הניסוי שנציג כאן מאפשר לכם להכיר את כוחו של לחץ האוויר - האוויר לוחץ מלמטה על הקרטון ומונע מהמים להישפך.

הנה סרטון שמדגים את הניסוי:

http://youtu.be/WU1RKUx18mo?t=30s

נבל זכוכית, הרמוניקת זכוכית, או הידרוקריסטלופון, הם שמות לאוסף של כוסות או קערות בגדלים משתנים, או בכמויות שונות של נוזל, היוצרים ביחד כלי נגינה, שבו מפיקים את הצלילים על ידי חיכוך אצבעות רטובות.

כבר מימי הביניים ידוע שעל ידי שפשוף של אצבע רטובה על שפת כוס זכוכית ניתן להשמיע צליל. המדהים ביותר הוא שעם השנים המומחיות הזו כל כך התפתחה, עד שעשרות מגדולי המלחינים, כולל מוצרט, בטהובן, צ'ייקובסקי והנדל, כתבו לו יצירות. כיום מייצרים ממש כלי נגינה כזה, המבוסס על סדרת כוסות ענקית, בגדלים שונים.


הנה השיטה לנגינה על כוס מים פשוטה (עברית):

http://youtu.be/UjDs79pTS30?t=33s


ונגינת הטוקטה ופוגה של באך על כוסות:

http://youtu.be/XKRj-T4l-e8

כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.

השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".


הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:

http://youtu.be/lAEXH9DAH98


ודוגמה מקסימה מהסרט "מוצרט בג'ונגל":

https://youtu.be/zSuXfpsxqoY?t=108&end=188

ראיתם פעם זמרת אופרה שוברת כוס כשקולה מגיע לגבהים? - ובכן, התופעה היא אקוסטית, כלומר פיזיקלית. שבירה של כוס בעזרת הקול נגרמת מכיוון שהתדר הקולי של הקול של הזמרת זהה לתדר של הזכוכית. בדרך כלל זה קורה בתדירות גבוהה של זמרות סופרן (הקול הגבוה ביותר), אחרת כוסות היו נשברות עוד במפעל...

הצליל של הכוס הוא הצליל שנשמע אם נקיש בעדינות על הכוס. הוא התדירות הטבעית שלה והוא מכונה גם "תדר התהודה" (רסוננס). אם נשמיע את אותו הצליל בדיוק, ליד הכוס (לא חזק מדי!) הוא יגרום לה לרעוד.

לכל חומר בטבע יש תדירות טבעית, אבל כשהוא חומר שביר כמו זכוכית, הוא בהחלט נשבר אם הרזוננס חזק מדי. גלי הקול, שהם תנודות באוויר, מרעידים את הכוס ויוצרים בה גלים עומדים, כשחלק ממנה מתנודד ורועד וחלק לא. התנודות הללו יכולות לגרום לשבירת כוסות חלשות.

אגב, זה קורה לא רק לכוסות וזמרות סופרן.. גם מטוסים העוברים את מהירות הקול יכולים באותה צורה לשבור חלונות של בתים, כשנוצר גל הדף, מעין צונמי של גלי קול באוויר.


הנה ילד שבדק אם יוכל לשבור ספל בקולו:

https://youtu.be/sH7XSX10QkM


הנה ההסבר של התופעה:

https://youtu.be/NcarKUq1zq0


ובאנגלית:

https://youtu.be/Ude8pPjawKI?t=1m01s


והנה רזוננס ממכשיר ששובר כוס זכוכית:

https://youtu.be/17tqXgvCN0E

הנה קסם מרתק עם מטבע וכוס וזריזות ידיים:

http://youtu.be/RCafHPErjm8?t=32s

יש אמונה נרחבת שהסיבה שמברכים "לחיים" בהרמת כוסית ומקישים את הכוסות זו בזו היא עתיקה וקשורה בסוג של מבחן נאמנות בקרב מלכים ואצילים בימי קדם. הרעיון היה שבימי קדם נהגו המנהיגים להרעיל אחד את השני או אחד את זה שחשק בתפקידו. בעת שהשיקו את הכוסות שלהם בחוזקה, היה היין שבכוסותיהם נשפך מכוס לכוס ומתערבב.

