» «
לינה מדינה
איך בגיל 5 הייתה לינה מדינה לאם הצעירה בהיסטוריה?



הסיפור הזה הוא כמעט בלתי יאומן. בתקדים היסטורי שלא יאומן, יולדת ילדונת בת 5, עדיין בגן ילדים, תינוק בריא ושלם.

הפרשה המדהימה הזו מתרחשת בתחילת האביב של שנת 1939. זוג הורים בכפר רחוק בהרי האנדים שבפרו מבחינים שבטנה של בתם בת ה-5 מוגדלת. השניים חוששים שהנפיחות המחשידה בבטנה היא תוצאה של גידול ענקי וחרדים לבריאות של בתם.

האם, טיבורלו מדינה וויקטוריה לוסאה שמה, נוסעת עם ילדתה הקטנה, אל העיר הגדולה לימה. השתיים נוסעות מבית המשפחה שבכפר הרחוק טיקרפו כדי לראות רופא. הרופא בודק אותה ומגלה להורים הנדהמים שבתם בת ה-5 היא בהריון, בחודש השביעי להריונה.

כשנבדקו הדברים הסתבר שהווסת הראשונה של הילדה הופיעה כבר בגיל שנתיים וחצי.

ב-14 במאי 1939 יולדת הילדה, בניתוח קיסרי, תינוק בריא. לכל הסובבים מסתבר שבגיל 5 שנים, שבעה חודשים ו-21 ימים, הפכה לינה מדינה (Lina Medina) הקטנה לאם הצעירה בעולם וליולדת הצעירה בהיסטוריה, לפחות מאז שהחלו לתעד דברים כאלה.

וכך, עוד בטרם הגיעה לגיל בית הספר והיא כבר אם לתינוק שילדה, זוכה הילדה לתואר "היולדת הצעירה ביותר בהיסטוריה הכתובה".

התינוק קיבל את השם חרארדו, על שמו של הרופא שיילד אותו. ייקח עוד שנים עד שהרפואה תיחשף לתסמונת "ההתבגרות המינית המוקדמת". הילדה עצמה לא ידעה לספר מי עיבר אותה. גם אביה של לינה, שנחקר בחשד של גילוי עריות, שוחרר מחוסר הוכחות. וזהות האב של התינוק לא ידועה עד היום.

בשנותיו הראשונות סבר חרארדו הפעוט שלינה היא אחותו. אבל כשהיה בגיל 10 היא גילתה לו את האמת. הוא עצמו חי עד גיל 40, אז מת מסיבוכי "מחלת עצמות". ככל הנראה לא היה קשר בין המחלה הזו לבין נסיבות הלידה שלו.

באשר ללינה עצמה, 33 שנים לאחר לידתו של חרארדו, היא ילדה את בנה השני. היא חיה באיזור עני בפרו, עד גיל שיבה. הד"ר חרארדו, אותו רופא שעזר לה בלידה ההיסטורית, הוא זה שדאג לה ולבנה, מימן את לימודיהם של השניים ושימש כמלאך המשפחתי של השניים.

הסיפור הלא יאומן הזה נתפס על ידי רבים בעבר כאגדה אורבנית. אך הוא נבדק על ידי העיתון "סאן" ונתגלה כנכון לחלוטין. כל הפרטים אומתו על ידי העיתונאית ג'ניפר ניוטון, באמצעות מסמכים רפואיים, בדיקות רנטגן ועוד.


הנה סיפורה של לינה מדינה:

https://youtu.be/YEtanqmFqPg


מי האב של בנה של האם הכי צעירה בהיסטוריה:

https://youtu.be/gD1qvyeiV90


דיווח על פרשת לינה מדינה:

https://youtu.be/Srd8sEs1Y_E


הרצאה קצרה על הנושא:

https://youtu.be/cg49nRcHw6Q


ומצגת וידאו על הפרשה המפורסמת:

https://youtu.be/OD5IfyepMcE
דמיון
מהו הדמיון?



