» «
ארמון בקינגהם
מי גר בארמון בקינגהם בלונדון?



ארמון המלוכה הבריטי, ארמון בקינגהם (Buckingham Palace) הוא אחד מהחשובים והמוכרים שבסמלי המונרכיה הבריטית. משפחת המלוכה הבריטית עצמה היא המשפחה המלכותית המדוברת ביותר בעולם. סיפורי הרומנים והנישואין שבתוכה, הטרגדיות והיצרים שמככבים בכל כלי התקשורת, הנסיכים הנחשקים והנסיכות הקסומות שהופכות נערצות ומודל לחיקוי בכל העולם - כל אלה הופכים את הארמון למקום שרבים בעולם היו שמחים להיות בו "זבוב על הקיר"...

כמובן שזהו רק אחד מבתיה וארמונותיה של המלכה הבריטית. אם דגל המלוכה מונף אל על סימן הוא שהמלכה נמצאת בארמון. בעת שהיא שוהה בו, סגור הארמון לביקורים.

הארמון המפואר מדגיש את הטרוניה הבריטית הקבועה לגבי עלות בית המלוכה, שבניגוד לעבר תפקידו כיום הוא סמלי בלבד.

עשרות אלפי מבקרים בכל שנה, רובם תיירים, באים כדי להציץ אל סמל העושר האגדי של בית המלוכה הוותיק והמוכר בעולם כולו. הם אמנם רואים פחות מ-20 מתוך 775 חדריו ולא מבקרים אף באחד מתוך 78 תאי השירותים הפרטיים של בית המלוכה, אבל הצצה קטנה לחייה של המשפחה המלכותית היא ללא ספק אטרקציה מכניסה לממלכה המאוחדת. מנגד, גם הבריטים הציניקנים מודים שמהתיירות הנוהרת אליו ואל שאר אטרקציות בית המלוכה הזה, מכניסה לאנגליה מיליוני פאונדים בכל שנה.

והם אכן באים... המוני התיירים מכל העולם נלהבים וסקרנים לצפות בכל יום בחילופי המשמר המתקיימים ליד הארמון. טקס החלפת משמרות שומרי ארמון בקינגהם יכול היה להיות עניין טכני המתקיים בשקט, בתוך תחומי הארמון. אבל הוא הפך לאטרקציה כה גדולה שמרבית התיירים המגיעים אל הבירה הבריטית יגיעו אליו לפחות פעם אחת.


הנה ארמון בקינגהם בלונדון:

https://youtu.be/QeE7KW6I3KU


התיירים אוהבים את הארמון החשוב:

https://youtu.be/JqafuhQWI-U


הצצה פנימה:

https://youtu.be/4wqMTdpBiLE


הבה נסייר בארמון באקינגהם:

https://youtu.be/gen0NgJjry4?qr=yes
הבליץ
מה היה הבליץ על לונדון?



ב-7 בספטמבר 1940 החל הבליץ. זה היה גל של הפצצות על העיר לונדון בידי חיל האוויר של גרמניה הנאצית. זה קרה במהלך מלחמת העולם השנייה, בניסיון של היטלר להוציא את בריטניה אל מחוץ למלחמה ולגרום לה להתחנן שהצבא הנאצי יפסיק. מדי לילה תקפו מאות מטוסים גרמניים את לונדון והפגיזו את השכונות באכזריות מקפיאה.

במהלך הבליץ על לונדון נהרגו 43 אלף אזרחים. אבל גם אם המטרה הייתה להטיל טרור על בריטניה, היא הייתה לשווא. רוחם של הבריטים לא נפלה וגם תחת ההפצצות הם המשיכו בחייהם, חפרו מקלטים בגינות או הסתתרו במנהרות של הרכבת התחתית. בינתיים הפילו מטוסי חיל האוויר הבריטי עוד ועוד מפציצים ומטוסי קרב של הצבא הנאצי והלילות האדומים של הבליץ הלכו והתמעטו, עד שהסתיימו סופית. הנאצים התייאשו.


הנה סיפורו של הבליץ על לונדון:

https://youtu.be/6vWiJBlwcT4


סרטון מהבליץ של לונדון:

https://youtu.be/bu0G1jjtReo


כך נראית התקפה על לונדון מהאוויר:

http://youtu.be/_htwfzAgX_Q


סרטון ממשלתי תעודי מתקופת הבליץ:

https://youtu.be/bLgfSDtHFt8


סרטון ארוך על היום הראשון של הבליץ:

https://youtu.be/KtZema1yjOk


ותושבי לונדון מתמודדים עם ההפצצות:

https://youtu.be/m34qk_jU3kQ
הנהרות התת-קרקעיים של לונדון
האם יש נהרות נסתרים מתחת ללונדון?



בהחלט. מתחת לעיר לונדון עוברים יובלי נהר התמזה. הם נמצאים מתחת לעיר לונדון, לאחר שכוסו במאה ה-18. הם כוסו כל כך טוב עד שנתיבם של היובלים הללו לא ידוע. רובם של הנהרות הללו זורמים כיום במנהרות ותעלות ביוב מתחת לעיר. הם נראים רק כשהם מזינים אגמים שונים שנמצאים בפארקים המלכותיים של לונדון, כמו האגם שבפארק סנט ג'יימס, או אגם הסרפנטיין שבהייד פארק.

מי שמעוניין לראות בלונדון מה נשאר מנהר הווסטבורן למשל, יכול לנסוע לקווי הרכבת התחתית של לונדון. בתקרת תחנת הרכבת התחתית "כיכר סלואון", אחת מתחנות הרכבת התחתית, ניתן לראות את הצינורות שבהם נהר הווסטבורן זורם כיום.



הנה סרטון של נסיעה בנהר תת-קרקעי שמתחת ללונדון:

http://youtu.be/8HUM-ahrJlk
ארמון באקינגהם
מתי מתקיימים חילופי המשמר בארמון בקינגהם בלונדון?



החל מהמאה ה-20 אין למלכי בריטניה כל כוח פוליטי. בניגוד למלכים ההיסטוריים של המונרכיה, שלטון בית המלוכה, שיצאו למלחמות, החליטו החלטות ושהעם רעד למשמע דבריהם, אין לבית המלוכה הבריטי של היום שום משמעות מדינית או פוליטית של ממש. אבל גם אם במאה ה-21 משמעות קיומה של משפחת המלוכה הבריטית היא סמלית בלבד, העם הבריטי עדיין מוקיר את הסמל של משפחת המלוכה ורובו גאה בכך שבריטניה היא עדיין מונרכיה. במונרכיה הזו יש לא מעט עניין ברכילות על בית המלוכה ולא פחות בקיטורים על אורח חייהם העשיר המפונק.

אבל דבר אחד מוסכם על כולם. טקס החלפת משמר המלכה הוא הטקס רב הרושם וההדר של ארמון המלוכה הבריטי. הטקס הוא באמת חילופי משמרות שומרי ארמון בקינגהם. אפשר היה לעשות אותו בשקט, אבל כעיר תויירת ביותר בעולם, נהנית לונדון להציגו גם היום בפני מיליוני התיירים שבאים לבקרה.

