מהם כוכבי השביט?
איך נוצרים כוכבי שביט?


שביט (Comet), או כוכב שביט כפי שקוראים לו בטעות, הוא גוף כדורי בחלל, עשוי מגז קפוא, סלע ואבק, שעל פניו קרח ויש לו מעין "זנב" ארוך ומקרין אור.

הזנב הזה, המכונה "זנב השביט", הוא למעשה סופה אדירה של חול, סלעים וקרח, הנשרכת אחרי השביט עצמו, לאורך שמגיע למיליוני קילומטרים, עד אורך של 10 מיליון קילומטרים!

כוכבי שביט נוצרים הרחק בחלל. למעשה, מדובר בשרידים של מערכת השמש, מעין פיסות של פסולת חלל, שנוצרו לאחר היווצרות כוכבי הלכת, לפני מיליארדי שנים.

אבותינו הקדמונים ראו בכוכבי השביט מעין שליחים של האלים. הם יראו ופחדו מהם מאד והעריצו את המראה מלא ההוד של כוכב השביט. הם ראו בהם שליחי האלים לחיים ולמוות! - חלקם ראו בהופעת שביט סימן למחלה, אחרים ראו בו אות למותו הקרוב של המנהיג.

שביט, או כוכב שביט, הוא גוף שמיימי קטן שדומה לאסטרואיד. אבל בניגוד לאסטרואיד, עשוי השביט בעיקר מקרח. הוא נע סביב השמש במסלול בצורת אליפסה, או ביצה. בכל פעם שהשביט מתקרב אל השמש, החום של השמש "אופה אותו" ויוצר אחריו את הזנב הארוך והבהיר שלו.

היות והמסלול הוא אליפטי, כשחולפים כוכבי השביט קרוב לשמש, הם נמצאים ב"מרחק קטן" של כמה מיליוני קילומטרים ממנה בלבד. אבל כשהם בקצה השני, הרחוק ממנה, הם מתרחקים יותר מכל כוכבי הלכת שמסביבה, למרחק בלתי נתפס של מיליארדי קילומטרים מהשמש.

לכל שביט יש את המסלול שלו להקפת השמש. יש שמסלולם הוא בן כמה שנים, בעוד אחרים יכולים להקיף את השמש שלנו במשך מיליון שנים. אחד המפורסמים שבכוכבי השביט הוא השביט האלי שמתקרב לכדור הארץ וניתן לראותו בשמיים, אחת ל-76 שנים בדיוק.


הנה סרטון על כוכבי שביט ואיך הם השביט (מתורגם):

http://youtu.be/bf-nHajMo54


האם ייתכן שכוכבי השביט הם המקור לחיים על פני כדור הארץ? (מתורגם)

https://youtu.be/EnnPJXbKt0U


מדען שמסביר את כוכבי השביט באמצעות בקבוק קולה:

http://youtu.be/EUrJr4yp3cU


וסרטון קצר על המסתורין של כוכבי השביט שבקצה מערכת השמש (מתורגם):

http://youtu.be/WWnakZNefus

ענן אורט (Oort Cloud), או עננת אורט, הם שמות למעין כדור עצום של כוכבי שביט שמקיפים את מערכת השמש שלנו. בענן אורט מאות מיליארדים של שביטים קטנים. כולם מקיפים את השמש וסובבים אותה. למעשה, ענן אורט הוא הגבול שמחוץ למערכת השמש.

ענן אורט נקרא על שם האסטרונום ההולנדי יאן הנדריק אורט (Jan Oort), מי שחזה את קיומו. זה קרה בשנת 1950 כשהאסטרונום ההולנדי אורט בחן את התפלגות האנרגיה המסלולית של כוכבי שביט.

אורט העלה השערה שהשביטים ארוכי המחזור מגיעים מעננת שביטים שמקיפה את השמש. השערתו הייתה שהשביטים שנופלים מהעננה שתיקרא על שמו, "עננת אורט", נופלים אל תוך מערכת השמש הפנימית. זאת בגלל הפרעה של כוכבים בקרבת השמש למסלוליהם.

אורט העריך שהעננה נמצאת במרחק של כ-100,000 יחידות אסטרונומיות מהשמש. נראה שכוכבי השביט שבעננת אורט מקיפים את מישור המילקה (האזור בו כוכבי הלכת מקיפים את השמש) ועד למרחק של שנת אור אחת.


