שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה ליסט, הרוק סטאר של התקופה הרומנטית?
הוא היה "הפגניני של הפסנתר", כנראה הפסנתרן הטוב בכל הזמנים ואולי כוכב הפופ הראשון בהיסטוריה - גם אם את המוסיקה הקלאסית שלו חיבר פרנץ ליסט (Franz Liszt) שנים רבות לפני הולדת מוסיקת הפופ.
צעיר, נערץ, יפה ומוכשר - לא הייתה בת עשירים או אצילים שלא חיפשה את קרבתו של הפסנתרן הנערץ ומי שיהיה בהמשל חייו המלחין האגדי של התקופה הרומנטית.
גם מי שלא הבינה את גאוניותו של מלך הפסנתר ו"הפגניני של המקלדת", כפי שכונה בתקופה הרומנטית, ידעה שהוא האיש הנכון בשבילה.
ליסט הצעיר שמע את אשף הנגינה בכינור ניקולו פגניני בגיל 21. הוא התרשם עמוקות מהווירטואוזיות ומהופעת הסולו של ענק הכינור, שלבדו עם הכינור מרתק, כמעט מהפנט, קהל גדול. הוא נדהם מהשליטה המוחלטת של פגניני בכלי הנגינה שלו ומהיצירות של הכנר הגדול בהיסטוריה.
ליסט החליט אז שהוא רוצה להיות הפגניני של הכלי שלו - הפסנתר.
וכך הופך ליסט מהר מאוד לווירטואוז נודד, כמו פגניני. הוא מהפסנתרנים הראשונים שמופיעים ברסיטל שבו מנגן רק פסנתרן לבדו, לאורך כל הקונצרט. ליסט שיחק בתיאטרליות, נענע את שערו הארוך וגם דאג לסובב את הפסנתר כך שהקהל יראה ויתפעל מאצבעותיו המנגנות על הקלידים, במהירות מטורפת ובמיומנות שנתפסה כמו על-אנושית.
דומה שליסט היה הפסנתר. לא היה נגן טוב ממנו בכלי הזה. ההערצה אליו הייתה מטורפת ונשים נאבקו על בדלי הסיגריות שהוא השליך אחרי העישון. המשורר היינריך היינה טבע אז את המושג "ליסטומניה", בעברית "שגעון ליסט".
בשנות השבעים של המאה ה-20, אגב, עשו עליו סרט בשם זה.
הנה קיצור תולדותיו של אשף הפסנתר פרנץ ליסט:
https://youtu.be/nbtOa37fnz0
תופעת הליסטומניה - ההערצה המטורפת אל פרנץ ליסט:
https://youtu.be/3sjCA8OPobw
סקירה על גאון הפסנתר פרנץ ליסט:
https://youtu.be/FIm6EOAhEjM
מצגת וידאו עם 10 עובדות מרתקות על ליסט:
https://youtu.be/vnY9BwEU_jo
יבגני קיסין מבצע את "לה קמפנלה" של ליסט:
https://youtu.be/0FbQZCsYXVg
"חלומות אהבה" הרומנטי שלו:
https://youtu.be/Hp7OLV9nuk0
רפסודיה הונגרית מספר 2:
https://youtu.be/LdH1hSWGFGU
הפתיחה המוחצת לקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 שלו:
https://youtu.be/HTZOEWXexDY
על חייו של ליסט שהיה נערץ באופן בלתי נתפס וגאון אמיתי:
https://youtu.be/gRVvoFfif8E?long=yes
מה הסיפור של מנגינת צ'ופסטיקס?
מיליוני ילדים בכל העולם שישבו מול פסנתר מכירים את המנגינה הפשוטה הזו. היא נכתבה בשנת 1877 על ידי נערה סקוטית בת 16 בשם יופמיה אלן (Euphemia Allen) שגדלה במשפחה מוסיקלית בגלזגו.
השם המקורי של היצירה היה "ואלס הצ'ופ המפורסם" (The Celebrated Chop Waltz). הוא מגיע מהוראות מיוחדות שכתבה יופמיה בעמוד השלישי של המהדורה המקורית: "חלק זה צריך להתנגן בשתי הידיים כשהן מסובבות על צידן, כשהאצבעות הקטנות למטה, כך שתנועות הידיים מחקות את החיתוך שממנו הוואלס הזה מקבל את שמו".