השומרים של משמר המלכה כפופים באופן מסורתי למלכה. יש בהם ייצוג נאמן של חלקים ואזורים שונים באנגליה ובמדינות האימפריה הבריטית כולה. הם נמנים על יחידות צבאיות שכפופות למלך או המלכה המכהנים.

מדי משמר המלכה המרהיבים הם מדיו המסורתיים של הצבא הבריטי. מהיותם מאד לא שימושיים ובולטים מדי בשטח, במאה השנים האחרונות הם לא בשימוש הצבא, אלא רק אצל משמר המלכה, הייצוגי והמצטלם כל כך.

בשעות החלפת המשמר צועדים חיילי המשמר המחליף בסגנון מלכותי ורב-רושם מארמון סיינט ג'יימס, שבו שוכנים מגוריהם, אל עבר ארמון בקינגהם, ביתה של המלכה. הם צועדים במשך כחצי שעה בליווי של תזמורת צבאית מסורתית. כשמגיעה קבוצת השומרים החדשה אל פתח ארמון בקינגהם הם מבצעים את טקס חילופי המשמר עצמו.

בטקס מצדיעים קציני המשמר זה לזה וברוב הדר צועדים החיילים ומחליפים אלו את אלו. בסופו של החילוף מתמקמת קבוצת החיילים החדשה במקומות ומתחילה לשמור על הארמון, בעוד שהקבוצה המוחלפת צועדת ברוב רושם והדר, בחזרה מרחבת ארמון בקינגהם אל עבר ארמון סנט ג'יימס.

אלפי התיירים שצופים בטקס בכל יום הם ההוכחה לסקרנות שיש בעולם סביב הטקס הזה, שריד לעבר מפואר ולתרבות שכמעט ואין היום בעולם.

למגיעים ללונדון לא כדאי לפספס את חווית הצפייה בטקס חילופי המשמר בארמון בקינגהם בלונדון, אשר מתקיימים מדי יום בשעה 11:30 בעונת הקיץ ופעם ביומיים בעונת החורף. חשוב לציין כי המקום עמוס תיירים ורצוי להקדים על מנת לתפוס מקום ממנו ניתן לראות טוב.


הנה חילופי המשמר בארמון באקינגהם בלונדון:

http://youtu.be/1-s26lBcu_M


והטקס המלא:

https://youtu.be/JPsTqfqfPIY


לא תמיד זה מצליח...

https://youtu.be/cqmG5JWLRag


והנה המתיחה של חייל המשמר המתעצבן:

https://youtu.be/D3ksCweagmc

לונדון

ההופעה על הגג
איך נולדה ההופעה של הביטלס על הגג?



זה קרה ב-30 בינואר 1969. בקור המקפיא של לונדון החורפית עלו אל גג בניין בלונדון כמה ברנשים בשיער ארוך, עטויי זקנים ושפמים אופנתיים, והחלו לנגן כמה שירים. יחד אתם היה גם הפסנתרן השחור בילי פרסטון. קראו להם הביטלס והם באו לעשות היסטוריה.

האגדה מספרת שהרעיון להופעה על הגג עלה בראשם של הביטלס כשעמדו ועישנו על הגג בהפסקה שבין ההקלטות. זה היה גג הבניין של החברה שהקימו, חברת Apple. במרתף אותו בניין שכן האולפן שחברי הלהקה בנו שם לקראת סוף שנות השישים.

ברגע אחד ובאופן ספונטני הם החליטו להופיע הופעת חינם על הגג ולצלם אותה לסרט Let it Be. במהלך 7 שנות פעילות הלהקה העולם התרגל לחדשנות ולרעיונות היצירתיים של חבריה וזה היה עוד אחד מהם. היות ולא הרשו להם להעלות מסוק מעל לונדון, הציבו הצלמים שהזמינו הביטלס 4 מצלמות במקומות שונים על הגג וההופעה החלה.

הכל כאמור היה ספונטנית ואיש לא ידע עליה מראש. זו הייתה תקופה שבה הביטלס כבר היו מסוכסכים ביניהם וכמעט ולא נפגשו מחוץ לאולפן. להופיע הם חדלו כבר יותר מ-5 שנים לפני כן, אחרי שהתייאשו מצעקות ההופעה מחרישות האוזניים, מקריעת בגדיהם ותלישת קווצות שיערם, החלקים הקשים מבחינתם בתופעת ה"ביטלמניה".

ברגע שבו החלו לנגן והתברר לעוברים ושבים שמדובר בשיר של הביטלס, הגיעו מיד אנשים רבים, נקבצו ברחוב שלמטה והתלהבו. איש מאלה שיצרו את ההתקהלות ברחוב לא ידע שזו ההופעה האחרונה של הלהקה הגדולה ושהם חוזים באירוע תרבותי היסטורי, או יותר נכון מאזינים לו..

במיוחד לא ידעו זאת השכנים העצבניים שהזמינו את המשטרה. השוטרים שהגיעו די מהר הפסיקו את ההופעה לאחר השיר החמישי. סדר באנגליה הרי זה סדר.. מקרטני עוד ניסה לבקש מהשוטרים אבל הקסם הביטלסי לא הספיק כדי למנוע את סיום ההופעה המאולתרת. אחרי כמה שירים שיהפכו בקרוב ללהיטי ענק, ביניהם Get Back ו-Don't Let me Down זה היה הסוף.

ג'ון לנון עוד הספיק לומר תודה למעריצים שהאזינו למטה ואמר "אני מקווה שעברנו את האודישן".. כנראה שהם עברו.


הנה ההופעה על הגג ומה שקורה למטה ברחוב:

https://youtu.be/77bpHacUEIc


וקצת מהאווירה על הגג:

https://youtu.be/NCtzkaL2t_Y


כאן הייתה הופעת הגג של הביטלס:

https://youtu.be/9yXj1ING15I
השריפה הגדולה של לונדון
מה הייתה השריפה של לונדון?



זה קרה ב-2 בספטמבר, 1666, בעיר לונדון, בירת אנגליה, כשפרצה השריפת הגדולה בהיסטוריה, היא השריפה הגדולה בלונדון. האש הייתה חזקה והעיר בנוייה כל כך רע, שהעיר הושמדה כמעט כליל.

השריפה פרצה לאחר שאופה המלך שכח לכבות את התנור שבביתו. האש בערה במשך 5 ימים. היו אמנם 6 קורבנות בלבד, אך הנזק בדמות אלפי בניינים, כנסיות ובתים היה קשה. לאחר שכבתה האש נוכחו פרנסי העיר ואזרחיה שהשריפה הגדולה של לונדון הייתה כה הרסנית שהיא השמידה כמעט 80 אחוזים מבתי העיר ומוסדותיה. הנזק היה כה גדול שהאנגלים נאלצו להקים את העיר מחדש.

אך באופן פרדוכסלי היו גם יתרונות לשריפה הגדולה הזו. למשל בכך שהיא הביאה לחידוש העיר ובנייתה באופן מודרני. נבנו בתים עשויים מלבנים, במקום בתי העץ מיושנים שהיו בה, בתים שגגותיהם כוסו בזפת ולכן התלקחו בקלות. מעתה גם החלו רבים מאזרחי העיר הגדולה וערים גדולות אחרות, לבטח את בתיהם. השריפה גם חיסלה את מגיפת הדבר שפגעה בעיר בשנה שקדמה לה וגרמה למותם של כמעט 18,000 תושבים מאוכלוסיית העיר, שמנתה אז רק 93,000 איש.

