שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה זיגמונד פרויד ומה תרומתו לנפש האדם?
הרופא והפסיכולוג היהודי החשוב זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud) היה רופא, נוירולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה. הוא נולד וגדל בעיר וינה, ממש בשכנות למייסד וחוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל וכיהודי חש לא פעם את האנטישמיות שמסביבו.
כשפרויד הרופא הגיע למסקנה שחלק מתלונות חוליו על כאבים גופניים מקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים להם - הוא החל לחקור את הנושא. הוא שוחח עם מטופלים רבים, הבין ששיחות כאלה יכולות ללמד הרבה דברים על האדם ומכאן הגיע לפסיכולוגיה והצטיין בה.
פרויד הפך די מהרנ לאחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה ה-20. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה.
והוא, אגב, חשב שבבסיס ההתנהגות האנושית נמצא היצר המיני.
השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים, מאמנות, שיווק, יחסי הציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחברה, המדיה ואפילו תרבות הסלפי והאינדבדואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה-21.
פרויד חקר רבות את הלא-מודע ואת החלומות, כעתירי סמלים הקשורים בחייו של החולם. הוא הגדיר את עצמו כ"כובש של הנפש" ובתפיסתו את מחקריו ותפקידו במדע הוא ראה את עצמו כגיבור שחושף את סודות הנפש.
כשניתח את התודעה, גרס פרויד שיש בנפשנו 3 אזורי תודעה. הראשון הוא הלא מודע - שתופס את החלק הגדול ביותר של הנפש. מעליו תת-המודע - בו מאופסן מידע זמין ולמעלה המודע - כל מה שאנו מודעים לו ברגע נתון. זהו לדעתו החלק הקטן ביותר של הנפש.
פרויד חקר גם את הדת והנפש, את ההומור, הפסיכולוגיה של ההמון ואת הדחפים והמיניות האנושית. הוא פיתח את הרעיון שהוריש ניטשה, שהמוח הוא הטייס המכוון את הלב האנושי.
במהלך חייו פיתח פרויד שיטת טיפול חדשה שבה משוחח המטופל עם המטפל, בפגישות קבועות. המטפל מסייע לו בחשיבה מחודשת על עצמו, חשיבה שמסייעת לו לפתור את הקשיים הנפשיים והגופניים שמהם הוא סובל. בימינו נתפסות שיטת הטיפול הזו ושיטת הפסיכואנליזה, שפירושה בחינת הנפש של המטופל, כבסיס של הפסיכולוגיה המודרנית.
לא נפרט כאן על חוויותיו של פרויד כיהודי בווינה. אך מעניין לספר שהוא חווה בה את שנות עלייתו של היטלר לשלטון, את ה"אנשלוס", האיחוד של היטלר את אוסטריה עם גרמניה. כשהסכנה הנאצית לחייו גברה, פרויד הצליח להימלט ללונדון וחי בה שנה. ממש בחודש בו פרצה מלחמת העולם השנייה, שלושה שבועות מתחילתה, הוא הלך לעולמו.
לא בהכל פרויד צדק, אבל ההשפעה שלו היא בלתי נתפסת והתרומה שלו לעולם הפסיכולוגיה והעולם המודרני היא בלתי נתפסת במונחים של אדם יחיד, שאינו דיקטטור או אלברט איינשטיין.
הנה זיגמונד פרויד והפסיכותרפיה (מתורגם):
https://youtu.be/mQaqXK7z9LM
חייו של זיגמונד פרויד:
https://youtu.be/L1ya3HFN2bM
מה ההיסטוריה אומרת עליו (מתורגם):
https://youtu.be/mKG-PEVYOR8
פרויד בחייו והקלטה שלו מתאר את תגליותיו ותורתו:
http://youtu.be/sj2JFI4BsRQ
שיר שמוקדש לו (עברית):
https://youtu.be/xqwJqgatuD8
שיעור ארוך על פרויד (עברית):
https://youtu.be/O0iIbUvREaI?long=yes
ותכנית טלוויזיה על זיגמונד פרויד (עברית):
https://youtu.be/XwqEbWvWaao?long=yes
מה רע בהתאבדות?
התאבדות (Suicide) היא אחת הצורות האיומות למות וצורה איומה עוד יותר לעזוב את העולם.
צריך לומר את האמת. הגורם להתאבדות הוא דיכאון ואותו ניתן לפתור, גם כשהוא נראה ולמי שסובל ממנו הוא תמיד נראה, בלתי פתיר.
אנשים חכמים שעוסקים בתחום האובדנות נוהגים לומר ש"התאבדות היא פתרון סופי לבעיה זמנית". מה שכל כך רע הוא שאת הכאב הבלתי נתפס יחוו דווקא בני המשפחה והאוהבים שהיו יכולים לסייע לאהוב המדוכא והיו מאושרים לעשות זאת, בהתחשב באלטרנטיבה הנוראה שהם ישאו מיום ההתאבדות ולאורך כול חייהם, תחושת הכישלון האיומה, המתלווה לאובדן האדם שכה אהבו.
כי לדיכאון שיכול להביא להתאבדות יש פתרונות טיפוליים יעילים וטובים. ההוכחה לכך הם הרבים שנכשלו בניסיון ההתאבדות, טופלו נפשית ובהמשך מעידים שאם היו יודעים עד כמה החיים יכולים להיות טובים, אחרי טיפול בדיכאון שחוו, לא היו מנסים לבצע את המעשה הנורא.
התאבדות, וחשוב להבין את זה, היא לא מעשה של אנשים שרוצים למות. היא מעשה של אנשים שלא יכולים לעמוד בסבל הקיומי שהם חווים. יש דרך להיפטר מהסבל הזה והיא עוברת בטיפול. אסור שהיא תוחלף בבית עלמין ומשפחה כואבת.
נכון, גם אנשים מפורסמים ומאוד מצליחים מתאבדים לא פעם. נטלו את חייהם בשיא ההצלחה גם כוכבי ענק כמו קורט קוביין, מנהיג "נירוונה", דרך איאן קרטיס מנהיג להקת הפוסט-פאנק "ג'וי דיוויז'ן" ועוד רבים אחרים.
אפילו מייק ברנט, כוכב-העל הצרפתי מישראל, שנטל את חייו בפריז וגם הדי ג'יי המצליח אביצ'י. כמעט תמיד היו להם סיבות, מסמים או מחלות קשות ועד הפרעות נפשיות ודכאונות שהיו חלק מהמחיר ששילמו על ההצלחה האדירה שחוו והלחצים שבצידה. אבל תמיד ניתן היה לטפל בהן מבלי שהמתאבד יילך לעולמו בצורה כל כך קשה.
אם אתם חושבים על התאבדות בקשו עזרה. מאימא, אבא, יועצת או מחנך שאתם סומכים עליו. ואם חבר או חברה במצוקה ומראים סימנים של אובדנות, ספרו ליועצת בית הספר או למורה. זו לא הלשנה - זו חברות!
ומשהו מהמיתולוגיה היוונית: כשהומרוס פגש את אכילס, הוא בטוח שאכילס מתענג על התדמית לה זכה כגדול הגיבורים. אבל אכילס מסביר לו כמה שהוא טועה במשפט האלמותי:
"אל תנסה לנחם אותי, אודיסאוס הרם, על מותי", אומר לו אכילס המת. "היה לי יותר טוב לחיות על פני הארץ ולהיות עבד לאדם חסר נחלה ודל ברכוש, מאשר למלוך על רוחות המתים".
אז הכל לשווא כשמתים. אין לקח חשוב מזה שלמד הומרוס מאכילס. בחרו בחיים, לכם ולחבריכם. עשו הכל כדי לקבל עזרה. החיים יפים!
הנה ההתאבדויות וכיצד למנוע אותן:
https://youtu.be/lW2Cv08u3NI
סימנים שיכולים להיות תמרור אזהרה (מתורגם):
https://youtu.be/vGXzHxhKJAQ
מיתוסים מופרכים על אובדנות (עברית):
https://youtu.be/wMIhdIyDbVY
יש גם תכנית לימודים שבתי ספר יכולים לאמץ (עברית):
https://youtu.be/OLa7XGMfb1o
על מייק ברנט (עברית):
https://youtu.be/Hfn5M2rjhSY
אלמנתו של איאן קרטיס מספרת על הקשיים שלו והאובדנות המתמשכת:
https://youtu.be/yod9zmozsyU
אביצ'י שנאבק בהתמכרות לאלכוהול ובעיות בריאות ונפש וההצלחה שרדפה אותו:
https://youtu.be/DgqLGgEghyw
במקום לטפל בעצמו הוא התאבד בשיאו:
https://youtu.be/jlAJOzvlhuM
מי שניסתה להתאבד מספרת כיצד ניסיון נוסף שנכשל להתאבדות לימד אותה להילחם ולנצח את הדיכאון?
https://youtu.be/h2au58zB_kk
ואנשים שאיבדו את אהוביהם מדברים:
https://youtu.be/Jjh1W_TbUNY
למה אנשים פוחדים ממעליות?
פחד ממעליות הוא תופעה נפוצה יותר מאשר חושבים. במחקרים שונים נמצא שבין 5-13% מהאוכלוסייה חווים מידות מסוימות של חרדה בעת השימוש במעליות,
אך נראה שהפחד של רבים ממעליות קשור בפחד או חרדה רחבים הרבה יותר. התופעה הזו נמצאת בצומת של כמה מהפחדים הבסיסיים שטבועים עמוק בתוך הנפש האנושית.
