שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד שירי חג המולד הצליחו לחבר בין אויבים?
שמעתם על חג המולד של 1914 שגרם לחיילים משני צידי המתרס לשיר ביחד כאילו לא הייתה מלחמה בעולם?
הפסקת האש של חג המולד (Christmas truce) נולדה כשחיילים משני צידי הלוחמה במלחמת העולם הראשונה החליטו ספונטנית לעצור לרגע את ההרג והשנאה, לרגל החג.
היו אלה חיילים גרמנים ובריטים, שלחמו אלה מול אלה בקווי הביצורים של המלחמה הגדולה, כמו שקראו אז למלחמת העולם הראשונה.
זה החל ב-24 בדצמבר, בגיזרת איפר בבלגיה, ערב חג המולד. היו אלה חיילים בריטים ששמעו לפתע בשוחות שלהם קולות שירה מהשוחות של חיילי הצבא הגרמני.
הגרמנים, שקישטו את השוחות שלהם לכבוד החג והציבו נרות על העצים, חגגו את ערב החג עם שירי חג המולד כמו "לילה שקט" (Stille Nacht) המוכר באנגלית בתור Silent Night. החיילים הבריטים הגיבו והצטרפו אליהם בשירת שירי חג המולד באנגלית.
חשוב לציין שבניגוד לשנאה של חיילי צרפת, הפגועים מהפלישה הגרמנית לארצם, החיילים הבריטים והגרמנים לא ממש שנאו אלו את אלו.
ואכן, די מהר נשמעו משני צידי המתרסים קריאות ידידותיות, של איחולים וברכות לחג. בכמה נקודות נוצרו ממש מפגשים, ב"שטח ההפקר" שבין השוחות הבריטיות והגרמניות. הם שרו ביחד, צחקו מעט ופה ושם אף החליפו ביניהם סיגריות או קצת אלכוהול.
באותו הלילה הופסק לגמרי הירי הארטילרי באותה גיזרה. בהחלטות ספונטניות אפשרו חיילים משני הצדדים ליריביהם לאסוף את גופות חבריהם לנשק שנפלו בקרבות, כדי להביאם לקבורה. היו אפילו עדויות על הלוויות משותפות בשטח ההפקר.
די מהר עברה השמועה ברשתות הקשר על הפסקת האש הספונטנית ובאזורים אחרים על קו הלחימה נערכו אפילו משחקי כדורגל משותפים בין חיילי הצבאות היריבים.
זה יהיה רגע ייחודי בתולדות המלחמות, רגע שהדגים באופן מצמרר ובהצצה שלא נראתה בעבר, את תחושותיו האמיתית של החייל הפשוט, באשר הוא, בהימצאו במלחמה איומה שפוליטיקאים יוזמים ומנהלים אלה באלה.
בשנות המלחמה הבאות יאסרו מפקדי הצבאות על קיום הפסקות אש ספונטניות שכאלה. במטרה למנוע מהחיילים היכרות עם חיילי האויב שמולם, החל הפיקוד הבכיר להחליף באופן קבוע את מיקומי הכוחות למול האויב.
בנוסף וכדי למנוע אפשרות של הפסקות אש נוספות, קיבלו תותחני הצבאות בערבי חג המולד הבאים במלחמה פקודות להפגיז את כוחות האויב שמולם, ללא הפסקה, גם בחג עצמו.
עוד על עצירת המלחמה לרגע ומשחק הכדורגל המפורסם ביותר בין חיילי הצבאות - בתגית "הפסקת חג המולד".
על אירועי אותו לילה מיוחד נעשה הסרט "חג מולד שמח" (בצרפתית: "Joyeux Noël") מ-2005.
על סיפור הפסקת האש של חג המולד יש גם את השיר "Pipes of Peace" של פול מקרטני. שיר נוסף שמדמה את חיילי הצבאות לשני ילדים שרבו ביניהם הוא "Let The Truce Be Known" של הלהקה הישראלית "אורפנד לנד".
