שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך השתמשו ביונים כדי לשלוח דואר?
יוני דואר (Homing pigeons) הן יונים שמשתמשים בהן להעברה של מסרים ממקום למקום.
עוד בימי קדם ידוע היה שהיונים תמיד ישובו בחזרה אל ביתן והן עושות זאת במהירות גבוהה של כ-50 קילומטרים לשעה ובדרך הקצרה ביותר.
משום כך, עשו הפרסים והמצרים הקדמונים כבר אז שימוש ביונים מבויתות, כאלה שגודלו בשובך שהיה עבורן בית.
היונים הללו שמשו להעברת מסרים וידיעות ממקום למקום, ממקומות רחוקים אל המקום בו היה השובך שלהן.
לצורך כך נהגו אנשי הדואר הקדמונים להצמיד לרגליהן של יוני הדואר תיק זעיר הנקרא "טוֹטָף".
יוני הדואר שימשו לצרכים שונים. כוחות צבא שלחו יוני דואר מהחזית (במה שנקרא אז War pigeon). שליטים מקומיים העבירו באמצעות דואר יונים (Pigeon post) מידע למלך או לקיסר האימפריה, סוחרים שנסעו הרחק העבירו מידע על עיסקאות ועוד.
ביוון הקדומה עשו שימוש מעניין ביוני הדואר. באותם ימים נהגו היוונים הקדמונים להודיע על המנצחים במשחקים האולימפיים, כלומר באולימפיאדה היוונית העתיקה, באמצעות יוני-דואר.
זנים מסוימים של יונים, במיוחד יונת הסלע שהושבחה לשם כך, משמשים טוב יותר להעברת ידיעות, מזני יונים אחרים.
הנה יוני הדואר שבאמצעותן שלחו הבריטים הודעות בין יחידות הצבא:
http://youtu.be/gPUJnqnOCX8
השימושים הצבאיים והתכונות המיוחדות שהפכו את היונים לדוור המושלם:
https://youtu.be/z3QPYXNPaaE
כתבה על יוני דואר בישראל (עברית):
https://youtu.be/6Tl3zNkecd4
וסרטון הדרכה לשליחת הודעות עם יוני דואר (עברית):
http://youtu.be/Z_l-SkUs-Xw
מהו קולומבריום בעולם העתיק?
קוֹלוּמְבַּרְיוּם (Columbarium) הוא סוג של מתקן עתיק ומסתורי, חפור באדמה לכדי מערה, המאופיין בעשרות עד מאות גומחות קטנות ובימינו הוא בגדר תעלומה.
הגומחות נוצרו בעת הכרייה של אבן הגיר הרכה, הידועה כ"קירטון" ושימשה בימי קדם לסיוד.
מטרת הגומחות החצובות בסלע לא ברורה לחלוטין. החוקרים מעריכים שהקולומבריום הקדום שימש במקומות רבים לא בהכרח לאותן מטרות.
במקומות רבים גורסים שמטרתם העיקרית של המתקנים החצובים הללו הייתה לגידול יונים. קולומבריום פירושו שובך יונים. הסיבה לכוכים הרבים שנועדו לגידולן היא כלכלית. בתקופה ההלניסטית והרומית היה זה ענף כלכלי משמעותי מאוד. בשר היונים בושל ונאכל. אבל הן גם שימשו לשליחת הודעות באמצעות יוני דואר, לפולחנים דתיים ולדישון השדות בלשלשת שלהם.
אבל החוקרים משערים לגבי שימושים נוספים אפשריים, כמו שימוש בגומחות שבמערות לקבורה או כמקומות אחסון כלשהם, למשל אחסון מזון או אפילו אפר של מתים, כמו שנעשה בתרבות הרומית, בה קברו את האפר משריפת המתים ב"קולומבריה", כפי שהם קראו למבנה.
