» «
לאוטה
מהי הלאוטה שממנה התפתחה הגיטרה?



לאוּטַה (Lute) היא כלי נגינה שקדם לגיטרה הקלאסית (Classical Guitar). זהו כלי פריטה, שהגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס פופולארי מאד, הן ככלי סולו והן ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים.

הלאוטה מנוגנת בדרך כלל בעזרת האצבעות. היא הובאה לספרד בעת הכיבוש המוּרי ומשם היא התפזרה לכל רחבי אירופה. ביבשת הזו הפכה הלאוטה בסוף ימי הביניים ועד למאה ה-18, לכלי מרכזי שממנו אף התפתחה במאות שאחרי גם הגיטרה.

הלאוטה התפתחה מהעוּד הערבי. למעשה, השם 'לאוטה' הוא שיבוש של המילים בערבית 'אל-עוּד'. אבל מנגנים בה באצבעות, מה שמאפשר נגינה בקולות ובהרמוניה, כלומר בנגינה של אקורדים. בעוד ונגינה בעוד היא הרי באמצעות מפרט ובנגינה חד-קולית בלבד. הלאוטה גם בנויה מעץ שונה מזה של העוד ומנוגנת בסגנון שונה ממנו, מה שהופך את צליליה לשונים משלו.

במהלך תקופת הבארוק התפתחה "לאוטת בארוק", שנקראת גם ארכילאוטה. היא התווספה לתֵיאוֹרבּוֹ, כלי מרובה מיתרים, שהתפתח בתקופת הרנסאנס. הוא הכיל יותר ויותר מיתרים, הלך וגדל עם השנים והציע מנעד שהלך והתרחב, מה שאפשר לו להשתלב בהרכבים מוסיקליים גדולים ומשמעותיים יותר. הגדול שבהם היה התֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה שבו הוארך חלק מצוואר הכלי ונוספו לו מיתרים לצורך ליווי הבאס בו.


הנה "לקרימה" של ג'ון דאולנד בן המאה ה-16:

https://youtu.be/fZYzuIGDYGs


הלאוטה האירופית:

https://youtu.be/7goe9JYZJS8


קטע של באך בתֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה:

https://youtu.be/FnpaMm_2QYc


ולאוטה מהרנסאנס:

https://youtu.be/L-YjXBylIUI
פסלתריון
מהו הפסלתריון ואיך מנגנים בו?



פְּסלתריון (Psaltery) הוא כלי נגינה עתיק מאד שמנוגן בקשת או בפריטה. זהו כלי מיתר ממשפחת הציטאר, כלי שנולד בימי הביניים והיה דומה לנבל. שמו מראה שהפסלתריון היה מבוסס על כלי יווני קדום בשם זה, שהיה סוג של נבל משולש.

בתעודות וספרים עתיקים, בין המאות ה-12 ועד ה-15, הופיעו פסלתריונים של ימי הביניים, כשצורתם ומספר מיתריהם משתנים מאחד לשני.

במוסיקה הערבית משמש עד היום הקאנוּן, שהוא סוג של פסלתריון גדול. הפסלתריון הוא גם אבי הצ'מבלו, הפסנתר הקדום, שלהבדיל מפסנתר לא הכיל פטישים אלא מפרטים קטנים, שהיו מחוברים לקלידים ופרטו על מיתריו.

אגב, המילה 'פסנתר' בעברית, מגיעה משמו של הכלי היווני 'פסלתריון'.

הנה הפסלתריון עם הקשת שבה מנגנים בו:

https://youtu.be/83lZ8LT4jm0


דואט של פסלתריונים:

https://youtu.be/_kLYOsoqY9c


המנגינה הנודעת "שרוולים ירוקים" מנוגנת בפסלתריון:

https://youtu.be/sotvgwFm-MI


בימי הביניים ניגנו גם בפסלתריון פריטה:

https://youtu.be/r6ISlBN2rSU?t=8s


ועוד פסלתריון פריטה:

https://youtu.be/0NafOksjVGk?t=6s
לירה
איך נשמעת הלירה?



כלי הנגינה לירָה (Lyre) הוא כלי מיתר עתיק שדוגמאות ממנו מהאלף השלישי לפני הספירה נמצאו באיזור הסהר-הפורה ודוגמאות מאוחרות יותר נמצאו במזרח-התיכון.

בתנ"ך הלירה היתה הכלי שבו ניגן דוד המלך והידוע בשמו 'כינור דוד'.

ביוון מנגנים עד ימינו בלירה, כלי מיתר שדומה אמנם למנדולינה אבל הוא מנוגן בעזרת קשת ויש לו 3 מיתרים: לה, רה וסול.

