כבר מעל מאה שלמה שהלונה פארק (Luna Park) הוא פארק שעשועים מהנה ומשעשע לאנשים ולמשפחות, עם מבחר אטרקציות, המספקות לכולם .

החוויות שהמבקרים צוברים בלונה פארק תלויים מן הסתם בהיצע שממנו הם בוחרים ולהעדפות האישיות שלהם. הנה, למשל, כמה מהחוויות האופייניות שנמצאות בלונה פארק ממוצע:

המחפשים ריגושים ואדרנלין, בהתאם לגילם, יוכלו לעלות על רכבת הרים, מגדלי נפילה ועוד אטרקציות מהירות.

משפחות ימצאו בלונה פארק פעילויות לכל המשפחה, כמו גלגל ענק, מכוניות מתנגשות (מכוניות פגוש) וקרוסלות שונות.

חובבי פרסים ימצאו בין מתקני הלונה פארק שלל משחקים מהנים ונושאי פרסים בהתאם ליכולות והכישורים האישיים שלהם. אלה כוללים כדורסל, הטלת טבעת, מטווח ברווזים ואחרים.

עוד יש בלונה פארק, לא פעם, מופעים והופעות חיות, כולל זמרים, קוסמים, אקרובטים ועוד.

בלונה פארק גם אפשרויות אוכל שונות, החל ממאכלי קרנבל קלאסיים כמו תפוח מתוק, נקניקיות או צמר גפן מתוק (שערות סבתא) ועד אוכל מתוחכם יותר כמו סושי או כריכי גורמה.

על מתקני הלונה פארק והבילוי בו ראו בתגית "לונה פארק".


הנה ריגוש ואדרנלין ברכבת ההרים שבלונה פארק:

http://youtu.be/LwF5WiMkBXo


האנקונדה בתל אביב:

https://youtu.be/v-szQSypjbg


ה"בלאק ממבה" המפחידה:

https://youtu.be/l5462ul8Eg8


מתקן קיצוני בסכנה והפחד ממנו:

https://youtu.be/RJ2-tK1EE20


הלונה פארק שעל טיילת קוני איילנד בארצות הברית:

https://youtu.be/mBWvwyv6C3M?long=yes


והאחים הגדולים של הלונה פארק הם פארקי השעשועים - הנה כמה מהטובים בעולם: (עברית):

https://youtu.be/6Ra_h_Y93qE?long=yes

זוהי תופעה שקשורה בתנועה הסיבובית. כשמתקן קרוסלת הריחוף (Flying carousel) שבלונה פארק מסתובב והמהירות שלו עולה, נוצרת אנרגיה סיבובית כה חזקה, המסוגלת להתגבר על כוח הכבידה, אותו כוח שרבים קוראים לו "כוח המשיכה" ושמושך אותנו למטה תמיד.

ככל שהמהירות גוברת ומגיעה לכמעט 20 קילומטרים לשעה, המושבים הקשורים אליה מתרוממים. כי בגלל הסיבוב, הם נמשכים החוצה מהמרכז וכשהאנרגיה הסיבובית הזו ממש חזקה, הם מתחילים להתרומם. האנרגיה של הסיבוב והמשיכה החוצה הופכת לחזקה מכוח הכבידה.

כל מה שמסתובב סביב ציר כלשהו, נמשך החוצה מהמרכז. ככל שהכוח שמסובב אותו חזק מספיק, כלומר האנרגיה הסיבובית שלו חזקה, הוא יכול לגבור על כוחות אחרים, כמו למשל כוח המשיכה שמושך אותנו אל הקרקע.

הגורם לכך נקרא "הכוח הצֶנְטְרִיפוּגָלִי", שמאפשר לנו לסובב דלי מלא במים במהירות, מבלי שהמים יפלו, כלומר כוח המשיכה של כדור הארץ מאבד את השפעתו על המים שבדלי.

אפשר להסיק מזה שככל שהמושבים במתקן הלונה פארק מתרוממים גבוה יותר, פירושו של דבר שהמתקן מסתובב מהר יותר.


הנה סרטון של הקרוסלה המעופפת:

https://youtu.be/yGdP58XXCtA


שימו לב להתרוממות מהמרכז:

https://youtu.be/gH4osaLyaBk


כך מרגישים בישיבה על ה-Swing rise:

https://youtu.be/5SlvGZRH71o


וקרוסלת ריחוף שעולה בהדרגה גבוה יותר ויותר:

https://youtu.be/hJtvhQkWJ0E

סופר מהירה, סופר גבוהה וסופר מפחידה - "הממבה השחורה" ובאנגלית "בלאק ממבה" (Black mamba), היא האסקטרים במיטבו, סוג של "רכבת הרים" בלונה פארק, המציעה נסיעה פרועה ומלאה בפיתולים ונחשבת כאחת מחוויות האדרנלין הפופולריות בלונה פארקים שבהם היא מותקנת.

