLJjHE


עוד משכבות האטמוספרה:

https://youtu.be/qW5xp64AiRs


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.