הסיבה הראשונה נעוצה בפחד מחללים סגורים, הידוע כקלאוסטרופוביה (Claustrophobia). המעלית היא בעצם קופסה קטנה ללא חלונות שסוגרת אותנו מכל הכיוונים והרגש של לכידה מעורר תגובה פרימיטיבית שמופעלת כאשר מערכת העצבים שלנו חשה שאין דרך בריחה מיידית. למרות שמדובר במצב בטוח לחלוטין, האמיגדלה (Amygdala) שבמוח מזהה את המצב כמסוכן ומפעילה את מנגנון "הילחם או ברח" (Fight or flight).
גורם נוסף הוא איבוד השליטה. ברגע שהדלתות נסגרות, המשתמש נמצא תחת מרות המכונה. הוא אינו יכול לעצור במקום שירצה, לא מסוגל לפתוח דלתות ולא יכול להשפיע על מהירות התנועה. תחושת חוסר האונים הזו מעוררת חרדה אצל אנשים רבים, במיוחד אלו עם נטייה לרצות לשלוט בסביבתם.
עוד ממד לחרדה מוסיף הפחד מנפילה. למרות שמעליות מודרניות בטוחות ביותר ומצוידות במערכות בטיחות מרובות, תחושת התנועה האנכית יכולה לעורר את הפחד הקדמון מגבהים. כשהמעלית עוצרת בפתאומיות או רועדת מעט, המוח מפעיל אזעקת סכנה.
מקור נוסף לחרדה הוא הרעש. צלילי המנועים, החריקות הנקישות יוצרים סביבה קולית מאיימת שיכולה להפעיל את הדמיון הפעיל ולסמן תקלות אפשריות. אנשים רבים מדווחים שהם מקשיבים לכל צליל חריג ומפרשים אותו כסימן לבעיה טכנית. בסרט האייקוני "הניצוץ" (The Shining), השתמש הבמאי הנודע סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) דווקא ברעשי המעלית המפחידים כדי ליצור מתח.
גם הממד החברתי אינו זניח. המעלית יוצרת בחלל קטן קרבה פיזית כפויה עם זרים. זה דבר שיכול לגרום לרבים לאי נוחות חברתית (Social Anxiety). התחושה של "מה יקרה אם ניתקע כאן יחד" מוסיפה לחרדה.
גורם מעניין נוסף הוא "אפקט הקופסה השחורה" - המעלית נעה בין קירות, ללא אפשרות לראות את החוץ. חוסר המידע הוויזואלי על המיקום והמהירות יכול ליצור דיסאוריאנטציה (Disorientation), תחושת אובדן שליטה מאיימת משהו. זו הסיבה שעבור מרבית האנשים מעליות זכוכית הן פחות מפחידות.
וכך, למרות שמעליות הן בין האמצעים הבטוחים ביותר לתחבורה, הפחד מהן היה ונשאר חזק. החרדה, מסתבר שוב ושוב, אינה תמיד רציונלית. היא נובעת מתגובות אוטומטיות של מערכת העצבים שלנו, שהתפתחה לפני אלפי שנים, בעת שהתלכדות בחללים צרים וסגורים אכן הייתה מסוכנת לחיים.
הנה הפחד ממעליות והבסיס שלו:
https://youtu.be/_7_4cdIOQf8
מדובר בחרדה ולא סתם בפחד:
https://youtu.be/jnDZhGi4CLg
כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:
https://youtu.be/7YEyTX9Wo14
מהפנט שמנסה בהיפנוזה להכניס חרדה למעלית:
https://youtu.be/iEgypgNkidM
ומה לעשות אם נתקעתי במעלית?
https://youtu.be/oqVWwJd2Sh4
מהו הפחד?
פחד (Fear) הוא רגש שיש לו תפקיד הישרדותי אצל בני אדם. בראש ובראשונה הוא נועד לגרום לאדם להיות זהיר יותר. מקורו ההוא באינסטינקטים החייתיים שלנו והוא מלווה אותנו מעידנים קדומים. גם אם אנו בני אדם משכילים ומתקדמים מהמאה ה-21, במוחנו הפחד מחיית טרף שרודפת אחרינו ממשיך להתקיים גם היום.
הפחד נוכח הסכנה מביא את המוח לתפקוד מותאם. הוא מכין אותנו פיזית להתמודדות מול איום חיצוני, כשבתוך שניות מופעלת מערכת של "הילחם או ברח" (Fight or flight response). מדובר בתגובה של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו. נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.
הפחד הזה כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח, להילחם, או לקפוא במקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו.
לפחד ביטויים פיזיים שונים, כמו קצב לב מואץ המספק יותר דם, הזעה מוגברת, אישונים מתרחבים ונשימה מואצת. אלו מאפשרים הזרמת דם וחמצן מוגברת לשרירים הנמתחים, על חשבון איברים כמו מערכת העיכול, שאינם חיוניים להישרדות.
המעניין הוא שהתגובות האוטומטיות הללו אינן משתנות בין מקרים שבהם הפחד הוא אמיתי ונובע מאיום של ממש, או מקרים של פחד שמקורו בראשנו, כמו פחד במה, פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים וכדומה.
גם בגיל הילדות יש לפחד תפקיד. סוגי הפחד השונים הם שלבי התפתחות אצל הילד והם סוג של מנגנוני שמירה החשובים לרווחתו.
המדהים הוא שעם כל המשמעות המבאסת של הפחד, רובנו מוכנים לשלם ולהשקיע סכומי כסף, לעתים גבוהים מאוד, בכדי לפחד. שמתם לב כמה מאיתנו מטורפים על מתקנים מפחידים בלינה פארק? כמה מוכנים לשלם כדי לטפס על צוקים מטורפים, לעיתים בלי מכשירים או אמצעי הגנה ובטיחות וכמה פעמים אנו עושים דברים אסורים ומפחידים, רק כי זה מרגש אותנו ומציף אדרנלין?
הנה תגובת הגוף לפחד:
https://youtu.be/zSwMn9g4OgQ
הסבר לפחד האנושי מהחושך:
http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk
מסתבר שהפחד הוא גם כיף, אבל בתנאים מסוימים של חוויה בה הסכנה מבוקרת ונשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/oetVvR5RQUs
והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
מאיפה בא הפחד מג'וקים?
אנטומופוביה (Entomophobia), הפחד ממקקים, תיקנים או ג'וקים בשפת העם, הוא אחד הפחדים הנפוצים ביותר בעולם המערבי. אבל הוא לא תמיד מובן. שהרי הם לא ארסיים ולא מצוידים בשיניים חדות או עוקץ מאיים ולכל מי שזוכר - תמיד נראה שהם מפחדים מאיתנו הרבה יותר מהפחד שלנו מהם.
ובכל זאת, מאיפה החרדה הזו מהם?
הסיבות לפחד זה מרתקות ומשלבות גורמים אבולוציוניים, תרבותיים ופסיכולוגיים (ראו סעיף בהמשך).
כללית, כדאי לדעת שתפקיד הפחד הוא לשמור עלינו מנזק חיצוני לגוף, בעוד שהגועל נועד לשמור עלינו מפגיעה פנימית בגוף, כמו מחלה או הרעלה שיכולים לפגוע באיברים הפנימיים שלנו.
הימנעות ממפגש עם ג’וק יעילה בטווח המיידי מאד. אבל בטווח הארוך היא הופכת לדרך הקבועה והיחידה בה ינהג מי שחושש להתמודד עם הפחד. מה שהכי חמור בכך הוא שההימנעות לא מאפשרת למי שחוששים מג'וקים ללמוד שהם לא באמת מסוכנים וששום אסון לא יתרחש מעצם המפגש איתם.
תגובות של פחד או גועל מחרקים ובמיוחד מתיקנים היא לגמרי נורמלית. יש לה גם הסבר אבולוציוני שקשור בעבר הרחוק בו הם היו מסוכנים. הרתיעה הטבעית שלנו מהם נובעת מהארס שהיה להם אז.
וגם כיום כ-11% מהאוכלוסיה סובלים ונתקפים בחרדה ומתחושות של גועל בהיתקלות עם תיקנים וחרקים שונים, חשוב לדעת שזוהי פוביה אישית שכל אדם בה פוחד או נגעל במינון שונה.
#הסיבות לפחד
ככל הנראה, הסיבה העיקרית לפחד הלא-רציונלי ממקקים היא ביסודה סיבה סביבתית, עם מעט גנטיקה.
בניסוי מדעי הגישו החוקרים לילדים ולמבוגרים כוס מיץ שמתוכה הם הוציאו ג'וק. בעוד שהמבוגרים נגעלו מהג'וקים, גם כשהוסבר להם שהם חוטאו לחלוטין מכל זיהום, הילדים לא התקשו ולא נגעלו ומיהרו לשתות מהמיץ.
למידה חברתית וחיקוי - חשובה ההבנה שחיקוי היא סיבה ברורה לילדים לחשש מתיקנים. הם נוטים לחקות את ההתנהגות של הוריהם או את מי שמשמעותיים בסביבתם. מחקר בתחום מצא קשר מובהק בין פחד של ילדים מג'וקים לפחד דומה אצל הוריהם.
