» «
מדע
מהו המדע?



מדע (Science) הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל מבוסס על הוכחות אמפיריות, שניתנות למחקר חוזר.

הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.

יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שבו ניתן להשתמש מיד לטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.

תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.

מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים ומרצים ומחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבת פרסומים מדעיים.

המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי שלהם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, שיצרו ההישגים העצומים שלהם תרם המדע.


הנה הסבר של מהו המדע?

https://youtu.be/hDQ8ggroeE4


הסבר בשירה של מהו מדע:

http://youtu.be/9Cd36WJ79z4


תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע:

https://youtu.be/NFU1FNqmsYI


על יופיו של המדע:

http://youtu.be/dvM4JPGsmVw


והראפר עלי ג'י שואל בראפ מהו המדע:

https://youtu.be/Ws6HPTom2AY
מדע
כיצד בנוי המדע מדורות של מדענים?



מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו. כל מחקר משתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.

עקרון חשוב ובסיסי במדע הוא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעותו היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המאה ה-17, זמן המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.

אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. חוקי הכבידה של ניוטון התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, על תנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגלית זו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה.


הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני:

http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s


כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:

https://youtu.be/-nAYmCimxhA


ושיעור מצולם על המהפכה המדעית:

https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ
מיקור המונים
למה מתכוונים במיקור המונים?



מיקור המונים (Crowdsourcing) הוא שיטה שבה חברה מוציאה את הייצור אל ההמונים באינטרנט, במקום לבצע אותו באמצעות עובדים שכירים. קבוצה גדולה מאד של אנשים מבצעת משימה מורכבת. אתרים שונים באינטרנט יוצרים את הערך שלהם בעזרת המוני משתמשים, כשכל אחד תורם את חלקו לתמונה הגדולה.

האתר geni.com הוא דוגמה מצוינת למיקור המונים. כל אחד מהמשתמשים מרכיב את עץ המשפחה שלו והתחברות כל עצי המשפחה יוצרים רשת משפחתית עצומה. גם באתר בשם billiongraves נבנה מאגר קברים עולמי מהרבה תצלומים בודדים שהועלו על ידי אנשים שונים.

גם ויקיפדיה היא סוג של מיקור המונים. כולם כותבים ותורמים לערכים, שביחד יוצרים את הנציקלופדיה כולה. תוכן מילולי, תצלומים, קישורים ועוד - הכל תרומה של המוני גולשים. וזה גם יכול לעבוד בזמן אמת - האתר waze למשל, מציג מידע על התנועה והניווט המומלץ בה בזמן אמת, כשהכל הוא פרי של מיקור המונים בדקות או השעות האחרונות.


הנה מיקור המונים:

https://youtu.be/Buyub6vIG3Q


מי שטבע את המושג מיקור המונים, העיתונאי ג'ף האו, מסביר אותו:

https://youtu.be/F0-UtNg3ots


יש למיקור ההמונים היסטוריה ארוכה:

https://youtu.be/-38uPkyH9vI


וסרט תיעודי קצר על מיקור ההמונים:

https://youtu.be/NVt6587GGg4?long=yes
אירופה
איזו יבשת שלטה בתרבות העולמית?



מהרי אורל שבמזרחה ועד האוקיינוס שבמערבה, אירופה היא היבשת הקטנה ביותר אחרי אוסטרליה. אבל היבשת הזו היא גם בעלת המורשת התרבותית העשירה והמתועדת ביותר בהיסטוריה. אירופה אחראית לתרבות המערבית הקלאסית. צמחו בה במהלך האלפים האחרונים כוחות שהיו מהחשובים בתבל. זה החל ביוון העתיקה, שתרמה את החוכמה, הפילוסופיה, המדע והאמנות הקלאסית לעולם. אחריה באו האימפריה הרומית, שסללה דרכים בכל העולם העתיק ושלטה בו ביד רמה, דרך האימפריה הבריטית ששלטה בימים והשתלטה על אזורים נרחבים בכל העולם, ממנה יצא נפוליאון ברצותו לכבוש את העולם ובה החלו שתי מלחמות העולם האיומות, שסחפו את העולם כולו. הן גרמו לאבדן שליטת היבשת הזו בעולם, אך מנגד העניקו לה שלום ושגשוג למשך דורות.