בעצם, המלחינה ביקשה מהמנגנים להכות את הקלידים בתנועת קיצוץ, כמו סכין שקוצץ צלעות בשר. מאוחר יותר, כשהמנגינה התפשטה, אנשים החלו לנגן אותה רק בשתי אצבעות והשם השתנה לצ'ופסטיקס (Chopsticks), מקלות האכילה הסיניים.
אביה של יופמיה היה מורה נחשב למחול. לעומת זאת אחיה, מוצרט אלן (Mozart Allan), היה מוציא לאור של מוסיקה. כשיופמיה החליטה לפרסם את היצירה הפשוטה הזו, ההחלטה שלה, ככל הנראה כדי שתתקבל ברצינות, הייתה לפרסם תחת שם העט ארתור דה לולי ( Arthur de Lulli).
המנגינה הפכה מיד להצלחה מסחרית עצומה. ומעניין שאפילו מלחינים מפורסמים לא יכלו לעמוד בפניה.
למשל, קבוצה של 5 מלחינים רוסים בהובלת אלכסנדר בורודין (Alexander Borodin), ביחד עם ניקולאי רימסקי-קורסקוב (Nikolai Rimsky-Korsakov) ועוד שלושה נוספים חיברו יחד בשנים 1878-1879, וריאציות לדואט פסנתר על המנגינה הפשוטה.
הם פרסמו את האוסף תחת השם "פרפרזות" (Paraphrases). מעניין לציין שמודסט מוסורגסקי (Modest Mussorgsky), בדרך כלל חבר בקבוצה הזו של המלחינים הרוסים, סירב להשתתף בפרויקט כי חשב שהרעיון חסר משמעות.
כשפרנץ ליסט (Franz Liszt), אחד הפסנתרנים הגדולים בהיסטוריה, שמע על האוסף הזה, הוא התלהב כל כך שכתב יצירה קצרה משלו כמחווה למנגינת הצ'ופסטיקס והיא צורפה למהדורה השנייה שיצאה ב-1880.
כשזה התפרסם, חלק ממבקרי המוסיקה לא האמינו שליסט הגדול יכול לאשר דבר כל כך טריוויאלי, אבל הוא אכן עשה זאת. כמוהם קטל גם המלחין הרוסי צ'ייקובסקי וכתב שליסט 'הישועי הזקן' מדבר בשבחים מוגזמים על כל יצירה שמוגשת לבדיקתו..."
אך המנגינה המשיכה לצבור מעריצים ולחיות בתרבות הפופולרית. אחרי ששימשה בשנות ה-30 וה-40 כמוסיקת פתיחה לסדרת הסרטים הקצרים של אדגר קנדי באולפני RKO, היא שבה ללכוד מעריצים ב"Big ", הסרט המפורסם מ-1988, בו טום הנקס ורוברט לוג'יה ניגנו את צ'ופסטיקס על פסנתר ענק בחנות הצעצועים המפורסמת FAO Schwarz בסצנה שהפכה לאחת האייקוניות ביותר בקולנוע. ראו בתגית "צ'ופסטיקס, קולנוע".
צ'ופסטיקס הבליחה גם במחזמר "מלך האריות", בו אפשר לשמוע אותה בשיר Lioness' Hunt. המוסיקה התימטית של סדרת הטלוויזיה “My Three Sons", שנכתבה על ידי פרנק דה וול, התבססה גם היא עליה, אם כי נעשו בה שינויי סולם ומשקל שהומר ל-4/4.
למעלה מ-140 שנה אחרי שנכתבה, צ'ופסטיקס נשארה אחת המנגינות המוכרות ביותר בעולם. זו היצירה היחידה שיופמיה אלן פרסמה אי פעם, אבל היא הספיקה כדי שנרצה לזכור אותה לנצח.