כמובן שאפשרות סבירה נוספת היא שברבים מהמקרים השימושים הללו הם תוצאה של קיום המערות הריקות. או במילים אחרות - שהמערות היו מחצבות קדומות, שלאחר שנפערו, לעתים גם זמן רב לאחר מכן, נמצאו להן שימושים בהתאם לצורך, או בשפת הארכיאולוגים, היה להן "שימוש משני".
זה המקרה במערות בארץ ישראל, שנחפרו 250 שנה לפני המרד הגדול נגד הרומאים. במהלך המרד שימשו אבות מהן כמערות מסתור למורדים, כשהגומחות שבהן משמשות לאחסון של אוכל ומשקה. אגב, מרבית מבני הקולומבריום בישראל הם מתחת לפני הקרקע, בניגוד למרבית המבנים הללו בעולם, שבנויים על פני הקרקע.
הנה הקולומבריום:
https://youtu.be/Kn0nQtffm3I?t=2m35s
משפחה מטיילת בקולומבריום:
https://youtu.be/PyAfxAMd6P0?t=23s&end=2m23s
קבורה "דמוקרטית" בקולומבריום מודרני ביפן:
https://youtu.be/3bOEYE9G4ak
אדם שחפר קולומבריום בעצמו והפך אותו לצימר (עברית):
https://youtu.be/LicAHTiMJfs
וסרטון מפורט על קולומבריה, הרבים של קולומבריום (עברית):
https://youtu.be/ZjITY9kOsyM?long=yes
מה עשתה מחתרת ניל"י?
ניל"י הייתה רשת ריגול יהודית שפעלה בארץ ישראל בתקופת התורכים. הרשת קמה ב-1916 ופעלה כדי לסייע לבריטים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, במאמץ להביס את השלטון התורכי ששלט אז בארץ ישראל. פירוש השם ניל"י הוא ראשי התיבות: "נצח ישראל לא ישקר" שלקוח מספר שמואל א' בתנ"ך.
מטרת מחתרת ניל"י הייתה לקדם את הקמתה של מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. הסיוע לבריטים היה מתוך הנחה שהם יגמלו לטובה ליהודי הארץ, על עזרתם בניצחון על התורכים. בארגון היו כמה עשרות חברים בלבד, אך הם הצליחו להעביר מידע רב לצבא הבריטי וסייעו לו להשלים את כיבוש הארץ.
בנוסף, הצליח הארגון להבריח כספים עבור יהודי ארץ ישראל, שניתנו כתרומות מחו"ל. כספים אלו סייעו ליהודי הארץ לצלוח את העוני הרב שהיה מנת חלקם במהלך מלחמת העולם.
לאחר כשנתיים של פעילות חשפו התורכים העות'מנים את רשת ניל"י. זה קרה לאחר שנתפסה יונת דואר של הארגון, עם מסר סודי שהסגיר את היותם מרגלים. התוצאות היו קשות - חלק מראשי הרשת נתפסו, נחקרו בעינויים והוצאו להורג.
כדי לא להסגיר את חבריה בחקירות הקשות שעברה, התאבדה שרה אהרונסון, אחותו של מייסד הרשת אהרון ומעמודי התווך של המחתרת. אחרים מחברי ניל"י נשפטו למאסר, אך מעשי הריגול של ניל"י סייעו רבות לבריטים בכיבוש הארץ. מעשי הארגון במלחמה אכן קידמו את רעיון המדינה היהודית בארץ ישראל.
הנה סרטון על ניל"י (עברית):
https://youtu.be/2FmsM3BSdiQ
חדשות מהעבר על מחתרת ניל"י (עברית):
http://youtu.be/qfB4MCcFWXQ
בית אהרונסון בזיכרון יעקב, שהפך למוזיאון ניל"י (עברית):
http://youtu.be/978CRa7EKmU?t=10s
בחיוך על האומץ של חברי ניל"י (עברית):
https://youtu.be/8x-ZKDQ3iZA
סרט דוקומנטרי על ניל"י (עברית):
https://youtu.be/dPBg2soXORU?long=yes
ודרמה היסטורית מלאה על מחתרת ניל"י וגבורתה של שרה אהרונסון (עברית):
https://youtu.be/8l-XlmHf7ag?long=yes
מה מיוחד בצוצלת ולמה שמה "יונה צוחקת"?
