שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך פועלת כיפת ברזל?
כיפת ברזל (Iron Dome), מערכת יירוט מדהימה שפותחה בישראל, על מנת שתוכל להגן מהטילים והקטיושות שיורה חמאס מעזה.
איך היא מיירטת בדייקנות כזו ובדיוק נדיר של לא פחות מ-92% פגיעה?
אז כיפת הברזל מזהה רקטה או טיל שנורים לכיוון ישראל, מזהה שהוא עומד לפגוע בנקודה מיושבת ואז נכנסת לפעולה. היא יורה טיל שמטרתו ליירט את הרקטה או הטיל שנורים כדי לפגוע בנו.
הצלחותיה מרשימות והיא הולכת ומשתפרת, ככל שהיא פועלת. רמת הדיוק והניתוח של התוכנה שלה גדלים והולכים.
שיטת הפעולה של כיפת ברזל היא כזו: ראשית מתבצע גילוי הרקטה בנקודות זמן שונות במרחב, אז מחושבת תאוצת הרקטה, כיפת ברזל מוצאת את זווית התנועה שלה ואת השפעת כוח החיכוך של האוויר עליה ועל פי כל הנתונים ובאמצעות חישובים פיסיקליים מדויקים, נורה טיל היירוט לעבר הרקטה.
כיפת ברזל היא אחת משכבות ההגנה החשובות של מדינת ישראל, כנגד התקפות אויב. שכבות נוספות ניתן לראות באאוריקה בתגית "שכבות הגנה".
מהי כיפת ברזל? (עברית לילדים)
https://youtu.be/GT3dR_90Ekw?t=11s
יירוטי כיפת ברזל במבצע "שומר החומות" אפילו הצטלמו נהדר:
https://youtu.be/B6wsujROvXg
תולדות כיפת ברזל:
https://youtu.be/_eSZaCHXBVA
כך פועלת כיפת ברזל - לילדים (עברית):
https://youtu.be/3f9Qy4-tBFM
מערכת כיפת ברזל ודרך פעולתה (למבוגרים):
http://youtu.be/5L98QH-Y4s0
כך מיירט טיל כיפת ברזל את הרקטות של האויב בעזרת יכולת ההנחייה שלו:
https://youtu.be/b4a_ie0J0hU
חיילת כיפת ברזל מספרת (עברית):
https://youtu.be/i5cKec0eT6o
חוויות של אזרחים תחת ההגנה של כיפת ברזל:
https://youtu.be/x_89139WKho
ובחיוך מסוים - אז למה בתקשורת מתעקשים שזו כיפת אההה ברזל?
https://youtu.be/lPVwRoMGNBM
מתי נ"מ הפך להגנה אווירית?
שמות כמו הגנה אווירית (Air defence), נשק נגד מטוסים או בקיצור נ"מ, הם עניין של שנים רבות, מאז ראשית המאה ה-20, בואכה מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים הפכו לכלי נשק אוויריים.
התחומים הללו יתפתחו בהמשך, באופן דרמטי מאז ימי התעופה הראשונים ויחד איתו לעולם ההגנה האווירית.
וזו אכן תחילת המאה ה-20, כשמטוסים מתחילים להפוך לכלי נשק צבאיים ונולד הצורך הדחוף להגנה מפניהם. המערכות הראשונות היו פשוטות למדי וכללו תותחים רגילים שהופנו כלפי מעלה, מצוידים בכוונות מיוחדות שנועדו לפגוע במטרות הנעות במהירות בשמיים.
במלחמת העולם הראשונה פותחו תותחים ייעודיים ראשונים, נגד מטוסים, ובקיצור נ"מ. אחד מהם הוא התותח הגרמני הנודע FLAK, שמו נגזר מהמילה "פלוגאבווהרקנונה" (Flugabwehrkanone) שפירושה תותח הגנה אווירית. תותחים אלה היו מסוגלים לירות פגזים גבוה והרבה ומהר יותר ולעתים קרובות הם היו מצוידים בפגזים שהתפוצצו באוויר ויצרו ענן של רסיסים שהגדיל את סיכויי הפגיעה במטוס.
