סְקִילָה (Scylla) היא מפלצת בעלת זרועות כשל תמנון שעליה מספרת המיתולוגיה היוונית. הסקילה השוכנת בים ופוגעת באוניות ובמלחים שעליהן. הסקילה נוהגת לשבור את האוניות בזרועותיה העצומות ולהטביע את הספנים שעליהן.

הגיבור המיתולוגי אודיסאוס הצליח לחמוק מהסקילה במהלך מסעות האודיסאה שלו. על פי ה"אודיסאה" של הומרוס ישבו שתי מפלצות, סקילה וכריבדיס (Scylla and Charybdis), במיצר מסינה. הן מנעו מספינות לעבור במיצר. אודיסיאוס ואנשיו שעברו במיצר, נאבקו במים השוצפים שהטיחה בהם כריבדיס, בעוד סקילה חטפה שישה מהמלחים.

כיום נחשבים שני סלעי ענק במיצר מסינה, כסלעי המפלצות המיתולוגיות הללו. בשפות שונות משמש הביטוי "בין סקילה וכריבדיס", כמקביל לביטוי העברי "בין הפטיש לסדן".


הנה מפלצת הסקילה:

https://youtu.be/xF3gVMM8RZI


מצגת וידאו של המאבק במפלצות:

http://youtu.be/M5k_9ExodS8


וכך ממחיזים ילדים את הסיפור המיתולוגי:

http://youtu.be/_jJTKOeNll4

סטורסיודיורט (Storsjoodjuret) היא "מפלצת האגם הגדולה" של שבדיה. ככל הנראה זוהי המקבילה המקומית של המפלצת מלוך-נס, "נסי" הסקוטית.

המקומיים שמתגוררים ליד האגם הגדול מאמינים שסטורסיודיורט הוא יצור ימי גדול, שדומה לנחש עצום מידות. כמעט כל אחד יודע לספר על מישהו שהוא מכיר וראה אותו.

מבחינה היסטורית, זוהי אחת המפלצות הוותיקות בעולם. כבר בשנת 1050 צוירה המפלצת על לוח אבן. זהו ככל הנראה ציור האבן היחיד בסקנדינביה של מפלצת עתיקה מסוג זה.

הדיווח הספציפי הראשון על המפלצת השוודית היה של ברנש בשם ויקר מוגנס פדרסן. הוא פורסם בשנת 1635 ומאז דווחו לפחות 500 עדויות על צפיות במפלצת האגם הגדולה. ההשערות מדברות על עוד אלפים שלא העזו לספר, מחשש שילעגו להם.

במהלך המאה ה-20 נעשו נסיונות רציניים ומתמשכים ללכוד את מפלצת האגם, אך ללא תוצאות. בקיץ 2008 הציגו כמה צלמים סרטון שבו צולמה המפלצת, אך טענות של חוקרים גרסו שכיוון שהמצולם הוא אדום, ככל הנראה לא מדובר בבעל חיים אלא בתגובה אנדותרמית, שהיא תגובה כימית של צריכת חום מהסביבה.


הנה סרטון שמספר בשוודית על הסטורסיודיורט:

http://youtu.be/wmtYNyuwRuA


צילום הסרט שבו לכאורה צולם הסטורסיודיורט מתחת למים:

http://youtu.be/hXfaTcecbIM?t=14s


ומצגת וידאו שמספרת על סטורסיודיורט:

http://youtu.be/X1CWlzq7eOQ

אף שבתרבויות שונות הוא היה יצור אגדי שנקשרו בו תכונות רבות ומסתוריות, לא תמיד נחשב הדרקון (Dragon) יצור מרושע ואכזרי בהכרח.

כאחד היצורים המוכרים במיתולוגיות השונות, תואר הדרקון בעת העתיקה כלטאה גדולה, שתפקידה היה לשמור על אוצרות ומקומות קדושים.

הדרקון הוזכר אז כיצור בעל כוח רב ותכונות על-אנושיות, אך רוע לא היה ברשימת תכונותיו.

המיתולוגיה היוונית ראתה בדרקון יצור קדמון, ששתיית דמו יכולה לאפשר לאדם להבין את שפת בעלי החיים. היוונים האמינו גם שמכל אחת משיניו של הדרקון יכול לזנק לוחם אכזרי.

רק באירופה של ימי הביניים התפתחה תפיסת הדרקון לכיוון השלילי. כיאה לתקופה חשוכה ואפלה, הדרקון תואר בימי הביניים כיצור נבון ואכזרי, שקשור בכוחות הרשע והאופֶל. אז הצמידו לו את להבות האש שהוא נושף ורודף והחלו לראות בו רוע ואכזריות.

לעומת אירופה הימי-בייניימית, במזרח הרחוק התייחסו לדרקון בדרך כלל כמביא מזל. הבודהיסטים הקימו לדרקונים אז מקדשים רבים, הביאו להם מנחות והדליקו קטורת ליד מזבחים שהקימו לדרקונים הקדושים.

ריקוד הדרקון הוא נוהג מקודש בחגיגות ראש השנה הסיני והתרבות הסינית מציינת במחזור השנים שלה גם את שנת הדרקון.


