» «
לוויין
למה משמשים הלוויינים?



הלוויין הוא כל גוף בשמיים המלווה כוכב אחר, כלומר נע במסלול מסביב לכוכב. לכדור הארץ למשל, יש את הירח - הוא הלוויין הטבעי שלנו. אבל מוכרים יותר הם הלוויינים המלאכותיים, מעשה ידי אדם. כיום יש מעל 3000 לוויינים מלאכותיים בחלל. לוויינים כאלה מפותחים ומיוצרים למטרות שונות.

הנה כמה סוגי לוויינים בחלל:

לווייני תקשורת - נושאים ציוד המיועד לתקשורת, העברת שיחות טלפון, ערוצי טלוויזיה ורדיו ועוד.

לווייני מחקר - נושאי ציוד שמטרתו מחקר מדעי ותעשייתי.

לווייני ריגול - שמצלמים ועוקבים אחרי תנועות צבא ותעשייה של מדינות שונות בעולם, כדי לרגל ולהשיג מידע שקשה להשיג באמצעים אחרים.

לווייני למעקב אחרי מזג האוויר - הם מספקים את תחזיות מזג האוויר, עוקבים אחרי תופעות מזג אוויר והשפעות של האדם על מזג האוויר.


הנה סרטון באנגלית על ההיסטוריה של הלוויינים:

http://youtu.be/DFIXfcL43_4?t=8s


והנה בעברית, הלוויין הישראלי אופק 9 ששוגר לפני כמה שנים:

http://youtu.be/BNIPBe1h6NQ


הנה סרטון על הלוויינים שפותחו לצורך מעקב וחיזוי מזג האוויר:

http://youtu.be/pgnpZ9SnEAw
לוויין מטאורולוגי
מהו הלוויין המטאורולוגי?



אם בעבר שימשו לתחזיות מזג האוויר כדורים פורחים, כיום הלוויין ממלא את מקומם. את תמונות הלוויין למידע מטאורולוגי אנו מכירים כיום מתחזיות מזג האוויר שבטלוויזיה ולצד המפות הן משמשות ככלי החשוב ביותר להצגת התחזית.

לוויין מטאורולוגי הוא כיום אמצעי חיזוי ראשון במעלה של מזג האוויר. על אף שהאנושות לעולם לא תצליח לחזות במדויק את מזג האוויר ובמיוחד לא זמן רב מראש, מאפשר הלוויין המטאורולוגי איסוף של נתונים רבים שקשה לאסוף באמצעים אחרים. בלוויין משמש בין השאר גם ראדאר משקעים שמאפשר לאסוף נתונים על משקעים בעולם כולו. בזכות מכ"ם המשקעים הלוויין יודע לספק מידע בזמן אמת של הממטרים במקומות שונים בעולם.

את נתוני הלוויין מקבלת תחנת קליטה לנתוני הלוויין. היא מוצבת על הקרקע ובה נאסף החומר הרב שצובר הלוויין ומנותח לשם יצירת התחזית המעודכנת של מזג האוויר.


הנה תיאור המשימות של הלוויינים המטאורולוגיים:

http://youtu.be/9MAjBrZXh1s


והנה סרטון על לוויינים מטאורולוגיים:

http://youtu.be/nQbuYhSPV6M?t=2m40s
GPS
איך עובד GPS? איך פועלת מערכת המיקום GPS?



ב-1978 הושקה מערכת הלוויינים שמאפשרת מיקום מדויק של כל פינה בעולם. 24 הלוויינים הללו ממוקמים בגובה של כ-15 אלף קילומטרים מעל פני כדור הארץ. הצלבת המרחק שבו אנו נמצאים ביחס לכל לוויין שמעלינו, היא שמאפשרת לנו לדעת בדיוק את מיקומנו על כדור הארץ.

מערכת ה-GPS, מערכת המיקום הגלובלית, או בשמה הנכון GPSS, מאפשרת לכל אחד מאיתנו למצוא את מקומו המוחלט, בדיוק של מטרים בודדים, ולנווט את דרכו לכל מיקום מדויק אחר בעולם, באמצעות שידור וקליטה של מידע ה-GPS. בנוסף ללוויינים יש גם תחנות קרקע המאפשרות תיקונים ועדכונים למערכת הלוויינים המשוכללת אך העמוסה הזו.