ה"בלאק ממבה" לוקחת את רוכביה לנסיעה פרועה, העוברת פיתולים, סיבובים, נפילות ולולאות שלב חלש לא יעמוד בהם.

עם תחתית פלדה ממתכת, קשירה מטורפת ומאובטחת של הנוסעים ומסלול חלק היא אמנם מבטיחה להיות בטוחה, אבל הנסיעה בה מייצרת פחד. פחד רב.

רכבת ההרים הזו נקראת על שם נחש הממבה השחור, סוג של נחש ארסי שחי באפריקה ונקשרו לו כתרים מאיימים במיוחד. הסיבה? - הממבה השחורה ידועה כאחד הנחשים המהירים והקטלניים בתבל.... אז מי הגאון השיווקי שהעז לקרוא לרכבת ההרים על שמו ואיך הוא צדק והפך את הפחד להצלחה מסחרית?


הנה ה"בלאק ממבה" בלונה פארק תל אביב:

https://youtu.be/gMdohkCUtRk


פחד בבלאק ממבה:

https://youtu.be/swy654vTXd0

כשהמכוניות המתנגשות (Bumper cars) מציעות חוויה כיפית ועתירת התרגשות והנאה, אין פלא שרבים רואים במכוניות הפגוש הללו פעילות חברתית שהיא גם מהנה לילדים ומבוגרים וגם חינוכית.

כי החוויה של הנהיגה במכוניות מתנגשות הלונה פארק היא ייחודית, ביכולת שהיא מציעה לנהיגה שכזו לקטנים, תוך התנגשות באחרים ובו בזמן ללא ההשלכות החמורות שנובעות בחיים האמיתיים מהתנגשויות שכאלה.

וזה אכן מספק תחושת התרגשות ופליאה לנוסעים ולנוהגים, מה שלרוב מושך במיוחד את הצעירים שבילדים.

מנקודת מבט חינוכית, מסייעות מכוניות פגוש לפתח אצל ילדים מיומנויות חשובות. למשל תיאום עין-יד, זמן תגובה ומודעות מרחבית. מעבר להיותן חשובות לנהיגה, מיומנויות אלו חשובות לפעילויות רבות ונוספות בחיים.

מכוניות הפגוש יכולות גם ללמד ילדים על סיבה ותוצאה, שכן הנהיגה בהן מלמדת שלמעשיהם ולהחלטות שהם מקבלים יש השלכות על תנועת המכונית.

במכוניות פגוש יכולים החבר'ה לקיים אינטראקציה זה עם זה ובו בזמן ללמוד ולחזק מיומנויות חברתיות. בין השיעורים החשובים שילדים יכולים ללמוד כאן יש הוגנות וספורטיביות ויכולות חברתיות דוגמת תקשורת, תחרות בריאה ושיתוף פעולה.

גם סבלנות וחברתיות נלמדים היטב כאן. זה מתחיל בהמתנה בתור וממשיך בשמירה על כללים, התחשבות ב"רכב" אחר והבעת פנים נבוכה, מתנצלת, מחביאה חיוך או צוחקת בקול, אחרי התנגשות.

כך טמון, אם כן, הקסם והערך החינוכי של המכוניות המתנגשות, ביכולת שלהן לספק חוויה מהנה ומסעירה, שתוך כדי כך גם מקנה יכולות ומיומנויות חשובות, שניתנים ליישום בהמשך החיים.

ואפילו כישורי ניווט מתפתחים בזירת המכוניות המתנגשות, כשעליך להוביל את מכונית הפגוש ברחבה, מבלי להתנגש - גם אם זה כיף...

ואולי לא מפתיע שיש גם יזמים שהפכו את חוויית מכוניות הפגוש לממש בית ספר לנהיגה לילדים. "הנהגים הקטנים" מתנסים בו בנהיגה עצמאית ולומדים את ההתנהגות בכביש ואת חוקי התנועה, התמרורים, הנתיבים, רמזורים ומעברי החצייה. בסוף הם יכולים לקבל אפילו "רשיון נהיגה", הדומה לזה של ההורים ומכיל את הפרטים ואת תמונתו של הילד.


הנה "בית ספר לנהיגה", במה שהפך מתקן המכוניות המתנגשות בלונה פארק תל אביב:

https://youtu.be/Ig-tZR-sscg?t=7


ודוגמה מעניינת מהעיר אילת:

https://youtu.be/9Ec7aavlJwQ

מבוך המראות (Mirror maze) הוא חוויה להמונים, המבוססת על אשליות, השתקפויות ושיבושן, המושג באמצעות מראות שהוצבו באופנים שונים או עברו כיפוף ועיקום, כך שהדמויות משתקפות בהן באופן מעוות.