הנה הסבר על ענן אורט:

https://youtu.be/zhb43EbnvpI


הענן של אורט וחגורת קוויפר:

https://youtu.be/Ye8DMJGhsxc


כך הוא נוצר, כשנולדה מערכת השמש:

https://youtu.be/3qASlzmER_Q


והרצאת וידאו על ענן אורט:

http://youtu.be/wIjnI5BOHxE

כוכבי שביט (Comets) הם כוכבים שעשויים מקרח, גז ואבק. כוכב שביט מקיף את השמש במסלול ענק בצורת אליפסה ומסלול מסוג זה גורם לקפיאתו, בכל פעם שהוא מתרחק מהשמש.

כשכוכב השביט מתקרב לשמש, נמסים חלקים ממנו ונסחבים אחריו לאורך מליוני קילומטרים, בשובל ענקי של קרח, סלעים, חול ואבק.

אור השמש על החלקים הנמסים של השביט הוא שגורם למה שנראה כזנב של אור, האופייני כל כך לכוכבי שביט.

בזכות כוכבי השביט והאסטרואידים הגיעו מרבית המים אל כדור הארץ. זה אומר שככל הנראה כל בעלי החיים, כולל אותנו המין האנושי, חייבים לכוכבי השביט את קיומנו.


הנה הסבר של כוכבי השביט (מתורגם):

http://youtu.be/bf-nHajMo54


וגם למרקורי יש שובל כזה:

https://youtu.be/GfUSuaMi8B0

האסטרואיד (Asteroid) הוא גוף שמיימי קטן שנע במסלול מסביב לשמש.

מטאור (Meteor) הוא כוכב נופל, כלומר זהו אסטרואיד שנכנס לאטמוספירה של כדור הארץ ונשרף. הוא משאיר אחריו פס של אור.

כוכב שביט (Comet) הוא גוף קטן, דומה מאד לאסטרואיד, אך עשוי מקרח בלבד. אחריו נשרך בחלל "זנב השביט", שהוא סופה אדירה של חול, סלעים, אבק וקרח, המוארת על ידי השמש ואורכה מגיע למיליוני קילומטרים.


הנה ההבדלים בין אסטרואידים, מטאורים וכוכבי שביט:

https://youtu.be/_f3xzT-JPaY


האסטרואיד המתכתי (מתורגם):

https://youtu.be/1JXq9779zwU

במשך שנים ארוכות סברו האסטרונומים שהשביטים מופיעים ונעלמים בחלל אקראית. רק במאה ה-17 הצליח המדען האנגלי אדמונד האלי (או היילי) להראות שיש שביטים, כוכבי שביט, שחוזרים "לבקר" בשמי כדור הארץ אחת לכמה שנים.

האלי צפה בשנת 1682 בהופעתו של שביט, שהרשים את כל בני תקופתו מאד. כשבדק ברישומים אסטרונומיים ובספרי היסטוריה מתי נצפו שביטים כאלה בעבר, הוא גילה, על פי החישובים שערך, שבשנים 1531, 1607 ו-1682 הופיע אותו כוכב שביט, במחזוריות קבועה - אחת ל-76 שנים. הוא סבר שהשביט עתיד להופיע שוב כעבור 76 שנים מהופעת השביט בשנת 1682 ואכן כך היה, השביט הופיע שוב בשנת בשנת 1758.

כיום המדענים מדדו את זמן במדויק את זמן ההקפה של שביט סביב השמש וגילו שהוא 75.3 שנה בדיוק, וקרוב מאוד לחישובים המקוריים של אדמונד האלי שנערכו בשנת - 1705.

האלי עצמו לא זכה לראות את השביט שניבא, אך בשנה שבה ניבא שהוא יופיע בשמיים, השביט הופיע! מאז נקרא השביט על שמו - השביט האלי, או היילי.

ההופעות האחרונות של שביט האלי היו בשנים 1835, 1910 ו-1986. והוא צפוי להופיע שוב בפעם הבאה ב-28 ביולי 2061.


