שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי לוגיסטיקה?
לוגיסטיקה (Logistics) היא אחד המרכיבים החשובים ומהיסודות המכריעים ביותר באסטרטגיה הצבאית. אימרה צבאית ידועה ומצוטטת אומרת ש"חובבנים מדברים על אסטרטגיה, מקצוענים - על לוגיסטיקה."
לוגיסטיקה היא העברה של ציוד, אספקה ומידע מנקודת המוצא אל נקודת היעד. בשעת מלחמה, יספר לכם כל לוחם קרבי, חשובה ההזרמה הרציפה של המזון, המים, התחמושת והדלק - לא פחות מפיקוד, שליטה, רוח הקרב או התכניות המבצעיות.
חזק ככל שיהיה, ללא משאבים ותובלה יאבד כל כוח צבאי חלק ניכר מיכולת ההגנה וההתקפה שלו.
מטרת הלוגיסטיקה הצבאית היא למלא את הדרישות של יחידות הצבא הלוחמות. תכנון לוגיסטי נכון מאפשר לכוח הלוחם יעילות מבצעית וכלכלית. היעדר תכנון שכזה, מנגד, יקשה על כל כוח צבאי למצות את יכולותיו ויהפוך אותו איטי ומגושם, עם אספקה חסרה או עודפת ומסרבלת.
קציני לוגיסטיקה הם שקובעים כאן את אופן ומועדי העברת המשאבים והם אחראים על ניהול חלוקתם. הלוגיסטיקה הצבאית כוללת בדרך כלל ניהול שרשרת אספקה וניתוח של התנאים והמשתנים - מהם מנבאים הקצינים האחראים על התכנון והביצוע הלוגיסטי, ההובלה, העלויות, הבלאי, הצריכה והדרישה העתידית לאספקה.
#לוגיסטיקה מנצחת ומפסידה בהיסטוריה
בהיסטוריה לא חסרות דוגמאות של הצלחות וכשלונות לוגיסטיים. אם מצביאים היסטוריים כמו חניבעל, אלכסנדר הגדול והדוכס מוולינגטון היו גאוני אספקה ולוגיסטיקה, כל אחד בתקופתו, הרי שהיו גם כשלונות מפוארים בתחום.
נפוליאון, למשל, שנחשב בדרך כלל עילוי בתכנון הכיבושים שלו. סבל תבוסה גדולה במתקפה על רוסיה. היה זה בין היתר כישלון לוגיסטי חמור ומכריע, שיעמוד לו לרועץ במתקפה הכושלת והתבוסה הקשה שלו ברוסיה.
כשלון לוגיסטי היה גם מהגורמים העיקריים לתבוסה של כוחות מדינות הציר במערכה בצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה. הצבא האיטלקי והגרמני היו מצוידים באופן לקוי והובסו על ידי הצי הבריטי ששלט בים התיכון ופגע בלוגיסטיקה שלהם.
במקרה ההפוך, לוגיסטיקה פגומה הייתה מהסיבות העיקריות שבגללן הובס אותו צבא האימפריה הבריטית החזקה, על ידי כוחותיו הקטנים אך נחושים של וושינגטון, במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית.
כרגע נראה שגם רוסיה עצמה נכשלה, כ-200 שנה אחרי שהביסה את נפוליאון, בכישלון לוגיסטי מרהיב, שהציגה בשלבים הראשונים והכושלים של מלחמתה באוקראינה.
ואגב, נפוליאון הוא זה שטבע את המימרה "הצבא צועד על קיבתו", כלומר לא רק כוחו הצבאי של הצבא הוא שמקדם את מטרות המלחמה, אלא גם המזון והאספקה השוטפת שמועברים אליו בכמות ובזמן הנכונים.
#לוגיסטיקה אזרחית
בעולם העסקי מיועדת הלוגיסטיקה לספק את הנדרש ללקוחות השונים, אם אלה פסי הייצור של החברה, שרשרות אספקה או לקוחות - מחברות עסקיות וארגונים ועד אנשים פרטיים.
בעברית, העברה של מטענים וסחורות והובלתם נקראת "שילוּח" או "שילוּח מטענים". כשהללו מועברים בין מדינות שונות, זהו "שילוּח בינלאומי".
הנה הסבר הלוגיסטיקה בדגש על ימית (עברית):
https://youtu.be/0kcFsQDyTM0
חברת לוגיסטיקה מסחרית מדגימה את העניין (ללא מילים):
https://youtu.be/bjvbFBtnLmo
בישראל, פעילות הלוגיסטיקה של הצבא מרוכזת על ידי חיל הלוגיסטיקה (עברית):
https://youtu.be/PBEp3Zymb98
כתבה על מתנדבים המסייעים ללוגיסטיקה (עברית):
https://youtu.be/dr0UFyJAO44
ופרסומת של חברת לוגיסטיקה:
https://youtu.be/xpydhXtbvbo
מי ניצח בקרב בורודינו?
בשנת 1812 יצא נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, לכבוש את רוסיה. עטור תהילה ורב נצחונות, אחרי שכבש כמעט את כל אירופה, נפוליאון תקף את רוסיה בראש צבא שמנה כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.
מול צבאו הענק של המצביא הצרפתי עמד הצבא הרוסי, שהיה קטן פי שלושה מצבא נפוליאון. לכן הרוסים, בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב, נאלצו לסגת פנימה. נפוליאון התקדם יותר מ-800 ק"מ אל תוך רוסיה ונותרו לו מעט יותר מ-100 קילומטרים עד מוסקבה.
קוטוזוב, המפקד העליון של הצבא הרוסי, החליט לחסום את דרכו של הצרפתי אל מוסקבה ולנהל את הקרב מולו בשדה קרב, שהיה סמוך לעיירה בורודינו. קרב בורודינו (Borodino battle) עתיד להיות קרב מפתח במלחמת רוסיה-צרפת והקרב הגדול ביותר בפלישת נפוליאון לרוסיה.
קרב הבלימה הזה התקיים ב-7 לספטמבר 1812. מצד אחד עמד הצבא האימפריאלי הרוסי, בהנהגת הגנרל קוטוזוב, שהתארגן היטב לקרב בלימה גורלי. ה"גרנד ארמה", הצבא הצרפתי המתקרב למוסקבה, מגיע לשדה בורודינו בכוח עצום ובפיקודו של נפוליאון בונפרטה תוקף מיד את הצבא הרוסי.
כרבע מיליון חיילים, משני הצדדים, משתתפים בקרב.
הקרב בבורודינו נמשך יום שלם ורק בערב מתחילים להתבהר תוצאותיו. הצבא הצרפתי לא הצליח לחסל את הצבא הרוסי או לעקוף את העמדות הרוסיות ביער אוטצקי. נפוליאון נתן לצבאו פקודה לסגת לעמדותיהם בתחילת הקרב. הצבא הצרפתי עוד יכבוש לבסוף את העמדות העיקריות של הרוסים, אבל ייכשל בחיסול הצבא הרוסי.
נראה שהקרב, עם כ-100 אלף הרוגים בו לשני הצדדים, הסתיים ללא הכרעה ברורה. ההפסד הטקטי והאבידות הגדולות, ביחס לגודל צבאם, יביאו לנסיגה רוסית למחרת. אבל נפוליאון "ינצח רק בנקודות” את הקרב ולראשונה לא יתן מכה צבאית מוחצת לאויב. הוא איבד בקרב 60 אלף מחייליו, כמעט פי 2 מהאבידות הרוסיות.
הנסיגה הרוסית אפשרה לצבא הרוסי להתארגן מחדש. בעוד מיכאיל קוטוזוב, המפקד הרוסי העליון, איבד כ-39 אלף חיילים, האבידות של צבא נפוליאון בקרב הסתכמו בכ-60 אלף איש.
כמה שבועות אחר-כך יצליח נפוליאון לכבוש את מוסקבה ואף להחריבה, אבל לצרפתים לא תהיה הזדמנות של ממש להתאושש מהאבידות הרבות שצברו. כך יצא שבסוף 1812, ועל אף נצחונותיהם בקרב בורודינו ובכיבוש מוסקבה, צבא נפוליאון יושמד כמעט לחלוטין.
עבור הצרפתי גם כיבוש מוסקבה לא ישיג את התוצאות שנפוליאון קיווה להשיג. בסופו של דבר, כשהחורף הרוסי הקשה מגיע, הפלישה לרוסיה הסתיימה בתבוסה צרפתית. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, ידע שלא יצליח לנצח את נפוליאון בקרב צבאי ומצא פתרון מבריק. כוחות הגרילה שלו המתינו לצבא הצרפתי שהחל לסגת ממוסקבה העולה בלהבות וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. החיילים הרוסיים שתקפו ונעלמו, הטרידו את הצבא הצרפתי וגרמו לו אבידות רבות ונזק לוגיסטי רב.
החורף הרוסי עשה את השאר. חיילי שארית צבאו של המצביא הבלתי מנוצח סבלו מהקור ומהמחסור בציוד ובמזון. הם קפאו למוות בהמוניהם ולצבא נפוליאון נגרמו אבידות קשות. הטקטיקן הגאון מצא את עצמו נאלץ לסגת בראש שאריות צבאו המועטות, ולהוביל את מי שנשארו מחייליו בחזרה לצרפת.
