» «
מוסיקה אלקטרונית
מהי המוסיקה האלקטרונית?



מוסיקה אלקטרונית היא מוסיקה שמופקת באמצעים חשמליים ועל ידי כלי נגינה אלקטרוניים. בסגנון זה משמשים המכשירים האלקטרוניים כדי ליצור, לשנות ולחבר צלילים ליצירה שלימה. המלחינים המוכרים ביותר בסגנון זה היו הגרמני קַרְלְהַיִנְץ שטוֹקְהַאוּזֶן והמלחין ההונגרי-אוסטרי ג'רג' ליגטי.

בעשורים האחרונים המוסיקה האלקטרונית הפכה למוסיקה פופולארית גם אצל הצעירים ובפופ העולמי. המוסיקה הזו, שנקראת בשם כולל "אלקטרוניקה", החלה ממוסיקה לריקודים והפכה למגוון עצום של סגנונות משנה וזרמים. במיוחד בולטים ביניהם הזרמים הפופולאריים כמו דאנס, האוס, טכנו, טראנס, אינדאסטריאל, דראם אנד בייס (או ג'אנגל) וסגנון הדאב-סטפ, שכיום הוא בשיאו.


הנה היצירה "ארטיקולציה" של המלחין ההונגרי ג'רג' ליגטי:

http://youtu.be/71hNl_skTZQ


וקטע מ"רביעיית ההליקופטר" הלא-ממש-אלקטרונית של שטוקהאוזן:

http://youtu.be/13D1YY_BvWU
מוסיקה רפטיטיבית
מהי המוסיקה הרפטיטיבית שעושה סטיב רייך?



אם במוסיקה של המאה ה-20 הוזז הדגש מהמנגינה וההרמוניה אל מרכיבים אחרים, כמו מקצב, צורה, עוצמה, הפקת צליל וטכניקות כתיבה חדשות, הרי שבמוסיקה הרפטיטיבית לקחו מרכיב ששימש תמיד ברקע המוסיקלי והעמידו אותו במרכז. האוסטינטו, תבנית שחוזרת על עצמה שוב ושוב, הייתה תמיד בליווי. במוסיקה הרפטיטיבית הפך האוסטינטו למרכיב החשוב ביותר - שוב ושוב נוגנו אותם משפטים מוסיקליים או מוטיבים, כשהקולות השונים משתנים, נכנסים ויוצאים, מחליפים מקצבים, מהירויות, גווני צליל וכלים מבצעים ועוד.

במוסיקה זו יש הרבה התייחסות לממד הזמן ופחות לצורה. בכל רגע יכולה היצירה להסתיים או להשתנות באופן משמעותי, יש משחק בין תבניות קצרות ומתחדשות ובין התמשכות של תבניות אחרות שחוזרות שוב ושוב ועוד.

המוסיקה הרפטטיבית יצאה מתוך הסגנון המינימליסטי והשפיעה מאד על מוסיקת הרוק, במיוחד הרוק הפרוגרסיבי, ועל המוסיקה האלקטרונית העכשווית. סטיב רייך הוא מהמלחינים הבולטים בה והוא הצטיין בשילוב שיטות הלחנה שבטיות מהעולם עם שימוש בהקלטות אלקטרוניות.


הנה דוגמה למוסיקה רפטיטיבית בשישייה הכפולה של המלחין סטיב רייך:

https://youtu.be/vJHsR8dWMUs


היצירה "רכבות אחרות" (1989) לרביעיית כלי קשת והקלטות מאת סטיב רייך. ביצירה נזכר נוסע ברכבת עכשווית בזיכרונותיו מהרכבות בשואה:

http://youtu.be/CSPW9lTN6oQ


מוסיקת מחיאות כף של סטיב רייך:

http://youtu.be/FcFyl8amoEE


וביצוע של "קונטרפונקט אלקטרוני" של סטיב רייך על ידי נגן גיטרה:

http://youtu.be/mX58nD37TH4
Reason
מה עושה תוכנת ריזון?



תוכנת ריזון (Reason) היא תוכנה שמדמה אולפן אלקטרוני שלם של מוסיקה, בתוכנה בלבד. התוכנה הזו מוגדרת כתוכנת "All in one", מה שאומר שהיא מכילה את כל הציוד והכלים שמרכיבים אולפן ליצירת מוזיקה אלקטרונית, אבל המדהים הוא שאין בה אף מכשיר ואפילו אחד. כולה מבוססת תוכנה.

