שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה המלוטרון?
כלי הנגינה הזה פתח את "שדות תות לנצח", ליווה את "לילות משי לבן" והיה הצליל של הבלדה הכי מפורסמת של "קינג קרימזון". קראו לו מלוטרון והוא כיכב אך גם הקדים את זמנו.
מלוטרון (Mellotron) היה כלי נגינה חשמלי שיוצר בתחילת שנות ה-60 בבירמינגהם שבאנגליה. הוא היה מבוסס על רעיון גאוני, שהפך אותו למעין סוג ראשוני ואנולוגי של סמפלר, דוגם צלילים.
זה עבד כך: בעוד סמפלר, או "דוגם צלילים" הוא כלי נגינה דיגיטלי שמתבסס על צלילים שנדגמו אלקטרונית, כלומר הוקלטו ונשמרו כמידע דיגיטלי באמצעי אחסון של קוד, המלוטרון השתמש בסרטים מגנטיים, שעשו את העבודה הזו.
תזמורות, נגנים ומוסיקאים הקליטו בשביל המלוטרון כל מיני חלקי צלילים והקלטות. הכלי המופלא הזה התבסס והכיל 35 סלילי הקלטה שבהם הוקלטו תזמורת, מיתרים, חצוצרות, חלילים וכדומה. כשהנגן או הנגנית בחרו "סאונד" מסוים, כלומר צליל מוגדר כמו חליל או תזמורת מיתרים, המכשיר כיוון את סרטי ההקלטה לנקודה זהה בכל אחד. כשהם פרטו, כלומר לחצו על קליד כלשהו, החל הסרט של אותו קליד להתנגן.
כל סליל כזה הופעל כשנוגן הקליד שלו במקלדת הכלי, ההקלטה בו הייתה מוגבלת, כך שאחרי שהסרט נוגן במשך 8 שניות, נעצר הצליל שלו והסרט חזר להתחלת הצליל.
אז הסוד שלו היה המכניקה הזו, שפעלה בתוך הכלי. הרעיון מאחורי המכניקה הגאונית הזו היה יצירתי להפליא והוא עבד ועבד היטב. וזה ממש לא שרק קליד אחד ניגן. המלוטרון היה כלי פוליפוני, שיכול היה לנגן וגם ניגן בו-זמנית אקורדים המבוססים על צלילים רבים המושמעים ביחד.
הנה המלוטרון במלוא צליליו:
https://youtu.be/TYNg78XkoqM
הסבר והדגמות נהדרות של המלוטרון:
https://youtu.be/N07-YAKtRAw
בהדגמה מוסברת משנות ה-60:
https://youtu.be/yrXtmKGkSa4
פותח את "שדות תות לנצח" של הביטלס:
https://youtu.be/0YnGVTkoHVk
פול מקרטני מדגים את ההקלטות שהשמיע המלוטרון באולפני אבי רוד:
https://youtu.be/TUcfB5Whp4I
נגינה במלוטרון של "לילות משי לבן" של המודי בלוז:
https://youtu.be/8WzxBv-ZMrM
הנה הקלידן של קינג קרימזון מדגים אותו:
https://youtu.be/Jb2Lw-0gFtA
סרט ארוך שמציג מלוטרון ישן:
https://youtu.be/PHUpRIrFngI?long=yes
וכיום משתמשים בסאונדים הישנים ההם על דוגמים וסינטים חדישים:
https://youtu.be/D8-sI0pI7HI?long=yes
מה הסוד של הגיטרה החשמלית ואיך היא פועלת?
גִּיטָרָה חַשְׁמַלִּית (Electric guitar) היא גיטרה עם מיקרופונים זעירים, המוגברת על ידי מגבר, באנגלית "אמפליפייר".
גיטרה זו הומצאה בשנת 1931 על ידי הממציא הגרמני אדולף ריקנבאקר. הוא יצר אז גיטרה ללא גוף חלול המגביר את הצליל באמצעות תהודה ולכן, ללא מגבר, היא נשמעת חלש מאוד.
אבל במקום תיבת תהודה יש לגיטרה החשמלית "פיאקפים" (Pickups). אותם "פיאקפים" הם מיקרופונים זעירים וכמו כל מיקרופון מגנטיים, הקולטים את הצליל מהמיתרים, ממירים אותו לזרם חשמלי ומאפשרים הגברה שלו, באמצעות המגבר שאליו הגיטרה החשמלית מחוברת.
מדובר במערכת אלקטרונית ההופכת את תנודות המיתרים לאות, העובר באמצעות כֶּבל למגבר (כיום יש גם אפשרות להעבירו באופן אלחוטי) והמגבר מגביר את הצליל לעוצמה הרצויה.
גיטרות רגילות, כמו גיטרה קלאסית או אקוסטית, זקוקות לעץ משובח ולבנייה מאוד מדויקת ומורכבת, על מנת שיוכלו להפיק צליל איכותי מתיבת התהודה שלהן, אותו חלק חלול ומרכזי שמגביר את הצליל של המיתרים.
לעומתן, הגיטרות החשמליות עשויות מחומרים רבים ומגוונים, כולל מתכת, פלדה, פלסטיק, חומרים ממוחזרים וכמובן גם עץ לסוגיו. כי החומר שממנו בנויה החשמלית פחות חשוב, מאשר המיתרים והמערכת האלקטרונית שבמרכזה המיקרופונים הזעירים, אותם "פיקאפים", שהם משמעותיים מאוד ומפיקים צלילים שונים, לפי מיקומם בגיטרה ומאפייני הצליל המיוחדים לכל סוג של pickup.
משוחררות מהצורך בתיבת תהודה, הגיטרות החשמליות קיבלו במהלך השנים גם צורות שונות ומשונות, ומסוגלות להפיק אינספור צלילים מגוונים.
למגוון והעושר של עולם הגיטרה החשמלית ונגניה ראו את תגית "גיטרה חשמלית".
כך פועלת הגיטרה החשמלית:
https://youtu.be/lBAZepM5F_0
אם נראה שזו רק הצורה אז שימו לב להבדלים בין גיטרות חשמליות, בצלילים:
https://youtu.be/Ctpcwi1o210
כמה מהגיטרות החשמליות המוכרות, האופי והסגנונות המוסיקליים שבהם הם מככבות:
https://youtu.be/uKFSkQzwxy0
תולדות הגיטרה החשמלית במאה האחרונה:
https://youtu.be/zPRDPWQ7etY
נגן אחד שמדגים 10 סגנונות של גיטריסטים מפורסמים על אותו שיר:
http://youtu.be/T_5sUcMpFXk
הנה אוסף סולואים של גיטריסטיות מופלאות:
https://youtu.be/Crw9X_hW-bE?long=yes
ובונה גיטרות ישראלי שפיתח ורשם פטנט על גיטרה חשמלית מפלסטיק (עברית):
https://youtu.be/7vOImRKd8uY?long=yes
מה היה סוד הצליל המיוחד של ה"פנדר רודס"?
הצליל המרחף והמלטף של הפסנתר החשמלי "פנדר רודס" (Fender Rhodes) היה צליל ייחודי בתחום הפסנתרים החשמליים. היום יודעים לחקות אותו דיגיטלית הרבה פסנתרים כאלה, אבל בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוא היה מכני ושונה מכולם.
בגוף הפסנתר מסודר מערך של "קולנים אסימטריים". אלה קולני מתכת באורכים שונים, שיוצרים גבהי צליל שונים. הקולן האסימטרי הוא מעין מזלג מתכת קטן, עם שתי שיניים שונות בגודלן, שמפיק צליל מדויק, מאוד נקי ובתדירות קבועה. סוד הצליל המתמשך של צלילי הרודס הוא ההבדלים בגודל שתי השיניים שלו, שיוצר המשכיות לרטיטות, מה שממשיך את הצליל זמן מה ודואג שהוא לא ידעך מיד.
כמו בפסנתר הרגיל, יצר הרולד רודס, ממציא הפנדר רודס מנגנון עם שורת פטישים קטנים. כל פריטה, כלומר לחיצה על קליד, מקפיצה את הפטיש וגורמת לו להכות בקולן ולהפיק ממנו צליל מתכתי עדין וחלש. הצליל הזה מזכיר צליל של מטלופון, קסילופון מתכתי.
כמו בגיטרה חשמלית, בה צליל המיתר החלש מיסודו, פסנתר הרודס הוא כלי נגינה אלקטרו-מכני. פריטה על כל אחד מקלידיו יוצרת רטט באחד הקולנים שבתוכו. כמו בגיטרה חשמלית, אם תצמידו את האוזן לפנדר הרודס, תוכלו לשמוע את הצלילים החלשים גם ללא מגבר.