גם הרומים ניגנו בלירות. הסיפור על נרון קיסר שניגן בכינור בזמן שרומא נשרפת ועולה בלהבות אינו מדויק. הוא ניגן ככל הנראה בלירה דווקא.

מהלירה הקדומה נוצרו כלים כמו הקראוט, כלי נגינה מוולש שבאיים הבריטיים. מנגנים בו בקשת או בפריטה.


הנה צלילי הלירה השומרית:

https://youtu.be/JU4QRxsZhjg


לירה יוונית מהתקופה הקלסית:

https://youtu.be/hkxCrqzTng4


לירה שנבנתה על פי שרידים ארכאולוגיים שנמצאו במגידו:

https://youtu.be/27opcKxcg1c


לירה סקסונית:

https://youtu.be/qaJYclpNwUE


לירה אחרונה מהתקופה הרומנטית:

https://youtu.be/zX9kPR29Riw


והלירה המודרנית של היוונים, במרכז השלישיה שבאי היווני כרתים:

https://youtu.be/TYMMxYrvKt8
חצוצרה
מהי בדיוק החצוצרה?



אחד הכלים העתיקים היא החֲצוֹצְרָה (Trumpet), הכלי הגבוה או כלי הסופרן הגבוה מתוך כלי הנשיפה ממתכת, הכוללת גם את הטובה, הטרומבון וקרן היער. בתנ"ך מרבים להזכיר אותה.

כלי נגינה כמו החצוצרה נוצרו גם בעת העתיקה במצרים העתיקה, כמו גם בממלכות המזרח דוגמת פרס, ביזנטיון, טיבט ומונגוליה. במדבר הצטווה משה מנהיג עם ישראל להכין חצוצרות כסף לצורך עבודת המשכן.

ובכלל, בימי קדם האמינו בכוח המאגי שיש לחצוצרה: קוסמים היו מדברים לתוכן וקולם הוסווה ונשמע כקול האלים. צבאות תקעו בחצוצרות כשיצאו למלחמה ואף עטפו את החצוצרה בבד אדום (מנהג שבאופן סמלי נוהגות לפיו תזמורות צבאיות עד היום).

לנגן החצוצרה קוראים חצוצרן או מחצצר. בטכסים וחגיגות נהוגות מאז ועד היום תרועות בנוסחים שונים. בניגוד לחצוצרה של היום, המעוקלת ובעלת שסתומים, החצוצרה הקדומה היתה ישרה והפקת הצלילים השונים התבצעה רק בשינוי בשפתי הנגן.

עד לזמנו של בטהובן, היה תפקיד החצוצרות במוסיקה הסימפונית מצומצם. בתקופת הבארוק של באך והנדל התפתחה החצוצרה מאוד, לחצוצרת הבארוק. בסוף המאה ה-18 התפתחה מהחצוצרה הארוכה הגרסה המצוידת בשסתומים, החצוצרה הקצרה של ימינו.

זאת בגלל היותן חד-סולמיות מה שלא איפשר לנגן בהן תפקידים כרומטיים. אך מאז הומצאו השסתומים והחצוצרות הפכו לבעלות אפשרויות נגינה מגוונות.

באך כלל בקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 2 קטע סולו וירטואוזי לחצוצרה ופרסל כתב סונטה לחצוצרה. ויואלדי כתב קונצ'רטו ל-2 חצוצרות וידוע גם הקונצ'רטו לחצוצרה מאת היידן.

אך הקטע המפורסם ביותר לחצוצרה הוא מארש הניצחון מתוך האופרה "אאידה" מאת ורדי.

בתזמורת המודרנית יש בדרך כלל שתיים או שלוש חצוצרות. בנוסף למוסיקה קלאסית, החצוצרה היא מהכלים הנפוצים גם בג'אז, בסגנון ה-Fאנק, הבלוז, תזמורות הצעידה, תזמורות כלי הנשיפה ובמוסיקת הפופ.


הנה החצוצרה הקלאסית:

https://youtu.be/ZdqjcMmjeaA


חצוצרה ארוכה ועתיקה:

https://youtu.be/Wa2vzx-aNrw


רונדו של הומל בחצוצרה:

https://youtu.be/B1eyZAedhY4


מיילס דיוויס, החצוצרן הג'אז הנודע ולהקתו ב"Human Nature":

https://youtu.be/xZ5E4Jo3lpU


חצוצרה קלאסית בתזמורת:

https://youtu.be/NEFjjGUXKxM


ורוי הרגרוב מנגן את "אני זוכר את קליפורד" בקורנט, קרוב משפחה של החצוצרה:

https://youtu.be/SqdnupOB3dE

כלי נגינה עתיקים

דולצימר הרים
מהו דולצימר הרים?