כיצד זה קורה?

הסוד הוא בכך שכל הכלים ב-Reason הם כלים וירטואליים, כלומר כלים שפועלים בתוכנה בלבד. יש בה תוכנה שמדמה הפקת צליל בסינטיסייזרים ובדוגמים (סמפלרים), מכשירים שמנגנים צלילים שנדגמו מהמציאות והפכו לסאונדים ומנוגנים, ממש כאילו היו כלים אמיתיים. תוכנות אחרות משמשות לאפקטים, להקלטה, להלחנה בתבניות, להמרות צלילים וכך הלאה.

היא אפילו נראית בגרפיקה שלה, כמו אולפן של ממש. כשלוחצים על כפתור Tab התוכנה "פותחת" את הארון הווירטואלי שלה ומראה את כל החיבורים, או בשפת המוסיקאים האלקטרוניים "החיווטים", שבין המכשירים. כך ניתן להבין כיצד לתפעל אולפן אמיתי במציאות, מבחינת שרשרת הסאונד.


הנה תוכנת ריזון שמאפשרת לייצר מוסיקה מקצועית בקלות:

https://youtu.be/JZp4ihGyrpM


מדריך למתחילים לעבוד עם ריזון:

https://youtu.be/FWYWmFbyGuY


כך דוגמים בריזון צלילים בזמן אמת:

https://youtu.be/TidO_m4n364


ומדריך מסודר לדגימה בתוכנה:

https://youtu.be/JZp4ihGyrpM
מוזיקת טראנס
מהי מוסיקת טראנס?



במוסיקה האלקטרונית יש ז'אנר אחד שהסתבך. סמים, משטרה ומעצרים לא זרים לסגנון הזה, שכבר משמו, טראנס, ניתן להבין שהוא מהפנט אנשים ומכניס אותם למצב תודעתי שונה. הוא נתפס כאנטי-ממסדי, מרדן ושובר גבולות. צעירים אהבו אותו, אך ההורים שלהם פחות. הוא כיכב במסיבות "רייב", אותן מסיבות טבע שבהן רקדו, לעתים מעל 10 שעות ברציפות ואף ימים שלמים, באווירה של חופש, מוסיקה, טבע, אווירה ואוויר צח. עד כדי כך זוהה הטראנס עם המסיבות הללו שהן כונו לא פעם "מסיבות טראנס".

טראנס (Trance) הוא סגנון במוסיקה האלקטרונית, שהתפתח באנגליה ובמערב אירופה במהלך שנות ה-90 והתפשט ברחבי העולם. זהו זרם במוזיקת הדאנס האלקטרונית שמתאפיין בקצב מהיר של 125-150 פעימות לדקה, עם הרבה לופים (חזרה על משפט מוסיקלי שוב ושוב) מהפנטים ומשפטי סינטסייזר מלודיים שיוצרים מתח הולך וגובר ושוברים אותו בשיא.

הטראנס קיבל את שמו מהחזרה המרובה במוסיקה, שמשפיעה באופן היפנוטי ומכניסה למצב המזכיר טראנס. השימוש הרב בצלילים אלקטרוניים שמופקים מסינטסייזרים, סמפלרים ומכונות תופים מעניק לו צליל שמוגדר על ידי רבים כפסיכדלי, שמיימי, חייזרי ומכניס את השומעים והרוקדים למצב זה. במקור הטראנס לא הכיל שירה אנושית ורק כשהתפתח הז'אנר התפתח, החלו המוסיקאים להוסיף פה ושם גם שירה.


הנה מוסיקת טראנס:

http://youtu.be/at50X0bIbBw


הצמד הישראלי אסטרל פורג'קשן מככב בסצנה כבר הרבה שנים:

https://youtu.be/RFjCoIN0j6A


סקאזי, עוד יוצר ודי ג'יי ישראלי שהוא מהמובילים במסיבות המוניות בעולם:

http://youtu.be/PIL2ttBqTsM


Infected Mushroom, גם הם צמד ישראלי מצליח, בטראנס הפסיכדלי:

https://youtu.be/FxiXYxOvQMw


ומסיבת טראנס:

http://youtu.be/l6Wj1RyELQA

לופים

אלוהים הוא די ג'יי
מי קבע שאלוהים הוא די ג'יי?