אבל בהיותו כלי נגינה אלקטרו-מכני, פסנתר הרודס ממיר את הרטט המכני שנוצר בשיני הקולנים שבתוכו, כתוצאה מפריטה על הקלידים, לזרם חשמלי מחזורי. כשהוא מחובר למגבר ורמקולים, אותו זרם חשמלי יוגבר ויהפוך לצליל שנשמע היטב.
כך נשמע הפנדר רודס:
https://youtu.be/EKH7gu9lgXI
ה"פנדר רודס" מזוודה היה תענוג נייד להופעות:
https://youtu.be/RD1nBPRZc-I
כך בילי ג'ואל מלווה את עצמו בליטוף מענג:
https://youtu.be/tJWM5FmZyqU
ופול סיימון ליווה בו בלדות מהורהרות:
https://youtu.be/0KM0EcbPjMI
אבל הפנדר רודס היה גם כלי קצבי מאוד, כמו אצל צ'יק קוריאה:
https://youtu.be/DiN8M2ul_9w
והפתיחות הגדולות של הפנדר רודס עם הסברים על האפקט המיוחד בכל אחת:
https://youtu.be/CimnsB-lHpk?long=yes
מה כוללת מערכת תופים?
מערכת התופים (Drum set), או סט תופים, היא מערכת של כלי הקשה, המקובלת ככלי קצב מוביל במוסיקה קלה.
במערכת התופים נכלל מגוון סוגים של תופים ומצילות, המשתתפים במגוון של סוגי וסגנונות מוסיקה.
מי שתכנן את צורת מערכת התופים המוכרת כיום הוא ככל הנראה מתופף הג'אז ג'ין קרופה. מקלות התופים עשויים לרוב מעץ, אם כי בבלוז נהוג לתופף במברשות.
#תופי מערכת התופים
מערכת תופים טיפוסית כוללת את המרכיבים הבאים:
תוף בס, "קיק דראם" (Bass Drum/Kick) - התוף הגדול ביותר, עם נקישה באמצעות פדל רגל ומפיק צליל באס, הנמוך ביותר במערכת.
סְנֵר (Snare) - תוף רדוד ובעל צליל חד, חזק ומתכתי. במקור היה תוף למצעדים צבאיים. את צלילו המיוחד יוצרת רשת מתכת שמתוחה מתחת לעור התחתון של הסנייר.
טום-טום או טאם-טאמים (Toms) - סדרה בת 2-4 תופים, בגדלים שונים, בעלי צלילים עמומים, יחסית ארוכים ושונים. בדרך כלל יהיו שני טומים (במערכת ג'אז יהיה לרוב אחד), התלויים מהמערכת ונבדלים זה מזה בגובה הצליל ובגודל. המתופפים קוראים להם גם "שמאל" ו"ימין", לפי מיקומם.
פלוֹר טום (Floor Tom) - תוף עם רגליים, הניצב על הרצפה. גדול יותר מהטאם טאמים ובעל צליל נמוך יותר, עם עור הכי פחות מתוח. מכונה בארץ גם "תוף דוד".
#מצילות
רייד (Ride) - המצילה הגדולה ביותר, בעלת צליל עדין ובהיר ונותנת קצב מתמשך.
קראש (Crash) - מצילה קטנה מה"רייד", משמשת להדגשות, בעיקר בסוף פראזות. צליל גס של ניפוץ, עם אפקט חזק ודרמטי.
היי-האט (Hi-Hat) - זוג מצילות, אחת קעורה והשנייה קמורה, שבאמצעות פדל לרגל פותחים וסוגרים אותן. במוסיקה פופ היא משמש בעיקר לנגינת שמיניות, לאורך השיר.
#מצילות תלויות סגנון
ספלאש (Splash) - המצילה הקטנה במערכת, עם צליל קטן וגבוה ומככבת לגיוון אצל חלק מהמתופפים, בעיקר במוסיקת הרוק.
צ'יינה (China) - מצילה כמו הפוכה, עם צליל חד אגרסיבי וקצת "מלוכלך". מקורה בגונג ומשתמשים בה הוא בעיקר ברוק מתקדם (פרוגרסיב רוק), פרוגרסיב מטאל ובאוונגרד.
קאובל (Cowbell) - קופסת פח, המזכירה בצליל פעמונים של פרות. בעלת צליל מתכתי ונפוצה בעיקר במוסיקה לטינית וברגאיי.
מערכות תופים יכולות להשתנות בגודלן ובהרכבן בהתאם לסגנון המוזיקלי ולהעדפות האישיות של המתופף. במערכת ג'אז יש לרוב רק טום אחד ופלור, מתופף להקת המי, קית' מון, נהג למקם במערכת התופים שלו שני תופי בס בצלילים שונים ויצר צליל בס ייחודי לו. יש מתופפי מטאל ורוק שממשיכים בזה גם כיום. מערכות רוק כוללות שני טאם-טאמים ויותר ולא פעם גם שני תופי דוד.
הבה נכיר את מערכת התופים:
https://youtu.be/ry7qf3rH2b8
מתופף על סט התופים:
https://youtu.be/2HosDd7-NPw
חלקי מערכת התופים:
https://youtu.be/zQ1RWi6LFCI
תופים אלקטרוניים, קומפקטיים יותר ומאפשרים אימון ונגינה שקטים (עברית):
https://youtu.be/FHkPOjaKjCU
תולדות מערכת התופים בשתי דקות:
https://youtu.be/FP7iqiM1lMU
שיעור התופים הראשון שתרצו לקבל:
https://youtu.be/kyWcuQW-tII
סולו תופים, שמתחיל במברשת ומקל תיפוף מנגן רים שוט, על דופן הסנייר:
https://youtu.be/KdmrxZTWSds?long=yes
והיכרות עם הסט תופים לילדים:
https://youtu.be/BiSTHHG1DqY?long=yes
מי המציא את הפסנתר ומה החידוש שהיה בו?
הממציא של הפורטה-פיאנו, שממנו נולד בהתאמות מסוימות הפסנתר שאנו מכירים, היה ברתולומיאו כריסטופורי (Bartolomeo Cristofori di Francesco), מי שהיה אוצֵר כלי הנגינה של אחת המשפחות העשירות באיטליה, משפחת מדיצ'י מפירנצה.
הפורטה-פיאנו, הכלי שנחשב לאבטיפוס של הפסנתר המודרני, נולד בסביבות סוף המאה ה-17 או תחילת המאה ה-18. הפסנתר הזה נחשב לאחד הכלים החשובים בעולם הנגינה. הכלי הזה, שעבר הרבה עד היום, שינה לחלוטין את התפיסה לגבי המוסיקה.
הפסנתר הראשון, הפורטה פיאנו, כלי מקלדת ראשון שנחשב לכלי הקשה, פותח תוך התבססות על הצ'מבלו, כלי הפריטה הפופולרי שמזכיר במראהו את הפסנתר עם המקלדת. בניגוד לצ'מבלו, הפורטה פיאנו פרץ לעולם ככלי הקשה.
כולנו מכירים כלי הקשה והם הרי כלי רעש, היוצרים בדרך כלל רעש ולא צליל (על אף שיש כלי הקשה מלודיים, כמו קסילופון או ויברפון, המפיקים צלילים בגבהים ספציפיים).
אבל ההשתייכות של הפורטה-פיאנו והפסנתר למשפחה הזו לא קשורה לעוצמת הרעש שהם יוצרים, אלא לדרך הפקת הצליל שלהם. הפסנתר נכלל במשפחה זו בזכות דרך הפקת הצליל שלו. כל קליד של הפסנתר מחובר לפטיש המקיש על מיתריו, כשעוצמת הנגינה בו נקבעת על פי העוצמה שבה לוחצים הפסנתרנים על קלידי הפסנתר בעת הנגינה. לחיצה חזקה על הקלידים מייצרת צליל חזק. לחיצה רכה וחלשה - צליל חלש ושקט
במילים פשוטות, ברתולומיאו המציא בפסנתר כלי הקשה לכל דבר. אמנם כלי שדומה לצמבלו, כלי פריטה, אבל הוא כלי הקשה כי הנגינה בו מבצעת הקשה על המיתרים. הפורטה והפיאנו הם באיטלקית "חזק - חלש", מה שהצביע אז על אפשרויות הדינמיקה שלו, כלומר נגינה בעוצמה משתנה.
הצ'מבלו לא היה מסוגל לכך, כי בו מחובר לכל קליד במקלדת דווקא מפרט שפורט על המיתרים. למפרט זה אין יכולת להפיק נגינה חלשה או חזקה, אלא נגינה בעוצמה אחידה.