כך שיכולה להוביל לפחד כזה כל חשיפה של ילד לטראומה של אדם קרוב ממקק, גם אם זה קרה בילדותו המוקדמת. אגב, מחקרים בפסיכולוגיה התפתחותית מראים שרוב הפחד מחרקים נרכש בגיל צעיר מאוד, בגילאי 4 עד 7. הילדים לומדים לפחד מחרקים דרך תגובות הוריהם או אחרים בסביבתם. כשילד רואה את אמו קופצת בבהלה למראה ג'וק, מוחו מתוכנת באופן עצמאי להגיב בצורה דומה.
גנטיקה - אגב, עוד אפשרות היא שהפוביה עוברת אלינו באופן גנטי, נושא שנחקר לא מעט ויש לו בסיס. המוח האנושי שלנו תוכנת באבולוציה לזהות ולהגיב במהירות לתנועות מהירות ובלתי צפויות. אלה בדיוק התנועות האופייניות למקקים. הם נעים במהירות ובצורה אקראית, מה שמפעיל אצלנו את מערכת ההישרדות הבסיסית שטבועה בנו.
מחקרים במדעי המוח מראים גם הם. שהאמיגדלה (Amygdala), מרכז הפחד במוח, מגיבה באופן אוטומטי לתנועות כאלה עוד לפני שאנחנו מודעים להן. לכן הבהלה האינסטינקטיבית שלנו מג'וקים.
תרבות - התקשורת והתרבות הפופולרית מחזקות גם הן את הפחד הזה. סרטי אימה מרבים להשתמש בחרקים ענקיים ובנחילי חרקים תוקפניים כדי לעורר אצלנו פחד. ספרים, סדרות טלוויזיה ומשחקי מחשב מציגים חרקים באור שלילי, מה שמחזק את התפיסה שלהם כיצורים מפחידים.
גם הקשר ההיסטורי של החרקים למחלות ומגפות מחזק את הפחד מהם. תיקנים, זבובים וחרקים אחרים נקשרו לאורך ההיסטוריה להתפרצויות של מחלות קשות והמוח האנושי פיתח מנגנון הגנה טבעי שמעורר דחייה ממה שנתפס כמסוכן לבריאות, תופעה שנקראת בפסיכולוגיה "גועל מגן" (Protective Disgust). בפסיכולוגיה האבולוציונית זה גם ההסבר להימנעות שלנו ממזיקים ומחלות.
לעניין התרבותי, חשוב לציין שהפחד שלנו מחרקים אינו אוניברסלי ולא בכל התרבויות רווח החשש מג'וקים. בתרבויות מסוימות, במיוחד במזרח אסיה, חרקים נתפסים באופן חיובי יותר. בעוד שבמערב הצרצרים נתפסים לרוב כמטרד) ביפן, למשל, הם נחשבים לסמל של מזל טוב. לא מעט אנשים בעולם גם מגדלים תיקנים כחיות מחמד, כמו התיקן הלוחש (Madagascar hissing cockroach) של מדגסקר.
#פוביה קלינית
מי שסובלים מפחד משתק ולא רציונלי ממקקים ייתכן שהסיבה לכך היא פוביה, ובעברית: בעתה. לעומת חרדה שהיא בהחלט נורמלית, הפוביה היא הפרעה נפשית אובססיבית שלמי שסובלים ממנה ברור שהתיקנים הללו מהווים סכנה ממשית לחייהם, מה שגורם למוח שלהם לשלוח לגופם אותות הישרדותיים ולנהוג באופן שיגן עליהם.
מחקרים בתחום הפסיכותרפיה מראים שטיפול בפחד מחרקים יכול להיות יעיל מאוד, במיוחד כשמשתמשים בשיטות של חשיפה הדרגתית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
ועדיין, הבנת המקורות של הפחד יכולה לסייע בהתמודדות איתו, גם אם הוא נראה בלתי רציונלי בעליל.
הנה סיפורו של הפחד המקקים (עברית):
https://youtu.be/J8UkqhnAuPQ
יש מי שלא רואים בהם אויבים (עברית):
https://youtu.be/XjBLvWrzkTI
והאמת המדעית על התיקנים (עברית):
https://youtu.be/MD33v-IUb9Y
מהו פחד במה?
פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.
הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה (מתורגם):
http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s
וכך אנשים גורמים שיקשיבו להם בשקיקה (מתורגם):
https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes
מהי המחלה הנפשית אנורקסיה?
אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.
אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות.
הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות.
החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.
אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).
לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם.
אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.
האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית.
נמצא שכבר במאות ה13 וה-14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.
מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירוש המילה הוא היעדר או אובדן של התיאבון.
הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:
http://youtu.be/J9ukNldqfjw
יש גם בנים אנורקטיים (עברית):
https://youtu.be/gxDM-K023jg
המחשת ההבדל שבין המציאות לבין התפיסה של החולים את עצמם:
http://youtu.be/BuUTBvrn-do
סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה (עברית):
http://youtu.be/4y8lZl7z7fE
נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים (עברית):
http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ
כתבת טלוויזיה על הפעילות החשובה בנושא (עברית):
http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s
וסרט תיכון קצר ומטלטל (עברית):
http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
מה מחזק את הדימוי העצמי שלנו?
הקומיקאי המיתולוגי רודני דיינג'רפילד סיפר פעם בהומור "אמרתי לפסיכיאטר שלי שכולם שונאים אותי, אבל התשובה שלו הייתה: אל תהיה מגוחך, לא כולם פגשו אותך עדיין..."
אבל עכשיו ברצינות... מסתבר שיש מרכיבים שונים שיכולים לחזק או להחליש את ההערכה העצמית (Self-Esteem) והדימוי העצמי שלנו. הנה כמה מהם:
ההורה שלך - ראשית, אנו משווים את עצמנו להורה שלנו, מאותו המין. אם אתה בן ואביך היה מצליח ממך, יש סיכוי רב שתחוש כישלון ביחס אליו. אם לעומת זאת הוא היה עני ואתה אינך עשיר גדול, אבל השגת בכל זאת יותר ממנו - הדימוי העצמי שלך יגדל משמעותית ויהיה ככל הנראה חיובי.
קבוצת השווים - אנשים שלמדו איתנו, שהם בגילנו וגרים באזור שלנו בעולם, הם קבוצה שאנו משווים את עצמנו אליה. במילים אחרות, הדימוי העצמי שלנו יינזק קשות אם מישהו מאלו הצליח באופן מדהים. אם אלה אנחנו שהצלחנו - סביר שהדימוי העצמי שלנו ימריא יפה מאד...
זו, אגב, סיבה טובה לחשוב לפני שאתם משתתפים בפגישת המחזור הבאה שלכם, אם כי, במחשבה שנייה, הפייסבוק היום עושה עבודה לא רעה בעדכון מדויק מה קורה עם חברי הילדות שלנו, על אף ששם מדווחות כמובן בעיקר ההצלחות של כולם, הבילויים והאושר האינסופי שכל אחד חווה...
האהבה שקיבלנו בילדות - מסתבר שסוג האהבה שהעניקו לנו ההורים בילדותנו משפיע מאד על הדימוי העצמי של המבוגרים שנהיה. אהבה לא מותנית שנתנו לנו ההורים תהפוך אותנו כנראה לבעלי דימוי עצמי טוב. מי שזכו באהבה מותנית, כזו שניתנה על פי ההישגים שלנו והציונים, יהיו יותר הישגיים, אבל גם פחות בטוחים בעצמם בבגרותם. הם ייקחו כישלונות קשה יותר ויהיו זקוקים כל הזמן למחיאות כפיים על הישגיהם.
כך נבנה הדימוי העצמי שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/wC9S_fFMnaU
וכמה דרכים להעלאת ההערכה העצמית (מתורגם):
https://youtu.be/l_NYrWqUR40
איך חנויות ואתרי שיווק מעודדים קניות אימפולסיביות?
מכירים את בלבול החושים שמתלווה לגלישה אל אתר קניות באינטרנט או לביקור בקניון עשיר באפשרויות קנייה? שמתם לב איך לפתע משתבשים לכם בסופרמרקט לא פעם כושר השיפוט והשליטה העצמית שלכם בארנק או בכרטיס האשראי?
זה לא קורה לכם או להורים שלכם במקרה. מדענים יודעים להעריך ש-50% מהרכישות שלנו הן כאלה שלא תכננו מראש. זה נתון מדהים שזכה לשם "קניות דחפים" (Impulse buying). רכישות כאלה מייצרות רווחים עצומים למוכרים, כי הן מפתות את הצרכן או הצרכנית להתעלם מרשימת הקניות שלהם ומרגע שהרשימה נפרצת קל הרבה יותר למכור לך שטויות.
כך שכדאי לדעת שקניות לא מתוכננות, או רכישות אימפולסיביות כאלה, נוצרות במכוון על ידי מומחי הרשתות והאתרים הללו. הם יודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים במוח שלנו ולגרום לנו לעשות דברים שלא התכוונו מראש. הדופמין נותן לנו הרגשה נהדרת ומאוד מטעה. פרטים על כך עוד רגע.
אבל איך זה מצליח להם?
אז מדובר במה שנקרא "אפקט גרואן" (Gruen effect). זה מתייחס לקנייה בולמוסית של מוצרים שלא תיכננו לקנות ברשימת הקניות שלנו. דברים שקנינו מבלי להתכוון מראש ובהחלטה רגעית, בלי לחשוב.
