שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נשמעת הלירה?
כלי הנגינה לירָה (Lyre) הוא כלי מיתר עתיק שדוגמאות ממנו מהאלף השלישי לפני הספירה נמצאו באיזור הסהר-הפורה ודוגמאות מאוחרות יותר נמצאו במזרח-התיכון.
בתנ"ך הלירה היתה הכלי שבו ניגן דוד המלך והידוע בשמו 'כינור דוד'.
ביוון מנגנים עד ימינו בלירה, כלי מיתר שדומה אמנם למנדולינה אבל הוא מנוגן בעזרת קשת ויש לו 3 מיתרים: לה, רה וסול.
גם הרומים ניגנו בלירות. הסיפור על נרון קיסר שניגן בכינור בזמן שרומא נשרפת ועולה בלהבות אינו מדויק. הוא ניגן ככל הנראה בלירה דווקא.
מהלירה הקדומה נוצרו כלים כמו הקראוט, כלי נגינה מוולש שבאיים הבריטיים. מנגנים בו בקשת או בפריטה.
הנה צלילי הלירה השומרית:
https://youtu.be/JU4QRxsZhjg
לירה יוונית מהתקופה הקלסית:
https://youtu.be/hkxCrqzTng4
לירה שנבנתה על פי שרידים ארכאולוגיים שנמצאו במגידו:
https://youtu.be/27opcKxcg1c
לירה סקסונית:
https://youtu.be/qaJYclpNwUE
לירה אחרונה מהתקופה הרומנטית:
https://youtu.be/zX9kPR29Riw
והלירה המודרנית של היוונים, במרכז השלישיה שבאי היווני כרתים:
https://youtu.be/TYMMxYrvKt8
מהו הפסלתריון ואיך מנגנים בו?
פְּסלתריון (Psaltery) הוא כלי נגינה עתיק מאד שמנוגן בקשת או בפריטה. זהו כלי מיתר ממשפחת הציטאר, כלי שנולד בימי הביניים והיה דומה לנבל. שמו מראה שהפסלתריון היה מבוסס על כלי יווני קדום בשם זה, שהיה סוג של נבל משולש.
בתעודות וספרים עתיקים, בין המאות ה-12 ועד ה-15, הופיעו פסלתריונים של ימי הביניים, כשצורתם ומספר מיתריהם משתנים מאחד לשני.
במוסיקה הערבית משמש עד היום הקאנוּן, שהוא סוג של פסלתריון גדול. הפסלתריון הוא גם אבי הצ'מבלו, הפסנתר הקדום, שלהבדיל מפסנתר לא הכיל פטישים אלא מפרטים קטנים, שהיו מחוברים לקלידים ופרטו על מיתריו.
אגב, המילה 'פסנתר' בעברית, מגיעה משמו של הכלי היווני 'פסלתריון'.
הנה הפסלתריון עם הקשת שבה מנגנים בו:
https://youtu.be/83lZ8LT4jm0
דואט של פסלתריונים:
https://youtu.be/_kLYOsoqY9c
המנגינה הנודעת "שרוולים ירוקים" מנוגנת בפסלתריון:
https://youtu.be/sotvgwFm-MI
בימי הביניים ניגנו גם בפסלתריון פריטה:
https://youtu.be/r6ISlBN2rSU?t=8s
ועוד פסלתריון פריטה:
https://youtu.be/0NafOksjVGk?t=6s
מהו הרדי גרדי, כינור הגלגל בן אלף השנים?
"הרדי גרדי" (Hurdy Gurdy), שיש מי שכותבים אותו הארדי גארדי, הוא כלי נגינה מכני, המבוסס על מערכת מכנית ומקלדת קטנה, עליה פורט הנגן.
פירוש שמו הוא "כינור הגלגל", שם שמגדיר אותו בדייקנות. זאת משום שהוא כלי מיתר הדומה לכלי קשת, אך הוא מבוסס גלגל דווקא.
זהו כלי שנולד בימי הביניים, לפני מילניום שלם. בתחילה הוא שימש ככלי נגינה שליווה את התפילות הקתוליות בכנסיות קטנות וניגנו בו שני אנשים (אחד שמסובב את הידית והשני שמושך ידיות לפי המנגינה, ידיות שיוחלפו על הזמן במקלדת).
באותם ימים הוא היה תחליף זול לעוגב היקר שהותקן רק בקתדרלות הגדולות והמפוארות. בהמשך קטנו ההרדי גרדים לגודל של כלי נגינה נייד ואז הפכו באירופה גם לכלי נגינה שמלווה ריקודים וגם לכלי נגינה עממי לנגני רחוב.
#מבנה הכלי
הרדי גרדי הוא "כינור הגלגל". ואכן בתוכו מותקן גלגל, המשמש כמעין "קשת של כינור". אליו מחוברת ידית, שסיבוב שלה בידי הנגן הוא שמסובב אותו.
יש לו 3 מיתרים. המיתר השני, האמצעי, הוא שמפיק את המנגינה. מיד נשוב אליו ואל הידית וגלגל, אבל נציג רגע את שני המיתרים האחרים.
המיתר הראשון מפיק צליל מתמשך, כמו בחמת החלילים הסקוטית. זהו הצליל שנקרא "דרון". לנו נראה שמהצליל שלו, הדומה לזה של מנוע הרחפן המודרני, נולד לרחפנים שמם באנגלית - Drones.
המיתר השלישי מפיק צלילי קצב נחמדים, המזכירים נביחות קטנות של כלב.
#איך מנגנים בו?
חזרנו למיתר השני. זה הוא שמפיק את המלודיה, כלומר את המנגינה. מולו הגליל מסתובב ומנגן כמו קשת הכינור, במהירות שאותה קובע הנגן עם סיבוב הידית שמחוברת אל אותו גליל פנימי.
אז נגן ההרדי גרדי מבצע למעשה שתי פעולות במקביל - ביד אחת מסובב את הידית שמחוברת לגליל הנגינה ובידו השנייה פורט על קלידי המקלדת הקטנה. כל אחד מהקלידים הללו מקרב את המיתר השני בנקודה אחרת אל הגליל וכך מפיק את גובה הצליל של אותו קליד, כאילו קשת של כינור ניגנה עליו.
צירוף הקלידים הנלחצים ומקרבים את המיתר אל הגליל המפיק את הצלילים, הוא שיוצר את המנגינה השלימה.
מעניין להדגיש שוב את ההברקה של ההרדי גרדי. הוא מפיק צליל באמצעות סיבוב של גליל, המשמש בתפקיד הקשת של הכינור. אך בעוד קשת הכינור היא שנמשכת על ידי הנגן מעל המיתרים, בהרדי גרדי המיתרים הם שמתקרבים אל הגליל המסתובב, לפי לחיצות הקלידים של הנגן. יצירתיות עתיקה - חושבים הפוך גוטה, הפוך!
הנה סיפורו של ההרדי גרדי (מתורגם):
https://youtu.be/bdEF9WEiO5g
כך מנגן ההרדי גרדי:
https://youtu.be/KaamZkadYvo
מיתרי הכלי:
https://youtu.be/r6PMzCsehQQ
לחן מימי הביניים:
https://youtu.be/bvNZeh6f8vE
נגן רחוב בהרדי גרדי:
https://youtu.be/NgKCLGascmg
הרדי גרדי מלווה שירה:
https://youtu.be/pyIXR3s8OtY
כך בונים הרדי גרדים ואיך הם מנגנים:
https://youtu.be/wfjWEqAP4WM?long=yes
וסיפורו המלא של הכלי:
https://youtu.be/gYJg9cLk1us?long=yes
מהו חליל פאן?
חֲלִיל-פָּאן (Pan flute) הוא כלי נגינה עתיק ועממי, שנמנה על משפחת כלי הנשיפה מעץ ונפוץ בעולם בעיקר מאז ימי הביניים.
חליל פאן עשוי מסדרה של קנים, עשרה או יותר, המחוברים זה לצד זה באורך הולך וגדל. בנגינה בזה אחר זה, מהארוך לקצר, ניתן להפיק מהם סולם מוסיקלי מלא.
את קני העץ באורכים שונים מחברים זה לזה בצורה אנכית, מהקצר ועד הארוך ביותר.
מקורותיו של חליל הפאן הם עתיקים מאד, כבר מאז יוון העתיקה וככל הנראה עוד הרבה לפני כן. מכל מקום, הוא נקרא על שם האל היווני המיתולוגי פאן. אל הרועים, הטבע, המוסיקה והשעשועים במיתולוגיה היוונית.
כיום מנגנים בחליל פאן במקומות רבים בעולם, כולל סין וקוריאה במזרח הרחוק, דרך רומניה ואוקראינה שבאירופה ועד ארצות שונות באמריקה הדרומית, כמו פרו.
לחליל פאן יש גרסאות וצורות שונות. יש לו גם שמות נוספים בעולם, כולל סירינקס (Syrinx) ו"פאן פייפ" (Pan pipe).
הנה חליל הפאן בנעימה הדרום אמריקאית "אל קונדור פסה":
https://youtu.be/nejiQ39DWrU
ג'ורג' זמפיר, חלילן הפאן המפורסם, בנעימה הכי מוכרת לכלי:
https://youtu.be/0Wv3Ya9nskA
כך בונים חליל פאן בעצמכם (עברית):
https://youtu.be/FhWLANP4yqU
נגן מנגן בחליל פאן בליווי גיטרה:
https://youtu.be/-kpWllK3VgI
ובאופרה 'חליל הקסם' הפקיד מוצרט חליל פאן בידיו של פאפאגנו:
https://youtu.be/U6S9cQNbENI
מהי קרן האלפים?
קרן ההרים היא כלי נשיפה עממי ארוך, באורך של כמה מטרים. הרועים בשווייץ משתמשים בקרנות הרים שעשויות מענפים ארוכים וחלולים מעץ, כדי לקרוא זה לזה מפסגות ההרים ומהעמקים.