מנגינת "צ'ופסטיקס" שהיא נחלת הכלל:
https://youtu.be/JM5fjgiFrxg
טום הנקס וחבר מנגנים אותה כל מקלדת רצפה בסרט Big מ-1988:
https://youtu.be/CF7-rz9nIn4
הפסנתרן ליברצ'ה מבצע אותה באולם הקרנגי הול המפורסם:
https://youtu.be/jruN-ZTIdak
ועכשיו לומדים לנגן אותה בקלות:
https://youtu.be/M4MMUpjcqkQ
מהי המנגינה ששיגעה דורות?
קוראים לה "לה פוליה" (La Follia), או בעברית "השגעון".
לא ברור איפה נולדה המנגינה הספרדית-פורטוגזית הזו מימי הביניים. ההשערה היא שהיא פרצה לפני כ-700 שנה. נראה שהיא הייתה מנגינה שליוותה מחול, שהרוקדים אותו נראו כמוכי שיגעון ומכאן שמה. מאז היא צצה שוב ושוב ביצירותיהם של גדולי המלחינים בתקופת הרנסאנס, בעידן הבארוק, בתקופה הרומנטית ואפילו במאה ה-20.
זה התחיל עם ריקוד העם הפורטוגזי היפה של ימי הביניים. עם הזמן הפך הניגון של La Folia למנגינה לחליל. בהדרגה היא נפוצה אל כל אירופה. כך החלה המנגינה המהפנטת, עם ההרמוניה הכובשת, לצוץ במוסיקה האמנותית שוב ושוב. ראשית בסונטה מספר 12 של ארקנג'לו קורלי משנת 1700, שהתבססה על הפולייה. היא הייתה כה יפה עד שה"לה פולייה" הפכה מזוהה עם קורלי ורבים זיהו מאז את הפוליה בטעות כיצירה שנכתבה על ידו.
אחרי קוראלי כתבו שוב ושוב מלחיני תקופות הרנסאנס והבארוק וריאציות על ה"פולייה". גדולי המוסיקה כסקרלטי, ויואלדי, לולי, באך ורבים אחרים שילבו את המנגינה הכובשת ביצירותיהם. רבים שינו את המקצב שלה למקצב הסרבנד האופנתי. אחר כך בתקופה הרומנטית השתמשו בה מלחינים כמו ליסט ליצירת וריאציות וגם כנרים מפורסמים נהגו לנגן אותה בתור הדרן.
ובמאה ה-20, כמו אחרים לפניו, המלחין רחמנינוב היה כל כך משוכנע שקורלי הוא שחיבר אותה, שכתב את הווריאציות שלו על לה פוליה בשנת 1931 וקרא ליצירה "וריאציות על נושא של קורלי".
הנה ריקוד ספרדי על הפוליה, ברוח ריקוד המקורי:
https://youtu.be/vFxLNa5vgxM
ה"פוליה" בסונטה לכינור ולקונטיניואו מספר 12 אופוס 5 של קורלי:
https://youtu.be/4YMq9NEMhMA
ריקוד על המוסיקה של קורלי:
https://youtu.be/lzltjVJl_xU
כאן בפסנתר "לה פולייה" של סקרלטי שנכתב לצ'מבלו:
http://youtu.be/zmytKKO9f9g
הקנון ברה מז'ור של פחלבל הוא בעצם שאקון שהבאס בו מתבסס על ההרמוניה של הפוליה:
http://youtu.be/OFfYGoVstgc
באך שילב את הפולייה ב"קנטטת האיכרים" שלו, הקנטטה מספר 212 - כאן באווירה ספרדית:
https://youtu.be/o3axDaKmHuY
והנה 15 וריאציות על 'לה פולייה' מאת ויואלדי (שלמד אצל קורלי):
http://youtu.be/iGQWHafmIFo
גאון הפסנתר פרנץ ליסט כלל את ה"פוליה" שלו ביצירה ארוכה בשם "רפסודיה ספרדית":
http://youtu.be/MqlLSHPGeWw
ריקוד רוסי על היצירה:
https://youtu.be/Uiv-vQvxPbY
וריאציות על "לה פוליה" מאת סרגיי רחמנינוב שקרא ליצירתו "וריאציות על נושא של קורלי":
http://youtu.be/sX0Gg3lmh5E
ומוסיקאי הפופ-רוק ונגליס שילב את הרמוניית הפוליה בקטע מרהיב שכתב למקהלה ותזמורת:
http://youtu.be/RvvhRwnYfBM
ליסט
הוא היה "הפגניני של הפסנתר", כנראה הפסנתרן הטוב בכל הזמנים ואולי כוכב הפופ הראשון בהיסטוריה - גם אם את המוסיקה הקלאסית שלו חיבר פרנץ ליסט (Franz Liszt) שנים רבות לפני הולדת מוסיקת הפופ.