העמים, שנוצחו קודם ושועבדו על ידי נפוליאון באירופה, מזהים את חולשתו ומרימים עכשיו ראש וחוזרים לעצמאותם הלאומית. בקרוב הם יביסו את נפוליאון בקרב גדול אחר והקיסר נפוליאון יירד מהשלטון בצרפת.
כך יצא שלמרות ההפסד העצום של הצבא הרוסי בקרב בורודינו, הוא היה לאחד הימים הגדולים בהיסטוריה הצבאית של רוסיה. בפקודתו של קוטוזוב, נסוג הצבא הרוסי, שיותר ממחצית חייליו נהרגו בקרב. כך הצליח המפקד הרוסי החכם לשמר לעצמו כוח, כדי להמשיך ולהתנגד בהמשך המערכה לגאון המלחמה הצרפתי ולהביסו בסופו של דבר, באמצעות לוחמת גרילה ופגיעה בלוגיסטיקה שלו.
כך יצא שבמערכה של נפוליאון עם רוסיה, נוצח הגאון הצבאי הצרפתי על ידי הצבא הרוסי, בראשות האסטרטג הרוסי ובאדיבותו של החורף הקשוח של רוסיה.
הנה סיפורו של הקרב בבורודינו והחלטת קוטוזוב לסגת כדי לשמור להמשך על מחצית צבאו שנותרה בתום יום הקרב:
https://youtu.be/LZBiJ2dhVMI
מוזיאון שמציג את פנורמת הקרב:
https://youtu.be/xH_j7VnRTQE
שיר פטריוטי על המתקפה של נפוליאון על רוסיה:
https://youtu.be/4LXnIPGsveA
מי היה רומל, "שועל המדבר" הגרמני?
המפקד הגרמני עטור התהילה ארווין רומל (Erwin Rommel), היה מהמצביאים הגדולים בהיסטוריה ומי שנחשב ל"כוכב רוק" של שדה הקרב. הוא זכה לתהילה שוב ושוב בשדות הקרב של מלחמת העולם השנייה, מצרפת ועד אפריקה, בה גם זכה לכינוי "שועל המדבר", על שורת ניצחונותיו המבריקים.
הכל הצליח לו. ואנשים ביקשו ממנו חתימות, כמו מכוכב קולנוע. כל זאת, עד שהובס בצפון אפריקה ונעצר בידי מוטגומרי וחייליו, במהלך המירוץ אל המזרח התיכון וארץ ישראל.
זה קרה בקרב התבוסה הגדול שלו ב"אל עלמיין". על הקרב הזה יכתוב מנהיג בריטניה צ'רצ'יל בזיכרונותיו: "לפני אל-עלמיין לא ידענו ניצחון, אחרי אל-עלמיין לא ידענו עוד תבוסה".
התבוסה בקרב, חשוב לומר, לא הייתה רק בזכות יכולותיו הנחותות של רומל מאלו של מונגומרי, המאורגן והמחושב בגנרלים הבריטיים של המלחמה הזו. תרמו לה גם המחסור בדלק ובתחמושת שממנו סבלו הגרמנים בצפון אפריקה, או שמא נאמר בהרחבה הלוגיסטיקה הבעייתית של הכוחות הגרמנים ולפניהם האיטלקים, אל מול הצי הבריטי ששלט בים התיכון.
מה שעוד תרם לניצחון הבריטי ולתבוסה הגרמנית היא גם הבריאות הלקויה של חיילי רומל, שחלקם הגדול, לרבות רומל עצמו, סבלו ממחלת הדיזנטריה. ובל נשכח את פיצוח צופן האינגמה, שחושף מעתה את כל תקשורת הצבא הגרמני בפני הבריטים, מה שמקנה לאחרונים יתרון מודיעיני בלתי נתפס.
יד אלוהים? - החליטו אתם, בכל מקרה ניתן לשער שאלמלא הובס, רומל היה עשוי להביא את היטלר ליהודי ארץ ישראל ולהשמדתם.
לאחר על עלמיין הפך רומל למפקד מערך ההגנה הגדול בהיסטוריה האנושית, "החומה האטלנטית" שהוקמה בחוף צרפת, מערכת ביצורים עצומה שהייתה אמורה לעמוד בפני כל מתקפה. אבל רומל שוב נכשל ובמתקפה המוצלחת של בעלות הברית ב-D day הופל מערך ההגנה הזה, בתוך שעות.
לקראת סוף המלחמה החליט רומל להצטרף לקבוצת הקצינים הגרמנים שניסו להתנקש בהיטלר. המבצע שידוע בשם "קשר העשרים ביולי" נכשל. בניגוד לשותפיו לקשר, שהוצאו להורג בידי המשטר הנאצי, אילץ היטלר את רומל, שנחשב לגיבור בגרמניה, לשים קץ לחייו. הסיבה היא חששם של היטלר ואנשיו, שיואשמו כמי שהרגו גיבור מלחמה גדול. לכן הוצג מותו של רומל לציבור הגרמני כתאונת דרכים. רק אחרי תום המלחמה נודע חלקו בניסיון הכושל לחסל את הדיקטטור הנאצי וכבודו הושב לו ולמשפחתו.
הנה סרטון על רומל:
https://youtu.be/TpsMgKwzOuE
על התבוסה של רומל מול מונטגומרי באל עלמיין (עברית):
https://youtu.be/2PSU_hZcdfE
הקרבות שניהל רומל בצפון אפריקה, עד לתבוסה המוחצת בידי הבריטים:
https://youtu.be/r7A08UAakf4
הבונקר בטוניסיה שממנו ניהל את הקרב האחרון נגד הבריטים:
https://youtu.be/LAgXZ-nzN1s
קטעי סרטים של רומל וחייליו מול חיילי מונטגומרי בצפון אפריקה:
https://youtu.be/mr2Ifej2ark
וסרט תיעודי על תולדות הקרבות של רומל בצפון אפריקה:
https://youtu.be/isMF5Wipi1U?long=yes
איך מעבירות אוניות מכולות את כל הסחורה העולמית?
אוניית מכולות, או ספינת מכולות (Container ship) היא חוליה מרכזית בתעבורה העולמית והמסחרית.
מדובר בספינת משא, הנושאת מכולות. מכולה היא קופסת מתכת גדולה וחזקה, המיועדת לאחסון סחורות, לצורך של שינוע מטענים והעברה ימית.
אוניות המכולות הן חוליה מרכזית במערכת התעבורה, המשמשת להובלת מטענים. בכל מכולה מטען משלה וכל אונייה כזו יכולה לשאת מאות ואלפי מכולות, כשלעתים אף הרבה יותר.
תובלה ימית היא תחום בו מועברים בעיקר מוצרים וסחורות, שנרכשו בידי סיטונאים ויבואנים מהיצרנים הגדולים. הסחורה הזו מיוצרת במדינות עם המפעלים ואתרי הייצור הגדולים ביותר ובאמצעות מכולות היא מועברת אל מדינות המייבאות אותם לצרכנים.
#ההמצאה
הראשון שחשב על הרעיון הזה, והביא בשנות ה-30 של המאה ה-20 למהפך של ממש בשינוע מטענים בעולם, היה נהג המשאית האמריקאי מלקולם מקלין. זה קרה כשהמתין להטענה הארוכה והמעייפת של המשאית שלו. לפתע עלה בראשו הרעיון שאריזה של מטען כללי במכולות אחידות וסגורות יוכל לקצר ולייעל את הטענת ופריקת המטען ובכך יחסוך הרבה זמן וכסף. במיוחד בהקטנה של כוח האדם הנדרש לתהליך והזמן הרבה שנדרש לטעינה ופריקת החבילות בנמל.
לא בקלות התקבל החידוש היעיל של מקלין. בשנים הראשונות נתקל השינוע במכולות בהתנגדות עזה - הן מצד איגודי העובדים, שפעלו כדי למנוע את הפעלת אוניות המכולות, והן מצד חברות הספנות והרכבות, שהחידוש השפיע על רווחיהן.
אך בתוך מספר שנים שינה השימוש במכולות באופן משמעותי את פני ההובלה הימית ובהמשך על כל הסחר העולמי. אוניות המכולות הורידו באופן חד את עלויות העבודה והשינוע מנמל לנמל.
בימינו מגיע המטען ליעדו בתוך שבועות ספורים. כשאם בעבר עוכבו אוניות מטען כללי לטעינה ופריקה, במשך ימים בכל נמל, כיום ניתן לפרוק ולטעון את אוניות המכולות בתוך מספר שעות קטן.
מכיוון שהמטענים מועברים במכולה כשהם נעולים וחתומים, מוצדק לומר שהמכולות גם תרמו לירידה בגנבות של מטענים וסחורות, שלפני כן היו קלות ורבות יחסית.
הנה אניות המכולות שמחזיקות את המסחר הגלובלי על כתפיהן:
http://youtu.be/FN3VFgG922A
ספינת מכולות ענקית שמגיעה לנמל:
https://youtu.be/EdvxeN8F_24
הובלת ופריקת מכולות:
https://youtu.be/UH4rM_Uit5g
ספינת המכולות העצומה של evergreen:
https://youtu.be/imTMqGXvMFs
האניה הגדולה בעולם היכולה לשאת 80 אלף מכולות:
http://youtu.be/RUfGCngF9DI
וכך מייצרים מכולות:
https://youtu.be/pRC6cTovjsk?long=yes
מהם מטוסי התובלה?