קרן האלפים, או קרן הרים, כיכבה בסיפור הידוע "היידי בת ההרים". כיום, בעידן הטלפונים הסלולריים, לא צריכים לתקשר באמצעות קרנות האלפים. לכן משתמשים בהן השוויצרים בימינו, בעיקר בחגיגות עממיות מסורתיות.
בניגוד לכלים כמו פסנתר וגיטרה, קרן האלפים אינה מנגנת צלילים שכולם מהצלילים של הסולם המושווה.
הנה קרן אלפים בהרכב של 8 נגנים:
https://youtu.be/K_qp26NHyTg
הרכב של 22 נגני קרן האלפים:
http://youtu.be/OE6cIMy86RM
ועוד תזמורת של קרן האלפים:
http://youtu.be/vfQC-XaNEpM
מהו דולצימר הרים?
כמו קרוביו, הקאנון המזרחי והסנטור הפרסי, גם הדולצימר (Dulcimer) הוא כלי נגינה, כלי פריטה ממשפחת הציטר. צליליו המיוחדים וקלות הנגינה בו הפכה אותו לכלי מוסיקלי עממי נפוץ מאד באמריקה.
ביחד עם כינור, אקורדיון, דולצימר הוא מהכלים המוסיקליים הפופולאריים במוסיקת העם האמריקנית. בדולצימר ניגנו בעבר זמרי עם אמריקאיים נודעים, ביניהם זמרות הפולק הידועות ג'ון באאז וג'וני מיטשל.
על הדולצימר, שמקורו באיזור הרי האפלאצ'ים שבמזרח ארצות הברית, מנגנים בדרך כלל כשהוא מונח על הברכיים. לדולצימר האפאלאצ'י, ששמו הנוסף הוא "דולצימר הרים", יש בין 3 ל-4 מיתרים. הוא מפיק בדרך כלל סולם צלילים דיאטוניים.
לראשונה תועד דולצימר ההרים בתחילת המאה ה-19, כשניגנו בו מהגרים סקוטים ואירים, בדרום ההרים האפלצ'ים. מכיוון שלא ידוע על כלי קדמוני דומה בארצות המקור שלהם, לא נראה שהללו הביאו אותו מארצות המולדת האירופיות שלהם. זאת על אף שבאירופה עצמה היו כלי פריטה דומים, מאותה משפחת כלי מיתר של קבוצת ה"ציטר". הדולצימר הזה הוא סוג של הכלאה בין כלים קדומים באירופה. הוא נבנה מחומרים זמינים באמריקה ובאופן פשוט יותר, בעיקר בשל חוסר המומחיות של המהגרים הללו.
לדולצימר יש סוג נוסף, שנקרא "דולצימר המקל" (Stick Dulcimer). יש לו שחיף לנגינה, צוואר כלי שדומה לזה של המנדולינה והגיטרה, זה מקנה לנגינה בו נוחות רבה, זאת מכיוון שמנגנים בו כמו המנדולינה והגיטרה, לא כשהוא מונח על הברכיים או על השולחן.
הנה דולצימר ההרים, או או דולצימר אפאלאצ'י:
https://youtu.be/O-AnaBwnEug
דולצימר הרים הפך לכלי אהוב באזורים הכפריים של אמריקה:
https://youtu.be/UurHbXwVo04
כך נהגו ללוות שירה בעזרת דולצימר הרים:
https://youtu.be/I73TVMvOTJ4
מהי בדיוק החצוצרה?
אחד הכלים העתיקים היא החֲצוֹצְרָה (Trumpet), הכלי הגבוה או כלי הסופרן הגבוה מתוך כלי הנשיפה ממתכת, הכוללת גם את הטובה, הטרומבון וקרן היער. בתנ"ך מרבים להזכיר אותה.
כלי נגינה כמו החצוצרה נוצרו גם בעת העתיקה במצרים העתיקה, כמו גם בממלכות המזרח דוגמת פרס, ביזנטיון, טיבט ומונגוליה. במדבר הצטווה משה מנהיג עם ישראל להכין חצוצרות כסף לצורך עבודת המשכן.
ובכלל, בימי קדם האמינו בכוח המאגי שיש לחצוצרה: קוסמים היו מדברים לתוכן וקולם הוסווה ונשמע כקול האלים. צבאות תקעו בחצוצרות כשיצאו למלחמה ואף עטפו את החצוצרה בבד אדום (מנהג שבאופן סמלי נוהגות לפיו תזמורות צבאיות עד היום).
לנגן החצוצרה קוראים חצוצרן או מחצצר. בטכסים וחגיגות נהוגות מאז ועד היום תרועות בנוסחים שונים. בניגוד לחצוצרה של היום, המעוקלת ובעלת שסתומים, החצוצרה הקדומה היתה ישרה והפקת הצלילים השונים התבצעה רק בשינוי בשפתי הנגן.
עד לזמנו של בטהובן, היה תפקיד החצוצרות במוסיקה הסימפונית מצומצם. בתקופת הבארוק של באך והנדל התפתחה החצוצרה מאוד, לחצוצרת הבארוק. בסוף המאה ה-18 התפתחה מהחצוצרה הארוכה הגרסה המצוידת בשסתומים, החצוצרה הקצרה של ימינו.
זאת בגלל היותן חד-סולמיות מה שלא איפשר לנגן בהן תפקידים כרומטיים. אך מאז הומצאו השסתומים והחצוצרות הפכו לבעלות אפשרויות נגינה מגוונות.
באך כלל בקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 2 קטע סולו וירטואוזי לחצוצרה ופרסל כתב סונטה לחצוצרה. ויואלדי כתב קונצ'רטו ל-2 חצוצרות וידוע גם הקונצ'רטו לחצוצרה מאת היידן.
אך הקטע המפורסם ביותר לחצוצרה הוא מארש הניצחון מתוך האופרה "אאידה" מאת ורדי.
בתזמורת המודרנית יש בדרך כלל שתיים או שלוש חצוצרות. בנוסף למוסיקה קלאסית, החצוצרה היא מהכלים הנפוצים גם בג'אז, בסגנון ה-Fאנק, הבלוז, תזמורות הצעידה, תזמורות כלי הנשיפה ובמוסיקת הפופ.
הנה החצוצרה הקלאסית:
https://youtu.be/ZdqjcMmjeaA
חצוצרה ארוכה ועתיקה:
https://youtu.be/Wa2vzx-aNrw
רונדו של הומל בחצוצרה:
https://youtu.be/B1eyZAedhY4
מיילס דיוויס, החצוצרן הג'אז הנודע ולהקתו ב"Human Nature":
https://youtu.be/xZ5E4Jo3lpU
חצוצרה קלאסית בתזמורת:
https://youtu.be/NEFjjGUXKxM
ורוי הרגרוב מנגן את "אני זוכר את קליפורד" בקורנט, קרוב משפחה של החצוצרה:
https://youtu.be/SqdnupOB3dE
מי היה המלך דוד שניגן בנבל וניצח את גוליית הענק?
דוד המלך היה המלך השני של ממלכת ישראל. הוא החל כמלך שלא כל העם קיבל וסיים כשושלת מפוארת של מלכים, שושלת בית דוד, שהגדירה את המנהיגות היהודית לדורות.
בנעוריו היה דוד רועה צאן יפה עיניים. בגיל צעיר הוא התגלה כגיבור מלחמה אמיץ, כשניצח את גוליית הפלישתי בקרב חסר סיכוי שהפך לאגדה. הוא הצטרף לחצרו של המלך שאול, ראשון מלכי ישראל, התחבר עם בנו יהונתן ונשא לאישה את בתו מיכל. על פי התנ"ך דוד נבחר להיות מלך ישראל על ידי אלוהים והוא אכן הפך למלך. הוא היה למייסד של שושלת בית דוד, ששלטה בממלכת יהודה במשך 420 שנה, עד לחורבן הבית הראשון.
על פי הכתוב בתנ"ך, היה דוד המלך אחד המנהיגים הגדולים בתולדות עם ישראל. אמנם היום הוא לא היה שורד אפילו חודש בשלטון, בשל שלל הפרשות הבעייתיות שהיה מעורב בהן, אבל בזמנים ההם לא היו עיתונאים, לא פייסבוק וגם בית המשפט לא כל כך שפט מלכים..
בשדה הקרב ידע דוד להתמודד עם כל מה שעמד לרשותו ולהתגבר באופן מופלא על המגבלות והקשיים שלו. הוא היה מנהיג טבעי ומצוין, הן בשדה הקרב והן במישור הפוליטי-מדיני.
לפי הכתובים היה דוד בעל כשרון גדול למוסיקה. הוא כתב שירים והפליא לנגן בכינור. הצירוף "כינור דוד" הוא אחד הסמלים התרבותיים של עולם המוסיקה העתיק.
הנה סרטון על חייו של דוד בן ישי (עברית):
https://youtu.be/zG42iLF23GY
כך כבש דוד מלכנו את ירושלים הכנענית (עברית):
https://youtu.be/jKjMy0OWiUg
ושיר על הכינור של דוד המלך (עברית):
https://youtu.be/jxaUn-eAX-8
מהם כלי הקָשַה?
כלי הקָשַה (Percussion) הם כלי נגינה שבהם מפיק הנגן על ידי מכה, הקשה בכלי הנגינה. ההקשה מתבצעת באמצעות היד, בעזרת מקל תיפוף או מקושים, או על ידי ניעור. העתיקים ביותר מבין כלי ההקשה הם תופים, כלי נגינה עתיקים, פרהיסטוריים, בהם הצליל מופק בהקשה על עור מתוח, על תיבת תהודה או על מסגרת.
ישנם כלי נגינה, כגון התופים, שעושים בהם שימוש רב במוסיקת הג'אז והפופ. כלי הקשה מדרום אמריקה מכונים כלי הקשה לטיניים או לטינו-אמריקאים. ביניהם מוכרים הקונגס, הבונגוס והטימבּלה, שגם מצאו את דרכם אל מוסיקת הפופ, לרוב בסגנונות הלטיניים שלה - כגון הסלסה והסמבה, ומשם לכל רחבי העולם.
