שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי ציפור הכחל האקרובטית ואיך נפוליאון ואיפור קשורים לעניין?
ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?
כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.
הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.
יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.
על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.
כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...
#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".
"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".
אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.
הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.
יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.
נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.
זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.
אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.
הנה הכחל בארוחה ובמעופו:
https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc
שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):
https://youtu.be/ByNuRXml63M
משחר לטרף:
https://youtu.be/dxfIKcE4bz0
מביא מתנה:
https://youtu.be/5aJT1U--5xg
גוזלי הכחל גדלים:
https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48
הכחל מקרוב:
https://youtu.be/hbnXdJP4igE
ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:
https://youtu.be/V4QsRYVMuU0
מהי אבקת הכחל העתיקה ששימשה לעיניים?
אבקת הכָּחָל, בערבית כֻּחֻל (Kohl), היא אבקת מינרל שצבעהּ כחול. בימי קדם היא שימשה כאיפור לכחילה מסביב לעיניים, מעין צללית עיניים קדומה בגוון כחול, בדרך דומה לצלליות ולמסקרה של ימינו.
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. הוא מבוסס על מינרל הגאלנה (Galena), בעברית גלניט או נְצִיץ הָעוֹפֶרֶת.
להכנתו נהגו, במיוחד בתרבויות תימן והמזרח התיכון של ימי קדם, לעשות שימוש במכתש ידני קטן, עשוי אבן עגולה ועלי מברזל, כדי לכתוש ולטחון את הגאלנה, לערבב במים ובחומר טבעי כמו שמן, חלבון ביצים, שרף או קליפות שקדים. לאחר ייבוש קיבלו אבקה הכחולה ששימשה לאיפור העיניים.
אפילו הארכיאולוגיה מעידה על השימוש הקדום לאיפור נשים, כמו עדויות וממצאים שנחפרו במערת האיגרות במדבר יהודה, בה ישבו יהודים בימי מרד בר כוכבא נגד הרומאים.
אומרים שעיניים משוחות בכחל הן שובות לב ומעט מפחידות או מסתוריות, כמו מחביאות מאחריהן סוד או כישוף.
בעבר הכחל היה הרבה יותר פופולרי כאיפור, אבל גם היום עדיין אפשר לראות פה ושם נשים ערביות מבוגרות שעיניהן משוחות בכחל.
#בקבוקון הכסף הרקוע
חוץ מצבעי עיניים השתמשו בכחל בעת העתיקה גם לריפוי ולרקיחה של תרופות. אנשי המעמד הגבוה נהגו אז לשמור אותו בבקבוקון כסף רקוע שענדו על הצוואר. סגרו את הבקבוקון הקטן בפקק, עם מקלון כסף דק וארוך שבעזרתו משחו את הכוחול מסביב לעין. עד היום מוכרים בקבוקונים כאלה כמזכרות לקראת העלייה לרגל למכה.
#למה נטשו אותו?
אפילו רש"י כתב על החומר הזה, שעד היום הערבים והדרוזים קוראים לו "כוחול". האמונה אז הייתה שהכחל מסוכך על העיניים מאור השמש הבוהק, מגן על העפעפיים מהתייבשות ומרחיק את הזבובים שגורמים לדלקות בעיניים.
בימינו הכחל ננטש כמעט לחלוטין. כשיודעים שהמרכיב העיקרי במינרל הגאלנה, כ-98% מהחומר, הוא עופרת רעילה במיוחד, אין סיבה של ממש להמשיך ולשמור לו אמונים. משום כך לא תעשיית האיפור ולא רופאי העיניים מגלים בו עוד עניין.
בשלדים שנמצאו בארץ, במערת קבורה רומית באזור הר מירון, התגלו עקבות של הרעלת עופרת. החוקרים לא התפלאו למצוא באותן מערות קבורה גם בקבוקי כחל מהתקופה הרומית, עם מינרל הגאלנה עתיר העופרת הרעילה.