הנה הדרקונים והוכחות לקיומם (עברית):

https://youtu.be/_7foa0Wz82Q


האם דרקונים בכלל קיימים?

https://youtu.be/E2ClcJRgXwk


הנוצרים מספרים על ג'ורג' הקדוש נוצרי ומאבקו בדרקון:

http://youtu.be/Qis35RmR-9c


ואוסף של דרקונים מצויירים:

http://youtu.be/FHOhS-E9wiY

הקיקְלוֹפּים (Cyclops), או הצִיקְלוֹפּים, הם יצורים מיתולוגיים (דימיוניים) בצורת אדם ענקי, בעלי עין אחת במרכז הפנים.

באודיסיאה מתוארים הקיקלופים כניגוד לעולם בני האדם. הם חסרי תרבות וחוק, לא שטים בים כמו היוונים ולא עובדים בחקלאות, זאת על אף שאדמתם פוריה והם נהנים משפע תבואה ופירות וחלב מעזי הבר.

הקיקלופים חיים בבדידותם, כל אחד במערתו, על פי החוקים שקבע. הם צאצאיהם של אורנוס וגאיה. אין להם עניין באמנות, בחוק ובמשפט והם עושים ככל העולה על רוחם.

במיתולוגיה היוונית הקיקלופ נחשב למפלצת שהמפגש איתה מסתיים בזה שהיא טורפת אותך.

הומרוס סיפר שאת חבריו של אודיסיאוס למסע האוֹדִיסֵיאָה, זלל הקיקלופ פוליפמוס, בנו של אל הים פוסידון, בצמדים. הוא איים שיאכל גם את אודיסיאוס, אבל האחרון ניקר את עינו היחידה של הקיקלופ. הקיקלופ מנוקר העין הטיל על ספינתו של אודיסאוס סלע ענקי, שכמעט וניפץ את ספינתו. לבקשתו של הקיקלופ הפגוע, היקשה אביו פוסידון על אודיסאוס לשוב בספינתו הביתה.


הנה הקיקלופים:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=10m29s&end=11m43s


מתוך סרט, מאבק אכזרי נגד הקיקלופים (לא מומלץ לבעלי לב רגיש):

http://youtu.be/wGeL2mLeQ7I


והזואולוגים כבר יודעים שגנטיקה משובשת יכולה ליצור קיקלופים (מתורגם):

https://youtu.be/Fzz-Pblbvqw

מפלצת הכִימֶרָה (Chimera) נושפת האש היא ללא ספק הבריה המודולרית של המיתולוגיה היוונית. היא מורכבת מאיברים של מספר בעלי חיים.

במיתולוגיה היוונית הכימרה היא יצור המורכב משלושה חלקים: ראש של אריה, גוף של עז וזנב של נחש. לפי גרסה אחרת היא מפלצת בת 3 ראשים - של עז, אריה ודרקון.

את הכימרה המיתולוגית הרג לפי האגדה בלרופון הלוחם, כשהוא רכוב על הסוס המכונף פגסוס.

לפי האגדה התאהבה אשתו של מלך ארגוס בבלרפון, בנו של מלך אנתיאה. משסירב לה הנסיך, היא התלוננה בפני בעלה. הוא מצידו לא יכול היה להרוג את בלרפון, מאחר שהוא התארח בביתו. לכן הוא שלח אותו למלך ליקיה איאובוטס וצייד אותו במכתב שבו ביקש ממנו להרוג את השליח שמביא לו את המכתב.

אך מלך ליקיה פתח את המכתב רק אחרי מספר ימים שבהם התארח בלרפון בארמונו. מכיוון שגם הוא לא יכול היה להרוג את האורח, הוא שלח את בלרופון להרוג את מפלצת הכימרה, מתוך אמונה שהוא לא ישוב חי.

אך בלרפון רכב על פגסוס, סוס שיודע לעוף באוויר. הצעיר הנועז שיסע את המפלצת בחנית והצליח להרוג את הכימרה מהאוויר. כשהוא חזר לארמונו, מיהר המלך המשתאה מגבורתו ויכולתו של בלרופון להציע לו את בתו לאישה.

המדענים ממשיכים עד היום להשתמש בדימוי של הכימרה, כשהם רוצים לציין או להתייחס לדברים המורכבים מסוגי או אוכלוסיות תאים שונים. כך למשל משמש המונח "כימריזם" בתחום השתלת האיברים, בו מחברים תאים משני מקורות שונים.


הנה הכִימֶרָה:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=6m34s?end=7m24s


והכימרה עם זנב הנחש מהמיתולוגיה היוונית במשחק מחשב:

https://youtu.be/1Oa-WWpfU2k

פֵּגָסוֹס (Pegasus) היה סוס מכונף וסמל לחיים נצחיים, חיי אלמוות במיתולוגיה היוונית. פגסוס הוא בנם של מדוזה, הגורגונה ששערה עשוי נחשים ושל פוסידון, שהוא אל הים והסוסים.

למרבה הצער, פגסוס נולד במותה של מדוזה, לאחר שנקטלה בידי פרסאוס, הגיבור הידוע. המיתולוגיה מספרת שהוא ואחיו כריסאור בקעו מצווארה השחוט של מדוזה. יש גם גרסאות לפיהן הם יצאו מהאדמה שדמה של מדוזה נשטף אליה.

במיתולוגיה היוונית הוזכרו המעיינות שיצר פגסוס ברקיעות פרסותיו. כל אימת שהסוס המכונף רקע בפרסותיו על הקרקע, פרצו ממנה מי מעיין שופע. כך נוצר היפוקרנה, המעיין המקודש שעל הר המוזות הליקון.