הנה הסבר קצר לילדים על מהו השביט (מתורגם):

https://youtu.be/a76QENE49CU


סרטון קצרצר על השביט היילי:

https://youtu.be/1UfnbCLDLAI


בהרחבה על היילי השביט:

https://youtu.be/C8zV1xiGqf4?t=10s


מטר המטאורים של היילי ודומיו:

https://youtu.be/zkglsg0K1IY


ומטר מטאורים כמו זה שהיילי יוצר (בעברית):

https://youtu.be/lCv_uogLP2w

נחתת החלל "פילאה", שנשלחה מהחללית "רוזטה" לנחות על השביט צ'וריומוב גרסימנקו P67, לא הצליחה להיאחז במקום הנחיתה ולכן קפצה מספר פעמים עד שהצליחה להתמקם סופית על צ'ורי, כינוי החיבה של כוכב השביט הקטן. המדענים מסוכנות החלל האירופית היו בטוחים שמשימת המחקר עומדת להתחיל, אך במהרה הם הבינו את הקושי במיקום - בניגוד לתכניות, "פילאה" חנתה ליד צוק גבוה שהסתיר לה את אור השמש. בלי אור השמש, ידעו החוקרים, יתרוקנו במהירות הסוללות הסולאריות, שנטענות מאור השמש.

ואכן, הסוללות המתרוקנות אפשרו לנחתת רק כמה שעות של מחקר. נחתת החלל הספיקה לפעול בהיקף מלא רק זמן קצר. בין השאר העבירה צילומים על צבעו האדום של השביט (בניגוד לסברות שצבעו אפור) והספיקה לבצע מעט בדיקות. מאז היא ממשיכה בפעילות נמוכה, שכן התאים הסולאריים נחשפים לאור השמש רק כשעה וחצי ביום בלבד. משימות המחקר שלה נפגעו אבל מתבצעות לאיטן.


הנה הנחיתה של הפילה על כוכב השביט:

http://youtu.be/xCo8GB6Q37I


תכנית הנחיתה המקורית של הפילאה אמורה הייתה לירות ברגי התחברות לקרקע ולא הצליחה:

https://youtu.be/uI7D7FGh7cY


ועל החשיבות של בחירת מקום הנחיתה הנכון, מה שהפך אכן לבעיה:

http://youtu.be/KiYLqX20I74

אדמונד היילי הוציא את כוכבי השביט מתחום האמונות התפלות למדע המדויק והרציונלי. כשחקר עדויות עתיקות על כוכבי שביט שנצפו בזמנים עברו, הוא שם לב שאחת ל-76 שנים עובר כוכב שביט בשמים. הוא שיער שמדובר באותו כוכב שביט, שמסלולו מחזיר אותו אחת לזמן זה לקרבת כדור הארץ. בספרו על האסטרונומיה הוא ניבא באופן מדעי שכוכב השביט ישוב בסוף שנת 1758 ותאר את מסלולו הצפוי. ואכן, במועד המדויק שחזה היילי, שנים אחרי מותו, הבזיק השביט בשמיים. מאז הוא קרוי "שביט היילי" והוא ממשיך לבקר שוב ושוב, בדיוק כפי שצפה האסטרונום הגאון.

חוץ מאסטרונום, אדמונד היילי היה גם פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי. במסעותיו הימיים הוא תעד לראשונה 341 כוכבים שנראים רק מחצי הכדור הדרומי ובכך הביא להגדלת יכולת הניווט העולמי של ספני אירופה. הוא היה גם הממציא של פעמון הצלילה הראשון שכלל אספקת אוויר לצוללן שמתחת למים.

היילי עסק גם במטאורולוגיה והמציא את תחזית מזג האוויר. צורות המיפוי והסימון שהמציא לתחזיות מזג האוויר, נהוגות עד היום.

תרומתו למדע הייתה עצומה גם בכך שעודד את ניוטון לפרסם את התיאוריה החשובה שלו על גרמי השמיים וכיצד חוקי המכניקה הם שקובעים את מסלולם בחלל.