האנדרטה שהוקמה לזכר השריפה נמצאת בסמוך לקצה הצפוני של גשר לונדון, קרוב למקום שבו החלה השריפה הגדולה. בראש האנדרטה נצבת להבה מצופה זהב ובצידה תבליט המתאר את השריפה.


הנה סיפור השריפה הגדולה של 1666:

https://youtu.be/Dn6E_4g4UAw


והנה תיאור של השרפה בעיר לונדון על ידי עדים להתרחשותה:

https://youtu.be/weEveQ4nz4g


ומצגת וידאו על שריפת לונדון הגדולה:

https://youtu.be/b7vXcYmKFDQ


ועוד מצגת וידאו של שרפת לונדון הגדולה:

https://youtu.be/t1aMd99PqFA
מאדאם טוסו
מהו המוזיאון של מאדאם טוסו?



מוזיאון השעווה של מאדאם טוסו (Madame Tussaud) הוא המוזיאון היחידי שבו תוכלו לפגוש והלצטלם עם האנשים המפורסמים בהיסטוריה ובעולם של היום. כאן מפוסלים בשעווה אישים מהתרבות, ההיסטוריה, האמנות והמדע, לצד מדינאים וידוענים מכל קצווי תבל.

הכל התחיל מפסלת שעווה צרפתית בשם מארי טוסו, שהקימה את מה שייחשב המוזיאון הראשון ברשת מאדאם טוסו. זו הייתה תערוכת פסלי שעווה, הראשונה של טוסו, אבל כל הפסלים היו של רופא בשם קורטיוס והם לא כללו מפורסמים. התערוכה נערכה בשנת 1770 בפאריס בירת צרפת. די מהר היא זכתה להצלחה ולאחר 6 שנים היא הועברה לפאלה רויאל.

אבל טוסו רצתה יותר. היא למדה את אמנות הפיסול בשעווה מקורטיוס, שאמה הייתה סוכנת הבית שלו. לאחר שהוא לימד אותה את אמנות הפיסול בשעווה, היא יצרה את פסל של וולטר, פסל שהיה הראשון שלה. זה היה בשנת 1777 והפסל עורר התלהבות כה גדולה שמפורסמי צרפת ביקשו מטוסו שתפסל גם אותם. די מהר היא פיסלה גם מפורסמים במיוחד כמו בנג'מין פרנקלין וז'אן ז'אק רוסו.

בשנת 1792 עברה טוסו, שירשה את אוסף פסליו של קורטיוס אחרי מותו, ללונדון בירת אנגליה ונולד מוזיאון השעווה של טוסו באנגליה. המוזיאון זכה למוניטין כמוזיאון יחיד במינו ופסלי השעווה זכו לשם עולמי במפורסמים שהוצגו בהם.

אבל ההצלחה העצומה שלה זכה מוזיאון השעווה של מאדאם טוסו בלונדון, הביאו לפתיחתם של מוזיאוני שעווה של מאדאם טוסו, בכל קצוות העולם. כך קיימים מוזיאוני שעווה נוספים בהרבה ערי בירה וערים גדולות ברחבי העולם, ביניהן בווינה, אמסטרדם, ניו יורק, ברלין, בנגקוק ועוד.


הנה המפורסמים במוזיאון של מאדאם טוסו:

https://youtu.be/fg8Q1YtB920


שוטטו במוזיאון מאדאם טוסו בעצמכם:

https://youtu.be/eMzn0fDglMc?qr=yes


כך מייצרים את הפסל של הזמרת ביונסה במוזיאון השעווה של מאדאם טוסו:

https://youtu.be/JijI3Ace6tI


והנה שיטוט במוזיאון מאדאם טוסו בלונדון:

https://youtu.be/IrJLeWh3e8k?long=yes
פינת הנואמים
איפה כל אנגלי יכול לנאום?



האם לא הייתם רוצים פעם לנאום, ממש כמו חבר כנסת או שר, ולשאת את דבריכם למול כולם? - בלונדון בירת אנגליה זה אפשרי. אל דוכן הנואמים שממוקם בלונדון, בכניסה להייד פארק (Hyde Park) שבקצה רחוב אוקספורד, יכול כל אחד להגיע ביום ראשון ולשאת נאום לפני עוברי-האורח.

"פינת הנואמים" (Speakers' Corner) שנמצאת ליד מארבל ארץ' (Marble Arch) מצויה בלב מסורת אנגלית רבת-שנים. טיפוסים מוזרים, שונים ומשונים עומדים שם על במות קטנות ומטיפים לקהל על כל נושא שבעולם. וממש כמו בפרלמנט האנגלי הידוע בעולם כולו, גם בהייד פארק מצטרפים מהקהל אל הדיון וקוראים קריאות ביניים לעבר הנואם התורן.


הנה פינת הנואמים שבהייד פארק:

https://youtu.be/TCTfw4w57aE


וילדים שהשתלטו עליה בקמפיין פרסומי:

http://youtu.be/MAEIj37hyIM


על הייד פארק עצמו:

http://youtu.be/mHDDBgr2mMQ


והנה נאום חוצב להבות של מטיפה שמאיימת על החוטאים שילכו לגיהנום:

http://youtu.be/_anYCnBll4U


מפת הטיוב הלונדוני
איך הפכה מפת הטיוב הלונדונית לאייקון?



הטיוב (Tube), הרכבת התחתית בלונדון, היא כלי התחבורה האהוב והמהיר להגעה ממקום למקום בעיר הגדולה הזו. 12 הקווים של הטיוב וכמעט 300 התחנות שלה נתפסים כדרך הנכונה להימנע מפקקים, צפיפות, מחסור בחנייה ותשלום אגרות המוטלות על הנהגים בכבישי לונדון.

אבל מפת הטיוב הלונדונית, שנולדה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, היא סיפור לא פחות מעניין. כמקובל עד אז, הציגה המפה הקודמת של הטיוב את המרחקים והכיוונים השונים של הקווים באופן מדויק אך מבלבל ועמוס להבנה. זה החמיר כשנוספו לה עוד ועוד קווים ותחנות והיא הפכה בלתי ניתנת לשימוש.

ככל תושבי לונדון, גם הנרי בק, עובד מדינה בתחום התחבורה, לא הסתדר עם מפת הטיוב הקודמת. המהנדס הצעיר והמהפכן שרטט בזמנו הפנוי מפה שימושית להפליא, שהפכה לחלוטין את עולם המיפוי. היא התרכזה רק בסדר התחנות. לא היו בה כיוונים ולא מרחקים! - הוא הציע את המפה שיצר למנהלי הטיוב, שהיו להם אמנם ספקות, אך הם החליטו לנסות להדפיסה ולחלקה לנוסעים. הללו התלהבו והפכו את המפה הנוחה לאגדה.