הנה סיפורו של ממציא הפורטה פיאנו ולמעשה ממציא הפסנתר:
https://youtu.be/O2L5ZKIu4F4
הפסנתר מעשה ידיו מ-1720, הפסנתר העתיק ביותר ששרד בעולם:
https://youtu.be/6XDJ2O4P97I
פסנתר הפטישים של ברתולומיאו:
https://youtu.be/rM6-DJZc6uI
יצירה של סקרלטי שמנוגנת על פסנתר הפורטה-פיאנו הקדום ביותר של כריסטופורי:
https://youtu.be/A2WdjyKQ57A
הדגמת הפורטה-פיאנו, צליל חזק וחלש, המצאתו הגדולה של כריסטופורי:
https://youtu.be/2ef95BZfYcw
ומי היה מאמין שהטכנולוגיה המודרנית תפיק מהפסנתר צלילים כאלו:
https://youtu.be/eJW9N-h8UgI
מהו אורגן ההמונד?
במידה רבה אורגן האמונד או המונד (Hammond organ) הוא האורגן החשמלי הדו קומתי שאחראי לאופנת האורגנים הדו-קומתיים שפשטה בעולם המערבי בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
ההמונד הראשון פותח בשנת 1934, בתקופת "השפל הגדול", על ידי לורנס האמונד. הוא הוצע לכנסיות כאורגן זול שיחליף את העוגב האקוסטי היקר. רבים מחיילי צבא ארצות-הברית במלחמת העולם השנייה נחשפו לצליליו היחודיים, מאחר וההאמונד שימש בכנסיות הצבאיות במלחמה.
יש סברה שכששבו החיילים הביתה, הובילה היכרותם עם צליליו של ההמונד למה שיהפוך אותו לאורגן הפופולארי כל כך. ואכן, בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוא פרץ לתרבות הפופולארית, כשמוסיקאים משתמשים בו ככלי מקלדת במגוון סגנונות מוסיקליים, ביחוד בתחום הרוק, הגוספל הכנסייתי, הבלוז והרית'ם אנד בלוז, אך גם מעט בג'אז ובהמשך ברוק המתקדם.
דגם האורגן הנפוץ והפופולארי של אותה תקופה היה המונד B-3. צליליו אפיינו במידה רבה את הרוק של הסיקסטיז. הם פופולאריים עד היום, באורגני המונד דיגיטליים ומשוכללים, שמבוססים על דגימות מדויקות של הדגם ההוא.
הדגם האלקטרו־מכני שייצורו הסתיים באמצע שנות ה-70, היה במידה רבה סופה של תקופה. רק גל הרטרו הוא שהחזיר את האורגן הזה, בגרסה דגומה מודרנית ודגומה שלו, אל הבמות ואולפני ההקלטות במהלך העשורים הבאים.
הנה אורגן המונד:
http://youtu.be/iBjp2ZDA8A0
הסולו וליווי ההמונד המפורסם ביותר בעולם:
http://youtu.be/G2LzSItsQ80
תולדות ההמונד בקצרה:
https://youtu.be/krQbctRqq0c
הסולואים הגדולים של ההמונד בתולדות הרוק:
http://youtu.be/IG5-s_G2csM
ונגן האורגן המיתולוגי ג'ימי סמית מנגן בלוז על ההמונד שלו:
http://youtu.be/i_m-gyi5Fno
מה תרם סינטסייזר המוג למוסיקה?
מוג (Moog) היה הסינתיסייזר האנלוגי הנייד הראשון שיצר רוברט מוג ב-1971. הוא היה קומפקטי יחסית ונוח לתפעול מקודמיו, הסינתיסייזרים האנלוגיים הראשונים, שהיו גם יקרים ביותר. זה הפך אותו לסינטסייזר הראשון שניתן היה לקחת להופעות ולהופיע אתו מול קהל.
הוא היה גם יציב מוסיקלית לעומת קודמיו. שכן בנוסף לגודלם ולמחירם הגבוה היו הסינטסייזרים האנלוגיים הראשונים מסובכים לתפעול, ולא יציבים בגובה הצליל שלהם. איכות המתנדים להפקת הצליל שבהם צוידו הייתה נמוכה משל המוג והאחרון היה סינטי שקל לכוונו מוסיקלית.
הסינתיסייזר של מוג היה הסינטי הראשון שזכה לפופולאריות ולשימוש נרחב. גם המינימוג, סינתיסייזר מוקטן ונייד בעל 44 קלידים שיצרה החברה היה פריצת דרך של ממש לעומת מכשירי האולפן הענקיים ששימשו עד אז לסינתזה של צלילים. אגב, חברת מוג לייצר ממשיכה לייצר מינימוגים עד היום!
את הפרסום העולמי חב המוג לאלבום הפלטינה הקלאסי הראשון אי-פעם, "סוויצ'ט-און באך" של וונדי קרלוס, אלבום שהציג עיבודים ליצירות יוהן סבסטיאן באך לסינתסייזר מוג.
בהמשך שנות ה-70 זכה המוג להצלחה גדולה בקרב להקות רוק מתקדם, כמו יס, ELP ו-Camel. בשנות ה-80 יאמצו אותו גם להקות הגל החדש האלקטרוני ואמנים מתחום הסינת'פופ דוגמת גארי ניומן, UltraVox וקרפטוורק.
הנה המוג הראשון:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
ודגם מתקדם וקטן יותר שלו:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
נסו למצוא אותו באוסף הסינטים הענקי הזה:
https://youtu.be/0XrPLBSlopQ
והרצאה קצרה על המוג ואיך אפשר להפוך אותו לתוכנה (עברית):
https://youtu.be/seFcHTtXt2E?long=yes
מהי מקלדת כתף או קיטר?
מקלדת הכתף או הקיטר (Keytar), על משקל "גיטר", היא מקלדת נישאת שנועדה להופעות. מקלדות כאלה מאפשרות לנגן הקלידים להתרחק מסטנד הקלידים ולתפוס את מרכז הבמה, לצד הגיטריסטים והזמרים הסולנים.
כבר מראשית דרכן אפשרו מקלדות כתף לנגן לפרוט על הקלידים ובידו השנייה לשלוט על גובה הצליל, "למתוח אותו" כמו גיטריסט במתיחת מיתרים ו"לשחק" במאפיינים מסויימים שלו.
בדרך כלל בעבר היו הקיטרות מעין מקלדות שליטה, שחוברו בכבל MIDI אל מודול צלילים חיצוני, או אל הסינטסייזר שלהם, שניצב מאחורה וכך הם שלטו בצליליהם. כאלה היו הקיטרות מדגמים ותיקים כמו AX-8 של חברת Roland,
כיום מאפשרים דגמים כמו מקלדת הכתף AX-Synth של חברת Roland, נגינה עצמאיית לגמרי. מקלדות כתף כאלה הן בעלות צלילים משלהן, כלומר הן סינטסייזרים לכל דבר. יש להן צלילי סולו מובנים, שמאפשרים לנגן להשתמש בהן ככלי נגינה לכל דבר.
מקלדות כתף מודרניות כאלה מצויידות באמצעי שליטה ואפילו תיכנות של הצלילים עצמם בזמן ההופעה. מעבר לפס המגע שמאפשר שליטה בגובה הצליל (Pitch), מאפשרים מבחר של כפתורים שליטה ועיצוב של הצליל בזמן אמת. לחצן המודולציה הוותיק ובקרי צליל חדשים יותר כמו ה-D-Beam מאפשרים לשנות את מופע הצליל הזמן הנגינה.
הנה הדגמה של קיטר מודרני:
http://youtu.be/w4s0ZtIaC9Q
נגן מחקה גיטרה סולו בעזרת קיטר בלבד:
http://youtu.be/bGa5smz23WY
מקלדת הכתף AX-Synth של חברת רונלד:
http://youtu.be/l7EIbqKWnX8
ועוד מקלדת עכשווית שהיא סינטי לכל דבר:
http://youtu.be/tFFO98Uxwfo
וירטואוז מנגן את הקנון הבארוקי המפורסם של פחלבל על הקיטר:
http://youtu.be/wFKswPaxDtA
ומצגת וידאו של התפתחות הקיטר:
http://youtu.be/u4fJq3T6wO8
מהי מכונת התופים?
מכונת התופים (Drum Machine) היא כלי נגינה אלקטרוני, מעין סינתסייזר עם צלילי רעשים מסונתזים, שמדמים תופים וכלי הקשה ושבעזרתו יוצרים מקצבי תופים למוסיקה אלקטרונית.
מכונות התופים נולדו בשנות ה-80 ביפן, כחלק מגל המצאות ופיתוחים שהחל כחלק ממהפכת ה-MIDI (ראו בתגית "מידי"). מה שהן הציעו למוסיקאים היא דרך טכנולוגית וברת השגה להלחין ולהשמיע מקצבים, בלי צורך במתופף.
למעשה, מכונות התופים הראשונות פותחו כהמשך לפיתוח של המטרונום האלקטרוני. בתחילה הן הכילו כמה צלילי תופים בסיסיים, שעימם ניתן היה לתכנת מקצבי תופים בסיסיים.