הנה סרטון על השביט המפורסם שנקרא על שמו של אדמונד היילי:

http://youtu.be/_apLqXMyirU


ההיסטוריה של השביט היילי:

http://youtu.be/C8zV1xiGqf4


וכך פועלים שביטים כאלה (עברית):

https://youtu.be/uXDZIrbFWNI?long=yes

סיפורה של הגָּשוֹשִית (חללית קטנה ולא-מאוישת) רוזטה מתחיל בשנת 2004. היא נשלחה אז על ידי סוכנות החלל האירופית אל כוכב השביט בגודל 4 הקילומטרים, שנקרא לו בקיצור צ'וריומוב גרסימנקו P67. הוציאה אותה לחלל החללית "אריאנה 5".

כדי לחסוך אנרגיה, את רוב טיסתה הארוכה אל השביט עשתה רוזטה במצב שינה. אחרי מסע ארוך בחלל, שהמרחק שלו הוא כמה פעמים המרחק מכדור הארץ לשמש, הגיעה החללית בחודש מאי 2014 אל השביט ונכנסה למסלול סביבו. היא התעוררה ממצב השינה והחלה את משימתה בכוכב השביט.

אז רוזטה החלה לאסוף נתונים על כוכב השביט הזה ואז יצאה לדרך המשימה הגדולה שלה - הנחתה של רכב הנחיתה פילאה על השביט עצמו.

זו הפעם הראשונה בתולדות חקר החלל שחללית נוחתת על כוכב שביט. ההישג של אנשי סוכנות החלל האירופית הוא קודם כל מדעי, שכן המידע שתעביר החללית לכדור הארץ על היווצרות היקום והחלל ועל כוכבי שביט והרכבי החומרים שמהם הם עשויים - המידע הזה הוא חשוב מאד למחקר. אבל ההישג הזה הוא גם טכנולוגי ומעמיד את אירופה כשחקן בעל חשיבות מרכזית בחקר החלל במאה ה-21.

למרבה הצער, לאחר שנחתת החלל "פילאה" נחתה על השביט, הסתבר שהצוק שלידה מסתיר לה את אור השמש. עד שהסוללות שלה התרוקנו לגמרי היא הספיקה להעביר מעט מידע על השביט.


הנה סרטון אנימציה יפה על שליחותה של החללית רוזטה לחלל הרחוק:

http://youtu.be/AvkPFXdpOQQ


הטכנולוגיה של רוזטה והנחיתה על השביט:

http://youtu.be/szKZ77MbF9Q


24 דקות ו-9 שניות לוקח לכל מסר להגיע מהרוזטה לכדור הארץ:

http://youtu.be/8gPPQ3fFOpQ


וכך נבחר מקום הנחיתה על כוכב השביט:

http://youtu.be/KiYLqX20I74

אם רוצים תשובה כיצד המדע מתמודד על המסתורין שבטבע, הסיפור על מסר הוואו יכול להיות הסבר מעולה. הוא העסיק את החוקרים במשך 40 שנה, עד שבא מדען, שיער השערה, עשה עבודה יסודית של מחקר בנתונים, דעתו התחזקה, הוא בחן את ההשערה בתנאים המתאימים וקיבל אישוש, כלומר אימות, של השערתו. כך הוא פתר את העניין.

אבל משהו "מסר הוואו"?

רבים שואלים את עצמם אם יש עוד תרבויות או אנושיות ביקום. מכון סט"י עוסק לא מעט וגם בימינו, בניסיונות למצוא מסרי רדיו של תרבויות כאלה. בחודש אוגוסט 1977 איתר המדען ג'רי אהמן, מסר רדיו מעניין. זה קרה בעת שישב ופענח את אותות הרדיו שהתקבלו על ידי טלסקופ הרדיו הענקי של פרויקט סט"י שבנאס"א הממוקם באוניברסיטת אוהיו.

באותו יום התקבל בטלסקופ הרדיו, שמקבל כל העת תשדורות מהחלל ומנסה לאבחן תופעות מעניינות, מסר שונה. זו הייתה פעילות חזקה שלא נראתה כתופעה טבעית מוכרת, מעין מסר חד פעמי, שנמשך 72 שניות ובניתוח שלו נראה מלאכותי, תוצר של ישות חכמה.

המסר, שלא חזר על עצמו שוב ושאת מקורו ומיקומו לא ניתן היה לקבוע, הדהים את אהמן מאד. ליד המסר רשם המדען את המילה "וואו!" ומאז מכנים אותו "מסר הוואו!".

