בין כלי המצור של העולם העתיק בלטו כלי הירי השונים. מוכרות ביותר הן הבליסטראות, קשתות ענק הרסניות שירו חיצים בוערים. למעשה אלה היו חיצים שעל ראשיהם עטפו מטליות ספוגות שמן, שהובערו רגע לפני שנורו על האויב וניסו להבעיר את הטירה על יושביה ומגיניה.

חשובות גם הקטפולטות, שירו אבנים גדולות וכבדות והיו איום על המגינים עצמם. הקטפולטה התחלקה למתקנים שונים כמו הטרבושה (trebuchet), סוג של קטפולטה גדולה והמנגונל.

היו גם כלי פריצה, כמו איל הניגוח שהוסע אל החומה והיה כה כבד, עד שהטחת גזע העץ על החומה שוב ושוב גרמה לשבירתה ולפריצה פנימה. ידוע גם מגדל המצור, ששימש להזרמה של חיילים אל ראש החומה ופנימה אל הטירה המותקפת.


הנה הבליסטרה היוונית ששימשה לקרבות גם בימי הביניים:

http://youtu.be/hlC51FbnNSw


הטרבושה בימי הביניים:

https://youtu.be/i_6LeWzNx_c


כך יוצרים טרבושה בסגנון של ימי הביניים:

https://youtu.be/9-Hwxw4fgqk


ומנגונל - כלי הנשק שמשליך כדורי אבן:

http://youtu.be/yi4p8ZR4n28

מנגונל היה כלי נשק שמשליך כדורי אבן. הוא הומצא על ידי הרומאים במאה ה-4 לפני הספירה. המנגונל היה כלי נשק חזק מהבליסטה אך חלש מהטריבושה. הקליעים נורו בו למרחקים של עד כ-400 מטרים.

שיטת הירי שלו הייתה בהטלה. הייתה למנגונל זרוע ארוכה, שבקצה שלה היה סל או לולאה. אל תוכם הכניסו הלוחמים את כדורי האבן ששימשו כקליעים.

מקור השם "מנגונל" הוא מהמילה הלטינית "Manganon" ופירושה "מנוע מלחמה".


הנה המנגונל בפעולה:

http://youtu.be/yi4p8ZR4n28

הבליסטרה הייתה מעין רובה קשת גדול, שהומצא על ידי היוונים ופותח על ידי הרומאים. היא נחשבת הסוג הקדום ביותר של קטפולטה והייתה החלשה מבין סוגי הקטפולטות, כמו המנגונל והטרבושה.

הירי של הבליסטרה היה שטוח מסלול, כמו חץ שנורה מקשת, או כדור של רובה.

הבליסטראות ירו חץ גדול או כמה חצים קטנים על האוייב. הן היו מדוייקות מאד והחיילים שעמדו נגדן פחדו מהן מאד.

המילה בליסטרה מגיעה מהמילה היוונית Ballistes שפירושה "לזרוק".


הנה סרטון על הירי של הבליסטרה היוונית:

http://youtu.be/GP7VK8qiV7E


הנה שחזור של בליסטרה וירי:

http://youtu.be/jolYDinb_50?t=23s

טְרֵבּוּשֶה (Trebuchet) או טריבושה, קלע מצור, היה מעין מרגמה קדומה. זהו אחד מכלי המצור העתיקים והחזק מבין סוגי הקטפולטות, שכללו גם את הבליסטרה והמנגונל.

זהו כלי נשק גדול, שבימי הביניים השתמשו בו ליידוי אבנים ענקיות על חומות של טירות וערים מוגנות. מטרתו הייתה לבקוע את החומה או לפגוע בחיילי האויב.

הטריבושה הומצא בסין עוד במאה ה-3 לפני הספירה ותרבויות שונות במרחב העתיקו אותו מהם. לאירופה הוא הגיע כשהועתק על ידי הנוצרים של אירופה, ככל הנראה מכלי נשק ערבי, שהנוצרים נתקלו בו בשדה הקרב.

הטריבושה היעיל והחזק יותר, החליף את הבליסטרה והקטפולטה בלוחמת ימי הביניים. הם היו כלי הנשק הרומיים המיושנים, שעם נפילת האימפריה הרומית נחשבו פחות יעילים. טריבושה היה נשק פריצה מצוין נגד הטירות החזקות של התקופה ובאופן מסוים הוא היה הנשק הקדום שממנו תיוולד המרגמה המודרנית.