הלהיט "God is a DJ", בעברית "אלוהים הוא די ג'יי" הוא שיר של להקת פיית'לס מסוף שנות ה-90, שהגדיר והנציח באופן מסוים את שינוי התפיסה כלפי אנשי הדיסקים. מטכנאי מוסיקה הם הפכו למוסיקאים יוצרים. ומי הוא גדול היוצרים אם לא ההוא מלמעלה?

אם בשנות ה-70 למשל, נקראו די. ג'יי השדרנים ברדיו, מי שתפקידם היה להחליף תקליטים ודיסקים במהלך השידור ולהפעיל את הצד המוסיקלי של השידור, בהמשך הם החלו להפעיל מוסיקה במועדונים ומסיבות וכך הלך התפקיד הטכני הזה והתפתח לכיוונים שונים, מוסיקליים ואמנותיים יותר.

הפריצה הגדולה של הדי ג'ייז התרחשה במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת. במהלכן הפך הדיג'יי מ"זה שמשמיע מוסיקה" לאמן-יוצר בפני עצמו. בשנות ה-90 החלו די ג'ייז מרחבי העולם לעבד מחדש וליצור את הגרסאות שלהם לשירים קיימים, מה שנקרא "רמיקס". מי שממקסס שיר ועושה לו רמיקס, ממציא לו צבעים וצלילים, מקצבים ומהלכים, מכניס לופים, שיאים ועוד. במיקס או רמיקס שכזה ניתן לשנות את המקצבים ולהוסיף שכבות צליל ותוספות המגדילות את האפשרויות לעומת הרצועה המקורית.

הרעב ליצירה אצל הדי ג'ייז הלך וגבר באותה תקופה, עד שלעתים קרובות היה ניתן למצוא דיג'ייז שיצרו מוסיקה מעניינת משלהם. רבים מאנשי הדיסקים שהיו לאמנים יוצרים, הלכו והפכו לכוכבים גדולים, שהגיעו למעמד ולהצלחה כמו של אמני הפופ והרוק הנערצים של העשורים הקודמים. המוסיקה שלהם הייתה בדרך כלל מוסיקה אלקטרונית, כשלא פעם היא לוותה בכלים חיים. היו מהם שעבדו עם אמני היפ-הופ והיו ל"להקת הליווי" שלהם. הודות למיקסים והסימפולים שהוא יוצר, נחשב ה-DJ המודרני של ימינו ל"אמן יוצר" ולמוסיקאי לכל דבר.

אז גם אם אלוהים לא הפך אז לדי ג'יי, יתכן שהדי ג'ייז של שנות ה-90 יכולים היו לחוש לרגע בעצמם כסוג של אלוהים מסוג מסוים, שליטים החדשים של המוסיקה הפופולארית, שיכולים לברוא וליצור משהו חדש שכזה ולהפוך אותו לפופולארי בכל העולם כולו.


הנה "אלוהים הוא די ג'יי":

https://youtu.be/bhSB8EEnCAM


רמיקס שעשה הדי ג'יי היוצר טייסטו לשיר המפורסם:

https://youtu.be/oJwP7v5N3j0


וסרטון שמדגים כיצד אלוהים, כלומר הדי ג'יי, שולט בכל (או לא):

https://youtu.be/BfX-s4dcYBg?end=8m15s
לולאת רכב
מי הנהג שנסע על הלולאה הכי גדולה בעולם?



השיא העולמי בנסיעה על לולאה היה של לי יטאו הסיני משנגחאי, שנסע במכונית לתוך הלולאה הגדולה בעולם, בת 12.87 מטרים.

כמה שנים אחר כך, בשנת 2015, עבר לשבור את השיא העולמי גרמני בשם נידראד רייסקורס שהגיע לשיא מדהים של נסיעה בלולאה מלאה בת 360 מעלות, באורך של 19.08 מטרים!


ראו את השיאן העולמי בנהיגה בתוך לולאה - הכי גדולה שהיתה:

https://youtu.be/8V3ML9Pgh_0
שיטת הסרט הנע
מהי שיטת הסרט הנע ומהו פס הייצור?



זה קרה בעת שהנרי פורד החל לייצר את "פורד מודל T", מכונית שנולדה בשנת 1908 אבל יוצרה בכמויות קטנות. פורד, שחיפש דרך להפוך את כלי הרכב שלו לנפוצים וזולים, ידע שיהיה עליו לשפר את כושר הייצור של המפעל, כך שיוכל לייצר כמויות גדולות ובזול.