באירופה כ-50 מדינות. על אירופה נמנות המדינה הגדולה בעולם, רוסיה והמדינה הזעירה ביותר - קריית הוותיקן, שנמצאת בתוך רומא בירת איטליה... אירופה היא היבשת השלישית בגודל אוכלוסייתה בעולם. על אף שהשונות התרבותית שבין מדינות אירופה נשמרה היטב, הגבולות ביניהן פתוחים. הבריתות הכלכליות של גוש היורו והצבאיות של ברית נאט"ו, הפכו את אירופה ליבשת רגועה יחסית ולמוקד התיירות העולמי, עם יותר מחצי מתיירי העולם המבקרים בה בכל שנה.

מבחינה גאוגרפית אירופה היא יבשת מגוונת ביותר. מרכסי הרים נישאים ועטורי שלג, לנהרות רחבים ועמקים צרים, יערות מאופק אל אופק ופיורדים נשגבים, אגמים תכולים ושטחי מרעה ירוקים, קרחונים לבנים ועוד. אמנם מדבריות אין כמעט בכלל באירופה, אך האקלים ביבשת הזו משתנה, מהאקלים הטרופי של אזור הים התיכון שבדרום, לאקלים הקוטב של מדינות הצפון ואוקיינוס הקרח הצפוני.


זוהי יבשת אירופה:

https://youtu.be/fWydEjyNsQY


מצגת וידאו שכולה אירופה:

https://youtu.be/ljDqr53ZqTY


והמדינות באירופה על גבי המפה:

https://youtu.be/437RHZGDbcA


הנה הטבע של אירופה:

https://youtu.be/NXiXsTHMvEs


כך נוצרה אירופה לפני מאות מיליוני שנים:

https://youtu.be/_xsbSva4jRk

ידע

ספרים עתיקים
איך כתבו ספרים בימי קדם?



במשך מאות שנים, הועתקו ספרים עתיקים מקלף לקלף. בימי הביניים הם נכתבו בחדרי המנזרים החשוכים של הדת הנוצרית, שקידמה את שימור הידע הדתי ושבכיריה האמינו שמה שלא ייכתב יישכח ומה שיירשם בספרים יישמר ויהפוך לאמת אחת.

וכך גם הועתקו הספרים, עד אמצע המאה ה-15. בעלי מלאכה מיוחדים, רובם נזירים, נהגו לשבת ולהעתיקים בכתב-ידם את הספרים, מילה אחר מילה, אות באות. לקח להם שבועות להעתיק ספר וליצור עותק נוסף שלו. לעיתים נוצרו שגיאות העתקה שיצרו הבדלים קטנים בין העותקים של אותו ספר. על הספרים המקוריים שמרו בספריות שמורות היטב, שכן את העותקים נהגו ליצור רק מהמקור, סעיקר בשל החשש משגיאות שיופצו מעותק שגוי שיועתק שוב ושוב. כמובן שעובדה זו עיכבה מאד את ההעתקת והפצת הספרים.

אלה הסיבות. העיקריות להיותם של הספרים באותה תקופה יקרים מאוד. רק אנשים עשירים יכולים היו לרכוש ספרים, מה שמין הסתם הביא לכך שגם הידע היה ברשותם וממנו נבע הכוח. בעיקר עשירים ידעו אז קרוא וכתוב וזה היה אחד ההבדלים החשובים שבין המעמדות.

רק עם המצאת הדפוס תהפוך הקריאה לנחלת הכלל וידיעת הקריאה והכתיבה בחברה המערבית תהפוך נפוצה. כיום, מעל 400 שנה אחרי שהחלו להפיץ ספרים מודפסים, האות הכתובה הפכה לנחלת כולנו, הידע נפוץ בכל מדיה אפשרית וכל אחד יכול לרכוש ידע כרצונו ובלא צורך בממון.