גם מחקר שנערך על נשים דרוזיות בישראל מצא שבעקבות השימוש בכחל הן סבלו מנזקים במערכת העצבים ונמצאה אף פגיעה בעוברים שלהם במהלך ההריון.
הנה אבקת הכחל ששימשה גם במרוקו לאיפור:
https://youtu.be/AtZ7RbuQlUc
הכחל באיפור ההודי:
https://youtu.be/deOc-rdyLo4
המוסלמים נוהגים לטהר את הגוף במשיחת כוחול סביב העיניים בחודש הרמדאן:
https://youtu.be/LIgqQrUnOzM
הנה הכחל המאפר נשים:
https://youtu.be/XaNdESvYElQ
מכינים אותו גם בבית:
https://youtu.be/Bl84h31297w
בקבוקונים עתיקים בהם נשמר כוחול:
https://youtu.be/cYJ8VLUaNwY
והאייליינר שהחליף אותו:
https://youtu.be/1MiMrFVj9No
מה מקור המילה אלכוהול?
הראשונים שהשתמשו במילה "אלכוהול" היו הערבים. מקור המילה אלכוהול הוא ככל הנראה במילה העברית "כחל". אבקת הכחל ששימשה בעולם העתיק לאיפור העיניים וכאמצעי ריפוי לעיניים. משם התגלגלה המילה לערבית בשם "אלכחל", שמתאר אבקה טחונה או תמצית.
סוחרים ערביים שהגיעו לאירופה בסביבות המאה ה-6 הביאו עימם את המילה "אל כוהל" וההשפעה הערבית על אירופה גרמה לכך שהמילה התגלגלה סופית ל"אלכוהול" בשפה הלטינית.
הפרדוקס ההיסטורי שדווקא הערבים, לפחות המוסלמים שבהם, אינם שותים אלכוהול. זאת בשל איסור דתי על משקאות אלכוהוליים, שהטיל הנביא מוחמד על המאמינים בדת האיסלאם.
הנה תולדות האלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
משמעות המילה אלכוהול:
https://youtu.be/b_WF--Wt9-w
ואיך האלכוהול עלול לגרום לנו לשיכרות (מתורגם):
https://youtu.be/gCrmFbgT37I
כחל
ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?
כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.
הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.
יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.
על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.
כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...
#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".
"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".
אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.
הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.
יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.
נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.
זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.
אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.
הנה הכחל בארוחה ובמעופו:
https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc
שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):
https://youtu.be/ByNuRXml63M
משחר לטרף:
https://youtu.be/dxfIKcE4bz0
מביא מתנה:
https://youtu.be/5aJT1U--5xg
גוזלי הכחל גדלים:
https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48
הכחל מקרוב:
https://youtu.be/hbnXdJP4igE
ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:
https://youtu.be/V4QsRYVMuU0
אבקת הכָּחָל, בערבית כֻּחֻל (Kohl), היא אבקת מינרל שצבעהּ כחול. בימי קדם היא שימשה כאיפור לכחילה מסביב לעיניים, מעין צללית עיניים קדומה בגוון כחול, בדרך דומה לצלליות ולמסקרה של ימינו.
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. הוא מבוסס על מינרל הגאלנה (Galena), בעברית גלניט או נְצִיץ הָעוֹפֶרֶת.
להכנתו נהגו, במיוחד בתרבויות תימן והמזרח התיכון של ימי קדם, לעשות שימוש במכתש ידני קטן, עשוי אבן עגולה ועלי מברזל, כדי לכתוש ולטחון את הגאלנה, לערבב במים ובחומר טבעי כמו שמן, חלבון ביצים, שרף או קליפות שקדים. לאחר ייבוש קיבלו אבקה הכחולה ששימשה לאיפור העיניים.
אפילו הארכיאולוגיה מעידה על השימוש הקדום לאיפור נשים, כמו עדויות וממצאים שנחפרו במערת האיגרות במדבר יהודה, בה ישבו יהודים בימי מרד בר כוכבא נגד הרומאים.
אומרים שעיניים משוחות בכחל הן שובות לב ומעט מפחידות או מסתוריות, כמו מחביאות מאחריהן סוד או כישוף.