זוהי חווית לונה פארק מבלבלת ומשעשעת, המספקת חוויה מהנה לילדים ולכל המשפחה. את זה היא עושה כבר שנים רבות, כבר בסוף המאה ה-19, הרבה לפני עידן הטלוויזיה הווידאו והאינטרנט.

במבוך המראות, למשל, רואים המבקרים כמה מסדרונות, שחלקם אמיתיים ואחרים הם השתקפויות במראות. קשה להבחין אילו מהמסדרונות שלפניהם הם מציאותיים ואילו הם המדומים. כמובן שמרביתם מדומים.

המראות מהתלות במבקרים, כי בכל פעם שנתקלים בזכוכית במקום להמשיך ישר, מבינים שהשתקפויות עובדות נהדר - עובדות עליהם.

לא פעם ליד המבוך מוצאים את "אולם הצחוק", שהוא חדר מראות נוסף. הקטע שלו הוא עיוותי המראות לדמויות המבקרים. בחלק הם נראים רזים, שמנים, גבוהים, נמוכים, אחר-כך מעוותים במיוחד, או סתם מוזרים וכדומה.


מבוך המראות בפראג:

https://youtu.be/ikCfTm5nMys


בלוגרים:

https://youtu.be/V_wHI31Zl3k


במבוך המראות:

https://youtu.be/EtbZmsgqGCg

גלגל ענק (Ferris Wheel) הוא מתקן שעשועים בגדלים שונים, המורכב מגלגל שמסתובב ועליו מותקנים תאי נוסעים העולים ויורדים בהתאם לסיבוביו.

שמו הלועזי של הגלגל הענק, Ferris Wheel, בא משם הממציא שלו, ג'ורג' פריס ג'וניור, מהנדס אמריקאי שתכנן ובנה ב-1893 את הגלגל הענק הראשון עבור תערוכת הקולומביה העולמית בשיקגו, תערוכה שנערכה באותה שנה.

פריס רצה ליצור מתקן גדול ומרשים, שיתחרה במגדל אייפל. האחרון נבנה, כידוע, עבור התערוכה העולמית שנערכה בפריז 4 שנים קודם, ב-1889. עד אז היו מתקני שעשועים לרוב קטנים ודי פשוטים, דוגמת קרוסלות ונדנדות מסוגים שונים.

הגלגל של פריס נבנה כך שהוא נתמך על ידי שני מגדלי פלדה בגובה של 140 רגל והניעו אותו שני מנועי קיטור של 1,000 כוחות סוס.

קוטר הגלגל היה 264 רגל והוא כלל 36 תאי נוסעים. בכל תא כזה נכנסו אז 40 נוסעים, מה שנתן קיבולת כוללת של 1,440 איש ואישה.

למרות הספקות וההתנגדות של מבקרים שחשבו בתחילה שהנסיעה בגלגל הענק היא מסוכנת מדי, הגלגל הראשון של פריס התגלה כהצלחה אדירה בתערוכה. במהלכה עלו עליו מיליוני מבקרים והוא הכניס מעל 700,000 דולר, סכום עתק באותם ימים.

מכאן נתנה ההמצאה של פריס השראה לבנייה של גלגלי ענק רבים, בכל רחבי העולם. ואגב, רבים מאותם גלגלי ענק פועלים עד היום.

גם כיום, ממשיכים גלגלי ענק להציע בפארקי שעשועים וירידים את האטרקציה הפופולרית הזו והיא בדרך כלל אחת האטרקציות הכי מבוקשות בהם.

במהלך השנים, התפתחו גלגלי הענק והגיעו לממדים ענקיים. כמה מהגלגלים הגדולים והפופולריים בעולם הם "העין של לונדון" (London Eye), שעל גדת נהר התמזה בבירה הבריטית, ה"היי-רולר" (High Roller) של לאס וגאס וה"סינגפור פלייר (Singapore Flyer) בסינגפור.


#מה הקסם בגלגל הענק?
הקסם של גלגל ענק טמון ביכולתו לספק נקודת מבט ייחודית ומרגשת על העולם הסובב אותנו. כשאנחנו עולים אל ראש הגלגל, מתרוממים גבוה מעל הקרקע וזוכים למבט ממעוף הציפור על הסביבה, זו יכולה להיות חוויה מרגשת ומעוררת כבוד, במיוחד אם הגלגל ממוקם באזור נופי או ציורי כלשהו.

בנוסף לתחושת ההרפתקה וההתרגשות שגלגל ענק יכול לספק, יש גם משהו נוסטלגי ורומנטי מטבעו באטרקציות האייקוניות הללו. כבר יותר ממאה ורבע שנה, גלגלי ענק הם מרכיב עיקרי בפארקי שעשועים וירידים.

המכניקה הפשוטה אך אלגנטית שלהם, כמו גם העיצוב הנצחי שלהם, ממשיכים לרתק ולעורר השראה באנשים מכל הגילאים.