איכס, אנחנו שומעים אתכם אומרים... למה לבן אדם לשתות יין או שיכר מכוס של מישהו אחר? - ובכן, זו הייתה מחווה של אמון הדדי וביטוח נגד הרעלות. אציל או מלך יכול היה לבחון כך את נאמנותו של מי שסועד איתו ומרים כוסית, כי אם שם רעל בכוסו, הרי שהשקת הכוסות תהרוג גם אותו...

אגב, עם כוסות זכוכית זה בטח לא היה עובד. סביר שהן היו מתנפצות. אבל עם כוסות החרס, האבן או העץ שהיו נהוגות אז, זה בהחלט עבד. אלא אם שני השתיינים היו מנסים להרעיל זה את זה, ממש באותו זמן.

אגב, יש עוד הסברים אחרים למנהג, שאולי אף נכונים יותר. אחד מהם שכך צירפו את חוש השמיעה לחגיגת החושים שבשתיית היין. שהרי כל החושים האחרים כבר היו מעורבים בשתייה, כולל חושי הריח, הטעם, הראייה והמישוש. ה'קלינג!' של השקת הכוסות הוסיף גם את הצליל לחוויה.

עוד רעיון אומר שהשקת הכוסות בקבוצה היא איחוד של כולם לנקודה מרכזית, או אפילו החזרת היין שפוצל מהבקבוק למפגש משותף...


על מקור המנהג (עברית):

https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=7m48s&end=8m13s


סרטון מפורט באנגלית:

https://youtu.be/Dt5ZNl-J2Ck


והסיבה שאנחנו אומרים "לחיים" עם כוס משקה ביד (עברית):

https://youtu.be/nm_2cJkMxRY

המצאת מדיח הכלים (Dish washer) נזקפת לזכותה של אישה אמריקאית בשם ג'וזפין קוקרן. היא הבחינה שבעת שהעוזרת שלה שוטפת כלים, מרבים כלי החרסינה שלה להיסדק.

כדי לשמור עליהם, החליטה קוקרן לבנות מכונה שתשטוף כלים. בשנת 1886 קוקרן השלימה את האבטיפוס הראשון של מדיח הכלים ורשמה עליו פטנט.

מדיח הכלים של קוקרן הזכיר את האופן שבו פועל המיקרוגל של ימינו. היה בו דוד נחושת, שבתוכו הסתובב גלגל, בכוח של מנוע חשמלי שסובב אותו. על הגלגל ישבה רשת ברזל, שעליה ניצבו הצלחות, הכוסות והסכו"ם. בעת שהגלגל הסתובב, התיז המדיח על הכלים מלמעלה, מים חמים עם סבון. המים הותזו על הכלים, בלחץ מים גבוה כדי לשטוף את הלכלוך מהכלים. לצץ מים החליף את המברשות שניקו את הכלים במדיחים הקודמים והלא יעילים שפיתחו קודמיה של קוקרן ושפגעו בכלים.

ממש כמו במדיח של ימינו, בשלב האחרון נשטפו הכלים במים חמים ונקיים. המדיח של קוקרן שטף אותם באמצעות מערכת משאבות וצינורות גאונית לזמנה שג'וזפין קוקרן פיתחה, ביחד עם מכונאי רכבות שגייסה לסייע לה.

ג'וזפין קוקרן ציפתה להצלחה אצל נשים כמוה, שרוצות לשמור על כלי המטבח שלהן, אבל להפתעתה לא נרשמה התלהבות רבה מההמצאה שלה.