הצוצלת, באנגלית "יונה צוחקת" (Laughing Dove), היא עוף ייחודי ממשפחת היוניים שדי קל להבחין בו בין שאר היוניים המוכרות לנו.
דומה לתור המצוי, אך קטנה ממנו, עם מראה צנום יותר, כנפיים קצרות וזנב ארוך יחסית. בישראל, הצוצלת נפוצה בכל רחבי הארץ ונחשבת לציפור הרביעית בשכיחותה, עובדה שמייחדת אותה כעוף מוכר אך לא טריוויאלי.
בזכות החוצפה והשמחה שיש בהמייתה, הצוצלת נבחרה לא פעם במדורי טבע בישראל כ"עוף העירוני של ישראל".
כי מה שהופך את הצוצלת למיוחדת הוא קודם כל המייתה, או הצחוק שלה שנשמע כמו "Croo-doo-doo-doo-doo". אלה קולות החיזור של הזכר שנשמעים כגיחוך מורכב, שיש בו מ-4 עד 8 הברות שונות באורכן, עם עליות וירידות במנגינה.
זה שונה ומשעשע בהשוואה לשירת התור, שהיא לרוב מונוטונית ופשוטה יותר. ניתן לומר שהמיית הצוצלת היא כמעט צחוק של עוף, ומכאן קיבלה את שמה המיוחד.
אגב, המיית הזכר – אותה המיה ארוכה העולה ויורדת, דמוית גיחוך חוזר – איננה סתם "שיר חיזור" רגיל, אלא ממש מזכירה צחוק אנושי. בשל כך, אנשים רבים, כולל ילדים וחובבי טבע, מתייחסים אל המיית הצוצלת כחלק מלא הומור בטבע העירוני. לא אחת קורה שמטיילים שומעים לפתע את הגיחוך המפורסם ומשוכנעים לרגע שמישהו מסתתר ומשמיע קולות מצחיקים – עד שמגלים שמדובר בציפור עצמה.
התנהגות הקינון של הצוצלת גם היא יוצאת דופן. בניגוד לעופות רבים אחרים, הצוצלת מקננת מספר רב של פעמים בשנה, בין שלוש לחמש, ולעיתים אף שש פעמים - מה שמעיד על יכולת קינון גבוהה ופעילות רצופה כמעט לאורך כל השנה. תכונה זו מאפשרת לה להתרבות ולהתפזר במהירות בסביבה מתאימה.
תפוצתה בארץ אינה מקרית: הצוצלת הגיעה לישראל רק בתחילת המאה ה-20, אך הצליחה להסתגל בהצלחה למגוון סביבות מחיה, מהאזורים העירוניים הדחוסים ועד לשדות, ערבות ושטחים מעובדים.
בזכות הקינים שהיא בונה על מזגנים ואדני חלונות, היא קיבלה את מקומה בסביבת האדם, תוך התרחקות יחסית מהמרחבים הפתוחים שלפני כן בעיקר נהגה לשכון בהם. תפוצה זו משקפת יכולת הסתגלות יוצאת דופן על רקע שאר היוניים.
בנוסף להתנהגות הקינון והתפוצה, הצוצלת מתאפיינת בהתנהגות חברתית שונה מרוב היוניים - לרוב היא חיה בזוגות ולא יוצרת להקות גדולות כפי שעושים יוניים רבות אחרות. עם זאת, כשלא בעונת הקינון, ניתן לראותה מתכנסת בקרבת מזון באזורים שופעי מזון.
ואפרופו מזון, הצוצלת ניזונה בעיקר מגרעינים, זרעים, צמחים וחרקים זעירים, כשתנועה מהירה וקצובה של כנפיה מאפשרת לה לעוף בקלות ולחמוק מטורפים ופרעות.