מהפכה אמיתית בתחום הנ"מ התרחשה במלחמת העולם השנייה, כאשר פותח המכ"ם (רדאר). טכנולוגיה זו אפשרה לגלות מטוסים ממרחקים גדולים ובכל תנאי מזג אוויר, גם בלילה וגם בימים מעוננים. המכ"מים הראשונים, כמו מערכת "צ'יין הום" (Chain Home) הבריטית, היו המכריעים בקרב על בריטניה ואפשרו הכוונה של מטוסי קרב ותותחי נ"מ ביעילות חסרת תקדים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הופיעו טילי הקרקע-אוויר (Surface-to-Air Missiles) הראשונים, כמו מערכת הנייק (Nike) האמריקאית והאס-איי-2 (SA-2) הסובייטית. מערכות אלה סימנו את המעבר הברור מתותחים לטילים מונחים. הן הגדילו משמעותית את הטווח ואת יעילות ההגנה האווירית. האס-איי-2 התפרסם כאשר הפיל את מטוס הריגול האמריקאי U-2 מעל ברית המועצות ב-1960.
המלחמות במזרח התיכון, ובמיוחד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הדגימו את החשיבות של מערך הגנה אווירית משולב. הסובייטים סיפקו למצרים וסוריה מערכות טילים מתקדמות כמו האס-איי-6 (SA-6), שגרמו אבדות כבדות לחיל האוויר הישראלי,
מכל מקום, בימי הלחימה הראשונים הובילו את הלקחים ממלחמה זו לפיתוח טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ולשינויים בטקטיקות האוויריות.
מערכות ההגנה האווירית התקדמו עם השנים והפכו מנשק נגד מטוסים לטכנולוגיה מתקדמת שתפקידה להגן מאיומי אוויר מגוונים. כך הביא עימו העידן המודרני מערכות הגנה אווירית מרובדות, המורכבות ממספר שכבות הגנה.
דוגמה בולטת למערכות הגנה שכאלה היא מערכת הפטריוט (Patriot) האמריקאית, זו שנודעה בשימוש בה בארץ, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה וכנגד טילי הסקאד (Scud) העיראקיים.
בצל האיומים הרבים עליה, מדינת ישראל הגדילה ופיתחה את מערכת כיפת ברזל (Iron Dome) המיועדת ליירוט רקטות קצרות טווח. כמו כן פותחו עם השנים גם מערכת החץ (Arrow), המשמשת ליירוט טילים בליסטיים ומערכת "קלע דוד" (David's Sling), המבוססת קרני הלייזר ומיועדת לטיווח של מטרות אוויר, בטווחי הביניים.
אתגר חדש בתחום ההגנה האווירית הוא התמודדות עם איומים כמו מל"טים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטילי שיוט, הטסים בגובה נמוך ובמהירויות משתנות. מערכות כמו פאנציר (פנציר)-ס1 (Pantsir-S1) הרוסית נועדו לתת מענה לאיומים אלה באמצעות שילוב של תותחים וטילים לטווח קצר.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המגמה כיום היא לפיתוח מערכות נשק אנרגיה מכוונת כמו לייזרים (lasers) לצורכי הגנה אווירית. מערכות אלה מבטיחות דיוק גבוה במיוחד, מהירות תגובה כמעט מיידית ועלות יירוט נמוכה יחסית. מערכת הלייזר המוטס (Airborne Laser) האמריקאית היא דוגמה למחקר בתחום זה, אם כי טרם הבשילה למערכת מבצעית מלאה.
כך, מה שהחל כתותחים פשוטים המופנים לשמיים התפתח למערכות מורכבות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מכ"מים, מחשבים, טילים מונחים ובעתיד - גם קרני אנרגיה. האבולוציה של ההגנה האווירית משקפת את המאבק המתמיד בין אמצעי התקיפה והגנה, כשכל התפתחות בצד אחד מניעה חדשנות בצד השני.
כיום, ההגנה נגד מטוסים היא רק חלק קטן מההגנה האווירית. היא כוללת שכבות הגנה רבות ומסונכרנות, הפועלות נגד סוגי התקפות שונים ומיירטות טילים בגבהים שונים.
חלק מהחידושים הללו הם גם כלכליים מאוד. מערכת "קלע דוד", למשל, מבוססת על טכנולוגיית קרני לייזר והיא תסייע להוזלה משמעותית של היירוטים. במיוחד עם עלות של השמדת טיל או כלי טייס פוגעני בכ-5 דולר בלבד, לעומת עשרות אלפי דולרים ליירוט בטכנולוגיות של החץ או כיפת ברזל.
להיכרות עם מרכיבים שונים בהגנה הזו ראו בתגית "הגנה אווירית".