דמיון (Imagination) הוא ההרגשה של תחושות וחוויות של אירועים שלא קשורים ישירות למציאות שלנו.

אמנים רבים, כמו סופרים, משוררים וציירים ובצידם גם מדענים וחוקרים - כולם משתמשים בדמיון כדי ליצור ולגלות דברים שהידע הקיים לא תמיד מאפשר.


על אף שהוא קיים גם אצל אנשים מבוגרים, הדמיון דומיננטי יותר אצל ילדים, להם יש בדרך כלל עולם דמיון עשיר יותר מאשר למבוגרים. אותו "דמיון מפותח" שלעתים הורים ומורים מדברים עליו, הוא דמיון שיכול לסייע לכל אדם להגיע להישגים ולמעשי יצירה מדהימים.

הדמיון נוטה להתפתח מגילאי 3 עד 6, כשאחת הדרכים היעילות לפתח את הדמיון ולהעשיר אותו היא באמצעות משחק.

אצל ילדים מאפשר הדמיון להפיג את הבדידות, לחלום בהקיץ, להתגבר על פחדים, למצוא פורקן רגשי ולהתמודד עם קשיים בחיים היום-יום.

תופעה ידועה אצל לא מעט ילדים, היא המצאה של "חבר דמיוני", המסייע להתגבר על בדידות וצורך בפורקן רגשי.


הנה הדרך בה מוחנו מייצר לנו את הדמיון (מתורגם):

https://youtu.be/e7uXAlXdTe4


התפקיד המפתיע שיכול להיות לדמיון בתרגול המוצלח (מתורגם):

https://youtu.be/f2O6mQkFiiw


סרטון שמזמין אותנו לדמיין איך היו נראים כוכבי הלכת אם היו במקומו של הירח שלנו:

http://youtu.be/usYC_Z36rHw


וקטע מסרט שמראה את הדמיון של ילד שיוצא "להציל את העולם" עם סיר על הראש:

http://youtu.be/_bZPoOMfsVg
לימודים בימי הביניים
מה למדו הילדים בימי הביניים?



בימי הביניים לא היו בתי ספר כמו שאנחנו מכירים היום. לא היה נהוג אז חינוך זהה לכולם. היו שלמדו והיו שלמדו דברים אחרים, אבל איש לא הלך לבית ספר.

חושבים שזה טוב יותר מאשר הלימודים בבתי הספר של היום? - שימו לב להמשך ונסו לדמיין את עצמכם שם.

ילדים בימי הביניים למדו דברים שונים, בהתאם למעמד, למין ולציפיות מהם לעתיד.

ילדי האצילים למדו אצל אנשי הדת הנוצרים, שהחינוך נקבע אז על ידם. הם למדו קריאה וכתיבה, חשבון, לוגיקה, לשון, לימודים דתיים ולטינית שהייתה שפת התפילות בכנסייה.

לא מעט מבני האצולה גם הוכנו לשלטון ולחיים של לוחמים. רבים מהם למדו כיצד לנהוג כאבירים, כשהלימודים שלהם כוללים אמנויות לחימה ורכיבה על סוסים, לצד דרכי התנהגות, נימוסים של אבירים והתנהלות בהתאם למעמדם העתידי.

ילדי הכפר למדו עבודות ומלאכות כמו נפחות, חקלאות ובנייה בלבנים. מרביתם גם עבדו מגיל צעיר בעבודות כפיים, כמו עבודה חקלאית בשדה, או עבודות כרייה מפרכות במכרה.

ילדים מהערים ובני מעמד הביניים הוכשרו ללמוד מקצוע. את המקצוע הם לא למדו בבית ספר אלא אצל בעל מקצוע המבוגר. הנער נהג להתקבל כשוליה, כשהוא עובד בשירות המקצוען, בלי לקבל שכר. דווקא הוריו הם ששילמו לבעל המקצוע על הידע שהיקנה לו ובכך מממנים את לימודיו. כך למד הנער במשך שנים את רזי המקצוע, עד שיכול היה לעסוק בו כאיש מקצוע לכל דבר.