כלומר, הצוצלת מובחנת בעיקר בהמייה הייחודית והמשעשעת שלה, שמזכירה גיחוך, בשיעור הקינון הגבוה שלה לאורך השנה, וביכולת ההסתגלות המרשימה לסביבות מחיה מגוונות, כולל לבתי אדם. כל אלה הופכים אותה לציפור מעניינת מבחינה אורניתולוגית ולחלק חיוני ופעיל מהמערכת האקולוגית המקומית.
הנה הצוצלת, היונה הצוחקת:
https://youtu.be/PdVCiLSCD3w
עובדות מעניינות על הצוצלות:
https://youtu.be/LIicMfPjAIM
צוצלת בחוץ (ללא מילים):
https://youtu.be/4Huqx0mSKCU
והקול של הצוצלת:
https://youtu.be/mb7N9hbQzWw
מי היה האגרונום המרגל אהרון אהרונסון?
אהרון אהרונסון היה מדען ומרגל. הוא נחשב למדען הארץ ישראלי הראשון, בוטנאי ואגרונום בעל שם עולמי.
אהרונסון היה מי שהקים את מחתרת ניל"י, ביחד עם אבשלום פיינברג. הוא היה בן למשפחה ממייסדי זכרון יעקב, שבתחילה בחר לו קריירה של בוטנאי (חוקר צמחים) ואגרונום. כחוקר מבריק הוא הפך למפורסם בתגליותיו והקים וניהל בהמשך תחנת נסיונות חקלאית בזכרון יעקב.
בין הישגיו המדעיים-חקלאיים החשובים של אהרונסון ניתן למנות את גילוי "אם החיטה" ב-1906, שזיכה אותו בתהילה עולמית. גילוי זה איפשר לגדל חיטה עמידה ומשובחת יותר, גם בתנאים ובאזורים בעייתיים ובכמויות יבול כפולות ואף משולשות מהרגיל. בכך איפשרה תגליתו לצמצם את סכנת הרעב בעולם.
פעילותו הציבורית החלה כששוכנע שיש בכוחו לסייע לצבא הבריטי לנצח את השליט התורכי על ארץ ישראל. היתרון שראה בהבאת הבריטים לשלוט בארץ הוא בכך שהשתכנע שהבריטים יסכימו להקים בית לאומי לעם בארץ ישראל.
חברי הארגון שהקים וקרא לו ניל"י, העבירו מידע רב וחשוב מתוך הארץ אל מצרים, שם ישבו מפקדות הצבא הבריטי. חופש התנועה המוחלט שנתנו לו התורכים, גם בשביל מחקריו וגם מפני שהעריצו אותו, איפשר לו לרגל ולאסוף מידע שסייע רבות לבריטים.
בשלב מסוים הצטרפה למחתרת גם אחותו, שרה אהרונסון, שתרמה רבות לריגול נגד התורכים ושילמה בחייה, לאחר שנתפסה, נחקרה בעינויים והעדיפה להתאבד, כדי שלא להישבר ולהסגיר את חבריה למחתרת ניל"י.
לאחר גמר המלחמה וניצחון הבריטים הוא היה מהיהודים שהשפיעו והביאו ל"הצהרת בלפור". הצהרה זו דיברה על זכותם של היהודים להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל והייתה לאחד מהרגעים החשובים בדרך למדינה יהודית.
אך אהרון לא זכה לראות את המדינה היהודית קמה. במהלך הדיונים באירופה על עתיד היהודים בארץ ישראל, באחת מהטיסות שערך בין לונדון לפריז, נעלם מטוסו. גורלו של אחד מגדולי החוקרים והמדענים של העם היהודי ולבטח האמיץ שבהם, לא נודע עד היום.
כיום, בעידן ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, מהווה תגלית "אם החיטה" שלו, את אחת התגליות החשובות מתמיד. היא אחראית ליבולים שהם לא פחות מהכרחיים להמשך קיומו של המין האנושי.
