שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה צבאות משתמשים בלוחמה פסיכולוגית?
דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?
לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.
לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.
במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.
ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.
אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.
מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, חולשותיו והלכי רוח של האוכלוסייה בו.
ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, בזמן שאתה מובס. יותר ויותר משקל ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.
#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה מפגין ארגון החיזבאללה כנגד חיילי צה"ל ואזרחי מדינת ישראל. כל מנסה גם חמאס לעשות.
גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.
הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes
ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/-luSK529Adk
לוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:
https://youtu.be/TipaGUEOeDE
וסרט תיעודי על הלוחמה הפסיכולוגית:
https://youtu.be/8LTmYYg-E2w?long=yes
מהי אדמה חרוכה ואיך הובס הצבא הגרמני בעזרתה?
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
על מי התבססה דמותו של דרקולה?
אם פעם תשמעו את שמו של "ולאד המשפד" (Vlad the Impaler), דעו לכם שלא מדובר בבעל שיפודיה או סטקייה מצליחה. אותו ולאד היה מנהיג רומני אכזרי, שהנהיג את רומניה, אז היא נקראה ולכיה, בהגנה מפני האימפריה העות'מאנית, ששאפה לכבוש את כל אירופה ובמיוחד את ולאכיה, שהנהיג ולאד באותה תקופה.
אבל פרסומו של ולאד לא בא לו בשל דמותו ההיסטורית או מעשיו באותם זמנים. ולאד המשפד נודע דווקא בשל אכזריותו. הוא הוציא להורג אלפי אנשים ואף יותר ונקט בשיטות אכזריות, שנועדו להרתיע.
הוא די הצליח בכך, אם לשפוט לפי הסיפורים שבתקופת שלטונו ניתן היה להשאיר ברחוב שקית או גביע עם מטבעות זהב ואיש לא היה מעז להתקרב אליהם, מפחד העונש הצפוי לו מ"המשפד".
על אכזריותו של ולאד המשפד סופרו סיפורים ואגדות רבים. היו לו דרכים זוועתיות להפחיד את אויביו. אחת הנוראות שבהן ידועה בתור "יער הגוויות" ובה שיפד ולאד כ-24 אלף לוחמים עות'מנים שפלשו לממלכתו. העדויות ההיסטוריות מדברות על שטח עצום בן 8 קילומטרים של גופות ששופדו כך.
רובנו מכירים כיום דווקא פיקציה שאינה היסטורית והיא הספרותית והמוכרת שביניהן - אגדת ה"רוזן הערפד דרקולה". כתב אותה במאה ה-19 הסופר האירי בראם סטוקר. דרקולה שלו הוא הרוזן המפחיד שניזון מדם, אופיין על פי קווי דמותו של ולאד המשפד והיה חלק מתופעה של סרטי קולנוע ואימה רבים, אך כל היסטוריון יידע לספר שולאד האמיתי היה כפי הנראה אכזרי וקטלני אף יותר מהדמות הספרותית של דרקולה שמבוססת עליו.
היסטורית, ולאד בגד בשלב מסוים באימפריה העות'מנית, בה מלך הסולטן מחמט השני, או "מחמט הכובש", עימו הוא גדל בארמון הטורקי כילד. בתגובה כבש מחמט את ולכיה והמליך את ראדו, אחיו של ולאד.
ואגב, פירוש המילה דרקול ברומנית הוא "שד"...
הנה סיפור חייו של הרוזן עם האישיות הערפדית (מתורגם):
https://youtu.be/7uiyz3139tE
סרטון קצר ללא מילים על ולאד המשפד, האיש שעליו התבססה אגדת דראקולה:
https://youtu.be/ViYB-ZygXrA
קדימון לסרט מ-1931 על דרקולה:
http://youtu.be/7Nfmh178L98?t=7s
ומצגת וידאו על טירתו של ולאד המשפד:
https://youtu.be/RFIj18TV2Os
מה ההיסטוריה של המרכבות?
המרכבות (Chariots), ביחיד מרכבה או מרכֶּבֶת, הן כלי רכב דו-גלגליים, הנמשכים על ידי סוסים מהירים ושימשו להתניידות מהירה יחסית. המרכבה, שהייתה כלי תחבורה קל יחסית, נולדה מעגלות שחוברו לפני כן לשוורים.
שיא השימוש במרכבות היה בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל. אם העגלות שימשו בעיקר למשאות ולנסיעה אזרחית, המרכבה הרתומה לסוסים שימשה יותר לקרב. אבל השימוש במרכבות היה גם בעיתות שלום וגם למלחמה, למטרות צבאיות בלוחמה ובמקביל גם להובלה ולצרכים יומיומיים ואזרחיים.