אותן קניות אימפולסיביות שהזכרנו הן חלק משמעותי בתרבות הצריכה המטורפת של העולם השבע, זו שקיבלה גם את המנוי הסרקסטי של "תרבות השפע". למה סרקסטי? - כי מרבית "פורצי רשימת הקניות" הללו אינם אנשים אמידים. הם קונים המון דברים מיותרים ולא מעט בשל כך גם נכנסים לאוברדרפט ולחובות בחשבון הבנק והאשראי שלהם.
"אפקט גרואן" נקרא על שמו של אדריכל הקניון הראשון, ויקטור גרואן, הידוע כמי שייסד ב-1959 את הקניון הראשון בארה"ב.
האפקט כאפקט פסיכולוגי פועל בכניסה של אדם לחנות, בין אם פיזית ובין בכניסה וירטואלית לאתר המוכר מוצרים, כי אין הבדל פסיכולוגי בכניסה אליהם. מאיקאה ועד אמזון - חברות מסחר מתקדמות יודעות לייצר אותו היטב.
יש גם קניה רגשית (Emotional shopping), שבה אנו קונים כדי לפצות את עצמנו על תסכול, עצב, דכאון וכדומה.
בין אם יש לנו כסף למימון הקניות המיותרות ובין אם לא - החומרנות הזו שבה אנו קונים דברים שאיננו זקוקים להם היא בעיה. הקניות הללו הן אחת הסיבות למצבים כלכליים קשים אצל משפחות רבות ויחידים בעולם המודרני ובמיוחד במדינות המפותחות. הם אחת הסיבות העיקריות, אם לא העיקרית, שאנשים חיים על המינוס ולא מצליחים לחיות לפי הכנסותיהם. זו גם הסיבה שארגוני צרכנות ומחוקקים בלא מעט מדינות, חוקקו חוקים המאפשרים ביטול קניות באינטרנט והחזרת או החלפת מוצרים בחנויות רגילות.
אבל לא סתם זה קורה. השופינג המלהיב, התזזיתי, מייצר הדופמין וזה שאין לו סוף, מתנהל לא רק במרחבי הקניון או בין מסכי המוצרים של אמזון או עלי אקספרס. השופינג הזה הוא חלק מתרבות שפע, או לפחות כך היא נקראת כי השפע שאנו חשים הוא די אשלייה במרבית המקרים. יש שפע - הוא פשוט לא נחלתם של רובנו. השופינג הזה הוא חלק מקדחת קניות אנושית, קניות שברובן אינן נחוצות ומייצרות זבל בכמויות, זיהום אוויר מטורף, עקירת יערות, הרס משאבי טבע יקרים מפז וחשובים גם לקיומנו על כדור הארץ. ניצול של עובדים במדינות עניות, סחר לא הוגן ועוד המון דברים מעוותים.
הנה הקניות של ההזדמנות או הקניה הרגשית, שמנסה לגרום לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו או לפצות על דיכאון או עצב:
https://youtu.be/cF2UzT0TCBA
קונים אונליין בקלות ובזול, הדופמין עולה, ההתרגשות גואה ואז...
https://youtu.be/_qWHJ29-s4U
זהו אפקט גרואן שמסביר את הקניות האימפולסיביות:
https://youtu.be/plyZzgAsODc
כך מייצרת איקאה מכירות מטורפות של דברים שלא התכוונו לקנות:
https://youtu.be/WYKUJgMRQ7A
זו הדרך בה תוכלו להמנע מקניות אימפולסיביות:
https://youtu.be/FY6pCHkeED4
משהו על חומרנות ומה המחיר שאנו באמת משלמים עליה:
https://youtu.be/VPjkhhDaeYE
ולסיום, חיוך על קניות וחומרנות:
https://youtu.be/8EPu2gNJI9I
הרופא והפסיכולוג היהודי החשוב זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud) היה רופא, נוירולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה. הוא נולד וגדל בעיר וינה, ממש בשכנות למייסד וחוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל וכיהודי חש לא פעם את האנטישמיות שמסביבו.
כשפרויד הרופא הגיע למסקנה שחלק מתלונות חוליו על כאבים גופניים מקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים להם - הוא החל לחקור את הנושא. הוא שוחח עם מטופלים רבים, הבין ששיחות כאלה יכולות ללמד הרבה דברים על האדם ומכאן הגיע לפסיכולוגיה והצטיין בה.
פרויד הפך די מהרנ לאחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה ה-20. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה.
והוא, אגב, חשב שבבסיס ההתנהגות האנושית נמצא היצר המיני.
השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים, מאמנות, שיווק, יחסי הציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחברה, המדיה ואפילו תרבות הסלפי והאינדבדואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה-21.
פרויד חקר רבות את הלא-מודע ואת החלומות, כעתירי סמלים הקשורים בחייו של החולם. הוא הגדיר את עצמו כ"כובש של הנפש" ובתפיסתו את מחקריו ותפקידו במדע הוא ראה את עצמו כגיבור שחושף את סודות הנפש.
כשניתח את התודעה, גרס פרויד שיש בנפשנו 3 אזורי תודעה. הראשון הוא הלא מודע - שתופס את החלק הגדול ביותר של הנפש. מעליו תת-המודע - בו מאופסן מידע זמין ולמעלה המודע - כל מה שאנו מודעים לו ברגע נתון. זהו לדעתו החלק הקטן ביותר של הנפש.
פרויד חקר גם את הדת והנפש, את ההומור, הפסיכולוגיה של ההמון ואת הדחפים והמיניות האנושית. הוא פיתח את הרעיון שהוריש ניטשה, שהמוח הוא הטייס המכוון את הלב האנושי.
במהלך חייו פיתח פרויד שיטת טיפול חדשה שבה משוחח המטופל עם המטפל, בפגישות קבועות. המטפל מסייע לו בחשיבה מחודשת על עצמו, חשיבה שמסייעת לו לפתור את הקשיים הנפשיים והגופניים שמהם הוא סובל. בימינו נתפסות שיטת הטיפול הזו ושיטת הפסיכואנליזה, שפירושה בחינת הנפש של המטופל, כבסיס של הפסיכולוגיה המודרנית.
לא נפרט כאן על חוויותיו של פרויד כיהודי בווינה. אך מעניין לספר שהוא חווה בה את שנות עלייתו של היטלר לשלטון, את ה"אנשלוס", האיחוד של היטלר את אוסטריה עם גרמניה. כשהסכנה הנאצית לחייו גברה, פרויד הצליח להימלט ללונדון וחי בה שנה. ממש בחודש בו פרצה מלחמת העולם השנייה, שלושה שבועות מתחילתה, הוא הלך לעולמו.
לא בהכל פרויד צדק, אבל ההשפעה שלו היא בלתי נתפסת והתרומה שלו לעולם הפסיכולוגיה והעולם המודרני היא בלתי נתפסת במונחים של אדם יחיד, שאינו דיקטטור או אלברט איינשטיין.
הנה זיגמונד פרויד והפסיכותרפיה (מתורגם):
https://youtu.be/mQaqXK7z9LM
חייו של זיגמונד פרויד:
https://youtu.be/L1ya3HFN2bM
מה ההיסטוריה אומרת עליו (מתורגם):
https://youtu.be/mKG-PEVYOR8
פרויד בחייו והקלטה שלו מתאר את תגליותיו ותורתו:
http://youtu.be/sj2JFI4BsRQ
שיר שמוקדש לו (עברית):
https://youtu.be/xqwJqgatuD8
שיעור ארוך על פרויד (עברית):
https://youtu.be/O0iIbUvREaI?long=yes
ותכנית טלוויזיה על זיגמונד פרויד (עברית):
https://youtu.be/XwqEbWvWaao?long=yes
התאבדות (Suicide) היא אחת הצורות האיומות למות וצורה איומה עוד יותר לעזוב את העולם.
צריך לומר את האמת. הגורם להתאבדות הוא דיכאון ואותו ניתן לפתור, גם כשהוא נראה ולמי שסובל ממנו הוא תמיד נראה, בלתי פתיר.
אנשים חכמים שעוסקים בתחום האובדנות נוהגים לומר ש"התאבדות היא פתרון סופי לבעיה זמנית". מה שכל כך רע הוא שאת הכאב הבלתי נתפס יחוו דווקא בני המשפחה והאוהבים שהיו יכולים לסייע לאהוב המדוכא והיו מאושרים לעשות זאת, בהתחשב באלטרנטיבה הנוראה שהם ישאו מיום ההתאבדות ולאורך כול חייהם, תחושת הכישלון האיומה, המתלווה לאובדן האדם שכה אהבו.
כי לדיכאון שיכול להביא להתאבדות יש פתרונות טיפוליים יעילים וטובים. ההוכחה לכך הם הרבים שנכשלו בניסיון ההתאבדות, טופלו נפשית ובהמשך מעידים שאם היו יודעים עד כמה החיים יכולים להיות טובים, אחרי טיפול בדיכאון שחוו, לא היו מנסים לבצע את המעשה הנורא.
התאבדות, וחשוב להבין את זה, היא לא מעשה של אנשים שרוצים למות. היא מעשה של אנשים שלא יכולים לעמוד בסבל הקיומי שהם חווים. יש דרך להיפטר מהסבל הזה והיא עוברת בטיפול. אסור שהיא תוחלף בבית עלמין ומשפחה כואבת.