כמו קרוביו, הקאנון המזרחי והסנטור הפרסי, גם הדולצימר (Dulcimer) הוא כלי נגינה, כלי פריטה ממשפחת הציטר. צליליו המיוחדים וקלות הנגינה בו הפכה אותו לכלי מוסיקלי עממי נפוץ מאד באמריקה.

ביחד עם כינור, אקורדיון, דולצימר הוא מהכלים המוסיקליים הפופולאריים במוסיקת העם האמריקנית. בדולצימר ניגנו בעבר זמרי עם אמריקאיים נודעים, ביניהם זמרות הפולק הידועות ג'ון באאז וג'וני מיטשל.

על הדולצימר, שמקורו באיזור הרי האפלאצ'ים שבמזרח ארצות הברית, מנגנים בדרך כלל כשהוא מונח על הברכיים. לדולצימר האפאלאצ'י, ששמו הנוסף הוא "דולצימר הרים", יש בין 3 ל-4 מיתרים. הוא מפיק בדרך כלל סולם צלילים דיאטוניים.

לראשונה תועד דולצימר ההרים בתחילת המאה ה-19, כשניגנו בו מהגרים סקוטים ואירים, בדרום ההרים האפלצ'ים. מכיוון שלא ידוע על כלי קדמוני דומה בארצות המקור שלהם, לא נראה שהללו הביאו אותו מארצות המולדת האירופיות שלהם. זאת על אף שבאירופה עצמה היו כלי פריטה דומים, מאותה משפחת כלי מיתר של קבוצת ה"ציטר". הדולצימר הזה הוא סוג של הכלאה בין כלים קדומים באירופה. הוא נבנה מחומרים זמינים באמריקה ובאופן פשוט יותר, בעיקר בשל חוסר המומחיות של המהגרים הללו.

לדולצימר יש סוג נוסף, שנקרא "דולצימר המקל" (Stick Dulcimer). יש לו שחיף לנגינה, צוואר כלי שדומה לזה של המנדולינה והגיטרה, זה מקנה לנגינה בו נוחות רבה, זאת מכיוון שמנגנים בו כמו המנדולינה והגיטרה, לא כשהוא מונח על הברכיים או על השולחן.


הנה דולצימר ההרים, או או דולצימר אפאלאצ'י:

https://youtu.be/O-AnaBwnEug


דולצימר הרים הפך לכלי אהוב באזורים הכפריים של אמריקה:

https://youtu.be/UurHbXwVo04


כך נהגו ללוות שירה בעזרת דולצימר הרים:

https://youtu.be/I73TVMvOTJ4
קרן האלפים
מהי קרן האלפים?



קרן ההרים היא כלי נשיפה עממי ארוך, באורך של כמה מטרים. הרועים בשווייץ משתמשים בקרנות הרים שעשויות מענפים ארוכים וחלולים מעץ, כדי לקרוא זה לזה מפסגות ההרים ומהעמקים.

קרן האלפים, או קרן הרים, כיכבה בסיפור הידוע "היידי בת ההרים". כיום, בעידן הטלפונים הסלולריים, לא צריכים לתקשר באמצעות קרנות האלפים. לכן משתמשים בהן השוויצרים בימינו, בעיקר בחגיגות עממיות מסורתיות.

בניגוד לכלים כמו פסנתר וגיטרה, קרן האלפים אינה מנגנת צלילים שכולם מהצלילים של הסולם המושווה.


הנה קרן אלפים בהרכב של 8 נגנים:

https://youtu.be/K_qp26NHyTg


הרכב של 22 נגני קרן האלפים:

http://youtu.be/OE6cIMy86RM


ועוד תזמורת של קרן האלפים:

http://youtu.be/vfQC-XaNEpM
כינור
איך הפך הכינור לכלי כל כך נפוץ בעולם?



הכִּנּוֹר הוא הקטן מבין כלי הקשת. יש לו אחים גדולים במשפחת כלי הקשת, ביניהם הצ'לו, הויולה והקונטרבאס.

הכינור הוא צאצא של כלי ערבי בשם רובאב, שיש לו מיתר אחד או שניים, לעומת 4 מיתרים שיש לכינור. הכינור הוא לא רק כלי מקובל במוסיקה הקלאסית אלא גם כלי נפוץ מאד בסגנונות עממיים שונים, ביניהם במוסיקה ערבית, במוסיקת פולק אמריקנית ובמוסיקה יהודית (כלייזמר).

בהיסטוריה היו כנרים מפורסמים ומוכשרים במיוחד. ביניהם היה מוצרט, ילד הפלא שכתב בצעירותו את חמש יצירות קונצ'רטו לכינור ולתזמורת בחצי שנה בלבד!