גם במסגרת התזמורת הסימפונית, כלי ההקשה מככבים. לרשות נגני כלי ההקשה בתזמורת עומדים כלי הקשה רבים, המסודרים סביבם על הבמה, והם מחליפים כלי נגינה כל הזמן, על פי דרישות הפרטיטורה.
ראשונים ביניהם הם התופים, שכוללים את הטימפני (או תופי הדוּד), תוף הבס, סנייר, ותוף-מרים.
אחריהם במשפחת כלי ההקשה הקלאסיים באים כלים שמשמיעים רעש ויוצרים גם הם קצב, כמו השליש, הגונג, הקסטנייטות, הרעשן, השוט, התיבה הסינית, והמצילתיים.
אך יש בכלי ההקשה הקלאסיים גם כלים בעלי גובה מוסיקלי מוגדר, כמו כסילופון, גלוקנשפיל, פעמוניה, צ'לסטה, וויברפון. כולם משמשים גם לנגינת מנגינות.
בכמה מכלי ההקשה, כגון המאראקס והרעשן, מנגנים על ידי ניעור ולא הקשה. כלים "מוזרים" אחרים, כגון שרשראות ברזל או צופרי מכוניות, משמשים גם הם, מעת לעת, את נגני כלי ההקשה. בתזמורת הסימפונית, בעיקר ביצירות של מוסיקה מודרנית.
הנה קטע לכלי הקשה מלודיים ותופים:
https://youtu.be/bs_yMbao7IQ?t=17s
כלי הקשה מדרום אמריקה:
https://youtu.be/aFYPs_BeXgU?t=4s
דואט לכלי הקשה:
https://youtu.be/HJvUBLOeFrI
והנה מכונת כלי הקשה שמנגנת לפי מהירות הסיבוב:
https://youtu.be/BJjOdLovlvs
קטע אלקטרוני שבמרכזו כלי הקשה:
https://youtu.be/Bk1pX9qlLGY
הנה כלי הקשה ששמו פאנטם או האנג:
https://youtu.be/xk3BvNLeNgw
קטע לשישיית כלי הקשה, כשכלי הקשה מלודיים במרכזו:
https://youtu.be/e8zzOtKJgSc?t=6s
והנה סרט היכרות ארוך עם כלי ההקשה של התזמורת הסימפונית:
https://youtu.be/-lJctvybAJ8
כלי הנגינה לירָה (Lyre) הוא כלי מיתר עתיק שדוגמאות ממנו מהאלף השלישי לפני הספירה נמצאו באיזור הסהר-הפורה ודוגמאות מאוחרות יותר נמצאו במזרח-התיכון.
בתנ"ך הלירה היתה הכלי שבו ניגן דוד המלך והידוע בשמו 'כינור דוד'.
ביוון מנגנים עד ימינו בלירה, כלי מיתר שדומה אמנם למנדולינה אבל הוא מנוגן בעזרת קשת ויש לו 3 מיתרים: לה, רה וסול.
גם הרומים ניגנו בלירות. הסיפור על נרון קיסר שניגן בכינור בזמן שרומא נשרפת ועולה בלהבות אינו מדויק. הוא ניגן ככל הנראה בלירה דווקא.
מהלירה הקדומה נוצרו כלים כמו הקראוט, כלי נגינה מוולש שבאיים הבריטיים. מנגנים בו בקשת או בפריטה.
הנה צלילי הלירה השומרית:
https://youtu.be/JU4QRxsZhjg
לירה יוונית מהתקופה הקלסית:
https://youtu.be/hkxCrqzTng4
לירה שנבנתה על פי שרידים ארכאולוגיים שנמצאו במגידו:
https://youtu.be/27opcKxcg1c
לירה סקסונית:
https://youtu.be/qaJYclpNwUE
לירה אחרונה מהתקופה הרומנטית:
https://youtu.be/zX9kPR29Riw
והלירה המודרנית של היוונים, במרכז השלישיה שבאי היווני כרתים:
https://youtu.be/TYMMxYrvKt8
פְּסלתריון (Psaltery) הוא כלי נגינה עתיק מאד שמנוגן בקשת או בפריטה. זהו כלי מיתר ממשפחת הציטאר, כלי שנולד בימי הביניים והיה דומה לנבל. שמו מראה שהפסלתריון היה מבוסס על כלי יווני קדום בשם זה, שהיה סוג של נבל משולש.
בתעודות וספרים עתיקים, בין המאות ה-12 ועד ה-15, הופיעו פסלתריונים של ימי הביניים, כשצורתם ומספר מיתריהם משתנים מאחד לשני.
במוסיקה הערבית משמש עד היום הקאנוּן, שהוא סוג של פסלתריון גדול. הפסלתריון הוא גם אבי הצ'מבלו, הפסנתר הקדום, שלהבדיל מפסנתר לא הכיל פטישים אלא מפרטים קטנים, שהיו מחוברים לקלידים ופרטו על מיתריו.
אגב, המילה 'פסנתר' בעברית, מגיעה משמו של הכלי היווני 'פסלתריון'.
הנה הפסלתריון עם הקשת שבה מנגנים בו:
https://youtu.be/83lZ8LT4jm0
דואט של פסלתריונים:
https://youtu.be/_kLYOsoqY9c
המנגינה הנודעת "שרוולים ירוקים" מנוגנת בפסלתריון:
https://youtu.be/sotvgwFm-MI
בימי הביניים ניגנו גם בפסלתריון פריטה:
https://youtu.be/r6ISlBN2rSU?t=8s
ועוד פסלתריון פריטה:
https://youtu.be/0NafOksjVGk?t=6s
"הרדי גרדי" (Hurdy Gurdy), שיש מי שכותבים אותו הארדי גארדי, הוא כלי נגינה מכני, המבוסס על מערכת מכנית ומקלדת קטנה, עליה פורט הנגן.
פירוש שמו הוא "כינור הגלגל", שם שמגדיר אותו בדייקנות. זאת משום שהוא כלי מיתר הדומה לכלי קשת, אך הוא מבוסס גלגל דווקא.
זהו כלי שנולד בימי הביניים, לפני מילניום שלם. בתחילה הוא שימש ככלי נגינה שליווה את התפילות הקתוליות בכנסיות קטנות וניגנו בו שני אנשים (אחד שמסובב את הידית והשני שמושך ידיות לפי המנגינה, ידיות שיוחלפו על הזמן במקלדת).
באותם ימים הוא היה תחליף זול לעוגב היקר שהותקן רק בקתדרלות הגדולות והמפוארות. בהמשך קטנו ההרדי גרדים לגודל של כלי נגינה נייד ואז הפכו באירופה גם לכלי נגינה שמלווה ריקודים וגם לכלי נגינה עממי לנגני רחוב.
#מבנה הכלי
הרדי גרדי הוא "כינור הגלגל". ואכן בתוכו מותקן גלגל, המשמש כמעין "קשת של כינור". אליו מחוברת ידית, שסיבוב שלה בידי הנגן הוא שמסובב אותו.
יש לו 3 מיתרים. המיתר השני, האמצעי, הוא שמפיק את המנגינה. מיד נשוב אליו ואל הידית וגלגל, אבל נציג רגע את שני המיתרים האחרים.
המיתר הראשון מפיק צליל מתמשך, כמו בחמת החלילים הסקוטית. זהו הצליל שנקרא "דרון". לנו נראה שמהצליל שלו, הדומה לזה של מנוע הרחפן המודרני, נולד לרחפנים שמם באנגלית - Drones.
המיתר השלישי מפיק צלילי קצב נחמדים, המזכירים נביחות קטנות של כלב.
#איך מנגנים בו?
חזרנו למיתר השני. זה הוא שמפיק את המלודיה, כלומר את המנגינה. מולו הגליל מסתובב ומנגן כמו קשת הכינור, במהירות שאותה קובע הנגן עם סיבוב הידית שמחוברת אל אותו גליל פנימי.
אז נגן ההרדי גרדי מבצע למעשה שתי פעולות במקביל - ביד אחת מסובב את הידית שמחוברת לגליל הנגינה ובידו השנייה פורט על קלידי המקלדת הקטנה. כל אחד מהקלידים הללו מקרב את המיתר השני בנקודה אחרת אל הגליל וכך מפיק את גובה הצליל של אותו קליד, כאילו קשת של כינור ניגנה עליו.
צירוף הקלידים הנלחצים ומקרבים את המיתר אל הגליל המפיק את הצלילים, הוא שיוצר את המנגינה השלימה.
מעניין להדגיש שוב את ההברקה של ההרדי גרדי. הוא מפיק צליל באמצעות סיבוב של גליל, המשמש בתפקיד הקשת של הכינור. אך בעוד קשת הכינור היא שנמשכת על ידי הנגן מעל המיתרים, בהרדי גרדי המיתרים הם שמתקרבים אל הגליל המסתובב, לפי לחיצות הקלידים של הנגן. יצירתיות עתיקה - חושבים הפוך גוטה, הפוך!
הנה סיפורו של ההרדי גרדי (מתורגם):
https://youtu.be/bdEF9WEiO5g
כך מנגן ההרדי גרדי:
https://youtu.be/KaamZkadYvo
מיתרי הכלי:
https://youtu.be/r6PMzCsehQQ
לחן מימי הביניים:
https://youtu.be/bvNZeh6f8vE
נגן רחוב בהרדי גרדי:
https://youtu.be/NgKCLGascmg
הרדי גרדי מלווה שירה:
https://youtu.be/pyIXR3s8OtY
כך בונים הרדי גרדים ואיך הם מנגנים:
https://youtu.be/wfjWEqAP4WM?long=yes
וסיפורו המלא של הכלי:
https://youtu.be/gYJg9cLk1us?long=yes
חֲלִיל-פָּאן (Pan flute) הוא כלי נגינה עתיק ועממי, שנמנה על משפחת כלי הנשיפה מעץ ונפוץ בעולם בעיקר מאז ימי הביניים.
חליל פאן עשוי מסדרה של קנים, עשרה או יותר, המחוברים זה לצד זה באורך הולך וגדל. בנגינה בזה אחר זה, מהארוך לקצר, ניתן להפיק מהם סולם מוסיקלי מלא.