כך בנו את הטרבושה:

http://youtu.be/ApwIGvUjZoE


הטרבושה הגדול בעולם יורה בשיטת המשיכה, שבו המון אנשים משכו וגלגלו חבלים עם כוח פוטנציאלי:

http://youtu.be/RN18I-RBVm4


המרגמה המודרנית, שתיוולד ממנו:

https://youtu.be/boOyuySovko


וטרבושה בשיטת "משקל נגד" שבו אבנים או משקולת סיפקו את הכוח להטלה:

http://youtu.be/ZpCWSzvy5O4

הקטפולטה הייתה כלי מצור ששימש כדי להעיף סלעים למרחקים גדולים על חומות מבצר או עיר. הקטפולטה היא שם כולל למכונות שעושות זאת ולכן גם טרבושה, בליסטרה ומנגונל הן סוג של קטפולטה.

מקור השם "קטפולטה" בא מהשפה היוונית, שבה "קטה" פירושו כלפי מטה, ו"פולטוס"הוא נשק מגן.

המצביא הראשון שהשתמש בהן כדי להבקיע חומות בעזרת אבנים כבדות שהוטחו שוב ושוב בחומה, עד שהפילו אותה, היה אלכסנדר הגדול. זה קרה בקרב הראשון שלו, זמן קצר לאחר שאביו המלך מת והוא זכה במלוכה. העיר תבאי מרדה במלך הצעיר, שהיה בן 20 בלבד. הוא הביא את הנשק החדש הזה והכריע את חומותיה. אלכסנדר טבח באנשיה, הפך את הנותרים לעבדים והרס את העיר עד היסוד. כך נודע לראשונה על מלך מוקדון האכזרי ושום עיר מדינה יוונית לא תמרוד בו יותר.

בימי הביניים נהגו לא פעם לבנות את הקטפולטות בשדה הקרב. כשהכוחות התוקפים הגיעו לאתר המצור, נשלחו חיילים להביא עצים והמהנדסים היו בונים בתוך זמן קצר את הקטפולטות הנחוצות להתקפה.


הנה הסבר על הקטפולטה והמחשה באמצעות ירי של מרשמלו:

https://youtu.be/7lrrXsXXgok


קטפולטה משוחזרת:

http://youtu.be/RMqkL2qRdvY


צוות שבנה קטפולטה בסגנון יווני:

http://youtu.be/CgNlPOMOps0


קטפולטה שיורה כדורי טניס:

http://youtu.be/WO1IWt6zE2c

איל הברזל או איל ניגוח היה כלי פריצה מלחמתי ששימש בימי קדם. זה היה גזע עץ גדול ומוארך שהוסע על ידי הלוחמים, כדי לשבור את השער או החומות בעת התקפה על מבצרים או ערים מוגנות בחומה.

לאורכו של איל הניגוח היה מותקן גזע עץ גדול ותלוי. עליו הותקנו ידיות אחיזה, שאיפשרו ללוחמים להטיחו בשער או בחומה. גוש הברזל שבקצהו נועד לשבור את השער במהלך ההטחות.

מקורו של האיל הוא עוד מהתקופה הפרהיסטורית. הוא שימש בתפקיד פורץ החומות עד לסוף ימי הביניים. בתחילה השתמשו בגזעי עץ ענקיים או בעמודי אבן. רק בהמשך ההיסטוריה יצקו את איל הנגוח שעל גזע העץ, מברזל או מברונזה.

לאיל היה גג שהגן על מפעיליו מיורי חיצים ושופכי שמן רותח שעמדו מעל החומות והגנו כנגד ההתקפה. כך יכולים היו המפעילים להתקרב למטרה ולהשתמש בכוח התנופה כדי לשחרר את ה"מגח", כך שיוטח בעוצמה קדימה, שוב ושוב, עד לשבירת החומה או השער המגן.

גם בארץ ישראל הצליחו הרומאים, בזכות איל הניגוח, לפרוץ למבצרים כמו מצדה. בשביל להעלותו אל חומת המצדה הם בנו סוללת מצור, סוללת עפר עצומה שנועדה להביא את איל הניגוח עד לשערי המבצר הגבוה, שנבנה על הצוק. את רמפת המצור הזו ניתן לראות במצדה עד היום.