כך כתבו ספרים עתיקים בימי הביניים:

https://youtu.be/HKBJkf2xbqI


וכך יצרו אז את הספרים העתיקים:

https://youtu.be/1aDHJu9J10o


הנה 10 ספרים עתיקים ומסתוריים:

https://youtu.be/4tCmwlk50ZU


כך משפצים ספרים עתיקים היום:

https://youtu.be/Kwq6XsJxaOE


סרט ארוך על כריכת ספרים מסורתית: הספרות מהעידן שלפני המצאת הדפוס:

https://youtu.be/f96v8LRyblw?long=yes
המהפכה המדעית
מה הייתה המהפכה המדעית?



הכל החל כשפרסם האסטרונום הפולני קופרניקוס בשנת 1543 את התיאוריה ההליוצנטרית שלו. המילה המסובכת הזו פירושה שהוא כתב לראשונה שהשמש היא מרכז היקום, בעוד שאר הכוכבים, כולל כדור הארץ, סובבים סביבה. הטענה הזו של קופרניקוס פורסמה בספרו "על הסיבובים של גרמי השמיים". היא הייתה מהפכנית והרגיזה את הכנסייה מאד, כי עד אז הטענה הייתה שכדור הארץ הוא מרכז העולם והשמש והכוכבים סובבים סביבו. אבל התאוריה של קופרניקוס הובילה לפרץ של מחקר ותצפיות בחלל, כולל מחקרים של מי שיהפכו לחוקרים חשובים ביותר, כמו ניוטון, לייבניץ וגליליאו גליליי.

זו הייתה תחילתה של המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה תוביל את האדם לתגליות שלא יאומנו. גם לפני קופרניקוס היה מדע. חלק גדול מהידע המדעי הרב שהשיגו היוונים והרומים נשמר. אך מאז התמוטטות האימפריה הרומית במאה ה-5 שקעה אירופה ב"חשכת ימי הביניים" שהאיטה מאד את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית. המצאת הדפוס במאה ה-15 סייעה להפצת הידע המדעי מאד, אך המדע עדיין הוגבל על ידי הכנסיה הנוצרית ומותר היה לפרסם רק את מה שתאם את האמונה הנוצרית.

"המהפכה המדעית" תשנה את כל זה. במהלך 500 השנים הבאות, יעבור העולם מהפכת ידע בלתי נתפסת. מכאן תתגבש השיטה המדעית למחקר חופשי ולא מוגבל, כמותי ומתמטי. גם הידע המדעי לא יישמר יותר בסוד, כפי שהיה עד אז, אם מחשש מהשמרנות הדתית ואם בשל תחרות עם אחרים. המהפכה המדעית קידמה מעתה את פרסום והפצת הידע המדעי לכל. חוקרים החלו מעתה להסתמך על תגליות קודמות של חוקרים אחרים, לבחון אם הידע נכון, להציע השערות אחרות ולבחון אותן בכלים מדעיים. העולם, המדע והטכנולוגיה יתקדמו מעתה ויפרצו נתיבים חדשים, לעבר ידע שגדל במהירות עצומה, תגליות מדהימות והמצאות שלא יאמנו.


הנה סיפורה של המהפכה המדעית:

http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s


והנה השינוי המדהים שחוללה המהפיכה המדעית בחשיבה האנושית:

http://youtu.be/LxMOW7nGH7E


הנה סיפור המהפכה המדעית באנגלית:

http://youtu.be/9hodYUDDfsY


הנה הסבר על מחולל המהפכה המדעית, החוקר גלילאו גליליי:

http://youtu.be/sB1doXwTKtc
מהפכת המידע
מהי מהפכת המידע?



האינטרנט מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.

מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.

כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..

מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע. האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים. האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם ובביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים המון חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.

בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות. גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה. הדמוקרטיזציה בכוח הפרט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים אלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם. כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.


הנה סרטון על המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית:

http://youtu.be/21eFwbb48sE


אפילו אזרחים במדינות סגורות כמו סין נגישים לאוטוסטרדת המידע:

http://youtu.be/GwdpKKQY2z8
חוכמת ההמונים
מהי חוכמת ההמונים?



חוכמת ההמונים היא תפיסה חדשנית של יצירת מוצרי מידע איכותיים, שבהם תורמים האנשים הרגילים לכתיבה, איסוף ויצירה של מוצר איכותי לכל. זה קרה במהלך שנות ה-2000 כשהפכה חוכמת ההמונים אופנתית מאד. היא באה לידי ביטוי במיזמי רשת שקמו באינטרנט והתבססו על חוכמת הגולשים. מאתרי שאלות ותשובות, דרך אתרי חיזוי מגמות, אתרים למימון המונים ואפילו אלגוריתמי חיפוש שהתבססו על פופולאריות בקרב המשתמשים.

ואכן, האינטרנט היה הזירה הטבעית לחוכמת ההמונים. ברשת קמו לא מעט יוזמות של חוכמת המונים שהצליחו והפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הבולטת מבין מיזמי חוכמת ההמונים היא האנציקלופדיה ויקיפדיה. אנציקלופדיה זו יצרה במשך שנים מועטות יותר ידע מאשר זה שנוצר במשך 200 שנה על ידי האנציקלופדיה "בריטניקה" ובמחקרים נמצא שידע זה לא היה פחות איכותי או מדויק משל האנציקלופדיה הטובה הזו.

בישראל מהווה סטיפס את אחד האתרים המובהקים בגישת חוכמת ההמון ומסתייע בידע של המשתמשים כדי לסייע במענה לשואלים. הנהלת סטיפס אף נועצת במשתמשים לצורך פיתוח האתר ולומדת מתשובותיהם והדירוג שתשובות מקבלות על הדברים הנכונים להמשך הפיתוח של אתר השאלות והתשובות הגדול בישראל.

חוכמת המונים מתבססת על ההנחה שקבוצת אנשים גדולה תניב רעיונות, פתרונות וידע, טובים יותר מאלה של מומחה יחיד או קבוצה קטנה של מומחים. למכרינו וחברינו אנו יכולים לפנות בהתייעצות, מהסוג שקיבל את הכינוי "מוחכוורת" (כמו חשיבה של דבורים רבות בכוורת, שמביאה לתוצאה טובה). מוחכוורת בא לידי ביטוי לעיתים קרובות בהתייעצות עם חברים ברשתות חברתיות.

באינטרנט לרוב מתחיל מיזם איכותי של חוכמת ההמון ממספר מומחים, המציעים איכות גבוהה של מידע. בהדרגה מצטרפים תורמים נוספים מהקהל הרחב ומקבלים על עצמם תפקידים. כך מעניקים המומחים למוצר את היוקרה והאמינות, בעוד שההמון המצטרף יכול להציע תרומה אישית קטנה, של ידע או הבנה ולסייע בהגדלת מעגל התורמים למיזם ולידע הכולל.


הנה סרטון שמדגים את חוכמת ההמונים וכיצד "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":

http://youtu.be/iOucwX7Z1HU


תחרות שהתקיימה לפני המון שנים ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:

http://youtu.be/r-FonWBEb0o


התנהלות של בעלי חיים שמזכירה את השיטה של חוכמת המונים אצל בני האדם:

http://youtu.be/LU5gyp0HQWM


הנה כתבת טלוויזיה על חוכמת ההמונים וביטוייה בעולם המודרני:

https://youtu.be/qIgym9kWlnQ?t=43s?long=yes


תנ
מהו הספר העתיק ביותר בהיסטוריה?