הפתרון בא מאחד ממנהליו, וויליאם קלאן. קלאן שראה בבית מטבחיים מקומי את שיטת הפירוק של חלקי הבהמות על סרט נע, התרשם מכך שכל אחד מהעובדים מבצע פעולת חיתוך אחת בלבד ומתמחה בה. הוא סיפר על כך לפורד והציע שהם יבססו את "קו הייצור" שלהם על הדרך ההפוכה - אם בבית המטבחיים מפרקים כך בהמות, פורד ירכיבו כך מכוניות.

אז הרעיון היה שכל עובד במפעל יתמחה בפעולה שאותה הוא יבצע וכך יגיע המפעל ליעילות המרבית. בפורד קראו לזה "פס ייצור" (Assembly line).

פורד שהתלהב מהרעיון, בנה לשם כך מפעל חדש לגמרי. המפעל שייצר את מודל ה-T בלבד, פעל בשיטת ההרכבה על גבי סרט נע והקטין בבת-אחת את זמן הייצור של ה-T, מ-12.5 שעות שנדרשו לייצור של מכונית אחת - לשעה וחצי בלבד! - השמחה גדלה גם בשל העובדה שנדרשו לשם הייצור המהיר הזה פחות עובדים מבעבר, מה שאיפשר את הוזלת הייצור עוד יותר והפך את המכונית לזולה במיוחד.

השינוי היה מיידי. הפורד מודל T החלה להימכר בכמויות גדולות ובשליש המחיר של מכוניות מתחרות. פס הייצור המתקדם והיעיל שלה, שהוציא כל 3 דקות מכונית חדשה, הפך אותה לדוגמה מצוינת ליעילות השיטה של הסרט הנע. מפעלים רבים החלו לחקות את תהליכי הייצור הללו. כיום, שיטת הייצור הזו היא השיטה היחידה לייצור מוצרים בתעשייה.

בעיני רבים מהווה המצאת פס הייצור על ידי הנרי פורד את המהפכה התעשייתית השנייה.


הנה הייצור כפי שהיה בטרם פס הייצור והסרט הנע (עברית):

https://youtu.be/fq3I89_Ho54?t=56s&end=3m14s


מודל ה-T של פורד שהיה הראשון שבו יישם פורד את השיטה היעילה כל כך:

http://youtu.be/S4KrIMZpwCY?t=12s


וכך הציג צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים" את העבודה על הסרט הנע:

http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s
קותימן
איך הפך קותימן את יוטיוב לחומר מוסיקלי?



כמו רבים מאיתנו, ראה קותימן (Kutiman) המון סרטוני יוטיוב בחייו. אבל עליו השפיע המגוון האינסופי של האנשים, חלקם נראים לנו הזויים, שמעלים סרטונים שבהם הם מנגנים בבית, באופן שונה מאשר על אחרים. קותימן, בחור ישראלי ששמו אופיר קותיאל, חשב שאם ישלב בין דגימות, סימפולים קצרים מתוך הסרטונים הללו, הוא יוכל ליצור קליפים מוסיקליים חדשים. התוצאה הפכה להפקות מוסיקליות מעניינות וחדשניות בהיבטים שונים.

החשיבה היצירתית שלו השתלמה לו ולנו. כשהוא למד הפקה מוסיקלית, כמו רבים אחרים גם קותימן התרגל לעשות הפקות כאלה בצורה הרגילה. אבל כשהחליט לנסות ולשלב קטעי מוסיקה מיוטיוב לכדי יצירה אחת, קליפ משותף של כולם, הוא הצליח ליצור מוסיקה מעולה, שלם שגדול בהרבה מסכום חלקיו. היצירות שלו הן כל כך מעניינות שלעיתים קשה להאמין שהנגנים ש"משתתפים" ללא ידיעתם בהפקות שלו, לא ידעו שהם מוקלטים לפרויקט הבא של קותימן. המסך המפוצל הוא ההוכחה היחידה שהאנשים הללו אינם מכירים זה את זה ואינם חלק מהרכב מתואם העובד אונליין ביחד. יש שם ילדים שעושים את צעדיהם הראשונים בנגינה, נשים הפורטות על נבל או גיטרה, נגני רוק מסוקסים עם גיטרות ודיסטורשן וחלילני ג'אז שחשבו שאף אחד לא ישים לב שהם פשוט טובים...