בסך הכל, הקסם של הגלגל הענק נעוץ ביכולתו להעביר אותנו לעולם חדש ומרגש, גם אם רק לכמה דקות. כמו הרבה חוויות מסוגו, הגלגל הענק נותן הזדמנות לצאת מחיי היומיום ולחוות את העולם מנקודת מבט רעננה וחדשה, דבר שתמיד יהיה קסום ומיוחד.


הנה הגלגל הענק של דובאי:

https://youtu.be/j1HxUIaI56M


הגלגל הענק עם התאים הפתוחים של הסופרלנד:

https://youtu.be/KOVqqH4fb0Y


"גלגל ענק" בלונה פארק תל אביב:

https://youtu.be/VlP897jVRb8


וה"לונדון איי" - הגלגל הענק של לונדון:

https://youtu.be/8wDxMmncD_M

"סמיילר" היא רכבת ההרים המפחידה ביותר בעולם. היא ככל הנראה זו שיש לה את הכי הרבה לולאות, "לופים" וזו שהדגישה את החיוכים הרחבים שהיא מותירה לנוסעים בה, בתום הסיבובים וההיפוכים שלה.

כי רכבת ההרים הזו מציעה לנוסעים בה לא פחות מ-14 לולאות, שזה הכי הרבה לופים מבין רכבות ההרים בעולם.

הסמיילר ממוקמת במגדלי אלטון באנגליה. היא זכתה לשם "סמיילר", מכיוון שמחקרים שנעשו עליה הראו שמסתבר שבתוך סערת הרגשות שמעוררת החווייה, הרגש הברור ביותר של מי שחווים את רכבת ההרים הזו ואולי אף בכלל, הוא החיוך הלא-נגמר שכל פני הנוסעים, בסוף הנסיעה בה.


הנה סרטון של רכבת ההרים שיאנית גינס במספר הלולאות:

http://youtu.be/7UrqbWF9fJ8


חוויית נסיעה ברכבת ההרים הזו:

http://youtu.be/qqN9PDS3hOc


ואולי זו רכבת הרים מפחידה במיוחד, לפחות כמו שזה נראה על פני הנערה שכאן:

https://youtu.be/LwF5WiMkBXo


עלו לרכבת ההרים המפחידה:

http://youtu.be/Js_Jv5EzOv0?qr=yes

זוכרים את קרוסלת הריחוף? זוכרים שגופנו נדחף החוצה, אל מחוץ לסיבוב? - האחראי לכך הוא כוח פיזיקלי שנקרא "הכוח הצנטריפוגלי".

משמעות המילה הלטינית "צנטריפוגלי" היא "בורח מהמרכז".

מבחינה פיזיקלית, כל מה שמסתובב סביב ציר כלשהו, נמשך החוצה מהמרכז. אם הכוח שיצרנו, או האנרגיה הסיבובית, חזקים מספיק, הוא יכול לגבור על כוחות אחרים, כמו למשל כוח הכבידה (כוח המשיכה), שמושך אותנו אל הקרקע.

ומשום שהכח הצנטריפוגלי הוא כוח שדוחף אל מחוץ לסיבוב, כל מה שנדרש כדי לנצח אפילו את כוח הכבידה שגורם לכל דבר ליפול אל הקרקע הוא אנרגיה סיבובית מספקת.

על פי עיקרון הכוח הצנטריפוגלי פותחה הצֶנְטְרִיפוּגָה - מכשיר המשמש בתעשיה ובמעבדות מחקר להפרדה של חומרים זה מזה.

הכוח הצנטריפוגלי הוא גם זה שמונע נפילה בנסיעה מהירה על "קיר המוות". זה קורה בזכות הכוח הצנטריפוגלי, ש"מדביק" את המכונית או האופנוע אל הקיר וגורם להם להמשיך ולנסוע על הקיר, מבלי ליפול.

אז העובדה הפיזיקלית המעניינת היא שמהירות הרכב הגבוהה מאפילה על כוח הכבידה, הוא כוח המשיכה של כדור הארץ. .


הנה הסבר של הכוח הצנטריפוגלי (עברית):

http://youtu.be/Fc1J97DUqRo?t=20s


הסבר נוסף של הכח הצנטריפוגלי:

http://youtu.be/gRVIWWJwzfY


והכוח הצנטריפוגלי הוא שגם מאפשר לכלי רכב לנסוע במהירות על מתקן "קיר המוות" ולא ליפול:

http://youtu.be/4aZctbTp5gQ

בשנות ה-60 וגם קצת אחרי זה היה מופע בידור מפחיד מאוד בגני התערוכה בתל אביב. היו בו אופנוענים שנסעו על קיר במהירות אדירה וכולם נהנו מההתגברות המטורפת שלהם על כוח הכבידה.

כן, קיר המוות הוא אחד מסגנונות הבידור המסוכנים והמפחידים שיש, אבל במדינות העולם השלישי הוא גם היום הצלחה אדירה.