ספרים נכתבו ביד אלפי שנים לפני המצאת הדפוס, אך הם נכתבו אחד אחד והיו יותר יומנים כתובים עם רעיונות וטקסטים ופחות ספרים של ממש. כנראה שהספר הראשון שנכתב כך ביד הוא "עלילות גילגמש" - סיפור שומרי שנכתב בסביבות 3400 לפני הספירה במסופוטמיה.

אבל הספר כמו שאנו מכירים אותו, זה עם הכריכה והדפים המודפסים, הודפס לראשונה בשנת 1445, על ידי ממציא הדפוס יוהן גוטנברג. זה היה ספר התנ"ך, שבהיות התקופה דתית מאד באירופה, היה הספר המבוקש ביותר על ידי המאמינים הנוצרים. כמו שהאמין גוטנברג, התנ"ך שהדפיס הפך במהירות לרב-מכר. בהמשך ההיסטוריה הפך התנ"ך גם לספר הנמכר ביותר אי-פעם.

חשוב לציין שכיום ידוע שהקוריאנים הקדימו את גוטנברג בכמה שנים, בהדפסה של ספרים בהדפסת מתכת. זו עובדה היסטורית מעניינת לתרבות האירופית שחשבה תמיד שההמצאה היא שלה ובסוף הסתבר לה שכבר בשנת 1377 הקדימו אותה במזרח הרחוק..


הנה חשיבותו של ספר התנ"ך (מתורגם):

https://youtu.be/ak06MSETeo4


סרטון שמראה את תולדות הדפסת התנ"ך:

http://youtu.be/gXYSfDIP7mc


עותק של הספר המודפס הראשון - התנ"ך של גוטנברג:

http://youtu.be/g_MIkXORM0Q


עותק של התנ"ך שהדפיס גוטנברג, שנרכש על ידי אוניברסיטה באוסטרליה:

http://youtu.be/MmWEd0nA4yo?t=12s


והספר הקוריאני שארגון אונסק"ו הכריז עליו כמוקדם משל יוהנס גוטנברג:

http://youtu.be/yOrtD9ywUeI
מהו מוח-כוורת ולמה זה טוב?



לא מעט גולשים מתייעצים ברשת עם מכרים, ידידים, או חברים בפורום אינטרנטי. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind. "מוֹח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים.

ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות טובות בזכות שיתוף פעולה, מצליח המוחכוורת לתת תשובות מצוינות ומסייעות לשואלים או הנועצים בו.

ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".

רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מרבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים. זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.

או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!


הנה דוגמה לאפליקציה שמשתמשת במוחכוורת כדי לאפשר התייעצות:

http://youtu.be/uJVoQE0IJQA
מהו סיעור מוחות?



סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.

בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.

המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.

סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.

אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:

פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.


כך נראה סיעור מוחות:

http://youtu.be/W1h5L_0rFz8


בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:

http://youtu.be/5tS9aZhB9cs


דוגמה לשיפור סיעור המוחות:

http://youtu.be/B8EAYSqinn0


כך משפרים את סיעור המוחות:

http://youtu.be/yAidvTKX6xM


הנה קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:

http://youtu.be/0VqTwnAuHws


והנה סיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה... אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים:

http://youtu.be/E60gj878mGE
מהי מפת חשיבה?



מפות חשיבה (Mind Map), מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות הם שמות של שיטת ייצוג ותיעוד גרפי של ידע, לצורך חשיבה ובתהליכי חשיבה.

בשיטה זו פורשים רעיונות בעזרת מפת חשיבה המשמשת ככלי לייצוג הידע. את מפת החשיבה ניתן לבנות באופן ידני, על ידי שימוש בלוח וטוש, כלי כתיבה ונייר או בכלים ממוחשבים, כמו תוכנות או שירותים מקוונים המיועדים ליצירת מפת חשיבה אונליין.

המפה, בצורה של "שמש רעיונות" כמו שקראו לה פעם בתנועות הנוער, מסייעת למפות ולארגן את המרכיבים השונים של תהליך החשיבה. סביב הרעיון המרכזי מקשרים אסוציאציות, רעיונות, מושגים, משימות, דימויים ויזואליים וכדומה. ניתן להשתמש בצבעים לענפים הראשיים והחשובים ביותר.