צעיר, נערץ, יפה ומוכשר - לא הייתה בת עשירים או אצילים שלא חיפשה את קרבתו של הפסנתרן הנערץ ומי שיהיה בהמשל חייו המלחין האגדי של התקופה הרומנטית.
גם מי שלא הבינה את גאוניותו של מלך הפסנתר ו"הפגניני של המקלדת", כפי שכונה בתקופה הרומנטית, ידעה שהוא האיש הנכון בשבילה.
ליסט הצעיר שמע את אשף הנגינה בכינור ניקולו פגניני בגיל 21. הוא התרשם עמוקות מהווירטואוזיות ומהופעת הסולו של ענק הכינור, שלבדו עם הכינור מרתק, כמעט מהפנט, קהל גדול. הוא נדהם מהשליטה המוחלטת של פגניני בכלי הנגינה שלו ומהיצירות של הכנר הגדול בהיסטוריה.
ליסט החליט אז שהוא רוצה להיות הפגניני של הכלי שלו - הפסנתר.
וכך הופך ליסט מהר מאוד לווירטואוז נודד, כמו פגניני. הוא מהפסנתרנים הראשונים שמופיעים ברסיטל שבו מנגן רק פסנתרן לבדו, לאורך כל הקונצרט. ליסט שיחק בתיאטרליות, נענע את שערו הארוך וגם דאג לסובב את הפסנתר כך שהקהל יראה ויתפעל מאצבעותיו המנגנות על הקלידים, במהירות מטורפת ובמיומנות שנתפסה כמו על-אנושית.
דומה שליסט היה הפסנתר. לא היה נגן טוב ממנו בכלי הזה. ההערצה אליו הייתה מטורפת ונשים נאבקו על בדלי הסיגריות שהוא השליך אחרי העישון. המשורר היינריך היינה טבע אז את המושג "ליסטומניה", בעברית "שגעון ליסט".
בשנות השבעים של המאה ה-20, אגב, עשו עליו סרט בשם זה.
הנה קיצור תולדותיו של אשף הפסנתר פרנץ ליסט:
https://youtu.be/nbtOa37fnz0
תופעת הליסטומניה - ההערצה המטורפת אל פרנץ ליסט:
https://youtu.be/3sjCA8OPobw
סקירה על גאון הפסנתר פרנץ ליסט:
https://youtu.be/FIm6EOAhEjM
מצגת וידאו עם 10 עובדות מרתקות על ליסט:
https://youtu.be/vnY9BwEU_jo
יבגני קיסין מבצע את "לה קמפנלה" של ליסט:
https://youtu.be/0FbQZCsYXVg
"חלומות אהבה" הרומנטי שלו:
https://youtu.be/Hp7OLV9nuk0
רפסודיה הונגרית מספר 2:
https://youtu.be/LdH1hSWGFGU
הפתיחה המוחצת לקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 שלו:
https://youtu.be/HTZOEWXexDY
על חייו של ליסט שהיה נערץ באופן בלתי נתפס וגאון אמיתי:
https://youtu.be/gRVvoFfif8E?long=yes
מיליוני ילדים בכל העולם שישבו מול פסנתר מכירים את המנגינה הפשוטה הזו. היא נכתבה בשנת 1877 על ידי נערה סקוטית בת 16 בשם יופמיה אלן (Euphemia Allen) שגדלה במשפחה מוסיקלית בגלזגו.
השם המקורי של היצירה היה "ואלס הצ'ופ המפורסם" (The Celebrated Chop Waltz). הוא מגיע מהוראות מיוחדות שכתבה יופמיה בעמוד השלישי של המהדורה המקורית: "חלק זה צריך להתנגן בשתי הידיים כשהן מסובבות על צידן, כשהאצבעות הקטנות למטה, כך שתנועות הידיים מחקות את החיתוך שממנו הוואלס הזה מקבל את שמו".