המרכבה הייתה חידוש מדהים שסייע להתיישבות גם במקומות רחוקים יחסית ממים. אם לפניה נכבלה ההתיישבות האנושית לסביבות הנהרות בשל הצורך במים, הרי שהמרכבה סייעה עתה להעביר בקלות רבה כמויות של מזון וציוד למרחקים. הדבר אפשר לאבותינו לנדוד עם העדרים אל היבשה המרוחקת ממקורות המים.
למרכבה היו גלגלי חישור והסוסים בה ננהגו על ידי הרוכבים באמצעות רֶסֶן. לפני שהסוס בוית והפך לבעל חיים צייתן, הייתה הרכיבה בעיקר על חיות משק איטית כמו חמורים ופרדות ואלה, בניגוד לסוסים, נהגו לא פעם לסרב להתקדם.
עם השנים, לאחר שפרשים על סוסים תפסו את מקום המרכבות בשדה הקרב, השימוש בהן לא פסק, אם כי שימש בעיקר לאירועים טקסיים, בתהלוכות, בתחרויות שונות ולצרכי תחבורה מוגבלים יחסית.
במצרים העתיקה ובכנען שימשו המרכבות את האצילים ואת בעלי הממון או התפקיד שאפשר להם לזכות בה. במקרא למשל, הן מוזכרות כשמתוארת הצלחתו של יוסף בבית פרעה.
#בשדה הקרב
בשדה הקרב המרכבה הקדומה הייתה מהירה מאוד, בעלת יכולת תמרון מרשימה ואיזון מצוין בין קלילות ויציבות.
השימוש במרכבה נע בין העברה של לוחמים אל שדה הקרב, ובקרב עצמו לתימרון ולהנעה בשדה הקרב עצמו של כוח האש.
כשהלוחמה הייתה כנגד כוחות שאינם מצוידים במרכבות, היה גם אלמנט פסיכולוגי בהסתערות המרכבות על החיילים הרגלים. תוך שימוש בסוג קדום של לוחמה פסיכולוגית, סביר שרבים מחיילי האויב הפשוטים נכנסו להלם ותפקדו הרבה פחות טוב, כשראו את המרכבות המהירות והבטוחות יחסית פושטות עליהם ומסתערות מולם.
בתקופות כה קדומות המרכבה הייתה כלי רכב צבאי כמעט מושלם, כי היא הציעה בסיס מעולה להפעלה של נשק. לא סתם נקרא בשם זה הטנק הישראלי "מרכבה", שרבים רואים כי את הטנק הטוב בעולם.
השימוש הקרבי במרכבות הוא בעיקר בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל המוקדמת.
#דוגמאות היסטוריות?
במאה 15 לפני הספירה, בניצחון שלו במגידו, לקח תחותמס השלישי מלך מצרים שלל רב של מרכבות כסף וזהב ואף מרכבות צבועות.
לפי ספר שמות, גם ביציאת מצרים רדף חיל פרעה אחרי בני ישראל בתור חיל רכב, ככל הנראה על מרכבות.
בכנען של תקופת ההתנחלות נלחמו הפלישתים והכנענים בחילות רכב כנגד בני ישראל. בספר יהושע מתואר שמרכבותיהם נקראו "רכב ברזל", ככל הנראה על שום החלקים עשוי הברזל במרכבות.
שימוש מסוים עשו אז גם במרכבת חרמש. זו הייתה מרכבה שלהבי ברזל יצאו מגלגליה אל הצד. כשמרכבה זו נסעה במהירות לעבר חיילי האויב היא קצרה בהם. אגב, בניגוד לצפי של ממציאי מרכבת החרמש ולחשש של חיילי הרגלים המאוימים, המרכבות הללו לא היו הצלחות גדולות מדי.
על פי כתובת שלמנאסר השלישי, גם בימי אחאב, שימשו מרכבות בחיל הרכב של צבאות ממלכת ישראל. אל קרב קרקר, בשנת 853 לפני הספירה, הביא אחאב 2000 מרכבות משלו לקואליציה שהיה ממגבשיה, כנגד ממלכת אשור. חבריו לברית הביאו מספרים קטנים של מרכבות, מה שמפגין את עוצמתו האדירה של צבא ישראל באותם ימים.