גם המלחין ויואלדי נחשב לאחד הכנרים הטובים בתקופתו. הוא הלחין לא פחות מ-230 קונצ'רטי סולו לכינור.

אבל הכנר הידוע בהיסטוריה היה פגניני האיטלקי. הוא היה נגן כל כך מדהים, שרבים בתקופתו האמינו שהוא כרת ברית עם השטן. פגניני כתב 24 קטעים לכינור שנקראו קפריצ'יו. הם היו כל כך קשים לביצוע, עד כדי כך שבמשך שנים היה ידוע שרק פגניני מצליח לנגן אותם. כיום מנגנים כנרים רבים את הקפריצ'ו של פגניני, מבלי לכרות ברית עם אף אחד...


הנה תולדות הכינור:

https://youtu.be/j39QyJuUpLI


נגן כינור בתזמורת מספר:

https://youtu.be/M1BTeCmxI2c


הכינור הקלאסי בקונצ'רטו לכינור במי מינור של מנדלסון:

https://youtu.be/K67o86CS5uo


קפריצ'יו לכינור מספר 24 מאת פגניני:

https://youtu.be/vPcnGrie__M


כינור במוסיקת-עם אמריקאית:

https://youtu.be/bSQZ6iD07BI


במוסיקה ערבית:

https://youtu.be/jFHYoZ0EZ_E


במוסיקת כלייזמרים יהודית:

https://youtu.be/C--78OvblaA


ונגן כינור הג'אז זאן לוק פונטי ביצירה "מיראז'":

https://youtu.be/bKkMvBvyqvE


תולדות הכינור במוסיקה:

https://youtu.be/jMHHH4zdOXg?long=yes
כלי הקשה
מהם כלי הקָשַה?



כלי הקָשַה (Percussion) הם כלי נגינה שבהם מפיק הנגן על ידי מכה, הקשה בכלי הנגינה. ההקשה מתבצעת באמצעות היד, בעזרת מקל תיפוף או מקושים, או על ידי ניעור. העתיקים ביותר מבין כלי ההקשה הם תופים, כלי נגינה עתיקים, פרהיסטוריים, בהם הצליל מופק בהקשה על עור מתוח, על תיבת תהודה או על מסגרת.

ישנם כלי נגינה, כגון התופים, שעושים בהם שימוש רב במוסיקת הג'אז והפופ. כלי הקשה מדרום אמריקה מכונים כלי הקשה לטיניים או לטינו-אמריקאים. ביניהם מוכרים הקונגס, הבונגוס והטימבּלה, שגם מצאו את דרכם אל מוסיקת הפופ, לרוב בסגנונות הלטיניים שלה - כגון הסלסה והסמבה, ומשם לכל רחבי העולם.

גם במסגרת התזמורת הסימפונית, כלי ההקשה מככבים. לרשות נגני כלי ההקשה בתזמורת עומדים כלי הקשה רבים, המסודרים סביבם על הבמה, והם מחליפים כלי נגינה כל הזמן, על פי דרישות הפרטיטורה.

ראשונים ביניהם הם התופים, שכוללים את הטימפני (או תופי הדוּד), תוף הבס, סנייר, ותוף-מרים.

אחריהם במשפחת כלי ההקשה הקלאסיים באים כלים שמשמיעים רעש ויוצרים גם הם קצב, כמו השליש, הגונג, הקסטנייטות, הרעשן, השוט, התיבה הסינית, והמצילתיים.

אך יש בכלי ההקשה הקלאסיים גם כלים בעלי גובה מוסיקלי מוגדר, כמו כסילופון, גלוקנשפיל, פעמוניה, צ'לסטה, וויברפון. כולם משמשים גם לנגינת מנגינות.

בכמה מכלי ההקשה, כגון המאראקס והרעשן, מנגנים על ידי ניעור ולא הקשה. כלים "מוזרים" אחרים, כגון שרשראות ברזל או צופרי מכוניות, משמשים גם הם, מעת לעת, את נגני כלי ההקשה. בתזמורת הסימפונית, בעיקר ביצירות של מוסיקה מודרנית.


הנה קטע לכלי הקשה מלודיים ותופים:

https://youtu.be/bs_yMbao7IQ?t=17s


כלי הקשה מדרום אמריקה:

https://youtu.be/aFYPs_BeXgU?t=4s


דואט לכלי הקשה:

https://youtu.be/HJvUBLOeFrI


והנה מכונת כלי הקשה שמנגנת לפי מהירות הסיבוב:

https://youtu.be/BJjOdLovlvs


קטע אלקטרוני שבמרכזו כלי הקשה:

https://youtu.be/Bk1pX9qlLGY


הנה כלי הקשה ששמו פאנטם או האנג:

https://youtu.be/xk3BvNLeNgw


קטע לשישיית כלי הקשה, כשכלי הקשה מלודיים במרכזו:

https://youtu.be/e8zzOtKJgSc?t=6s


והנה סרט היכרות ארוך עם כלי ההקשה של התזמורת הסימפונית:

https://youtu.be/-lJctvybAJ8


צ'לו
מהו הצ'לו?