כך זה קרה בהפסקת האש של חג המולד 1914:
https://youtu.be/UGO9Q1vl-iM
סיפורה ההיסטורי של הפסקת האש של חג המולד:
https://youtu.be/Fk-LjY16zdM
הקליפ של פול מקרטני בשיר "Pipes of Peace" שהקדיש לאירוע:
https://youtu.be/B3q4Up5ugTc
האם כך זה התחיל?
https://youtu.be/stHYyRIvtFQ
השיר "Let The Truce Be Known" של "אורפנד לנד":
https://youtu.be/eEUJlxevrGk
וקטע מסרט שמתעד את הפסקת האש של חג המולד:
https://youtu.be/-cSrqRdlFeo?long=yes
מהו חג המולד הנוצרי?
חג המולד, הכריסטמס (Christmas) של הנוצרים, נחשב לחג האהוב והנפוץ ביותר בעולם המערבי ונוהגים לחגוג אותו גם מאמינים דתיים וגם חילוניים.
החג לכבוד יום הולדתו של ישו, מי שנולד לאמו מרים בזכות אלוהים, לפני מעל 2,000 שנה. לפי האמונה הנוצרית, ישו (שחי ומת כיהודי, יש לומר) נשלח על ידי האל להופיע על פני האדמה בדמות אדם.
החג הזה מהווה נקודת מפגש ייחודית בין מסורת דתית עתיקה לתרבות פופולרית עכשווית. מקורותיו נעוצים בסיפור ויום לידתו של ישו בבית לחם, אירוע שהנוצרים רואים בו הגשמה של נבואות התנ"ך על בוא המשיח.
#אווירה טובה
במהלך המאות התפתחו סמלים ומנהגים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחג. מסורת עץ האשוח המקושט, למשל, החלה בגרמניה של המאה ה-16 והתפשטה בהדרגה לכל העולם הנוצרי. את העץ מקשטים אורות שמייצגים את האור והאש שהיו חלק מחגיגות החורף הקדומות מהתקופה שלפני הנצרות.
סצנת המולד, המשחזרת את סיפור לידתו של ישו, היא מרכיב מרכזי בחגיגות.
פופולרית בחג היא גם דמותו של סנטה קלאוס שהתפתחה מסיפורו של ניקולאס הקדוש, בישוף מהמאה ה-4 לספירה שנודע במעשי החסד שלו.
#תרבות החג
שבועות לפני החג צצים שווקי חג המולד בכל עיר המכבדת את עצמה באירופה. בימינו הם התפתחו לאטרקציות תיירותיות של ממש. הכירו אותם בתגית "שוק חג המולד".
החג עצמו הוא חג של עצים מקושטים, מתנות התלויות עליהם, אורות וארוחות חגיגיות בחיק המשפחה. בארצות רבות נהוג לקיים מסיבות חג וריקודים. יש וקבוצות עוברות מבית לבית ושרות מזמורי חג. אמנם זה חג נוצרי, אבל בכפר הגלובלי גם מי שאינם נוצרים מכירים את מראה החג מסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה מצליחות.
שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 הביאו עימן מהפך תרבותי בחג. כמה יוצרים אמריקאים ויהודים דווקא, כתבו להיטים שהפכו לחלק בלתי נפרד מפסקול החג, כמו "וייט כריסטמס" (White Christmas) ו"לט איט סנואו" (Let It Snow).
כיום משלב חג המולד מסורת דתית עם חגיגה תרבותית רחבה. הוא נחגג על ידי מאמינים וחילונים כאחד, תוך שהוא מדגיש ערכים של נתינה ומשפחתיות. סובלנות של מסורות דתיות שונות אפשרה להן להתאים עצמן לעולם המשתנה ועדיין לשמור על המשמעות העמוקה והאמונה שלהן.
#התאריך גמיש
היסטוריונים מציינים שקביעת תאריך החג הייתה תהליך מורכב. רק בשנת 336 לספירה נקבע ה-25 בדצמבר כתאריך הרשמי בכנסייה הרומית. בחירת התאריך לא הייתה מקרית - באותו יום חגגו הרומאים את פסטיבל השמש המנצחת.