בעצם, המלחינה ביקשה מהמנגנים להכות את הקלידים בתנועת קיצוץ, כמו סכין שקוצץ צלעות בשר. מאוחר יותר, כשהמנגינה התפשטה, אנשים החלו לנגן אותה רק בשתי אצבעות והשם השתנה לצ'ופסטיקס (Chopsticks), מקלות האכילה הסיניים.
אביה של יופמיה היה מורה נחשב למחול. לעומת זאת אחיה, מוצרט אלן (Mozart Allan), היה מוציא לאור של מוסיקה. כשיופמיה החליטה לפרסם את היצירה הפשוטה הזו, ההחלטה שלה, ככל הנראה כדי שתתקבל ברצינות, הייתה לפרסם תחת שם העט ארתור דה לולי ( Arthur de Lulli).
המנגינה הפכה מיד להצלחה מסחרית עצומה. ומעניין שאפילו מלחינים מפורסמים לא יכלו לעמוד בפניה.
למשל, קבוצה של 5 מלחינים רוסים בהובלת אלכסנדר בורודין (Alexander Borodin), ביחד עם ניקולאי רימסקי-קורסקוב (Nikolai Rimsky-Korsakov) ועוד שלושה נוספים חיברו יחד בשנים 1878-1879, וריאציות לדואט פסנתר על המנגינה הפשוטה.
הם פרסמו את האוסף תחת השם "פרפרזות" (Paraphrases). מעניין לציין שמודסט מוסורגסקי (Modest Mussorgsky), בדרך כלל חבר בקבוצה הזו של המלחינים הרוסים, סירב להשתתף בפרויקט כי חשב שהרעיון חסר משמעות.
כשפרנץ ליסט (Franz Liszt), אחד הפסנתרנים הגדולים בהיסטוריה, שמע על האוסף הזה, הוא התלהב כל כך שכתב יצירה קצרה משלו כמחווה למנגינת הצ'ופסטיקס והיא צורפה למהדורה השנייה שיצאה ב-1880.
כשזה התפרסם, חלק ממבקרי המוסיקה לא האמינו שליסט הגדול יכול לאשר דבר כל כך טריוויאלי, אבל הוא אכן עשה זאת. כמוהם קטל גם המלחין הרוסי צ'ייקובסקי וכתב שליסט 'הישועי הזקן' מדבר בשבחים מוגזמים על כל יצירה שמוגשת לבדיקתו..."
אך המנגינה המשיכה לצבור מעריצים ולחיות בתרבות הפופולרית. אחרי ששימשה בשנות ה-30 וה-40 כמוסיקת פתיחה לסדרת הסרטים הקצרים של אדגר קנדי באולפני RKO, היא שבה ללכוד מעריצים ב"Big ", הסרט המפורסם מ-1988, בו טום הנקס ורוברט לוג'יה ניגנו את צ'ופסטיקס על פסנתר ענק בחנות הצעצועים המפורסמת FAO Schwarz בסצנה שהפכה לאחת האייקוניות ביותר בקולנוע. ראו בתגית "צ'ופסטיקס, קולנוע".
צ'ופסטיקס הבליחה גם במחזמר "מלך האריות", בו אפשר לשמוע אותה בשיר Lioness' Hunt. המוסיקה התימטית של סדרת הטלוויזיה “My Three Sons", שנכתבה על ידי פרנק דה וול, התבססה גם היא עליה, אם כי נעשו בה שינויי סולם ומשקל שהומר ל-4/4.
למעלה מ-140 שנה אחרי שנכתבה, צ'ופסטיקס נשארה אחת המנגינות המוכרות ביותר בעולם. זו היצירה היחידה שיופמיה אלן פרסמה אי פעם, אבל היא הספיקה כדי שנרצה לזכור אותה לנצח.