הנה סרטון קצר על אהרונסון (עברית):
https://youtu.be/cUV8l6YsJVY
על פעילות הריגול של אהרון אהרונסון (עברית):
http://youtu.be/Ai58P8R0VqE?t=27s
ואהרונסון ופועלו במדע ובמחתרת ניל"י (עברית):
https://youtu.be/qfB4MCcFWXQ
יוני דואר (Homing pigeons) הן יונים שמשתמשים בהן להעברה של מסרים ממקום למקום.
עוד בימי קדם ידוע היה שהיונים תמיד ישובו בחזרה אל ביתן והן עושות זאת במהירות גבוהה של כ-50 קילומטרים לשעה ובדרך הקצרה ביותר.
משום כך, עשו הפרסים והמצרים הקדמונים כבר אז שימוש ביונים מבויתות, כאלה שגודלו בשובך שהיה עבורן בית.
היונים הללו שמשו להעברת מסרים וידיעות ממקום למקום, ממקומות רחוקים אל המקום בו היה השובך שלהן.
לצורך כך נהגו אנשי הדואר הקדמונים להצמיד לרגליהן של יוני הדואר תיק זעיר הנקרא "טוֹטָף".
יוני הדואר שימשו לצרכים שונים. כוחות צבא שלחו יוני דואר מהחזית (במה שנקרא אז War pigeon). שליטים מקומיים העבירו באמצעות דואר יונים (Pigeon post) מידע למלך או לקיסר האימפריה, סוחרים שנסעו הרחק העבירו מידע על עיסקאות ועוד.
ביוון הקדומה עשו שימוש מעניין ביוני הדואר. באותם ימים נהגו היוונים הקדמונים להודיע על המנצחים במשחקים האולימפיים, כלומר באולימפיאדה היוונית העתיקה, באמצעות יוני-דואר.
זנים מסוימים של יונים, במיוחד יונת הסלע שהושבחה לשם כך, משמשים טוב יותר להעברת ידיעות, מזני יונים אחרים.
הנה יוני הדואר שבאמצעותן שלחו הבריטים הודעות בין יחידות הצבא:
http://youtu.be/gPUJnqnOCX8
השימושים הצבאיים והתכונות המיוחדות שהפכו את היונים לדוור המושלם:
https://youtu.be/z3QPYXNPaaE
כתבה על יוני דואר בישראל (עברית):
https://youtu.be/6Tl3zNkecd4
וסרטון הדרכה לשליחת הודעות עם יוני דואר (עברית):
http://youtu.be/Z_l-SkUs-Xw
קוֹלוּמְבַּרְיוּם (Columbarium) הוא סוג של מתקן עתיק ומסתורי, חפור באדמה לכדי מערה, המאופיין בעשרות עד מאות גומחות קטנות ובימינו הוא בגדר תעלומה.
הגומחות נוצרו בעת הכרייה של אבן הגיר הרכה, הידועה כ"קירטון" ושימשה בימי קדם לסיוד.
מטרת הגומחות החצובות בסלע לא ברורה לחלוטין. החוקרים מעריכים שהקולומבריום הקדום שימש במקומות רבים לא בהכרח לאותן מטרות.
במקומות רבים גורסים שמטרתם העיקרית של המתקנים החצובים הללו הייתה לגידול יונים. קולומבריום פירושו שובך יונים. הסיבה לכוכים הרבים שנועדו לגידולן היא כלכלית. בתקופה ההלניסטית והרומית היה זה ענף כלכלי משמעותי מאוד. בשר היונים בושל ונאכל. אבל הן גם שימשו לשליחת הודעות באמצעות יוני דואר, לפולחנים דתיים ולדישון השדות בלשלשת שלהם.
אבל החוקרים משערים לגבי שימושים נוספים אפשריים, כמו שימוש בגומחות שבמערות לקבורה או כמקומות אחסון כלשהם, למשל אחסון מזון או אפילו אפר של מתים, כמו שנעשה בתרבות הרומית, בה קברו את האפר משריפת המתים ב"קולומבריה", כפי שהם קראו למבנה.