החלטותיו של בק היו גאוניות. הוא התמקד בעיקר וזנח את הפרטים שלא היו חשובים לניווט ברכבת. בהדגישו את השימושיות של המפה, הוא התרכז בסדר התחנות והקווים, במקום בגיאוגרפיה. הוא פישט מאד את הבנת הקווים, בכך שהציג קווים ישרים ואלכסוניים בלבד (בזווית של 45 מעלות). גם את המרחקים העדיף בק לזנוח, כשהגדיל את מרכז העיר, הצפוף מאד, למול האזורים הרחוקים ממנו. כך יצר מפה קריאה ונוחה להבנה, שבה, כמה משעשע, גם הכיוונים וגם המרחקים לא מייצגים דבר..

בדיעבד, הביא העיוות הפונקציונלי (שימושי) שהכניס בק לכך שאנשים החשיבו הרבה פחות את המרחקים בין שולי העיר למרכזה. כך הם החלו תושבי הפרברים להעדיף את הרכבת התחתית על רכבם הפרטי ומנגד החלו אנשי העיר לצאת יותר אל הטבע שמחוץ לעיר, כי בתחושתם הוא לא היה רחוק..

מפת הטיוב גם הפכה כה פופולרית עד שרבים בלונדון החלו להתייחס אליה כמפת העיר הכללית. במקביל, החלו לאהוד גם את האסתטיקה שלה ואת היותה תוצר של האמנות השימושית (פונקציונלית). מעניין שלא פחות מהשפעת האמנות החדישה על עיצוב מפת הטיוב, השפיעה המפה על עולם האמנות המודרנית, כמו בהשפעה שהייתה לה על מונדריאן, שהשתמש בעקרונות ממפת הטיוב ביצירותיו המופשטות.

וכך, בעידן הפופ ארט ובהשפעת עולם של צבעים ודימויים חזותיים בולטים, הפכה מפה פשוטה ושימושית לאייקון תרבותי של ממש, שמופיע על אינסוף מזכרות לתיירים, חפצים מעוצבים, לק אמנותי לציפורניים, מערכות לגו להרכבה ומה לא.


הנה סיפורה של מפת הטיוב של לונדון:

http://youtu.be/Bg3pfUqdLp4


הנה התפתחותה במהלך השנים:

http://youtu.be/U9Tldw1c0K0


המפה החדשה של הטיוב של לונדון:

http://youtu.be/frfKctHDulo


הנה יצירה של מונדריאן שצייר את מפת העולם בסגנון מפת הטיוב הלונדוני:

http://youtu.be/1h487dA4-Gw


וכיום יש אפליקציה בשם tubemap שמשדרגת את מפה המיתולוגית:

https://youtu.be/ucJg2UNIUiU
מהו הלונדון איי, גלגל התצפית הגדול באירופה?



136 מטרים ועוד קצת - זהו גובהו של הגלגל הענק של לונדון, זה שקרוי גם "העין של לונדון" ופעם כינו אותו גם "גלגל המילניום" (כיוון שהוא נבנה ב-1999, רגע לפני שנת ה-2000).

העין של לונדון ניצב על גדת נהר התמזה וגובהו 135 מטרים. העין של לונדון הוא הגלגל הענק הגדול ביותר באירופה והשלישי בגודלו בעולם, אבל הוא הגדול ביותר מאלה שיושבים על ציר בצד אחד בלבד.


הנה סיפורה של "העין של לונדון":

https://youtu.be/ZRkGg3IWUpk


והתצפית מ"העין" על כל לונדון:

https://youtu.be/RRETxqE_kmA


ו"העין של לונדון" ביום גשום:

http://youtu.be/5Ydl7Kr61AA
מהי ההברקה של בית העיריה של לונדון?



בית העיריה של לונדון (London City Hall) תוכנן על ידי אדריכל העל נורמן פוסטר והוקם בשנת 2002. הוא מעט נטוי כדי שקומותיו העליונות יטילו צל על הקומות התחתונות וכך ייחסך חשמל רב, לקירור ומיזוג המבנה העצום.
ההצלחה של התכנון הפשוט והחכם של פוסטר היא גדולה מאד, שכן האנרגיה שנדרשת למבנה היא כרבע מהאנרגיה שדרושה לבנייני משרדים מסוגו. גם צורתו המעגלית של בניין עירית לונדון מפחיתה את שטחי הפנים של המבנה וכך מצליחה למנוע אבדן רב של אנרגיה במבנה.

יש בתוך הבניין מעבר ספירלי, שמעלה את הצועדים בו לכל הקומות, במעין שביל מדרגות ארוך ומעגלי באורך של 500 מטרים.


הנה בית העיריה של לונדון:

http://youtu.be/QrLZ4n84TpQ


פנים הבניין:

https://youtu.be/uEIhzdHg7dg


הרעיונות שבבסיס המבנה החסכוני באנרגיה:

http://youtu.be/OK3tlG83h1k?t=32s


והבידור שהבניין מספק לצופים בו:

http://youtu.be/WAYD0iUqNMM
מיהו בנקסי?



אפילו בעולם העמוס באמנים מודרניים, מקוריים, נועזים ומעוררי עניין, השם בנקסי כבר מזמן הפך לאגדה. כבר זמן רב שבנקסי הוא אמן המעורר עניין חריג. והעניין בו הוא לא רק כאמן הגרפיטי המפורסם בעולם, אלא בשל העובדה הפשוטה שאיש לא יודע מיהו והוא מצליח לשמור על אנונימיות מוחלטת. בעולם של מצלמות בכל מקום ואובדן הפרטיות, מדובר בהישג יוצא דופן לידוען בינלאומי כה מסקרן.

האמן המצליח התפרסם בזכות ציורי הרחוב היצירתיים והמושקעים שהוא מותיר בין לילה על קירות מקריים ברחבי העולם. אבל העובדה שציורי הקיר שהוא מותיר הופכים מיידית לבעלי ערך כספי עצום, הופכת את האמנות שלו למתנה לכל מי שהאמן הנעלם צייר על הקיר שלו. וכך הפך האמן, שמבהיר דרך אמנותו את דעותיו בנושאים חברתיים ופוליטיים, למי שמצייר על קירות שהם לא רק מעוררי עניין, אלא גם תורמים לבעלי הקיר תרומה כספית חשובה.

בנקסי מציג אמנות דעתנית, רצופת ביקורת חברתית-אנושית. את חיציו הוא נוהג לכוון אל העולם השבע, החזק והמסואב, שמעודד תרבות צריכה מטורפת ויוצר קיטוב חברתי קשה. כך הוא נוהג לצייר על קירות בעלי משמעות חברתית, ממוסדות סעד ורווחה, כמו בתי יתומים וסוכנויות לעזרה לנזקקים, ועד מוקדי מחלוקת בעלי משמעות פוליטית, כמו חומת ההפרדה בין ישראל לשטחי יהודה ושומרון או קירות של חורבות והריסות בעזה. כל קיר כזה הופך מיד לבעל ערך עצום ולרוב נמכר לגלריות שמציגות ומוכרות לבעלי הון המעוניינים ב"בנקסי בבית". צדק חברתי או רובין הוד בגרסת האמנים.

לאחרונה הועלתה הסברה שבנקסי הוא רוברט דל נג'ה, חבר בלהקת "מאסיב אטאק". עיתונאי בריטי בחן את העובדות ושם לב שעבודות של בנקסי צצו פעמים רבות בערים ובזמנים שבהן הופיעה הלהקה בהן.