הצ'לו (Cello), בשמו המלא ויולונצ'לו, הוא כלי קשת המפיק צלילים חמים ונמוכים, שמזכירים את הקול האנושי הנמוך. החל מהמאה ה-17 ממלא הצ'לו תפקידי באס. באותה תקופה הוא היה אחראי על תפקיד ה"באסו קונטינואו", שהיה סגנון ליווי ייחודי וצורה קדומה של הרמוניה.

מי שתרם רבות לרפרטואר של הצ'לו היה יוהן סבסטיאן באך, שכתב יצירות שונות לכלי ובמיוחד ידועות 6 הסוויטות שלו לצ'לו סולו. המלחין סן-סאנס כתב לצ'לו את תפקיד הברבור ביצירתו "קרנבל החיות". גם היידן תרם את חלקו בקונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור.

אבל אחת היצירות היפות לכלי היא הקונצ'רטו לצ'לו במי מינור אופוס 85 מאת אלגר. העולם כולו זוכר את הביצוע יוצא-הדופן של הצ'לנית המנוחה ז'קלין דה-פרה, שהייתה מזוהה עם היצירה והירבתה להופיע איתה בכל העולם, בטרם מותה בגיל צעיר, ממחלת הטרשת הנפוצה.


הנה תולדות הצ'לו:

https://youtu.be/_P6ZI4USsHY


נגן צ'לו מספר על עצמו ועל הכלי:

http://youtu.be/F6VWSbFaAm8


צמד נגני צ'לו שחזר לתקופה הקלאסית ואז איבד שליטה:

https://youtu.be/uT3SBzmDxGk


יש נגנים שמוציאים ממנו המון:

http://youtu.be/Ry4BzonlVlw


ילדה שמנגנת את "הברבור":

http://youtu.be/lOmgFOxPdHM


וצ'לו אלקטרוני ללא גוף תהודה:

http://youtu.be/mJ_fkw5j-t0
מהי בללייקה?



בַּלַלַייקָה (Bal) היא כלי מיתר רוסי שסמלו הוא תיבת התהודה המשולשת. יש לבללייקה 3 מיתרים ולעיתים הם כפולים, כל שיש 6 מיתרים. במאה האחרונה הפכה הבללייקה לכלי מוסיקלי נפוץ בארצות מזרח אירופה.

בבללייקה מנגנים ברוסיה, אוקראינה ובארצות נוספות במרכז אסיה. יש 6 גדלים שונים של בללייקות, מהקטנה והגבוהה ביותר (בללייקת פיקולו) ועד לבללייקת קונטרבס הגדולה ונמוכה.


הנה שלישיית בללייקה:

https://youtu.be/iMfeythnSgc


נגן וירטואוז שמנגן בללייקה במהירות ובמיומנות:

https://youtu.be/WOve71R-fHQ


הנה תזמורת בללייקות מנגנת "אתמול" של הביטלס:

https://youtu.be/JjdDq0IqBDc
מהי חמת חלילים?



חמת החלילים (Bagpipe) הוא כלי נגינה שמשמש כיום בעיקר למוסיקה עממית סקוטית ולנגינה של תזמורות צבאיות.

אבל גם אם זהו כלי נשיפה שמוכר כיום ככלי הנגינה הלאומי של הסקוטים, מקורו הוא יווני קדום או אולי אפילו מהמזרח התיכון. למעשה, חמת החלילים הוא כלי בן לפחות 3,000 שנה.

אף שכלי זה נחשב הכלי הלאומי של סקוטלנד, הוא מצא את דרכו כמעט לכל איזור בעולם, בשמות שונים, החל מהגאיטה הספרדי ועד המוּזֶט הצרפתי, שהיה אופנתי עד המאה ה-18. גם בימינו, בנוסף לסקוטים יש חמת חלילים גם לאירים, לספרדים, שקוראים לו "גאיטה" ולשבדים, המכנים אותו "סקפיפה".

מבנה חמת-החלילים מעניין. הכלי מורכב משק עור, מספר "חלילים" וצינור. הכלי משמיע צליל ארוך, נמוך וממושך שמנוגן כל הזמן, כשמעליו מתנגנת המנגינה, בצלילים משתנים. הצליל נמשך זמן רב, בזכות הנגן שלוחץ על השק המנופח והאוויר שיוצא ממנו ו"נושף" בחלילי הכלי. כך נמשכת הנגינה כל הזמן והיא לא מוגבלת בנשיפתו של הנגן, כמו בכלי הנשיפה ה"רגילים".