במדינות המערב כבר לא מאפשרים את הבידור המסוכן הזה אבל בתת-היבשת ההודית וחלק משכנותיה הוא עדיין מצליח ומותר.

בהודו מכנים את קיר המוות ההודי "Maut ka Kuaa" ונוהגים בו במעגלים לאורך הקיר האנכי של קונוס העץ המתרחב למעלה. הקהל נאסף סביבו ומביט במופע המוטורי כלפי מטה, כמו אל תוך באר, מה שהוביל גם לשם "Well of death", בעברית "באר המוות".

את הנסיעה הרוכבים מתחילים בתחתית הקונוס, צוברים תאוצה, כשהם נוסעים מסיבה לא ברורה דווקא נגד כיוון השעון, ומגיעים למהירות גבוהה, בה האופנוע לא נופל בזכות מהירותו וחוקי הפיזיקה. אז מתחילים הרוכבים לפצוח בתרגילים מרהיבים, שגורמים ללב לא פעם לפעימה חסרה, לעתים כמעט ונוגעים ביד בידיהם של הצופים.

הרוכבים הם מיחידים, בדרך כלל גברים אך לא תמיד, ועד משפחות שלמות - דמיינו אבא, אימא ונערים ונערות שכולם גדלו למיומנויות המדהימות והמסוכנות הללו.


הנה קיר המוות והתרגילים המטורפים שעושים הלהטוטנים בהודו:

https://youtu.be/_Ky8RyQ7GJU


סוגי התרגילים בקיר או באר המוות:

https://youtu.be/P5ZtnIi7W0g


והרבה כבר נהרגו שם:

https://youtu.be/ttY3AiC7mVQ

אנרגיה קינטית (Kinetic Energy) היא אנרגיה שיש לגוף בזכות התנועה שלו. האנרגיה הקינטית, הקרויה גם אנרגיית תנועה, תלויה במסה של הגוף ובמהירות שלו. משום שהמהירות של הגוף משתנה, גם האנרגיה הקינטית שלו משתנה.

רוצים דוגמה?

מים במפל נמצאים בנפילה חופשית. כשהם למעלה יש להם אנרגיה קינטית אפסית. אך המים מתחילים ליפול וצוברים מהירות בזכות תאוצת הכבידה (כוח הכבידה של כדור הארץ מקנה להם תאוצה).

צבירת המהירות של המים היא בעצם עליה באנרגיה הקינטית של המים הללו. אגב, האנרגיה הפוטנציאלית שהייתה למים לפני שהחלו ליפול, הולכת ויורדת ככל שהם יורדים בגובהם.

כך גם נסיעה ברכבת הרים בלונה פארק - בכל פעם שאנו למעלה יש לקרון שלנו אנרגיה פוטנציאלית גבוהה וכשאנו מתחילים לרדת, הוא הולך וצובר תאוצה ומהירות - זו האנרגיה הקינטית שלו.


הנה סרטון שמסביר מהי אנרגיה קינטית:

http://youtu.be/ASZv3tIK56k


כמה אנרגיה קינטית נוצרת ברכבת הרים בלונה פארק:

http://youtu.be/Ehx1P4adv6I


ובואו להתנסות בה:

https://youtu.be/-xNN-bJQ4vI?qr=yes

אמני אשליות, מאחזי עיניים או קוסמים (Magicians), הם שמות שונים לאחד המקצועות הכי מרתקים שיש. שמות נוספים נוטים להתמקד בפעילויות מסוימות, כמו אמן אשליות, למשל.

קוסם יכול להיחשב לבעל מקצוע מיומן או לאמן. הוא יכול להיות בדרן, מי שיש לו מיומנות להצגה של מופעי אחיזת עיניים, להטים וזריזות ידיים, או להציג את עצמו כמי שעוסק בקסמים ומבצע מעשים שהם כביכול על-טבעיים, באמצעות אשליות ויכולות נסתרות מעיני הקהל.

העיסוק בקסמים ובכשפים נולד עוד משחר ההיסטוריה. אז היה הקוסם גורם מיסטי. כשהמכשפים והקוסמים סייעו לבני אדם לקבל תמיכה מכוחות עליונים ומיסטיים, הם כביכול רתמו את העל-טבעי לטובת האדם.

בתורה מסופר על הקוסמים של פרעה, שהפכו מטה, מעין מקל, לנחש. בימי הביניים נחשב העיסוק בקסמים כסוג של כישוף, ורבים ראו בו חטא. אבל בצורה כזו או אחרת, הוא תמיד היה קיים.

קוסמים בימינו לא משחקים במגרש של מיסטיקה, הבטחות לגילוי העתיד, או פיענוח של דברים עליונים. כיום יש הפרדה ביניהם, שלא מתיימרים להיות בעלי כישורים על טבעיים או יכולות כישוף, ובין מיסטיקנים, קוראים בקפה, מרפאים אקזוטיים, אסטרולוגים ויועצים אחרים, שאליהם פונים רבים שמאמינים במיסטיקה ובתורת הנסתר.