הנה איל ניגוח בסרט "שר הטבעות":

http://youtu.be/MShWnTlP60E


הנה הסבר על איל הניגוח:

http://youtu.be/kz60knnHNaU


איל עץ שנמצא בעיר פומפיי:

http://youtu.be/3M4ynPfGd5U


ומתקן לונה פארק בצורת איל ניגוח:

http://youtu.be/P3ucVyAelMA

מגדל המצור היה מתקן מלחמתי נייד בעולם העתיק. הוא שימש להתקפה מעל החומות של ערים מוגנות או מבצרים.

החיילים התוקפים היו מסיעים את מגדל המצור אל החומה ומזרימים חיילים מעליה. מגדל המצור היה מכוסה בעורות של חיות בצדו העליון, כדי להגן על חלקי העץ שלו מהחיצים הבוערים של המגינים שניצבו מעל לחומה וירו במגדל המצור המאיים.

מגדלי המצור הופעלו על ידי הרומאים בין השאר בכיבוש ירושלים במרד הגדול.


הסבר על מגדל המצור:

http://youtu.be/qXsYJD3BJlQ


מגדל מצור משוחזר בסגנון של ימי הביניים:

http://youtu.be/eFKzRdoAgJE


וכך שימשו מגדלי המצור בקרב האחרון של המצור על העיר טולוז:

http://youtu.be/l3zOmu8m3cQ?t=2m43s

סוללת המצור (Siege ramp), או רמפת מצור, הייתה אימת הערים הנצורות בעת העתיקה. מדובר בסוללת אבנים אלכסונית שנבנתה כדי לאפשר לצבא הצר על העיר המבוצרת ליצור משטח שיהיה קל לדחוף בו את מכונות המצור הכבדות, ממפלס הקרקע שלמרגלות הצוק ועד לבסיס חומת העיר.

כך הצליחו לקדם את איל הניגוח, שבעזרתו יוכלו לפרוץ את שערי העיר ולעתים גם מגדלי מצור שנועדו להעלות את חייליהם אל מעל לחומות.

יום אחרי יום, ראו הנצורים בפחד את סוללת האבנים והעפר, הנבנית ומתקרבת אל שער העיר. על ראש הסוללה המתקרבת לחומת העיר, היה מגן גדול, שהוזז קדימה ככל שהעבודה התקדמה. הוא נועד להגן על הבנאים ולשמור עליהם מאבני הקלע והחיצים של מגיני העיר הנצורה.

סוללת המצור הייתה מהאמצעים ההנדסיים הראשונים, שהפעילו צבאות העולם העתיק. האשורים הם שפיתחו אותו ואף הותירו סוללת מצור שניתן לראות עד ימינו. רמפה זו אפשרה למלך סנחריב לכבוש את העיר לכיש ולטבוח בתושביה, כחלק מדיכוי המרד של ממלכת יהודה בימי המלך חזקיהו. הסוללה הזו נראית עד היום באתר הארכיאולוגי שבמקום.

גם את מצדה, שנבנתה על מצוק ענקי, כבש הצבא הרומי באמצעות סוללת מצור עצומת ממדים, הנראית בסמוך לחומותיה עד ימינו. זוהי אחת מסוללות המצור העתיקות ומהיחידות בעולם שנותרו ללא שינוי, מאז נבנו.


#ההמצאה
הפתרון ההנדסי הזה, שנועד לסייע לכיבוש מבצרים וערים מוקפות חומה, היה ככל הנראה המצאה של צבא אשור. לפריצת חומות הערים המבוצרות שנבנו בראשי תל גבוה, נהגו האשורים לבנות את הסוללה, שתוביל אותם מבסיס התל אל החומה שבראשה.

פעולת הבנייה המחושבת היטב הייתה מדויקת ביותר. שבויי מלחמה ועובדי כפייה מהאוכלוסייה המקומית נלקחו כעבדים לבנייתה. הם אספו או חצבו אבנים מגבעה סמוכה, מה שיצר מצוק תלול המאפיין מחצבות עתיקות. בשורה ארוכה של עבדים, הם העבירו אבנים מיד ליד, מקצה המחצבה ועד לסוללה ההולכת ונהנית.