ב-2009 הוציא קותימן את "ThruYOU", הפרויקט הראשון שלו. הסרטון הראשון התברר מהר מאד כסדרת סרטונים, שהוקדשה למיקסים מרתקים של נגנים מהעולם לכדי שירים חדשים. הסרטונים שלו מופצים באופן ויראלי באינטרנט וההפקות הללו זוכות למיליוני צפיות וקהל מעריצים ומנויים לערוץ היוטיוב שלו, שהולך וגדל כל הזמן.

בשל העובדה שחומרי העבודה של קותימן הם סרטוני יוטיוב, נראה שאפשר לומר שקותימן הוא סוג חדש של די ג'יי, או מפיק מוסיקה. אמן הניו-מדיה הזה הוא אולי מעין יו ג'יי, מי שממקסס סימפולי יוטיוב למוסיקה.

הטיים מגזין בחר ברעיון של קותימן בשנת 2009 כאחד מ-"50 ההמצאות של השנה". מעבר ליצירתיות שלו, הקליפים של קותימן פרצו דרך גם בתחום זכויות היוצרים. זאת משום שקותימן לוקח ביצועים מוסיקליים של אנשים, ללא רשותם, ומפרסם אותם ביצירות חדשות משלו. השימוש שהוא עושה בתוכן אינטרנטי, שהוא מגדיר כתוכן חופשי, לצורך יצירה והפצה המשכית, מגדירה מחדש את חוקי זכויות היוצרים בעידן המודרני, שכן קותימן יוצר סוג של קוד פתוח כפוי, בכך שהוא מצהיר שאין ממד כלכלי בשימוש בחומרים הללו.

מצד שני, נראה שה"שותפים" בהפקות הפופולאריות שלו, מאושרים להיות שם ומודים לו מכל הלב. דוגמה יפה שהפכה לסרט תיעודי קסום היא "פרינסס שואו", בחורה אמריקנית שלא הצליחה מעולם בקריירת השירה שחלמה לבנות וקליפ אחד של קותימן הפך לסנסציית רשת.


כך קותימן התחיל בפרויקט Thru you:

http://youtu.be/EsBfj6khrG4


"הצבעים החביבים עלי" שבו המשיך את האקלקטיקה המוסיקלית המופלאה שלו:

https://youtu.be/nIl4LkHYRkg


ועוד מיקס אופייני שלו:

http://youtu.be/v1V5Oc3hMbc


כך הופך קותימן אנשים למאושרים - מתוך סרט על זמרת חובבת שהוא גילה ברשת (מתורגם):

http://youtu.be/gaYhYlnxA3A


פרויקט שיצר למוזיאון תל אביב, שבו הקהל מרכיב את המיקס של תל אביב:

http://youtu.be/izSRjdYln8E


וזה מה שיש לחוקרים לומר על קותימן והתופעה שהוא מייצג (עברית):

http://youtu.be/XBQ_e9WLnjw?t=17s


זמנים מודרניים
מה מטורף בסצנת הסרט הנע מהסרט "זמנים מודרניים"?



המצאת פס הייצור ו"הסרט הנע", על ידי היצרן הנרי פורד, היא ללא ספק המניע של הרבה ממה שקרה בהיסטוריה של המאה ה-20. לא סתם היא הניעה את מה שזכה לשם "המהפכה התעשייתית השנייה".

אבל קולנוען אחד לא ממש אהד את המודרנה, זו שמולידה את החידושים הגדולים ששוטפים את החברה האנושית ומשאירים אותה המומה, לנוכח השינויים המהירים והאופן שבו הם הולכים ונחלשים, למול המערכות ההולכות ומתחזקות על גבם.

קראו לו צ'ארלי צ'אפלין. הוא היה הקולנוען המפורסם, המצליח והאהוב של תקופת הסרט האילם. ממש כמו שיעשה כמה שנים אחר כך, כשיהפוך לבדיחה את הפיהרר הנאצי היטלר ובד בבד ייתן חומר למחשבה לעולם כולו, על פשיזם, גזענות, אהבה ומלחמה.