הנה עולם ההגנה האווירית שהחל במערכות נ"מ ומכ"מים לגילוי איומים מהאוויר (עברית):
https://youtu.be/8jSzrHNGGq0
על לידת הנ"מ של ישראל (עברית):
https://youtu.be/FZ63Zhi02Qs
שכבות ההגנה האווירית של ישראל (עברית):
https://youtu.be/cakNiSqo-qM
והעתיד שמור ללייזר ובמערכת "מגן אור" (עברית):
https://youtu.be/m4nuFEQjJb8
וסקירה על ההגנה האווירית מבוססת הלייזר (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
מה זה שעון אטומי ואיך הוא פועל?
שעון אמור להיות מכשיר מדויק למדידת זמן. אבל לכל שעון יש סטיה ולעתים היא יכולה לגרום לצרות, במיוחד בתחומים שדורשים מדידה מדויקת במיוחד של זמן.
השעון האטומי () הוא שעון מדויק במיוחד. כמה מדויק? - הבה נאמר שמידת הדיוק של שעונים אטומיים היא בערך סטייה של שנייה אחת בכל 30 מיליון עד 100 מיליון שנה!
שעונים אטומיים משמשים בהרבה מערכות המחייבות דיוק מושלם. בין השאר עושים בהם שימוש בטילי שיוט, במערכות הגנה כמו כיפת ברזל, חלליות ובמערכות נשק בליסטיות.
גם במדע יש שימוש רב בשעונים אטומיים, לצורך מדידות זמן בניסויים. בחיפושי נפט וגז בים, בהם עושים שימוש בגלי קול ואפקט דופלר לבדיקת צפיפות קרקע הים, משמשים שעונים אטומיים בניתוח גלי הקול.
הנה השעון האטומי של ישראל (עברית):
https://youtu.be/83AsnIjb_6c
מחקרים מתקדמים מנסים לשפר את ההבנה של האפשרויות שלו (עברית):
https://youtu.be/QisFVNM4f40
שעון אטומי הוא שמאפשר לחשב את אורכן של יחידות הזמן כמו שנייה (מתורגם):
https://youtu.be/OKms5a0nGO4
עוד סרטון שמלמד על השעון האטומי:
https://youtu.be/dS3MkLamhI8
השעון האטומי המדויק בחלל, של גלילאו:
https://youtu.be/Bb8OB9v_fG0
השעון האטומי הקטן בעולם:
http://youtu.be/ad5brt5f6Mo
וסרטון תיעודי על כיצד שעונים אטומיים משנים את המדע:
https://youtu.be/hzLTgtFaPLY?long=yes
כיפת ברזל
כיפת ברזל (Iron Dome), מערכת יירוט מדהימה שפותחה בישראל, על מנת שתוכל להגן מהטילים והקטיושות שיורה חמאס מעזה.
איך היא מיירטת בדייקנות כזו ובדיוק נדיר של לא פחות מ-92% פגיעה?
אז כיפת הברזל מזהה רקטה או טיל שנורים לכיוון ישראל, מזהה שהוא עומד לפגוע בנקודה מיושבת ואז נכנסת לפעולה. היא יורה טיל שמטרתו ליירט את הרקטה או הטיל שנורים כדי לפגוע בנו.
הצלחותיה מרשימות והיא הולכת ומשתפרת, ככל שהיא פועלת. רמת הדיוק והניתוח של התוכנה שלה גדלים והולכים.
שיטת הפעולה של כיפת ברזל היא כזו: ראשית מתבצע גילוי הרקטה בנקודות זמן שונות במרחב, אז מחושבת תאוצת הרקטה, כיפת ברזל מוצאת את זווית התנועה שלה ואת השפעת כוח החיכוך של האוויר עליה ועל פי כל הנתונים ובאמצעות חישובים פיסיקליים מדויקים, נורה טיל היירוט לעבר הרקטה.
כיפת ברזל היא אחת משכבות ההגנה החשובות של מדינת ישראל, כנגד התקפות אויב. שכבות נוספות ניתן לראות באאוריקה בתגית "שכבות הגנה".
מהי כיפת ברזל? (עברית לילדים)
https://youtu.be/GT3dR_90Ekw?t=11s
יירוטי כיפת ברזל במבצע "שומר החומות" אפילו הצטלמו נהדר:
https://youtu.be/B6wsujROvXg
תולדות כיפת ברזל:
https://youtu.be/_eSZaCHXBVA
כך פועלת כיפת ברזל - לילדים (עברית):
https://youtu.be/3f9Qy4-tBFM
מערכת כיפת ברזל ודרך פעולתה (למבוגרים):
http://youtu.be/5L98QH-Y4s0
כך מיירט טיל כיפת ברזל את הרקטות של האויב בעזרת יכולת ההנחייה שלו:
https://youtu.be/b4a_ie0J0hU
חיילת כיפת ברזל מספרת (עברית):
https://youtu.be/i5cKec0eT6o
חוויות של אזרחים תחת ההגנה של כיפת ברזל:
https://youtu.be/x_89139WKho
ובחיוך מסוים - אז למה בתקשורת מתעקשים שזו כיפת אההה ברזל?
https://youtu.be/lPVwRoMGNBM
שמות כמו הגנה אווירית (Air defence), נשק נגד מטוסים או בקיצור נ"מ, הם עניין של שנים רבות, מאז ראשית המאה ה-20, בואכה מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים הפכו לכלי נשק אוויריים.