כך עובד ה-GPS:

http://youtu.be/xdCpgjnmDOg


סרטון שמסביר את עקרון הפעולה של מערכות ה-GPS:

https://youtu.be/0rR24Y-KrOA


והנה סרטון שמסביר את נושא ה-GPS כחלק מתורת היחסות של איינשטיין:

http://youtu.be/4GFoZpRC6aE?t=2m10s
מהירות מילוט
למה צריך טילים כדי להוציא לוויינים לחלל?



ללוויינים אין יכולת לפתח מהירות גבוהה מספיק כדי לצאת מגבולות האטמוספירה. הם זקוקים למהירות מילוט מספקת. מהירות המילוט היא המהירות הנדרשת לגוף כלשהו כדי שיוכל להשתחרר משדה הכבידה של גרם שמימי, במקרה שלנו מכוח המשיכה של כדור הארץ. לכן דרושים טילים בעלי מהירות גבוהה כדי להוציא את הלוויינים אל מחוץ לאטמוספרה.


הנה טיל שיוצר את מהירות המילוט הדרושה כדי להשתחרר משדה הכבידה של כדור הארץ:

http://youtu.be/5v7SeAYumoI


שיגור לוויין הביון הישראלי "אופק 10":

http://youtu.be/lx7SdH31Gbs

לוויינים

יירוט
איך מיירטים לוויינים בחלל?



ללוויינים יש יכולת להיות כלי ריגול מצוין נגד צבאות ומדינות. מדינות רבות מפתחות כיום נשק ליירוט לוויינים בעת מלחמה. יירוט כזה אינו פשוט, שכן הטילים שנורים לעבר הלוויין צריכים להיות בעלי מהירות שתאפשר את מהירות המילוט הדרושה ליציאה מהאטמוספירה ובעלי יכולת למצוא ולהשמיד את הלוויין בחלל.


הנה סרטון שמציג את הטכנולוגיה הצבאית הדרושה כדי ליירט לוויין מחוץ לכדור הארץ:

http://youtu.be/DvvCXctsCPY

טלסטאר
מה לביטלס בשידור הלוויין העולמי הראשון?
מתי התקיים שידור הלוויין הראשון לכל העולם?
איך החל הלוויין לשדר לכל העולם?


קראו לו ארתור סי קלארק והאו פרסם באוקטובר 1945 במגזין הבריטי "עולם האלחוט” מאמר על "ממסרים מחוץ לכדור הארץ". קלארק תיאר בו רעיון לגבי לוויינים מלאכותיים שישמשו להעברת אותות רדיו. זה היה האות להמצאת לוויין התקשורת. בשנות ה-60 החלו לווייני תקשורת להישלח לחלל. לוויין התקשורת הפעיל הראשון ששימש לתמסורת ישירה של שידורים היה “טלסטאר” (Telstar).

שידור הלוויין הראשון התקיים בתאריך ה-25 ביוני 1967. במהלכו שודרה תכנית הטלוויזיה הראשונה בהיסטוריה ל-26 מדינות 400 מליון צופים. לתכנית של ה-BBC קראו "Our World” והיא הציגה שירים וקטעים שהעבירו מדינות שונות להפקה. במהלך השידור ההיסטורי שודר השיר “All You Need Is Love” (בעברית "אהבה היא כל מה שאתם צריכים”) שנכתב במיוחד לתכנית ובוצע על ידי הלהקה הפופולארית ביותר בעולם באותם ימים, הביטלס. הלחין אותו ג'ון לנון, אבל כרגיל אצל הביטלס, הוא נרשם על שם לנון ומקרטני. המסר שבחרו הביטלס להעביר לעולם נבחר בקפידה והותאם לדור “ילדי הפרחים” ולימים שבהם התנהלה מלחמה קרה ומלחמה חמה בוייטנאם.