ההנחיות הפשוטות, התיאור החזותי, המלל התמציתי והמבנה ההיררכי והמסתעף - כולם מקלים על הבנת הדברים ותפיסה טובה וחשיבה יצירתית יותר עליהם.

יתרונה הגדול של המפה הקוגניטיבית, מפת החשיבה, הוא בכך שהיא מגדילה את היצירתיות ושיתוף הפעולה ב"זריקת הרעיונות" ומקטינה את השיפוט והסינון.

מפת החשיבה יכולה לשמש ככלי לייצוג ידע, לשיפור הלמידה והזיכרון, לתיאור רעיונות מורכבים, לסיכום של הרצאות ועוד.

גם בתכנון של אתרי אינטרנט ואפליקציות ממוחשבות עושים שימוש רב במפות החשיבה. החל משלב הגדרת האפליקציה, הפרויקט או האתר, ועד להצגת מפת האתר או האפליקציה כמפת חשיבה ויזואלית, המחליפה את הרשימה הלינארית או הטבלה, הפחות מוצלחות לכך.

לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות, ובכך גדולתן של מפות החשיבה.


הנה סרטון על מפות חשיבה:

https://youtu.be/0CHsDcylPrQ


כך יוצרים מפת חשיבה:

https://youtu.be/wLWV0XN7K1g



הדגמת יצירת מפה מושגית בכלי מקוון בנושא מים:

https://youtu.be/tWEdlTr3UpU


ועוד הדרכה ליצירת מפת חשיבה בפופלט:

https://youtu.be/u_pNZdQos5c


ותוכנת מיפוי החשיבה ליזמים וסטארטאפים:

https://youtu.be/szBb5f7zeQ0
מי גילה את חוכמת ההמונים?



את חוכמת ההמונים הציג כבר בשנת 1907 המדען האנגלי סר פרנסיס גלטון. גלטון שחקר התנהגות אנושית על ידי ניתוח מחקרים סטטיסטים, כתב מאמר בשם "קול העם" (Vox Populi). במאמר שניסה לקדם את הדמוקרטיה, הוא הציג את כוחם של הרבים להחליט נכון ותאר את "מבחן השור".

הסיפור שלו מספר על כפר אנגלי ויריד למכירת חיות שהתקיים בו. אחד החוואים ערך תחרות הימורים בין הקהל. הוא ביקש מכולם לנחש את המשקל של שור שהציג לפניהם. כל אחד מהקהל רשם על פתק את הניחוש שלו. גלטון שנכח במקום, אסף לאחר התחרות את 800 פתקי ההימורים וחקר אותם. להפתעתו הוא מצא שממוצע הניחושים של כל משתתפי ההימור היה 542.9 קילוגרם, בעוד שמשקלו האמתי של השור הוא.. 543.4 קילוגרם, ממוצע מדויק ביותר!

יש מחלוקת כמה היו המשתתפים סתם אנשים וכמה הם היו בכל זאת סוג של מומחים - כפריים שמכירים את ממוצע המשקל ויודעים להעריך, אבל הסיפור ממחיש נקודה והדמיון שמצא גלטון בתוצאות, לא ממש מפתיע. לפחות לא את מחבר הספר "חוכמת ההמונים", שפרסם בשנת 2004 עיתונאי אמריקאי בשם סורוסיצקי. הוא טען שחוכמת הרבים גדולה תמיד מזו של מעטים, גם אם המעטים הם מומחים בתחום או מוכשרים במיוחד.

סורוסיצקי גם ציין בספר שבמקרה אחר, נשאל הקהל שאלה בשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר?" ולמעלה מ-90% מהתשובות היו נכונות, בעוד שמומחים ענו בפחות מ-60% מהמקרים נכון. לכן הוא ציין שהמשתתפים בחוכמת המונים יעילה חייבים להיות בלתי תלויים, בעלי דעה עצמאית ושחייב להיות מנגנון שאוסף את התשובות ומסכם אותן באופן שניתן להבין את דעת הכלל.

