» «
תקציב
למה צריך תקציב מדינה ומה זה בכלל?



תקציב המדינה הוא הכסף שמקציבה הממשלה כדי לממן פעולות שונות במדינה. התקציב קובע את סכומי הכסף שיוקצבו לכל משרד ממשלתי בכל שנת פעילות. לפי תקציב המדינה ניתן להבין בדיוק מהי מדיניות הממשלה, משום שהתקציב קובע את הסכומים שהממשלה מקציבה לכל נושא בניהול המדינה. אם למשל תקציב הממשלה לחינוך גדל לעומת השנה שעברה, נראה שהממשלה רוצה לשפר את מערכת החינוך. אם תקציב הבטיחות בדרכים קטן - סימן הוא שהממשלה רואה בבטיחות בדרכים נושא חשוב פחות.

ההצבעה על תקציב המדינה בכנסת היא חשובה במיוחד, כיוון שהיא הכרחית למימון פעולות הממשלה. לכן, במקרה שהממשלה לא זוכה לרוב בהצבעות על התקציב - היא נופלת מיד ויש לקיים בחירות חדשות.

התקציב ממומן ברובו על ידי הכנסות המדינה ממיסים, אם כי הממשלה יכולה גם להנפיק מלוות מיוחדות מהציבור ובכך לממן פעילויות חריגות, כגון מלחמות, פרויקטים לאומיים ועוד.


הנה סרטון שמסביר את התקציב לילדים וכיצד לנהל את התקציב נכון:

http://youtu.be/xtD7amounMc


והמחשה מהו תקציב:

https://youtu.be/pS7sx5qno3Q
כלכלת בחירות
מהי כלכלת בחירות ומה רע בה?



כשיש בחירות דמוקרטיות, מנסות המפלגות השונות להראות את פניהן לבוחרים, כמשרתות ציבור. בנסיבות כאלה, לממשלה הרבה יותר קל להמטיר הטבות על הבוחרים, כדי לגרוף קולות בקלות יחסית.

וזו כלכלת בחירות, שהיא טריק פוליטי של המטרת הטבות על סקטורים מסוימים או על הציבור כולו, במטרה להגדיל את התמיכה הפוליטית בבחירות.

המקרה הקלאסי של כלכלת בחירות הייתה ב-1981, כשששר האוצר של ראש הממשלה מנחם בגין, ארידור, החליט לממש את חזונו של בגין ו"להיטיב עם העם". במדיניות שכינה "כלכלה נכונה" הוריד משרד האוצר את המיסים והמכס על מוצרי צריכה. הציבור יכול היה לקנות פתאום בזול טלוויזיות צבעוניות, מכשירי וידאו ואפילו מכוניות. הוא גם ביטל את ה"מחיקון" בשידורי הטלוויזיה הישראלית, טכנולוגיה שלפני כן הסירה את הצבע מהשידורים והותירה אותם בשחור לבן.

בימינו השיטות מגוונות אף יותר. יש המחלקים מענקים לנפגעי תכנית כלכלית או משבר כלכלי, יש המורידים מיסים, או מי שמקדמים או משלימים חקיקה המיטיבה עם סקטורים שחשובים למפלגה השלטת. יש מי שנוקטים פעולות "לרווחת התושבים", מי שמעניקים הטבות כספיות או מחלקים כסף לציבור בניסיון לזכות באהדתו. יש הנענים לתביעות שכר במגזר הציבורי, לדרישות הציבור להקלה על יבוא של מוצרי צריכה וכדומה.

כמובן שכלכלת בחירות תוצג תמיד כדבר הגיוני וחיובי שבמקרה, ממש במקרה, חל בתקופת בחירות. תכנית "להזנקת הכלכלה" היא הרי דבר רצוי תמיד...

#אז איך יודעים אם זו כלכלת בחירות או ניהול אחראי של הכלכלה?

אם רוצים לדעת האם זו כלכלת בחירות, כל שצריך לעשות זה לבדוק האם מוצו כל הדרכים היעילות יותר והשנויות פחות במחלוקת להשגת אותן תוצאות. כמו למשל, העברת תקציב מדינה.