בעולם התעופה יש אבחנה ברורה בין מטוסי נוסעים ומטוסי תובלה (Transport aircraft) ומטען (Cargo aircraft), שהם כלי טיס שתכנונם העיקרי מכוון לצרכים של הובלת מטענים ולא נוסעים.
מטוסי התובלה מתאפיינים בתכונות המאפשרות להם להפוך ל"משאיות" של עולם התעופה. תכונות כאלה הן למשל הקרקעית הנמוכה של מטוס התובלה, לעומת הקרקעית הגבוהה יותר של מטוס נוסעים. קרקעית נמוכה במטוסי נוסעים מתאפשרת בזכות הכנפיים העליונות שלהם.
מבדיל אותם ממטוסי נוסעים גם הרוחב המשמעותי של מטוסי המטען, ריבוי הגלגלים, שהקנה למטוסים אלה את היכולת לנחות במסלולי נחיתה קשים ומאולתרים וכמובן - דלת המטען האחורית שמאפשר הזנב הגבוה שלהם ושדרכה אפשר להעמיס כלי רכב, טנקים וכמויות ציוד ענקיות.
#תולדות מטוסי המטען
הובלת נוסעים היא שפרסמה את האווירונים, כתחליף משופר לספינות האוויר הלא בטוחות ששלטו עד אז בשמיים. אך רבים מופתעים ללמוד שבראשית ימי התעופה היה השימוש העיקרי של המטוסים דווקא בהובלת חפצים ומטען.
מטוסי התובלה והמטען החלו כמטוסי דואר אוויר, מטוסים שנשאו מטענים קטנים למרחקים. עם מנועים חלשים מאוד ותעופה מתהווה, המטוסים אז, כמה מדהים להיזכר, נשאו משקל נמוך ביותר ובעיקר התמודדו עם הצורך להרים את עצמם לאוויר.
רשמית, ויקרס ורנון, עם מנועי הרולס רויס שלו, היה מטוס התובלה הראשון בהיסטוריה. בריטניה, אז עוד אימפריה עצומת ממדים ושולטת על חצי עולם, היא שיצרה אותו עבור חיל האוויר המלכותי שלה, כמקביל למטוס ויקרס וימי המוצלח שלה. הוא שימש לניוד לוחמים אך היה מוגבל בהישגיו ולא הותיר מורשת אמיתית כמוביל אווירי.
מטוסי המטען והתובלה העיקריים הגיעו רק במהלך מלחמת העולם השנייה. מרביתם היו בתחילה תוצר של הסבת מטוסי נוסעים לנשיאת מטענים.
היה זה ככל הנראה מטוס ה"אראדו AR 232" של הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, שהיה מטוס המטען הראשון שפותח ותוכנן מלכתחילה למטרות תובלה. די מהר אצו בנות הברית ליישר קו עם הנאצים ואמריקה פיתחה את מטוס התובלה DC-3 המוכר לכולנו בתור מטוס ה"דקוטה".
במהלך השנים פותחו מנועים חזקים, כמו מנועי טורבו למטוסים ומנועי סילון עוצמתיים, מה שאפשר עיצוב של מטוסי מטען ייעודיים שהיו יעילים וכבדי מטען באופן חסר תקדים.
ההרקולס C-130 נולד אז והפך עם השנים למטוס המטען והתובלה הבולט בעולם. עד היום הוא משמש כאמת מידה למטוסים הללו ואינספור צבאות מסתמכים עליו כבר יותר מחצי מאה.
מטוסי המטען של ימינו נראים כמטוסי נוסעים שנופחו יותר מדי. הם עצומים ובעלי יכולות נשיאה שלא יאומנו. בין מטוסי המטען הגדולים בעולם בולטים סדרת הגלקסי של לוקהיד, האיירבוס בלוגה והאנטונוב הרוסי העצום AN 225.
הנה מטוסי התובלה והתפתחותם (בעברית):
https://youtu.be/5u22hiC_pes
נחיתת AN-225 אנטונוב, המטוס הכבד בעולם שנושא עליו מטנקים ועד משאיות ענק:
https://youtu.be/cjzsPzhQzg0
מטוס-מסוק תובלה אולטרה מודרני, ה-V22 של בואינג:
https://youtu.be/1NBofz4ZsLk
לוקהיד גלקסי C-5M הענקי ממריא:
https://youtu.be/eCC6ZbZvG8I
ומטוס ההרקולס ששודרג בחיל האוויר ל"שמשון" - ממטוסי התובלה המתקדמים בעולם (עברית):
https://youtu.be/_cPRjZrjb4s?long=yes
איך הומצאה קופסת השימורים?
האם מעניין אתכם איך נולדו השימורים (Canning)?
אז זה התחיל בשנת 1800. במהלך מסעות צבא צרפת נזקק המצביא נפוליאון לפתרון לשימור מזון. הוא נדרש לאמצעי אחסון שיאפשר לו להחזיק אוכל לחייליו במשך זמן רב, מבלי שיתקלקל.
המצביא נפוליאון הציע פרס כספי של 12,000 פרנקים צרפתיים, הון באותם הימים, למי שימצא פתרון יעיל וזול לשימור מזון לזמן רב. קונדיטור צרפתי בשם ניקולא פרנסואה אפר המציא את הפיתרון האידיאלי - שימור מזון באמצעות אטימה שלו בבקבוקים וצנצנות זכוכית עם ואקום, ממש כמו שמפניה או יין.
השיטה של אפר היתה מצוינת, אבל צנצנות הזכוכית היו שבירות מדי ולא התאימו לתנאים של הצבא. החלפה שלהן בקופסאות פח היתה הפתרון המתבקש וכך דווקא מאנגליה הגיעה קופסת השימורים העשויה פח. כדי לפתוח אותה נדרשו החיילים לחתוך את מכסה הקופסה בחרב, כידון או באבנים, אבל 30 שנה לאחר מכן נולד גם פותחן הקופסאות והן הפכו לפופולאריות מאי-פעם.
אגב, כספי הפרס שקיבל אפר עבור ההמצאה איפשרו לו לבנות מפעל לייצור קופסאות שימורים, אך בפלישה של כוחות האויב לצרפת ב-1814, הוא הועלה באש.
הנה ההיסטוריה של שימורי המזון:
https://youtu.be/5jSXPK73pps
אנימציה קצרה המתארת את התהליך:
https://youtu.be/CfErZQh-RSU
מצגת וידאו עם סיפור התחרות של נפוליאון:
https://youtu.be/e_Fe77wbXKg
וסרט תיעודי על תולדות שימור המזון:
https://youtu.be/68y6y8sN4bY?long=yes
מה היה הלוף?
הוא לא היה הכי טעים או הכי מוצלח, אבל הוא האכיל את חיילי ישראל במשך שנים רבות. במוצבים ללא טבח או מטבח מאורגן הוא היה הצלה של ממש וקצת בשר בלב קופסאות תירס מתוק. לא מעט מילואימניקים מפעם זוכרים עד היום את השיטות היותר ופחות מתוחכמות לטגן אותו.
קראו לו לוּף (Loaf) ובמשך שנים רבות הוא היה הבשר המשומר הצה"לי. כשרבים כל כך נאלצים לאכול אותך שנים כה רבות, גם אם זה מקופסת שימורים, אין פלא שאתה הופך לאגדה.
שמו של הלוף בא מקיצור המאכל האנגלי הידוע בתור "כיכר בשר" (meatloaf). למעשה הוא נולד כהמשך, חיקוי או גרסה ישראלית של אביו הקולינרי ממלחמת העולם השנייה, הבּוּליבּיף (Bolibeef).
את אותו בוליביף הכיר הישוב היהודי בארץ ישראל כמנת הקרב של החיילים הבריטים ששהו בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי. מעניין לדעת שבמצור על ירושלים נמנעו מרבית הנצורים לאכול את עודפי הבוליביף שנטשו הבריטים בעיר, כי הבשר היה בשר חזיר והרב גורן אסר על אכילתו.
ועדיין, גם ותיקי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי זכרו את הבוליביף ו"הדליקו" עליו את מפקדי צה"ל וקובעי התפריט הצבאי לעתיד, בגרסה הכשרה כמובן.
כך שכמו הבוליביף, גם הלוף, שכלל לא היה מעדן לאניני טעם, הפך עם השנים לזכרון מלוח-מתוק של תקופה צעירה. מאכל שעד היום מזכיר לרבים סיפורים ורגעים נוסטלגיים של תקופה ואחוות לוחמים.
הנה הלוף הצה"לי שנולד ממנו (עברית):
https://youtu.be/jvoM6FfX07U
וכך הכינו חיילי הצבא הבריטי ארוחה עם הבשר המשומר:
https://youtu.be/lB6QDuJgnmY
כיצד איבדו הבריטים את אמריקה בקרב אחד?
האימפריה הבריטית הייתה הגדולה בתולדות האנושות. היא שלטה בשטח הכי גדול אי-פעם, היה לה את הצי הטוב, החזק והמצויד ביותר בעולם. היא החזיקה את הצבא הכי גדול ואיכותי, עם כלי נשק בשפע וציוד מאמריקה ועד לאיים הבריטיים. אבל טעות אחת, בקרב צ'ספיק (Battle of the Chesapeake), בסתיו של שנת 1781, גרמה לבריטניה סופית לאבד את המושבות האמריקאיות.