פגסוס היה סוסו של הגיבור המיתולוגי בלרופון, שרכב על גבו לנצחונות כמו הכנעת הכימרה המפלצתית, הניצחון על האמזונות והכנעת בני סולימי. הם נפרדו כשפגסוס השליכו מעל גבו, מכיוון שבלרופון החליט לעוף על גבו אל האלים שבאולימפוס, או אפילו אל עבר השמש, כמו בסיפור אחר במיתולוגיה.

בהמשך חייו של פגסוס הוא השתכן באורוות סוסיו של זאוס, אבי האלים, שבאולימפוס. שם הוא המשיך בשושלת של סוסי כנף.

פגסוס תואר לא פעם בספרי פנטזיה שונים, ברוב המקרים כיצור חיובי ושמח לסייע אך קנאי לפרטיותו ולמקומו.


הנה סיפורו של פגסוס וחיסול הכימרה:

https://youtu.be/LygtaxOxGuo


פגסוס בסצנה מסרט:

http://youtu.be/gsRi4SctoM0


הסבר קצר על פגסוס, על פי המיתולוגיה היוונית:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=2m15s?end=3m10s


ומצגת וידאו של הפגסוס מסרטי קולנוע:

http://youtu.be/0RYKwLuvkiE

אַרְגוֹס (Argus Panoptes) האיום הוא מפלצת אגדית מהמיתולוגיה היוונית, שיש לה 100 עיניים.

הארגוס היה המשרת של הרה ובנו של ארסטור. בזכות עיניו המרובות, היה ארגוס שומר מעולה. תמיד כשישן היה נוהג לעצום רק חלק מעיניו. ארגוס היה קרוי גם ארגוס פנופטס, שמשמעותו ארגוס "רואה-הכל".

הארגוס הוא שקטל את "אם כל המפלצות", אכידנה, כשישנה במאורה שלה.

לאחר מותו, סיפר אובידיוס, הנציחה הרה את משרתה הנאמן, בכך שהעבירה 100 מעיניו לזנבו של הטווס, הציפור הקדושה שלה.

בימינו הציבו האמריקאים בחלל חיישן מעקב חדשני, שמצלם בהפרדה מפלצתית של 1.8 גיגה פיקסל והוא בעל יכולת מעקב וצילום וידאו אדירים, שמסוגלים לצלם אנשים ואפילו ציפורים מהחלל.

את המכשיר המטורף הזה הם כינו "ארגוס", על שם המפלצת בעלת 100 העיניים.


הנה שיר שהוקדש לארגוס המיתולוגי:

https://youtu.be/GxVubAHxpuM


והחיישן "ארגוס" שצופה בימינו מהחלל ונקרא על שמו:

https://youtu.be/QGxNyaXfJsA

בָּסִילִיסְק (Basilisk) הוא זוחל מהמיתולוגיה היוונית, שיכול להרוג במבט. עם הסימן הלבן בצורת קשר שעל ראשו, הבסיליסק הוא מלך הזוחלים האגדי.

על פי המיתולוגיה, יכול הבסיליסק לבקוע מביצת תרנגולת שדגר עליה נחש. את הבסיליסק יכולה להרוג רק קריאת התרנגול. במהלך השנים התפתח מיתוס הבסיליסק.

בסיפורים מימי הביניים הוא מוצג כבן כלאיים, שחציו נחש וחציו תרנגול. במשחקי תפקידים בנוסח מבוכים ודרקונים הוא מוצג כמפלצת ובסדרת "הארי פוטר" גורם מבט בעיניו לעומד מולו להפוך לאבן.

השם בסיליסק בא מהמילה היוונית "בסיליוס", שפירושה "מלך", או "בסיליסקוס", "מלך קטן". שמו של הבסיליסק ניתן לו בזכות סימן בצורת כתר לבן שעל ראשו.

גם בסדרת "הארי פוטר" הורג מבטו של הבסיליסק את כל מי שמביט בעיניו, אלא אם הוא מביט בו דרך משהו אחר.


הנה הבסיליסק המיתולוגי:

https://youtu.be/hrS3QTKnBdU?t=2m32s&end=2m43s


ומהקולנוע - הארי פוטר נלחם בבסיליסק ב"חדר הסודות":

https://youtu.be/kb7T9oK0tF8

יווי (Yowie) היא מפלצת אוסטרלית, מעין הומיניד שחי בערבות של אוסטרליה.

ליווי יש מעמד מיתולוגי בקרב האבוריג'ינים, תושביה המקוריים של אוסטרליה. נטו להאמין בקיומו במיוחד במזרח אוסטרליה. באזורים שונים של היבשת נתנו לו השבטים שמות שונים ומשונים, כולל השם "יאהו".

כמו יצורים דומים בעולם ומפלצות שמעולם לא הוכח קיומן, גם ליווי מתייחסים החוקרים בספקנות. הם רואים בסיפורים עליו צירוף של פולקלור, זיהוי מוטעה של בעלי חיים מוכרים ורמאויות של שוחרי פרסום ונוכלים שונים.

אם תרצו, היווי הוא מעין מקבילה של הייטי של הרי ההימלאיה או הגרסה האוסטרלית ל"ביגפוט". יש שטוענים שהוא ביישן ואחרים מספרים שהוא נוטה להיות אלים. בשנים האחרונות נמצאו עקבות שיוחסו לו ישירות. משנמצא בעל העקבות התגלתה גופה ערופת ראש של כלב, מה שחיזק את השמועות על קיומם של היווים ואת התפיסה הרווחת שמאמינה שהם אלימים.