הבנות והנשים גם הן הופלו לרעה ולכן לא זכו לחינוך של ממש. מה שכן, הילדות למדו את מלאכות הבית, כמו לבשל מאכלים שונים, לתפור בגדים ולנקות. זה מה שעשו אז נשים ואת המלאכות הללו למדו הבנות. רק מי שרצו להקדיש את עצמן לדת ולהפוך לנזירות, זכו ללימודי הדת הנוצרית.


הנה הלימוד והחינוך בימי הביניים:

https://youtu.be/YJ_nLdWKjQc


כיצד הוא משתלב בתקופה הזו ובמאפייניה:

https://youtu.be/6EAMqKUimr8


וילדים הלומדים בימינו על ימי הביניים:

https://youtu.be/1k-LhWB4QaA
ילידים דיגיטליים
מיהם הילידים הדיגיטליים?



"ילידים דיגיטליים" (Digital natives) הוא הכינוי שנתן החוקר והמדען מארק פרנסקי לצעירים שנולדו אחרי שנת 1980. צעירים אלו, עוד מעט בני 40, בילו את ילדותם ונעוריהם בסביבה שבה נולדו טכנולוגיות מחשוב אישיות, נולדה מהפכת המידע והופיעו לראשונה הרשתות החברתיות ברשת. סביבות כמו Usenet ו-Bulletin Boards היו הראשונות שבהן, כשאחריהן מגיעות סביבות כמו MySpace ו-Facebook.

כיום גדלים "הילידים הדיגיטליים" בסביבה דיגיטלית עתירת גירויים, שכוללת אפליקציות ואתרים של רשתות חברתיות הכוללות גם את סנאפצ'ט, טוויטר ואינסטגרם, את עולם הווידאו המקוון, דרך יוטיוב וערוצי היוטיוברים המצליחים, אתרי ואפליקציות סטרימינג של מוסיקה, בלוגים מסוגים שונים והמון משחקי מחשב, מציאות מדומה ועולמות וירטואליים שונים ומשונים.

כל אלה הופכים את העולם הדיגיטלי לחלק בלתי נפרד מחייהם ובניגוד להוריהם, דוברים הם את השפה הדיגיטלית באופן מלא, רהוט ושוטף. הדורות Y ו-Z הם הדורות שעליהם נמנים הילידים הדיגיטליים הללו.

יש מסקנות חשובות וחינוכיות מההבנה הנכונה של עולם הילידים הדיגיטליים. כשדור ההורים, למשל, מודאג מזה שהילדים הפרטיים משחקים במשחקי מחשב כל כך הרבה, כדאי לשקול שוב את הדברים. מסתבר שמרבית האנשים הצעירים שעומדים בראש החברות המצליחול בעולם היו פריקים של משחקי מחשב בילדותם.

בקיצור, אם הילדים שלכם כבר מתחרים בכם או אפילו החרימו כבר מזמן את הטאבלט או הסמארטפון שלכם, לטובת אפליקציות ומשחקי מחשב ילדותיים, יתכן שכדאי דווקא לעודד אותם להמשיך ולא לדרוש ש"תפסיקו כבר עם האינטרנט הזה...", לטובת משחק עם חברים, קריאת ספר או הכנת שיעורי בית.

למה? - כי יתכן שמי שיצליחו במשימתם וילדיהם אכן ישחקו בשכונה או יכינו שיעורים, מגדלין בעצם את אלו שיעבדו בעתיד בחברות המצליחות של אלה ששיחקו במחשב ולא התנתקו מהאפליקציות, כולל החברתיות והבידוריות שבמכשירים הניידים.