רוצים עוד דרך לדעת? - נסו לברר וללמוד האם מדובר בתוכנית או צעדים שאין ברירה אלא לבצע אותם, או שממשלה אחראית הייתה יכולה לדחותם לאחרי הבחירות או לנהל אותם אחרת, בצורה פחות בוטה ושלא כרוכה בחלוקה של כסף לציבור.


על כלכלת בחירות משלמים תמיד אחרי הבחירות ובדרך כלל ביוקר (עברית):

https://youtu.be/baocqHmsuTI


"להיטיב עם העם" בבחירות 1981 (עברית):

https://youtu.be/DdOTXpqlp0U


ביקורת על כלכלת בחירות במערכת בחירות 2021 (עברית):

https://youtu.be/NUM8jPSTkEY
כסף
מהו כסף ואיך הוא נוצר?



כסף (Money) הוא אמצעי-חליפין שתמורתו ניתן לקבל מוצרים ושירותים. הכסף נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קניה, מכירה ותשלומים עבור שירותים שונים ועבודות, כמו גם לרכישת סחורות.

אם בעבר היה רוב הכסף אמצעי תשלום פיזי, כמו מטבעות ושטרות, כיום חלק גדול מהכסף עובר בשיטות אחרות, כאלה שאינן פיזיות כמו העברה ממוחשבת בשינוי רישומים דיגיטליים, או חיוב כרטיסי אשראי ובאמצעים מסחריים פיזיים כמו תווי קניה והמחמאות (צ'קים). העברה בכל האמצעים הללו מתבצעת תמיד בשווי מטבע כלשהו (כמו דולר, אירו ושקלים).

אם ההיסטוריה של הכסף מתחילה בהעברת עצמים מוחשיים בין גופים כלכליים שונים, מאנשים ועד מוסדות, כיום לא חייבים להחזיק כסף פיזי בשום מקום. כדי שכסף יתקיים במערכת חברתית כלכלית, כמו מדינה, או קבוצת משתמשים במטבע וירטואלי דוגמת הביטקוין - מספיק שמתקיימת הסכמה על ערכו ועל היכולת לקבל תמורתו מוצרים ושירותים שונים.

בעבר גם היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. אך בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות צעד זה השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם ומאז הכסף הוא "כסף פיאט". פירוש הדבר הוא שערכו של הכסף נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.


כך נוצר הכסף והפך לדלק שמניע את הכלכלה האנושית (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


הסבר ביקורתי למהותו של הכסף (מתורגם):

https://youtu.be/OeYJipRoKb8


הכסף הוא רק שלב בתולדות אמצעי התשלום (עברית):

https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ


והסבר מחוייך לכסף ותולדותיו (מתורגם):

https://youtu.be/kI1EBndardk
כסף פיאט
מהו כסף פיאט?



כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.

אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.

אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?

הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.

שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.

פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".


איך הפך הכסף לכסף פיאט (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק (עברית):

https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ


הדרך בה הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה (מתורגם):

http://youtu.be/XNu5ppFZbHo


והסבר של מושג כסף הפיאט:

http://youtu.be/hx16a72j__8

כלכלה מדינית

ריבית
מהי ריבית?



כשאנו לוקחים ממישהו הלוואה, אנו מקבלים את כספו לשימושנו ונחזיר לו כשיהיה לנו או בזמן המוסכם על שנינו להחזרת הכסף. אבל נהוג לקבוע הוספה של ריבית - סכום כסף שיתווסף להלוואה ושיפצה את המלווה כסף על הזמן שהכסף שלו שימש את הלווה - מקבל ההלוואה.

דוגמה לריבית? - אם קיבלנו 100 ש"ח הלוואה עם 12% ריבית לשנה, נחזיר בעוד שנה 112 ש"ח. 100 ש"ח היא קרן ההלוואה ועוד 12 ש"ח ריבית.

כלומר, הריבית היא בעצם "מחיר הכסף" - סכום הכסף הנוסף שמשלם הלווה, מקבל ההלוואה, למלווה, מי שמלווה לו את הכסף.

הריבית היא מחיר הכסף, מה שמשלם הלווה למלווה תמורת הזכות להשתמש ב"קרן ההלוואה", כלומר ההלוואה, סכום הכסף שהילווה לו.