על חוכמת ההמונים התבססו אתרי אינטרנט שונים, שמשתמשים בדעת הגולשים הרבים, כדי לייעץ ולאגד ידע.


הנה חוכמת ההמונים שמראה ש"האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":

http://youtu.be/iOucwX7Z1HU


תחרות שהתקיימה לפני המון שנים ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:

http://youtu.be/r-FonWBEb0o


הסבר מפורט על חוכמת ההמונים:

https://youtu.be/hu7PbUCpths
מהו החינוך האישי?



בנג'מין בלום אמר בשנת 1984 שאם תלמיד יעבור ללמוד באופן אישי עם חונך, יעלה הציון שלו לאחוזון ה-98 של הכיתה. כיצד ניתן לעשות זאת? - ברור שניתן להושיב מורה עם כל תלמיד, כדי לגרום לו ללמוד היטב. אבל זה יקר מדי ולא מעשי. השיטה שעשויה לאפשר את זה היא שיטה שבה נוכל לגרום לכך שתהליך הלמידה ירגיש אישי, על אף שהוא אינו כזה. השיטה הזו היא של למידה מקוונת אישית (Personalized Online learning), שיטה שתחבר את יתרונות הלימוד האישי עם מורה פרטי, עם אלה של הלימוד המקוון, היעיל, הגמיש והזול להפליא.

חינוך אישי מקוון מופעל כיום ברשת בהיקפים הולכים וגדלים. הוא כולל שיעורים קצרים מאד, הרגשה של מורה ותלמיד אחד (על אף שלומדים רבים מרגישים בדיוק כך כלפי אותו סרטון ואותו מורה), מדי פעם עצירה כדי לשאול את הלומד שאלה ורק כשהוא חושב ומיישם את הידע שרכש בעזרת תשובות - הוא ממשיך בשיעור. השיעורים הם פחות להעברה של ידע ויותר כדי להגדיל אצל הלומדים את המוטיבציה והנחישות לרכוש אותו. בדרך כלל יש לכל קורס כזה גם פורומים שבהם מסייעים לומדים אחרים למי שמתקשה ושיוצרים אווירה של לימוד משותף גם למי שלומדים לבד. החכמים שבקורסים מקפידים על מועדי הגשה קבועים, על מנת ליצור מחויבות לתהליך הלימודי מצד הלומדים.

זה בדיוק מה שעשה סאל חאן ב"קאן אקדמי" שהוא הקים בהתחלה הכין את סרטוני השיעורים בעצמו ובהמשך עם צוות ואז גם מורים ומרצים מהעולם כולו. היום לומדים בו מיליונים. המורה יכול לשלוח את התלמידים לצפות בהרצאות ולעשות לאחר מכן תרגילים. יש אפשרות למעקב אחרי הצפיות והביצועים של התלמידים.

החינוך האישי בעתיד יאפשר לאנשים ללמוד בלי גבולות של מקום וזמן, בלי הגבלה של שעה מוגדרת ביום, או מגבלות כספיות. הוא לא נועד להחליף את הקשר עם המורה או התלמידים האחרים, אלא לפתור מגבלות שממקמות כיום כיתות גדולות מדי, מול מורה יחיד וכמעט חסר אונים.


הנה האקדמיה של קאן, שמאפשרת לימוד אישי:

https://youtu.be/PY5VKiG_IXE


כך החינוך האישי עובד מול עשרות אלפי לומדים אבל מרגיש כמו שיעור פרטי:

https://youtu.be/tYclUdcsdeo


האתר קורסרה גם הוא עושה זאת:

https://youtu.be/JWpxaCPwRwg


ועוד מיזם שמבצע בזמן אמת התאמה של הלימודים לכל לומד ולומד:

https://youtu.be/G9aGYbsZEaI


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.