השיר שכולל לווי תזמורתי לכל אורכו נפתח בהמנון צרפת, "לה מארסֵיֶיז”. לאחר מכן מצטרפים לתזמורת שמלווה אותו בחגיגיות ובכובד לא אופייני חברי הלהקה. הביטלס שראו באירוע לא פחות גם אירוע בריטי לאומי, הזמינו להשתתף בשיר זמרים ומוסיקאים בריטיים חשובים באותה התקופה (במקרה גם חבריהם הטובים) והללו מצטרפים לשירת הפזמונים החוזרים. בין ענקי הרוק והזמרים שמשתתפים ביחד עם הביטלס היו מיק ג’אגר וקית’ ריצ'רדס מה”אבנים המתגלגלות”, ענק הגיטרה אריק קלפטון, הזמרת מריאן פיית'פול, השחקנית והסופרת ג'יין אשר ועוד.


הנה קטע מהשיר All You Need Is Love בשידור הלוויין הראשון:

https://youtu.be/t5ze_e4R9QY


והנה ביצוע מקסים לשיר מהסרט המקסים "מעבר ליקום", שמבוסס על שירי הביטלס:

https://youtu.be/10TDlUVGwMk
ספוטניק 1
מה היה ספוטניק 1 ובמה הוא היה החלוץ בחלל?



ספוטניק 1 היה שמו של הלוויין הראשון בחלל ובעצם של החללית הראשונה בהיסטוריה. הוא שוגר על ידי ברית המועצות והיה הלוויין הראשון בתוכנית ספוטניק ובחלל בכלל. הלוויין ספוטניק שוגר ב-4 באוקטובר 1957 ולמעשה החל את המירוץ לחלל שבין המעצמות - ארצות הברית וברית המועצות.

המשדר של הלוויין ספוטניק 1 פעל במשך כשבועיים וחדל לשדר רק כשהסוללות שהיו בו נגמרו לחלוטין.


הנה סרטון על שיגורו של הלוויין הראשון בעולם - ספוטניק 1:

http://youtu.be/qvPzUAeWZZY


והנה כל הסיפור של ספוטניק 1:

http://youtu.be/Xw57VErRjA8


והנה מעט על המשימות של הספוטניק 1:

http://youtu.be/9Gn8J-7M3NY
איטנרנט מהיר במטוסים
איך פועל האינטרנט במטוסים?



מקומות ציבוריים רבים מציעים כיום אינטרנט מהיר בחיבור אלחוטי, אך בעוד שהתקנת אינטרנט על פני האדמה היא פשוטה, אינטרנט במטוסים (In-flight Internet) הוא עניין מורכב הרבה יותר. הרי מטוסים עוברים ממדינות למדינות ובדרך כלל הם מרוחקים מרשתות סלולאריות מקומיות, קל וחומר מחיבור חוטי לרשת.

איך בכל זאת שומרים על התפיסה של מתן גישה לאינטרנט תמיד ובכל מקום?

השיטה היא להתקין במטוסים חיבור לאינטרנט באמצעות לוויין ומערך שרתים שיאפשרו לנוסעים לגלוש ברשת בזמן הטיסה. כיום מגיע השירות של האינטרנט הלווייני לכיסוי של מרבית חלקי הגלובוס וכך יכולים הנוסעים להשתמש באינטרנט, כמעט ללא הפרעה.

איך המטוס קולט תמיד את הלוויין? - אז זהו שהוא לא. המטוס טס ובכל שלב שבו הוא מתרחק מהלוויין "שלו", מוצאת לו מערכת בקרה אלקטרונית שבמרכז בקרה העוקב אחרי המטוס, את הלוויין המתאים ביותר, בהתאם למיקומו של המטוס.

גם האנטנה שבמטוס היא חתיכת טכנולוגיה. במהלך הטיסה מופנית האנטנה כל הזמן אל הלוויין המתאים ביותר. בכל כמה שניות מודדת המערכת ששולטת בה את עוצמת האותות מהלוויין ומזיזה את האנטנה לזווית הטובה ביותר, על מנת שהאות יישאר בעוצמה המרבית.