לכלכלה של מדינות הריבית היא אולי הכלי המשמעותי ביותר שיכול לסייע להילחם באינפלציה, כלומר עליית מחירים מהירה ומתמשכת. אם תייקר את הכסף, על ידי העלאה של ריבית, תוכל להקטין את כמותו במשק וכך להוריד את המחירים.

העלאת ריבית היא בדרך כלל הדרך הטובה להילחם בעליות מחירים ובאינפלציה, כי היא מקטינה את כמות הכסף במשק.

אבל יש בה גם סיכון, כי כשמעלים ריבית אז נוצר לא פעם מיתון כלכלי, מצב בו המשק לא צומח.

אם המיתון הופך להיות חמור מדי, נאלצת המדינה להפסיק עם העלאות הריבית ובמצב כזה מדינות רבות עלולות להיקלע לסחרור שנקרא סטגפלציה - השילוב הכי גרוע לכלכלה - בו גם האינפלציה גבוהה וגם יש מיתון.


הנה סרטון שמסביר על הלוואות והריבית עבורן:

http://youtu.be/mRd2VX5Gthw


והסבר על ריביות לסוגיהן:

http://youtu.be/v4l_pBzMuIc
דפלציה
מתי אינפלציה היא טובה?



רובנו יודעים שאינפלציה אינה טובה למשק, כי הרבה כסף במשק גורם לעליות מחירים ולירידת שוויו של הכסף. אינפלציה המביאה לשווי יורד של הכסף, גורמת מן הסתם לכך שניתן לקנות עימו פחות דברים. המחיר שלהם גבוה וככל שהאינפלציה גבוהה, המחיר הזה עולה בכל יום עוד יותר.

אז אינפלציה לא טובה. היא נובעת מזה שיש יותר מדי כסף במשק ולכן המחירים נוטים לעלות. כך, אגב, קורה תמיד כשיש הרבה ממשהו והוא לא נדיר בעולם, מה שהופך את השווי שלו נמוך.

דוגמאות? - חול ים, למשל, הוא זול יחסית. יהלומים או זהב, לעומתו, הם נדירים. לכן הם שווים המון.

פעם גם מלח היה נדיר. לכן הוא היה כל כך יקר, עד שהאימפריה הרומית נהגה לשלם לחיילים שלה משכורות ב... מלח!

אבל רגע - אז אינפלציה היא טובה? - ממש לא, אבל גם אינפלציה אפסית או מצב הפוך לאינפלציה, מצב בו חסר כסף בשוק, גם הם לא טובים למשק.

מצב כזה, שבו חסר כסף בשוק, מביא ל"דפלציה", או פשוט אינפלציה שלילית. במצב כזה שווי הכסף גבוה מאד ולאנשים אין הרבה ממנו. לכן משק במצב כזה הוא די קפוא ולא צומח, ודאי לא יחסית למשק שבו לאנשים יש כסף. לרוב מדובר במיתון כלכלי.

אז אינפלציה נמוכה מאוד היא טובה למשק. כי המשק צומח, אבל לא מאבד יציבות והמחירים לא משתוללים כלפי מעלה בפראות. מצד שני - אינפלציה אפסית, גם היא לא טובה לנו. הכי טוב הוא כשהמצב באמצע, כמו בהרבה תחומים בחיים.


הנה מה שטוב באינפלציה נמוכה, לעומת אינפלציה גבוהה או שלילית:

https://youtu.be/zReUGs7p9sw
אינפלציה
מה זו אינפלציה? ומהן הדפלציה והדיס-אינפלציה?



דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמשמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.

כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.


#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.

אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.

בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.

עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.


#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.

התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.

את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.


#דפלציה
ההיפך מאינפלציה היא דפלציה (Deflation), שמשמעותה עליה בערכו של הכסף וירידת מחירים.

ואגב, רבים לא יודעים שבכלכלה יש גם דיס-אינפלציה, שפירושה האטה זמנית בקצב האינפלציה, אבל לא סתם האטה אלא האטה חדה יחסית ופתאומית.