תחת שלטונו של הקיסר קונסטנטינוס, שהפך את הנצרות לדת הרשמית של האימפריה, התאריך המשותף יצר מעבר חלק יותר של מאמיני הדתות הפגאניות, (האליליות) לנצרות.
המסורות השונות בנצרות משתקפות עד היום בתאריכי החג המגוונים. הקתולים והפרוטסטנטים מציינים את החג ב-25 בדצמבר, בעוד שחלק מהכנסיות האורתודוכסיות חוגגות ב-7 בינואר בשל השימוש בלוח היוליאני, בזמן שהכנסייה הארמנית מציינת את החג ב-6 בינואר.
#בישראל
שורשי הנצרות הם כאן בארץ ישראל, בה חי ופעל ישו היהודי. הכנסיות החשובות והקדושות ביותר לנוצרים נמצאות אצלנו.
כנסיית המולד בבית לחם, העיר בה נולד ישו לפי המסורת הנוצרית, היא כנסייה שנבנתה מעל המקום שבו המסורת הנוצרית מאמינה שהוא נולד.
בערב חג המולד נערך בכנסיית המולד בבית לחם הטקס של "מיסת החצות" החגיגית. נוצרים רבים, דתיים ומאמינים מכל העולם, מגיעים מדי שנה אל עיר הולדתו של ישו, לערב חג המולד.
הם באים אל הכנסיה בכדי להשתתף בתפילה מיוחדת ומפורסמת במיוחד, הנקראת "מיסת חצות".
הנה סיפור ומקורו של חג המולד (עברית):
https://youtu.be/WZGaKdFbaxw
כך חוגגים אותו באירופה:
https://youtu.be/vzrBPzhPXUo
חד המולד בארץ ישראל והמזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/kIiqRKVTvWI
באופן משעשע מאמצים את החג הזה גם יהודים בארץ הקודש (עברית):
https://youtu.be/dcsa-NJ__Rk
ואומרים שהאווירה של החג הזה היא נפלאה:
https://youtu.be/VG8D6fgVS80
כריסטמס
שמעתם על חג המולד של 1914 שגרם לחיילים משני צידי המתרס לשיר ביחד כאילו לא הייתה מלחמה בעולם?
הפסקת האש של חג המולד (Christmas truce) נולדה כשחיילים משני צידי הלוחמה במלחמת העולם הראשונה החליטו ספונטנית לעצור לרגע את ההרג והשנאה, לרגל החג.
היו אלה חיילים גרמנים ובריטים, שלחמו אלה מול אלה בקווי הביצורים של המלחמה הגדולה, כמו שקראו אז למלחמת העולם הראשונה.
זה החל ב-24 בדצמבר, בגיזרת איפר בבלגיה, ערב חג המולד. היו אלה חיילים בריטים ששמעו לפתע בשוחות שלהם קולות שירה מהשוחות של חיילי הצבא הגרמני.
הגרמנים, שקישטו את השוחות שלהם לכבוד החג והציבו נרות על העצים, חגגו את ערב החג עם שירי חג המולד כמו "לילה שקט" (Stille Nacht) המוכר באנגלית בתור Silent Night. החיילים הבריטים הגיבו והצטרפו אליהם בשירת שירי חג המולד באנגלית.
חשוב לציין שבניגוד לשנאה של חיילי צרפת, הפגועים מהפלישה הגרמנית לארצם, החיילים הבריטים והגרמנים לא ממש שנאו אלו את אלו.
ואכן, די מהר נשמעו משני צידי המתרסים קריאות ידידותיות, של איחולים וברכות לחג. בכמה נקודות נוצרו ממש מפגשים, ב"שטח ההפקר" שבין השוחות הבריטיות והגרמניות. הם שרו ביחד, צחקו מעט ופה ושם אף החליפו ביניהם סיגריות או קצת אלכוהול.