הטעות מתרחשת כש-19 ספינות הצי הבריטי, בפיקודו של אדמירל גרייבס, הגיעו ליורקטאון עם אספקה ותגבורת, כדי לסייע לה לעמוד מול וושינגטון העומד לפרוץ אל העיר בראש כוחות האמריקאים. אדמירל גרייבס הבריטי רואה את עשרות אניות של השייטת הצרפתית המנומנמת, כשהן עוגנות בצ'ספיק בשלווה מוחלטת.
אבל האדמירל הבריטי, במקום לנצל את יתרונו ולהפתיע באש את הספינות הצרפתיות, עם המפרשים המקופלים, יוצא להמתין להן לקרב "כמו שנהוג" בלב ים. כשהקרב הזה יתקיים לבסוף, הוא יסתיים בניצחון הצרפתים.
המפלה מנעה מ-7,000 החיילים הבריטים הנצורים ביורקטאון, בפיקודו של גנרל צ'ארלס קוֹרְנווֹלִיס, את הלוגיסטיקה, כלומר האספקה והתגבורות שהם כה נזקקו להם. הכוחות האמריקנים לעומתם, העבירו דרך מפרץ צ'ספיק חיילים ואספקה, מניו יורק אל צבא המהפכנים של ג'ורג' וושינגטון, שפתח במתקפה והכניע את הבריטים שביורקטאון.
התוצאה הייתה תבוסה קשה של קורנווליס וחיילי הצבא הבריטי, כרבע מן הצבא הבריטי ביבשת אמריקה, שנאלצו להיכנע. התבוסה הזו של הצבא הבריטי עתידה להשפיע על מהלך המלחמה כולה.
קרב צ'ספיק, אולי קרב ההכרעה במלחמת העצמאות האמריקאית, מסתיים כשהאימפריה לא זו בלבד שלא מכה את הכוחות החלשים ממנה בהרבה - היא לא מנצלת כמעט אף יתרון שהיה ברשותה ונוחלת מפלה. קשה.
לאחר שיורקטאון נפלה בידי וושינגטון, נפלו בעקבותיה כל שאר המושבות. כשלונות אלה גרמו להתפטרות של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת'. לאחר הבחירות, החליטה הממשלה החדשה בבריטניה לסיים את המלחמה באמריקה.
כך חרצה פקודה בודדת שלא ניתנה, החלטה של אדמירל שלא הבין מה גדולה המשימה שעל כתפיו, את גורל המערכה על המושבה הבריטית באמריקה ובדיעבד אולי את גורל האימפריה הבריטית כולה.
בבוא היום, אי-שם במאה ה-20, יחליפו המושבות הצעירות שיהפכו לאומה האמריקנית את האימפריה הבריטית ויהפכו את ארצות הברית לאומה החזקה בעולם. הבריטים, לעומתה, יילכו עם השנים ויישקעו,ייאבדו את האימפריה שלהם ויהפכו לאומה נורמלית, חזקה אך בביתה פנימה.
הנה סרטון על קרב צ'ספיק:
https://youtu.be/9PATuBE_HiQ
סרטון אנימציה שמציג את הקרב:
http://youtu.be/GHmDnIVK4lQ
ודיון על תפקידו של ג'ורג' וושינגטון בקרב:
https://youtu.be/D2txANHdi3o
איך התפתחה חברת אפל?
חברת אפל הוקמה על ידי כמה יזמים צעירים בגאראז' של ביתם (בחניית הרכב). השניים, סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, הקימו את "אפל מחשבים" ביחד עם רונלד ויין. ווזניאק היה המוח הטכנולוגי, אשף אלקטרוניקה צעיר ומבריק וג'ובס היה צעיר שאפתן ויצירתי, בעל חשיבה שיווקית ויכולת ניהול נדירה.
בתקופה זו עוד לא היו מחשבים אישיים. ווזניאק, כמו חובבי אלקטרוניקה רבים באותו הזמן, התעניין בבניית מחשב משלו ובכתיבה של מערכת הפעלה בשבילו. סטיב ג'ובס הבין את האפשרויות הגלומות בפיתוח מסחרי של מחשב אישי כזה ורתם את ווזניאק למיזם מסחרי של בניית מחשבים ומכירתם. הוא סיכם עם בעל חנות מחשבים מקומית שיבנו עבורו 50 מחשבים כאלו ויקבלו 500 דולר לכל מחשב. השותף השלישי, אגב, מכר את חלקו בחברה תמורת 800 דולר, כיוון שחשש מחובות שעלולים היו להיווצר למיזם..
השניים הלכו מחיל אל חיל. הם יצרו את המחשבים הראשונים בצורה חכמה והסדרה השנייה כבר כללה מחשב שלם ומוכן להפעלה ישר מתוך הקופסה - המחשב הראשון שנמכר כמוצר כזה! - הסדרה הזו של ה"אפל 2" הייתה הצלחה מסחררת ואפל הונפקה בבורסה והפכה את מייסדיה לאנשים עשירים. בהמשך היו הצלחות אדירות, של מחשב המקינטוש ואז ירידות חדות, כשבמהלך שנות ה-90 פוטר ג'ובס מהחברה, שהלכה והידרדרה לאחר מכן. בסוף שנות ה-90 ג'ובס חזר לנהל אותה וברצף מדהים של החלטות ניהוליות והברקות פיתוחיות הוא הביא אותה להיות חברת הטכנולוגיה המובילה בעולם.
כיום נחשבת Apple לחברה המצליחה ביותר בכל הזמנים ולבעלת שווי השוק הגדול ביותר אי-פעם, לאחר שעברה את השווי של טריליון דולר. אך עם מותו של ג'ובס היא הפכה מחברה נערצת, שדרת מאמינים משתרכת אחריה, לחברה עסקית מהשורה, הנאבקת בתחרות גדלה והולכת.
נתחיל מהסוף, הנה הרגע שבו מכריז סטיב ג'ובס על קיצור שמה של חברת אפל ונזכר בהתחלה:
http://youtu.be/x3sg8b5iXO4
תיאור דרכה של אפל:
http://youtu.be/7CPWrK_nnjk
זכרונות מההתחלה של חברת Apple (באנגלית):
http://youtu.be/bv2wAae8tGs
כך הצילו ג'ובס וה-iMac שלו את החברה הקורסת והפכו אותה למצליחה בהיסטוריה:
http://youtu.be/W_kBW_gQ43E
גם ה"אפל סטור" - החנויות של אפל ששינו את עולם הקמעונאות:
https://youtu.be/1qj6qQ-dHWM
וההיסטוריה של מוצרי אפל בין השנים 1976-2010:
http://youtu.be/1Z2D1TUKrKA
לוגיסטיקה (Logistics) היא אחד המרכיבים החשובים ומהיסודות המכריעים ביותר באסטרטגיה הצבאית. אימרה צבאית ידועה ומצוטטת אומרת ש"חובבנים מדברים על אסטרטגיה, מקצוענים - על לוגיסטיקה."
לוגיסטיקה היא העברה של ציוד, אספקה ומידע מנקודת המוצא אל נקודת היעד. בשעת מלחמה, יספר לכם כל לוחם קרבי, חשובה ההזרמה הרציפה של המזון, המים, התחמושת והדלק - לא פחות מפיקוד, שליטה, רוח הקרב או התכניות המבצעיות.
חזק ככל שיהיה, ללא משאבים ותובלה יאבד כל כוח צבאי חלק ניכר מיכולת ההגנה וההתקפה שלו.
מטרת הלוגיסטיקה הצבאית היא למלא את הדרישות של יחידות הצבא הלוחמות. תכנון לוגיסטי נכון מאפשר לכוח הלוחם יעילות מבצעית וכלכלית. היעדר תכנון שכזה, מנגד, יקשה על כל כוח צבאי למצות את יכולותיו ויהפוך אותו איטי ומגושם, עם אספקה חסרה או עודפת ומסרבלת.
קציני לוגיסטיקה הם שקובעים כאן את אופן ומועדי העברת המשאבים והם אחראים על ניהול חלוקתם. הלוגיסטיקה הצבאית כוללת בדרך כלל ניהול שרשרת אספקה וניתוח של התנאים והמשתנים - מהם מנבאים הקצינים האחראים על התכנון והביצוע הלוגיסטי, ההובלה, העלויות, הבלאי, הצריכה והדרישה העתידית לאספקה.
#לוגיסטיקה מנצחת ומפסידה בהיסטוריה
בהיסטוריה לא חסרות דוגמאות של הצלחות וכשלונות לוגיסטיים. אם מצביאים היסטוריים כמו חניבעל, אלכסנדר הגדול והדוכס מוולינגטון היו גאוני אספקה ולוגיסטיקה, כל אחד בתקופתו, הרי שהיו גם כשלונות מפוארים בתחום.
נפוליאון, למשל, שנחשב בדרך כלל עילוי בתכנון הכיבושים שלו. סבל תבוסה גדולה במתקפה על רוסיה. היה זה בין היתר כישלון לוגיסטי חמור ומכריע, שיעמוד לו לרועץ במתקפה הכושלת והתבוסה הקשה שלו ברוסיה.
כשלון לוגיסטי היה גם מהגורמים העיקריים לתבוסה של כוחות מדינות הציר במערכה בצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה. הצבא האיטלקי והגרמני היו מצוידים באופן לקוי והובסו על ידי הצי הבריטי ששלט בים התיכון ופגע בלוגיסטיקה שלהם.