הייתה זו חברת Roland, שהוציאה את מכונת התופים הראשונה, כשחברות מתחרות מיהרו להוציא אחריה מכונות תופים משלהן.
בהמשך השתכללו מכונות התופים והן הציעו "סטים" של צלילי תופים, שביניהם ניתן היה לבחור את הסאונד של מערכת התופים המתאימה לסגנון והאופי של השיר או היצירה האלקטרונית שרוצים להפיק.
עם הזמן יצאו מכונות תופים שאיפשרו למשתמש לערוך את הצלילים ולשנות את מרכיבי הצלילים השונים, כולל משך הזמן של כל צליל ותוף, שליטה במעטפת הצליל שלו, שינוי התדרים והאופי של הצליל ועוד.
בנוסף, החלו היצרנים להוסיף למכונות התופים המשוכללות הללו גם צלילים דגומים של "סאונדים" (צלילים) כמו נקישות, מחיאות כפיים, סקראצ'ים של די ג'ייז ועוד.
בשנות ה-90 הפכו מכונות התופים לחלק מהסאונד של המוסיקה החדשה, מוסיקת ההיפ הופ. הטראפ והטריפ הופ. אבל די מהר תתפתח המוסיקה האלקטרונית, בה לא יהיו כלום אקוסטיים וממילא מעינת התופים תהיה לספקית המקצבים המרכזית.
כיום מכונות התופים כמעט ואינן בשימוש, בעיקר בשל העובדה שאת אותה הפעולה של ערוצי המקצבים ועלי ההקשה עושים הסימפולים (Samples), אותם לופים (loops) מוקלטים, שבהתחלה נוגנו מהמכשירים הדוגמים, הסאמפלרים (Samplers).
הסמפלרים, מכשירים דיגיטליים שידעו לדגום ולהקליט סאונד ים ואז לנגנן מהקלידים, הצטיינו ביכולת לנגן דגימות צליל דיגיטליות מוקלטות.
המכשירים הללו הם כמעט בלתי מוגבלים באפשרויות שהם מציעים ומכונות התופים הם רק חלק קטן מהציוד שהם החליפו. יכולות העריכה שלהם הרבה יותר מתקדמות מאלו שהציעו מכונות התופים ואפשרויות הצלילים והשילובים שביניהם הן עצומות.
בקישורים שלמטה מספר מכונות תופים מקוונות ליצירה ותרגול של מקצבים.
כך פועלת מכונת התופים הקלאסית Roland TR-909:
https://youtu.be/csWlxhzjt2E
כיום יש מכונות תופים משולבות במכשיר אחד עם מכונת הקלטה וסינטסייזר:
https://youtu.be/mud5Vh6ayxQ
מקצבי מכונת התופים Linn LM-1:
https://youtu.be/mO572vANs2Y
היום מסמפלים לתוך תוכנה צלילים ומתופפים אותם באבלטון (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
ומקצבי מכונות תופים שהפכו לקלאסיקות פופ ורוק:
https://youtu.be/ofKyPTXt5co
כלי הנגינה הזה פתח את "שדות תות לנצח", ליווה את "לילות משי לבן" והיה הצליל של הבלדה הכי מפורסמת של "קינג קרימזון". קראו לו מלוטרון והוא כיכב אך גם הקדים את זמנו.
מלוטרון (Mellotron) היה כלי נגינה חשמלי שיוצר בתחילת שנות ה-60 בבירמינגהם שבאנגליה. הוא היה מבוסס על רעיון גאוני, שהפך אותו למעין סוג ראשוני ואנולוגי של סמפלר, דוגם צלילים.
זה עבד כך: בעוד סמפלר, או "דוגם צלילים" הוא כלי נגינה דיגיטלי שמתבסס על צלילים שנדגמו אלקטרונית, כלומר הוקלטו ונשמרו כמידע דיגיטלי באמצעי אחסון של קוד, המלוטרון השתמש בסרטים מגנטיים, שעשו את העבודה הזו.
תזמורות, נגנים ומוסיקאים הקליטו בשביל המלוטרון כל מיני חלקי צלילים והקלטות. הכלי המופלא הזה התבסס והכיל 35 סלילי הקלטה שבהם הוקלטו תזמורת, מיתרים, חצוצרות, חלילים וכדומה. כשהנגן או הנגנית בחרו "סאונד" מסוים, כלומר צליל מוגדר כמו חליל או תזמורת מיתרים, המכשיר כיוון את סרטי ההקלטה לנקודה זהה בכל אחד. כשהם פרטו, כלומר לחצו על קליד כלשהו, החל הסרט של אותו קליד להתנגן.
כל סליל כזה הופעל כשנוגן הקליד שלו במקלדת הכלי, ההקלטה בו הייתה מוגבלת, כך שאחרי שהסרט נוגן במשך 8 שניות, נעצר הצליל שלו והסרט חזר להתחלת הצליל.
אז הסוד שלו היה המכניקה הזו, שפעלה בתוך הכלי. הרעיון מאחורי המכניקה הגאונית הזו היה יצירתי להפליא והוא עבד ועבד היטב. וזה ממש לא שרק קליד אחד ניגן. המלוטרון היה כלי פוליפוני, שיכול היה לנגן וגם ניגן בו-זמנית אקורדים המבוססים על צלילים רבים המושמעים ביחד.
הנה המלוטרון במלוא צליליו:
https://youtu.be/TYNg78XkoqM
הסבר והדגמות נהדרות של המלוטרון:
https://youtu.be/N07-YAKtRAw
בהדגמה מוסברת משנות ה-60:
https://youtu.be/yrXtmKGkSa4
פותח את "שדות תות לנצח" של הביטלס:
https://youtu.be/0YnGVTkoHVk
פול מקרטני מדגים את ההקלטות שהשמיע המלוטרון באולפני אבי רוד:
https://youtu.be/TUcfB5Whp4I
נגינה במלוטרון של "לילות משי לבן" של המודי בלוז:
https://youtu.be/8WzxBv-ZMrM
הנה הקלידן של קינג קרימזון מדגים אותו:
https://youtu.be/Jb2Lw-0gFtA
סרט ארוך שמציג מלוטרון ישן:
https://youtu.be/PHUpRIrFngI?long=yes
וכיום משתמשים בסאונדים הישנים ההם על דוגמים וסינטים חדישים:
https://youtu.be/D8-sI0pI7HI?long=yes
גִּיטָרָה חַשְׁמַלִּית (Electric guitar) היא גיטרה עם מיקרופונים זעירים, המוגברת על ידי מגבר, באנגלית "אמפליפייר".
גיטרה זו הומצאה בשנת 1931 על ידי הממציא הגרמני אדולף ריקנבאקר. הוא יצר אז גיטרה ללא גוף חלול המגביר את הצליל באמצעות תהודה ולכן, ללא מגבר, היא נשמעת חלש מאוד.
אבל במקום תיבת תהודה יש לגיטרה החשמלית "פיאקפים" (Pickups). אותם "פיאקפים" הם מיקרופונים זעירים וכמו כל מיקרופון מגנטיים, הקולטים את הצליל מהמיתרים, ממירים אותו לזרם חשמלי ומאפשרים הגברה שלו, באמצעות המגבר שאליו הגיטרה החשמלית מחוברת.
מדובר במערכת אלקטרונית ההופכת את תנודות המיתרים לאות, העובר באמצעות כֶּבל למגבר (כיום יש גם אפשרות להעבירו באופן אלחוטי) והמגבר מגביר את הצליל לעוצמה הרצויה.
גיטרות רגילות, כמו גיטרה קלאסית או אקוסטית, זקוקות לעץ משובח ולבנייה מאוד מדויקת ומורכבת, על מנת שיוכלו להפיק צליל איכותי מתיבת התהודה שלהן, אותו חלק חלול ומרכזי שמגביר את הצליל של המיתרים.
לעומתן, הגיטרות החשמליות עשויות מחומרים רבים ומגוונים, כולל מתכת, פלדה, פלסטיק, חומרים ממוחזרים וכמובן גם עץ לסוגיו. כי החומר שממנו בנויה החשמלית פחות חשוב, מאשר המיתרים והמערכת האלקטרונית שבמרכזה המיקרופונים הזעירים, אותם "פיקאפים", שהם משמעותיים מאוד ומפיקים צלילים שונים, לפי מיקומם בגיטרה ומאפייני הצליל המיוחדים לכל סוג של pickup.
משוחררות מהצורך בתיבת תהודה, הגיטרות החשמליות קיבלו במהלך השנים גם צורות שונות ומשונות, ומסוגלות להפיק אינספור צלילים מגוונים.
למגוון והעושר של עולם הגיטרה החשמלית ונגניה ראו את תגית "גיטרה חשמלית".