מטרת הקוסם בעידן שלנו היא עשיית קסמים לצרכי בידור, על מנת להדהים ולרגש קהל, לעורר לו את הדמיון ולגרות את הסקרנות.

יצירת הקסמים והאשליות אינה פשוטה ודורשת מיומנות ותרגול רבים. אצל קוסמים ברמה גבוהה היא מגיעה לרמה של אמנות, יצירתית ומתוחכמת, ביחד עם הכנה של כל קסם, כזו שמחייבת לא פעם תכנון מפורט, הכנה מדוקדקת, הבנה מעמיקה במדע וטכנולוגיה, יכולת המצאה, הנדסה, חשיבה, זריזות פעולה ועוד.


הנה הבחירות שלנו בקסמים שלמעשה נשלטות על ידי הקוסם (מתורגם):

https://youtu.be/6YvyjLMfWJs


קוסם חושף קסמים מדהימים מהעולם (עברית):

https://youtu.be/-0Cu9ozwxBI


קסמים מדהימים בתכנית ריאליטי (עברית):

https://youtu.be/dZh52V6jk10


היום יש קוסמים או לפחות אמנים שמשלבים טכנולוגיה בצורה נהדרת (מתורגם):

https://youtu.be/fumsXEuiLyk


קוסמים בסרטים - סצנת הקלף החבוי הנהדרת מהסרט "האשליה 2":

https://youtu.be/VMYqjAfFiMU


בחיוך - קסם שריפת הקוסם בתיבה (עברית):

https://youtu.be/8yYjxw6RJyI


והרצאת טד על המוח שלנו, שמשטה בנו (מתורגם):

https://youtu.be/GigYWy2UmOY?long=yes

הפחד (Fear) הוא דבר מוזר. הוא ודאי חלק ממנגנוני הההישרדות שלנו, כי הפחד גורם לנו להיזהר מסכנות ולברוח מטורף ואויב או להילחם כשצריך.

אבל מעניין שרבים מאיתנו ובעצם כולם שואבים לא מעט הנאה מהפחד, כשהוא משולב או חלק מהחוויה של סביבה מבוקרת, שהיא סביבה בה הפחד גדול, אבל הסכנה עצמה קטנה ביותר.

דוגמאות? - מעלייה על רכבת הרים בפארק שעשועים, דרך צפייה בסרט אימה שמעוררת אצלנו לא מעט פחד ואימה (ומכאן גם השם "סרטי אימה"), בצניחה חופשית או בביקור בבתים רדופי רוחות שרבים כל כך אוהבים לחוות בהם את הפחד והמסתורין הכמעט משתקים שאנחנו חווים בהם.

חוויות כאלה מספקות לרבים את תחושת הריגוש, האופוריה ואת פרצי האדרנלין הזמניים, אך כה מענגים שכולנו מכירים בהן. עובדה שכשאנחנו נהנים מפחד, רובנו יכולים גם לצעוק מחרדה רגעית וגם לצחוק ואם זה עם חברים או בני משפחה אהובים אז עוד יותר.

כי זה פחד משותף שהוא אמנם בטוח אבל מרגיש כפחד אמיתי, שאנו חווים ביחד עם אדם אחר, בדרך כלל אדם אהוב, מה שמזרים את הורמון האוקסיטוצין הידוע כ"הורמון האהבה" ומספק לגוף גם אנרגיה, שבאופן טבעי נחוצה כדי לברוח או להילחם. אלא שכאן במקום לשתק מפחד או לגרום לנו לברוח, כדי לשמור על עצמנו, ה"ברח או הילחם" פשוט מעצים את החוויה שאנו עוברים.

בסיום החוויה המצמררת ההרגשה היא של הישג, כאילו ניצחנו מצב אמיתי של סכנה. כי כשהפחד מרגיש אמיתי גם תחושת ההישג של ההתגברות והניצחון עליו מרגישים כך. המוח יודע שהסכנה הייתה ללא כאב אבל האינסטינקט הקדמוני גורם עדיין לפרץ האנרגיה של אפקט ה"ברח או הילחם" שאנו מצוידים בו להישרדות.

כמובן שאת ההנאה מהפחד שבסביבות מבוקרות שכאלה, מאפשרים מנגנוני הבטיחות המפוקחים היטב. כשאנו עולים על רכבת הרים, או על מתקני ספינת הפירטים או על הממבה השחורה בלונה פארק, אנו מניחים שהמערכות מאובטחות לחלוטין ולפיכך בטוחות עבורנו.