בעבר הכחל היה הרבה יותר פופולרי כאיפור, אבל גם היום עדיין אפשר לראות פה ושם נשים ערביות מבוגרות שעיניהן משוחות בכחל.
#בקבוקון הכסף הרקוע
חוץ מצבעי עיניים השתמשו בכחל בעת העתיקה גם לריפוי ולרקיחה של תרופות. אנשי המעמד הגבוה נהגו אז לשמור אותו בבקבוקון כסף רקוע שענדו על הצוואר. סגרו את הבקבוקון הקטן בפקק, עם מקלון כסף דק וארוך שבעזרתו משחו את הכוחול מסביב לעין. עד היום מוכרים בקבוקונים כאלה כמזכרות לקראת העלייה לרגל למכה.
#למה נטשו אותו?
אפילו רש"י כתב על החומר הזה, שעד היום הערבים והדרוזים קוראים לו "כוחול". האמונה אז הייתה שהכחל מסוכך על העיניים מאור השמש הבוהק, מגן על העפעפיים מהתייבשות ומרחיק את הזבובים שגורמים לדלקות בעיניים.
בימינו הכחל ננטש כמעט לחלוטין. כשיודעים שהמרכיב העיקרי במינרל הגאלנה, כ-98% מהחומר, הוא עופרת רעילה במיוחד, אין סיבה של ממש להמשיך ולשמור לו אמונים. משום כך לא תעשיית האיפור ולא רופאי העיניים מגלים בו עוד עניין.
בשלדים שנמצאו בארץ, במערת קבורה רומית באזור הר מירון, התגלו עקבות של הרעלת עופרת. החוקרים לא התפלאו למצוא באותן מערות קבורה גם בקבוקי כחל מהתקופה הרומית, עם מינרל הגאלנה עתיר העופרת הרעילה.
גם מחקר שנערך על נשים דרוזיות בישראל מצא שבעקבות השימוש בכחל הן סבלו מנזקים במערכת העצבים ונמצאה אף פגיעה בעוברים שלהם במהלך ההריון.
הנה אבקת הכחל ששימשה גם במרוקו לאיפור:
https://youtu.be/AtZ7RbuQlUc
הכחל באיפור ההודי:
https://youtu.be/deOc-rdyLo4
המוסלמים נוהגים לטהר את הגוף במשיחת כוחול סביב העיניים בחודש הרמדאן:
https://youtu.be/LIgqQrUnOzM
הנה הכחל המאפר נשים:
https://youtu.be/XaNdESvYElQ
מכינים אותו גם בבית:
https://youtu.be/Bl84h31297w
בקבוקונים עתיקים בהם נשמר כוחול:
https://youtu.be/cYJ8VLUaNwY
והאייליינר שהחליף אותו:
https://youtu.be/1MiMrFVj9No
הראשונים שהשתמשו במילה "אלכוהול" היו הערבים. מקור המילה אלכוהול הוא ככל הנראה במילה העברית "כחל". אבקת הכחל ששימשה בעולם העתיק לאיפור העיניים וכאמצעי ריפוי לעיניים. משם התגלגלה המילה לערבית בשם "אלכחל", שמתאר אבקה טחונה או תמצית.
סוחרים ערביים שהגיעו לאירופה בסביבות המאה ה-6 הביאו עימם את המילה "אל כוהל" וההשפעה הערבית על אירופה גרמה לכך שהמילה התגלגלה סופית ל"אלכוהול" בשפה הלטינית.
הפרדוקס ההיסטורי שדווקא הערבים, לפחות המוסלמים שבהם, אינם שותים אלכוהול. זאת בשל איסור דתי על משקאות אלכוהוליים, שהטיל הנביא מוחמד על המאמינים בדת האיסלאם.
הנה תולדות האלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
משמעות המילה אלכוהול:
https://youtu.be/b_WF--Wt9-w
ואיך האלכוהול עלול לגרום לנו לשיכרות (מתורגם):
https://youtu.be/gCrmFbgT37I