הנה הסבר על הכלי הסקוטי העממי (עברית):

https://youtu.be/xFXAyEyHUKI?t=1m19s


מצעד חמת חלילים:

https://youtu.be/7rALK_iu5Vs


הכלי בליווי תזמורת מיתרים:

https://youtu.be/U89Qtbnk-Q4


חמת החלילים בליווי תוף:

https://youtu.be/KC9_0MXzcOw


ותזמורת צבאית סקוטית צועדת:

https://youtu.be/00a6LsSImhs
איך פועל העוגב?



העוּגָב (Organ או Pipe organ) או האורגן הוא ככל הנראה כלי הנגינה הגדול ביותר והכי מסובך במנגנוני הפקת הצליל שלו.

ממש כמו על הפסנתר, נגן העוגב פורט על קלידיו של הכלי. אבל בניגוד לפסנתר, העוגב נחשב כלי נשיפה. הסיבה היא שהצלילים מופקים בצינורות הרבים שלו, בהם עובר האוויר, ממש כמו בחליל וכלי נשיפה אחרים.

הצינורות של העוגב רבים. כל צינור מנפיק צליל בגובה אחר. ככל שהצינור המחובר לקליד הינו ארוך יותר - הצליל שמופק מהקליד הוא יותר נמוך.

כל קבוצת חלילים או צינורות בנויה באופן אחר ולפיכך מפיקה צליל מסוג אחר. קוראים לצלילים הללו בעוגב רֶגִיסְטֶרים. יש רגיסטרים המפיקים צלילים דמויי קלרינט, יש המדמים חצוצרה וכדומה. מגופים מיוחדים, מעין כפתורים ליד המקלדת, מאפשרים לנגן העוגב להחליף רגיסטרים וכך להעשיר ולגוון את הנגינה בצלילים מסוגים שונים.

עוגב כנסייתי אחד יכול להכיל 5,000 צינורות ויותר. האוויר לחלילים מופק בימינו בעזרת חשמל אך בעבר היו אנשים מפעילים בשריריהם מפוחים שיצרו את זרם האוויר הדרוש להפקת הצלילים.

העוגבים, או האורגנים, היו נפוצים בעיקר בכנסיות הגדולות. זאת משום שמחיר בניית עוגב כזה היה גבוה ביותר ודרושה הייתה אחזקה שוטפת ויקרה לכלי.

אגב, שמו העברי של האורגן, העוגב, מוזכר אמנם בתנ"ך, אך אין המדובר באותו הכלי אלא ב"מגרפה" המקראית שהיא סוג של חליל פאן, קודמו של העוגב.

לשונית, נוטים כיום להבדיל בין העוגב לאורגן, בכך שהעוגב הוא הכלי הגדול עם מערכת הצינורות, בעוד השם "אורגן" נשמר לכלי המקלדת החשמלי, המחקה את צליליו. אנו נשמור על המסורת הנכונה ונראה בשמות עוגב ואורגן דבר זהה, בעוד שמו המדויק של הכלי החשמלי הוא למעשה אורגן חשמלי.


כך פועל העוגב:

https://youtu.be/iM3ejYnlBVY


אורגן שאיננו חשמלי ומחייב את הנגן לפדל עם הפדלים כדי לייצר לחץ אוויר בצינורות (עברית):

https://youtu.be/0xynb1uAEC0


כך בנוי העוגב:

https://youtu.be/cfFWiWbXGuY


אלו הם צליליו המגוונים:

https://youtu.be/4S6BErQs-HE


הנה נגן העוגב:

https://youtu.be/ZEgXDlc2dHc


עוד נגן כנסייתי:

https://youtu.be/ey_8VSD7fgc


הטוקטה ופוגה ברה מינור של באך:

https://youtu.be/ho9rZjlsyYY?long=yes


והיכרות לעומק עם העוגב:

https://youtu.be/JeB3JnKp8To?long=yes
מי היה המלך דוד שניגן בנבל וניצח את גוליית הענק?



דוד המלך היה המלך השני של ממלכת ישראל. הוא החל כמלך שלא כל העם קיבל וסיים כשושלת מפוארת של מלכים, שושלת בית דוד, שהגדירה את המנהיגות היהודית לדורות.