במקרה ההפוך, לוגיסטיקה פגומה הייתה מהסיבות העיקריות שבגללן הובס אותו צבא האימפריה הבריטית החזקה, על ידי כוחותיו הקטנים אך נחושים של וושינגטון, במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית.
כרגע נראה שגם רוסיה עצמה נכשלה, כ-200 שנה אחרי שהביסה את נפוליאון, בכישלון לוגיסטי מרהיב, שהציגה בשלבים הראשונים והכושלים של מלחמתה באוקראינה.
ואגב, נפוליאון הוא זה שטבע את המימרה "הצבא צועד על קיבתו", כלומר לא רק כוחו הצבאי של הצבא הוא שמקדם את מטרות המלחמה, אלא גם המזון והאספקה השוטפת שמועברים אליו בכמות ובזמן הנכונים.
#לוגיסטיקה אזרחית
בעולם העסקי מיועדת הלוגיסטיקה לספק את הנדרש ללקוחות השונים, אם אלה פסי הייצור של החברה, שרשרות אספקה או לקוחות - מחברות עסקיות וארגונים ועד אנשים פרטיים.
בעברית, העברה של מטענים וסחורות והובלתם נקראת "שילוּח" או "שילוּח מטענים". כשהללו מועברים בין מדינות שונות, זהו "שילוּח בינלאומי".
הנה הסבר הלוגיסטיקה בדגש על ימית (עברית):
https://youtu.be/0kcFsQDyTM0
חברת לוגיסטיקה מסחרית מדגימה את העניין (ללא מילים):
https://youtu.be/bjvbFBtnLmo
בישראל, פעילות הלוגיסטיקה של הצבא מרוכזת על ידי חיל הלוגיסטיקה (עברית):
https://youtu.be/PBEp3Zymb98
כתבה על מתנדבים המסייעים ללוגיסטיקה (עברית):
https://youtu.be/dr0UFyJAO44
ופרסומת של חברת לוגיסטיקה:
https://youtu.be/xpydhXtbvbo
בשנת 1812 יצא נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, לכבוש את רוסיה. עטור תהילה ורב נצחונות, אחרי שכבש כמעט את כל אירופה, נפוליאון תקף את רוסיה בראש צבא שמנה כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.
מול צבאו הענק של המצביא הצרפתי עמד הצבא הרוסי, שהיה קטן פי שלושה מצבא נפוליאון. לכן הרוסים, בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב, נאלצו לסגת פנימה. נפוליאון התקדם יותר מ-800 ק"מ אל תוך רוסיה ונותרו לו מעט יותר מ-100 קילומטרים עד מוסקבה.
קוטוזוב, המפקד העליון של הצבא הרוסי, החליט לחסום את דרכו של הצרפתי אל מוסקבה ולנהל את הקרב מולו בשדה קרב, שהיה סמוך לעיירה בורודינו. קרב בורודינו (Borodino battle) עתיד להיות קרב מפתח במלחמת רוסיה-צרפת והקרב הגדול ביותר בפלישת נפוליאון לרוסיה.
קרב הבלימה הזה התקיים ב-7 לספטמבר 1812. מצד אחד עמד הצבא האימפריאלי הרוסי, בהנהגת הגנרל קוטוזוב, שהתארגן היטב לקרב בלימה גורלי. ה"גרנד ארמה", הצבא הצרפתי המתקרב למוסקבה, מגיע לשדה בורודינו בכוח עצום ובפיקודו של נפוליאון בונפרטה תוקף מיד את הצבא הרוסי.
כרבע מיליון חיילים, משני הצדדים, משתתפים בקרב.
הקרב בבורודינו נמשך יום שלם ורק בערב מתחילים להתבהר תוצאותיו. הצבא הצרפתי לא הצליח לחסל את הצבא הרוסי או לעקוף את העמדות הרוסיות ביער אוטצקי. נפוליאון נתן לצבאו פקודה לסגת לעמדותיהם בתחילת הקרב. הצבא הצרפתי עוד יכבוש לבסוף את העמדות העיקריות של הרוסים, אבל ייכשל בחיסול הצבא הרוסי.
נראה שהקרב, עם כ-100 אלף הרוגים בו לשני הצדדים, הסתיים ללא הכרעה ברורה. ההפסד הטקטי והאבידות הגדולות, ביחס לגודל צבאם, יביאו לנסיגה רוסית למחרת. אבל נפוליאון "ינצח רק בנקודות” את הקרב ולראשונה לא יתן מכה צבאית מוחצת לאויב. הוא איבד בקרב 60 אלף מחייליו, כמעט פי 2 מהאבידות הרוסיות.
הנסיגה הרוסית אפשרה לצבא הרוסי להתארגן מחדש. בעוד מיכאיל קוטוזוב, המפקד הרוסי העליון, איבד כ-39 אלף חיילים, האבידות של צבא נפוליאון בקרב הסתכמו בכ-60 אלף איש.
כמה שבועות אחר-כך יצליח נפוליאון לכבוש את מוסקבה ואף להחריבה, אבל לצרפתים לא תהיה הזדמנות של ממש להתאושש מהאבידות הרבות שצברו. כך יצא שבסוף 1812, ועל אף נצחונותיהם בקרב בורודינו ובכיבוש מוסקבה, צבא נפוליאון יושמד כמעט לחלוטין.
עבור הצרפתי גם כיבוש מוסקבה לא ישיג את התוצאות שנפוליאון קיווה להשיג. בסופו של דבר, כשהחורף הרוסי הקשה מגיע, הפלישה לרוסיה הסתיימה בתבוסה צרפתית. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, ידע שלא יצליח לנצח את נפוליאון בקרב צבאי ומצא פתרון מבריק. כוחות הגרילה שלו המתינו לצבא הצרפתי שהחל לסגת ממוסקבה העולה בלהבות וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. החיילים הרוסיים שתקפו ונעלמו, הטרידו את הצבא הצרפתי וגרמו לו אבידות רבות ונזק לוגיסטי רב.
החורף הרוסי עשה את השאר. חיילי שארית צבאו של המצביא הבלתי מנוצח סבלו מהקור ומהמחסור בציוד ובמזון. הם קפאו למוות בהמוניהם ולצבא נפוליאון נגרמו אבידות קשות. הטקטיקן הגאון מצא את עצמו נאלץ לסגת בראש שאריות צבאו המועטות, ולהוביל את מי שנשארו מחייליו בחזרה לצרפת.
העמים, שנוצחו קודם ושועבדו על ידי נפוליאון באירופה, מזהים את חולשתו ומרימים עכשיו ראש וחוזרים לעצמאותם הלאומית. בקרוב הם יביסו את נפוליאון בקרב גדול אחר והקיסר נפוליאון יירד מהשלטון בצרפת.
כך יצא שלמרות ההפסד העצום של הצבא הרוסי בקרב בורודינו, הוא היה לאחד הימים הגדולים בהיסטוריה הצבאית של רוסיה. בפקודתו של קוטוזוב, נסוג הצבא הרוסי, שיותר ממחצית חייליו נהרגו בקרב. כך הצליח המפקד הרוסי החכם לשמר לעצמו כוח, כדי להמשיך ולהתנגד בהמשך המערכה לגאון המלחמה הצרפתי ולהביסו בסופו של דבר, באמצעות לוחמת גרילה ופגיעה בלוגיסטיקה שלו.
כך יצא שבמערכה של נפוליאון עם רוסיה, נוצח הגאון הצבאי הצרפתי על ידי הצבא הרוסי, בראשות האסטרטג הרוסי ובאדיבותו של החורף הקשוח של רוסיה.
הנה סיפורו של הקרב בבורודינו והחלטת קוטוזוב לסגת כדי לשמור להמשך על מחצית צבאו שנותרה בתום יום הקרב:
https://youtu.be/LZBiJ2dhVMI
מוזיאון שמציג את פנורמת הקרב:
https://youtu.be/xH_j7VnRTQE
שיר פטריוטי על המתקפה של נפוליאון על רוסיה:
https://youtu.be/4LXnIPGsveA
המפקד הגרמני עטור התהילה ארווין רומל (Erwin Rommel), היה מהמצביאים הגדולים בהיסטוריה ומי שנחשב ל"כוכב רוק" של שדה הקרב. הוא זכה לתהילה שוב ושוב בשדות הקרב של מלחמת העולם השנייה, מצרפת ועד אפריקה, בה גם זכה לכינוי "שועל המדבר", על שורת ניצחונותיו המבריקים.
הכל הצליח לו. ואנשים ביקשו ממנו חתימות, כמו מכוכב קולנוע. כל זאת, עד שהובס בצפון אפריקה ונעצר בידי מוטגומרי וחייליו, במהלך המירוץ אל המזרח התיכון וארץ ישראל.
זה קרה בקרב התבוסה הגדול שלו ב"אל עלמיין". על הקרב הזה יכתוב מנהיג בריטניה צ'רצ'יל בזיכרונותיו: "לפני אל-עלמיין לא ידענו ניצחון, אחרי אל-עלמיין לא ידענו עוד תבוסה".