המערכת הזו חכמה ומהירה מאוד והיא יודעת להתגבר על רוחות, עננים ומערבולות אוויר. היא גם מנוהלת עם הגדרות אוטומטיות של בטיחות. כך למשל, לא תאפשר מערכת הבקרה לנוסעים להתחבר לאינטרנט, אם המטוס לא נמצא בגובה של 3 קילומטרים (10,000 רגל). הסיבה היא שהשימוש במחשבים במטוס אסור במהלך ההמראה והנחיתה.


כך פועל איטנרנט מהיר במטוסים:

https://youtu.be/hp7nAImyFqU


מצגת וידאו שמציגה את הטכנולוגיה המקוונת למטוסים:

https://youtu.be/NwV4AHEviSA


והנה הסבר שעוסק גם בתקשורת הווייפיי שבתוך המטוס:

https://youtu.be/XHBwx728DRM


טיסה מסלולית
איך לוויינים מקיפים את כדור הארץ?



הסיבה שלוויינים מקיפים את הכוכב היא שהם נופלים.. כן, לוויינים (גם הירח הוא לוויין) נוטים להקיף גוף בעל מסה גדולה כמו כוכב בשל כוח הכבידה בגלל שהם למעשה נופלים. הלווין או הירח "נופלים” כל הזמן אל כדור הארץ. אך אם יש להם גם מהירות אופקית, הרי שבשילוב עם כוח הכבידה שכדור הארץ מפעיל עליהם, הם נוטים "להמשיך וליפול” עוד ועוד, מה שאומר שהם ממשיכים להסתובב סביב כדור הארץ. קוראים לזה "טיסת חלל מסלולית".

כדי ליצור את המהירות האופקית של לוויינים מלאכותיים למשל, ולהכניסם לטיסה מסלולית כזו, מסביב לגרם שמימי, יש להאיץ את הטיל או החללית למהירות של כ-28,000 קילומטרים לשעה, או כ-7.8 קילומטרים לשנייה.


הנה הסבר:

http://youtu.be/tAUXIEr-VzM?t=12s
מהי פסולת חלל?



בחודש נובמבר 2008 ביצעה האסטרונאוטית היידי סטפנישין פייפר עבודות תיקון ואחזקה בתחנת החלל הבינלאומית. באמצע עבודתה בהליכת חלל, מחוץ לתחנת החלל, גילתה האסטרונאוטית שהיא לא קשרה את תרמיל הכלים שלה. בכל מקרה אחר, יתכן שהיו עוברים על כך לסדר היום, אבל תרמיל הכלים הלא קשור נפל ממקומו וריחף הרחק בחלל. מעולם לפני כן לא אבד עצם כה גדול במהלך פעילות חלל של אסטרונאוט בודד.

תרמיל הכלים הזה הצטרף לבעיה עולמית שיצר המין האנושי בחלל. מדובר בפסולת חלל (Space junk או Space Debris). אלו עצמים מעשי ידי אדם שיצאו משימוש, מרחפים בחלל ומרחפים במסלול סביב כדור הארץ.

פסולת החלל מורכבת מעצמים מעשי ידי אדם, שנמצאים במסלול סביב כדור הארץ, לאחר שיצאו משימוש. הללו מגוונים מאוד בהרכב שלהם: מלוויינים שסיימו את פעולתם בחלל, חלקים של משגרי חלליות ולוויינים וחלליות, חלקים של מנועי משגרים, נוזלי קירור מחלליות ועד לרסיסי צבע, אבק ועוד.

תחנת החלל הבינלאומית וחלק מכלי הרכב החלליים, מכוסים בשכבת מגן מיוחדת השומרת עליהם מהתנגשות עם פסולת חלל. אבל הסכנה של התנגשות בין כלי טיס חלליים לפסולת חלל היא אמיתית וקשה. התנגשות עם פסולת חלל עלולה לגרום לנזק לתחנות חלל וכלי רכב חלליים. נזקים שכרוכים בהפסדים כספיים עצומים, ביטול משימות חשובות וכמובן, לאובדן של חיי אסטרונאוטים. לא פחות מכך מדאיג את תעשיית החלל הוא מה שקרוי "סינדרום קסלר". זוהי קביעה מדעית שאומרת שכל התנגשות כזו תייצר פסולת חלל נוספת, שתגדיל עוד יותר את הסיכון בעתיד.