נכון, גם אנשים מפורסמים ומאוד מצליחים מתאבדים לא פעם. נטלו את חייהם בשיא ההצלחה גם כוכבי ענק כמו קורט קוביין, מנהיג "נירוונה", דרך איאן קרטיס מנהיג להקת הפוסט-פאנק "ג'וי דיוויז'ן" ועוד רבים אחרים.
אפילו מייק ברנט, כוכב-העל הצרפתי מישראל, שנטל את חייו בפריז וגם הדי ג'יי המצליח אביצ'י. כמעט תמיד היו להם סיבות, מסמים או מחלות קשות ועד הפרעות נפשיות ודכאונות שהיו חלק מהמחיר ששילמו על ההצלחה האדירה שחוו והלחצים שבצידה. אבל תמיד ניתן היה לטפל בהן מבלי שהמתאבד יילך לעולמו בצורה כל כך קשה.
אם אתם חושבים על התאבדות בקשו עזרה. מאימא, אבא, יועצת או מחנך שאתם סומכים עליו. ואם חבר או חברה במצוקה ומראים סימנים של אובדנות, ספרו ליועצת בית הספר או למורה. זו לא הלשנה - זו חברות!
ומשהו מהמיתולוגיה היוונית: כשהומרוס פגש את אכילס, הוא בטוח שאכילס מתענג על התדמית לה זכה כגדול הגיבורים. אבל אכילס מסביר לו כמה שהוא טועה במשפט האלמותי:
"אל תנסה לנחם אותי, אודיסאוס הרם, על מותי", אומר לו אכילס המת. "היה לי יותר טוב לחיות על פני הארץ ולהיות עבד לאדם חסר נחלה ודל ברכוש, מאשר למלוך על רוחות המתים".
אז הכל לשווא כשמתים. אין לקח חשוב מזה שלמד הומרוס מאכילס. בחרו בחיים, לכם ולחבריכם. עשו הכל כדי לקבל עזרה. החיים יפים!
הנה ההתאבדויות וכיצד למנוע אותן:
https://youtu.be/lW2Cv08u3NI
סימנים שיכולים להיות תמרור אזהרה (מתורגם):
https://youtu.be/vGXzHxhKJAQ
מיתוסים מופרכים על אובדנות (עברית):
https://youtu.be/wMIhdIyDbVY
יש גם תכנית לימודים שבתי ספר יכולים לאמץ (עברית):
https://youtu.be/OLa7XGMfb1o
על מייק ברנט (עברית):
https://youtu.be/Hfn5M2rjhSY
אלמנתו של איאן קרטיס מספרת על הקשיים שלו והאובדנות המתמשכת:
https://youtu.be/yod9zmozsyU
אביצ'י שנאבק בהתמכרות לאלכוהול ובעיות בריאות ונפש וההצלחה שרדפה אותו:
https://youtu.be/DgqLGgEghyw
במקום לטפל בעצמו הוא התאבד בשיאו:
https://youtu.be/jlAJOzvlhuM
מי שניסתה להתאבד מספרת כיצד ניסיון נוסף שנכשל להתאבדות לימד אותה להילחם ולנצח את הדיכאון?
https://youtu.be/h2au58zB_kk
ואנשים שאיבדו את אהוביהם מדברים:
https://youtu.be/Jjh1W_TbUNY
פחד ממעליות הוא תופעה נפוצה יותר מאשר חושבים. במחקרים שונים נמצא שבין 5-13% מהאוכלוסייה חווים מידות מסוימות של חרדה בעת השימוש במעליות,
אך נראה שהפחד של רבים ממעליות קשור בפחד או חרדה רחבים הרבה יותר. התופעה הזו נמצאת בצומת של כמה מהפחדים הבסיסיים שטבועים עמוק בתוך הנפש האנושית.
הסיבה הראשונה נעוצה בפחד מחללים סגורים, הידוע כקלאוסטרופוביה (Claustrophobia). המעלית היא בעצם קופסה קטנה ללא חלונות שסוגרת אותנו מכל הכיוונים והרגש של לכידה מעורר תגובה פרימיטיבית שמופעלת כאשר מערכת העצבים שלנו חשה שאין דרך בריחה מיידית. למרות שמדובר במצב בטוח לחלוטין, האמיגדלה (Amygdala) שבמוח מזהה את המצב כמסוכן ומפעילה את מנגנון "הילחם או ברח" (Fight or flight).
גורם נוסף הוא איבוד השליטה. ברגע שהדלתות נסגרות, המשתמש נמצא תחת מרות המכונה. הוא אינו יכול לעצור במקום שירצה, לא מסוגל לפתוח דלתות ולא יכול להשפיע על מהירות התנועה. תחושת חוסר האונים הזו מעוררת חרדה אצל אנשים רבים, במיוחד אלו עם נטייה לרצות לשלוט בסביבתם.
עוד ממד לחרדה מוסיף הפחד מנפילה. למרות שמעליות מודרניות בטוחות ביותר ומצוידות במערכות בטיחות מרובות, תחושת התנועה האנכית יכולה לעורר את הפחד הקדמון מגבהים. כשהמעלית עוצרת בפתאומיות או רועדת מעט, המוח מפעיל אזעקת סכנה.
מקור נוסף לחרדה הוא הרעש. צלילי המנועים, החריקות הנקישות יוצרים סביבה קולית מאיימת שיכולה להפעיל את הדמיון הפעיל ולסמן תקלות אפשריות. אנשים רבים מדווחים שהם מקשיבים לכל צליל חריג ומפרשים אותו כסימן לבעיה טכנית. בסרט האייקוני "הניצוץ" (The Shining), השתמש הבמאי הנודע סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) דווקא ברעשי המעלית המפחידים כדי ליצור מתח.
גם הממד החברתי אינו זניח. המעלית יוצרת בחלל קטן קרבה פיזית כפויה עם זרים. זה דבר שיכול לגרום לרבים לאי נוחות חברתית (Social Anxiety). התחושה של "מה יקרה אם ניתקע כאן יחד" מוסיפה לחרדה.
גורם מעניין נוסף הוא "אפקט הקופסה השחורה" - המעלית נעה בין קירות, ללא אפשרות לראות את החוץ. חוסר המידע הוויזואלי על המיקום והמהירות יכול ליצור דיסאוריאנטציה (Disorientation), תחושת אובדן שליטה מאיימת משהו. זו הסיבה שעבור מרבית האנשים מעליות זכוכית הן פחות מפחידות.
וכך, למרות שמעליות הן בין האמצעים הבטוחים ביותר לתחבורה, הפחד מהן היה ונשאר חזק. החרדה, מסתבר שוב ושוב, אינה תמיד רציונלית. היא נובעת מתגובות אוטומטיות של מערכת העצבים שלנו, שהתפתחה לפני אלפי שנים, בעת שהתלכדות בחללים צרים וסגורים אכן הייתה מסוכנת לחיים.
הנה הפחד ממעליות והבסיס שלו:
https://youtu.be/_7_4cdIOQf8
מדובר בחרדה ולא סתם בפחד:
https://youtu.be/jnDZhGi4CLg
כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:
https://youtu.be/7YEyTX9Wo14
מהפנט שמנסה בהיפנוזה להכניס חרדה למעלית:
https://youtu.be/iEgypgNkidM
ומה לעשות אם נתקעתי במעלית?
https://youtu.be/oqVWwJd2Sh4
פחד (Fear) הוא רגש שיש לו תפקיד הישרדותי אצל בני אדם. בראש ובראשונה הוא נועד לגרום לאדם להיות זהיר יותר. מקורו ההוא באינסטינקטים החייתיים שלנו והוא מלווה אותנו מעידנים קדומים. גם אם אנו בני אדם משכילים ומתקדמים מהמאה ה-21, במוחנו הפחד מחיית טרף שרודפת אחרינו ממשיך להתקיים גם היום.
הפחד נוכח הסכנה מביא את המוח לתפקוד מותאם. הוא מכין אותנו פיזית להתמודדות מול איום חיצוני, כשבתוך שניות מופעלת מערכת של "הילחם או ברח" (Fight or flight response). מדובר בתגובה של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו. נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.
הפחד הזה כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח, להילחם, או לקפוא במקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו.
לפחד ביטויים פיזיים שונים, כמו קצב לב מואץ המספק יותר דם, הזעה מוגברת, אישונים מתרחבים ונשימה מואצת. אלו מאפשרים הזרמת דם וחמצן מוגברת לשרירים הנמתחים, על חשבון איברים כמו מערכת העיכול, שאינם חיוניים להישרדות.
המעניין הוא שהתגובות האוטומטיות הללו אינן משתנות בין מקרים שבהם הפחד הוא אמיתי ונובע מאיום של ממש, או מקרים של פחד שמקורו בראשנו, כמו פחד במה, פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים וכדומה.
גם בגיל הילדות יש לפחד תפקיד. סוגי הפחד השונים הם שלבי התפתחות אצל הילד והם סוג של מנגנוני שמירה החשובים לרווחתו.
המדהים הוא שעם כל המשמעות המבאסת של הפחד, רובנו מוכנים לשלם ולהשקיע סכומי כסף, לעתים גבוהים מאוד, בכדי לפחד. שמתם לב כמה מאיתנו מטורפים על מתקנים מפחידים בלינה פארק? כמה מוכנים לשלם כדי לטפס על צוקים מטורפים, לעיתים בלי מכשירים או אמצעי הגנה ובטיחות וכמה פעמים אנו עושים דברים אסורים ומפחידים, רק כי זה מרגש אותנו ומציף אדרנלין?