עד לאחרונה, על אף הניסיונות שנעשו מאז להבין ולחקור את מהות המסר, לא הצליחו החוקרים לפצח אותו. הנועזים שבהם רואים בו מסר מתרבות תבונית חוצנית, בעוד שאחרים נוטים לחשוב שיש כאן אולי מקריות או אפילו תופעת טבע שייצרה גלי רדיו מסודרים.

לאחרונה התגלה ההסבר ה"פשוט", לטענת המדענים. הם גורסים שהאפקט שהוביל לקליטת האותות נוצר על ידי כוכבי שביט. במוקד התגלית עומד פרופסור בשם אנטוניו פריס, ממכללת סיינט פיטרסברג שבפלורידה.

פרופסור פריס גילה בתיעוד ארכיוני אסטרונומי ששני כוכבי שביט, שהתגלו רק בשנת 2006, חלפו באותו יום על פני כדור הארץ. הוא האמין שהם שיצרו את ה"מסר", שעליו נכתב על ידי ד"ר אהמן "וואו". פרופ' פריס גם שיער שהשפעתו של ענן של גז מימן שנפלט מכוכבי השביט, היא שהובילה ליצירת האותות שנקלטו בכדור הארץ.

שנה לאחר שהעלה את ההשערה, הוא מדד את המסרים, ממש כשעברו כוכבי השביט הללו שוב על פני כדור הארץ. הוא גילה, לא להפתעתו, שהם אכן הפיקו את אותם האותות שנקלטו אז והמסתורין שהחזיק 40 שנה, הופג לתמיד.


הנה סיפור קבלת מסר הוואו:

http://youtu.be/0JxAmKw5ip0


התהיות שהוא מעלה:

http://youtu.be/ZxrJlLgitnc


צלילי הרדיו של מסר הוואו, כפי שהתקבלו ב-1977 בפרויקט סט"י:

http://youtu.be/OkycNvrpjCs


עוד סרטון קצר על המסר המסתורי שהתקבל מהחלל:

http://youtu.be/2Neo_1LGVqE


כך התגלה הפתרון של המסר המדהים:

https://youtu.be/KFLTbn21IMg


ועוד על פתרון המסתורין:

http://youtu.be/kAgKNA1IVSA

באסטרופיזיקה יש תיאוריה, הנקראת "ספקולציית נמסיס" (Nemesis Speculation), שהכחדות המינים הגדולות נגרמו בשל כוכב קדום שמכונה "נמסיס" (Nemesis hypothetical star). לפי ההשערה הזו הוא היה האח התאום של השמש וכיום הוא נעלם.

לפי ההשערה של חלק מהמדענים, נמסיס היה כוכב שמעולם לא אותר. הוא הפר שוב ושוב את מנוחתם ומסלולם של השביטים שבעננת אורט. על פי התאוריה, שולח נמסיס, אחת לתקופה אסטרונומית, סופת אסטרואידים וכוכבי שביט ענקיים לעבר מערכת השמש הפנימית, שבה אנו נמצאים. הוא גורם בכך לאסונות שגורמים להכחדות של מינים רבים בכדור הארץ (עד היום התרחשו לפי החוקרים 7 הכחדות כאלה).

נמסיס הוא שמה של אלת הנקמה היוונית והוא הושאל לכוכב המשוער בשל השפעתו הקשה על כדור הארץ, שאם תקרה בעתיד, תוכל גם לפגוע במין האנושי. תוכלו לקרוא על אלת הנקם והשילם נמסיס בתגית "נמסיס".


הנה ספקולציית נמסיס:

https://youtu.be/DzxGbY4cWFM


סיפורו של הכוכב התאום הזה של השמש:

https://youtu.be/v4dRHfvymVU


והסבר על הכוכב הזה, האח הקטן של השמש שלנו:

https://youtu.be/k9IprcP0Wx8?long=yes

הייתם מאמינים שיצירת אמנות מימי הביניים היא מיצירות הקומיקס הראשונות בהיסטוריה?

אז כן, שטיח בָּאיֶיה הוא עבודת רקמה ארוכה ומפורטת שנרקמה בשנת 1077 בקנט שבאנגליה. השטיח, שאורכו כ-70 מטרים, נרקם לאחר הכיבוש הנורמני בשנת 1066 את אנגליה.