באותו הלילה הופסק לגמרי הירי הארטילרי באותה גיזרה. בהחלטות ספונטניות אפשרו חיילים משני הצדדים ליריביהם לאסוף את גופות חבריהם לנשק שנפלו בקרבות, כדי להביאם לקבורה. היו אפילו עדויות על הלוויות משותפות בשטח ההפקר.
די מהר עברה השמועה ברשתות הקשר על הפסקת האש הספונטנית ובאזורים אחרים על קו הלחימה נערכו אפילו משחקי כדורגל משותפים בין חיילי הצבאות היריבים.
זה יהיה רגע ייחודי בתולדות המלחמות, רגע שהדגים באופן מצמרר ובהצצה שלא נראתה בעבר, את תחושותיו האמיתית של החייל הפשוט, באשר הוא, בהימצאו במלחמה איומה שפוליטיקאים יוזמים ומנהלים אלה באלה.
בשנות המלחמה הבאות יאסרו מפקדי הצבאות על קיום הפסקות אש ספונטניות שכאלה. במטרה למנוע מהחיילים היכרות עם חיילי האויב שמולם, החל הפיקוד הבכיר להחליף באופן קבוע את מיקומי הכוחות למול האויב.
בנוסף וכדי למנוע אפשרות של הפסקות אש נוספות, קיבלו תותחני הצבאות בערבי חג המולד הבאים במלחמה פקודות להפגיז את כוחות האויב שמולם, ללא הפסקה, גם בחג עצמו.
עוד על עצירת המלחמה לרגע ומשחק הכדורגל המפורסם ביותר בין חיילי הצבאות - בתגית "הפסקת חג המולד".
על אירועי אותו לילה מיוחד נעשה הסרט "חג מולד שמח" (בצרפתית: "Joyeux Noël") מ-2005.
על סיפור הפסקת האש של חג המולד יש גם את השיר "Pipes of Peace" של פול מקרטני. שיר נוסף שמדמה את חיילי הצבאות לשני ילדים שרבו ביניהם הוא "Let The Truce Be Known" של הלהקה הישראלית "אורפנד לנד".
כך זה קרה בהפסקת האש של חג המולד 1914:
https://youtu.be/UGO9Q1vl-iM
סיפורה ההיסטורי של הפסקת האש של חג המולד:
https://youtu.be/Fk-LjY16zdM
הקליפ של פול מקרטני בשיר "Pipes of Peace" שהקדיש לאירוע:
https://youtu.be/B3q4Up5ugTc
האם כך זה התחיל?
https://youtu.be/stHYyRIvtFQ
השיר "Let The Truce Be Known" של "אורפנד לנד":
https://youtu.be/eEUJlxevrGk
וקטע מסרט שמתעד את הפסקת האש של חג המולד:
https://youtu.be/-cSrqRdlFeo?long=yes
חג המולד, הכריסטמס (Christmas) של הנוצרים, נחשב לחג האהוב והנפוץ ביותר בעולם המערבי ונוהגים לחגוג אותו גם מאמינים דתיים וגם חילוניים.
החג לכבוד יום הולדתו של ישו, מי שנולד לאמו מרים בזכות אלוהים, לפני מעל 2,000 שנה. לפי האמונה הנוצרית, ישו (שחי ומת כיהודי, יש לומר) נשלח על ידי האל להופיע על פני האדמה בדמות אדם.
החג הזה מהווה נקודת מפגש ייחודית בין מסורת דתית עתיקה לתרבות פופולרית עכשווית. מקורותיו נעוצים בסיפור ויום לידתו של ישו בבית לחם, אירוע שהנוצרים רואים בו הגשמה של נבואות התנ"ך על בוא המשיח.
#אווירה טובה
במהלך המאות התפתחו סמלים ומנהגים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחג. מסורת עץ האשוח המקושט, למשל, החלה בגרמניה של המאה ה-16 והתפשטה בהדרגה לכל העולם הנוצרי. את העץ מקשטים אורות שמייצגים את האור והאש שהיו חלק מחגיגות החורף הקדומות מהתקופה שלפני הנצרות.
סצנת המולד, המשחזרת את סיפור לידתו של ישו, היא מרכיב מרכזי בחגיגות.