הנה בנקסי:

https://youtu.be/Xoe3Nn5vuBg


הדיונים על מי הוא בדיוק:

http://youtu.be/EPDpBfGNSgg


סיפורו:

http://youtu.be/WKXcsg3uRkw


הנה חלק מהעבודות הידועות שלו:

http://youtu.be/HViUIh-lSLo


כך הוא צולם בעבודה:

http://youtu.be/UgdHeac4bsM
איך הופך עצם מתומן לגשר פדינגטון?



את גשר פדינגטון (Paddington Rolling Bridge) שבלונדון מכנים לא פעם "הגשר האקרובטי". הגשר הזה אינו טכנולוגיה גדולה והוא לא הישג הנדסי מדהים. זהו גשר שרוב הזמן נראה קצת כמו יצירה מתומנת של פיסול מודרני, מהסוג שרבים כמותו ניצבים בפינות שונות בבירת בריטניה.

אבל גשר פדינגטון, שתוכנן בידי האדריכל האנגלי תומס הת'רוויק (Thomas Heatherwick), ניצב ליד תעלה בעיר ונפתח בשעות מסוימות בלבד. מערכת הידראולית מאפשרת לגשר להתקפל ולהסגר אל מקומו, כשהוא מתכרבל לצורת כדור וכך לאפשר לסירות לעבור בתעלה. כשצריך לפתוח אותו, מופעלת שוב המערכת ההידראולית ומאפשרת לו להיפתח ולהימתח מעל פני התעלה, כדי שהולכי הרגל יוכלו לעבור מעליו ולחצות את התעלה.


הנה גשר פדינגטון המתקפל של לונדון:

http://youtu.be/x0Dj7XA77hw


הגשר האקרובטי של פדינגטון בהילוך מהיר:

http://youtu.be/z_qqzDicYOo
מהו סגנון הדאבסטפ?



דאבסטפ (Dubstep) הוא סגנון מוסיקלי חדיש שהפך בשנים האחרונות לסגנון האלקטרוני הפופולארי בעולם. הוא הפך לסגנון מרכזי בסצנת הריקודים והמועדונים העולמית.

מבחינה מוסיקלית הדאבסטפ מתבסס על מקצב ייחודי בן שתי פעימות וסינקופות, בניגוד למוסיקה הפופולארית בעולם, שרובה מתבססת על 4 פעימות. המקצב הזה בא לצד תבניות תופים מקובלות, שמתבססות במיוחד על מקצב אופייני של תופי סנייר, כשלמטה, בצלילים הנמוכים, מבעבעים צלילי באס עמוקים, שמעניקים לדאבסטפ סאונד אפל. בולט בדאבסטפ גם השילוב שבין דגימות צליל (Sample) לשירה נונשלנטית, לא מוקפדת. הטמפו של מוסיקת דאבסטפ הוא בדרך כלל בתחום 138-142 פעימות לדקה.

הדאבסטפ נולד בלונדון. קטע הדאבסטפ הראשון יצא בשנת 1999 ומשם התפתח הסגנון בתחילת שנות ה-2000, עד שבהדרגה הפך להצלחה גדולה. זו הייתה מוסיקת ריקודים בעלת גוון ייחודי באנגליה, שנבטה במועדונים בעלי אופי מחתרתי משהו. משם הלך הדאבספט ותפס את הזרם המרכזי של מוסיקת הפופ. במיוחד תרמו לכך כוכבי-על כמו ליידי גאגא, ג'יי זי, דיוויד גואטה וקניה ווסט, ששילבו באלבומיהם מקצבים וסימפולים של דאבסטפ. בתחילת העשור השני של המאה ה-21 החלו סגנונות מוסיקליים רבים לאמץ מרכיבי דאבסטפ אל תוכם, מסגנונות ריקודים כמו טראנס ודאנס ועד למוסיקת פופ ורוק. גם העולם המסחרי הסתער על הסאונד החדש ופרסומות רבות החלו להשתמש בדאבסטפ כדי לקדם מוצרים לצעירים, כמו מכוניות ומשקאות אנרגיה.

בין אמני הדאבסטפ המובילים בעולם נמצאים מפיקים ודי ג'ייז מוכשרים כמו בורגור הישראלי, כריסטינה סוטו, טריטונל, דאונלינק, קיל דה נויז וסקרילקס, מי שנחשב לאמן הדאבסטפ המצליח ביותר ובתיקו פרסי גראמי רבים ופרסי VMA שמעניק MTV לווידאו-קליפים.


הנה מוסיקת הדאבסטפ שמקדימה את זמנה:

http://youtu.be/3l_hy33-1Yw


עוד על סגנון הדאבסטפ:

https://youtu.be/Ssu9PE20RvE


אחד הדי ג'ייז המצליחים בעולם הדאבסטפ הוא בורגור הישראלי:

https://youtu.be/OTGg_76PMhU


הסיפור שלו:

http://youtu.be/y_lhcNlyHOI?t=06


וסקרילקס, עוד כוכב מוביל בסגנון:

https://youtu.be/QFp3s9Ot4Is
מהו מגדל האינסייד אאוט של לוידס?



בניין לוידס (Lloyd building) הוא נקודת ציון ותיקה יחסית בלונדון של ימינו, אייקון לונדוני שנפתח ב-1986 ועדיין מעורר מחלוקת. זהו בניין עתידני, עתיר זכוכית ומתכת, כסוף ברובו ובעל מראה קר ומטאלי, מבנה שחושף החוצה את הצינורות ואת גרמי המדרגות שלו ושומר בתוכו את הרכות ואת עמודי הבטון המעוגלים והיפים שבו.

תכנן את בניין לוידס ריצ'ארד רוג'רס, מהאדריכלים המפורסמים ומכוכבי הארכיטקטורה הגדולים של בריטניה. סגנונו בבניין הזה זכה לתואר "אדריכלות האינסייד אאוט", שכן הוא הוציא אל מחוץ לבניין את כל המערכות שלרוב נמצאות בתוכו - צינורות, תעלות איוורור, מערכות מיזוג, כבלי חשמל, מעליות ועוד.

המחלוקת על מה שהפך אותו לאחד הבניינים המודרניים החשובים בעולם, קשורה בכך שהבניין, שתוכנן עבור חברת הביטוח לוידס בשנות ה-80, הוא המקבילה הלונדונית והאולטרה מודרנית למרכז פומפידו שבפריז. האדריכל ריצ'ארד רוג'רס, מי שהיה שותף גם בעיצוב של מרכז פומפידו, יצירת מופת של סגנון ההייטק באדריכלות, המשיך גם כאן, בלוידס בילדינג, את הקו הסגנוני שבלט שם.

יש הרואים בבניין "שהקרביים שלו בחוץ" יצירת מופת של אדריכלות ההייטק, אחרים המבקרים אותו, טוענים שהוא מזכיר מזקקת נפט שנחתה על לונדון. הטענה היא שהאדריכל כפה על יושבי הבניין את רעיונותיו העיצוביים והחדשניים ולא התחשב מספיק בצרכים של "הדיירים". התומכים לעומתם מדגישים את ההיתרון בהוצאת הקרביים החוצה, למשל, מה שאיפשר יצירת חללים פנימיים גדולים ופתוחים, לאחר שהוצאו המערכות החוצה.