הנה המרכבות העתיקות והיעילות שלהן בשדה הקרב:
https://youtu.be/dw_7nYDjHnw
תמונת המרכבות של הַחִתִּים:
https://youtu.be/xmQ3leDTZRU
שחזור מרכבות מתקופת הברזל:
https://youtu.be/7ObAfc8o-Tc
מירוץ מרכבות אצל הרומאים מתוך הסרט "בן חור" מ-1959:
https://youtu.be/frE9rXnaHpE
נעימת הנושא שכתב ונגליס לסרט "מרכבות האש":
https://youtu.be/8a-HfNE3EIo
וסרט תיעודי על מרכבות מצרים הקדומות:
https://youtu.be/0Loti-WBK_k?long=yes
כיצד המציא ברנייז את היח"צ ושינה את העולם?
אדוארד ברנייז (Edward Bernays) נחשב לאבי המושג ועולם יחסי הציבור. הוא לימד את אמריקה לאכול בננות והפך אותה מכורה לבייקון, לימד את הנשים לעשן, לאסוף את השיער ואפילו הפיל נשיא מכהן ממשרתו.
המדהים הוא שיחסי ציבור הוא האח האזרחי של התעמולה הצבאית או המדינית ובלוחמה הפסיכולוגית. הוא יושם שוב ושוב במאה האחרונה ובהצלחה אדירה ששינתה את כל העולם ואגב, לא תמיד לטובה.
ברנייז, שהיה אחיינו של זיגמונד פרויד, פיתח טכניקות לשכנוע של המוני צרכנים ולמעשה היה האיש שיצר את תחום יחסי הציבור. עד היום עושים מעצבי דעת קהל, יועצי תקשורת ו"מקדמים בסושיאל", הפועלים ברשתות החברתיות, שימוש בשיטות שלו. הן כמובן פותחו יותר ויותר, בהשראתו ובהשראת ממשיכי דרכו.
#מי האיש?
ברנייז הצעיר היגר עם הוריו בסוף המאה ה-19 מווינה לאמריקה. בצעירותו הוא ניהל פרסום ושיווק חכם. הוא שהפך למשל את אנריקו קארוזו להצלחה מסחררת כזמר אופרה באמריקה.
בזמן שהחלה מלחמת העולם הראשונה הוא הועסק בוועדה הממשלתית האמריקאית למידע ציבורי. הג'וב הזה עתיד לשנות את חייו ואת העולם.
תפקיד הוועדה במלחמה היה לשכנע את העולם, באמצעות תעמולה, שהצטרפות אמריקה למלחמת העולם הראשונה מטרתה להביא דמוקרטיה למדינות אירופה.
ההברקה הגדולה עלתה בראשו של ברנייז בתום המלחמה. זה היה בזמן שהוא התלווה לנשיא ווילסון בנסיעתו לוועידת השלום בפריז. כמו כל מי שהיה במשלחת הופתע גם ברנייז מקבלת הפנים השמורה לגיבורים, לה זכה הנשיא האמריקאי.
כשהם שבו הביתה לאמריקה עלה בראשו הרעיון שאם תעמולה יכולה להכניס אומה למלחמה, אז ודאי ניתן להשתמש בה גם בעיתות שלום.
ברנייז, שהיה מעורב בשכנוע ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה, סבר שבשיטות דומות ניתן יהיה להשפיע על פעילויות קלות בהרבה. למשל למכור, לשכנע ברעיונות ועוד.
המילה "תעמולה" עם הקונוטציות המלחמתיות שלה ועוד יותר המונח "פרופגנדה" שבו הגרמנים השתמשו, שניהם היו פסולים בעיניו לתחום החדש שעליו הוא חשב. לכן הוא הגה את המושג "יחסי ציבור".
#ההשפעה של פרויד
כאן נכנס לתמונה הדוד המפורסם זיגמונד פרויד. כשהיה באירופה, שלח לו ברנייז אחיינו סיגרים קובניים מפריז. כאות תודה שלח לו מייסד הפסיכולוגיה במתנה את ספרו "שיעורים במבוא לפסיכואנליזה".
ברנייז למד מהספר על היצרים הבלתי מודעים והחייתיים ששולטים בבני אדם. הטא עשה אחד ועוד אחד ומכאן עלה בראשו הרעיון שבקבלת החלטות של בני אדם - גם כפרטים ועוד יותר בקבוצות - יותר מאשר מידע זה הרגש שיוצר פעולה.
לכן הוא החל לחקור מה הדברים שיוכלו להפעיל אצל אנשים דווקא את הרגש הלא -רציונלי, דברים כמו פחדים, תשוקות, מאוויים נסתרים וכדומה.
#היח"צ נולד
מכאן יתחיל ברנייז לשווק מוצרים באמצעות פריטה על הרגש והכוונת הקונים לתחושות שיהיו להם לאחר שיקנו אותם. ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה לגרום לנשים באמריקה לעשן.