מהו היווי האוסטרלי?

https://youtu.be/ie5Yn3qW8Q8


ניסיונות למצוא אותו:

https://youtu.be/1M6Efe5JxGA


עדות וצילום וידאו של יווי ביערות אוסטרליה:

http://youtu.be/RSvcg80hyGY


ועדות מצולמת של יווי עם מומחה שמטיל ספק בקיומם:

http://youtu.be/ZklhLH0iYMc

הגורגונות (Gorgons) במיתולוגיה היוונית היו שלוש אחיות אכזריות ששיערן נחשים חיים וארסיים. הגורגונות נקראו על שם אלת הפחד היוונית גורגו. הן נודעו במיתולוגיה כמי שיכולות לאבן את מי שמביט בהן.

הגורגונות חיו ושמרו על פתח השאול, שעל פי המיתולוגיה נמצא ליד האוקיינוס. דמן של הגורגונות יכול היה להחזיר מתים לחיים או להרוג אנשים חיים, תלוי בצד הגוף שממנו נלקח. היו להן ידי מתכת, ניבים חדים ושיער שעשוי מנחשים ארסיים.

מבין שלוש הגורגונות הייתה מדוזה בת תמותה והגורגונה הידועה מכולן. פרסאוס הוא שהרגה, בעזרת מגן מלוטש כמראה, שאיפשר לו לראותה מבלי להביט בה ישירות. אחיותיה, לעומת זאת, היו בנות אלמוות.


הנה המאבק של פרסאוס במפורסמת מבין הגורגונות, מדוזה:

http://youtu.be/qbYkejgeAXc

בתרבות של אירופה העתיקה, עוד לפני ימי הביניים, החלו להאמין בקיומם של יצורים עם קרן אחת. חד-הקרן (Unicorn) מתואר כיצור לבן, בעל קרן אחת כסופה על מצחו, שדומה לתיש או לסוס.

בתרבות ובאמנות הוא נחשב ליצור קסום ואצילי, שניזון מטל הבוקר ואינו פוגע בחי ובצומח. הוא מתגלה משום מה רק לעלמות צעירות...

לא רבים יודעים שחד קרן הוא החיה הרשמית של סקוטלנד, הוא מופיע בסמל הרשמי של סקוטלנד ובסמל הרשמי של הממלכה המאוחדת.

החוקרים סבורים שהמיתוס של חדי-הקרן נולד מקרנף שנראה ככל הנראה על ידי נזיר גרמני בשם פאברי, שטייל באפריקה ובמזרח התיכון. הגזמות ותוספות לסיפורים שהתגלגלו מאותו אדם הפכו לאגדה. חדי הקרן מופיעים מאז כמעט בכל המיתולוגיות, אוספי האגדות של אירופה.

קצת לא יאומן ונראה בדיה מוחלטת - לאחרונה נטען בקנדה שהסוס האגדי עם הקרן באמצע המצח תועד במצלמת וידאו.

בכל מקרה, בתחום אחד חדי קרן הם ממשיים ובועטים - בעולם הייטק מכנים "חדי קרן" סטארטאפים שהגיעו להערכת שווי של מעל מיליארד דולר, או נסחרים בשווי הגבוה ממיליארד. כנראה שצדק מי שאמר שאגדות לא שוות מיליונים... הוא לא ידע שלא פעם הן שוות ביליונים... ועוד בדולרים.


הנה סרטון אנימציה קצר ואומנותי שמככב בו חד קרן:
https://youtu.be/4VqmRzH2xQY?t=6s


לילדים על חדי קרן:

http://youtu.be/oIBhgf3AzSY


והיוניקורן הכי מפורסם בעולם כרגע זה של נועה קירל:

https://youtu.be/dT9K7RCHxus

הקנטאורים, שנקראים גם צנטאורים או סילנים, הם יצורים בעלי גוף של סוס וחזה, ידיים וראש של אדם. במיתולוגיה היוונית מייצג הקנטאור את הפרוע. האכזרי והחייתי שבאדם. בשלל סיפורי המיתולוגיה סימלו הקנטאורים יצרים, אלימות והפקרות ושוב ושוב הם הוצגו שם כרודפי נערות חסרות ישע. באחד מהסיפורים פגע קנטאור בשם נסוס באשתו של הרקולס, שמצדו לא נשאר חייב ונטל את חייו..

הקנטאורים, או "כפולי הצורה", כפי שכינה אותם אובידיוס בספרו "מטמורפוזות", היו צאצאיהם של הרוצח הראשון, איקסיון, ושל נפלה, שנבראה מענן. במקומות אחרים נטען שאיקסיון הוליד את הקנטאור הראשון עם סוסה דווקא..

יוצא דופן בקרב אחיו הקנטאורים שבמיתולוגיה היה הקנטאור חירון, או כירון. הוא היה קנטאור בן תרבות, מלומד וחכם ומצטיין בתורת הרפואה. חרון חינך ולימד רפואה ומדעים והכשיר רבים מהאישים והגיבורים של המיתולוגיה היוונית. בין השאר חונכו אצלו הרקולס הגיבור, אסקלפיוס, בן האל אפולו והרופא שיהפוך לאל הרפואה, יאסון הגיבור, שהנהיג את מסע הארגונאוטים המיתולוגי לקולכיס שבקצה הים השחור ואכילס, גיבור מלחמת טרויה.