אבל בהקשר הזה צ'אפלין הדהים את העולם, כשיצר בשנת 1936 את הסרט "זמנים מודרניים". זה היה סרט חדשני, מצחיק עד דמעות וחכם בהמון מובנים, אבל סרט עם מחאה ובעיטה של ממש בעולם המודרני. איש לא שיער עד כמה הוא עתיד להפוך לאבן דרך בנקודת המבט האמנותית והביקורתית שלו, אל מול החדשנות והטכנולוגיה, שהופכות את כולנו לברגים קטנים במערכות גדולות ודורסניות, שלא לומר מעכלות ומפוררות אותנו העובדים היטב...

הסרט, שנעשה בתקופת "השפל הגדול" בארה"ב, הצביע על התוצאה של המהפכה התעשייתית, שבה הופך העובד ל"בורג במערכת". מאדם עצמאי ויוצר, הוא הופך לפועל פס ייצור, חלק קטן וזוטר במכונה הגדולה, שכל פעולתו היא סיבוב של בורג, בטור נע ואינסופי של מוצרים להרכבה, שנעים מולו על גבי הסרט הנע, בבית החרושת שבו הוא מועסק. צ'פלין, היוצר והשחקן, מתמודד עם המכונה הדורסנית, שאותה הוא למעשה עובד. כך חוזר המסר הקבוע של "אדם מול המכונה", שניתן לראות שוב ושוב עם השינויים הטכנולוגיים בהיסטוריה.

הסרט שלעג לקפיטליזם הדורסני, ליעילות שמקדשת כל דבר ולדיכוי של מחשבה עצמאית של הפרט בידי התעשייה, הקפיטליזם ובעלי הכוח וההון, הביע כמיהה לרגשות אנושיים, לקשר בין אנשים ולאהבה - לא לכסף ולעושר, אלא לאהבה יפה וחמלה פשוטה.

פרט מעניין הוא שאותו צ'ארלי צ'אפלין יירדף 20 שנה אחר-כך על ידי הסנטור מקרתי, שיאשים אותו שהוא קומוניסט. צ'אפלין, שבהחלט חלק עם הקומוניזם ועם קרל מרקס, את הבוז לתעשייה וההון שחומסים את האיש הקטן, נאלץ לברוח מארצות הברית ולחיות עד יומו האחרון בשווייץ.


כך מאיצים את הקצב, כדי להגביר את הייצור במפעל:

https://youtu.be/VrZRjO4t-7s


ארוך יותר - סצנת העבודה על הסרט הנע של צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים":

http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s


שחזור היתולי של הסצנה בתכנית "ניקוי ראש" בטלוויזיה הישראלית:

https://youtu.be/abDbs3bONVs


ואפרופו האיש הקטן, ככה רוצה מנהל המפעל להאכיל את עובדיו, כדי לחסוך זמן:

https://youtu.be/n_1apYo6-Ow
מהי רצועת מביוס?



טבעת מֶבְּיוּס היא טבעת שאין לה התחלה וסוף. זוהי צורה דו-ממדית בעלת משטח שיש לו צד אחד ושפה אחת בלבד. קראתם נכון - לטבעת מביוס אין שני צדדים אלא צד אחד בלבד!

אבל איך זה יכול להיות? - הרי תמיד למדנו שלכל חפץ יש לפחות שני צדדים, אז איך יתכן שפתאום יש כאן חפץ שיש לו רק צד אחד בלבד? - ובכן, החפץ המופלא והמתעתע הזה הוא בדיוק כזה. יש שקוראים לו רצועת מביוס, לולאת מביוס או חגורת מביוס אבל כל השמות הללו מתייחסים לאותו הדבר בדיוק. אפשר לתאר את רצועת מביוס כמעיין רצועה שקצה אחד שלה פותל וחובר לקצה השני שלה. אם ניקח סרט ארוך נסובב ב180° את אחד מהקצוות שלו ונחבר לקצה השני. נקבל רצועת מביוס - רצועה בעלת צד אחד בלבד.

במתמטיקה "יריעה אוריינטבילית" היא יריעה שניתן לבחור לה צד כלומר יש לה 2 צדדים לפחות, דף נייר הוא הוא דוגמא ליריעה אוריינטבילית בעלת שני צדדים, אך "יריעה לא אוריינטבילית" מוגדרת כיריעה בעלת צד אחד בלבד, ורצועת מביוס היא דוגמא ליריעה שכזו. רצועת מביוס קרויה על שמו של המתמטיקאי והאסטרונום הגרמני שגילה אותה - אוגוסט פרדיננד מביוס.