התחומים הללו יתפתחו בהמשך, באופן דרמטי מאז ימי התעופה הראשונים ויחד איתו לעולם ההגנה האווירית.
וזו אכן תחילת המאה ה-20, כשמטוסים מתחילים להפוך לכלי נשק צבאיים ונולד הצורך הדחוף להגנה מפניהם. המערכות הראשונות היו פשוטות למדי וכללו תותחים רגילים שהופנו כלפי מעלה, מצוידים בכוונות מיוחדות שנועדו לפגוע במטרות הנעות במהירות בשמיים.
במלחמת העולם הראשונה פותחו תותחים ייעודיים ראשונים, נגד מטוסים, ובקיצור נ"מ. אחד מהם הוא התותח הגרמני הנודע FLAK, שמו נגזר מהמילה "פלוגאבווהרקנונה" (Flugabwehrkanone) שפירושה תותח הגנה אווירית. תותחים אלה היו מסוגלים לירות פגזים גבוה והרבה ומהר יותר ולעתים קרובות הם היו מצוידים בפגזים שהתפוצצו באוויר ויצרו ענן של רסיסים שהגדיל את סיכויי הפגיעה במטוס.
מהפכה אמיתית בתחום הנ"מ התרחשה במלחמת העולם השנייה, כאשר פותח המכ"ם (רדאר). טכנולוגיה זו אפשרה לגלות מטוסים ממרחקים גדולים ובכל תנאי מזג אוויר, גם בלילה וגם בימים מעוננים. המכ"מים הראשונים, כמו מערכת "צ'יין הום" (Chain Home) הבריטית, היו המכריעים בקרב על בריטניה ואפשרו הכוונה של מטוסי קרב ותותחי נ"מ ביעילות חסרת תקדים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הופיעו טילי הקרקע-אוויר (Surface-to-Air Missiles) הראשונים, כמו מערכת הנייק (Nike) האמריקאית והאס-איי-2 (SA-2) הסובייטית. מערכות אלה סימנו את המעבר הברור מתותחים לטילים מונחים. הן הגדילו משמעותית את הטווח ואת יעילות ההגנה האווירית. האס-איי-2 התפרסם כאשר הפיל את מטוס הריגול האמריקאי U-2 מעל ברית המועצות ב-1960.
המלחמות במזרח התיכון, ובמיוחד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הדגימו את החשיבות של מערך הגנה אווירית משולב. הסובייטים סיפקו למצרים וסוריה מערכות טילים מתקדמות כמו האס-איי-6 (SA-6), שגרמו אבדות כבדות לחיל האוויר הישראלי,
מכל מקום, בימי הלחימה הראשונים הובילו את הלקחים ממלחמה זו לפיתוח טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ולשינויים בטקטיקות האוויריות.
מערכות ההגנה האווירית התקדמו עם השנים והפכו מנשק נגד מטוסים לטכנולוגיה מתקדמת שתפקידה להגן מאיומי אוויר מגוונים. כך הביא עימו העידן המודרני מערכות הגנה אווירית מרובדות, המורכבות ממספר שכבות הגנה.
דוגמה בולטת למערכות הגנה שכאלה היא מערכת הפטריוט (Patriot) האמריקאית, זו שנודעה בשימוש בה בארץ, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה וכנגד טילי הסקאד (Scud) העיראקיים.
בצל האיומים הרבים עליה, מדינת ישראל הגדילה ופיתחה את מערכת כיפת ברזל (Iron Dome) המיועדת ליירוט רקטות קצרות טווח. כמו כן פותחו עם השנים גם מערכת החץ (Arrow), המשמשת ליירוט טילים בליסטיים ומערכת "קלע דוד" (David's Sling), המבוססת קרני הלייזר ומיועדת לטיווח של מטרות אוויר, בטווחי הביניים.