הנה תיאורו של הקנטאור המיתולוגי:

https://youtu.be/hrS3QTKnBdU?t=09s&end=21s


עוד תיאור שלו:

https://youtu.be/MeDffr9Jy4I?t=6m13s&end=6m31s


ומצגת וידאו שלהם:

https://youtu.be/qgl-uvNodq4

מְדוּזָה (Medusa) הייתה מפלצת בת-תמותה ששמרה על פתח השאול. במקום שערות, התפתלו לראשה של מדוזה נחשים חיים. במיתולוגיה היוונית הייתה מדוזה מפלצת בדמות אשה, שמי שהביט בה היה הופך מיד לאבן. בנוסף לשיער הנחשים הארסיים החיים שלה, ידיה של מדוזה היו עשויות מתכת ושיניה - ניבים חדים. ממש כמו הגורגונות שעליהן היא נמנתה.

על פי המיתולוגיה, הייתה מדוזה בצעירותה נערה יפהפיה ובעלת תלתלי זהב יפים. אבל פוסידון, אל הים, פיתה אותה לאהוב אותו. כשהאלה אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה, גילתה שפוסידון השנוא עליה פגש את מדוזה במקדש שלה והם חיללו אותו - היא קיללה את מדוזה והפכה אותה למפלצת עם שיער נחשים, שהמביט בה מתאבן. לאחר מכן גורשה מדוזה לארץ שבה שרר אור שמש נצחי.

פירוש שמה של מדוזה הוא ביוונית “שומרת" או "מגינה”. לכן נהגו בימי קדם להצמיד פסל או להטביע את ראש מדוזה ושיער הנחשים לדלתות בתים ומצבות ועל גבי קירות ושריון של חיילים - הכל כדי להרחיק את הרשע והרוע.

כשפרסאוס הגיע לפתח השאול שעליו שמרה, הוא נאלץ לערוף את ראשה של מדוזה. הוא הצליח להתקרב אליה בטריק מחוכם - הוא עשה זאת כשהוא מביט בה בעזרת מגן שבצידו הפנימי הייתה מראה. כך לא נאלץ להביט בה ישירות ולא הפך לאבן. מראשה הערוף של מדוזה בקעו הצאצאים שלה מפוסידון - הסוס עם הכנפיים פגסוס וכריסאור הענק.


כך חיסל פרסאוס את מדוזה האגדית:

https://youtu.be/BDprlH1sK_Y


מדוזה המפחידה בעלת שיער הנחשים:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=9m37s&end=10m27s


כך הפכה הנערה היפה למדוזה הנוראית:

https://youtu.be/eFGJaVR16lg


קטע מסרט שבו רואים אותה ואת אנשי האבן שהביטו בה:

https://youtu.be/K-Y4q2m9OFE


כך נראה בסרט מותה של המדוזה בידי פרסאוס:

https://youtu.be/PBfe9uX0Xk0


ושיר היתולי על מדוזה ופרסאוס (עברית):

https://youtu.be/pjrkuESzd7c

לא ברור אם סיפורו של השטן מג'רסי, או "השד מג'רזי" (Jersey Devil), הוא אגדה עממית או סיפור שמבוסס על עדויות של ממש. אבל במשך מעל 200 שנה יודעים אנשי ניו-ג'רסי לספר על יצור מיתולוגי בעל כנפיים, שתי רגליים וראש של כבש, שמגיח בלילות מביצה מבודדת ותוקף.

היצור שחי ביערות של דרום מדינת ניו-ג'רסי, נוטה על פי הסיפורים להיות מעט אלים, מה שלא מפריע להמונים להעריץ את דמותו המאיימת ולהפוך אותו לסוג של סלב מקומי.

במהלך השנים הפך "השטן של ג'רסי" לסוג של חביב-ציבור אימתני. אפילו קבוצת ההוקי הנערצת שלהם נטלה את שמו ונקראת "ניו ג'רזי דווילס" - השדים של ניו ג'רזי... בררררר...

האגדה מספרת על משפחה מהמאה ה-18 שהיו לה 12 ילדים. נבואה איומה של האם גרסה שילד נוסף יהיה לא פחות מאשר השטן. כשנולד הילד ה-13, תינוק רגיל לחלוטין, נראה היה לרגע שהכל בסדר, אך בתוך שניות הוא הפך למפלצתי, הרג את המיילדת עם הטלפיים האיומות שלו והתעופף החוצה דרך הארובה. שם המשפחה היה לידס ומכאן שמו הנוסף - "השטן של לידס".


הנה סרטון על השטן של ג'רסי:

http://youtu.be/Em8Pfdb2kpA


ומצגת וידאו עם ציורים ותמונות של השטן מג'רסי:

http://youtu.be/VcVKiqgaJJ8

כבר מאות שנים שהטיבטים מדברים ומציירים את המפלצת שהם מכנים "יטי" (Yeti). על אף שלא נראה מעולם, האגדות הטיבטיות על יטי איש השלג מתעקשות על קיומו של יצור מסתורי זה. האגדה מספרת שבשנת 326 לפני הספירה חיפש המצביא אלכסנדר הגדול אחר ה"ייטי" במהלך מסע הכיבוש שערך באסיה.

