למה משיקים כוסות יין ומברכים “לחיים”?

יש אמונה נרחבת שהסיבה שמברכים "לחיים" בהרמת כוסית ומקישים את הכוסות זו בזו היא עתיקה וקשורה בסוג של מבחן נאמנות בקרב מלכים ואצילים בימי קדם. הרעיון היה שבימי קדם נהגו המנהיגים להרעיל אחד את השני או אחד את זה שחשק בתפקידו. בעת שהשיקו את הכוסות שלהם בחוזקה, היה היין שבכוסותיהם נשפך מכוס לכוס ומתערבב.

איכס, אנחנו שומעים אתכם אומרים... למה לבן אדם לשתות יין או שיכר מכוס של מישהו אחר? - ובכן, זו הייתה מחווה של אמון הדדי וביטוח נגד הרעלות. אציל או מלך יכול היה לבחון כך את נאמנותו של מי שסועד איתו ומרים כוסית, כי אם שם רעל בכוסו, הרי שהשקת הכוסות תהרוג גם אותו...

אגב, עם כוסות זכוכית זה בטח לא היה עובד. סביר שהן היו מתנפצות. אבל עם כוסות החרס, האבן או העץ שהיו נהוגות אז, זה בהחלט עבד. אלא אם שני השתיינים היו מנסים להרעיל זה את זה, ממש באותו זמן.

אגב, יש עוד הסברים אחרים למנהג, שאולי אף נכונים יותר. אחד מהם שכך צירפו את חוש השמיעה לחגיגת החושים שבשתיית היין. שהרי כל החושים האחרים כבר היו מעורבים בשתייה, כולל חושי הריח, הטעם, הראייה והמישוש. ה'קלינג!' של השקת הכוסות הוסיף גם את הצליל לחוויה.

עוד רעיון אומר שהשקת הכוסות בקבוצה היא איחוד של כולם לנקודה מרכזית, או אפילו החזרת היין שפוצל מהבקבוק למפגש משותף...

על מקור המנהג (עברית):

סרטון מפורט באנגלית:

והסיבה שאנחנו אומרים "לחיים" עם כוס משקה ביד (עברית):