אתגר חדש בתחום ההגנה האווירית הוא התמודדות עם איומים כמו מל"טים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטילי שיוט, הטסים בגובה נמוך ובמהירויות משתנות. מערכות כמו פאנציר (פנציר)-ס1 (Pantsir-S1) הרוסית נועדו לתת מענה לאיומים אלה באמצעות שילוב של תותחים וטילים לטווח קצר.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המגמה כיום היא לפיתוח מערכות נשק אנרגיה מכוונת כמו לייזרים (lasers) לצורכי הגנה אווירית. מערכות אלה מבטיחות דיוק גבוה במיוחד, מהירות תגובה כמעט מיידית ועלות יירוט נמוכה יחסית. מערכת הלייזר המוטס (Airborne Laser) האמריקאית היא דוגמה למחקר בתחום זה, אם כי טרם הבשילה למערכת מבצעית מלאה.
כך, מה שהחל כתותחים פשוטים המופנים לשמיים התפתח למערכות מורכבות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מכ"מים, מחשבים, טילים מונחים ובעתיד - גם קרני אנרגיה. האבולוציה של ההגנה האווירית משקפת את המאבק המתמיד בין אמצעי התקיפה והגנה, כשכל התפתחות בצד אחד מניעה חדשנות בצד השני.
כיום, ההגנה נגד מטוסים היא רק חלק קטן מההגנה האווירית. היא כוללת שכבות הגנה רבות ומסונכרנות, הפועלות נגד סוגי התקפות שונים ומיירטות טילים בגבהים שונים.
חלק מהחידושים הללו הם גם כלכליים מאוד. מערכת "קלע דוד", למשל, מבוססת על טכנולוגיית קרני לייזר והיא תסייע להוזלה משמעותית של היירוטים. במיוחד עם עלות של השמדת טיל או כלי טייס פוגעני בכ-5 דולר בלבד, לעומת עשרות אלפי דולרים ליירוט בטכנולוגיות של החץ או כיפת ברזל.
להיכרות עם מרכיבים שונים בהגנה הזו ראו בתגית "הגנה אווירית".
הנה עולם ההגנה האווירית שהחל במערכות נ"מ ומכ"מים לגילוי איומים מהאוויר (עברית):
https://youtu.be/8jSzrHNGGq0
על לידת הנ"מ של ישראל (עברית):
https://youtu.be/FZ63Zhi02Qs
שכבות ההגנה האווירית של ישראל (עברית):
https://youtu.be/cakNiSqo-qM
והעתיד שמור ללייזר ובמערכת "מגן אור" (עברית):
https://youtu.be/m4nuFEQjJb8
וסקירה על ההגנה האווירית מבוססת הלייזר (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
שעון אמור להיות מכשיר מדויק למדידת זמן. אבל לכל שעון יש סטיה ולעתים היא יכולה לגרום לצרות, במיוחד בתחומים שדורשים מדידה מדויקת במיוחד של זמן.
השעון האטומי () הוא שעון מדויק במיוחד. כמה מדויק? - הבה נאמר שמידת הדיוק של שעונים אטומיים היא בערך סטייה של שנייה אחת בכל 30 מיליון עד 100 מיליון שנה!
שעונים אטומיים משמשים בהרבה מערכות המחייבות דיוק מושלם. בין השאר עושים בהם שימוש בטילי שיוט, במערכות הגנה כמו כיפת ברזל, חלליות ובמערכות נשק בליסטיות.
גם במדע יש שימוש רב בשעונים אטומיים, לצורך מדידות זמן בניסויים. בחיפושי נפט וגז בים, בהם עושים שימוש בגלי קול ואפקט דופלר לבדיקת צפיפות קרקע הים, משמשים שעונים אטומיים בניתוח גלי הקול.
הנה השעון האטומי של ישראל (עברית):
https://youtu.be/83AsnIjb_6c
מחקרים מתקדמים מנסים לשפר את ההבנה של האפשרויות שלו (עברית):
https://youtu.be/QisFVNM4f40
שעון אטומי הוא שמאפשר לחשב את אורכן של יחידות הזמן כמו שנייה (מתורגם):
https://youtu.be/OKms5a0nGO4
עוד סרטון שמלמד על השעון האטומי:
https://youtu.be/dS3MkLamhI8
השעון האטומי המדויק בחלל, של גלילאו:
https://youtu.be/Bb8OB9v_fG0
השעון האטומי הקטן בעולם:
http://youtu.be/ad5brt5f6Mo
וסרטון תיעודי על כיצד שעונים אטומיים משנים את המדע:
https://youtu.be/hzLTgtFaPLY?long=yes