את קני העץ באורכים שונים מחברים זה לזה בצורה אנכית, מהקצר ועד הארוך ביותר.
מקורותיו של חליל הפאן הם עתיקים מאד, כבר מאז יוון העתיקה וככל הנראה עוד הרבה לפני כן. מכל מקום, הוא נקרא על שם האל היווני המיתולוגי פאן. אל הרועים, הטבע, המוסיקה והשעשועים במיתולוגיה היוונית.
כיום מנגנים בחליל פאן במקומות רבים בעולם, כולל סין וקוריאה במזרח הרחוק, דרך רומניה ואוקראינה שבאירופה ועד ארצות שונות באמריקה הדרומית, כמו פרו.
לחליל פאן יש גרסאות וצורות שונות. יש לו גם שמות נוספים בעולם, כולל סירינקס (Syrinx) ו"פאן פייפ" (Pan pipe).
הנה חליל הפאן בנעימה הדרום אמריקאית "אל קונדור פסה":
https://youtu.be/nejiQ39DWrU
ג'ורג' זמפיר, חלילן הפאן המפורסם, בנעימה הכי מוכרת לכלי:
https://youtu.be/0Wv3Ya9nskA
כך בונים חליל פאן בעצמכם (עברית):
https://youtu.be/FhWLANP4yqU
נגן מנגן בחליל פאן בליווי גיטרה:
https://youtu.be/-kpWllK3VgI
ובאופרה 'חליל הקסם' הפקיד מוצרט חליל פאן בידיו של פאפאגנו:
https://youtu.be/U6S9cQNbENI
כלי נגינה עתיקים
קרן ההרים היא כלי נשיפה עממי ארוך, באורך של כמה מטרים. הרועים בשווייץ משתמשים בקרנות הרים שעשויות מענפים ארוכים וחלולים מעץ, כדי לקרוא זה לזה מפסגות ההרים ומהעמקים.
קרן האלפים, או קרן הרים, כיכבה בסיפור הידוע "היידי בת ההרים". כיום, בעידן הטלפונים הסלולריים, לא צריכים לתקשר באמצעות קרנות האלפים. לכן משתמשים בהן השוויצרים בימינו, בעיקר בחגיגות עממיות מסורתיות.
בניגוד לכלים כמו פסנתר וגיטרה, קרן האלפים אינה מנגנת צלילים שכולם מהצלילים של הסולם המושווה.
הנה קרן אלפים בהרכב של 8 נגנים:
https://youtu.be/K_qp26NHyTg
הרכב של 22 נגני קרן האלפים:
http://youtu.be/OE6cIMy86RM
ועוד תזמורת של קרן האלפים:
http://youtu.be/vfQC-XaNEpM
כמו קרוביו, הקאנון המזרחי והסנטור הפרסי, גם הדולצימר (Dulcimer) הוא כלי נגינה, כלי פריטה ממשפחת הציטר. צליליו המיוחדים וקלות הנגינה בו הפכה אותו לכלי מוסיקלי עממי נפוץ מאד באמריקה.
ביחד עם כינור, אקורדיון, דולצימר הוא מהכלים המוסיקליים הפופולאריים במוסיקת העם האמריקנית. בדולצימר ניגנו בעבר זמרי עם אמריקאיים נודעים, ביניהם זמרות הפולק הידועות ג'ון באאז וג'וני מיטשל.
על הדולצימר, שמקורו באיזור הרי האפלאצ'ים שבמזרח ארצות הברית, מנגנים בדרך כלל כשהוא מונח על הברכיים. לדולצימר האפאלאצ'י, ששמו הנוסף הוא "דולצימר הרים", יש בין 3 ל-4 מיתרים. הוא מפיק בדרך כלל סולם צלילים דיאטוניים.
לראשונה תועד דולצימר ההרים בתחילת המאה ה-19, כשניגנו בו מהגרים סקוטים ואירים, בדרום ההרים האפלצ'ים. מכיוון שלא ידוע על כלי קדמוני דומה בארצות המקור שלהם, לא נראה שהללו הביאו אותו מארצות המולדת האירופיות שלהם. זאת על אף שבאירופה עצמה היו כלי פריטה דומים, מאותה משפחת כלי מיתר של קבוצת ה"ציטר". הדולצימר הזה הוא סוג של הכלאה בין כלים קדומים באירופה. הוא נבנה מחומרים זמינים באמריקה ובאופן פשוט יותר, בעיקר בשל חוסר המומחיות של המהגרים הללו.
לדולצימר יש סוג נוסף, שנקרא "דולצימר המקל" (Stick Dulcimer). יש לו שחיף לנגינה, צוואר כלי שדומה לזה של המנדולינה והגיטרה, זה מקנה לנגינה בו נוחות רבה, זאת מכיוון שמנגנים בו כמו המנדולינה והגיטרה, לא כשהוא מונח על הברכיים או על השולחן.
הנה דולצימר ההרים, או או דולצימר אפאלאצ'י:
https://youtu.be/O-AnaBwnEug
דולצימר הרים הפך לכלי אהוב באזורים הכפריים של אמריקה:
https://youtu.be/UurHbXwVo04
כך נהגו ללוות שירה בעזרת דולצימר הרים:
https://youtu.be/I73TVMvOTJ4
אחד הכלים העתיקים היא החֲצוֹצְרָה (Trumpet), הכלי הגבוה או כלי הסופרן הגבוה מתוך כלי הנשיפה ממתכת, הכוללת גם את הטובה, הטרומבון וקרן היער. בתנ"ך מרבים להזכיר אותה.
כלי נגינה כמו החצוצרה נוצרו גם בעת העתיקה במצרים העתיקה, כמו גם בממלכות המזרח דוגמת פרס, ביזנטיון, טיבט ומונגוליה. במדבר הצטווה משה מנהיג עם ישראל להכין חצוצרות כסף לצורך עבודת המשכן.
ובכלל, בימי קדם האמינו בכוח המאגי שיש לחצוצרה: קוסמים היו מדברים לתוכן וקולם הוסווה ונשמע כקול האלים. צבאות תקעו בחצוצרות כשיצאו למלחמה ואף עטפו את החצוצרה בבד אדום (מנהג שבאופן סמלי נוהגות לפיו תזמורות צבאיות עד היום).
לנגן החצוצרה קוראים חצוצרן או מחצצר. בטכסים וחגיגות נהוגות מאז ועד היום תרועות בנוסחים שונים. בניגוד לחצוצרה של היום, המעוקלת ובעלת שסתומים, החצוצרה הקדומה היתה ישרה והפקת הצלילים השונים התבצעה רק בשינוי בשפתי הנגן.
עד לזמנו של בטהובן, היה תפקיד החצוצרות במוסיקה הסימפונית מצומצם. בתקופת הבארוק של באך והנדל התפתחה החצוצרה מאוד, לחצוצרת הבארוק. בסוף המאה ה-18 התפתחה מהחצוצרה הארוכה הגרסה המצוידת בשסתומים, החצוצרה הקצרה של ימינו.
זאת בגלל היותן חד-סולמיות מה שלא איפשר לנגן בהן תפקידים כרומטיים. אך מאז הומצאו השסתומים והחצוצרות הפכו לבעלות אפשרויות נגינה מגוונות.
באך כלל בקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 2 קטע סולו וירטואוזי לחצוצרה ופרסל כתב סונטה לחצוצרה. ויואלדי כתב קונצ'רטו ל-2 חצוצרות וידוע גם הקונצ'רטו לחצוצרה מאת היידן.
אך הקטע המפורסם ביותר לחצוצרה הוא מארש הניצחון מתוך האופרה "אאידה" מאת ורדי.
בתזמורת המודרנית יש בדרך כלל שתיים או שלוש חצוצרות. בנוסף למוסיקה קלאסית, החצוצרה היא מהכלים הנפוצים גם בג'אז, בסגנון ה-Fאנק, הבלוז, תזמורות הצעידה, תזמורות כלי הנשיפה ובמוסיקת הפופ.
הנה החצוצרה הקלאסית:
https://youtu.be/ZdqjcMmjeaA
חצוצרה ארוכה ועתיקה:
https://youtu.be/Wa2vzx-aNrw
רונדו של הומל בחצוצרה:
https://youtu.be/B1eyZAedhY4
מיילס דיוויס, החצוצרן הג'אז הנודע ולהקתו ב"Human Nature":
https://youtu.be/xZ5E4Jo3lpU
חצוצרה קלאסית בתזמורת:
https://youtu.be/NEFjjGUXKxM
ורוי הרגרוב מנגן את "אני זוכר את קליפורד" בקורנט, קרוב משפחה של החצוצרה:
https://youtu.be/SqdnupOB3dE
דוד המלך היה המלך השני של ממלכת ישראל. הוא החל כמלך שלא כל העם קיבל וסיים כשושלת מפוארת של מלכים, שושלת בית דוד, שהגדירה את המנהיגות היהודית לדורות.
בנעוריו היה דוד רועה צאן יפה עיניים. בגיל צעיר הוא התגלה כגיבור מלחמה אמיץ, כשניצח את גוליית הפלישתי בקרב חסר סיכוי שהפך לאגדה. הוא הצטרף לחצרו של המלך שאול, ראשון מלכי ישראל, התחבר עם בנו יהונתן ונשא לאישה את בתו מיכל. על פי התנ"ך דוד נבחר להיות מלך ישראל על ידי אלוהים והוא אכן הפך למלך. הוא היה למייסד של שושלת בית דוד, ששלטה בממלכת יהודה במשך 420 שנה, עד לחורבן הבית הראשון.
על פי הכתוב בתנ"ך, היה דוד המלך אחד המנהיגים הגדולים בתולדות עם ישראל. אמנם היום הוא לא היה שורד אפילו חודש בשלטון, בשל שלל הפרשות הבעייתיות שהיה מעורב בהן, אבל בזמנים ההם לא היו עיתונאים, לא פייסבוק וגם בית המשפט לא כל כך שפט מלכים..
בשדה הקרב ידע דוד להתמודד עם כל מה שעמד לרשותו ולהתגבר באופן מופלא על המגבלות והקשיים שלו. הוא היה מנהיג טבעי ומצוין, הן בשדה הקרב והן במישור הפוליטי-מדיני.