בנעוריו היה דוד רועה צאן יפה עיניים. בגיל צעיר הוא התגלה כגיבור מלחמה אמיץ, כשניצח את גוליית הפלישתי בקרב חסר סיכוי שהפך לאגדה. הוא הצטרף לחצרו של המלך שאול, ראשון מלכי ישראל, התחבר עם בנו יהונתן ונשא לאישה את בתו מיכל. על פי התנ"ך דוד נבחר להיות מלך ישראל על ידי אלוהים והוא אכן הפך למלך. הוא היה למייסד של שושלת בית דוד, ששלטה בממלכת יהודה במשך 420 שנה, עד לחורבן הבית הראשון.

על פי הכתוב בתנ"ך, היה דוד המלך אחד המנהיגים הגדולים בתולדות עם ישראל. אמנם היום הוא לא היה שורד אפילו חודש בשלטון, בשל שלל הפרשות הבעייתיות שהיה מעורב בהן, אבל בזמנים ההם לא היו עיתונאים, לא פייסבוק וגם בית המשפט לא כל כך שפט מלכים..

בשדה הקרב ידע דוד להתמודד עם כל מה שעמד לרשותו ולהתגבר באופן מופלא על המגבלות והקשיים שלו. הוא היה מנהיג טבעי ומצוין, הן בשדה הקרב והן במישור הפוליטי-מדיני.

לפי הכתובים היה דוד בעל כשרון גדול למוסיקה. הוא כתב שירים והפליא לנגן בכינור. הצירוף "כינור דוד" הוא אחד הסמלים התרבותיים של עולם המוסיקה העתיק.


הנה סרטון על חייו של דוד בן ישי (עברית):

https://youtu.be/zG42iLF23GY


כך כבש דוד מלכנו את ירושלים הכנענית (עברית):

https://youtu.be/jKjMy0OWiUg


ושיר על הכינור של דוד המלך (עברית):

https://youtu.be/jxaUn-eAX-8
מהו סוד תיפוף הטאיקו היפאני?


כבר בבתי ספר ביפאן מתאמנים תלמידי בית הספר הצעירים על נגינה בתופים היפאניים המסורתיים. הנגינה הזו קרויה ביפאנית "טאיקו" (Taiko), שפירושה ביפאנית "תוף ענק".

מחוץ ליפאן משתמשים במילה "טאיקו" לתוף יפאני, שבכלל נקרא ווא-דאיקו ביפאן. אגב, אותו שם משמש לצורת האמנות החדשה יחסית של נגינה ויצירה של מוסיקה בהרכב של תופים כאלה וגם לשיטת ספורט משונה, המשלבת תיפוף וטאי צ'י.

בשיטה זו מנגנים בתופים הגדולים והעוצמתיים, תוך עמידה בתנוחות הלקוחות מעולם אמנויות הלחימה. הגוף כולו לוקח חלק בפעולת התיפוף, מה שמפעיל אותו בפעילות ספורטיבית של ממש.

תופי ה"בּיוֹוּ דאיקו" הגיעו ליפאן מסין וקוריאה. התופים הללו דמויי חבית, בגדלים שנעים מחצי מטר בקוטר ועד מעל 2 מטר. על תוף ביוו דאיקו אופייני, המגולף לרוב מגזע עץ יחיד, מתוח בדרך כלל עור פרה. את הצליל שאותו משמיע התוף לא ניתן לכוון, לאחר היצירה הראשונה של התוף.


הנה תיפוף טאיקו יפאני מקצועי, של להקת "קודו":

https://youtu.be/C7HL5wYqAbU


ילדי בית הספר מתופפים:

https://youtu.be/9VHrmfetNYw


אחרי כמה שנים:

https://youtu.be/UHjd9t-jY6o


שורת המתופפים היפאנית הזו מדהימה:

https://youtu.be/YNmXNc95ncU


ובוגרים מתאמנים:

https://youtu.be/dqH5JopuZck
מהו העוד הערבי?



העוּד (Oud) הוא כלי פריטה עתיק שכבר מהמאה ה-7 ידוע על קיומו במזרח התיכון. כיום, העוד פופולארי בכל רחבי העולם המוסלמי, ממרוקו ועד לאיסטנבול. הוא הפך לכלי המרכזי במוסיקה הערבית ובמהלך ההיסטוריה עתיד השפיע רבות גם על כלי נגינה מערביים.

המילה "עוּד" פירושה ענף של עץ.

העוּד עבר מהמזרח התיכון אל ארצות המגרב שבצפון אפריקה. עם כיבוש ספרד בידי המורים, המוסלמים של צפון אפריקה, הוא הגיע אל אירופה. במהלך השנים נוצרה ממנו הלאוטה, כלי נגינה שהפך למרכזי במוסיקה העתיקה של אירופה. למעשה, מקור שמה של ה"לאוטה" הוא בשיבוש המילים "אָלעוּד". אבל בניגוד ללאוטה, לעוד המודרני יש צוואר קצר משלה ואין לו סריגים, מה שמאפשר לו להפיק רבעי טונים. ראשו של העוד נטוי לאחור. על גופו של העוד יש בדרך כלל 3 פיות תהודה.