התבוסה בקרב, חשוב לומר, לא הייתה רק בזכות יכולותיו הנחותות של רומל מאלו של מונגומרי, המאורגן והמחושב בגנרלים הבריטיים של המלחמה הזו. תרמו לה גם המחסור בדלק ובתחמושת שממנו סבלו הגרמנים בצפון אפריקה, או שמא נאמר בהרחבה הלוגיסטיקה הבעייתית של הכוחות הגרמנים ולפניהם האיטלקים, אל מול הצי הבריטי ששלט בים התיכון.
מה שעוד תרם לניצחון הבריטי ולתבוסה הגרמנית היא גם הבריאות הלקויה של חיילי רומל, שחלקם הגדול, לרבות רומל עצמו, סבלו ממחלת הדיזנטריה. ובל נשכח את פיצוח צופן האינגמה, שחושף מעתה את כל תקשורת הצבא הגרמני בפני הבריטים, מה שמקנה לאחרונים יתרון מודיעיני בלתי נתפס.
יד אלוהים? - החליטו אתם, בכל מקרה ניתן לשער שאלמלא הובס, רומל היה עשוי להביא את היטלר ליהודי ארץ ישראל ולהשמדתם.
לאחר על עלמיין הפך רומל למפקד מערך ההגנה הגדול בהיסטוריה האנושית, "החומה האטלנטית" שהוקמה בחוף צרפת, מערכת ביצורים עצומה שהייתה אמורה לעמוד בפני כל מתקפה. אבל רומל שוב נכשל ובמתקפה המוצלחת של בעלות הברית ב-D day הופל מערך ההגנה הזה, בתוך שעות.
לקראת סוף המלחמה החליט רומל להצטרף לקבוצת הקצינים הגרמנים שניסו להתנקש בהיטלר. המבצע שידוע בשם "קשר העשרים ביולי" נכשל. בניגוד לשותפיו לקשר, שהוצאו להורג בידי המשטר הנאצי, אילץ היטלר את רומל, שנחשב לגיבור בגרמניה, לשים קץ לחייו. הסיבה היא חששם של היטלר ואנשיו, שיואשמו כמי שהרגו גיבור מלחמה גדול. לכן הוצג מותו של רומל לציבור הגרמני כתאונת דרכים. רק אחרי תום המלחמה נודע חלקו בניסיון הכושל לחסל את הדיקטטור הנאצי וכבודו הושב לו ולמשפחתו.
הנה סרטון על רומל:
https://youtu.be/TpsMgKwzOuE
על התבוסה של רומל מול מונטגומרי באל עלמיין (עברית):
https://youtu.be/2PSU_hZcdfE
הקרבות שניהל רומל בצפון אפריקה, עד לתבוסה המוחצת בידי הבריטים:
https://youtu.be/r7A08UAakf4
הבונקר בטוניסיה שממנו ניהל את הקרב האחרון נגד הבריטים:
https://youtu.be/LAgXZ-nzN1s
קטעי סרטים של רומל וחייליו מול חיילי מונטגומרי בצפון אפריקה:
https://youtu.be/mr2Ifej2ark
וסרט תיעודי על תולדות הקרבות של רומל בצפון אפריקה:
https://youtu.be/isMF5Wipi1U?long=yes
אוניית מכולות, או ספינת מכולות (Container ship) היא חוליה מרכזית בתעבורה העולמית והמסחרית.
מדובר בספינת משא, הנושאת מכולות. מכולה היא קופסת מתכת גדולה וחזקה, המיועדת לאחסון סחורות, לצורך של שינוע מטענים והעברה ימית.
אוניות המכולות הן חוליה מרכזית במערכת התעבורה, המשמשת להובלת מטענים. בכל מכולה מטען משלה וכל אונייה כזו יכולה לשאת מאות ואלפי מכולות, כשלעתים אף הרבה יותר.
תובלה ימית היא תחום בו מועברים בעיקר מוצרים וסחורות, שנרכשו בידי סיטונאים ויבואנים מהיצרנים הגדולים. הסחורה הזו מיוצרת במדינות עם המפעלים ואתרי הייצור הגדולים ביותר ובאמצעות מכולות היא מועברת אל מדינות המייבאות אותם לצרכנים.
#ההמצאה
הראשון שחשב על הרעיון הזה, והביא בשנות ה-30 של המאה ה-20 למהפך של ממש בשינוע מטענים בעולם, היה נהג המשאית האמריקאי מלקולם מקלין. זה קרה כשהמתין להטענה הארוכה והמעייפת של המשאית שלו. לפתע עלה בראשו הרעיון שאריזה של מטען כללי במכולות אחידות וסגורות יוכל לקצר ולייעל את הטענת ופריקת המטען ובכך יחסוך הרבה זמן וכסף. במיוחד בהקטנה של כוח האדם הנדרש לתהליך והזמן הרבה שנדרש לטעינה ופריקת החבילות בנמל.
לא בקלות התקבל החידוש היעיל של מקלין. בשנים הראשונות נתקל השינוע במכולות בהתנגדות עזה - הן מצד איגודי העובדים, שפעלו כדי למנוע את הפעלת אוניות המכולות, והן מצד חברות הספנות והרכבות, שהחידוש השפיע על רווחיהן.
אך בתוך מספר שנים שינה השימוש במכולות באופן משמעותי את פני ההובלה הימית ובהמשך על כל הסחר העולמי. אוניות המכולות הורידו באופן חד את עלויות העבודה והשינוע מנמל לנמל.
בימינו מגיע המטען ליעדו בתוך שבועות ספורים. כשאם בעבר עוכבו אוניות מטען כללי לטעינה ופריקה, במשך ימים בכל נמל, כיום ניתן לפרוק ולטעון את אוניות המכולות בתוך מספר שעות קטן.
מכיוון שהמטענים מועברים במכולה כשהם נעולים וחתומים, מוצדק לומר שהמכולות גם תרמו לירידה בגנבות של מטענים וסחורות, שלפני כן היו קלות ורבות יחסית.
הנה אניות המכולות שמחזיקות את המסחר הגלובלי על כתפיהן:
http://youtu.be/FN3VFgG922A
ספינת מכולות ענקית שמגיעה לנמל:
https://youtu.be/EdvxeN8F_24
הובלת ופריקת מכולות:
https://youtu.be/UH4rM_Uit5g
ספינת המכולות העצומה של evergreen:
https://youtu.be/imTMqGXvMFs
האניה הגדולה בעולם היכולה לשאת 80 אלף מכולות:
http://youtu.be/RUfGCngF9DI
וכך מייצרים מכולות:
https://youtu.be/pRC6cTovjsk?long=yes
לוגיסטיקה
בעולם התעופה יש אבחנה ברורה בין מטוסי נוסעים ומטוסי תובלה (Transport aircraft) ומטען (Cargo aircraft), שהם כלי טיס שתכנונם העיקרי מכוון לצרכים של הובלת מטענים ולא נוסעים.
מטוסי התובלה מתאפיינים בתכונות המאפשרות להם להפוך ל"משאיות" של עולם התעופה. תכונות כאלה הן למשל הקרקעית הנמוכה של מטוס התובלה, לעומת הקרקעית הגבוהה יותר של מטוס נוסעים. קרקעית נמוכה במטוסי נוסעים מתאפשרת בזכות הכנפיים העליונות שלהם.
מבדיל אותם ממטוסי נוסעים גם הרוחב המשמעותי של מטוסי המטען, ריבוי הגלגלים, שהקנה למטוסים אלה את היכולת לנחות במסלולי נחיתה קשים ומאולתרים וכמובן - דלת המטען האחורית שמאפשר הזנב הגבוה שלהם ושדרכה אפשר להעמיס כלי רכב, טנקים וכמויות ציוד ענקיות.
#תולדות מטוסי המטען
הובלת נוסעים היא שפרסמה את האווירונים, כתחליף משופר לספינות האוויר הלא בטוחות ששלטו עד אז בשמיים. אך רבים מופתעים ללמוד שבראשית ימי התעופה היה השימוש העיקרי של המטוסים דווקא בהובלת חפצים ומטען.
מטוסי התובלה והמטען החלו כמטוסי דואר אוויר, מטוסים שנשאו מטענים קטנים למרחקים. עם מנועים חלשים מאוד ותעופה מתהווה, המטוסים אז, כמה מדהים להיזכר, נשאו משקל נמוך ביותר ובעיקר התמודדו עם הצורך להרים את עצמם לאוויר.
רשמית, ויקרס ורנון, עם מנועי הרולס רויס שלו, היה מטוס התובלה הראשון בהיסטוריה. בריטניה, אז עוד אימפריה עצומת ממדים ושולטת על חצי עולם, היא שיצרה אותו עבור חיל האוויר המלכותי שלה, כמקביל למטוס ויקרס וימי המוצלח שלה. הוא שימש לניוד לוחמים אך היה מוגבל בהישגיו ולא הותיר מורשת אמיתית כמוביל אווירי.
מטוסי המטען והתובלה העיקריים הגיעו רק במהלך מלחמת העולם השנייה. מרביתם היו בתחילה תוצר של הסבת מטוסי נוסעים לנשיאת מטענים.
היה זה ככל הנראה מטוס ה"אראדו AR 232" של הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, שהיה מטוס המטען הראשון שפותח ותוכנן מלכתחילה למטרות תובלה. די מהר אצו בנות הברית ליישר קו עם הנאצים ואמריקה פיתחה את מטוס התובלה DC-3 המוכר לכולנו בתור מטוס ה"דקוטה".