מה שהיה לפני כן לא יאומן שאישה תעשה, הפך לפתע למקובל, אחר כך ל"שיקי" או "איני" ולבסוף לסמל נשי משדרג.
בהמשך הוא גם שיווק ושוב בהצלחה יתרה את הרעיון של אופנה כדרך להביע אישיות יחודית בקרב נשות מעמד הביניים.
המעניין היה בשיטותיו שהוא כמעט או לא השתמש בפרסומות בעיתונות. הוא דווקא הרבה לביים אירועים שהתחזו לחדשות ולשלוט בהמונים באמצעות בעלי טורים בעיתונות ואנשים מפורסמים, בהם השתמש בתור מנופי השפעה.
#פוליטיכאן
ואם ההצלחה בשיווק מסחרי באמצעות יח"צ הייתה מרשימה, אדי ברנייז מיהר ליישם אותה גם בענייני כלכלה, פוליטיקה וחברה.
התיאוריה שאזרחים מגבשים את הדעות שלהם בנושאים ציבוריים באמצעות נתונים פוליטיים כלכליים, מוסריים או אתיים נראתה לו מופרכת.
מי שידע להכניס את האומה האמריקאית למלחמת עולם רחוקה האמין שבנוסף להיותם כלי למכירת מוצרים ושירותים, יכולים יחסי הציבור "להנדס הסכמה ציבורית" גם בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה. בדיוק כך הוא כתב בספרו "פרופגנדה" שיצא ב-1928.
את ההמלצות הספציפיות של איש היח"צ, או בלשונו אז" יועץ יחסי הציבור" ברנייז תאר אז כ"משתנות עם הנסיבות".
אבל את תוכנית העבודה הכללית של יחסי הציבור הוא צמצם כבר אז לשתי פעולות נרחבות, או שני היבטים עיקריים:
#"פרשנות מתמשכת"
זוהי הדרך לשלוט בדרכים שונות על דעת הקהל. מטרתה הכללית היא שהציבור, מבלי שיהיה מודע לכך, יקבל את הרושם המדויק שהיח"צ רוצה להטמיע בו.
#"דרמטיזציה על ידי הדגשה"
זו הדרך המשלימה לראשונה, באמצעותה לוכדים את תשומת הלב של הציבור וממקדים אותו בהיבט ספציפי או בפרט מסוים של העניין המקודם, כך שיחוש ויתמקד בו באופן חי במיוחד.
#הכל (גם) פוליטי
זה תפס. מאז השלב ההוא מטמיעים יחצ"נים ויועצים פוליטיים בציבור דעות ורעיונות שהם רוצים. בו בזמן הם ממקדים ויוצרים הדגשה דרמטית בעניינים נקודתיים ומשתלמים ללקוחותיהם, עניינים שמפחידים את ההמון ומסעירים אותו.
ואכן, כך הומצא ענף יחסי הציבור, שיושם בהצלחה באינספור תחומים. גם אם הם בולטים באירועי יח"צ מסחריים, הרי שהיסטורית, ההצלחות הבולטות בעולם היח"צ הם דווקא העניינים המדיניים והפוליטיים שקודמו באמצעותו.
כי הדמוקרטיה היתה בעיני אדי ברנייז רעיון נפלא. אבל הוא לא באמת האמין בכושר השיפוט ובקבלת ההחלטות של הציבור, על כל רבדיו השונים. לכן הוא פיתח שיטות יח"צ שנועדו לכוון את ההמונים.
להביא את ההמונים בדיוק למקום שבעלי העניין רוצים שהם יהיו בו.
כי אם יוכל המנהיג והפוליטיקאי לגעת בפחדים העמוקים ביותר של ההמון וביצרים הכי חבויים של האזרחים ולנצל אותם לצרכיו, הוא יוכל לעשות הכל. ובתמיכתם.
את ברניז מרבים אנשי היח"צ ויועצי התקשורת בעולם לצטט במשפט שבתרגום חופשי אומר משהו כמו "ההמון הוא פתי קל להשפעה. הוא לא ביקורתי והבלתי סביר לא קיים עבורו... הרוצים להשפיע על ההמונים לא זקוקים לטיעונים לוגיים שיהיו מתונים... עליהם להתבטא דווקא בצבעים העזים, להפריז ולחזור שוב ושוב על אותו רעיון".
הנה סרטון על אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/8Q-3qwEDyPM
תקציר פעולותיו המתוחכמות של אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/druOAHVKHCQ
סרט תיעודי על המצאת יחסי הציבור והתעמולה על ידי ברנייז:
https://youtu.be/hRxnUQ64054?long=yes
וראיון על ברנייז והמצאת יחסי הציבור:
https://youtu.be/iBEclayBCdc?long=yes
דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?
לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.
לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.
במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.
ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.
אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.
מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, חולשותיו והלכי רוח של האוכלוסייה בו.
ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, בזמן שאתה מובס. יותר ויותר משקל ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.
#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה מפגין ארגון החיזבאללה כנגד חיילי צה"ל ואזרחי מדינת ישראל. כל מנסה גם חמאס לעשות.
גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.
הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes
ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/-luSK529Adk
לוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:
https://youtu.be/TipaGUEOeDE
וסרט תיעודי על הלוחמה הפסיכולוגית:
https://youtu.be/8LTmYYg-E2w?long=yes
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
אם פעם תשמעו את שמו של "ולאד המשפד" (Vlad the Impaler), דעו לכם שלא מדובר בבעל שיפודיה או סטקייה מצליחה. אותו ולאד היה מנהיג רומני אכזרי, שהנהיג את רומניה, אז היא נקראה ולכיה, בהגנה מפני האימפריה העות'מאנית, ששאפה לכבוש את כל אירופה ובמיוחד את ולאכיה, שהנהיג ולאד באותה תקופה.
אבל פרסומו של ולאד לא בא לו בשל דמותו ההיסטורית או מעשיו באותם זמנים. ולאד המשפד נודע דווקא בשל אכזריותו. הוא הוציא להורג אלפי אנשים ואף יותר ונקט בשיטות אכזריות, שנועדו להרתיע.
הוא די הצליח בכך, אם לשפוט לפי הסיפורים שבתקופת שלטונו ניתן היה להשאיר ברחוב שקית או גביע עם מטבעות זהב ואיש לא היה מעז להתקרב אליהם, מפחד העונש הצפוי לו מ"המשפד".
על אכזריותו של ולאד המשפד סופרו סיפורים ואגדות רבים. היו לו דרכים זוועתיות להפחיד את אויביו. אחת הנוראות שבהן ידועה בתור "יער הגוויות" ובה שיפד ולאד כ-24 אלף לוחמים עות'מנים שפלשו לממלכתו. העדויות ההיסטוריות מדברות על שטח עצום בן 8 קילומטרים של גופות ששופדו כך.
רובנו מכירים כיום דווקא פיקציה שאינה היסטורית והיא הספרותית והמוכרת שביניהן - אגדת ה"רוזן הערפד דרקולה". כתב אותה במאה ה-19 הסופר האירי בראם סטוקר. דרקולה שלו הוא הרוזן המפחיד שניזון מדם, אופיין על פי קווי דמותו של ולאד המשפד והיה חלק מתופעה של סרטי קולנוע ואימה רבים, אך כל היסטוריון יידע לספר שולאד האמיתי היה כפי הנראה אכזרי וקטלני אף יותר מהדמות הספרותית של דרקולה שמבוססת עליו.
היסטורית, ולאד בגד בשלב מסוים באימפריה העות'מנית, בה מלך הסולטן מחמט השני, או "מחמט הכובש", עימו הוא גדל בארמון הטורקי כילד. בתגובה כבש מחמט את ולכיה והמליך את ראדו, אחיו של ולאד.
ואגב, פירוש המילה דרקול ברומנית הוא "שד"...
הנה סיפור חייו של הרוזן עם האישיות הערפדית (מתורגם):
https://youtu.be/7uiyz3139tE
סרטון קצר ללא מילים על ולאד המשפד, האיש שעליו התבססה אגדת דראקולה:
https://youtu.be/ViYB-ZygXrA
קדימון לסרט מ-1931 על דרקולה:
http://youtu.be/7Nfmh178L98?t=7s
ומצגת וידאו על טירתו של ולאד המשפד:
https://youtu.be/RFIj18TV2Os
המרכבות (Chariots), ביחיד מרכבה או מרכֶּבֶת, הן כלי רכב דו-גלגליים, הנמשכים על ידי סוסים מהירים ושימשו להתניידות מהירה יחסית. המרכבה, שהייתה כלי תחבורה קל יחסית, נולדה מעגלות שחוברו לפני כן לשוורים.
שיא השימוש במרכבות היה בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל. אם העגלות שימשו בעיקר למשאות ולנסיעה אזרחית, המרכבה הרתומה לסוסים שימשה יותר לקרב. אבל השימוש במרכבות היה גם בעיתות שלום וגם למלחמה, למטרות צבאיות בלוחמה ובמקביל גם להובלה ולצרכים יומיומיים ואזרחיים.