הוא נחשב ליצירת אמנות מהחשובות של ימי הביניים.

הרקמה מתעדת ב-58 תמונות, בסגנון שהיום היינו קוראים לו קומיקס, את פלישתו של וויליאם הכובש בראש הנורמנים לאנגליה ודרכו אל הכתר האנגלי, במה שיהפוך אותו למלך אנגליה ואת התרבות הנורמנית לשליטת אנגליה מאז ועד היום.

מדובר במעין ספר היסטוריה בתמונות, המספרות את סיפור נצחונו של דוכס נורמנדי "ויליאם הכובש", בקרב הייסטינגס, תוך הפיכתו למלך אנגליה. למעשה, ויליאם שמימן את יצירת השטיח, דאג להכניס בו את הסיפור שלו ולהפוך אותו להיסטוריה, כשמנגד אין בו כל עדות או זווית הקרב של כוחות הרולד, מלך אנגליה שהובס ומת בקרב.

ואגב, ביצירה החשובה הזו מתועדת הופעה נדירה של השביט האלי, שמופיע אחת ל-76 שנים והופיע ממש בסמוך לאירוע הכיבוש שתועד בשטיח המפורסם.

שטיח באייה נמצא כיום במוזיאון שבעיר באייה שבנורמנדי והוא נחשב לאחת מיצירות האמנות החשובות ביותר שהשתמרו מימי הביניים.


הנה שטיח הקומיקס הקדום (מתורגם):

https://youtu.be/0ktPH4pqCPA


על הקרב בהייסטינגס (מתורגם):

https://youtu.be/Owf5Uq4oFps


עוד על השטיח של באייה:

http://youtu.be/e1XbJSu1ejw


התוכן שמוצג בציורי השטיח של באייה:

http://youtu.be/F8OPQ_28mdo


ואנימציה של השטיח של באייה. שימו לב בהתחלה לתיעוד השביט האלי, כפי שתועד בשטיח באייה:

http://youtu.be/LtGoBZ4D4_E?t=6s

מטר מטאורים (Meteor shower), שרבים מכנים "גשם מטאורים", הוא תופעה שמתרחשת כשכדור הארץ עובר בתוך שובל אבק שמותיר אחריו כוכב שביט. באוגוסט מדובר בכוכב השביט סוויפט־טאטל (Swift-Tuttle).

במטר כוכבים נראים הרבה כוכבים נופלים. למעשה, אלה אינם כוכבים והם אינם נופלים. מטר המטאורים קורה מכיוון שכדור הארץ עובר בתאריכים מסוימים בנקודות במסלול ההקפה של השמש, שבהן נפלטו מכוכבי שביט מטאורואידים, מעין רסיסים זעירים בגודל של גרגר חול. הם יוצאים תמיד מנקודה מסוימת בשמיים, שנקראת "נקודת ההקרנה" או רדיאנט. כמובן שלכל מטר מטאורים יש את נקודת ההקרנה שלו.

מכיוון שכל סיבוב של כדור הארץ נמשך שנה, אנו יכולים לראות כל את מטרי מטאורים השונים בתאריכים קבועים במהלך השנה. מטר הג'מינידים, למשל, מגיע לשיאו ב-13 בדצמבר, בעוד שהלירידים מככבים בשיאם ב-22 באפריל. באוגוסט מופיע הכוכב מטר הפרסאידים, שבהופיעו בקיץ הוא זה שכולם יכולים לצפות בו בקלות.

בסרטונים הם יופיעו ברצף מהיר ומכוון על ידי יוצרי הסרטונים, כדי שלא נשתעמם. במציאות הם מופיעים בהפרשי זמן.

ואגב, הכי קל לראות את מטר המטאורים בחצי השני של הלילה.


מעל 100 נפילות בשעה - זה מה שצפוי במטר מטאורים שנוצר מהשביט:

http://youtu.be/XbV67DaIzcU


מה שרואים במטר המטאורים:

https://youtu.be/pIOuLANgjtk


מטר הפרסאידים שצילמו במצפה רמון לאורך לילה שלם (עברית):

http://youtu.be/MgvzTF1h2cw


ומטר המטאורים ג'מיניד בקפיצות זמן:

http://youtu.be/S_jdfyp8pL0