הנה תגובת הגוף לפחד:
https://youtu.be/zSwMn9g4OgQ
הסבר לפחד האנושי מהחושך:
http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk
מסתבר שהפחד הוא גם כיף, אבל בתנאים מסוימים של חוויה בה הסכנה מבוקרת ונשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/oetVvR5RQUs
והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
יעוץ נפשי
אנטומופוביה (Entomophobia), הפחד ממקקים, תיקנים או ג'וקים בשפת העם, הוא אחד הפחדים הנפוצים ביותר בעולם המערבי. אבל הוא לא תמיד מובן. שהרי הם לא ארסיים ולא מצוידים בשיניים חדות או עוקץ מאיים ולכל מי שזוכר - תמיד נראה שהם מפחדים מאיתנו הרבה יותר מהפחד שלנו מהם.
ובכל זאת, מאיפה החרדה הזו מהם?
הסיבות לפחד זה מרתקות ומשלבות גורמים אבולוציוניים, תרבותיים ופסיכולוגיים (ראו סעיף בהמשך).
כללית, כדאי לדעת שתפקיד הפחד הוא לשמור עלינו מנזק חיצוני לגוף, בעוד שהגועל נועד לשמור עלינו מפגיעה פנימית בגוף, כמו מחלה או הרעלה שיכולים לפגוע באיברים הפנימיים שלנו.
הימנעות ממפגש עם ג’וק יעילה בטווח המיידי מאד. אבל בטווח הארוך היא הופכת לדרך הקבועה והיחידה בה ינהג מי שחושש להתמודד עם הפחד. מה שהכי חמור בכך הוא שההימנעות לא מאפשרת למי שחוששים מג'וקים ללמוד שהם לא באמת מסוכנים וששום אסון לא יתרחש מעצם המפגש איתם.
תגובות של פחד או גועל מחרקים ובמיוחד מתיקנים היא לגמרי נורמלית. יש לה גם הסבר אבולוציוני שקשור בעבר הרחוק בו הם היו מסוכנים. הרתיעה הטבעית שלנו מהם נובעת מהארס שהיה להם אז.
וגם כיום כ-11% מהאוכלוסיה סובלים ונתקפים בחרדה ומתחושות של גועל בהיתקלות עם תיקנים וחרקים שונים, חשוב לדעת שזוהי פוביה אישית שכל אדם בה פוחד או נגעל במינון שונה.
#הסיבות לפחד
ככל הנראה, הסיבה העיקרית לפחד הלא-רציונלי ממקקים היא ביסודה סיבה סביבתית, עם מעט גנטיקה.
בניסוי מדעי הגישו החוקרים לילדים ולמבוגרים כוס מיץ שמתוכה הם הוציאו ג'וק. בעוד שהמבוגרים נגעלו מהג'וקים, גם כשהוסבר להם שהם חוטאו לחלוטין מכל זיהום, הילדים לא התקשו ולא נגעלו ומיהרו לשתות מהמיץ.
למידה חברתית וחיקוי - חשובה ההבנה שחיקוי היא סיבה ברורה לילדים לחשש מתיקנים. הם נוטים לחקות את ההתנהגות של הוריהם או את מי שמשמעותיים בסביבתם. מחקר בתחום מצא קשר מובהק בין פחד של ילדים מג'וקים לפחד דומה אצל הוריהם.
כך שיכולה להוביל לפחד כזה כל חשיפה של ילד לטראומה של אדם קרוב ממקק, גם אם זה קרה בילדותו המוקדמת. אגב, מחקרים בפסיכולוגיה התפתחותית מראים שרוב הפחד מחרקים נרכש בגיל צעיר מאוד, בגילאי 4 עד 7. הילדים לומדים לפחד מחרקים דרך תגובות הוריהם או אחרים בסביבתם. כשילד רואה את אמו קופצת בבהלה למראה ג'וק, מוחו מתוכנת באופן עצמאי להגיב בצורה דומה.
גנטיקה - אגב, עוד אפשרות היא שהפוביה עוברת אלינו באופן גנטי, נושא שנחקר לא מעט ויש לו בסיס. המוח האנושי שלנו תוכנת באבולוציה לזהות ולהגיב במהירות לתנועות מהירות ובלתי צפויות. אלה בדיוק התנועות האופייניות למקקים. הם נעים במהירות ובצורה אקראית, מה שמפעיל אצלנו את מערכת ההישרדות הבסיסית שטבועה בנו.
מחקרים במדעי המוח מראים גם הם. שהאמיגדלה (Amygdala), מרכז הפחד במוח, מגיבה באופן אוטומטי לתנועות כאלה עוד לפני שאנחנו מודעים להן. לכן הבהלה האינסטינקטיבית שלנו מג'וקים.
תרבות - התקשורת והתרבות הפופולרית מחזקות גם הן את הפחד הזה. סרטי אימה מרבים להשתמש בחרקים ענקיים ובנחילי חרקים תוקפניים כדי לעורר אצלנו פחד. ספרים, סדרות טלוויזיה ומשחקי מחשב מציגים חרקים באור שלילי, מה שמחזק את התפיסה שלהם כיצורים מפחידים.
גם הקשר ההיסטורי של החרקים למחלות ומגפות מחזק את הפחד מהם. תיקנים, זבובים וחרקים אחרים נקשרו לאורך ההיסטוריה להתפרצויות של מחלות קשות והמוח האנושי פיתח מנגנון הגנה טבעי שמעורר דחייה ממה שנתפס כמסוכן לבריאות, תופעה שנקראת בפסיכולוגיה "גועל מגן" (Protective Disgust). בפסיכולוגיה האבולוציונית זה גם ההסבר להימנעות שלנו ממזיקים ומחלות.
לעניין התרבותי, חשוב לציין שהפחד שלנו מחרקים אינו אוניברסלי ולא בכל התרבויות רווח החשש מג'וקים. בתרבויות מסוימות, במיוחד במזרח אסיה, חרקים נתפסים באופן חיובי יותר. בעוד שבמערב הצרצרים נתפסים לרוב כמטרד) ביפן, למשל, הם נחשבים לסמל של מזל טוב. לא מעט אנשים בעולם גם מגדלים תיקנים כחיות מחמד, כמו התיקן הלוחש (Madagascar hissing cockroach) של מדגסקר.
#פוביה קלינית
מי שסובלים מפחד משתק ולא רציונלי ממקקים ייתכן שהסיבה לכך היא פוביה, ובעברית: בעתה. לעומת חרדה שהיא בהחלט נורמלית, הפוביה היא הפרעה נפשית אובססיבית שלמי שסובלים ממנה ברור שהתיקנים הללו מהווים סכנה ממשית לחייהם, מה שגורם למוח שלהם לשלוח לגופם אותות הישרדותיים ולנהוג באופן שיגן עליהם.
מחקרים בתחום הפסיכותרפיה מראים שטיפול בפחד מחרקים יכול להיות יעיל מאוד, במיוחד כשמשתמשים בשיטות של חשיפה הדרגתית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
ועדיין, הבנת המקורות של הפחד יכולה לסייע בהתמודדות איתו, גם אם הוא נראה בלתי רציונלי בעליל.
הנה סיפורו של הפחד המקקים (עברית):
https://youtu.be/J8UkqhnAuPQ
יש מי שלא רואים בהם אויבים (עברית):
https://youtu.be/XjBLvWrzkTI
והאמת המדעית על התיקנים (עברית):
https://youtu.be/MD33v-IUb9Y
פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.
הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה (מתורגם):
http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s
וכך אנשים גורמים שיקשיבו להם בשקיקה (מתורגם):
https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes
אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.
אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות.
הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות.
החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.
אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).
לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם.
אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.
האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית.
נמצא שכבר במאות ה13 וה-14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.
מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירוש המילה הוא היעדר או אובדן של התיאבון.
הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:
http://youtu.be/J9ukNldqfjw
יש גם בנים אנורקטיים (עברית):
https://youtu.be/gxDM-K023jg
המחשת ההבדל שבין המציאות לבין התפיסה של החולים את עצמם:
http://youtu.be/BuUTBvrn-do
סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה (עברית):
http://youtu.be/4y8lZl7z7fE
נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים (עברית):
http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ
כתבת טלוויזיה על הפעילות החשובה בנושא (עברית):
http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s
וסרט תיכון קצר ומטלטל (עברית):
http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
הקומיקאי המיתולוגי רודני דיינג'רפילד סיפר פעם בהומור "אמרתי לפסיכיאטר שלי שכולם שונאים אותי, אבל התשובה שלו הייתה: אל תהיה מגוחך, לא כולם פגשו אותך עדיין..."
אבל עכשיו ברצינות... מסתבר שיש מרכיבים שונים שיכולים לחזק או להחליש את ההערכה העצמית (Self-Esteem) והדימוי העצמי שלנו. הנה כמה מהם:
ההורה שלך - ראשית, אנו משווים את עצמנו להורה שלנו, מאותו המין. אם אתה בן ואביך היה מצליח ממך, יש סיכוי רב שתחוש כישלון ביחס אליו. אם לעומת זאת הוא היה עני ואתה אינך עשיר גדול, אבל השגת בכל זאת יותר ממנו - הדימוי העצמי שלך יגדל משמעותית ויהיה ככל הנראה חיובי.