כך או כך, גרמי המדרגות החיצוניים המפורסמים והעיצוב חושף הקרביים שלו, על אף האפקט הוויזואלי המהמם שלהם, הופכים את בית לוידס למבנה שקשה ויקר לתחזק. הוא אכן עובר תחזוקה מתמדת ולא זולה.

מנגד, מדובר בבניין שהפך בקלות לאחד המבנים החשובים מבחינה אדריכלית, בלונדון. עד להופעתו של הגרקין, "בניין המלפפון החמוץ" ששוכן גם הוא בסיטי של לונדון, היה לוידס האייקון המבשר את הבנייה המודרנית ברובע העסקי והעשיר של לונדון. הוא עורר ויכוחים על יופי וכיעור, אבל איש לא התעלם ממנו...


הנה ייחודו של בניין לוידס:

https://youtu.be/Pzpd3oV_czg


על בניין לוידס המרשים:

https://youtu.be/BzFdjRKnR2Y


ובניין לוידס מבפנים:

https://youtu.be/KVmbq8gTRlM
מהו מגדל "המלפפון" בלונדון?



האדריכל נורמן פוסטר הוא אחד מהאדריכלים המובילים בעולם. פוסטר כבר בנה כמה בניינים אייקוניים שקשה לשכוח. אחד מהם הוא מגדל "המלפפון" (The Gherkin) שבלונדון, או בשמו המדויק - "המלפפון החמוץ" - מגדל שמאז שנחנך הפך לאחד מסמליה הבולטים תרתי-משמע של לונדון.

מגדל "המלפפון" נמצא בסיטי של לונדון, אזור העסקים המרכזי שבבירה הבריטית. הוא המגדל השישי בגובהו בעיר והוא הושלם בשנת 2004. "המלפפון" הוא בניין ירוק, מבנה המנצל את משאבי הסביבה בצורה היעילה ביותר, ומקטין את רמת הזיהום הסביבתי שלו במיוחד.


הנה סרטון של מגדל "המלפפון" בלונדון:

https://youtu.be/QtbDj2zTc3c


ותכניות הבניין המקוריות מהמצגת:

https://youtu.be/uZKd31Gx5wo


והנה מה שמגדל המלפפון החמוץ עושה לקו הרקיע של בירת אנגליה:

https://youtu.be/OujTCU6IBWc


והנה הוא מהאוויר ומה רואים מהמסעדה שבראשו של המגדל המלפפוני שתכנן נורמן פוסטר:

https://youtu.be/ug0R_U_6BDU
איך סופרים את הזמן העולמי מגריניץ' שבלונדון?



גריניץ' (Greenwich) שבלונדון היא נקודת ההתחלה של ספירת הזמן בעולם (GMT) בו עובר קו האורך הראשי, או נקודת האפס של קווי האורך. מצפה הכוכבים המלכותי בגריניץ' שבלונדון הוא הנקודה המדויקת שממנה נוהגים לספור את הזמן בעולם. מצד אחד של קו האורך המשורטט במקום נמצא חצי הכדור המזרחי של כדור הארץ ומצדו השני - חצי הכדור המערבי.

שעון גריניץ', המכונה באנגלית: Greenwich Mean Time ובקיצור GMT, הוא הזמן בקו האורך 0, הנקרא גם קו גריניץ'. השיטה בעולם היא שמשום שהן על אותו קו אורך, בבריטניה ובפורטוגל, למשל, השעון המקומי זהה ל-GMT. קווי אורך אחרים מתייחסים ל-שעון גריניץ', כך שבכל מרכז אירופה, במדינות מספרד ועד פולין הזמן הוא GMTּ+1, כלומר כשבגריניץ' השעה 12:00, שם השעה 13:00.

בישראל השעון הוא GMT+2, מה שאומר שכשבאנגליה השעה היא 12:00, אצלנו, כמו גם בתורכיה או במצרים, השעה היא 14:00.


הנה הסבר קווי הרוחב והאורך ותפקידו של מצפה הכוכבים בגריניץ':

https://youtu.be/jbrAzZNkQoY


המקום שבו מתחילה ספירת הזמן העולמי הוא גריניץ':

https://youtu.be/DmvHZ4omB2A


המון מבקרים מגיעים למצפה הכוכבים של גריניץ' בכל שנה:

https://youtu.be/dBayvpezv0o


והנה גריניץ' שליד לונדון, המקום שממנו מתחילה היממה:

https://youtu.be/zHVWoE0IAcw


מהו סיפורו של המלך ריצ'ארד השלישי?



הוא נחשב למלך האיום ביותר בתולדות אנגליה, היה אחד המלכים השנויים במחלוקת בהיסטוריה העולמית והוא גם המלך האחרון של אנגליה שנהרג בקרב.

המלך ריצ'ארד השלישי (Richard III of England) נחשב לדמות היסטורית נוראית, שזכתה למוניטין קשה. הוא נחשב לגיבן, רוצח סדרתי, רודן מפלצתי, אנס ובכל זאת ריתק את דמיונו של העם הבריטי מאז שנהרג בקרב ונעלם.

אפילו שייקספיר הקדיש לו מחזה מרהיב וחרת את המשפט "סוס! מלכותי בעד סוס!" בהיסטוריה. למעשה, שייקספיר סיפר במחזה על "שלטון הטרור" של ריצ'ארד, בצורה כל כך לא מחמיאה, שהוא החמיר את המוניטין המפוקפק של המלך הגיבן והרודן האנגלי המת.

הוא לא היה היחיד. מרבית ההיסטוריונים המודרניים מאמינים שכמו כותבים שונים, שפרסמו ספרים ומחזות על המלך המת, גם הוא הגזים גם בתיאורי הרוע של המלך וגם בתיאור צורתו החיצונית, על כיעורו המופרז במחזה והעיוות הגופני שלו. ההערכה היא שהם כתבו בתקופה שבה שלטו מלכים אנגליים, שנמנו על השושלת שהתנגדה לזו של ריצ'ארד ולכן כתבו בהגזמה על הרוע והצורה של המלך.

ריצ'ארד השלישי ירש את מקומו של אחיו, לאחר שילדי אחיו, כולל אדוארד החמישי, מי שאחיו ציווה ליורשו, הוכרו כממזרים. זאת בשל העובדה שאביהם התארס לאישה אחרת, עוד בטרם נישא לאמם, וממזרים אינם יכולים למלוך באנגליה.

ההיסטוריה מספרת שהמלך ריצ'רד השלישי נהרג ב-22 באוגוסט 1486. זה קרה בקרב בוסוורת', אחד הקרבות החשובים במלחמות השושנים, שליוו את אנגליה באותן שנים. הנרי טיודור, מי שהיה מאצילי בית לנקסטר הגולים בצרפת, גייס צבא והגיע להילחם בריצ'רד השלישי וחייליו. בשלב מסוים בקרב, התהפך הקרב, שבו היה לריצ'רד השלישי יתרון מספרי. כך ירו אנשיו של מי שיהיה המלך הנרי השביעי, הרוזן מריצ'מונד, חצים בריצ'ארד השלישי והרגו אותו במהלומות גרזן. לאחר שהפשיטו אותו מבגדיו. הם הובילו את גופתו שהושחתה, על גבי סוס. האגדה מספרת ששערותיו הארוכות גלשו והתאבקו בבוץ ובעפר. הוא נקבר בכנסייה קטנה שבמנזר.