לפי הכתובים היה דוד בעל כשרון גדול למוסיקה. הוא כתב שירים והפליא לנגן בכינור. הצירוף "כינור דוד" הוא אחד הסמלים התרבותיים של עולם המוסיקה העתיק.
הנה סרטון על חייו של דוד בן ישי (עברית):
https://youtu.be/zG42iLF23GY
כך כבש דוד מלכנו את ירושלים הכנענית (עברית):
https://youtu.be/jKjMy0OWiUg
ושיר על הכינור של דוד המלך (עברית):
https://youtu.be/jxaUn-eAX-8
כלי הקָשַה (Percussion) הם כלי נגינה שבהם מפיק הנגן על ידי מכה, הקשה בכלי הנגינה. ההקשה מתבצעת באמצעות היד, בעזרת מקל תיפוף או מקושים, או על ידי ניעור. העתיקים ביותר מבין כלי ההקשה הם תופים, כלי נגינה עתיקים, פרהיסטוריים, בהם הצליל מופק בהקשה על עור מתוח, על תיבת תהודה או על מסגרת.
ישנם כלי נגינה, כגון התופים, שעושים בהם שימוש רב במוסיקת הג'אז והפופ. כלי הקשה מדרום אמריקה מכונים כלי הקשה לטיניים או לטינו-אמריקאים. ביניהם מוכרים הקונגס, הבונגוס והטימבּלה, שגם מצאו את דרכם אל מוסיקת הפופ, לרוב בסגנונות הלטיניים שלה - כגון הסלסה והסמבה, ומשם לכל רחבי העולם.
גם במסגרת התזמורת הסימפונית, כלי ההקשה מככבים. לרשות נגני כלי ההקשה בתזמורת עומדים כלי הקשה רבים, המסודרים סביבם על הבמה, והם מחליפים כלי נגינה כל הזמן, על פי דרישות הפרטיטורה.
ראשונים ביניהם הם התופים, שכוללים את הטימפני (או תופי הדוּד), תוף הבס, סנייר, ותוף-מרים.
אחריהם במשפחת כלי ההקשה הקלאסיים באים כלים שמשמיעים רעש ויוצרים גם הם קצב, כמו השליש, הגונג, הקסטנייטות, הרעשן, השוט, התיבה הסינית, והמצילתיים.
אך יש בכלי ההקשה הקלאסיים גם כלים בעלי גובה מוסיקלי מוגדר, כמו כסילופון, גלוקנשפיל, פעמוניה, צ'לסטה, וויברפון. כולם משמשים גם לנגינת מנגינות.
בכמה מכלי ההקשה, כגון המאראקס והרעשן, מנגנים על ידי ניעור ולא הקשה. כלים "מוזרים" אחרים, כגון שרשראות ברזל או צופרי מכוניות, משמשים גם הם, מעת לעת, את נגני כלי ההקשה. בתזמורת הסימפונית, בעיקר ביצירות של מוסיקה מודרנית.
הנה קטע לכלי הקשה מלודיים ותופים:
https://youtu.be/bs_yMbao7IQ?t=17s
כלי הקשה מדרום אמריקה:
https://youtu.be/aFYPs_BeXgU?t=4s
דואט לכלי הקשה:
https://youtu.be/HJvUBLOeFrI
והנה מכונת כלי הקשה שמנגנת לפי מהירות הסיבוב:
https://youtu.be/BJjOdLovlvs
קטע אלקטרוני שבמרכזו כלי הקשה:
https://youtu.be/Bk1pX9qlLGY
הנה כלי הקשה ששמו פאנטם או האנג:
https://youtu.be/xk3BvNLeNgw
קטע לשישיית כלי הקשה, כשכלי הקשה מלודיים במרכזו:
https://youtu.be/e8zzOtKJgSc?t=6s
והנה סרט היכרות ארוך עם כלי ההקשה של התזמורת הסימפונית:
https://youtu.be/-lJctvybAJ8
איך הפך הכינור לכלי כל כך נפוץ בעולם?
הכִּנּוֹר הוא הקטן מבין כלי הקשת. יש לו אחים גדולים במשפחת כלי הקשת, ביניהם הצ'לו, הויולה והקונטרבאס.
הכינור הוא צאצא של כלי ערבי בשם רובאב, שיש לו מיתר אחד או שניים, לעומת 4 מיתרים שיש לכינור. הכינור הוא לא רק כלי מקובל במוסיקה הקלאסית אלא גם כלי נפוץ מאד בסגנונות עממיים שונים, ביניהם במוסיקה ערבית, במוסיקת פולק אמריקנית ובמוסיקה יהודית (כלייזמר).
בהיסטוריה היו כנרים מפורסמים ומוכשרים במיוחד. ביניהם היה מוצרט, ילד הפלא שכתב בצעירותו את חמש יצירות קונצ'רטו לכינור ולתזמורת בחצי שנה בלבד!
גם המלחין ויואלדי נחשב לאחד הכנרים הטובים בתקופתו. הוא הלחין לא פחות מ-230 קונצ'רטי סולו לכינור.
אבל הכנר הידוע בהיסטוריה היה פגניני האיטלקי. הוא היה נגן כל כך מדהים, שרבים בתקופתו האמינו שהוא כרת ברית עם השטן. פגניני כתב 24 קטעים לכינור שנקראו קפריצ'יו. הם היו כל כך קשים לביצוע, עד כדי כך שבמשך שנים היה ידוע שרק פגניני מצליח לנגן אותם. כיום מנגנים כנרים רבים את הקפריצ'ו של פגניני, מבלי לכרות ברית עם אף אחד...
הנה תולדות הכינור:
https://youtu.be/j39QyJuUpLI
נגן כינור בתזמורת מספר:
https://youtu.be/M1BTeCmxI2c
הכינור הקלאסי בקונצ'רטו לכינור במי מינור של מנדלסון (תזמורת תלמה ילין):
https://youtu.be/6Usssj6h0xg
קפריצ'יו לכינור מספר 24 מאת פגניני:
https://youtu.be/vPcnGrie__M
כינור במוסיקת-עם אמריקאית:
https://youtu.be/bSQZ6iD07BI
במוסיקה ערבית:
https://youtu.be/jFHYoZ0EZ_E
במוסיקת כלייזמרים יהודית:
https://youtu.be/C--78OvblaA
נגן כינור הג'אז זאן לוק פונטי ביצירה "מיראז'":
https://youtu.be/bKkMvBvyqvE
ותולדות הכינור במוסיקה:
https://youtu.be/jMHHH4zdOXg?long=yes
הכִּנּוֹר הוא הקטן מבין כלי הקשת. יש לו אחים גדולים במשפחת כלי הקשת, ביניהם הצ'לו, הויולה והקונטרבאס.
הכינור הוא צאצא של כלי ערבי בשם רובאב, שיש לו מיתר אחד או שניים, לעומת 4 מיתרים שיש לכינור. הכינור הוא לא רק כלי מקובל במוסיקה הקלאסית אלא גם כלי נפוץ מאד בסגנונות עממיים שונים, ביניהם במוסיקה ערבית, במוסיקת פולק אמריקנית ובמוסיקה יהודית (כלייזמר).
בהיסטוריה היו כנרים מפורסמים ומוכשרים במיוחד. ביניהם היה מוצרט, ילד הפלא שכתב בצעירותו את חמש יצירות קונצ'רטו לכינור ולתזמורת בחצי שנה בלבד!
גם המלחין ויואלדי נחשב לאחד הכנרים הטובים בתקופתו. הוא הלחין לא פחות מ-230 קונצ'רטי סולו לכינור.
אבל הכנר הידוע בהיסטוריה היה פגניני האיטלקי. הוא היה נגן כל כך מדהים, שרבים בתקופתו האמינו שהוא כרת ברית עם השטן. פגניני כתב 24 קטעים לכינור שנקראו קפריצ'יו. הם היו כל כך קשים לביצוע, עד כדי כך שבמשך שנים היה ידוע שרק פגניני מצליח לנגן אותם. כיום מנגנים כנרים רבים את הקפריצ'ו של פגניני, מבלי לכרות ברית עם אף אחד...
הנה תולדות הכינור:
https://youtu.be/j39QyJuUpLI
נגן כינור בתזמורת מספר:
https://youtu.be/M1BTeCmxI2c
הכינור הקלאסי בקונצ'רטו לכינור במי מינור של מנדלסון (תזמורת תלמה ילין):
https://youtu.be/6Usssj6h0xg
קפריצ'יו לכינור מספר 24 מאת פגניני:
https://youtu.be/vPcnGrie__M
כינור במוסיקת-עם אמריקאית:
https://youtu.be/bSQZ6iD07BI
במוסיקה ערבית:
https://youtu.be/jFHYoZ0EZ_E
במוסיקת כלייזמרים יהודית:
https://youtu.be/C--78OvblaA
נגן כינור הג'אז זאן לוק פונטי ביצירה "מיראז'":
https://youtu.be/bKkMvBvyqvE
ותולדות הכינור במוסיקה:
https://youtu.be/jMHHH4zdOXg?long=yes
מהו הצ'מבלו שבעבר היה כלי המקלדת המוביל?
צ'מבלו (Harpsichord) הוא כלי מקלדת שבמשך כ-300 שנה, עד להחלפתו על ידי הפסנתר, היה כלי המקלדת המרכזי והחשוב ביותר במוסיקה האירופית.
בניגוד לפסנתר, בו כל קליד מחובר לפטיש המקיש על מיתרים, היה הצ'מבלו כלי פריטה. לכל אחד מקלידיו היה מחובר מנגנון עם מפרט קטן, פחות או יותר כמו זה שבו משתמשים לנגינת גיטרה, שהיה פורט על המיתר.
בשל הפריטה על המיתרים היה צבע הצליל שלו שונה מאוד מזה של הפסנתר ועשיר בצלילים עיליים. צליליו של הצ'מבלו, לעומת זאת, היו מוגבלים בטווח דינמי שלהם. כלומר, הפריטה הגבילה אותו ביכולת להפיק צלילים חזקים וחלשים.