זה ורק זה הוא מה שמאפשר לנו לשחרר את הפחד ולהתחיל ליהנות ממנו, לצחוק עד בלי גבול ולצרוח מאימה מאובטחת ומלאת אנרגיה.


הנה סרטון שעוסק במה כל כך כיף בפחד (מתורגם):

https://youtu.be/oetVvR5RQUs


סרטי אימה מספקים את האפשרות לפחד באופן מבוקר - קדימון לסרט "אני, פרנקנשטיין" (מתורגם):

http://youtu.be/pZzs20iaojs


את הפחד במתקן רכבת ההרים אפשר להבין בקלות מהצילומים:

http://youtu.be/LwF5WiMkBXo


ה"בלאק ממבה" המפחידה בטירוף ופופולרית גם יחד:

https://youtu.be/l5462ul8Eg8


בית רדוף רוחות שמושך אליו מבקרים רבים:

https://youtu.be/hoVzfTPq7II


וצניחה חופשית? - מה לעזאזל?

https://youtu.be/VxA14nO7Sgw?long=yes

הוט-דוג או האט-דוג (Hot Dog) באמריקה, "באנגר" באנגליה, או נקניקייה אצלנו, הנקניקייה (Sausage) ידועה כמורשת גרמנית, שהגיעה מגרמניה לאמריקה ויצאה לעולם כולו.

כבר אלפי שנים שלוקחים את שאריות הבשר שנותרו מחיתוך הנתחים היפים ומכניסים אותם למעי בעל החיים.

אבל האמת היא שהמאכל הזה הוא בן אלפי שנים ומגיע, כמו הרבה המצאות בעולם, מסין דווקא. שם, מרגע שהבינו הסינים שמעי של חיה יכול לשמש למילוי ועטיפה לחלקי בשר, הם החלו להכין נקניקיות.

וכך, לפני כ-7,000 שנה, בייתו בסין לראשונה את החזיר, שסיפק להם את הבשר והשומן. הממצאים העתיקים ביותר להכנה של נקניקיות מגיעות משם והחוקרים משערים שמשם נפוץ הרעיון והתפזר ברחבי העולם.

ברומא העתיקה הכינו נקניקיות רבות. אם היום הנקניקיות האיטלקיות נודעות בעיקר בזכות השימוש בזרעי שומר. בספר הבישול של אפיסיוס נמצא מתכון רומי עתיק של נקניקיות, הכולל פלפל שחור, שהיה אז תבלין נדיר ויקר, ביחד עם כמון, עלי סאבורי, פירות יער ורוטב דגים עתיק בשם גארום.

לשמה הלועזי, sausage, היא זכתה מהמילה הלטינית העתיקה למלח. זאת בשל התפקיד החשוב שלה בעבר, כאמצעי לשימור של בשר, על ידי הוספה של מלח, ולאחר מכן ייבוש או יישון שלו.

וורסט בגרמניה, פודינג שחור באנגליה, מורסיה בספרד, בודין נואר בצרפת, סוסג', מרגז' או צ'וריסו - כל אלה רק חלק קטן מהמגוון והטעמים שלה. כל מדינה קראה לה אחרת והכינה אותה באופן מעט שונה, אבל כולן דומות.

בימינו מכינים נקניקיות כמעט בכל מקום בעולם. לשם כך הגיעה הנקניקייה מפרנקפורט שבגרמניה אל ארצות הברית ומשם נפוצה. אמנם היא לא הפכה לסמל ההתפשטות של האמריקנה בעולם, כמו ההמבורגר האמריקאי, אבל עדיין מהווה ה"הוט דוג" את אחד מהמאכלים המבוקשים ביותר בארה"ב ובאירופה והוא כנראה מזון הרחוב האהוב והנגיש ביותר בתבל.


הנה עלילות הנקניקייה (עברית):

https://youtu.be/YRDUSo5x05c


ההיסטוריה המודרנית שלה:

https://youtu.be/7-EsMyX6m4o


חנות הנקניקיות הכי ידועה באמריקה היא זו:

https://youtu.be/kkKcCFCnkTQ


וקרה גם שהנקניקייה הפכה לעניין פוליטי ומדיני (עברית):

https://youtu.be/UVZfu60zKNk

צמר גפן מתוק (Cotton Candy), המוכר בכינויו העממי "שערות סבתא", הוא ממתק נפוץ העשוי מסוכר לבן, אהוב מאוד על ילדים והוריהם.

צמר הגפן המתוק נמכר במסגרת פסטיבלים, ירידים, חגיגות, שמחות לילדים ובלונה פארק. מייצרים אותו בדרך כלל בזמן המכירה שלו ויש המחלקים לילדים צמר גפן מתוק במסיבות יום הולדת, במיוחד מאז הופיעו מכונות ביתיות להכנתו.

שמו בא לו מהחזות הצמרירית, המזכירה שיער שיבה. מגעו דביק וכשמכינים אותו הוא מדיף ניחוח של סוכר. כדי להעניק לו צבעים כמו צהוב או ורוד, נוהגים להוסיף לו אבקת צבע מאכל צבעונית.