כך הופכים סרט לטבעת מביוס:

https://www.youtube.com/watch?v=Z30c5wvoS_s


טבעת המביוס וכמה שהיא מעניינת:

http://youtu.be/lR9vnngtzbU


הוכחה לצידה האחד של הטבעת, בצורת מרדף אחרי חרק:

http://youtu.be/j-1zlR0jBWk


אנימציה של נמלים, ברוח הציורים של מאוריץ קורנליס אֶשֶר, של נמלים ההולכות במסלול האין סופי של טבעת מביוס:

http://youtu.be/pGy-WxLaKl8


קנון הסרטן - טבעת מביוס מוסיקלית שיצר המלחין יוהן סבסטיאן באך ומהווה סוג של קנון עם פוטנציאל להיות קנון אינסופי:

https://youtu.be/xUHQ2ybTejU


וטבעת מביוס בעיצוב סופר מריו שהודפסה במדפסת תלת מימד, עם הסבר קצר על הליך העיצוב וההכנה שלה:

https://www.youtube.com/watch?v=6c3z2ZGvShM
מה ניתן לעשות עם לולאה בתכנות?



מתכנתים לא אוהבים לעשות שוב ושוב את אותה פעולה. לכן הם משתמשים בפטנטים כמו לולאה (Loop).

"לופ" (Loop), בעברית לולאה, היא קטע קוד שנרצה שיתבצע שוב ושוב, מספר מוגדר של פעמים או לפחות עד שהוא יסיים את תפקידו.


#יתרונות הלולאות בתכנות
אין שפת תכנות ללא לולאות. לולאה חוסכת משמעותית זמן ובאגים בתוכנה והופכת את הקוד לקצר, אלגנטי וקריא הרבה הרבה יותר.


#איך משתמשים בלולאה?
לולאה תשמש בקוד כדי לחזור על פעולה מספר מסוים של פעמים, או כל עוד או עד שתנאי מסוים יתמלא.

דוגמאות? - בתכנות מחשבים נדע לעתים כמה פעמים בדיוק נרצה שהוא יתבצע. אז נשתמש בלולאה שנקראת for.

בפעמים אחרות נרצה שהתכנית תבצע משהו פעמים רבות, אבל לא נקבע מראש כמה פעמים, אלא נרצה שהיא תתבצע כל עוד תנאי מסוים יתקיים. לעתים נראה שהיא תתבצע עד שתנאי מסוים יתקיים.

דוגמאות מהחיים? - אוקיי, נניח שהמורה לספורט מבטיח לכם שמספר סיבובי ריצה יעלו לכם את הציון ושעל כל סיבוב ריצה תקבלו 5 נקודות נוספות לציון.

#לולאת for
אתם אנשים מחושבים ולכן תרצו לרוץ עד 20 סיבובים. הרי ברור לכם שאין טעם להתאמץ אם כבר יש לכם ציון של 100. לולאת for תאפשר את זה בקלות. תשמשו ודאי בלולאה של 20 פעם סיבוב אחד ומובטח לכם ציון של 100.

למקרה הזה תתאים לולאת for. זו לולאה שתתבצע מספר פעמים מוגדר מראש. בשפות שונות הם יוצגו אחרת, אבל בעיקרון יש לה 3 מרכיבים המנוסחים בעזרת משתנה: ערך התחלה, תנאי הסיום וצעדי ההתקדמות של המשתנה.


#לולאת while
דוגמה אחרת. נניח שהמורה לספורט דורש שתרוצו, בלי ציונים ובלי עניינים. אבל הוא מבטיח לכם שאם תשברו רגל אז הוא יאשר הפסקה של הריצה. זה תנאי לוגי ולכן כשרגלכם תישבר, תוכלו להודיע לו או לצרוח מכאב והוא יאשר לכם להפסיק לרוץ. למזלנו החיים קצת פחות אלימים אבל כך פועלת לולאת תנאי... יכולנו כמובן לתת תנאי אחר, כמו לרוץ עד הצלצול.

אז לולאה זו מתנהלת כל עוד התנאי (ביטוי לוגי של Boolean expression) שבסוגריים מתקיים. נבחר בה במקרים שבהם איננו יודעים מראש כמה פעמים הלולאה תרוץ, אך יש לנו תנאי שכל עוד הוא מתקיים נרצה שהיא תרוץ. כלומר, כל עוד הביטוי הלוגי, שהוא התנאי בעצם, הוא true - הבלוק של הלופ, התכנית שלו, יתבצע. ברגע שהוא יהפוך ל-False אז היא לא תתקיים ויהיה דילוג מעליה.