ב-1921 העיד חוקר האוורסט הווארד בארי שגילה עקבות חשודים בקרבת הפסגות ומאז החלו גם במערב לדבר על איש השלג יטי. מעט מאד אנשים העידו במהלך השנים שראו את המפלצת האסייתית מנפאל וטיבט. יטי הפך למקבילה של אסיה ל"ביגפוט" מצפון אמריקה ובשנת 1951 צולמה טביעת כף רגל על ידי מטפס הרים בריטי בהר אוורסט ופורסמה בעולם כולו כטביעת רגלו.

החוקרים מצידם טענו ש"יטי" הוא ככל הנראה אחד מסוגי הדובים שבמרחב, הדובים החום או האדום מההימלאיה, או הדוב הכחול שמהלך בהרי טיבט, צפון הודו וכדומה. יש חוקרים שטוענים שהכל הוא חלק מהתרבות המקומית עתירת הדמיון.. החוקרים לא פסלו את האפשרות ש"יטי" אכן קיים. בניגוד לקיומו של ביגפוט, שרבים רואים אותו כקשקוש, האפשרות שקוף-אדם ענקי כלשהו חי בהרים המושלגים לא עוררה לעג של אנשי מדע, בעיקר משום שמשלחות מטפסים רציניות העידו שראו עקבות ענקיים בשלג, ביניהם כובש פסגת האוורסט הראשון סר אדמונד הילארי, שהעיד על עקבות כאלה בשנת 1953. החוקרים לא הצליחו לקבוע את מקור הדנ"א של שערות שנטען שנשרו מפרוותו של יטי, אך בשנת 2013 בחן אותן פרופסור לגנטיקה מאוניברסיטת אוקספורד וגילה שמדובר בזן קדמון של דוב קוטב צפוני, שחי לפני כ-40 אלף שנים. פרופסור בריאן סייקס מעריך ש"יטי" הוא תוצר הכלאה של דוב קוטב ודוב חום.


הנה סיפור טביעות הרגל של מפלצת יטי שנמצאה בשלג:

https://youtu.be/LZnAo_2cpYY


יטי שנצפה וצולם בהרי ההימליה:

http://youtu.be/nCEpoeaUeWk


פרסומת שנעזרת ביטי כדי להסביר מדוע יש לבחור בחברת חילוץ מקצועי:

http://youtu.be/l0pfoBDzAVg


וסרטון תיעודי על המסתורין סביב ייטי:

https://youtu.be/98M3Az_ku4A?long=yes

אם זה היה קורה באירופה, בטח מישהו היה חושש שדראקולה החל להסתפק בכבשים. אבל הכל החל בפורטו ריקו. בשנת 1995 נמצאו 8 כבשים מתות, גופן מרוקן מדם לגמרי, ולכל אחת שלושה חורים בחזה. זה נמשך עם עוד חווה, עם יותר מ-100 בהמות מתות ופגועות באופן דומה. כך הומצא השם "צ'ופקברה" (Chupacabra) למפלצת מוצצת הדם של אמריקה.

על פי האמונה, חיה הצ'ופקברה ממציצת דם של בעלי חיים, כשבעיקר אהוב עליה דמן של העיזים. אנשים שטענו שראו את הצ'ופקברה תיארו יצור מעופף קטן עם מבט מאיים ושיניים של מכרסם אימתני. היו שטענו שהמראה שלו הוא של דב זעיר או גדול, עם קוצים..

משמעות שמה של הצ'ופקברה היא "מוצץ העזים". השם מורכב מ"צ'ופה" שבספרדית פירושו "למצוץ" ו"קברה" שפירושו "עז".

לאורך השנים חשבו רבים שמצאו את הצ'ופקברה, אך שרידי "מוצצי עיזים" שנמצאו הסתברו תמיד כגופות מעוותות של בעלי חיים או סתם שועלים, תנים, זאבים או כלבי בר שנראים רע..


הנה המסתורין סביב הצ'ופקברה:

https://youtu.be/OcNiFZS5-vY


סרטון שמנסה לחשוף את סוד הצ'ופקברה:

http://youtu.be/ggMWBHivne0


צ'ופקברה שנצפה ביער ליד בית חולים בארה"ב:

http://youtu.be/SxWFQjTdAPo


ועוד צ'ופקברה שנצפתה מרחוק:

http://youtu.be/RTd28YmkG0E

קרברוס (Cerberus), המוכר בכתיבה גם כסרברוס או צרברוס, היה שמה של מפלצת אגדית שבמיתולוגיה היוונית שמרה על השאול.

הקרברוס היה כלב מפלצתי וגדול במיוחד, בעל שלושה ראשים וזנב דרקון והיה אחראי על שמירת שערי השאול. תפקידו העיקרי הוא לא למנוע כניסה אל השאול אלא למנוע מהמתים לחזור לעולם החיים.

בנוסף לשומר שער ממלכתו היה סרברוס כלב הציד של אל השאול היווני האדס, בנם של טיפון ואכידנה.

לפי הסיודוס היו לקרברוס 50 עד 100 ראשים. במקומות אחרים הוא תואר כמי שזנבו הוא נחש, ביחד עם עוד המון ראשי נחשים שיש לו על גבו. מכל מקום, בזנב הנחש שלו הוא נוהג לכשכש בידידות כלפי הבאים להאדס או אל השאול. את מי שרוצה לצאת משם, לעומת זאת, הוא בולע.