הנה הילידים הדיגיטליים:

https://youtu.be/jAtJEZLAfhE


זה מתחיל מגיל שנה:

https://youtu.be/KQ45r05mvSc


הדעה המקובלת לגבי החשיפה שלהם ל"מסכים":

https://youtu.be/xWktyxtkjTo


והצורך לשמור עליהם מייצר שירותים כאלו:

https://youtu.be/OAJ5-HIAAfE


מולם מדברים על "מהגרים דיגיטליים", מי שלא נולדו עם הטכנולוגיה הזו:

https://youtu.be/w2FysgEiJXM


סרטון תיעודי קצר על הילידים והשינויים במוחם:

https://youtu.be/-0KqvieRgnU?long=yes


והרצאת וידאו קצרה על ההבדלים בין ילידים דיגיטליים ומהגרים דיגיטליים:

https://youtu.be/n_9gI0B4nS4?long=yes

ילדות

מילטון לוין
מי המציא את "חוות הנמלים"?



התלהבות גדולה מנמלים בבית אין לאף אחד. אבל הנַמלוּל (Formicarium), בלועזית פורמיקריום, הוא קן נמלים מלאכותי שנועד ללימוד על חיי מושבת הנמלים וצפייה בהתנהגותן בה. לא נדיר היה למצוא אותו פעם בבתי ספר ואוניברסיטאות. אבל תופתעו ודאי לשמוע שנמלול מסחרי בשם "חוות הנמלים" הפך פעם בארצות הברית ללהיט מכירות ענקי לילדים ולמשפחות. למעשה אנשים שילמו במיטב כספם, כדי להכניס נמלים הביתה.

את הנמלול הראשון שנמכר באופן מסחרי המציא פרופסור להנדסה בשם פרנק אוסטין. הוא היה מורכב משני חלונות זכוכית שהוחזקו על ידי מסגרת עץ מלאה באדמה. בתוכה התנהל קן נמלים שניתן היה לצפות בו. אוסטין רשם את הנמלול כפטנט בסוף שנות ה-20 ושיווק אותו לבתי ספר ולמוזיאונים.

אבל ההברקה המסחרית הגדולה הייתה של מילטון לוין, יזם צעצועים אמריקאי. הוא חגג את יום העצמאות האמריקאי בפיקניק עם משפחתו ולא הצליח להסיר את עיניו מתלולית אדמה שאליה וממנה יצאו ונכנסו נמלים כל הזמן בעבודתן.

לוין נזכר בצנצנת הזכוכית שבה גידל נמלים בילדותו. בו במקום הוא החליט לפתח את "חוות הנמלים של דוד מילטון". המתקן הפך אותו לאדם עשיר. ממש כמו ב"נמלול" שפיתח בשנות השלושים הפרופסור פרנק אוסטין, היו משני צידי חוות הנמלים שלו דפנות פלסטיק שקופות. ביניהן היה חול שבו חפרו הנמלים, יצרו מחילות ובנו את הקן שלהן. להשלמת האווירה הכפרית לנמלים, הוא הקפיד לעצב אז את חוות הנמלים כך שיהיו בה ציורים קטנים של תחנת קמח ובתים זעירים...

המוצר כל כך הצליח שהחברה לא הצליחה לעמוד בביקוש. לוין נתן להורים רבים את התחושה שכך יהפכו ילדיהם למדענים וחוקרים. הוא שכר "ציידי נמלים" שקיבלו פני אחד עבור כל נמלה שלכדו, זאת בכדי להכניסן לחוות הנמלים ששיווק. עשרות מיליוני חוות נמלים נמכרו כך במהלך השנים. דרך חוות נמלים שכאלה גילו במשך השנים מיליוני ילדים את החיים המהפנטים של קהילת הנמלים החרוצה. רובם לא הפכו למדענים אבל זה כבר עניין אחר.


הנה סיפורו של מילטון לוין:

https://youtu.be/FY7Jtd8FGBg


מושבת הנמלים השקופה:

http://youtu.be/994zXdEzdnc


יש מושבות נמלים בג'ל שהנמלים ניזונות ממנו:

http://youtu.be/dJSHqOEIhv0


והנה הסבר עליו:

http://youtu.be/_hdxAy0I-Mw


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.