כמובן שאפשרות סבירה נוספת היא שברבים מהמקרים השימושים הללו הם תוצאה של קיום המערות הריקות. או במילים אחרות - שהמערות היו מחצבות קדומות, שלאחר שנפערו, לעתים גם זמן רב לאחר מכן, נמצאו להן שימושים בהתאם לצורך, או בשפת הארכיאולוגים, היה להן "שימוש משני".
זה המקרה במערות בארץ ישראל, שנחפרו 250 שנה לפני המרד הגדול נגד הרומאים. במהלך המרד שימשו אבות מהן כמערות מסתור למורדים, כשהגומחות שבהן משמשות לאחסון של אוכל ומשקה. אגב, מרבית מבני הקולומבריום בישראל הם מתחת לפני הקרקע, בניגוד למרבית המבנים הללו בעולם, שבנויים על פני הקרקע.
הנה הקולומבריום:
https://youtu.be/Kn0nQtffm3I?t=2m35s
משפחה מטיילת בקולומבריום:
https://youtu.be/PyAfxAMd6P0?t=23s&end=2m23s
קבורה "דמוקרטית" בקולומבריום מודרני ביפן:
https://youtu.be/3bOEYE9G4ak
אדם שחפר קולומבריום בעצמו והפך אותו לצימר (עברית):
https://youtu.be/LicAHTiMJfs
וסרטון מפורט על קולומבריה, הרבים של קולומבריום (עברית):
https://youtu.be/ZjITY9kOsyM?long=yes
ניל"י הייתה רשת ריגול יהודית שפעלה בארץ ישראל בתקופת התורכים. הרשת קמה ב-1916 ופעלה כדי לסייע לבריטים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, במאמץ להביס את השלטון התורכי ששלט אז בארץ ישראל. פירוש השם ניל"י הוא ראשי התיבות: "נצח ישראל לא ישקר" שלקוח מספר שמואל א' בתנ"ך.
מטרת מחתרת ניל"י הייתה לקדם את הקמתה של מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. הסיוע לבריטים היה מתוך הנחה שהם יגמלו לטובה ליהודי הארץ, על עזרתם בניצחון על התורכים. בארגון היו כמה עשרות חברים בלבד, אך הם הצליחו להעביר מידע רב לצבא הבריטי וסייעו לו להשלים את כיבוש הארץ.
בנוסף, הצליח הארגון להבריח כספים עבור יהודי ארץ ישראל, שניתנו כתרומות מחו"ל. כספים אלו סייעו ליהודי הארץ לצלוח את העוני הרב שהיה מנת חלקם במהלך מלחמת העולם.
לאחר כשנתיים של פעילות חשפו התורכים העות'מנים את רשת ניל"י. זה קרה לאחר שנתפסה יונת דואר של הארגון, עם מסר סודי שהסגיר את היותם מרגלים. התוצאות היו קשות - חלק מראשי הרשת נתפסו, נחקרו בעינויים והוצאו להורג.
כדי לא להסגיר את חבריה בחקירות הקשות שעברה, התאבדה שרה אהרונסון, אחותו של מייסד הרשת אהרון ומעמודי התווך של המחתרת. אחרים מחברי ניל"י נשפטו למאסר, אך מעשי הריגול של ניל"י סייעו רבות לבריטים בכיבוש הארץ. מעשי הארגון במלחמה אכן קידמו את רעיון המדינה היהודית בארץ ישראל.
הנה סרטון על ניל"י (עברית):
https://youtu.be/2FmsM3BSdiQ
חדשות מהעבר על מחתרת ניל"י (עברית):
http://youtu.be/qfB4MCcFWXQ
בית אהרונסון בזיכרון יעקב, שהפך למוזיאון ניל"י (עברית):
http://youtu.be/978CRa7EKmU?t=10s
בחיוך על האומץ של חברי ניל"י (עברית):
https://youtu.be/8x-ZKDQ3iZA
סרט דוקומנטרי על ניל"י (עברית):
https://youtu.be/dPBg2soXORU?long=yes
ודרמה היסטורית מלאה על מחתרת ניל"י וגבורתה של שרה אהרונסון (עברית):
https://youtu.be/8l-XlmHf7ag?long=yes
הצוצלת, באנגלית "יונה צוחקת" (Laughing Dove), היא עוף ייחודי ממשפחת היוניים שדי קל להבחין בו בין שאר היוניים המוכרות לנו.