בנגינה קצבית, לעומת זאת, היה הצ'מבלו מצוין. ומאחר שהליווי בצ'מבלו היה לרוב אז מאולתר, יכולים היו הנגנים בו ללוות את המוסיקה בדרכים מגוונות ומעניינות, שהם התאימו בזמן הנגינה לרגש שהיצירה מביעה, לאופיה המנוגן ולתנועה שלה.
הצ'מבלו, אשר קדם לפסנתר, הומצא בסוף המאה ה-14. בתוך 200 שנה הוא הפך לכלי פופולרי אצל מלחינים רבים, ביניהם ראמו, שאף כתב קטעי נגינה לימודיים לכלי.
בתקופת הבארוק הצ'מבלו היה כלי המקלדת הנפוץ ביותר. יוהן סבסטיאן באך כתב לו יצירות רבות, ביניהן ה"פסנתר המושווה" ו"וריאציות גולדברג". גם הנדל כתב סוויטות רבות לצ'מבלו וכך גם דומניקו סקרלטי, בנו של אלסנדרו סקרלטי, שבשל הסונטות המגוונות שכתב לכלי, שמו ממש נקשר עם הצ'מבלו.
גם בתזמורות האופרה שולב הצ'מבלו ועד לזמנו של מוצרט הוא היה הכלי המרכזי בה.
הנה הסבר על כלי הפריטה עם המקלדת צ'מבלו:
https://youtu.be/7JqP5qKn8r4
כך נשמע אולי מוצרט על הצ'מבלו:
https://youtu.be/b1GyOFnVELI
איך פועל הצ'מבלו וכיצד קלידי הצ'מבלו פורטים על מיתרי הכלי:
https://youtu.be/nLZhKOFN1es
צ'מבלו מלווה אבוב ביצירה "Nun kommt der Heiden Heiland" של באך:
https://youtu.be/DKYRq8_vC0A
קרוב משפחה דומה - אוטווינו:
https://youtu.be/pZoWGTCshcI
והקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 3 של באך. עם פרדריק שזלן, המנגן צ'מבלו ומנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית:
https://youtu.be/Cj129QvQDKE?long=yes
צ'מבלו (Harpsichord) הוא כלי מקלדת שבמשך כ-300 שנה, עד להחלפתו על ידי הפסנתר, היה כלי המקלדת המרכזי והחשוב ביותר במוסיקה האירופית.
בניגוד לפסנתר, בו כל קליד מחובר לפטיש המקיש על מיתרים, היה הצ'מבלו כלי פריטה. לכל אחד מקלידיו היה מחובר מנגנון עם מפרט קטן, פחות או יותר כמו זה שבו משתמשים לנגינת גיטרה, שהיה פורט על המיתר.
בשל הפריטה על המיתרים היה צבע הצליל שלו שונה מאוד מזה של הפסנתר ועשיר בצלילים עיליים. צליליו של הצ'מבלו, לעומת זאת, היו מוגבלים בטווח דינמי שלהם. כלומר, הפריטה הגבילה אותו ביכולת להפיק צלילים חזקים וחלשים.
בנגינה קצבית, לעומת זאת, היה הצ'מבלו מצוין. ומאחר שהליווי בצ'מבלו היה לרוב אז מאולתר, יכולים היו הנגנים בו ללוות את המוסיקה בדרכים מגוונות ומעניינות, שהם התאימו בזמן הנגינה לרגש שהיצירה מביעה, לאופיה המנוגן ולתנועה שלה.
הצ'מבלו, אשר קדם לפסנתר, הומצא בסוף המאה ה-14. בתוך 200 שנה הוא הפך לכלי פופולרי אצל מלחינים רבים, ביניהם ראמו, שאף כתב קטעי נגינה לימודיים לכלי.
בתקופת הבארוק הצ'מבלו היה כלי המקלדת הנפוץ ביותר. יוהן סבסטיאן באך כתב לו יצירות רבות, ביניהן ה"פסנתר המושווה" ו"וריאציות גולדברג". גם הנדל כתב סוויטות רבות לצ'מבלו וכך גם דומניקו סקרלטי, בנו של אלסנדרו סקרלטי, שבשל הסונטות המגוונות שכתב לכלי, שמו ממש נקשר עם הצ'מבלו.
גם בתזמורות האופרה שולב הצ'מבלו ועד לזמנו של מוצרט הוא היה הכלי המרכזי בה.
הנה הסבר על כלי הפריטה עם המקלדת צ'מבלו:
https://youtu.be/7JqP5qKn8r4
כך נשמע אולי מוצרט על הצ'מבלו:
https://youtu.be/b1GyOFnVELI
איך פועל הצ'מבלו וכיצד קלידי הצ'מבלו פורטים על מיתרי הכלי:
https://youtu.be/nLZhKOFN1es
צ'מבלו מלווה אבוב ביצירה "Nun kommt der Heiden Heiland" של באך:
https://youtu.be/DKYRq8_vC0A
קרוב משפחה דומה - אוטווינו:
https://youtu.be/pZoWGTCshcI
והקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 3 של באך. עם פרדריק שזלן, המנגן צ'מבלו ומנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית:
https://youtu.be/Cj129QvQDKE?long=yes
מהו הצ'לו?
הצ'לו (Cello), בשמו המלא ויולונצ'לו, הוא כלי קשת המפיק צלילים חמים ונמוכים, שמזכירים את הקול האנושי הנמוך. החל מהמאה ה-17 ממלא הצ'לו תפקידי באס. באותה תקופה הוא היה אחראי על תפקיד ה"באסו קונטינואו", שהיה סגנון ליווי ייחודי וצורה קדומה של הרמוניה.
מי שתרם רבות לרפרטואר של הצ'לו היה יוהן סבסטיאן באך, שכתב יצירות שונות לכלי ובמיוחד ידועות 6 הסוויטות שלו לצ'לו סולו. המלחין סן-סאנס כתב לצ'לו את תפקיד הברבור ביצירתו "קרנבל החיות". גם היידן תרם את חלקו בקונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור.
אבל אחת היצירות היפות לכלי היא הקונצ'רטו לצ'לו במי מינור אופוס 85 מאת אלגר. העולם כולו זוכר את הביצוע יוצא-הדופן של הצ'לנית המנוחה ז'קלין דה-פרה, שהייתה מזוהה עם היצירה והירבתה להופיע איתה בכל העולם, בטרם מותה בגיל צעיר, ממחלת הטרשת הנפוצה.
הנה תולדות הצ'לו:
https://youtu.be/_P6ZI4USsHY
נגן צ'לו מספר על עצמו ועל הכלי:
http://youtu.be/F6VWSbFaAm8
צמד נגני צ'לו שחזר לתקופה הקלאסית ואז איבד שליטה:
https://youtu.be/uT3SBzmDxGk
יש נגנים שמוציאים ממנו המון:
http://youtu.be/Ry4BzonlVlw
ילדה שמנגנת את "הברבור":
http://youtu.be/lOmgFOxPdHM
צ'לו אלקטרוני ללא גוף תהודה:
http://youtu.be/mJ_fkw5j-t0
ותכנית שלמה על הצ'לו (עברית):
https://youtu.be/Amk2-B9yFgo?long=yes
הצ'לו (Cello), בשמו המלא ויולונצ'לו, הוא כלי קשת המפיק צלילים חמים ונמוכים, שמזכירים את הקול האנושי הנמוך. החל מהמאה ה-17 ממלא הצ'לו תפקידי באס. באותה תקופה הוא היה אחראי על תפקיד ה"באסו קונטינואו", שהיה סגנון ליווי ייחודי וצורה קדומה של הרמוניה.
מי שתרם רבות לרפרטואר של הצ'לו היה יוהן סבסטיאן באך, שכתב יצירות שונות לכלי ובמיוחד ידועות 6 הסוויטות שלו לצ'לו סולו. המלחין סן-סאנס כתב לצ'לו את תפקיד הברבור ביצירתו "קרנבל החיות". גם היידן תרם את חלקו בקונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור.
אבל אחת היצירות היפות לכלי היא הקונצ'רטו לצ'לו במי מינור אופוס 85 מאת אלגר. העולם כולו זוכר את הביצוע יוצא-הדופן של הצ'לנית המנוחה ז'קלין דה-פרה, שהייתה מזוהה עם היצירה והירבתה להופיע איתה בכל העולם, בטרם מותה בגיל צעיר, ממחלת הטרשת הנפוצה.
הנה תולדות הצ'לו:
https://youtu.be/_P6ZI4USsHY
נגן צ'לו מספר על עצמו ועל הכלי:
http://youtu.be/F6VWSbFaAm8
צמד נגני צ'לו שחזר לתקופה הקלאסית ואז איבד שליטה:
https://youtu.be/uT3SBzmDxGk
יש נגנים שמוציאים ממנו המון:
http://youtu.be/Ry4BzonlVlw
ילדה שמנגנת את "הברבור":
http://youtu.be/lOmgFOxPdHM
צ'לו אלקטרוני ללא גוף תהודה:
http://youtu.be/mJ_fkw5j-t0
ותכנית שלמה על הצ'לו (עברית):
https://youtu.be/Amk2-B9yFgo?long=yes
מהי בללייקה?
בַּלַלַייקָה (Bal) היא כלי מיתר רוסי שסמלו הוא תיבת התהודה המשולשת. יש לבללייקה 3 מיתרים ולעיתים הם כפולים, כל שיש 6 מיתרים. במאה האחרונה הפכה הבללייקה לכלי מוסיקלי נפוץ בארצות מזרח אירופה.
בבללייקה מנגנים ברוסיה, אוקראינה ובארצות נוספות במרכז אסיה. יש 6 גדלים שונים של בללייקות, מהקטנה והגבוהה ביותר (בללייקת פיקולו) ועד לבללייקת קונטרבס הגדולה ונמוכה.