כך פועלת הגיטרה החשמלית:
https://youtu.be/lBAZepM5F_0
אם נראה שזו רק הצורה אז שימו לב להבדלים בין גיטרות חשמליות, בצלילים:
https://youtu.be/Ctpcwi1o210
כמה מהגיטרות החשמליות המוכרות, האופי והסגנונות המוסיקליים שבהם הם מככבות:
https://youtu.be/uKFSkQzwxy0
תולדות הגיטרה החשמלית במאה האחרונה:
https://youtu.be/zPRDPWQ7etY
נגן אחד שמדגים 10 סגנונות של גיטריסטים מפורסמים על אותו שיר:
http://youtu.be/T_5sUcMpFXk
הנה אוסף סולואים של גיטריסטיות מופלאות:
https://youtu.be/Crw9X_hW-bE?long=yes
ובונה גיטרות ישראלי שפיתח ורשם פטנט על גיטרה חשמלית מפלסטיק (עברית):
https://youtu.be/7vOImRKd8uY?long=yes
הצליל המרחף והמלטף של הפסנתר החשמלי "פנדר רודס" (Fender Rhodes) היה צליל ייחודי בתחום הפסנתרים החשמליים. היום יודעים לחקות אותו דיגיטלית הרבה פסנתרים כאלה, אבל בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוא היה מכני ושונה מכולם.
בגוף הפסנתר מסודר מערך של "קולנים אסימטריים". אלה קולני מתכת באורכים שונים, שיוצרים גבהי צליל שונים. הקולן האסימטרי הוא מעין מזלג מתכת קטן, עם שתי שיניים שונות בגודלן, שמפיק צליל מדויק, מאוד נקי ובתדירות קבועה. סוד הצליל המתמשך של צלילי הרודס הוא ההבדלים בגודל שתי השיניים שלו, שיוצר המשכיות לרטיטות, מה שממשיך את הצליל זמן מה ודואג שהוא לא ידעך מיד.
כמו בפסנתר הרגיל, יצר הרולד רודס, ממציא הפנדר רודס מנגנון עם שורת פטישים קטנים. כל פריטה, כלומר לחיצה על קליד, מקפיצה את הפטיש וגורמת לו להכות בקולן ולהפיק ממנו צליל מתכתי עדין וחלש. הצליל הזה מזכיר צליל של מטלופון, קסילופון מתכתי.
כמו בגיטרה חשמלית, בה צליל המיתר החלש מיסודו, פסנתר הרודס הוא כלי נגינה אלקטרו-מכני. פריטה על כל אחד מקלידיו יוצרת רטט באחד הקולנים שבתוכו. כמו בגיטרה חשמלית, אם תצמידו את האוזן לפנדר הרודס, תוכלו לשמוע את הצלילים החלשים גם ללא מגבר.
אבל בהיותו כלי נגינה אלקטרו-מכני, פסנתר הרודס ממיר את הרטט המכני שנוצר בשיני הקולנים שבתוכו, כתוצאה מפריטה על הקלידים, לזרם חשמלי מחזורי. כשהוא מחובר למגבר ורמקולים, אותו זרם חשמלי יוגבר ויהפוך לצליל שנשמע היטב.
כך נשמע הפנדר רודס:
https://youtu.be/EKH7gu9lgXI
ה"פנדר רודס" מזוודה היה תענוג נייד להופעות:
https://youtu.be/RD1nBPRZc-I
כך בילי ג'ואל מלווה את עצמו בליטוף מענג:
https://youtu.be/tJWM5FmZyqU
ופול סיימון ליווה בו בלדות מהורהרות:
https://youtu.be/0KM0EcbPjMI
אבל הפנדר רודס היה גם כלי קצבי מאוד, כמו אצל צ'יק קוריאה:
https://youtu.be/DiN8M2ul_9w
והפתיחות הגדולות של הפנדר רודס עם הסברים על האפקט המיוחד בכל אחת:
https://youtu.be/CimnsB-lHpk?long=yes
מערכת התופים (Drum set), או סט תופים, היא מערכת של כלי הקשה, המקובלת ככלי קצב מוביל במוסיקה קלה.
במערכת התופים נכלל מגוון סוגים של תופים ומצילות, המשתתפים במגוון של סוגי וסגנונות מוסיקה.
מי שתכנן את צורת מערכת התופים המוכרת כיום הוא ככל הנראה מתופף הג'אז ג'ין קרופה. מקלות התופים עשויים לרוב מעץ, אם כי בבלוז נהוג לתופף במברשות.
#תופי מערכת התופים
מערכת תופים טיפוסית כוללת את המרכיבים הבאים:
תוף בס, "קיק דראם" (Bass Drum/Kick) - התוף הגדול ביותר, עם נקישה באמצעות פדל רגל ומפיק צליל באס, הנמוך ביותר במערכת.
סְנֵר (Snare) - תוף רדוד ובעל צליל חד, חזק ומתכתי. במקור היה תוף למצעדים צבאיים. את צלילו המיוחד יוצרת רשת מתכת שמתוחה מתחת לעור התחתון של הסנייר.
טום-טום או טאם-טאמים (Toms) - סדרה בת 2-4 תופים, בגדלים שונים, בעלי צלילים עמומים, יחסית ארוכים ושונים. בדרך כלל יהיו שני טומים (במערכת ג'אז יהיה לרוב אחד), התלויים מהמערכת ונבדלים זה מזה בגובה הצליל ובגודל. המתופפים קוראים להם גם "שמאל" ו"ימין", לפי מיקומם.
פלוֹר טום (Floor Tom) - תוף עם רגליים, הניצב על הרצפה. גדול יותר מהטאם טאמים ובעל צליל נמוך יותר, עם עור הכי פחות מתוח. מכונה בארץ גם "תוף דוד".
#מצילות
רייד (Ride) - המצילה הגדולה ביותר, בעלת צליל עדין ובהיר ונותנת קצב מתמשך.
קראש (Crash) - מצילה קטנה מה"רייד", משמשת להדגשות, בעיקר בסוף פראזות. צליל גס של ניפוץ, עם אפקט חזק ודרמטי.
היי-האט (Hi-Hat) - זוג מצילות, אחת קעורה והשנייה קמורה, שבאמצעות פדל לרגל פותחים וסוגרים אותן. במוסיקה פופ היא משמש בעיקר לנגינת שמיניות, לאורך השיר.
#מצילות תלויות סגנון
ספלאש (Splash) - המצילה הקטנה במערכת, עם צליל קטן וגבוה ומככבת לגיוון אצל חלק מהמתופפים, בעיקר במוסיקת הרוק.
צ'יינה (China) - מצילה כמו הפוכה, עם צליל חד אגרסיבי וקצת "מלוכלך". מקורה בגונג ומשתמשים בה הוא בעיקר ברוק מתקדם (פרוגרסיב רוק), פרוגרסיב מטאל ובאוונגרד.
קאובל (Cowbell) - קופסת פח, המזכירה בצליל פעמונים של פרות. בעלת צליל מתכתי ונפוצה בעיקר במוסיקה לטינית וברגאיי.
מערכות תופים יכולות להשתנות בגודלן ובהרכבן בהתאם לסגנון המוזיקלי ולהעדפות האישיות של המתופף. במערכת ג'אז יש לרוב רק טום אחד ופלור, מתופף להקת המי, קית' מון, נהג למקם במערכת התופים שלו שני תופי בס בצלילים שונים ויצר צליל בס ייחודי לו. יש מתופפי מטאל ורוק שממשיכים בזה גם כיום. מערכות רוק כוללות שני טאם-טאמים ויותר ולא פעם גם שני תופי דוד.
הבה נכיר את מערכת התופים:
https://youtu.be/ry7qf3rH2b8
מתופף על סט התופים:
https://youtu.be/2HosDd7-NPw
חלקי מערכת התופים:
https://youtu.be/zQ1RWi6LFCI
תופים אלקטרוניים, קומפקטיים יותר ומאפשרים אימון ונגינה שקטים (עברית):
https://youtu.be/FHkPOjaKjCU
תולדות מערכת התופים בשתי דקות:
https://youtu.be/FP7iqiM1lMU
שיעור התופים הראשון שתרצו לקבל:
https://youtu.be/kyWcuQW-tII
סולו תופים, שמתחיל במברשת ומקל תיפוף מנגן רים שוט, על דופן הסנייר:
https://youtu.be/KdmrxZTWSds?long=yes
והיכרות עם הסט תופים לילדים:
https://youtu.be/BiSTHHG1DqY?long=yes
כלי נגינה ברוק
הממציא של הפורטה-פיאנו, שממנו נולד בהתאמות מסוימות הפסנתר שאנו מכירים, היה ברתולומיאו כריסטופורי (Bartolomeo Cristofori di Francesco), מי שהיה אוצֵר כלי הנגינה של אחת המשפחות העשירות באיטליה, משפחת מדיצ'י מפירנצה.