המרכבה הייתה חידוש מדהים שסייע להתיישבות גם במקומות רחוקים יחסית ממים. אם לפניה נכבלה ההתיישבות האנושית לסביבות הנהרות בשל הצורך במים, הרי שהמרכבה סייעה עתה להעביר בקלות רבה כמויות של מזון וציוד למרחקים. הדבר אפשר לאבותינו לנדוד עם העדרים אל היבשה המרוחקת ממקורות המים.
למרכבה היו גלגלי חישור והסוסים בה ננהגו על ידי הרוכבים באמצעות רֶסֶן. לפני שהסוס בוית והפך לבעל חיים צייתן, הייתה הרכיבה בעיקר על חיות משק איטית כמו חמורים ופרדות ואלה, בניגוד לסוסים, נהגו לא פעם לסרב להתקדם.
עם השנים, לאחר שפרשים על סוסים תפסו את מקום המרכבות בשדה הקרב, השימוש בהן לא פסק, אם כי שימש בעיקר לאירועים טקסיים, בתהלוכות, בתחרויות שונות ולצרכי תחבורה מוגבלים יחסית.
במצרים העתיקה ובכנען שימשו המרכבות את האצילים ואת בעלי הממון או התפקיד שאפשר להם לזכות בה. במקרא למשל, הן מוזכרות כשמתוארת הצלחתו של יוסף בבית פרעה.
#בשדה הקרב
בשדה הקרב המרכבה הקדומה הייתה מהירה מאוד, בעלת יכולת תמרון מרשימה ואיזון מצוין בין קלילות ויציבות.
השימוש במרכבה נע בין העברה של לוחמים אל שדה הקרב, ובקרב עצמו לתימרון ולהנעה בשדה הקרב עצמו של כוח האש.
כשהלוחמה הייתה כנגד כוחות שאינם מצוידים במרכבות, היה גם אלמנט פסיכולוגי בהסתערות המרכבות על החיילים הרגלים. תוך שימוש בסוג קדום של לוחמה פסיכולוגית, סביר שרבים מחיילי האויב הפשוטים נכנסו להלם ותפקדו הרבה פחות טוב, כשראו את המרכבות המהירות והבטוחות יחסית פושטות עליהם ומסתערות מולם.
בתקופות כה קדומות המרכבה הייתה כלי רכב צבאי כמעט מושלם, כי היא הציעה בסיס מעולה להפעלה של נשק. לא סתם נקרא בשם זה הטנק הישראלי "מרכבה", שרבים רואים כי את הטנק הטוב בעולם.
השימוש הקרבי במרכבות הוא בעיקר בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל המוקדמת.
#דוגמאות היסטוריות?
במאה 15 לפני הספירה, בניצחון שלו במגידו, לקח תחותמס השלישי מלך מצרים שלל רב של מרכבות כסף וזהב ואף מרכבות צבועות.
לפי ספר שמות, גם ביציאת מצרים רדף חיל פרעה אחרי בני ישראל בתור חיל רכב, ככל הנראה על מרכבות.
בכנען של תקופת ההתנחלות נלחמו הפלישתים והכנענים בחילות רכב כנגד בני ישראל. בספר יהושע מתואר שמרכבותיהם נקראו "רכב ברזל", ככל הנראה על שום החלקים עשוי הברזל במרכבות.
שימוש מסוים עשו אז גם במרכבת חרמש. זו הייתה מרכבה שלהבי ברזל יצאו מגלגליה אל הצד. כשמרכבה זו נסעה במהירות לעבר חיילי האויב היא קצרה בהם. אגב, בניגוד לצפי של ממציאי מרכבת החרמש ולחשש של חיילי הרגלים המאוימים, המרכבות הללו לא היו הצלחות גדולות מדי.
על פי כתובת שלמנאסר השלישי, גם בימי אחאב, שימשו מרכבות בחיל הרכב של צבאות ממלכת ישראל. אל קרב קרקר, בשנת 853 לפני הספירה, הביא אחאב 2000 מרכבות משלו לקואליציה שהיה ממגבשיה, כנגד ממלכת אשור. חבריו לברית הביאו מספרים קטנים של מרכבות, מה שמפגין את עוצמתו האדירה של צבא ישראל באותם ימים.