הנה שלישיית בללייקה:
https://youtu.be/iMfeythnSgc
נגן וירטואוז שמנגן בללייקה במהירות ובמיומנות:
https://youtu.be/WOve71R-fHQ
הנה תזמורת בללייקות מנגנת "אתמול" של הביטלס:
https://youtu.be/JjdDq0IqBDc
בַּלַלַייקָה (Bal) היא כלי מיתר רוסי שסמלו הוא תיבת התהודה המשולשת. יש לבללייקה 3 מיתרים ולעיתים הם כפולים, כל שיש 6 מיתרים. במאה האחרונה הפכה הבללייקה לכלי מוסיקלי נפוץ בארצות מזרח אירופה.
בבללייקה מנגנים ברוסיה, אוקראינה ובארצות נוספות במרכז אסיה. יש 6 גדלים שונים של בללייקות, מהקטנה והגבוהה ביותר (בללייקת פיקולו) ועד לבללייקת קונטרבס הגדולה ונמוכה.
הנה שלישיית בללייקה:
https://youtu.be/iMfeythnSgc
נגן וירטואוז שמנגן בללייקה במהירות ובמיומנות:
https://youtu.be/WOve71R-fHQ
הנה תזמורת בללייקות מנגנת "אתמול" של הביטלס:
https://youtu.be/JjdDq0IqBDc
איך פועל העוגב?
העוּגָב (Organ או Pipe organ) או האורגן הוא ככל הנראה כלי הנגינה הגדול ביותר והכי מסובך במנגנוני הפקת הצליל שלו.
ממש כמו על הפסנתר, נגן העוגב פורט על קלידיו של הכלי. אבל בניגוד לפסנתר, העוגב נחשב כלי נשיפה. הסיבה היא שהצלילים מופקים בצינורות הרבים שלו, בהם עובר האוויר, ממש כמו בחליל וכלי נשיפה אחרים.
הצינורות של העוגב רבים. כל צינור מנפיק צליל בגובה אחר. ככל שהצינור המחובר לקליד הינו ארוך יותר - הצליל שמופק מהקליד הוא יותר נמוך.
כל קבוצת חלילים או צינורות בנויה באופן אחר ולפיכך מפיקה צליל מסוג אחר. קוראים לצלילים הללו בעוגב רֶגִיסְטֶרים. יש רגיסטרים המפיקים צלילים דמויי קלרינט, יש המדמים חצוצרה וכדומה. מגופים מיוחדים, מעין כפתורים ליד המקלדת, מאפשרים לנגן העוגב להחליף רגיסטרים וכך להעשיר ולגוון את הנגינה בצלילים מסוגים שונים.
עוגב כנסייתי אחד יכול להכיל 5,000 צינורות ויותר. האוויר לחלילים מופק בימינו בעזרת חשמל אך בעבר היו אנשים מפעילים בשריריהם מפוחים שיצרו את זרם האוויר הדרוש להפקת הצלילים.
העוגבים, או האורגנים, היו נפוצים בעיקר בכנסיות הגדולות. זאת משום שמחיר בניית עוגב כזה היה גבוה ביותר ודרושה הייתה אחזקה שוטפת ויקרה לכלי.
אגב, שמו העברי של האורגן, העוגב, מוזכר אמנם בתנ"ך, אך אין המדובר באותו הכלי אלא ב"מגרפה" המקראית שהיא סוג של חליל פאן, קודמו של העוגב.
לשונית, נוטים כיום להבדיל בין העוגב לאורגן, בכך שהעוגב הוא הכלי הגדול עם מערכת הצינורות, בעוד השם "אורגן" נשמר לכלי המקלדת החשמלי, המחקה את צליליו. אנו נשמור על המסורת הנכונה ונראה בשמות עוגב ואורגן דבר זהה, בעוד שמו המדויק של הכלי החשמלי הוא למעשה אורגן חשמלי.
כך פועל העוגב:
https://youtu.be/iM3ejYnlBVY
אורגן שאיננו חשמלי ומחייב את הנגן לפדל עם הפדלים כדי לייצר לחץ אוויר בצינורות (עברית):
https://youtu.be/0xynb1uAEC0
כך בנוי העוגב:
https://youtu.be/cfFWiWbXGuY
אלו הם צליליו המגוונים:
https://youtu.be/4S6BErQs-HE
הנה נגן העוגב:
https://youtu.be/ZEgXDlc2dHc
עוד נגן כנסייתי:
https://youtu.be/ey_8VSD7fgc
הטוקטה ופוגה ברה מינור של באך:
https://youtu.be/ho9rZjlsyYY?long=yes
והיכרות לעומק עם העוגב:
https://youtu.be/JeB3JnKp8To?long=yes
העוּגָב (Organ או Pipe organ) או האורגן הוא ככל הנראה כלי הנגינה הגדול ביותר והכי מסובך במנגנוני הפקת הצליל שלו.
ממש כמו על הפסנתר, נגן העוגב פורט על קלידיו של הכלי. אבל בניגוד לפסנתר, העוגב נחשב כלי נשיפה. הסיבה היא שהצלילים מופקים בצינורות הרבים שלו, בהם עובר האוויר, ממש כמו בחליל וכלי נשיפה אחרים.
הצינורות של העוגב רבים. כל צינור מנפיק צליל בגובה אחר. ככל שהצינור המחובר לקליד הינו ארוך יותר - הצליל שמופק מהקליד הוא יותר נמוך.
כל קבוצת חלילים או צינורות בנויה באופן אחר ולפיכך מפיקה צליל מסוג אחר. קוראים לצלילים הללו בעוגב רֶגִיסְטֶרים. יש רגיסטרים המפיקים צלילים דמויי קלרינט, יש המדמים חצוצרה וכדומה. מגופים מיוחדים, מעין כפתורים ליד המקלדת, מאפשרים לנגן העוגב להחליף רגיסטרים וכך להעשיר ולגוון את הנגינה בצלילים מסוגים שונים.
עוגב כנסייתי אחד יכול להכיל 5,000 צינורות ויותר. האוויר לחלילים מופק בימינו בעזרת חשמל אך בעבר היו אנשים מפעילים בשריריהם מפוחים שיצרו את זרם האוויר הדרוש להפקת הצלילים.
העוגבים, או האורגנים, היו נפוצים בעיקר בכנסיות הגדולות. זאת משום שמחיר בניית עוגב כזה היה גבוה ביותר ודרושה הייתה אחזקה שוטפת ויקרה לכלי.
אגב, שמו העברי של האורגן, העוגב, מוזכר אמנם בתנ"ך, אך אין המדובר באותו הכלי אלא ב"מגרפה" המקראית שהיא סוג של חליל פאן, קודמו של העוגב.
לשונית, נוטים כיום להבדיל בין העוגב לאורגן, בכך שהעוגב הוא הכלי הגדול עם מערכת הצינורות, בעוד השם "אורגן" נשמר לכלי המקלדת החשמלי, המחקה את צליליו. אנו נשמור על המסורת הנכונה ונראה בשמות עוגב ואורגן דבר זהה, בעוד שמו המדויק של הכלי החשמלי הוא למעשה אורגן חשמלי.
כך פועל העוגב:
https://youtu.be/iM3ejYnlBVY
אורגן שאיננו חשמלי ומחייב את הנגן לפדל עם הפדלים כדי לייצר לחץ אוויר בצינורות (עברית):
https://youtu.be/0xynb1uAEC0
כך בנוי העוגב:
https://youtu.be/cfFWiWbXGuY
אלו הם צליליו המגוונים:
https://youtu.be/4S6BErQs-HE
הנה נגן העוגב:
https://youtu.be/ZEgXDlc2dHc
עוד נגן כנסייתי:
https://youtu.be/ey_8VSD7fgc
הטוקטה ופוגה ברה מינור של באך:
https://youtu.be/ho9rZjlsyYY?long=yes
והיכרות לעומק עם העוגב:
https://youtu.be/JeB3JnKp8To?long=yes
מהי חמת חלילים?
חמת החלילים (Bagpipe) הוא כלי נגינה שמשמש כיום בעיקר למוסיקה עממית סקוטית ולנגינה של תזמורות צבאיות.
אבל גם אם זהו כלי נשיפה שמוכר כיום ככלי הנגינה הלאומי של הסקוטים, מקורו הוא יווני קדום או אולי אפילו מהמזרח התיכון. למעשה, חמת החלילים הוא כלי בן לפחות 3,000 שנה.
אף שכלי זה נחשב הכלי הלאומי של סקוטלנד, הוא מצא את דרכו כמעט לכל איזור בעולם, בשמות שונים, החל מהגאיטה הספרדי ועד המוּזֶט הצרפתי, שהיה אופנתי עד המאה ה-18. גם בימינו, בנוסף לסקוטים יש חמת חלילים גם לאירים, לספרדים, שקוראים לו "גאיטה" ולשבדים, המכנים אותו "סקפיפה".
מבנה חמת-החלילים מעניין. הכלי מורכב משק עור, מספר "חלילים" וצינור. הכלי משמיע צליל ארוך, נמוך וממושך שמנוגן כל הזמן, מעין "נקודת עוגב", כשמעליו מתנגנת המנגינה, בצלילים משתנים.
הצליל נמשך זמן רב, בזכות הנגן שלוחץ על השק המנופח והאוויר שיוצא ממנו ו"נושף" בחלילי הכלי. כך נמשכת הנגינה כל הזמן והיא לא מוגבלת בנשיפתו של הנגן, כמו בכלי הנשיפה ה"רגילים".
הנה הסבר על הכלי הסקוטי העממי (עברית):
https://youtu.be/xFXAyEyHUKI?t=1m19s
מצעד חמת חלילים:
https://youtu.be/7rALK_iu5Vs
הכלי בליווי תזמורת מיתרים:
https://youtu.be/U89Qtbnk-Q4
חמת החלילים בליווי תוף:
https://youtu.be/KC9_0MXzcOw
ותזמורת צבאית סקוטית צועדת:
https://youtu.be/00a6LsSImhs
חמת החלילים (Bagpipe) הוא כלי נגינה שמשמש כיום בעיקר למוסיקה עממית סקוטית ולנגינה של תזמורות צבאיות.