במהלך השנים פותחו מנועים חזקים, כמו מנועי טורבו למטוסים ומנועי סילון עוצמתיים, מה שאפשר עיצוב של מטוסי מטען ייעודיים שהיו יעילים וכבדי מטען באופן חסר תקדים.
ההרקולס C-130 נולד אז והפך עם השנים למטוס המטען והתובלה הבולט בעולם. עד היום הוא משמש כאמת מידה למטוסים הללו ואינספור צבאות מסתמכים עליו כבר יותר מחצי מאה.
מטוסי המטען של ימינו נראים כמטוסי נוסעים שנופחו יותר מדי. הם עצומים ובעלי יכולות נשיאה שלא יאומנו. בין מטוסי המטען הגדולים בעולם בולטים סדרת הגלקסי של לוקהיד, האיירבוס בלוגה והאנטונוב הרוסי העצום AN 225.
הנה מטוסי התובלה והתפתחותם (בעברית):
https://youtu.be/5u22hiC_pes
נחיתת AN-225 אנטונוב, המטוס הכבד בעולם שנושא עליו מטנקים ועד משאיות ענק:
https://youtu.be/cjzsPzhQzg0
מטוס-מסוק תובלה אולטרה מודרני, ה-V22 של בואינג:
https://youtu.be/1NBofz4ZsLk
לוקהיד גלקסי C-5M הענקי ממריא:
https://youtu.be/eCC6ZbZvG8I
ומטוס ההרקולס ששודרג בחיל האוויר ל"שמשון" - ממטוסי התובלה המתקדמים בעולם (עברית):
https://youtu.be/_cPRjZrjb4s?long=yes
האם מעניין אתכם איך נולדו השימורים (Canning)?
אז זה התחיל בשנת 1800. במהלך מסעות צבא צרפת נזקק המצביא נפוליאון לפתרון לשימור מזון. הוא נדרש לאמצעי אחסון שיאפשר לו להחזיק אוכל לחייליו במשך זמן רב, מבלי שיתקלקל.
המצביא נפוליאון הציע פרס כספי של 12,000 פרנקים צרפתיים, הון באותם הימים, למי שימצא פתרון יעיל וזול לשימור מזון לזמן רב. קונדיטור צרפתי בשם ניקולא פרנסואה אפר המציא את הפיתרון האידיאלי - שימור מזון באמצעות אטימה שלו בבקבוקים וצנצנות זכוכית עם ואקום, ממש כמו שמפניה או יין.
השיטה של אפר היתה מצוינת, אבל צנצנות הזכוכית היו שבירות מדי ולא התאימו לתנאים של הצבא. החלפה שלהן בקופסאות פח היתה הפתרון המתבקש וכך דווקא מאנגליה הגיעה קופסת השימורים העשויה פח. כדי לפתוח אותה נדרשו החיילים לחתוך את מכסה הקופסה בחרב, כידון או באבנים, אבל 30 שנה לאחר מכן נולד גם פותחן הקופסאות והן הפכו לפופולאריות מאי-פעם.
אגב, כספי הפרס שקיבל אפר עבור ההמצאה איפשרו לו לבנות מפעל לייצור קופסאות שימורים, אך בפלישה של כוחות האויב לצרפת ב-1814, הוא הועלה באש.
הנה ההיסטוריה של שימורי המזון:
https://youtu.be/5jSXPK73pps
אנימציה קצרה המתארת את התהליך:
https://youtu.be/CfErZQh-RSU
מצגת וידאו עם סיפור התחרות של נפוליאון:
https://youtu.be/e_Fe77wbXKg
וסרט תיעודי על תולדות שימור המזון:
https://youtu.be/68y6y8sN4bY?long=yes
הוא לא היה הכי טעים או הכי מוצלח, אבל הוא האכיל את חיילי ישראל במשך שנים רבות. במוצבים ללא טבח או מטבח מאורגן הוא היה הצלה של ממש וקצת בשר בלב קופסאות תירס מתוק. לא מעט מילואימניקים מפעם זוכרים עד היום את השיטות היותר ופחות מתוחכמות לטגן אותו.
קראו לו לוּף (Loaf) ובמשך שנים רבות הוא היה הבשר המשומר הצה"לי. כשרבים כל כך נאלצים לאכול אותך שנים כה רבות, גם אם זה מקופסת שימורים, אין פלא שאתה הופך לאגדה.
שמו של הלוף בא מקיצור המאכל האנגלי הידוע בתור "כיכר בשר" (meatloaf). למעשה הוא נולד כהמשך, חיקוי או גרסה ישראלית של אביו הקולינרי ממלחמת העולם השנייה, הבּוּליבּיף (Bolibeef).
את אותו בוליביף הכיר הישוב היהודי בארץ ישראל כמנת הקרב של החיילים הבריטים ששהו בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי. מעניין לדעת שבמצור על ירושלים נמנעו מרבית הנצורים לאכול את עודפי הבוליביף שנטשו הבריטים בעיר, כי הבשר היה בשר חזיר והרב גורן אסר על אכילתו.
ועדיין, גם ותיקי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי זכרו את הבוליביף ו"הדליקו" עליו את מפקדי צה"ל וקובעי התפריט הצבאי לעתיד, בגרסה הכשרה כמובן.
כך שכמו הבוליביף, גם הלוף, שכלל לא היה מעדן לאניני טעם, הפך עם השנים לזכרון מלוח-מתוק של תקופה צעירה. מאכל שעד היום מזכיר לרבים סיפורים ורגעים נוסטלגיים של תקופה ואחוות לוחמים.
הנה הלוף הצה"לי שנולד ממנו (עברית):
https://youtu.be/jvoM6FfX07U
וכך הכינו חיילי הצבא הבריטי ארוחה עם הבשר המשומר:
https://youtu.be/lB6QDuJgnmY
האימפריה הבריטית הייתה הגדולה בתולדות האנושות. היא שלטה בשטח הכי גדול אי-פעם, היה לה את הצי הטוב, החזק והמצויד ביותר בעולם. היא החזיקה את הצבא הכי גדול ואיכותי, עם כלי נשק בשפע וציוד מאמריקה ועד לאיים הבריטיים. אבל טעות אחת, בקרב צ'ספיק (Battle of the Chesapeake), בסתיו של שנת 1781, גרמה לבריטניה סופית לאבד את המושבות האמריקאיות.
הטעות מתרחשת כש-19 ספינות הצי הבריטי, בפיקודו של אדמירל גרייבס, הגיעו ליורקטאון עם אספקה ותגבורת, כדי לסייע לה לעמוד מול וושינגטון העומד לפרוץ אל העיר בראש כוחות האמריקאים. אדמירל גרייבס הבריטי רואה את עשרות אניות של השייטת הצרפתית המנומנמת, כשהן עוגנות בצ'ספיק בשלווה מוחלטת.
אבל האדמירל הבריטי, במקום לנצל את יתרונו ולהפתיע באש את הספינות הצרפתיות, עם המפרשים המקופלים, יוצא להמתין להן לקרב "כמו שנהוג" בלב ים. כשהקרב הזה יתקיים לבסוף, הוא יסתיים בניצחון הצרפתים.
המפלה מנעה מ-7,000 החיילים הבריטים הנצורים ביורקטאון, בפיקודו של גנרל צ'ארלס קוֹרְנווֹלִיס, את הלוגיסטיקה, כלומר האספקה והתגבורות שהם כה נזקקו להם. הכוחות האמריקנים לעומתם, העבירו דרך מפרץ צ'ספיק חיילים ואספקה, מניו יורק אל צבא המהפכנים של ג'ורג' וושינגטון, שפתח במתקפה והכניע את הבריטים שביורקטאון.
התוצאה הייתה תבוסה קשה של קורנווליס וחיילי הצבא הבריטי, כרבע מן הצבא הבריטי ביבשת אמריקה, שנאלצו להיכנע. התבוסה הזו של הצבא הבריטי עתידה להשפיע על מהלך המלחמה כולה.
קרב צ'ספיק, אולי קרב ההכרעה במלחמת העצמאות האמריקאית, מסתיים כשהאימפריה לא זו בלבד שלא מכה את הכוחות החלשים ממנה בהרבה - היא לא מנצלת כמעט אף יתרון שהיה ברשותה ונוחלת מפלה. קשה.
לאחר שיורקטאון נפלה בידי וושינגטון, נפלו בעקבותיה כל שאר המושבות. כשלונות אלה גרמו להתפטרות של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת'. לאחר הבחירות, החליטה הממשלה החדשה בבריטניה לסיים את המלחמה באמריקה.
כך חרצה פקודה בודדת שלא ניתנה, החלטה של אדמירל שלא הבין מה גדולה המשימה שעל כתפיו, את גורל המערכה על המושבה הבריטית באמריקה ובדיעבד אולי את גורל האימפריה הבריטית כולה.
בבוא היום, אי-שם במאה ה-20, יחליפו המושבות הצעירות שיהפכו לאומה האמריקנית את האימפריה הבריטית ויהפכו את ארצות הברית לאומה החזקה בעולם. הבריטים, לעומתה, יילכו עם השנים ויישקעו,ייאבדו את האימפריה שלהם ויהפכו לאומה נורמלית, חזקה אך בביתה פנימה.