מנגינת "צ'ופסטיקס" שהיא נחלת הכלל:
https://youtu.be/JM5fjgiFrxg
טום הנקס וחבר מנגנים אותה כל מקלדת רצפה בסרט Big מ-1988:
https://youtu.be/CF7-rz9nIn4
הפסנתרן ליברצ'ה מבצע אותה באולם הקרנגי הול המפורסם:
https://youtu.be/jruN-ZTIdak
ועכשיו לומדים לנגן אותה בקלות:
https://youtu.be/M4MMUpjcqkQ
קוראים לה "לה פוליה" (La Follia), או בעברית "השגעון".
לא ברור איפה נולדה המנגינה הספרדית-פורטוגזית הזו מימי הביניים. ההשערה היא שהיא פרצה לפני כ-700 שנה. נראה שהיא הייתה מנגינה שליוותה מחול, שהרוקדים אותו נראו כמוכי שיגעון ומכאן שמה. מאז היא צצה שוב ושוב ביצירותיהם של גדולי המלחינים בתקופת הרנסאנס, בעידן הבארוק, בתקופה הרומנטית ואפילו במאה ה-20.
זה התחיל עם ריקוד העם הפורטוגזי היפה של ימי הביניים. עם הזמן הפך הניגון של La Folia למנגינה לחליל. בהדרגה היא נפוצה אל כל אירופה. כך החלה המנגינה המהפנטת, עם ההרמוניה הכובשת, לצוץ במוסיקה האמנותית שוב ושוב. ראשית בסונטה מספר 12 של ארקנג'לו קורלי משנת 1700, שהתבססה על הפולייה. היא הייתה כה יפה עד שה"לה פולייה" הפכה מזוהה עם קורלי ורבים זיהו מאז את הפוליה בטעות כיצירה שנכתבה על ידו.
אחרי קוראלי כתבו שוב ושוב מלחיני תקופות הרנסאנס והבארוק וריאציות על ה"פולייה". גדולי המוסיקה כסקרלטי, ויואלדי, לולי, באך ורבים אחרים שילבו את המנגינה הכובשת ביצירותיהם. רבים שינו את המקצב שלה למקצב הסרבנד האופנתי. אחר כך בתקופה הרומנטית השתמשו בה מלחינים כמו ליסט ליצירת וריאציות וגם כנרים מפורסמים נהגו לנגן אותה בתור הדרן.
ובמאה ה-20, כמו אחרים לפניו, המלחין רחמנינוב היה כל כך משוכנע שקורלי הוא שחיבר אותה, שכתב את הווריאציות שלו על לה פוליה בשנת 1931 וקרא ליצירה "וריאציות על נושא של קורלי".
הנה ריקוד ספרדי על הפוליה, ברוח ריקוד המקורי:
https://youtu.be/vFxLNa5vgxM
ה"פוליה" בסונטה לכינור ולקונטיניואו מספר 12 אופוס 5 של קורלי:
https://youtu.be/4YMq9NEMhMA
ריקוד על המוסיקה של קורלי:
https://youtu.be/lzltjVJl_xU
כאן בפסנתר "לה פולייה" של סקרלטי שנכתב לצ'מבלו:
http://youtu.be/zmytKKO9f9g
הקנון ברה מז'ור של פחלבל הוא בעצם שאקון שהבאס בו מתבסס על ההרמוניה של הפוליה:
http://youtu.be/OFfYGoVstgc
באך שילב את הפולייה ב"קנטטת האיכרים" שלו, הקנטטה מספר 212 - כאן באווירה ספרדית:
https://youtu.be/o3axDaKmHuY
והנה 15 וריאציות על 'לה פולייה' מאת ויואלדי (שלמד אצל קורלי):
http://youtu.be/iGQWHafmIFo
גאון הפסנתר פרנץ ליסט כלל את ה"פוליה" שלו ביצירה ארוכה בשם "רפסודיה ספרדית":
http://youtu.be/MqlLSHPGeWw
ריקוד רוסי על היצירה:
https://youtu.be/Uiv-vQvxPbY
וריאציות על "לה פוליה" מאת סרגיי רחמנינוב שקרא ליצירתו "וריאציות על נושא של קורלי":
http://youtu.be/sX0Gg3lmh5E
ומוסיקאי הפופ-רוק ונגליס שילב את הרמוניית הפוליה בקטע מרהיב שכתב למקהלה ותזמורת:
http://youtu.be/RvvhRwnYfBM