הפורטה-פיאנו, הכלי שנחשב לאבטיפוס של הפסנתר המודרני, נולד בסביבות סוף המאה ה-17 או תחילת המאה ה-18. הפסנתר הזה נחשב לאחד הכלים החשובים בעולם הנגינה. הכלי הזה, שעבר הרבה עד היום, שינה לחלוטין את התפיסה לגבי המוסיקה.
הפסנתר הראשון, הפורטה פיאנו, כלי מקלדת ראשון שנחשב לכלי הקשה, פותח תוך התבססות על הצ'מבלו, כלי הפריטה הפופולרי שמזכיר במראהו את הפסנתר עם המקלדת. בניגוד לצ'מבלו, הפורטה פיאנו פרץ לעולם ככלי הקשה.
כולנו מכירים כלי הקשה והם הרי כלי רעש, היוצרים בדרך כלל רעש ולא צליל (על אף שיש כלי הקשה מלודיים, כמו קסילופון או ויברפון, המפיקים צלילים בגבהים ספציפיים).
אבל ההשתייכות של הפורטה-פיאנו והפסנתר למשפחה הזו לא קשורה לעוצמת הרעש שהם יוצרים, אלא לדרך הפקת הצליל שלהם. הפסנתר נכלל במשפחה זו בזכות דרך הפקת הצליל שלו. כל קליד של הפסנתר מחובר לפטיש המקיש על מיתריו, כשעוצמת הנגינה בו נקבעת על פי העוצמה שבה לוחצים הפסנתרנים על קלידי הפסנתר בעת הנגינה. לחיצה חזקה על הקלידים מייצרת צליל חזק. לחיצה רכה וחלשה - צליל חלש ושקט
במילים פשוטות, ברתולומיאו המציא בפסנתר כלי הקשה לכל דבר. אמנם כלי שדומה לצמבלו, כלי פריטה, אבל הוא כלי הקשה כי הנגינה בו מבצעת הקשה על המיתרים. הפורטה והפיאנו הם באיטלקית "חזק - חלש", מה שהצביע אז על אפשרויות הדינמיקה שלו, כלומר נגינה בעוצמה משתנה.
הצ'מבלו לא היה מסוגל לכך, כי בו מחובר לכל קליד במקלדת דווקא מפרט שפורט על המיתרים. למפרט זה אין יכולת להפיק נגינה חלשה או חזקה, אלא נגינה בעוצמה אחידה.
הנה סיפורו של ממציא הפורטה פיאנו ולמעשה ממציא הפסנתר:
https://youtu.be/O2L5ZKIu4F4
הפסנתר מעשה ידיו מ-1720, הפסנתר העתיק ביותר ששרד בעולם:
https://youtu.be/6XDJ2O4P97I
פסנתר הפטישים של ברתולומיאו:
https://youtu.be/rM6-DJZc6uI
יצירה של סקרלטי שמנוגנת על פסנתר הפורטה-פיאנו הקדום ביותר של כריסטופורי:
https://youtu.be/A2WdjyKQ57A
הדגמת הפורטה-פיאנו, צליל חזק וחלש, המצאתו הגדולה של כריסטופורי:
https://youtu.be/2ef95BZfYcw
ומי היה מאמין שהטכנולוגיה המודרנית תפיק מהפסנתר צלילים כאלו:
https://youtu.be/eJW9N-h8UgI
במידה רבה אורגן האמונד או המונד (Hammond organ) הוא האורגן החשמלי הדו קומתי שאחראי לאופנת האורגנים הדו-קומתיים שפשטה בעולם המערבי בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
ההמונד הראשון פותח בשנת 1934, בתקופת "השפל הגדול", על ידי לורנס האמונד. הוא הוצע לכנסיות כאורגן זול שיחליף את העוגב האקוסטי היקר. רבים מחיילי צבא ארצות-הברית במלחמת העולם השנייה נחשפו לצליליו היחודיים, מאחר וההאמונד שימש בכנסיות הצבאיות במלחמה.
יש סברה שכששבו החיילים הביתה, הובילה היכרותם עם צליליו של ההמונד למה שיהפוך אותו לאורגן הפופולארי כל כך. ואכן, בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוא פרץ לתרבות הפופולארית, כשמוסיקאים משתמשים בו ככלי מקלדת במגוון סגנונות מוסיקליים, ביחוד בתחום הרוק, הגוספל הכנסייתי, הבלוז והרית'ם אנד בלוז, אך גם מעט בג'אז ובהמשך ברוק המתקדם.
דגם האורגן הנפוץ והפופולארי של אותה תקופה היה המונד B-3. צליליו אפיינו במידה רבה את הרוק של הסיקסטיז. הם פופולאריים עד היום, באורגני המונד דיגיטליים ומשוכללים, שמבוססים על דגימות מדויקות של הדגם ההוא.
הדגם האלקטרו־מכני שייצורו הסתיים באמצע שנות ה-70, היה במידה רבה סופה של תקופה. רק גל הרטרו הוא שהחזיר את האורגן הזה, בגרסה דגומה מודרנית ודגומה שלו, אל הבמות ואולפני ההקלטות במהלך העשורים הבאים.
הנה אורגן המונד:
http://youtu.be/iBjp2ZDA8A0
הסולו וליווי ההמונד המפורסם ביותר בעולם:
http://youtu.be/G2LzSItsQ80
תולדות ההמונד בקצרה:
https://youtu.be/krQbctRqq0c
הסולואים הגדולים של ההמונד בתולדות הרוק:
http://youtu.be/IG5-s_G2csM
ונגן האורגן המיתולוגי ג'ימי סמית מנגן בלוז על ההמונד שלו:
http://youtu.be/i_m-gyi5Fno
מוג (Moog) היה הסינתיסייזר האנלוגי הנייד הראשון שיצר רוברט מוג ב-1971. הוא היה קומפקטי יחסית ונוח לתפעול מקודמיו, הסינתיסייזרים האנלוגיים הראשונים, שהיו גם יקרים ביותר. זה הפך אותו לסינטסייזר הראשון שניתן היה לקחת להופעות ולהופיע אתו מול קהל.
הוא היה גם יציב מוסיקלית לעומת קודמיו. שכן בנוסף לגודלם ולמחירם הגבוה היו הסינטסייזרים האנלוגיים הראשונים מסובכים לתפעול, ולא יציבים בגובה הצליל שלהם. איכות המתנדים להפקת הצליל שבהם צוידו הייתה נמוכה משל המוג והאחרון היה סינטי שקל לכוונו מוסיקלית.
הסינתיסייזר של מוג היה הסינטי הראשון שזכה לפופולאריות ולשימוש נרחב. גם המינימוג, סינתיסייזר מוקטן ונייד בעל 44 קלידים שיצרה החברה היה פריצת דרך של ממש לעומת מכשירי האולפן הענקיים ששימשו עד אז לסינתזה של צלילים. אגב, חברת מוג לייצר ממשיכה לייצר מינימוגים עד היום!
את הפרסום העולמי חב המוג לאלבום הפלטינה הקלאסי הראשון אי-פעם, "סוויצ'ט-און באך" של וונדי קרלוס, אלבום שהציג עיבודים ליצירות יוהן סבסטיאן באך לסינתסייזר מוג.
בהמשך שנות ה-70 זכה המוג להצלחה גדולה בקרב להקות רוק מתקדם, כמו יס, ELP ו-Camel. בשנות ה-80 יאמצו אותו גם להקות הגל החדש האלקטרוני ואמנים מתחום הסינת'פופ דוגמת גארי ניומן, UltraVox וקרפטוורק.
הנה המוג הראשון:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
ודגם מתקדם וקטן יותר שלו:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
נסו למצוא אותו באוסף הסינטים הענקי הזה:
https://youtu.be/0XrPLBSlopQ
והרצאה קצרה על המוג ואיך אפשר להפוך אותו לתוכנה (עברית):
https://youtu.be/seFcHTtXt2E?long=yes
מקלדת הכתף או הקיטר (Keytar), על משקל "גיטר", היא מקלדת נישאת שנועדה להופעות. מקלדות כאלה מאפשרות לנגן הקלידים להתרחק מסטנד הקלידים ולתפוס את מרכז הבמה, לצד הגיטריסטים והזמרים הסולנים.
כבר מראשית דרכן אפשרו מקלדות כתף לנגן לפרוט על הקלידים ובידו השנייה לשלוט על גובה הצליל, "למתוח אותו" כמו גיטריסט במתיחת מיתרים ו"לשחק" במאפיינים מסויימים שלו.
בדרך כלל בעבר היו הקיטרות מעין מקלדות שליטה, שחוברו בכבל MIDI אל מודול צלילים חיצוני, או אל הסינטסייזר שלהם, שניצב מאחורה וכך הם שלטו בצליליהם. כאלה היו הקיטרות מדגמים ותיקים כמו AX-8 של חברת Roland,
כיום מאפשרים דגמים כמו מקלדת הכתף AX-Synth של חברת Roland, נגינה עצמאיית לגמרי. מקלדות כתף כאלה הן בעלות צלילים משלהן, כלומר הן סינטסייזרים לכל דבר. יש להן צלילי סולו מובנים, שמאפשרים לנגן להשתמש בהן ככלי נגינה לכל דבר.