יש גם לולאת do while, שהיא סוג נוסף של לולאה. היא מבצעת את מה שיש בה כמו while. אך בניגוד ל-while היא בודקת רק בפעם הראשונה את התנאי, כלומר do while בודקת בכל סיבוב מחדש האם התנאי מתקיים.

לעתים, אגב, נרצה לבדוק אם תנאי מסוים מתקיים ואם כן או לא, לפי הקוד, להפסיק את הלולאה. פקודת break בשפות תכנות שונות נועדה להפסיק כך את הלופ.


הנה סרטון שמסביר מהן לולאות:

https://youtu.be/r3Ti5Xp9W8A?end=1m53s


הלולאה לתלמידי תכנות שפת פייתון (עברית):

https://youtu.be/yBCNY__d4ic


והסבר לולאות ב-Javascript (עברית):

https://youtu.be/PaPMOL12V3g
מה זה סמפלר?



סמפלר (sampler), או "דוגם צלילים", הוא כלי נגינה דיגיטלי שמתבסס על צלילים שנדגמו, כלומר הוקלטו, כדי שניתן יהיה לנגנם באמצעותו. אחרי שמוקלטת דגימה של צליל, ניתן לנגן אותה בפדים, משטחים קטנים שניתן להקיש עליהם, או בעזרת קלידי המקלדת, שיכולים אף לשנות את הגובה המוסיקלי של הדגימה.

בצורה כזו ניתן להקליט למשל מקצבי תופים, ללא שימוש בתופים אמיתיים, לנגן תפקידי פסנתר, בעזרת דגימות של פסנתר אמיתי, תפקיד של תזמורת מיתרים בנגינה פשוטה על מקלדת, הקלטת סולו של חליל צד בדגימה בלבד וכדומה.

סמפלרים הם כיום בעיקר תוכנות או פלאג-אינים של תוכנות הקלטה מקצועיות (DAW), המסייעים כיום להקלטות רבות בתחום המוסיקה הקלה וחוסכים כסף רב לאמנים.

ניתן כיום לקנות אוספי דגימות מקצועיות, שנעשו על ידי אולפנים מקצועיים. בעזרת הדגימות הללו יכול המוסיקאי להשתמש בהקלטות ובהופעות, מבלי שהוא צריך לדגום בעצמו.


כך עובד סמפלר פשוט:

https://youtu.be/JAmw-TTG2Ds


הדגמה של סימפול קול אנושי ונגינה שלו בסמפלר תוכנה (עברית):

https://youtu.be/YdR-B2mMNnk


מה שאפשר לעשות עם הדגימות שבסמפלר:

http://youtu.be/2k3I2Hu2eXM


המלחין הנודע ונגליס מתנסה בסאונדים מהסמפלר באולפן שלו:

https://youtu.be/GWggDMDhwIA


מוסיקת דאב סטפ עם סמפלר:

http://youtu.be/JfbERxr_T40


סמפלר מודרני עם בנקים של צלילים דגומים:

http://youtu.be/r0x5SVY0WVY


סמפלר של די ג'יי שבו ניתן להכניס צלילים ללופ, לולאת צליל חוזרת:

http://youtu.be/xRIGFB4DYfQ


כך ניתן ליצור מקצבי תופים מורכבים:

http://youtu.be/c7V-sli-TJQ


כיום משתמשים רבים בסמפלרים בתוכנה, כמו תוכנת ריזון:

http://youtu.be/Wxuppm8zvpc


או מסמפלים לתוך אבלטון צלילים ומתופפים אותם בה (עברית):

https://youtu.be/kANPBLoCNbY


או באפליקציית סמפלר בטאבלט:

https://youtu.be/zeIxCeJPEkw


דוגמה להמנון האמריקאי שמנוגן בסמפול של צליל מנוע ממכונית מרוץ:

https://youtu.be/8EWTp0Xfksg


הקוליידוסקופ המודרני, שמאפשר סימפול פשוט וידידותי ושימוש בתצוגה ויזואלית של הדגימה:

https://youtu.be/9XMfKYVu_fg


בעזרת טכנולוגיית הסימפול יכול נגן אחד לנגן מוסיקה מורכבת בזמן אמת:

https://youtu.be/rGIK2ew-hEg


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.