הנה סרטון על קרב צ'ספיק:
https://youtu.be/9PATuBE_HiQ
סרטון אנימציה שמציג את הקרב:
http://youtu.be/GHmDnIVK4lQ
ודיון על תפקידו של ג'ורג' וושינגטון בקרב:
https://youtu.be/D2txANHdi3o
חברת אפל הוקמה על ידי כמה יזמים צעירים בגאראז' של ביתם (בחניית הרכב). השניים, סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, הקימו את "אפל מחשבים" ביחד עם רונלד ויין. ווזניאק היה המוח הטכנולוגי, אשף אלקטרוניקה צעיר ומבריק וג'ובס היה צעיר שאפתן ויצירתי, בעל חשיבה שיווקית ויכולת ניהול נדירה.
בתקופה זו עוד לא היו מחשבים אישיים. ווזניאק, כמו חובבי אלקטרוניקה רבים באותו הזמן, התעניין בבניית מחשב משלו ובכתיבה של מערכת הפעלה בשבילו. סטיב ג'ובס הבין את האפשרויות הגלומות בפיתוח מסחרי של מחשב אישי כזה ורתם את ווזניאק למיזם מסחרי של בניית מחשבים ומכירתם. הוא סיכם עם בעל חנות מחשבים מקומית שיבנו עבורו 50 מחשבים כאלו ויקבלו 500 דולר לכל מחשב. השותף השלישי, אגב, מכר את חלקו בחברה תמורת 800 דולר, כיוון שחשש מחובות שעלולים היו להיווצר למיזם..
השניים הלכו מחיל אל חיל. הם יצרו את המחשבים הראשונים בצורה חכמה והסדרה השנייה כבר כללה מחשב שלם ומוכן להפעלה ישר מתוך הקופסה - המחשב הראשון שנמכר כמוצר כזה! - הסדרה הזו של ה"אפל 2" הייתה הצלחה מסחררת ואפל הונפקה בבורסה והפכה את מייסדיה לאנשים עשירים. בהמשך היו הצלחות אדירות, של מחשב המקינטוש ואז ירידות חדות, כשבמהלך שנות ה-90 פוטר ג'ובס מהחברה, שהלכה והידרדרה לאחר מכן. בסוף שנות ה-90 ג'ובס חזר לנהל אותה וברצף מדהים של החלטות ניהוליות והברקות פיתוחיות הוא הביא אותה להיות חברת הטכנולוגיה המובילה בעולם.
כיום נחשבת Apple לחברה המצליחה ביותר בכל הזמנים ולבעלת שווי השוק הגדול ביותר אי-פעם, לאחר שעברה את השווי של טריליון דולר. אך עם מותו של ג'ובס היא הפכה מחברה נערצת, שדרת מאמינים משתרכת אחריה, לחברה עסקית מהשורה, הנאבקת בתחרות גדלה והולכת.
נתחיל מהסוף, הנה הרגע שבו מכריז סטיב ג'ובס על קיצור שמה של חברת אפל ונזכר בהתחלה:
http://youtu.be/x3sg8b5iXO4
תיאור דרכה של אפל:
http://youtu.be/7CPWrK_nnjk
זכרונות מההתחלה של חברת Apple (באנגלית):
http://youtu.be/bv2wAae8tGs
כך הצילו ג'ובס וה-iMac שלו את החברה הקורסת והפכו אותה למצליחה בהיסטוריה:
http://youtu.be/W_kBW_gQ43E
גם ה"אפל סטור" - החנויות של אפל ששינו את עולם הקמעונאות:
https://youtu.be/1qj6qQ-dHWM
וההיסטוריה של מוצרי אפל בין השנים 1976-2010:
http://youtu.be/1Z2D1TUKrKA
מהי מפלצת הים הכספי?
חצי כלי טיס וספק כלי שיט, "מפלצת הים הכספי" היה הכינוי האמריקאי שניתן ל-KM, סוג של אקרנופלן (Ekranoplan) ענקי, מטוס אפקט הקרקע (אפקט שנסביר עוד מעט).
האקרנופלן היא משפחה של כלי טיס הדומים למטוס, אך טסים בסמוך לפני המים או הקרח, בזכות כרית אוויר שנוצרת בינם לפני המים.
כלי הטיס הללו נועדו לנוע במהירות וביעילות על פני המים, ובגובה נמוך, כדי שלא להתגלות על ידי מערכות הרדאר של האוייב.
נחזור ל"מפלצת הים הכספי". אורכה היה 100 מטרים, משקל של 540 טון ומהירות שמגיעה ל-400 קילומטרים לשעה.
צבא ברית המועצות, מי שיצרה אותם, השתמש באקרופלנים לתובלה מהירה של ציוד. שנבין - על אקרנופלן אחד ניתן היה להעמיס עד 100 טון של מטען.
את "מפלצת הים הכספי", שלאחר המלחמה התגלתה כסוג של אקרנופלן, ראו תצפיות של האמריקאים במהלך המלחמה הקרה, באימוני הצבא הסובייטי בים הכספי. במודיעין האמריקאי צפו בעניין בעצמים ענקיים הנעים במהירות על פני המים ומישהו שראה את כלי הטיס המוזר והענקי שנראה כאילו כנפיו קוצצו, נתן לו את כינוי ה"מפלצת".
על אף הנסיונות הרבים של צבא ברית המועצות, הסתבר שפיתוח האקרנופלנים אינו כדאי מבחינה כלכלית והם לא שרדו אל מול המטוסים וכלי הטיס הרגילים.
האקרנופלן טס בזכות אפקט הקרקע, שלפיו מואט קצב הירידה של המטוס, קצת לפני הנגיעה בקרקע, בשל כרית אוויר הנוצרת בינו לבין הקרקע.
הנה סיפורו של אקרנופלן, או "מפלצת הים הכספי" (עברית):
https://youtu.be/Kz0zXY8PWFY
כך פותח האקרנופלן על ידי הסובייטים:
http://youtu.be/Wy0UNvL37vo
האקרנופלן שכונה על ידי האמריקאים "המפלצת של הים הכספי":
http://youtu.be/V8Nu94khHoo
זוהי המפלצת של הים הכספי:
https://youtu.be/hy4dRFbNnXg?long=yes
הסיפור של ה-Ekranoplans:
https://youtu.be/yVdH_dYlVB8?long=yes
סרטון תיעודי שמספר כיצד גילו אותו האמריקאים וכיצד פעל:
https://youtu.be/7Hv2dsVkA38?long=yes
וסרט רוסי אותנטי של "המפלצת" ומפתחיה:
http://youtu.be/VjyY3EFzXJI?long=yes
חצי כלי טיס וספק כלי שיט, "מפלצת הים הכספי" היה הכינוי האמריקאי שניתן ל-KM, סוג של אקרנופלן (Ekranoplan) ענקי, מטוס אפקט הקרקע (אפקט שנסביר עוד מעט).
האקרנופלן היא משפחה של כלי טיס הדומים למטוס, אך טסים בסמוך לפני המים או הקרח, בזכות כרית אוויר שנוצרת בינם לפני המים.
כלי הטיס הללו נועדו לנוע במהירות וביעילות על פני המים, ובגובה נמוך, כדי שלא להתגלות על ידי מערכות הרדאר של האוייב.
נחזור ל"מפלצת הים הכספי". אורכה היה 100 מטרים, משקל של 540 טון ומהירות שמגיעה ל-400 קילומטרים לשעה.
צבא ברית המועצות, מי שיצרה אותם, השתמש באקרופלנים לתובלה מהירה של ציוד. שנבין - על אקרנופלן אחד ניתן היה להעמיס עד 100 טון של מטען.
את "מפלצת הים הכספי", שלאחר המלחמה התגלתה כסוג של אקרנופלן, ראו תצפיות של האמריקאים במהלך המלחמה הקרה, באימוני הצבא הסובייטי בים הכספי. במודיעין האמריקאי צפו בעניין בעצמים ענקיים הנעים במהירות על פני המים ומישהו שראה את כלי הטיס המוזר והענקי שנראה כאילו כנפיו קוצצו, נתן לו את כינוי ה"מפלצת".
על אף הנסיונות הרבים של צבא ברית המועצות, הסתבר שפיתוח האקרנופלנים אינו כדאי מבחינה כלכלית והם לא שרדו אל מול המטוסים וכלי הטיס הרגילים.
האקרנופלן טס בזכות אפקט הקרקע, שלפיו מואט קצב הירידה של המטוס, קצת לפני הנגיעה בקרקע, בשל כרית אוויר הנוצרת בינו לבין הקרקע.
הנה סיפורו של אקרנופלן, או "מפלצת הים הכספי" (עברית):
https://youtu.be/Kz0zXY8PWFY
כך פותח האקרנופלן על ידי הסובייטים:
http://youtu.be/Wy0UNvL37vo
האקרנופלן שכונה על ידי האמריקאים "המפלצת של הים הכספי":
http://youtu.be/V8Nu94khHoo
זוהי המפלצת של הים הכספי:
https://youtu.be/hy4dRFbNnXg?long=yes
הסיפור של ה-Ekranoplans:
https://youtu.be/yVdH_dYlVB8?long=yes
סרטון תיעודי שמספר כיצד גילו אותו האמריקאים וכיצד פעל:
https://youtu.be/7Hv2dsVkA38?long=yes
וסרט רוסי אותנטי של "המפלצת" ומפתחיה:
http://youtu.be/VjyY3EFzXJI?long=yes