בשל איכותו הירודה מבחינה תזונתית, הצג"מ בימינו פחות מקובל, ודאי לא בגרסת צבעי המאכל. אבל למבוגרים רבים הוא נוסטלגי ומחזירם לרגע לילדות.

המעדן המתוק הומצא בסוף המאה ה-19. הוא הוצג לראשונה לציבור במסגרת התערוכה העולמית של שיקגו, בשנת 1893. המדהים בו הוא שמאז המצאתו הוא לא השתנה כלל, לא הממתק הצמרי ולא שיטת ההכנה שלו.

מכונה קטנה וניידת היא שמייצרת את צמר הגפן המתוק. המכונה הזו כוללת גוף חימום, צילינדר עם חורים שמסתובב במהירות ומעין סיר איסוף בו מסובב המוכר את מקל העץ או הנייר ו"מלביש" עליו את "שערות הסבתא".

כלכלית, נחשב צמר הגפן המתוק לאחד הממתקים הרווחיים ביותר למוכרים. עלות ייצורו זניחה, המכשור פשוט ונייד ומחירו מבטיח להם הכנסה יפה.


הנה ממציא צמר הגפן המתוק:

https://youtu.be/MrppbkJ-xDQ


כך מכינים שערות סבתא:

https://youtu.be/rJOU6lclm20


וכך תכינו בבית שערות סבתא:

https://youtu.be/LhOUiPTWd1U

פִּיתוֹם הוא אמן או אמנית במה ש"מדברת מהבטן". לפיתומים יש שליטה גבוהה בקולם והם יכולים להזיז לדבר מבלי להזיז את השפתיים. הפיתום המקצועי מופיע לרוב עם בובה שאותה מפעילים על ידי הנעת שפתיה באמצעות הידיים.

האשליה של הפיתום נוצרת כשהקהל מייחס את מקור הקול שהוא שומע לבובה, במקום לפיתום עצמו.


הנה פיתום ישראלי עם כמה טיפוסים אופייניים (עברית):

https://youtu.be/_M-2mKCoUts

העניין של התרוממות המושבים הקשורים אל המרכז קשורה בתנועה הסיבובית.

כי כל מה שמסתובב סביב ציר כלשהו ונמשך החוצה מהמרכז, ככל שהכוח שמסובב אותו חזק מספיק, או האנרגיה הסיבובית שלו חזקה, ולכן היא גוברת על כוחות אחרים, אפילו על כוח המשיכה, זה שמושך כל דבר בעל משקל אל הקרקע.

וכך, כשמסובבים במהירות על האצבע, חוט עם חפץ שקשור אליו, או כשעולים על קרוסלת הלונה פארק, זו שמסתובבת עם המושבים התלויים עליה - ככל שהמהירות של הדברים עולה, נוצרת בשני המקרים הללו אנרגיה סיבובית כה חזקה, עד שהיא מסוגלת להתגבר על כוח הכבידה, כוח שרבים קוראים לו "כוח המשיכה" ושמושך אותנו תמיד למטה, אל הקרקע.

ואם תגבר האנרגיה הסיבובית של הקרוסלה בלונה פארק, מתחילים המושבים הקשורים אליה להתרומם. כי הסיבוב המהיר יחסית שלה, גורם להם להימשך החוצה מהמרכז. ואז, ככל שהמהירות גדלה והאנרגיה הסיבובית הזו ממש חזקה, הם גם מתרוממים, כי הכוח הסיבובי של הקרוסלה הופך חזק מכוח הכבידה.

הגורם לכך נקרא "הכוח הצֶנְטְרִיפוּגָלִי", שמאפשר לנו לסובב דלי מלא במים במהירות, מבלי שהמים יפלו. כלומר כוח המשיכה של כדור הארץ מאבד את השפעתו על המים שבדלי, בשל הכוח הצנטריפוגלי החזק יותר.

אגב, אפשר להסיק מזה שככל שהמושבים במתקן הלונה פארק מתרוממים גבוה יותר, פירושו של דבר הוא ש... נכון, המתקן מסתובב מהר יותר.


ההתרוממות מהמרכז נובעת מהתגברות הכוחות, במקרה הזה של הכוח הצנטריפוגלי (עברית):

http://youtu.be/Fc1J97DUqRo?t=20s


בקיר המוות מאפשר כוח ההתמדה לאופנוע או למטבע להמשיך ולנוע ולא ליפול למרכז (עברית):

http://youtu.be/ZgVjjG182-Q?t=9s


גם תחנת החלל הבינלאומית שחגה סביב כדור הארץ לא נופלת או נעלמת בזכות כוח שמתאזן עם כוח הכבידה (עברית):

https://youtu.be/LyQ-iTHjI-8