שנים אחר-כך הורה המלך הנרי השמיני על הריסת המנזר והכנסייה הללו, שנמצאו כמה עשרות קילומטרים מהמקום שבו נערך הקרב האחרון של ריצ'ארד השלישי.

אבל האנגלים זכרו אותו. מבחינתם, ריצ'ארד השלישי היה המלך האנגלי האחרון שלא הובא לקבורה. לכן חיפשו אחר גופתו זמן רב. עד שלבסוף, בשנת 2012, היא נמצאה באתר ארכאולוגי שנמצא מתחת למגרש חנייה בעיר לסטר שבמרכז אנגליה.

במונחים היסטוריים, מציאת גופתו היא אירוע שלא יאומן. בדיקות דנ"א שהושווה עם דנ"א של צאצא ישיר של אחותו הראו על זיהוי ודאי. גם העקמת שממנה סבל השלד, כמו גם חץ המתכת שהיה נעוץ בצלעותיו ואפילו מקום מציאת השלד, במקום שבו היה אמור להיות חדר המקהלה של המנזר ההרוס - הכל הראה שמדובר במלך המת. אפילו ביצי תולעים עגולות ממין שממנו סבל לפי ההיסטוריונים במהלך חייו, תאמו את העדויות על זיהום טפילי במעיו של המלך ריצ'ארד השלישי.


הנה הקרב האחרון של ריצ'ארד השלישי:

https://youtu.be/lLc7YKDLV84


כך ככל הנראה מת ריצ'ארד השלישי:

https://youtu.be/t6S0ku1R9nE


כך נמצאה גופתו, באופן שלא יאומן:

https://youtu.be/GBelAVerdqs


ומקום מציאת גופתו הפך למוזיאון:

https://youtu.be/NyYnmqWSShc


והנה סרט תיעודי על חייו ומותו של המלך ריצ'ארד השלישי ומציאת גופתו:

https://youtu.be/fDHDvnnK4nI?long=yes
מתי ניצחו המטוסים את ספינות האוויר?



תחילת המאה העשרים הייתה העידן של ספינות האוויר. הצפלינים של אותם ימים שטו בשמיים, עמוסי נוסעים עשירים, שלראשונה ראו את העולם מלמעלה. היה בהם משהו שדיבר לחלום האנושי העתיק כל כך, לעוף.

כמו ספינות נופש, החלו אז חברות תיירות להסיע בצפלינים את השמנה והסלתה של אירופה וצפון אמריקה, לטיולים ארוכים ומהנים. כמו בשיט תענוגות ימי, אבל באוויר. עם אוכל טוב, חדרים פרטיים והמון זמן פנוי למשחקים, שיחות ובילויים, לא הפסיקו המסודרים של התקופה, לבלות ולגלות את העולם. בנוחות בלתי נגמרת וברצף של חוויות חברתיות, הם שייטו להם בשמיים בהנאה, בדרך אל היעד הבא.

לכאורה לא היה שום סיכוי למטוסים אז. הם היו אז רועשים, לא בטוחים, קטנים, דחוסים ומיהרו להגיע אל היעד. בטח לא משהו שמשתמשים בו לטיול תענוגות מתמשך ונינוח.

ובכל זאת, בתוך שנים ספורות הם עתידים להחליף את ספינות האוויר לחלוטין. כשהחלו הדגמים הראשונים של מטוסי הנוסעים לחצות את האוקיינוסים ולגמוע מרחקים ארוכים, הסתמנה המהירות שלהם כגורם מנצח. לפתע לא היית צריך, כמו בספינה, לשריין ימים ארוכים להפלגה לארץ אחרת. המטוס הביא אותך בתוך פחות מיממה, גם לארצות רחוקות, כמו אמריקה ואוסטרליה.

ממד אלים יותר למאבק הזה נוצר במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהמטוסים וספינות האוויר הגיעו לכדי עימותים צבאיים ביניהם וקרבות של ממש. קרוב ל־100 ספינות אוויר בנו הגרמנים לקראת ובמהלך המלחמה. הצפלינים הללו מילאו תפקיד משמעותי בפעילות המלחמתית, הן בהפצצות, בעיקר של לונדון, הבירה הבריטית, והן בתפקידי מודיעין וצילומים אוויריים של כוחות האוייב. אבל הבריטים הצליחו במהירות לשכלל את אמצעי הלוחמה נגדם, הן מצד מטוסיהם הקלים, שהשמידו ספינות אוויר גרמניות, בקלות יחסית והן במערכות הגנה אנטי־אווירית, שהפכו את השימוש הגרמני בצפלינים למסוכן ולא יעיל. כך הופסק השימוש בהם להפצצות, כמעט לחלוטין. גם בצד המודיעיני, החליפו יותר ויותר מטוסים קלים את הצפלינים, במשימות צילום ומעקב אחרי תנועת הכוחות.

וכך, מסומנת התקופה הזו, בהיסטוריה של התעופה, כמאבק איתנים בין שתי טכנולוגיות תעופה, שונות זו מזו לגמרי. מצד אחד, טכנולוגיה המציעה כלי טיס קלים מהאוויר, אך איטיים, מסורבלים ופגיעים יחסית. מנגד - כלי טיס כבדים מהאוויר, אך זריזים וקלי תנועה ובעיקר בעלי יכולת לוחמה שהולכת ומשתפרת במהירות.

גם אם הכף עוד נראתה כאילו היא נוטה סופית לצד ספינות האוויר, הדגימו אסונות אוויריים שבים וחוזרים שספינות האוויר לא צריכות מלחמה כדי לסבול מבעיות בטיחות חמורות. אבל אז בא האסון האווירי הגדול של שנות ה-30 והכריע, פסיכולוגית לפחות, את הכף.

זה קרה כשהצפלין "הינדנבורג", פאר תעשיית האוויר הגרמנית של התקופה, נשרף בעת נחיתה בארצות הברית, באסון הראשון שצולם ופורסם בכל העולם. ממש כמו הטיטאניק, הספינה הגדולה בהיסטוריה שטבעה כמה עשורים לפני כן, היה הצפלין "הינדנבורג", ספינת האוויר הגדולה ביותר שנבנתה אי-פעם, למכונת קטל איומה. מה, אם כן, יגידו אזובי האוויר?

ואכן, "אסון ההינדנבורג", שהביא באסון של שנת 1937 למותם של 35 נוסעים ואנשי צוות, הדגים אז לראשונה את הסכנות המהותיות הטמונות בטיסה בספינות האוויר הללו. בבת אחת איבדו ספינות האוויר את הסיכוי שלהן לנצח בקרב על ההגמוניה האווירית. הן הלכו ונעלמו, בעוד המטוסים הולכים ומשתלטים על השמיים. בתוך מאה שנה בלבד, ישנו המטוסים את העולם, בעוד ספינות האוויר ישמשו בעיקר כבלוני פרסום גדולים ומרחפים, דוממים.


הנה סיפור המאבק בין ספינות האוויר והמטוסים:

https://youtu.be/VNOusZLO7y4


ההפצצות של הצפלין על לונדון:

https://youtu.be/uZqqWSUirls


קרבות אוויר קולנועיים, בין מטוסים לספינות אוויר, בדרכן להפצצה:

http://youtu.be/lnW_M5Qb7mw


ועוד תיאור:

http://youtu.be/e5eU7VJm9MM
מי הרג את אדוארד החמישי בן ה-12?