אבל גם אם זהו כלי נשיפה שמוכר כיום ככלי הנגינה הלאומי של הסקוטים, מקורו הוא יווני קדום או אולי אפילו מהמזרח התיכון. למעשה, חמת החלילים הוא כלי בן לפחות 3,000 שנה.
אף שכלי זה נחשב הכלי הלאומי של סקוטלנד, הוא מצא את דרכו כמעט לכל איזור בעולם, בשמות שונים, החל מהגאיטה הספרדי ועד המוּזֶט הצרפתי, שהיה אופנתי עד המאה ה-18. גם בימינו, בנוסף לסקוטים יש חמת חלילים גם לאירים, לספרדים, שקוראים לו "גאיטה" ולשבדים, המכנים אותו "סקפיפה".
מבנה חמת-החלילים מעניין. הכלי מורכב משק עור, מספר "חלילים" וצינור. הכלי משמיע צליל ארוך, נמוך וממושך שמנוגן כל הזמן, מעין "נקודת עוגב", כשמעליו מתנגנת המנגינה, בצלילים משתנים.
הצליל נמשך זמן רב, בזכות הנגן שלוחץ על השק המנופח והאוויר שיוצא ממנו ו"נושף" בחלילי הכלי. כך נמשכת הנגינה כל הזמן והיא לא מוגבלת בנשיפתו של הנגן, כמו בכלי הנשיפה ה"רגילים".
הנה הסבר על הכלי הסקוטי העממי (עברית):
https://youtu.be/xFXAyEyHUKI?t=1m19s
מצעד חמת חלילים:
https://youtu.be/7rALK_iu5Vs
הכלי בליווי תזמורת מיתרים:
https://youtu.be/U89Qtbnk-Q4
חמת החלילים בליווי תוף:
https://youtu.be/KC9_0MXzcOw
ותזמורת צבאית סקוטית צועדת:
https://youtu.be/00a6LsSImhs
מהי הלאוטה שממנה התפתחה הגיטרה?
לאוּטַה (Lute) היא כלי נגינה שקדם לגיטרה הקלאסית (Classical Guitar). זהו כלי פריטה, שהגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס פופולארי מאד, הן ככלי סולו והן ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים.
הלאוטה מנוגנת בדרך כלל בעזרת האצבעות. היא הובאה לספרד בעת הכיבוש המוּרי ומשם היא התפזרה לכל רחבי אירופה. ביבשת הזו הפכה הלאוטה בסוף ימי הביניים ועד למאה ה-18, לכלי מרכזי שממנו אף התפתחה במאות שאחרי גם הגיטרה.
הלאוטה התפתחה מהעוּד הערבי. למעשה, השם 'לאוטה' הוא שיבוש של המילים בערבית 'אל-עוּד'. אבל מנגנים בה באצבעות, מה שמאפשר נגינה בקולות ובהרמוניה, כלומר בנגינה של אקורדים. בעוד ונגינה בעוד היא הרי באמצעות מפרט ובנגינה חד-קולית בלבד. הלאוטה גם בנויה מעץ שונה מזה של העוד ומנוגנת בסגנון שונה ממנו, מה שהופך את צליליה לשונים משלו.
במהלך תקופת הבארוק התפתחה "לאוטת בארוק", שנקראת גם ארכילאוטה. היא התווספה לתֵיאוֹרבּוֹ, כלי מרובה מיתרים, שהתפתח בתקופת הרנסאנס. הוא הכיל יותר ויותר מיתרים, הלך וגדל עם השנים והציע מנעד שהלך והתרחב, מה שאפשר לו להשתלב בהרכבים מוסיקליים גדולים ומשמעותיים יותר. הגדול שבהם היה התֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה שבו הוארך חלק מצוואר הכלי ונוספו לו מיתרים לצורך ליווי הבאס בו.
הנה "לקרימה" של ג'ון דאולנד בן המאה ה-16:
https://youtu.be/fZYzuIGDYGs
הלאוטה האירופית:
https://youtu.be/7goe9JYZJS8
קטע של באך בתֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה:
https://youtu.be/FnpaMm_2QYc
ולאוטה מהרנסאנס:
https://youtu.be/L-YjXBylIUI
לאוּטַה (Lute) היא כלי נגינה שקדם לגיטרה הקלאסית (Classical Guitar). זהו כלי פריטה, שהגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס פופולארי מאד, הן ככלי סולו והן ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים.
הלאוטה מנוגנת בדרך כלל בעזרת האצבעות. היא הובאה לספרד בעת הכיבוש המוּרי ומשם היא התפזרה לכל רחבי אירופה. ביבשת הזו הפכה הלאוטה בסוף ימי הביניים ועד למאה ה-18, לכלי מרכזי שממנו אף התפתחה במאות שאחרי גם הגיטרה.
הלאוטה התפתחה מהעוּד הערבי. למעשה, השם 'לאוטה' הוא שיבוש של המילים בערבית 'אל-עוּד'. אבל מנגנים בה באצבעות, מה שמאפשר נגינה בקולות ובהרמוניה, כלומר בנגינה של אקורדים. בעוד ונגינה בעוד היא הרי באמצעות מפרט ובנגינה חד-קולית בלבד. הלאוטה גם בנויה מעץ שונה מזה של העוד ומנוגנת בסגנון שונה ממנו, מה שהופך את צליליה לשונים משלו.
במהלך תקופת הבארוק התפתחה "לאוטת בארוק", שנקראת גם ארכילאוטה. היא התווספה לתֵיאוֹרבּוֹ, כלי מרובה מיתרים, שהתפתח בתקופת הרנסאנס. הוא הכיל יותר ויותר מיתרים, הלך וגדל עם השנים והציע מנעד שהלך והתרחב, מה שאפשר לו להשתלב בהרכבים מוסיקליים גדולים ומשמעותיים יותר. הגדול שבהם היה התֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה שבו הוארך חלק מצוואר הכלי ונוספו לו מיתרים לצורך ליווי הבאס בו.
הנה "לקרימה" של ג'ון דאולנד בן המאה ה-16:
https://youtu.be/fZYzuIGDYGs
הלאוטה האירופית:
https://youtu.be/7goe9JYZJS8
קטע של באך בתֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה:
https://youtu.be/FnpaMm_2QYc
ולאוטה מהרנסאנס:
https://youtu.be/L-YjXBylIUI
מהו סוד תיפוף הטאיקו היפאני?
כבר בבתי ספר ביפאן מתאמנים תלמידי בית הספר הצעירים על נגינה בתופים היפאניים המסורתיים. הנגינה הזו קרויה ביפאנית "טאיקו" (Taiko), שפירושה ביפאנית "תוף ענק".
מחוץ ליפאן משתמשים במילה "טאיקו" לתוף יפאני, שבכלל נקרא ווא-דאיקו ביפאן. אגב, אותו שם משמש לצורת האמנות החדשה יחסית של נגינה ויצירה של מוסיקה בהרכב של תופים כאלה וגם לשיטת ספורט משונה, המשלבת תיפוף וטאי צ'י.
בשיטה זו מנגנים בתופים הגדולים והעוצמתיים, תוך עמידה בתנוחות הלקוחות מעולם אמנויות הלחימה. הגוף כולו לוקח חלק בפעולת התיפוף, מה שמפעיל אותו בפעילות ספורטיבית של ממש.
תופי ה"בּיוֹוּ דאיקו" הגיעו ליפאן מסין וקוריאה. התופים הללו דמויי חבית, בגדלים שנעים מחצי מטר בקוטר ועד מעל 2 מטר. על תוף ביוו דאיקו אופייני, המגולף לרוב מגזע עץ יחיד, מתוח בדרך כלל עור פרה. את הצליל שאותו משמיע התוף לא ניתן לכוון, לאחר היצירה הראשונה של התוף.
הנה תיפוף טאיקו יפאני מקצועי, של להקת "קודו":
https://youtu.be/C7HL5wYqAbU
ילדי בית הספר מתופפים:
https://youtu.be/9VHrmfetNYw
אחרי כמה שנים:
https://youtu.be/UHjd9t-jY6o
שורת המתופפים היפאנית הזו מדהימה:
https://youtu.be/YNmXNc95ncU
ובוגרים מתאמנים:
https://youtu.be/dqH5JopuZck
כבר בבתי ספר ביפאן מתאמנים תלמידי בית הספר הצעירים על נגינה בתופים היפאניים המסורתיים. הנגינה הזו קרויה ביפאנית "טאיקו" (Taiko), שפירושה ביפאנית "תוף ענק".
מחוץ ליפאן משתמשים במילה "טאיקו" לתוף יפאני, שבכלל נקרא ווא-דאיקו ביפאן. אגב, אותו שם משמש לצורת האמנות החדשה יחסית של נגינה ויצירה של מוסיקה בהרכב של תופים כאלה וגם לשיטת ספורט משונה, המשלבת תיפוף וטאי צ'י.
בשיטה זו מנגנים בתופים הגדולים והעוצמתיים, תוך עמידה בתנוחות הלקוחות מעולם אמנויות הלחימה. הגוף כולו לוקח חלק בפעולת התיפוף, מה שמפעיל אותו בפעילות ספורטיבית של ממש.
תופי ה"בּיוֹוּ דאיקו" הגיעו ליפאן מסין וקוריאה. התופים הללו דמויי חבית, בגדלים שנעים מחצי מטר בקוטר ועד מעל 2 מטר. על תוף ביוו דאיקו אופייני, המגולף לרוב מגזע עץ יחיד, מתוח בדרך כלל עור פרה. את הצליל שאותו משמיע התוף לא ניתן לכוון, לאחר היצירה הראשונה של התוף.
הנה תיפוף טאיקו יפאני מקצועי, של להקת "קודו":
https://youtu.be/C7HL5wYqAbU
ילדי בית הספר מתופפים:
https://youtu.be/9VHrmfetNYw
אחרי כמה שנים:
https://youtu.be/UHjd9t-jY6o
שורת המתופפים היפאנית הזו מדהימה:
https://youtu.be/YNmXNc95ncU
ובוגרים מתאמנים:
https://youtu.be/dqH5JopuZck