דומה לתור המצוי, אך קטנה ממנו, עם מראה צנום יותר, כנפיים קצרות וזנב ארוך יחסית. בישראל, הצוצלת נפוצה בכל רחבי הארץ ונחשבת לציפור הרביעית בשכיחותה, עובדה שמייחדת אותה כעוף מוכר אך לא טריוויאלי.
בזכות החוצפה והשמחה שיש בהמייתה, הצוצלת נבחרה לא פעם במדורי טבע בישראל כ"עוף העירוני של ישראל".
כי מה שהופך את הצוצלת למיוחדת הוא קודם כל המייתה, או הצחוק שלה שנשמע כמו "Croo-doo-doo-doo-doo". אלה קולות החיזור של הזכר שנשמעים כגיחוך מורכב, שיש בו מ-4 עד 8 הברות שונות באורכן, עם עליות וירידות במנגינה.
זה שונה ומשעשע בהשוואה לשירת התור, שהיא לרוב מונוטונית ופשוטה יותר. ניתן לומר שהמיית הצוצלת היא כמעט צחוק של עוף, ומכאן קיבלה את שמה המיוחד.
אגב, המיית הזכר – אותה המיה ארוכה העולה ויורדת, דמוית גיחוך חוזר – איננה סתם "שיר חיזור" רגיל, אלא ממש מזכירה צחוק אנושי. בשל כך, אנשים רבים, כולל ילדים וחובבי טבע, מתייחסים אל המיית הצוצלת כחלק מלא הומור בטבע העירוני. לא אחת קורה שמטיילים שומעים לפתע את הגיחוך המפורסם ומשוכנעים לרגע שמישהו מסתתר ומשמיע קולות מצחיקים – עד שמגלים שמדובר בציפור עצמה.
התנהגות הקינון של הצוצלת גם היא יוצאת דופן. בניגוד לעופות רבים אחרים, הצוצלת מקננת מספר רב של פעמים בשנה, בין שלוש לחמש, ולעיתים אף שש פעמים - מה שמעיד על יכולת קינון גבוהה ופעילות רצופה כמעט לאורך כל השנה. תכונה זו מאפשרת לה להתרבות ולהתפזר במהירות בסביבה מתאימה.
תפוצתה בארץ אינה מקרית: הצוצלת הגיעה לישראל רק בתחילת המאה ה-20, אך הצליחה להסתגל בהצלחה למגוון סביבות מחיה, מהאזורים העירוניים הדחוסים ועד לשדות, ערבות ושטחים מעובדים.
בזכות הקינים שהיא בונה על מזגנים ואדני חלונות, היא קיבלה את מקומה בסביבת האדם, תוך התרחקות יחסית מהמרחבים הפתוחים שלפני כן בעיקר נהגה לשכון בהם. תפוצה זו משקפת יכולת הסתגלות יוצאת דופן על רקע שאר היוניים.
בנוסף להתנהגות הקינון והתפוצה, הצוצלת מתאפיינת בהתנהגות חברתית שונה מרוב היוניים - לרוב היא חיה בזוגות ולא יוצרת להקות גדולות כפי שעושים יוניים רבות אחרות. עם זאת, כשלא בעונת הקינון, ניתן לראותה מתכנסת בקרבת מזון באזורים שופעי מזון.
ואפרופו מזון, הצוצלת ניזונה בעיקר מגרעינים, זרעים, צמחים וחרקים זעירים, כשתנועה מהירה וקצובה של כנפיה מאפשרת לה לעוף בקלות ולחמוק מטורפים ופרעות.
כלומר, הצוצלת מובחנת בעיקר בהמייה הייחודית והמשעשעת שלה, שמזכירה גיחוך, בשיעור הקינון הגבוה שלה לאורך השנה, וביכולת ההסתגלות המרשימה לסביבות מחיה מגוונות, כולל לבתי אדם. כל אלה הופכים אותה לציפור מעניינת מבחינה אורניתולוגית ולחלק חיוני ופעיל מהמערכת האקולוגית המקומית.