מקלדות כתף מודרניות כאלה מצויידות באמצעי שליטה ואפילו תיכנות של הצלילים עצמם בזמן ההופעה. מעבר לפס המגע שמאפשר שליטה בגובה הצליל (Pitch), מאפשרים מבחר של כפתורים שליטה ועיצוב של הצליל בזמן אמת. לחצן המודולציה הוותיק ובקרי צליל חדשים יותר כמו ה-D-Beam מאפשרים לשנות את מופע הצליל הזמן הנגינה.
הנה הדגמה של קיטר מודרני:
http://youtu.be/w4s0ZtIaC9Q
נגן מחקה גיטרה סולו בעזרת קיטר בלבד:
http://youtu.be/bGa5smz23WY
מקלדת הכתף AX-Synth של חברת רונלד:
http://youtu.be/l7EIbqKWnX8
ועוד מקלדת עכשווית שהיא סינטי לכל דבר:
http://youtu.be/tFFO98Uxwfo
וירטואוז מנגן את הקנון הבארוקי המפורסם של פחלבל על הקיטר:
http://youtu.be/wFKswPaxDtA
ומצגת וידאו של התפתחות הקיטר:
http://youtu.be/u4fJq3T6wO8
מכונת התופים (Drum Machine) היא כלי נגינה אלקטרוני, מעין סינתסייזר עם צלילי רעשים מסונתזים, שמדמים תופים וכלי הקשה ושבעזרתו יוצרים מקצבי תופים למוסיקה אלקטרונית.
מכונות התופים נולדו בשנות ה-80 ביפן, כחלק מגל המצאות ופיתוחים שהחל כחלק ממהפכת ה-MIDI (ראו בתגית "מידי"). מה שהן הציעו למוסיקאים היא דרך טכנולוגית וברת השגה להלחין ולהשמיע מקצבים, בלי צורך במתופף.
למעשה, מכונות התופים הראשונות פותחו כהמשך לפיתוח של המטרונום האלקטרוני. בתחילה הן הכילו כמה צלילי תופים בסיסיים, שעימם ניתן היה לתכנת מקצבי תופים בסיסיים.
הייתה זו חברת Roland, שהוציאה את מכונת התופים הראשונה, כשחברות מתחרות מיהרו להוציא אחריה מכונות תופים משלהן.
בהמשך השתכללו מכונות התופים והן הציעו "סטים" של צלילי תופים, שביניהם ניתן היה לבחור את הסאונד של מערכת התופים המתאימה לסגנון והאופי של השיר או היצירה האלקטרונית שרוצים להפיק.
עם הזמן יצאו מכונות תופים שאיפשרו למשתמש לערוך את הצלילים ולשנות את מרכיבי הצלילים השונים, כולל משך הזמן של כל צליל ותוף, שליטה במעטפת הצליל שלו, שינוי התדרים והאופי של הצליל ועוד.
בנוסף, החלו היצרנים להוסיף למכונות התופים המשוכללות הללו גם צלילים דגומים של "סאונדים" (צלילים) כמו נקישות, מחיאות כפיים, סקראצ'ים של די ג'ייז ועוד.
בשנות ה-90 הפכו מכונות התופים לחלק מהסאונד של המוסיקה החדשה, מוסיקת ההיפ הופ. הטראפ והטריפ הופ. אבל די מהר תתפתח המוסיקה האלקטרונית, בה לא יהיו כלום אקוסטיים וממילא מעינת התופים תהיה לספקית המקצבים המרכזית.
כיום מכונות התופים כמעט ואינן בשימוש, בעיקר בשל העובדה שאת אותה הפעולה של ערוצי המקצבים ועלי ההקשה עושים הסימפולים (Samples), אותם לופים (loops) מוקלטים, שבהתחלה נוגנו מהמכשירים הדוגמים, הסאמפלרים (Samplers).
הסמפלרים, מכשירים דיגיטליים שידעו לדגום ולהקליט סאונד ים ואז לנגנן מהקלידים, הצטיינו ביכולת לנגן דגימות צליל דיגיטליות מוקלטות.
המכשירים הללו הם כמעט בלתי מוגבלים באפשרויות שהם מציעים ומכונות התופים הם רק חלק קטן מהציוד שהם החליפו. יכולות העריכה שלהם הרבה יותר מתקדמות מאלו שהציעו מכונות התופים ואפשרויות הצלילים והשילובים שביניהם הן עצומות.
בקישורים שלמטה מספר מכונות תופים מקוונות ליצירה ותרגול של מקצבים.
כך פועלת מכונת התופים הקלאסית Roland TR-909:
https://youtu.be/csWlxhzjt2E
כיום יש מכונות תופים משולבות במכשיר אחד עם מכונת הקלטה וסינטסייזר:
https://youtu.be/mud5Vh6ayxQ
מקצבי מכונת התופים Linn LM-1:
https://youtu.be/mO572vANs2Y
היום מסמפלים לתוך תוכנה צלילים ומתופפים אותם באבלטון (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
ומקצבי מכונות תופים שהפכו לקלאסיקות פופ ורוק:
https://youtu.be/ofKyPTXt5co
מה זה סינטסייזר ואיך הוא המריא באייטיז?
הסינטסייזר (Synthesizer) הוא כלי אלקטרוני המאפשר יצירה ומיזוג של צלילים באמצעות מעגלים חשמליים. המונח סינתסייזר לא התייחס לסינתטיות של הצליל, אלא לשילוב, הסינתזה של מרכיבי צליל שונים ליצירה של צליל חדש.
הסינטסייזרים הראשונים, בשנות ה-60 וה-70, היו אנלוגיים. פירוש הדבר שהשתמשו במתנדים (אוסצילטורים) על מנת ליצור את הצלילים. כדי לבנות וליצור צלילים חדשים, על המשתמש בסינטסייזר אנלוגי היה לשנות ולקבוע, באמצעות הכפתורים השונים, את מרכיבי הצליל השונים.
פילטרים שונים יצרו גווני צליל וצורות הופעה שונות של הצליל. הסינטסייזר סייע למוסיקאי ליצור צלילים על פי פרמטרים אקוסטיים כמו צורת-גל (Wave table), צלילים עיליים (Overtones), מעטפת צליל (Sound Envelope) וכדומה. כך ניתן היה ליצור צלילים המחקים צלילים של כלי נגינה אמיתיים, לצד מיליוני צלילים חדשים ומרתקים, שאין להם מקבילים במציאות.
בשנות ה-80 התקדמו הסינתסייזרים ולמעשה השתלטו על המוסיקה הפופולרית. סגנונות חדשים כמו ניו אייג' ואלקטרו פופ נולדו והפכו למוזיקת הפופ העיקרית והמצליחה. להקות כמו "אולטרווקס" (UltraVox), "דפש מוד" ו"תמרונים תזמורתיים בחשיכה" (OMD) הצטיידו בסינתסייזרים שהפכו אותן ללוהטות והסגנון קיבל את השם סינת'פופ.
מאז עברו הסינטסייזרים שינויים רבים. נוצרו סינטסייזרים דיגיטליים, נוספו להם יכולות שימוש בדגימות צליל, כמו אלה שיצרו בתחילה הסמפלרים, כלומר דוגמי הצלילים הראשונים ועוד.
הנה הסינטסייזר הראשון - המוג:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
דגם מתקדם וקטן יותר של המוג:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
להקת האלקטרו-פופ UltraVox מהאייטיז:
https://youtu.be/xJeWySiuq1I
סינטסייזר משנות ה-80:
https://youtu.be/wz3oUZfVoIg
להקת OMD מהבולטות בסינת-פופ של התקופה:
https://youtu.be/d5XJ2GiR6Bo
סרטון הדגמה לסינטסייזר של ימינו:
http://youtu.be/uvDfHhuFF5w?t=21s
סינתי או אורגן זה לא חשוב כשככה נשמעות גיטרות עליו:
https://youtu.be/ZCzRwP1x2Fs
ואדם שבונה סינתסייזרים (עברית):
https://youtu.be/GNrgG27nDSM
הסינטסייזר (Synthesizer) הוא כלי אלקטרוני המאפשר יצירה ומיזוג של צלילים באמצעות מעגלים חשמליים. המונח סינתסייזר לא התייחס לסינתטיות של הצליל, אלא לשילוב, הסינתזה של מרכיבי צליל שונים ליצירה של צליל חדש.