בניית הסוללה יכולה הייתה אז לארוך מספר שבועות. בהמשך יצטרכו הרומאים לבנות סוללות מצור גם במשך חודשים.

כשהייתה מוכנה, הועלה על רמפת המצור אייל הניגוח. במרכזו היה גזע עץ ענקי ותלוי שהוטח והיכה שוב ושוב בשער העיר או בחומה, עד שנוצר פתח בחומה או שנפלו שעריה וחיילי הצבא האשורי יכולים היו לפרוץ אל העיר.


הנה סוללת המצור בלכיש:

https://youtu.be/BN8o8AiFSOM


טיול בלכיש (עברית):

https://youtu.be/hdxzed3AbGM


רמפת המצור במצדה:

https://youtu.be/AYCwckEWPPA


והסבר על איל הניגוח שהוסע על הסוללה:

http://youtu.be/kz60knnHNaU

חפיר הוא תעלה שמקיפה מבצר או טירה, כדי להגן עליהם מתוקפים. בעולם העתיק הוא נחשב כקו ההגנה הראשון מפני תוקפים, זה שמונע מהם להתקרב לחומות שבקו ההגנה השני.

החפיר מקיף את חומת המבצר כדי למנוע גישה אל החומה מכלי מצור. כלי המצור כמו איל ניגוח או מגדל מצור, חייבים להתקרב אל החומה או השער על מנת לסייע ללוחמים לפרוץ למתחם המבוצר. החפיר, במיוחד כשהוא מלא מים, מונע התקרבות אליהם וגם חפירת מנהרות מתחת לחומה, כדי לפרוץ פנימה או לגרום לקריסתה.

בטירות באירופה של ימי הביניים נהגו למלא את החפירים במים מהנהרות שבסביבה. את החפיר היו חוצים בעזרת גשר מתקפל. זה היה גשר הרמה, שבעת התקפה ובלילות היה מורם, כדי למנוע התקפות פתע.

לעתים החפיר היה עצום בגודלו. התפיר של העיר הענקית ביזנטיון, למשל, התמתח בימי קדם לאורך של 6.5 קילומטרים. הוא הקיף את הבירה הקדומה והמבוצרת של האימפריה הביזנטית ונבנה כך שלמראה ראשון של אוייב, מילאו אותו מצינורות ענקיים שהובילו אליו מתוך העיר.

החפיר העתיק ביותר נמצא בעיר העתיקה של יריחו. אך עד היום משתמשים בעיקרון החפיר בביצורים צבאיים, כמו התעלות נגד טנקים, שנועדו למנוע מתקפה של טנקים ורכבים משוריינים בשדה הקרב ובהתקפות פתע על מוצבים.


הנה חפיר מסביב למבצר מהמאה ה-14:

http://youtu.be/ht_iJ1B98yY


חפיר של טירה:

http://youtu.be/qcuT7wPCoic


המפקח קלוזו מ"הפנתר הוורוד" מנסה לחצות חפיר בעזרת גשר ההרמה שלו:

http://youtu.be/_jOtVy3t7-Q


חפיר המצודה במגדל דוד בירושלים:

http://youtu.be/Z9sFIj3H__c


וסרט על כל כלי המצור שהחפיר נועד לעצור:

https://youtu.be/QVO8VznqMeQ?long=yes

טורטווז או טסטודו (Testudo) הן צורות הצב של ההגנה של חיילי רומי. בעת שהם תקפו מבצר או עיר הם נהגו להרים את מגיניהם מעל לראשיהם, כך שכל המגינים התחברו לשריון לכל הקבוצה. ממש כמו שריון של צב, הגנו עליהם המגינים מלמעלה ושמרו עליהם.

המבנה הזה הגן עליהם היטב מחיצי האויב וזכה לשם תואם. "טסטודו" פירושו ברומית "צב". גם טורטווז הוא צב, בצרפתית.


הנה סרטון שמדגים כיצד הגנה צורת הצב על החיילים הרומיים מחיצים:

http://youtu.be/CgmFycuRwAw


לעיתים פתחו את צורת הצב גם להתנפלות של חיילי האויב על הלוחמים:

http://youtu.be/Ae9Pj2JIero


שחזור מודרני של צורת הצב:

http://youtu.be/WaT0QvHQWhY


וקטע מסרט צרפתי של שיטת הטורטווז:

https://youtu.be/MOtrN-yVhU4