#קרברוס בתרבות
במיתולוגיות שמור לקרברוס מקום חשוב. מעטים הם הגיבורים שהצליחו לפי המיתולוגיה היוונית להביס את הקרברוס או לחמוק ממנו. כולם נדרשו להברקה כדי לחמוק ממנו. אורפאוס הצליח להרדים אותו בנגינתו המופלאה, הרקולס הצליח לפתות אותו היוגה מתוקה ולקבל את רשותו של האדס אדונו. איניאס במיתולוגיה הרומית עובר אותו כשהפתיון הוא עוגה מורעלת. פסיכה מצליחה לעבור את קרברוס על ידי מתן עוגה בה מוטמן סם שינה.

הסופר האיטלקי דנטה מציב את קרברוס ב"קומדיה האלוהית" לשמור בתופת הגיהנום על מי שחטאו בחטא הגרגרנות, חטא שבנצרות דינו מוות.

עד ימינו מושאל המושג קרברוס לתיאור של שומר קפדן, נאמן ואכזרי.


הנה הכלב בעל 3 הראשים קרברוס:

https://youtu.be/nAAnJCI76ak


משחק מחשב - דוויל קינג נלחם בקרברוס שומר השאול:

https://youtu.be/jIGP5G61KwU


וחידת האדס והסרברוס מאבטח השאול (מתורגם):

https://youtu.be/tbkiYideS-4

"ביג פוט" (Bigfoot), או ססקווש, הוא יצור שאמנם אין ראיות של ממש לקיומו, אך רבים טענו במהלך השנים שראו אותו. זה קרה במקומות רבים ורחוקים זה מזה בעולם ומכאן שהאגדה הלכה וגדלה.

על אף שהביג-פוט ניזון ככל הידוע מצמחים ואינו תוקף אנשים, כל העדויות שסיפרו שראו אותו היו די המומות ודיווחו על סוג של גוליית שעיר, מפחיד ומצמרר. באופן מוזר, בכל מקרה שהצליחו לחוקר את העדויות הללו ברצינות, התגלה מאחריהן אדם שהתחפש לביגפוט.

בעדויות השונות מתואר "ביגפוט" כיצור דמוי קוף גדול. המאפיין הבולט שלו הוא הגודל העצום של כפות רגליו - אורך כף רגלו היא בסביבות 35 סנטימטרים! - גם שאר מידותיו של ביגפוט ענקיות - גובהו הוא בין 2 ל-3 מטרים, עיניו ענקיות ויש לו כתפיים רחבות וגבות עבות במיוחד.

פירוש השם "ביגפוט" הוא באנגלית "כף רגל גדולה".


האם הביגפוט הוא אמיתי?

https://youtu.be/0grxBBjJYJw


החוקרים הרציניים ממשיכים לחקור את התופעה:

https://youtu.be/7teeATb0b9E


ביגפוט שנצפה ב-2013 ביער באיידהו ארה"ב:

http://youtu.be/ZMBeN4Kr4LE


כך הוא נצפה ביער:

http://youtu.be/nc--kJ1EpZM


וסרט ארוך על הביגפוט:

https://youtu.be/z57sKDsG-b4?long=yes

הביגפוט של סין נקרא ירן (Yeren). משמעות השם "ירן" בסינית היא "איש פרא". רוב מי שהעידו שראו ירן היו מהמחוז המערבי של אזור הוביי שבסין.

על פי חלק מהעדויות, הירן של סין מתנשא לגובה מרבי של עד 3 מטרים. יש לו שיער בגווני חום-אדמדם, זרועותיו ארוכות ופניו דומות לפני קוף. שיניו של הירן גדולות, מה שלרוב מקנה לו צורה מאיימת. אף על פי כן, בדיוק כמו מקבילו האמריקאי, הביגפוט, גם הירן לא יוצר קשר. הוא נוטה להיעלם כשהוא נתקל בבני-אדם ואינו נוהג באלימות.

כמו קרוביו ממקומות אחרים בעולם, גם לגבי הירן נוטים החוקרים לטעון טענות שונות, החל מהעובדה שהוא יצור אגדי ובדיוני, כמיטב הדמיון העממי של תושבי האזור, ועד להשערה שהוא סוג של אורנגאוטן ענקי.


הנה צילומי בן של ירן עם אישה סינית:

http://youtu.be/rJWUxk1yBX4


וסרט תיעודי בסינית על הירן המפחיד מסין:

https://youtu.be/uratrKnU3Gc?long=yes

המינוטאור (Minotaur), או המינוטאורוס, הוא מפלצת שתוארה במיתולוגיה היוונית, יצור כלאיים שחציו אדם וחציו שור.

לפי המיתולוגיה היוונית הוא התגורר בתוך לבירינת (Labyrinth), בעברית מבוך, שבנה הממציא דדלוס, גאון של ממש לפי התיאור, בפקודת מינוֹס מלך כרתים.

המינוטאור היה בנה של אשתו של אותו מלך מינוס. פרטים בסיפור האגדה שלמטה.

הלבירינת נבנה כדי שיסתיר מהעולם את המינוטאורוס המפלצתי ויחזיקו בשבי. המלך גם ציווה שאחת לתשע שנים תשלח למינוטאורוס מִנְחה של שבעה עלמים ועלמות.