הסינטסייזרים הראשונים, בשנות ה-60 וה-70, היו אנלוגיים. פירוש הדבר שהשתמשו במתנדים (אוסצילטורים) על מנת ליצור את הצלילים. כדי לבנות וליצור צלילים חדשים, על המשתמש בסינטסייזר אנלוגי היה לשנות ולקבוע, באמצעות הכפתורים השונים, את מרכיבי הצליל השונים.
פילטרים שונים יצרו גווני צליל וצורות הופעה שונות של הצליל. הסינטסייזר סייע למוסיקאי ליצור צלילים על פי פרמטרים אקוסטיים כמו צורת-גל (Wave table), צלילים עיליים (Overtones), מעטפת צליל (Sound Envelope) וכדומה. כך ניתן היה ליצור צלילים המחקים צלילים של כלי נגינה אמיתיים, לצד מיליוני צלילים חדשים ומרתקים, שאין להם מקבילים במציאות.
בשנות ה-80 התקדמו הסינתסייזרים ולמעשה השתלטו על המוסיקה הפופולרית. סגנונות חדשים כמו ניו אייג' ואלקטרו פופ נולדו והפכו למוזיקת הפופ העיקרית והמצליחה. להקות כמו "אולטרווקס" (UltraVox), "דפש מוד" ו"תמרונים תזמורתיים בחשיכה" (OMD) הצטיידו בסינתסייזרים שהפכו אותן ללוהטות והסגנון קיבל את השם סינת'פופ.
מאז עברו הסינטסייזרים שינויים רבים. נוצרו סינטסייזרים דיגיטליים, נוספו להם יכולות שימוש בדגימות צליל, כמו אלה שיצרו בתחילה הסמפלרים, כלומר דוגמי הצלילים הראשונים ועוד.
הנה הסינטסייזר הראשון - המוג:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
דגם מתקדם וקטן יותר של המוג:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
להקת האלקטרו-פופ UltraVox מהאייטיז:
https://youtu.be/xJeWySiuq1I
סינטסייזר משנות ה-80:
https://youtu.be/wz3oUZfVoIg
להקת OMD מהבולטות בסינת-פופ של התקופה:
https://youtu.be/d5XJ2GiR6Bo
סרטון הדגמה לסינטסייזר של ימינו:
http://youtu.be/uvDfHhuFF5w?t=21s
סינתי או אורגן זה לא חשוב כשככה נשמעות גיטרות עליו:
https://youtu.be/ZCzRwP1x2Fs
ואדם שבונה סינתסייזרים (עברית):
https://youtu.be/GNrgG27nDSM
מה זה סמפלר?
סמפלר (sampler), או "דוגם צלילים", הוא כלי נגינה דיגיטלי שמתבסס על צלילים שנדגמו, כלומר הוקלטו, כדי שניתן יהיה לנגנם באמצעותו. אחרי שמוקלטת דגימה של צליל, ניתן לנגן אותה בפדים, משטחים קטנים שניתן להקיש עליהם, או בעזרת קלידי המקלדת, שיכולים אף לשנות את הגובה המוסיקלי של הדגימה.
בצורה כזו ניתן להקליט למשל מקצבי תופים, ללא שימוש בתופים אמיתיים, לנגן תפקידי פסנתר, בעזרת דגימות של פסנתר אמיתי, תפקיד של תזמורת מיתרים בנגינה פשוטה על מקלדת, הקלטת סולו של חליל צד בדגימה בלבד וכדומה.
סמפלרים הם כיום בעיקר תוכנות או פלאג-אינים של תוכנות הקלטה מקצועיות (DAW), המסייעים כיום להקלטות רבות בתחום המוסיקה הקלה וחוסכים כסף רב לאמנים.
ניתן כיום לקנות אוספי דגימות מקצועיות, שנעשו על ידי אולפנים מקצועיים. בעזרת הדגימות הללו יכול המוסיקאי להשתמש בהקלטות ובהופעות, מבלי שהוא צריך לדגום בעצמו.
כך עובד סמפלר פשוט:
https://youtu.be/JAmw-TTG2Ds
הדגמה של סימפול קול אנושי ונגינה שלו בסמפלר תוכנה (עברית):
https://youtu.be/YdR-B2mMNnk
מה שאפשר לעשות עם הדגימות שבסמפלר:
http://youtu.be/2k3I2Hu2eXM
המלחין הנודע ונגליס מתנסה בסאונדים מהסמפלר באולפן שלו:
https://youtu.be/GWggDMDhwIA
מוסיקת דאב סטפ עם סמפלר:
http://youtu.be/JfbERxr_T40
סמפלר מודרני עם בנקים של צלילים דגומים:
http://youtu.be/r0x5SVY0WVY
סמפלר של די ג'יי שבו ניתן להכניס צלילים ללופ, לולאת צליל חוזרת:
http://youtu.be/xRIGFB4DYfQ
כך ניתן ליצור מקצבי תופים מורכבים:
http://youtu.be/c7V-sli-TJQ
כיום משתמשים רבים בסמפלרים בתוכנה, כמו תוכנת ריזון:
http://youtu.be/Wxuppm8zvpc
או מסמפלים לתוך אבלטון צלילים ומתופפים אותם בה (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
או באפליקציית סמפלר בטאבלט:
https://youtu.be/zeIxCeJPEkw
דוגמה להמנון האמריקאי שמנוגן בסמפול של צליל מנוע ממכונית מרוץ:
https://youtu.be/8EWTp0Xfksg
הקוליידוסקופ המודרני, שמאפשר סימפול פשוט וידידותי ושימוש בתצוגה ויזואלית של הדגימה:
https://youtu.be/9XMfKYVu_fg
בעזרת טכנולוגיית הסימפול יכול נגן אחד לנגן מוסיקה מורכבת בזמן אמת:
https://youtu.be/rGIK2ew-hEg
סמפלר (sampler), או "דוגם צלילים", הוא כלי נגינה דיגיטלי שמתבסס על צלילים שנדגמו, כלומר הוקלטו, כדי שניתן יהיה לנגנם באמצעותו. אחרי שמוקלטת דגימה של צליל, ניתן לנגן אותה בפדים, משטחים קטנים שניתן להקיש עליהם, או בעזרת קלידי המקלדת, שיכולים אף לשנות את הגובה המוסיקלי של הדגימה.
בצורה כזו ניתן להקליט למשל מקצבי תופים, ללא שימוש בתופים אמיתיים, לנגן תפקידי פסנתר, בעזרת דגימות של פסנתר אמיתי, תפקיד של תזמורת מיתרים בנגינה פשוטה על מקלדת, הקלטת סולו של חליל צד בדגימה בלבד וכדומה.
סמפלרים הם כיום בעיקר תוכנות או פלאג-אינים של תוכנות הקלטה מקצועיות (DAW), המסייעים כיום להקלטות רבות בתחום המוסיקה הקלה וחוסכים כסף רב לאמנים.
ניתן כיום לקנות אוספי דגימות מקצועיות, שנעשו על ידי אולפנים מקצועיים. בעזרת הדגימות הללו יכול המוסיקאי להשתמש בהקלטות ובהופעות, מבלי שהוא צריך לדגום בעצמו.
כך עובד סמפלר פשוט:
https://youtu.be/JAmw-TTG2Ds
הדגמה של סימפול קול אנושי ונגינה שלו בסמפלר תוכנה (עברית):
https://youtu.be/YdR-B2mMNnk
מה שאפשר לעשות עם הדגימות שבסמפלר:
http://youtu.be/2k3I2Hu2eXM
המלחין הנודע ונגליס מתנסה בסאונדים מהסמפלר באולפן שלו:
https://youtu.be/GWggDMDhwIA
מוסיקת דאב סטפ עם סמפלר:
http://youtu.be/JfbERxr_T40
סמפלר מודרני עם בנקים של צלילים דגומים:
http://youtu.be/r0x5SVY0WVY
סמפלר של די ג'יי שבו ניתן להכניס צלילים ללופ, לולאת צליל חוזרת:
http://youtu.be/xRIGFB4DYfQ
כך ניתן ליצור מקצבי תופים מורכבים:
http://youtu.be/c7V-sli-TJQ
כיום משתמשים רבים בסמפלרים בתוכנה, כמו תוכנת ריזון:
http://youtu.be/Wxuppm8zvpc
או מסמפלים לתוך אבלטון צלילים ומתופפים אותם בה (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
או באפליקציית סמפלר בטאבלט:
https://youtu.be/zeIxCeJPEkw
דוגמה להמנון האמריקאי שמנוגן בסמפול של צליל מנוע ממכונית מרוץ:
https://youtu.be/8EWTp0Xfksg
הקוליידוסקופ המודרני, שמאפשר סימפול פשוט וידידותי ושימוש בתצוגה ויזואלית של הדגימה:
https://youtu.be/9XMfKYVu_fg
בעזרת טכנולוגיית הסימפול יכול נגן אחד לנגן מוסיקה מורכבת בזמן אמת:
https://youtu.be/rGIK2ew-hEg