קבוצת השווים - אנשים שלמדו איתנו, שהם בגילנו וגרים באזור שלנו בעולם, הם קבוצה שאנו משווים את עצמנו אליה. במילים אחרות, הדימוי העצמי שלנו יינזק קשות אם מישהו מאלו הצליח באופן מדהים. אם אלה אנחנו שהצלחנו - סביר שהדימוי העצמי שלנו ימריא יפה מאד...
זו, אגב, סיבה טובה לחשוב לפני שאתם משתתפים בפגישת המחזור הבאה שלכם, אם כי, במחשבה שנייה, הפייסבוק היום עושה עבודה לא רעה בעדכון מדויק מה קורה עם חברי הילדות שלנו, על אף ששם מדווחות כמובן בעיקר ההצלחות של כולם, הבילויים והאושר האינסופי שכל אחד חווה...
האהבה שקיבלנו בילדות - מסתבר שסוג האהבה שהעניקו לנו ההורים בילדותנו משפיע מאד על הדימוי העצמי של המבוגרים שנהיה. אהבה לא מותנית שנתנו לנו ההורים תהפוך אותנו כנראה לבעלי דימוי עצמי טוב. מי שזכו באהבה מותנית, כזו שניתנה על פי ההישגים שלנו והציונים, יהיו יותר הישגיים, אבל גם פחות בטוחים בעצמם בבגרותם. הם ייקחו כישלונות קשה יותר ויהיו זקוקים כל הזמן למחיאות כפיים על הישגיהם.
כך נבנה הדימוי העצמי שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/wC9S_fFMnaU
וכמה דרכים להעלאת ההערכה העצמית (מתורגם):
https://youtu.be/l_NYrWqUR40
מכירים את בלבול החושים שמתלווה לגלישה אל אתר קניות באינטרנט או לביקור בקניון עשיר באפשרויות קנייה? שמתם לב איך לפתע משתבשים לכם בסופרמרקט לא פעם כושר השיפוט והשליטה העצמית שלכם בארנק או בכרטיס האשראי?
זה לא קורה לכם או להורים שלכם במקרה. מדענים יודעים להעריך ש-50% מהרכישות שלנו הן כאלה שלא תכננו מראש. זה נתון מדהים שזכה לשם "קניות דחפים" (Impulse buying). רכישות כאלה מייצרות רווחים עצומים למוכרים, כי הן מפתות את הצרכן או הצרכנית להתעלם מרשימת הקניות שלהם ומרגע שהרשימה נפרצת קל הרבה יותר למכור לך שטויות.
כך שכדאי לדעת שקניות לא מתוכננות, או רכישות אימפולסיביות כאלה, נוצרות במכוון על ידי מומחי הרשתות והאתרים הללו. הם יודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים במוח שלנו ולגרום לנו לעשות דברים שלא התכוונו מראש. הדופמין נותן לנו הרגשה נהדרת ומאוד מטעה. פרטים על כך עוד רגע.
אבל איך זה מצליח להם?
אז מדובר במה שנקרא "אפקט גרואן" (Gruen effect). זה מתייחס לקנייה בולמוסית של מוצרים שלא תיכננו לקנות ברשימת הקניות שלנו. דברים שקנינו מבלי להתכוון מראש ובהחלטה רגעית, בלי לחשוב.
אותן קניות אימפולסיביות שהזכרנו הן חלק משמעותי בתרבות הצריכה המטורפת של העולם השבע, זו שקיבלה גם את המנוי הסרקסטי של "תרבות השפע". למה סרקסטי? - כי מרבית "פורצי רשימת הקניות" הללו אינם אנשים אמידים. הם קונים המון דברים מיותרים ולא מעט בשל כך גם נכנסים לאוברדרפט ולחובות בחשבון הבנק והאשראי שלהם.
"אפקט גרואן" נקרא על שמו של אדריכל הקניון הראשון, ויקטור גרואן, הידוע כמי שייסד ב-1959 את הקניון הראשון בארה"ב.
האפקט כאפקט פסיכולוגי פועל בכניסה של אדם לחנות, בין אם פיזית ובין בכניסה וירטואלית לאתר המוכר מוצרים, כי אין הבדל פסיכולוגי בכניסה אליהם. מאיקאה ועד אמזון - חברות מסחר מתקדמות יודעות לייצר אותו היטב.
יש גם קניה רגשית (Emotional shopping), שבה אנו קונים כדי לפצות את עצמנו על תסכול, עצב, דכאון וכדומה.
בין אם יש לנו כסף למימון הקניות המיותרות ובין אם לא - החומרנות הזו שבה אנו קונים דברים שאיננו זקוקים להם היא בעיה. הקניות הללו הן אחת הסיבות למצבים כלכליים קשים אצל משפחות רבות ויחידים בעולם המודרני ובמיוחד במדינות המפותחות. הם אחת הסיבות העיקריות, אם לא העיקרית, שאנשים חיים על המינוס ולא מצליחים לחיות לפי הכנסותיהם. זו גם הסיבה שארגוני צרכנות ומחוקקים בלא מעט מדינות, חוקקו חוקים המאפשרים ביטול קניות באינטרנט והחזרת או החלפת מוצרים בחנויות רגילות.
אבל לא סתם זה קורה. השופינג המלהיב, התזזיתי, מייצר הדופמין וזה שאין לו סוף, מתנהל לא רק במרחבי הקניון או בין מסכי המוצרים של אמזון או עלי אקספרס. השופינג הזה הוא חלק מתרבות שפע, או לפחות כך היא נקראת כי השפע שאנו חשים הוא די אשלייה במרבית המקרים. יש שפע - הוא פשוט לא נחלתם של רובנו. השופינג הזה הוא חלק מקדחת קניות אנושית, קניות שברובן אינן נחוצות ומייצרות זבל בכמויות, זיהום אוויר מטורף, עקירת יערות, הרס משאבי טבע יקרים מפז וחשובים גם לקיומנו על כדור הארץ. ניצול של עובדים במדינות עניות, סחר לא הוגן ועוד המון דברים מעוותים.
הנה הקניות של ההזדמנות או הקניה הרגשית, שמנסה לגרום לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו או לפצות על דיכאון או עצב:
https://youtu.be/cF2UzT0TCBA
קונים אונליין בקלות ובזול, הדופמין עולה, ההתרגשות גואה ואז...
https://youtu.be/_qWHJ29-s4U
זהו אפקט גרואן שמסביר את הקניות האימפולסיביות:
https://youtu.be/plyZzgAsODc
כך מייצרת איקאה מכירות מטורפות של דברים שלא התכוונו לקנות:
https://youtu.be/WYKUJgMRQ7A
זו הדרך בה תוכלו להמנע מקניות אימפולסיביות:
https://youtu.be/FY6pCHkeED4
משהו על חומרנות ומה המחיר שאנו באמת משלמים עליה:
https://youtu.be/VPjkhhDaeYE
ולסיום, חיוך על קניות וחומרנות:
https://youtu.be/8EPu2gNJI9I
מה קורה לנו במוח כשאנו מתמכרים?
ההתמכרות בחברה המודרנית היא אחת הצרות המסוכנות לכולנו. אין מי שמוגן בפני התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות, לצד הימורים, קניות, אינטרנט, ספורט, שוקולד ועוד. מספיק שננסה מהם ואנו נופלים במהירות למלכודת.
הדברים הממכרים האלה משתלטים עלינו והופכים במהירות מהרגל ומבחירה להתמכרות של ממש. כך, עד שלא נהמר, נעשה "שופינג" או נחסל חבילת שוקולד שלמה - לא נהיה מסופקים.
אבל מה קורה למתמכרים כשהם מתמכרים ואינם מסוגלים לעצור?
אז ככה - בהתמכרות מתרגלים המתמכרים לחומר הממכר ומפתחים סוג של סבילות אליו. משום כך חשים המתמכרים צורך מתמיד להגדיל את כמות החומר הזה, כדי שיוכלו להמשיך ו"ליהנות ממנו"...
שינויים כימיים במוח של המכור הם שיוצרים את ההתמכרות. תחושת העונג, הקטנת המתח והפחתת החרדה שמביאים אתם הסמים בהתחלה, משפיעים על הפרשת חומר בשם דופמין במוחנו. התוצאה של ריבוי הדופאמין הזה היא שבמוחנו מופעלת בצורה לא מבוקרת רשת עצבית שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו ונקראת "מערכת התגמול".
זו הסיבה לתחושת ה"היי" שחש מי שצורך סמים ושכל כך ממכרת. זו אשליה כמובן, אבל לא מעט נופלים בה ומשחזרים את התחושה הזו בצריכה הולכת וגוברת של החומרים ההרסניים הללו.
סמים ממכרים כמו אלכוהול, קוקאין, הרואין וגם ניקוטין מפעילים בדיוק את המערכת הזו ויוצרים התמכרות.
כי המכורים הולכים ומפתחים תלות בסם, במשקה או בחומר הממכר ונזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר ממנו. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להפסיק לצרוך את החומר - הם הופך שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו.
אגב, מחקרים שונים גילו שלהתמכרות הזו חשופים בעיקר אנשים שמצויים בתקופה קשה בחייהם. כן, זה אולי מפתיע ומנוגד לכל מה ששמעתם בעבר, אבל אלה לא הסמים, הפורנוגרפיה או האלכוהול שמובילים אוטומטית להתמכרות להם, אלא התפקיד שהם ממלאים בחייו של אדם שמצוי בתקופה לא טובה, למשל של בדידות, של משבר, ריקנות גדולה, דיכאון וכדומה.