הנה המרכבות העתיקות והיעילות שלהן בשדה הקרב:
https://youtu.be/dw_7nYDjHnw
תמונת המרכבות של הַחִתִּים:
https://youtu.be/xmQ3leDTZRU
שחזור מרכבות מתקופת הברזל:
https://youtu.be/7ObAfc8o-Tc
מירוץ מרכבות אצל הרומאים מתוך הסרט "בן חור" מ-1959:
https://youtu.be/frE9rXnaHpE
נעימת הנושא שכתב ונגליס לסרט "מרכבות האש":
https://youtu.be/8a-HfNE3EIo
וסרט תיעודי על מרכבות מצרים הקדומות:
https://youtu.be/0Loti-WBK_k?long=yes
לוחמה פסיכולוגית
אדוארד ברנייז (Edward Bernays) נחשב לאבי המושג ועולם יחסי הציבור. הוא לימד את אמריקה לאכול בננות והפך אותה מכורה לבייקון, לימד את הנשים לעשן, לאסוף את השיער ואפילו הפיל נשיא מכהן ממשרתו.
המדהים הוא שיחסי ציבור הוא האח האזרחי של התעמולה הצבאית או המדינית ובלוחמה הפסיכולוגית. הוא יושם שוב ושוב במאה האחרונה ובהצלחה אדירה ששינתה את כל העולם ואגב, לא תמיד לטובה.
ברנייז, שהיה אחיינו של זיגמונד פרויד, פיתח טכניקות לשכנוע של המוני צרכנים ולמעשה היה האיש שיצר את תחום יחסי הציבור. עד היום עושים מעצבי דעת קהל, יועצי תקשורת ו"מקדמים בסושיאל", הפועלים ברשתות החברתיות, שימוש בשיטות שלו. הן כמובן פותחו יותר ויותר, בהשראתו ובהשראת ממשיכי דרכו.
#מי האיש?
ברנייז הצעיר היגר עם הוריו בסוף המאה ה-19 מווינה לאמריקה. בצעירותו הוא ניהל פרסום ושיווק חכם. הוא שהפך למשל את אנריקו קארוזו להצלחה מסחררת כזמר אופרה באמריקה.
בזמן שהחלה מלחמת העולם הראשונה הוא הועסק בוועדה הממשלתית האמריקאית למידע ציבורי. הג'וב הזה עתיד לשנות את חייו ואת העולם.
תפקיד הוועדה במלחמה היה לשכנע את העולם, באמצעות תעמולה, שהצטרפות אמריקה למלחמת העולם הראשונה מטרתה להביא דמוקרטיה למדינות אירופה.
ההברקה הגדולה עלתה בראשו של ברנייז בתום המלחמה. זה היה בזמן שהוא התלווה לנשיא ווילסון בנסיעתו לוועידת השלום בפריז. כמו כל מי שהיה במשלחת הופתע גם ברנייז מקבלת הפנים השמורה לגיבורים, לה זכה הנשיא האמריקאי.
כשהם שבו הביתה לאמריקה עלה בראשו הרעיון שאם תעמולה יכולה להכניס אומה למלחמה, אז ודאי ניתן להשתמש בה גם בעיתות שלום.
ברנייז, שהיה מעורב בשכנוע ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה, סבר שבשיטות דומות ניתן יהיה להשפיע על פעילויות קלות בהרבה. למשל למכור, לשכנע ברעיונות ועוד.
המילה "תעמולה" עם הקונוטציות המלחמתיות שלה ועוד יותר המונח "פרופגנדה" שבו הגרמנים השתמשו, שניהם היו פסולים בעיניו לתחום החדש שעליו הוא חשב. לכן הוא הגה את המושג "יחסי ציבור".
#ההשפעה של פרויד
כאן נכנס לתמונה הדוד המפורסם זיגמונד פרויד. כשהיה באירופה, שלח לו ברנייז אחיינו סיגרים קובניים מפריז. כאות תודה שלח לו מייסד הפסיכולוגיה במתנה את ספרו "שיעורים במבוא לפסיכואנליזה".
ברנייז למד מהספר על היצרים הבלתי מודעים והחייתיים ששולטים בבני אדם. הטא עשה אחד ועוד אחד ומכאן עלה בראשו הרעיון שבקבלת החלטות של בני אדם - גם כפרטים ועוד יותר בקבוצות - יותר מאשר מידע זה הרגש שיוצר פעולה.
לכן הוא החל לחקור מה הדברים שיוכלו להפעיל אצל אנשים דווקא את הרגש הלא -רציונלי, דברים כמו פחדים, תשוקות, מאוויים נסתרים וכדומה.
#היח"צ נולד
מכאן יתחיל ברנייז לשווק מוצרים באמצעות פריטה על הרגש והכוונת הקונים לתחושות שיהיו להם לאחר שיקנו אותם. ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה לגרום לנשים באמריקה לעשן.
מה שהיה לפני כן לא יאומן שאישה תעשה, הפך לפתע למקובל, אחר כך ל"שיקי" או "איני" ולבסוף לסמל נשי משדרג.