הנה הצוצלת, היונה הצוחקת:
https://youtu.be/PdVCiLSCD3w
עובדות מעניינות על הצוצלות:
https://youtu.be/LIicMfPjAIM
צוצלת בחוץ (ללא מילים):
https://youtu.be/4Huqx0mSKCU
והקול של הצוצלת:
https://youtu.be/mb7N9hbQzWw
יונים
אהרון אהרונסון היה מדען ומרגל. הוא נחשב למדען הארץ ישראלי הראשון, בוטנאי ואגרונום בעל שם עולמי.
אהרונסון היה מי שהקים את מחתרת ניל"י, ביחד עם אבשלום פיינברג. הוא היה בן למשפחה ממייסדי זכרון יעקב, שבתחילה בחר לו קריירה של בוטנאי (חוקר צמחים) ואגרונום. כחוקר מבריק הוא הפך למפורסם בתגליותיו והקים וניהל בהמשך תחנת נסיונות חקלאית בזכרון יעקב.
בין הישגיו המדעיים-חקלאיים החשובים של אהרונסון ניתן למנות את גילוי "אם החיטה" ב-1906, שזיכה אותו בתהילה עולמית. גילוי זה איפשר לגדל חיטה עמידה ומשובחת יותר, גם בתנאים ובאזורים בעייתיים ובכמויות יבול כפולות ואף משולשות מהרגיל. בכך איפשרה תגליתו לצמצם את סכנת הרעב בעולם.
פעילותו הציבורית החלה כששוכנע שיש בכוחו לסייע לצבא הבריטי לנצח את השליט התורכי על ארץ ישראל. היתרון שראה בהבאת הבריטים לשלוט בארץ הוא בכך שהשתכנע שהבריטים יסכימו להקים בית לאומי לעם בארץ ישראל.
חברי הארגון שהקים וקרא לו ניל"י, העבירו מידע רב וחשוב מתוך הארץ אל מצרים, שם ישבו מפקדות הצבא הבריטי. חופש התנועה המוחלט שנתנו לו התורכים, גם בשביל מחקריו וגם מפני שהעריצו אותו, איפשר לו לרגל ולאסוף מידע שסייע רבות לבריטים.
בשלב מסוים הצטרפה למחתרת גם אחותו, שרה אהרונסון, שתרמה רבות לריגול נגד התורכים ושילמה בחייה, לאחר שנתפסה, נחקרה בעינויים והעדיפה להתאבד, כדי שלא להישבר ולהסגיר את חבריה למחתרת ניל"י.
לאחר גמר המלחמה וניצחון הבריטים הוא היה מהיהודים שהשפיעו והביאו ל"הצהרת בלפור". הצהרה זו דיברה על זכותם של היהודים להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל והייתה לאחד מהרגעים החשובים בדרך למדינה יהודית.
אך אהרון לא זכה לראות את המדינה היהודית קמה. במהלך הדיונים באירופה על עתיד היהודים בארץ ישראל, באחת מהטיסות שערך בין לונדון לפריז, נעלם מטוסו. גורלו של אחד מגדולי החוקרים והמדענים של העם היהודי ולבטח האמיץ שבהם, לא נודע עד היום.
כיום, בעידן ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, מהווה תגלית "אם החיטה" שלו, את אחת התגליות החשובות מתמיד. היא אחראית ליבולים שהם לא פחות מהכרחיים להמשך קיומו של המין האנושי.
הנה סרטון קצר על אהרונסון (עברית):
https://youtu.be/cUV8l6YsJVY
על פעילות הריגול של אהרון אהרונסון (עברית):
http://youtu.be/Ai58P8R0VqE?t=27s
ואהרונסון ופועלו במדע ובמחתרת ניל"י (עברית):
https://youtu.be/qfB4MCcFWXQ
