למה צריך גיטרה באס?
מיתרים גדולים, צליל שיותר מרגישים מאשר שומעים ונגנים שתמיד נמצאים ברקע ואף פעם לא בפרונט - מה הסיפור של גיטרת הבאס (Bass Guitar)?
הרי סגנונות כמו ג'אז, בלוז, פופ ורוק עושים בה שימוש רב, ממש כמו בגיטרה החשמלית ובגיטרה האקוסטית בעלת מיתרי המתכת.
גיטרה באס היא כלי נגינה מוגבר שלא כולם מבינים. מה בדיוק הצליל של הגיטרה הענקית הזו, בדרך כלל עם 4 המיתרים השמנמנים שלה?
גיטרות באס, כדאי לדעת, יהיו תמיד מעט יותר ארוכות מגיטרות חשמליות. הסנטימטרים הנוספים הללו יהפכו את צליליהם לנמוכים יותר, כי מיתר ארוך יותר משמעותו צליל נמוך יותר.
כמו בגיטרה החשמלית, גם בבאס החשמלית נקלט צליל כל מיתר על ידי מיקרופונים זעירים שנקראים "פיקאפים" (Pickups). הצליל מומר לזרם חשמלי שעובר בכבל חשמלי אל המגבר, בו הוא יוגבר ויתורגם בחזרה לצליל שמושמע מהרמקולים.
מיתריו של הכלי, שנולד במטרה להחליף את הקונטרבס במוסיקה קלה, מכוונים מהנמוך ביותר על מי-לה-רה וסול, בדיוק אוקטבה נמוך מ-4 המיתרים הנמוכים של הגיטרה.
מי שייצר את גיטרת הבאס הראשונה בשנת 1951, באופן תעשייתי הוא ליאו פנדר, מייסד חברת פנדר (Fender) והאיש שפיתח וייצר גם את הגיטרה החשמלית הראשונה.
גיטרת הבאס נועדה לענות על הצורך בעוצמת השמע הגבוהה שנדרשה לסגנונות הרוק המתפתחים מסגנון הרוק'נ'רול, עוצמה שהקונטרבס לא מסוגל לספק.
עם זאת, בגיטרות באס מיוצרות ונמכרות גיטרות בעלות צוואר חלק וללא סריגים, כמו בקונטרבס, גיטרות המכונות "פרטלס באס" (Fretless Bass, באנגלית "ללא סריגים").
בהמשך נכנסו יצרני גיטרות באס נוספים, כמו גיבסון, הופנר, איבנז, ריקנ'בקר, מיוזיקמן וגם וורוויק, הפחות מוכרת מביניהן.
באסיסטים יודעים שאת הבאס מרבית המאזינים הפחות מיומנים כמעט ולא שומעים. זאת אומרת, הם כן שומעים אבל איכשהו הצליל שלה לא ממש בולט לאוזניהם. למעשה ניתן לומר בביטחון שהמאזינים ישמעו הרבה יותר טוב דווקא כשהבאס לא ינגן.
מיתרים גדולים, צליל שיותר מרגישים מאשר שומעים ונגנים שתמיד נמצאים ברקע ואף פעם לא בפרונט - מה הסיפור של גיטרת הבאס (Bass Guitar)?
הרי סגנונות כמו ג'אז, בלוז, פופ ורוק עושים בה שימוש רב, ממש כמו בגיטרה החשמלית ובגיטרה האקוסטית בעלת מיתרי המתכת.
גיטרה באס היא כלי נגינה מוגבר שלא כולם מבינים. מה בדיוק הצליל של הגיטרה הענקית הזו, בדרך כלל עם 4 המיתרים השמנמנים שלה?
גיטרות באס, כדאי לדעת, יהיו תמיד מעט יותר ארוכות מגיטרות חשמליות. הסנטימטרים הנוספים הללו יהפכו את צליליהם לנמוכים יותר, כי מיתר ארוך יותר משמעותו צליל נמוך יותר.
כמו בגיטרה החשמלית, גם בבאס החשמלית נקלט צליל כל מיתר על ידי מיקרופונים זעירים שנקראים "פיקאפים" (Pickups). הצליל מומר לזרם חשמלי שעובר בכבל חשמלי אל המגבר, בו הוא יוגבר ויתורגם בחזרה לצליל שמושמע מהרמקולים.
מיתריו של הכלי, שנולד במטרה להחליף את הקונטרבס במוסיקה קלה, מכוונים מהנמוך ביותר על מי-לה-רה וסול, בדיוק אוקטבה נמוך מ-4 המיתרים הנמוכים של הגיטרה.
מי שייצר את גיטרת הבאס הראשונה בשנת 1951, באופן תעשייתי הוא ליאו פנדר, מייסד חברת פנדר (Fender) והאיש שפיתח וייצר גם את הגיטרה החשמלית הראשונה.
גיטרת הבאס נועדה לענות על הצורך בעוצמת השמע הגבוהה שנדרשה לסגנונות הרוק המתפתחים מסגנון הרוק'נ'רול, עוצמה שהקונטרבס לא מסוגל לספק.
עם זאת, בגיטרות באס מיוצרות ונמכרות גיטרות בעלות צוואר חלק וללא סריגים, כמו בקונטרבס, גיטרות המכונות "פרטלס באס" (Fretless Bass, באנגלית "ללא סריגים").
בהמשך נכנסו יצרני גיטרות באס נוספים, כמו גיבסון, הופנר, איבנז, ריקנ'בקר, מיוזיקמן וגם וורוויק, הפחות מוכרת מביניהן.
באסיסטים יודעים שאת הבאס מרבית המאזינים הפחות מיומנים כמעט ולא שומעים. זאת אומרת, הם כן שומעים אבל איכשהו הצליל שלה לא ממש בולט לאוזניהם. למעשה ניתן לומר בביטחון שהמאזינים ישמעו הרבה יותר טוב דווקא כשהבאס לא ינגן.