יתר על כן, על אסטרונאוטים המבצעים פעילות מחוץ לחללית, כלל לא ניתן להגן מסכנות פגיעת פסולת החלל והם החשופים ביותר לסכנה. משום כך רואים בכל "הליכת חלל" פעולה בעלת פוטנציאל סיכון לא קטן.

באופן כללי, רובנו נוטים לתפוס את החלל כריק, מקום שאין בו כלום. אבל האמת היא שהחלל אינו ריק לחלוטין. חוץ מפסולת החלל יש בו כמויות של אסטרואידים ומטאורים, שנעים במהירויות עצומות לכל כיוון.

עד היום, הושקעו מרבית המאמצים להתמודדות עם פסולת חלל בפיתוח של אמצעי זהירות למניעת התנגשות בה. כדי שלא יכנסו לשדה הפסולת, יש לנאס"א כיום את היכולת להסיט לוויינים ממסלולם בחלל. יכולת זו מצטרפת לטכנולוגיה שפותחה שם, המאפשרת למהנדסים של נאס"א לעקוב אחרי רסיסי פסולת בחלל.

גם מניעה של היווצרות פסולת נוספת היא נושא ששוקדים עליו בתעשיית החלל, אבל ברור לכל שלא ניתן למנוע תקלות, תאונות או השמדה ונזק לא מתוכננים של ציוד חלל.

ניקוי של פסולת מהחלל, לעומת זאת, הוא תחום הרבה יותר מורכב. שיטות שונות נשקלות ונעשים ניסויים, מורכבים יותר ופחות. רעיון שנבחן היטב הוא הסטה של לוויינים שיצאו מכלל שימוש, ממסלולם, ושריפה שלהם, על ידי הכנסתם לאטמוספירה של כדור הארץ. רעיון נוסף הוא יצירה של "בית קברות חללי", אזור בחלל שבו לא קיימת פעילות לוויינים ואליו יורחקו לוויינים וחלליות שיצאו מכלל שימוש. רעיונות דמיוניים נוספים הם גוררי זבל, מעין מטאטאי-לייזר שידחפו רסיסי זבל זעירים למסלולים שבהם ידעכו מהר יותר, או גושי ענק של ארוג'ל שיספחו אליהם רסיסים שיפגעו בהם ובשלב מסוים יפלו לאטמוספירה ויישרפו.

לאחרונה הודיע יזם יפני על הקמת חברה לניקוי החלל מהפסולת שהצטברה בו. לטענתו יש לו שיטות ורעיונות חדשניים משלו, אבל המדענים מטילים ספק ביכולתו לפתור את הבעיה בקלות רבה.


הנה סיפורה של פסולת החלל:

https://youtu.be/JktgH0oSa1Q


הפסולת הזו יכולה לגרום לנזקים של ממש ולאובדן חיים וציוד יקר ערך:

https://youtu.be/JqSPVISfIMU


מצב פסולת החלל כיום:

https://youtu.be/wPXCk85wMSQ


סכנות של התרסקות על פני כדור הארץ:

https://youtu.be/JqSPVISfIMU


והנה סרט תיעודי על חלל שמציג יפה את סוגיית פסולת החלל:

https://youtu.be/9cd0-4qOvb0?long=yes
מהי הקרטוגרפיה?



קרטוגרפיה היא תורת ציור המפות. בעבודה זו עורכים, מציירים, מעבדים ומדפיסים מפות גאוגרפיות מסוגים שונים. לפני מאות שנים היו המפות מאד לא מדויקות במונחים של היום, אך הן עוצבו כמעט כיצירות אמנות. הן היו מסוגננות ומקושטות, היו עליהן איורים יפים של ספינות, יצורי ים קסומים ועוד. בהמשך השנים הפכו המפות למסוגננות פחות ומדויקות יותר..