הם פשוט מוציאים אותו זמנית משם ומעניקים לו את תחושת העונג, דרך הדופמין והאנדורפינים שהמוח מפריש. הם עושים לו טוב והוא רוצה עוד.
כך, על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם, בשלב מסוים המכורים אינם יכולים לעצור את התלות וההגדלה שהגוף המכור כופה עליהם לצרוך. כשהחומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח, אותו גוף הולך ונהרס.
בהתמכרות המחמירה גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו. הסם, האלכוהול או התאווה הלא נשלטת להמר, לשתות, לעשן ולצרוך עוד מהדברים הממכרים הללו - כל אלו עומדים במרכז חייו. עד כדי כך הם שולטים בו עד שרגע אחרי שסיפק את הצורך שלו בהם, הוא מתעורר מחדש ומתחיל את המירוץ אל הפעם הבאה, למנה הבאה, לבקבוק הבא...
אגב, מי שיודעים את זה הכי טוב הם סוחרי סמים. הם נותנים לנו לא פעם את המנות הראשונות בחינם. הסיבה היא שהם יודעים שאחרי פעמיים-שלוש של "כיף" ו"היי" כאלו, מי שחווה אותם, במיוחד מי שחייו תלושים, דכאוניים, או ריקניים כרגע, ירצה עוד ועוד מהחומר המרגש שחווה. הוא הופך למכור ויצטרך סכומי כסף רבים לממן את מתנות הסם שקיבל בחינם בהתחלה. מכאן הדרך פתוחה לפשע ולהסתבכויות רבות אחרות. אבל מה אכפת ל"דילר"(סוחר הסמים) - כל מה שהוא צריך לעשות עכשיו הוא לאסוף את הכסף שהמכור ממטיר עליו, כדי לקבל את מה שהוא מוכרח.
כשמדובר בחומרים נרקוטיים, כמו סמים למשל, תהליך הגמילה מחומרים כאלה יהפוך לקשה יותר ויותר, ככל שההתמכרות קשה.
לא זו בלבד שלרבים מהמכורים קשה להיגמל והם חוזרים שוב ושוב אל החומר שהתמכרו אליו, בכל פעם שהם מנסים להיגמל, הם סובלים מתסמונת של נסיגה שזכתה לכינויים כמו "קריז", "קולד טורקי" או שגעון. הקריז הזה, לא עלינו, גורם לקשיים רבים בגמילה ולמגוון של בעיות גופניות ונפשיות במהלכה.
כך סמים משחקים לנו עם המוח (מתורגם):
https://youtu.be/8qK0hxuXOC8
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
החיבה שלנו לסוכר מדגימה איך נוצרת התמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/lEXBxijQREo
מה המדע יודע לומר על הדופמין והתלות שלנו בחומרים הממכרים:
https://youtu.be/JVQy-LUE9Ss
הסבר על ההתמכרות וכיצד המוח עובד בה:
https://youtu.be/gGROBb43l0A
כך מתחילה ההתמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/-mFGyhWMLV0
הגמילה היא קשה כי המוח שלנו עובד אחרת:
https://youtu.be/ElEHTxGFdxk
והרצאת טד מרתקת ומסעירה על התמכרויות ועל הדרך היפה להילחם בהם ב... אהבה (מתורגם):
https://youtu.be/PY9DcIMGxMs?long=yes
ההתמכרות בחברה המודרנית היא אחת הצרות המסוכנות לכולנו. אין מי שמוגן בפני התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות, לצד הימורים, קניות, אינטרנט, ספורט, שוקולד ועוד. מספיק שננסה מהם ואנו נופלים במהירות למלכודת.
הדברים הממכרים האלה משתלטים עלינו והופכים במהירות מהרגל ומבחירה להתמכרות של ממש. כך, עד שלא נהמר, נעשה "שופינג" או נחסל חבילת שוקולד שלמה - לא נהיה מסופקים.
אבל מה קורה למתמכרים כשהם מתמכרים ואינם מסוגלים לעצור?
אז ככה - בהתמכרות מתרגלים המתמכרים לחומר הממכר ומפתחים סוג של סבילות אליו. משום כך חשים המתמכרים צורך מתמיד להגדיל את כמות החומר הזה, כדי שיוכלו להמשיך ו"ליהנות ממנו"...
שינויים כימיים במוח של המכור הם שיוצרים את ההתמכרות. תחושת העונג, הקטנת המתח והפחתת החרדה שמביאים אתם הסמים בהתחלה, משפיעים על הפרשת חומר בשם דופמין במוחנו. התוצאה של ריבוי הדופאמין הזה היא שבמוחנו מופעלת בצורה לא מבוקרת רשת עצבית שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו ונקראת "מערכת התגמול".
זו הסיבה לתחושת ה"היי" שחש מי שצורך סמים ושכל כך ממכרת. זו אשליה כמובן, אבל לא מעט נופלים בה ומשחזרים את התחושה הזו בצריכה הולכת וגוברת של החומרים ההרסניים הללו.
סמים ממכרים כמו אלכוהול, קוקאין, הרואין וגם ניקוטין מפעילים בדיוק את המערכת הזו ויוצרים התמכרות.
כי המכורים הולכים ומפתחים תלות בסם, במשקה או בחומר הממכר ונזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר ממנו. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להפסיק לצרוך את החומר - הם הופך שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו.
אגב, מחקרים שונים גילו שלהתמכרות הזו חשופים בעיקר אנשים שמצויים בתקופה קשה בחייהם. כן, זה אולי מפתיע ומנוגד לכל מה ששמעתם בעבר, אבל אלה לא הסמים, הפורנוגרפיה או האלכוהול שמובילים אוטומטית להתמכרות להם, אלא התפקיד שהם ממלאים בחייו של אדם שמצוי בתקופה לא טובה, למשל של בדידות, של משבר, ריקנות גדולה, דיכאון וכדומה.
הם פשוט מוציאים אותו זמנית משם ומעניקים לו את תחושת העונג, דרך הדופמין והאנדורפינים שהמוח מפריש. הם עושים לו טוב והוא רוצה עוד.
כך, על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם, בשלב מסוים המכורים אינם יכולים לעצור את התלות וההגדלה שהגוף המכור כופה עליהם לצרוך. כשהחומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח, אותו גוף הולך ונהרס.
בהתמכרות המחמירה גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו. הסם, האלכוהול או התאווה הלא נשלטת להמר, לשתות, לעשן ולצרוך עוד מהדברים הממכרים הללו - כל אלו עומדים במרכז חייו. עד כדי כך הם שולטים בו עד שרגע אחרי שסיפק את הצורך שלו בהם, הוא מתעורר מחדש ומתחיל את המירוץ אל הפעם הבאה, למנה הבאה, לבקבוק הבא...
אגב, מי שיודעים את זה הכי טוב הם סוחרי סמים. הם נותנים לנו לא פעם את המנות הראשונות בחינם. הסיבה היא שהם יודעים שאחרי פעמיים-שלוש של "כיף" ו"היי" כאלו, מי שחווה אותם, במיוחד מי שחייו תלושים, דכאוניים, או ריקניים כרגע, ירצה עוד ועוד מהחומר המרגש שחווה. הוא הופך למכור ויצטרך סכומי כסף רבים לממן את מתנות הסם שקיבל בחינם בהתחלה. מכאן הדרך פתוחה לפשע ולהסתבכויות רבות אחרות. אבל מה אכפת ל"דילר"(סוחר הסמים) - כל מה שהוא צריך לעשות עכשיו הוא לאסוף את הכסף שהמכור ממטיר עליו, כדי לקבל את מה שהוא מוכרח.
כשמדובר בחומרים נרקוטיים, כמו סמים למשל, תהליך הגמילה מחומרים כאלה יהפוך לקשה יותר ויותר, ככל שההתמכרות קשה.
לא זו בלבד שלרבים מהמכורים קשה להיגמל והם חוזרים שוב ושוב אל החומר שהתמכרו אליו, בכל פעם שהם מנסים להיגמל, הם סובלים מתסמונת של נסיגה שזכתה לכינויים כמו "קריז", "קולד טורקי" או שגעון. הקריז הזה, לא עלינו, גורם לקשיים רבים בגמילה ולמגוון של בעיות גופניות ונפשיות במהלכה.
כך סמים משחקים לנו עם המוח (מתורגם):
https://youtu.be/8qK0hxuXOC8
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
החיבה שלנו לסוכר מדגימה איך נוצרת התמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/lEXBxijQREo
מה המדע יודע לומר על הדופמין והתלות שלנו בחומרים הממכרים:
https://youtu.be/JVQy-LUE9Ss
הסבר על ההתמכרות וכיצד המוח עובד בה:
https://youtu.be/gGROBb43l0A
כך מתחילה ההתמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/-mFGyhWMLV0
הגמילה היא קשה כי המוח שלנו עובד אחרת:
https://youtu.be/ElEHTxGFdxk
והרצאת טד מרתקת ומסעירה על התמכרויות ועל הדרך היפה להילחם בהם ב... אהבה (מתורגם):
https://youtu.be/PY9DcIMGxMs?long=yes