אם תבקרו פעם במצודת לונדון, תוכלו לראות בכניסה לחצר המצודה את "מגדל הדמים". זהו הכינוי של מגדל שבו משערים ההיסטוריונים שנרצחו ככל הנראה המלך אדוארד החמישי ואחיו הדוכס מיורק.

סיפורו של המלך האנגלי הצעיר אדוארד החמישי (Edward V of England) הוא מהסיפורים הקשים והלא מפוענחים של ההיסטוריה האנגלית. המלך הצעיר, רק בן 12, ירש את מלכות אביו, כשבשנת 1483 מת אדוארד הרביעי לפתע. בניו, אדוארד החמישי, שהיה ליורשו לכס המלכות האנגלי, ואחיו בן ה-9 ריצ'רד משרוסברי, דוכס יורק, יצאו בשיירה אל לונדון, לטקס ההכתרה.

אבל אחיו של המלך המת, ריצ'ארד השלישי, לא היה טיפש. הוא גם התאכזב שהמלך לא הפך אותו ליורשו ורק מינה אותו לאחראי ולחונך של המלך הצעיר, אדוארד החמישי ושל אחיו בן התשע. נאמן לצוואת המלך המת, הוא פגש את שיירתם של האחיינים בדרכה מויילס אל לונדון ודאג שהמלך הצעיר אדוארד אכן יגיע ללונדון. המיועד למלך בן ה-12 השתכן במצודת לונדון, שהיה אז אחד מארמונות בית המלוכה והמתין לטקס ההכתרה.

אבל איכשהו נדחתה שוב ושוב הכתרת המלך הצעיר. לאחר שהבישוף העיד על כך, התכנס הפרלמנט האנגלי והכריז שאדוארד הוא ממזר. זאת מכיוון שאביו, אדוארד הרביעי, התארס לאישה אחרת, עוד בטרם נישא לאמו של אדוארד. מכיוון שנישואי הוריו של אדוארד נחשבו עתה לא חוקיים, היו אדוארד החמישי וכל אחיו לממזרים. לפי החוק האנגלי, ממזרים אינם ראויים לשאת את הכתר ולהיות למלכים. לפיכך מונה יורש אחר לאדוארד הרביעי. זה היה דווקא אחיו, ריצ'ארד, שזכה להיות המלך "ריצ'ארד השלישי".

וכך היה דודם של השניים, ריצ'ארד השלישי, מי שנחשב לנאמנו של אביהם בחייו, למלך החדש. בטרם המליך את עצמו למלך, הוא כבר נהג באכזריות וביעילות שייאפיינו את תקופת מלכותו, כשמיהר לכלוא את שני הנסיכים בכלא שבמצודת לונדון. השניים ישבו בכלא תקופה ארוכה, בעת שדודם מחזק את שלטונו באנגליה. במהלך השנה, נעלמו השניים באופן מסתורי ואיש לא הצליח לגלות מה אירע להם. הסברה ההיסטורית המקובלת היא שהם נרצחו ונקברו במצודה, בהוראת המלך.

מאתיים שנה לאחר מכן, בעת שיפוצים שנעשו במצודת לונדון, בשנת 1674, נמצאו שני שלדים קטנים. הם נזרקו אל ערימת זבל וכמעט ונשכחו, אבל מספר שבועות לאחר מכן עלה לפתע שאולי אלו שלדי הנסיכים הנעלמים. השלדים נשמרו מאז בכד קבורה בכנסיית ווסטמינסטר. בשנת 1933 הם נבדקו ואוכסנו בכוך שמתחת לכנסייה. אבל המומחים לא לקבוע את מינם של הילדים, או את גילם בעת מותם והמסתורין נמשך.


הנה סיפור הרצח של המלך אדוארד החמישי:

https://youtu.be/p_XQQPK-xvk


הסיפור בצלליות:

https://youtu.be/6kt-rmCchfk


כך ככל הנראה מת אדוארד החמישי:

https://youtu.be/srByN2AHUfE


וסיפור מציאת גופתם של שני הנסיכים:

https://youtu.be/NtKLAUjtT14


הציור המפורסם של שני הנסיכים, שצייר פול דה לה רוש:

https://youtu.be/popWIKUgGu4


הנה סרט תיעודי על חייו ומותו של הנסיך במגדל - אחת הפרשות הקשות:

https://youtu.be/d3bYh29LA00?long=yes


וסרט תיעודי קצר על המסתורין סביב מותם של הנסיכים שבמגדל:

https://youtu.be/IIlEWH5yJN4?long=yes
מתי הפציצו ספינות אוויר את בריטניה?



מרגע לידתה הייתה ספינת האוויר פלא אווירי. ממש כמו ספינות בים ומרכבות ביבשה, גם היא הייתה ההגשמה של חלום בן אלפי שנים לשייט בשמיים. אבל די מהר הבינו שיש לה סיכוי לעשות עוד מהפך - להיות ספינת קרב אווירית. ואכן, בשנת 1908, עוד בטרם הבשילה ההמצאה המופלאה, כבר היה מי שהעלה את הרעיון להשתמש בספינות האוויר כנושאות פצצות. זה היה בספרו של ג'ורג' ולס "המלחמה באוויר". תוארו שם בפירוט הפצצות אוויר של ערים אירופיות מספינות אוויר אדירות. 4 שנים לאחר מכן השתמש הצבא האיטלקי לראשונה בספינות האוויר לצורך הפצצת סיור באזור תורכיה.

שנת 1915 הייתה שנת ההפצצות הגרמניות על בריטניה. בעזרת ספינות האוויר הם הצליחו לעקוף את חיל הים הבריטי ובמשך שנתיים שימשו ספינות אוויר כמפציצים מבהילים, אם כי לא ממש מדויקים. הנזק שגרמו היה מועט וכללי. קשה היה לנווט אותם למטרה וקשה היה להם עוד יותר לפגוע במטרות של ממש. הם בעיקר הנחיתו פצצות על יעדים כלליים וקיוו להצלחה. מטוסים בריטיים ותותחים נגד מטוסים הרבו לפגוע בהם וכעבור שנתיים, בשנת 1917 הם סיימו את תפקידם ההיסטורי והלא ממש מוצלח כמפציצי קרב.


הנה סיפור ההפצצות של הצפלין על לונדון:

https://youtu.be/uZqqWSUirls


ועוד תיאור:

http://youtu.be/e5eU7VJm9MM


קרבות אוויר דמיוניים צולמו לקולנוע על מטוסים שמנסים לעצור ספינת אוויר בדרך להפצצה:

http://youtu.be/lnW_M5Qb7mw


סרט לא ארוך על הפצצות הצפלינים על לונדון:

https://youtu.be/e6-BZ2MzKMI?long=yes
מהו הציור של בנקסי שנגרס והפך יקר יותר?
מי אדריכל-העל שתכנן גשר שהפך לבדיחה?
מה קרה בקרב הגיטריסטים הגדול אי-פעם?
מהי עיר המכולות ואיך גרים במכולה?
מהו תיאטרון הגלוב?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.