אם אינפלציה ודפלציה מתייחסות לכיוון של המחירים, עליית מחירים וירידה בהתאמה, דיס-אינפלציה מתייחסת לקצב השינוי באינפלציה, כלומר המהירות שבה מתרחש השינוי בקצב שלה.


#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.

לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.

סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.


#איך פותרים אינפלציה?
שאלה נפלאה. בכלכלה של מדינות, הכלי המשמעותי ביותר להורדת האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק. כשמייקרים את הכסף, על ידי העלאה של הריבית, מקטינים את כמותו של הכסף הפנוי במשק. כשיש פחות כסף - יש פחות קונים, כלומר יש ירידה בביקושים ובכוח הקניה. ירידה כזו בקניות תביא בדרך כלל להורדה של המחירים ולהקטנת האינפלציה.


הנה האינפלציה (עברית):

https://youtu.be/87cjO1yhT1Y


עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):

https://youtu.be/lShWYDGjGh0


על מדד המחירים לצרכן (עברית):

http://youtu.be/7QVFywo_vO0


כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:

http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s


והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
אבטלה
מהי בדיוק אבטלה?



אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.

האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.

אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.

בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.


כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל (עברית):

https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4


סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת (עברית):

http://youtu.be/EPjYm1DhzmU


האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים (עברית):

https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s


ואפשר קצת לחייך (עברית):

https://youtu.be/MVMFtklvXNc


גירעון
מה זה גירעון?



גירעון הוא הפרש בין ההוצאות להכנסות, כך שההוצאות גדולות מההכנסות. בבית כשיש גרעון, זה אומר שהמשכורת של ההורים לא מספיקה כדי לממן את הוצאות והבזבוזים של בני המשפחה. בדרך כלל כשיש גירעון, צריך להגדיל את ההכנסות (למשל לעבוד יותר) או לצמצם את ההוצאות (לקנות פחות ממתקים, ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס במקום במונית וכדומה).

גירעון תקציבי, שלפעמים מדברים עליו בחדשות, הוא גירעון בתקציב המדינה או בתקציב של גוף או חברה מסחרית. המשמעות של הגרעון למדינה היא שבתקציב המדינה נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.

מה גורם לגרעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, סלילת כבישים וכדומה) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות מיסים למשל) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).

אם נדמה לרגע את הממשלה למשפחה, פירושו של הגרעון שהמשפחה מבזבזת יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. קוראים לזה חיסכון שלילי.


הנה הסבר של הגירעון:

http://youtu.be/WjK7ym6pZC8


והצעד הראשון לניהול תקציב המשפחה:

http://youtu.be/89-ELno5Bgc
מהי הכלכלה הקיינסיאנית השנויה במחלוקת ואיך היא קשורה לישראל 2020?


אם מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון ומהם מקורות ההשראה של ראש הממשלה לשעבר בתכנית של 6 מיליארד השקלים שהוא רצה לחלק לכל אזרח, הרי שהתשובה היא קיינס.

נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.

כלכלנים רבים חולקים על נתניהו ובצדק, כי הנתונים מראים שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים והנפגעים מהמשבר. לעומתם, האזרחים המבוססים ומי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. כך לא חלחלו הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תרמו להחייאת המשק. אם כך, הם שואלים, אז למה שלא יתנו רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל?

עדכון: בינתיים אכן התקבלה החלטה בדיוק כזו. נקווה שתיושם.


#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.

אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."

משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", וגם לדעת הכלכלנים הליברליים שהמשיכו את סמית, קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.

באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון לממשיכיהם.

מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן אותו. את התיאוריה שלו רבים מהם חיבקו בהתלהבות. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.

יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.

כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.

לאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד. רבים ראו בכלכלה שלו מהפכה בקפיטליזם, שהביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם.

אבל עם השנים, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן אבטלה ומשברים כלכליים קשים - החלו להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. גם אם יש בה הגיון, היא צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.


הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:

https://youtu.be/0rjtOWn5mj0


שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):

https://youtu.be/mpZnkrdizhc


חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:

https://youtu.be/gyF6dyzGUNY


הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:

https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes


והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.