פופולרית בחג היא גם דמותו של סנטה קלאוס שהתפתחה מסיפורו של ניקולאס הקדוש, בישוף מהמאה ה-4 לספירה שנודע במעשי החסד שלו.
#תרבות החג
שבועות לפני החג צצים שווקי חג המולד בכל עיר המכבדת את עצמה באירופה. בימינו הם התפתחו לאטרקציות תיירותיות של ממש. הכירו אותם בתגית "שוק חג המולד".
החג עצמו הוא חג של עצים מקושטים, מתנות התלויות עליהם, אורות וארוחות חגיגיות בחיק המשפחה. בארצות רבות נהוג לקיים מסיבות חג וריקודים. יש וקבוצות עוברות מבית לבית ושרות מזמורי חג. אמנם זה חג נוצרי, אבל בכפר הגלובלי גם מי שאינם נוצרים מכירים את מראה החג מסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה מצליחות.
שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 הביאו עימן מהפך תרבותי בחג. כמה יוצרים אמריקאים ויהודים דווקא, כתבו להיטים שהפכו לחלק בלתי נפרד מפסקול החג, כמו "וייט כריסטמס" (White Christmas) ו"לט איט סנואו" (Let It Snow).
כיום משלב חג המולד מסורת דתית עם חגיגה תרבותית רחבה. הוא נחגג על ידי מאמינים וחילונים כאחד, תוך שהוא מדגיש ערכים של נתינה ומשפחתיות. סובלנות של מסורות דתיות שונות אפשרה להן להתאים עצמן לעולם המשתנה ועדיין לשמור על המשמעות העמוקה והאמונה שלהן.
#התאריך גמיש
היסטוריונים מציינים שקביעת תאריך החג הייתה תהליך מורכב. רק בשנת 336 לספירה נקבע ה-25 בדצמבר כתאריך הרשמי בכנסייה הרומית. בחירת התאריך לא הייתה מקרית - באותו יום חגגו הרומאים את פסטיבל השמש המנצחת.
תחת שלטונו של הקיסר קונסטנטינוס, שהפך את הנצרות לדת הרשמית של האימפריה, התאריך המשותף יצר מעבר חלק יותר של מאמיני הדתות הפגאניות, (האליליות) לנצרות.
המסורות השונות בנצרות משתקפות עד היום בתאריכי החג המגוונים. הקתולים והפרוטסטנטים מציינים את החג ב-25 בדצמבר, בעוד שחלק מהכנסיות האורתודוכסיות חוגגות ב-7 בינואר בשל השימוש בלוח היוליאני, בזמן שהכנסייה הארמנית מציינת את החג ב-6 בינואר.
#בישראל
שורשי הנצרות הם כאן בארץ ישראל, בה חי ופעל ישו היהודי. הכנסיות החשובות והקדושות ביותר לנוצרים נמצאות אצלנו.
כנסיית המולד בבית לחם, העיר בה נולד ישו לפי המסורת הנוצרית, היא כנסייה שנבנתה מעל המקום שבו המסורת הנוצרית מאמינה שהוא נולד.
בערב חג המולד נערך בכנסיית המולד בבית לחם הטקס של "מיסת החצות" החגיגית. נוצרים רבים, דתיים ומאמינים מכל העולם, מגיעים מדי שנה אל עיר הולדתו של ישו, לערב חג המולד.
הם באים אל הכנסיה בכדי להשתתף בתפילה מיוחדת ומפורסמת במיוחד, הנקראת "מיסת חצות".
הנה סיפור ומקורו של חג המולד (עברית):
https://youtu.be/WZGaKdFbaxw
כך חוגגים אותו באירופה:
https://youtu.be/vzrBPzhPXUo
חד המולד בארץ ישראל והמזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/kIiqRKVTvWI
באופן משעשע מאמצים את החג הזה גם יהודים בארץ הקודש (עברית):
https://youtu.be/dcsa-NJ__Rk
ואומרים שהאווירה של החג הזה היא נפלאה:
https://youtu.be/VG8D6fgVS80