עוד במאה השניה הכין האסטרונום והגאוגרף היווני תלמי מאלכסנדריה ספר מפות קדום, שאבד במהלך השנים. מהיום שבו יצא האטלס המודרני הראשון, על ידי הקרטוגרף והגאוגרף הפלמי אברהם אורטליוס, הפכו המפות נפוצות הרבה יותר והחלו להגיע ליותר אנשים. הקרטוגרפים החלו לחבר את הציבור הרחב למקומות ולהתרחשויות היסטוריות שקרו בהם והציבור גמא בשקיקה את ספרי המפות, שהיו אולי תחליף למסעות יקרים ומלאי סכנות, שרק העשירים יכולים היו לצאת אליהם אז.

כיום ציור המפות הוא מקצוע המנצל תצלומי אוויר, צילומי לוויין, מידע סטטיסטי ממקורות שונים ועוד. הקרטוגרף המודרני יכול לוודא היום כל פרט מבסיסי נתונים מקוונים וממקורות מידע אינספור. בנוסף לכך, המפה שוב אינה לבד - תצלומי לוויין נגישים לציבור דרך האינטרנט ובצירוף עם מפות מקוונות, מערכות GPS מדויקות ושלל גאדג'טים יכול כל ילד לנווט בקלות ובמהירות, לכל פינה בעולם.


הנה תערוכה שמספרת את תולדות הקרטוגרפיה:

http://youtu.be/0dXvEYPaLL4


הנה סרטון על עבודת הקרטוגרף וכיצד נולדות מפות:

http://youtu.be/PoMOjLwFje0


והנה סרטון שמציג את הכנת המפות כפי שעשו אותה פעם, לפני עידן הלוויינים:

http://youtu.be/c0jBvnRHxRg
מה עושה טלסקופ החלל האבל?



טלסקופ החלל הָאבֶּל הוא אחד מהכלים האסטרונומיים החשובים ביותר בהיסטוריה. האבל מותקן בתוך לוויין שחג במסלול נמוך סביב כדור הארץ. מגובה של כ-589 ק"מ מעל לפני האדמה הוא מצלם את החלל ושולח תמונות מצוינות שמקדמות את מחקר החלל באופן חסר תקדים לטלסקופ כלשהו.

הוצאת טלסקופ חלל אל מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ משפרת מאד את יכולותיו, ביחס לטלסקופים המוצבים על הקרקע. בין היתרונות נמצאים החדות הגבוהה של התמונות (האטמוספרה מקטינה את החדות הזו ומכניסה עיוותים והפרעות לתמונות החלל שמצולמות מכדור הארץ). גם צילומים באור אולטרה-סגול ואינפרה אדום שמסוננים על ידי האטמוספרה, ניתנים לביצוע בקלות מטלסקופ חלל.

הטלסקופ האבל הוצב במסלולו בשנת 1990, על ידי מעבורת החלל דיסקברי. מעט לאחר שהוצב במסלולו, התגלה בטלסקופ החלל עיוות אופטי שפגע באיכות התמונות. משנמצא שהעיוות נוצר כתוצאה מליטוש שגוי של המראה הראשית, בוצעה משימת תיקון בשנת 1993 ומאז מתפקד הטלסקופ מצוין.


הנה סרטון עם סיפורו של טלסקופ החלל "האבל":

http://youtu.be/nLHqmudw8tU?t=6s


כמה מהתמונות הטובות ביותר שצילם הטלסקופ האבל:

http://youtu.be/Lmx19_0GX8o


ותמונות של גלקסיית אנדרומדה, שהעביר טלסקופ חלל "האבל":

http://youtu.be/nLFFa1BuQgo
מהי חברת החלל ספייס איקס?



חברת ספייס איקס האמריקאית נותנת שירותי שיגור לחלל באמצעות חלליות מטען וחלליות מאוישות שפיתחה. SpaceX פיתחה שתי רקטות - טילים לשימוש חוזר, פאלקון 1 ופאלקון 9 שמטרתן שיגור זול ופשוט ללוויינים לחלל. ספייס X גם פיתחה חללית שמתוכננת לשאת בני אדם בעתיד, חללית בשם דרגון ("Dragon").