עד המאה ה-10 לספירה היו לעוד 4 מיתרים. את החמישי הוסיף אז נגן אנדלוּסי מפורסם, זיטיאב, ובמאה ה-15 נוסף מיתר שישי. על כלי מיתר זה, בעל שישה זוגות של מיתרים כיום, פורטים במפרט והוא נחשב מלך הכלים של המוסיקה המזרח תיכונית.

בין נגני העוד המפורסמים בהיסטוריה היו אמנים כמו עבד אל ווהאב, המלחין המצרי הדגול, פריד אל אטרש, צעיר דרוזי מסוריה, שהפך לכוכב גדול במצרים, הן כזמר והן נגן עוד וירטואוז, ומי שהיה אולי גדול המוסיקאים המצריים, סונבטי.


הנה תולדות העוד והדגמה מפי האמן הישראלי העולמי יאיר דלאל:

https://youtu.be/Jwl9QJWq-2o


נגנית עוד מופלאה מדובאי:

https://youtu.be/UUy3y0fqxN0


שילוב עם מוסיקה מערבית ופסנתר:

https://youtu.be/gLuufZ4zO_8


בונה עודים בסדנה שלו:

https://youtu.be/XQNy7wyPuh4


פריד אל אטרש בביצוע של היצירה "אסטוריאס" של אלבניז שנכתבה בהשראת המוסיקה של המורים:

https://youtu.be/fViuhkOmzvI


וסרט תיעודי קצר על העוד, תפקידו במזרח התיכון של היום ורחוב מוחמד עלי בקהיר, שבו מוצאים את הכלים הטובים ביותר:

https://youtu.be/hUbeFmAQy4E?long=yes
איך העבירו ידיעות ב"טוקינג דראם" האפריקאי?



ה"תוף המדבר" (Talking drum), המכונה "דונדון", הוא תוף אפריקאי מסורתי, בעל צלילים יחודיים, המסוגל להשמיע אפקטים שונים ומגוונים. בתור "תוף שממש מדבר" הדונדון נחשב כלי קדוש והוא אחד החשובים והמרכזיים שבכלי הנגינה של השבטים במערב אפריקה. במדינות כמו ניגריה, מאלי, חוף השנהב וקמרון מנגנים בו בכל אירוע שבטי וחגיגי.

נגן הטוקינג דראם אוחז את התוף מתחת לבית השחי ומנגנים בו בעזרת מקל מכופף. משני צדדיו מתוחים על התוף עורות של עז או כבש. גובה הצליל משתנה על ידי לחיצה והרפייה של החבלים המתוחים בין עורות התוף, על ידי הזרוע המונחת עליו.

אבל לא רבים יודעים שכבר מימי קדם היה הטוקינג דראם אמצעי תקשורת שאפשר תקשורת רחוקה במערב אפריקה. לכל כפר היה קוד משלו וכשהקישו את המסר מהכפר שמעו אותו כל הכפרים שבסביבה. מסרים כאלה הועברו לרדיוס של 30 קילומטרים מסביב לכפר. מסרי ה"תוף המדבר" סייעו בעיתות מלחמה וגם בזמני שלום, לשימושים כמו בהזמנה למסחר בשוק, מסרים על מזג אוויר, הודעה על מחלות בכפר ועוד.

המדהים הוא שבקמרון שבאפריקה כל כך התרגלו לתקשורת הזו שהמשיכו להשתמש ב"טוקינג דראם" אפילו בעת שחלק מהאנשים החזיקו כבר מכשירים סלולאריים. הם כל כך התרגלו והיו מיומנים בהעברת מסרים בעזרת התופים הללו, שהמנהג להשתמש בהם נמשך..

שמו של התוף ניתן לו על שום צליליו, המזכירים את שפת הדיבור בניבים האפריקאים.


הנה סיפורו של הדונדון, הטוקינג דראם:

http://youtu.be/rw-CuQ0bqrg


הסבר מקיף יותר על ההיסטוריה של ה"תוף המדבר":

http://youtu.be/AHFIJZm2dzw?t=1m51s


מצגת וידאו על שימושי התקשורת שלו:

http://youtu.be/9dHzlPFUA1E


ילדים לומדים לתופף באמצעי התקשורת והמוסיקה הזה מגיל צעיר:

http://youtu.be/zDsnlzl8T68


נגן טוקינג דראם מנגן קטע עם צליליו:

http://youtu.be/gyANuUwGtbA


והדגמת המקצבים של הטוקינג דראם:

http://youtu.be/B4oQJZ2TEVI


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.