בסוף היו אלה היו בעיקר מסעדות ובתי המלון שנכבשו בהמצאה היעילה והחלו לרכוש את מדיחי הכלים. רק בשנות ה-50 של המאה ה-20 החלה חברת "קיטשן אייד" האמריקנית לייצר ולשווק את מדיחי הכלים הביתיים, שהיו גם ברי השגה לבתים פרטיים והשאר היסטוריה.


הנה ההיסטוריה של מדיח הכלים:

https://youtu.be/UnLO2W2HHxw


על ממציאת מדיח הכלים וסיפור ההמצאה:

https://youtu.be/TWzFWmcvxmc


תולדות מדיח הכלים והעתיד שלו:

https://youtu.be/jF6tedWnOwo


ומונולוג משעשע של דמות הממציאה:

https://youtu.be/RxZf9QPtqtU

כוסות וספלים משמשים לשתייה, כבר מאות שנים. אבל בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 נוצר להם לרגע שימוש אחר. מוסיקלי. לזמן מה הם הפכו לאחד מכלי ההקשה הפופולריים בעולם הצעירים.

מה הסיפור אתם שואלים?

מעל 70 שנה המתין שיר הכוסות (Cup Song) כדי לזכות בפופולריות שלא תאומן. אחרי שהוקלט לראשונה בשנת 1937, על ידי להקה בשם ה"מיינרז מאונטנירז", הוא חזר לפתע בשנת 2009, כ-Cup Song שביצעה ה-Landshapes, להקה עצמאית בריטית שהשתמשה בליווי של כוסות.

אבל אז הופיע שיר הכוסות, הידוע גם כ-“When I’m Gone”, בסרט "Pitch Perfect". היה זה בקליפ שבו שרה ומקישה אותו השחקנית אנה קנדריק, כשבהדרגה מצטרפים אליה כל הסועדים במסעדה שבה היא עובדת. משם פרסו השיר והמקצב כנפיים ועם הכוסות הם הפכו להצלחה מסחררת כמעט בין לילה. השירה הקצבית הזו, מיותר להזכיר, הפכה לאחד הטרנדים הפופולריים אצל בני נוער בכל העולם.

אבל השיגעון לא התפשט בעולם סתם. בני נוער וצעירים בכל העולם עשו אותו באופן אקטיבי. התיאום והקואורדינציה שבביצוע גרמו לכולם להתמכר אליהם. מכל כיוון הועלו לרשת אינספור גרסאות כיסוי ברמות שונות של יצירתיות והציפו את הרשת, תוך שמיליונים צופים בהם ומעבירים הלאה. הנוער היה פשוט בשיגעון של שירה והקשה בכוסות וכולם עשו זאת, בכל פינה ובכל זמן, בכל צורה ועם כל כוס שבנמצא...

עד שהכול, כדרכו של כל טרנד, הסתיים. היה טוב ונשמע מצוין. יחי השירים הישנים שהתחדשו להם!


הנה הביצוע המקורי:

https://youtu.be/UmXSOPDe5-Y


הלמפשיידס:

https://youtu.be/DWCOYJg9ps4


של אנה קנדריק לשיר “When I’m Gone” שהתחיל את הכל - מהסרט:

https://youtu.be/cmSbXsFE3l8


קבוצה גדולה של "מפעילי כוסות":

https://youtu.be/DDfRPtDsedA


כיתה שלמה בצרפת:

https://youtu.be/kAHU4oGYC24


600 תלמידי בית ספר באירלנד החליט לשיר בשפה הגאלית והבריק:

https://youtu.be/Hz63M3v11nE


חבורת צעירים מדויקת ושרה יפה ומתוחכם עוד יותר:

https://youtu.be/6y1aOg_UO_A


ואז באו הריקודים:

https://youtu.be/Q4FYNF02yEM


הפרודיות עם האקדחים:

https://youtu.be/0QtM7X0xYN8


ועם הרעל:

https://youtu.be/rUlznF5We3U