החללית דרגון מסוגלת לשאת מטען ואספקה במשקל של עד 6,000 ק"ג או עד 7 אנשי צוות במקרים של טיסה מאוישת. הטיסה הראשונה שלה הייתה בשנת 2010, היא שוגרה למסלול סביב כדור הארץ, הקיפה אותו פעמיים (במהירות הגבוהה מ-27,000 קמ"ש) והגיעה בחזרה לכדור הארץ כשנחתה בשלום באוקיינוס השקט. בשנת 2012 הייתה הטיסה השניה שלה, יעד הטיסה שלה היה תחנת החלל הבינלאומית, היא שוגרה כשעל סיפונה ציוד ואספקה והגיעה ליעדה בהצלחה, ובכך הפכה לחללית הפרטית-מסחרית הראשונה בהיסטוריה שעגנה בתחנת החלל הבינלאומית. מאז ביצעה החללית עוד טיסות רבות שכמעט כולם הסתיימו בהצלחה. יש אפילו תוכנית שמטרתה להטיס את החללית דרגון למאדים ששמה דרגון-אדום ("Red Dragon"), השיגור הצפוי הוא בשנת 2022 אך תוכנית זו עדיין לא אושרה סופית.

את SpaceX הקים בשנת 2002 היזם אלון מאסק. ספייס איקס עשתה היסטוריה בהיותה החברה הפרטית הראשונה ששלחה בהצלחה מטען לתחנת החלל הבינלאומית ולמעשה הראשונה שגם שלחה חללית לתחנת החלל הבינלאומית.

מטרתו של מאסק היא לעזור באמצעות SpaceX וליצור נוכחות אנושית קבועה על כוכב מאדים. בשנת 2016 עשתה החברה צעד חשוב בכיוון של שימוש בחלליות רב-פעמיות, כשהצליחה להביא חללית עם אספקה למעבורת החלל הבינלאומית ולאחר מכן להנחיתה על דוברה בים, כשהיא מוכנה לשימוש חוזר.


הנה סרטון אנימציה שמדגים את שיטת הרקטות לשימוש חוזר שמשגרות לחלל לוויין:

http://youtu.be/tfXa-zItqjU


הנה סרטון על שיגור של Falcon 9 לחלל מחברת ספייס איקס:

http://youtu.be/pErvLYr8K2k
איך עובדת טלוויזיה ומאיפה עוברים השידורים?



שידורי הטלוויזיה עובדים כך:

מצלמות הטלוויזיה שבתחנת השידור מצלמות את התוכניות. החומר המצולם והמוקלט מועבר אל מקלטי הטלוויזיה שבבתים על ידי כבלים או באמצעות משדרי טלוויזיה. הכבלים מעבירים את השידור בקוד דיגיטלי, מתחנת הטלוויזיה. הקוד של השידור עובר דרך המרכזיות של חברת הכבלים, אל הממיר שבבתי הצופים. הממיר הופך את הקוד המוצפן לקוד שהטלוויזיה יכולה להבין.

יש חברות שמשדרות דרך לוויין ולא דרך כבלים. בשיטה זו משדרי הטלוויזיה משדרים את התכניות דרך אנטנות, אל לווייני תקשורת שמעבירים את השידורים לכל העולם. בכל בית שבו מוצבת צלחת לוויין מתאימה, נקלטים השידורים ועוברים לממיר הלוויין, כך שהצופים יוכלו לצפות בהם.

בטלוויזיה עצמה יש מנגנון אלקטרוני שמקבל מהממיר את הקוד הדיגיטלי ומדליק אלפי נוריות זעירות על המסך. אלפי הנקודות הזעירות שעל המסך יוצרות את הפיקסלים. כל פיקסל נצבע בצבע מסוים וכולם ביחד מרכיבים תמונה גדולה. כך משתנה התמונה עשרות פעמים בשנייה ונוצר הסרט.


הנה שידור הטלוויזיה:

http://youtu.be/OmV9aJCXHIg


כך מסייעים הלוויינים להעביר את שידורי הטלוויזיה לבתי הצופים:

http://youtu.be/p6kZlukStOY


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.