לפי המיתולוגיה היוונית היה זה הגיבור תסאוס, שהרג את המינוטאורוס. עזרה לו בכך בתו היפה של מינוס מלך כרתים, אריאדנה (Dido). לאחר שתזאוס הרג את המינוטאור, ברחו השניים מכרתים, כי דיידו פחדה מזעמו של אביה המלך. היא ותזאוס, שהבטיח להינשא לה, הפליגו לאתונה שם נמצאת ממלכת אביו.


#האגדה
האגדה מספרת שמינוס התפלל לאל פוסידון, בטרם היה למלך. הוא ביקש מהאל סימן שהוא ולא אחיו הוא מי שיקבל את המלכות.

אך מינוס הפר את הבטחתו לפוסידון שיקריב את היצור שייצא מהים לקראתו. זה היה כשפוסידון שלח לו פר מופלא, לבן ומרהיב ביופיו. המלך מינוס ריחם על הפר הנפלא והקריב במקומו שור רגיל.

זועם על הפרת ההבטחה, גרם פוסידון לפסיפאה, המלכה הרעייה של מינוס, להזדווג עם הפר. מהם נולד יצור הכלאיים של שור ואדם וקיבל את השם מינוטאורוס - פירושו ביוונית "השור של מינוס".

אותו מינוטאור התגלה כיצור אכזר ופראי. הוא הטיל אימה על תושבי כרתים. המלך מינוס פנה אל האורקל מדלפי. לפי עצתו הוא כלא את המינוטאורוס בלבירינת, מבוך שאי אפשר לברוח ממנו.

מינוס ניצח באותם ימים במלחמה עם אתונה, מלחמה שהייתה מבחינתו נקמה על שאתונאים הרגו את בנו. כעונש נדרשה אתונה לשלוח, כל תשע שנים שבעה צעירים וצעירות, כדי שיהיו לטרף בלבירינת למינוטאורוס.

הנסיך תזאוס, בנו של מלך אתונה, ביקש שישלחו אותו אל הלבירינת, כך שיוכל להרוג את המפלצת. בכרתים ועוד לפני שהוא נשלח ללבירינת, התאהבה בו אריאדנה, בתו של המלך מינוס. היא החליטה לסייע לו בחיסול המינוטאור. תזאוס קיבל ממנה פקעת חוטים, שיוכל לקשור את הכניסה ולצאת בעזרתה מהלבירינת.

ואכן, תזאוס הצליח להרוג את המינוטאור. עם החוט החוצה הוא הוביל את שאר האתונאים והם יצאו מהמבוך וברחו בחזרה לאתונה, ביחד עם אריאדנה.

משגילה מינוס שהאתונאים ברחו מהלבירינת הבלתי אפשרי לבריחה של דדלוס, הוא כעס. המלך החליט להעניש את דדלוס, מתכנן המבוך. כך הופתע דדלוס לגלות שהמלך מינוס כלא אותו ואת בנו איקרוס במגדל. אולי בכך רצה המלך גם למנוע את דליפת סודות הלבירינת.

כך או כך, דדלוס ואיקרוס הצליחו לברוח מהמגדל. הם רצו להימלט מהאי כרתים, אבל הספינות והשומרים שהקיפו את האי מנעו מהם בריחה דרך הים. השניים החליטו לברוח דרך השמיים. הם הכינו לעצמם כנפיים מחוטים ונוצות של ציפורים, שאותם הדביקו בדונג ושעווה. מכאן מתחיל סיפור מרתק של הטייסים הראשונים בהיסטוריה, לפחות לפי המיתולוגיה היוונית. תוכלו לקרוא עליו בתגית "איקרוס".


הנה סיפור המינוטאור והבסיס המדעי שלו (מתורגם):

https://youtu.be/2aoIs-5zqoI


וסיפורם של תזאוס והמינוטאור:

https://youtu.be/X_1s_UZfs5c

הִידְרָה (Hydra) במיתולוגיה היוונית הייתה מפלצת מים קדמונית ודמיונית, דומה לנחש.

להידרה היו 9 ראשי נחשים יורקי ארס. ההידרה היא יצור שחי במים ומזכיר בצורתו נחש. עם נשימתה הארסית והקטלנית, היא יכולה הייתה להמית את מי ששאף את האוויר מפיה.

את מפלצת ההידרה הצליח להרוג הגיבור האגדי הרקולס. בהיותה צאצאית של האריה הנימאי, היא רצתה לנקום בהרקולס שהרג את אביה, אבל הוא כיסה את פיו ואפו בבד, כדי להימנע מהרעל שיוצא מפיה והצליח להוציאה מהקן בעזרת חיצים בוערים שירה אל הקן.

משיצאה ההידרה החל הרקולס לערוף את ראשיה, אך בכל פעם שהוא ערף ראש – מיד צמח להידרה ראש חדש. הרקולס הנחוש הזעיק את אחיינו איולאוס, ששרף את המקום שבו נערף כל ראש, כדי למנוע את צמיחת הראש החדש. כך הם הכריעו את ההידרה.

האגדה מספרת שלאחר שהרקולס הרג אותם, הוצבו בשמיים כקבוצות כוכבים גם ההידרה וגם הסרטן שנשלח על ידי הרה כדי לסייע לה במאבק נגד הרקולס.


על ההידרה המיתולוגית:

https://youtu.be/gQMqzHBSBNo


מה אם היא הייתה אכן קיימת בעבר?

https://youtu.be/IDFTC0qdoog


וסקירה מהירה על המפלצת המיתולוגית הידרה:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=8m37s&end=9m35s