בהמשך הוא גם שיווק ושוב בהצלחה יתרה את הרעיון של אופנה כדרך להביע אישיות יחודית בקרב נשות מעמד הביניים.
המעניין היה בשיטותיו שהוא כמעט או לא השתמש בפרסומות בעיתונות. הוא דווקא הרבה לביים אירועים שהתחזו לחדשות ולשלוט בהמונים באמצעות בעלי טורים בעיתונות ואנשים מפורסמים, בהם השתמש בתור מנופי השפעה.
#פוליטיכאן
ואם ההצלחה בשיווק מסחרי באמצעות יח"צ הייתה מרשימה, אדי ברנייז מיהר ליישם אותה גם בענייני כלכלה, פוליטיקה וחברה.
התיאוריה שאזרחים מגבשים את הדעות שלהם בנושאים ציבוריים באמצעות נתונים פוליטיים כלכליים, מוסריים או אתיים נראתה לו מופרכת.
מי שידע להכניס את האומה האמריקאית למלחמת עולם רחוקה האמין שבנוסף להיותם כלי למכירת מוצרים ושירותים, יכולים יחסי הציבור "להנדס הסכמה ציבורית" גם בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה. בדיוק כך הוא כתב בספרו "פרופגנדה" שיצא ב-1928.
את ההמלצות הספציפיות של איש היח"צ, או בלשונו אז" יועץ יחסי הציבור" ברנייז תאר אז כ"משתנות עם הנסיבות".
אבל את תוכנית העבודה הכללית של יחסי הציבור הוא צמצם כבר אז לשתי פעולות נרחבות, או שני היבטים עיקריים:
#"פרשנות מתמשכת"
זוהי הדרך לשלוט בדרכים שונות על דעת הקהל. מטרתה הכללית היא שהציבור, מבלי שיהיה מודע לכך, יקבל את הרושם המדויק שהיח"צ רוצה להטמיע בו.
#"דרמטיזציה על ידי הדגשה"
זו הדרך המשלימה לראשונה, באמצעותה לוכדים את תשומת הלב של הציבור וממקדים אותו בהיבט ספציפי או בפרט מסוים של העניין המקודם, כך שיחוש ויתמקד בו באופן חי במיוחד.
#הכל (גם) פוליטי
זה תפס. מאז השלב ההוא מטמיעים יחצ"נים ויועצים פוליטיים בציבור דעות ורעיונות שהם רוצים. בו בזמן הם ממקדים ויוצרים הדגשה דרמטית בעניינים נקודתיים ומשתלמים ללקוחותיהם, עניינים שמפחידים את ההמון ומסעירים אותו.
ואכן, כך הומצא ענף יחסי הציבור, שיושם בהצלחה באינספור תחומים. גם אם הם בולטים באירועי יח"צ מסחריים, הרי שהיסטורית, ההצלחות הבולטות בעולם היח"צ הם דווקא העניינים המדיניים והפוליטיים שקודמו באמצעותו.
כי הדמוקרטיה היתה בעיני אדי ברנייז רעיון נפלא. אבל הוא לא באמת האמין בכושר השיפוט ובקבלת ההחלטות של הציבור, על כל רבדיו השונים. לכן הוא פיתח שיטות יח"צ שנועדו לכוון את ההמונים.
להביא את ההמונים בדיוק למקום שבעלי העניין רוצים שהם יהיו בו.
כי אם יוכל המנהיג והפוליטיקאי לגעת בפחדים העמוקים ביותר של ההמון וביצרים הכי חבויים של האזרחים ולנצל אותם לצרכיו, הוא יוכל לעשות הכל. ובתמיכתם.
את ברניז מרבים אנשי היח"צ ויועצי התקשורת בעולם לצטט במשפט שבתרגום חופשי אומר משהו כמו "ההמון הוא פתי קל להשפעה. הוא לא ביקורתי והבלתי סביר לא קיים עבורו... הרוצים להשפיע על ההמונים לא זקוקים לטיעונים לוגיים שיהיו מתונים... עליהם להתבטא דווקא בצבעים העזים, להפריז ולחזור שוב ושוב על אותו רעיון".
הנה סרטון על אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/8Q-3qwEDyPM
תקציר פעולותיו המתוחכמות של אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/druOAHVKHCQ
סרט תיעודי על המצאת יחסי הציבור והתעמולה על ידי ברנייז:
https://youtu.be/hRxnUQ64054?long=yes
וראיון על ברנייז והמצאת יחסי הציבור:
https://youtu.be/iBEclayBCdc?long=yes
