ויליאם ג'יימס בייסי, הידוע בתור "קאונט" בייסי (Count Basie), היה פסנתרן ג'אז אגדי ומוביל תזמורת ג'אז. הוא נחשב בתולדות הג'אז לאמן הסווינג המתוחכם ומקומו בתולדות הג'אז מובטח לו, בהיותו חלוץ שנודע בעיבודים חדשניים ובמקצבי הסווינג הנהדרים שלו, לצד חוש התזמון המושלם שלו וסגנונו החדשני.

לכינוי "קאונט בייסי" הוא זכה בתחילת הקריירה שלו. עד אז הוא היה ידוע כ"ביל בייסי", אך כשקריין רדיו הציג אותו כ"קאונט בייסי" בשידור, הוא החליט להשאיר את הכינוי ולשמר אותו.


#חייו
קאונט בייסי (Count Basie) היה מן הדמויות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם הג'אז האמריקאי. שמו האמיתי היה וויליאם ג'יימס בייסי (William James Basie), והוא נולד ב-1904 בעיר רד בנק (Red Bank) שבניו ג'רזי.

בייסי, שנחשב התלמיד הטוב ביותר בבית ספרו, חולם על חיי טיולים ומטיילים, בהשראת סיבובי ההופעות של קרנבלים שמגיעים לעיר. את מרבית זמנו הוא מבלה בתיאטרון פאלאס שב"רד בנק" בניו ג'רזי, שם מזכה אותו מילוי של מטלות מזדמנות בכרטיסי כניסה חופשית להופעות. ברד בנק הוא נחשף מוקדם לסצנת הג'אז התוססת של הארלם ותשוקתו למוסיקה ניצתת.

אך הנגינה והמוסיקה היו בדמו. בשנות ה-20 של המאה ההיא מלטש בייסי את כישוריו כפסנתרן ומעבד, כשחוש התזמון המושלם שלו וסגנונו החדשני מזכים אותו בתשומת לב.


#תזמורת קאונט בייסי
הכינוי "קאונט" ניתן לו בשנות ה-20 של המאה העשרים, כשהוא נגן פסנתר צעיר ועולה בתחנות הרדיו. על דרך כינויי האצולה שנהגו לתת אז לאמנים כמו אדוארד "דיוק" אלינגטון (Duke Ellington), הוא זוכה לכינוי האצולה שלו, "קאונט".

הסיפור האמיתי שלו מתחיל בקנזס סיטי (Kansas City), שם הצטרף לתזמורת קנזס סיטי, תזמורתו של בני מוטן. די מהר מתבררות היכולות המטורפות שלו, הן בנגינת הפסנתר שלו והן בכתיבת עיבודים נהדרים. קאונט הוא שותף לעיצוב של אחת הלהקות הגדולות של עידן הסווינג ןליצירת סגנון ה"קנזס סיטי סווינג".

בשנת 1935, לאחר שבני מוטן הולך לעולמו, בייסי מקים תזמורת משלו, "תזמורת קאונט בייסי" (Count Basie Orchestra). תוך זמן קצר היא תתגלה כתזמורת מעולה ביחידת הקצב ההדוקה שלה, מנגינות מדבקות ועיבודים יפים להפליא.

ה"קאונט בייסי אורקסטרה" מדייקת הן בצליל ובהרמוניה הקולקטיבית שלה, אך בצש זה היא גם מאפשרת ומבליטה את האמנות והיצירתיות האישית של נגניה. תוך זמן קצר היא הופכת לאחת התזמורות המובילות וכוח מניע בעידן הסווינג.

ה"קאונט" יוביל אותה במשך כמעט 50 שנה, עד למותו ב-26 באפריל 1984.

מהרגע הראשון הצטיינה התזמורת הזו בגישה שונה מהמקובל: פחות תווים כתובים מראש ויותר אלתור ספונטאני. סגנון ריתמי, נינוח ומלא אווירה שיקבל שם משלו, "סגנון קנזס סיטי" (Kansas City Style).

את מקומו של בייסי בהיסטוריה של הג'אז יבססו לא רק התזמורת והנגינה, אלא גם מוסיקאים מעולים ויוצאי דופן, כמו לסטר יאנג, ךרדי גרין ובאק קלייטון ולהיטי ג'אז מרהיבים כמו "April in Paris" ו-"One O'Clock Jump".

בניו-יורק הירבה בייסי להופיע עם להקתו בשכונת הארלם השחורה, אך בהיותו שחור, לא הותר לו להופיע בפני הלבנים בשאר מועדוני הג'אז והאולמות בעיר. כך שהוא הקליט לא מעט יצירות שלו אך לא זכה להצלחה. רק כשהוא מעביר לג'אזיסט הלבן בני גודמן קטעים ועיבודים שלו וגודמן מבצע אותם בהצלחה רבה בניו יורק הלבנה, זוכה בייסי סוף סוף למעט הצלחה.


#הפסנתרן
תזמורת נפלאה זה המון, אבל מה שיהפוך את בייסי למיתוס היה נגינת הפסנתר שלו. בניגוד לפסנתרנים רבים מתקופתו שמילאו כל מרחב אפשרי בצלילים, בייסי היה מינימליסט שניגן בצמצום עצום: פראזות חסכוניות, מספר תווים קטן בכל משפט מוסיקלי, מדודים, מחושבים ומדויקים. פסנתרנים רבים למדו ממנו שהשתיקה שבין הצלילים היא חלק מהמסר ומהמוסיקה לא פחות מהצלילים עצמם.

פעם נשאל בייסי מדוע הוא משלם לנגנים שלו כל כך מעט. תשובתו הייתה אופיינית לו: "אני לא משלם להם על מה שהם מנגנים. אני משלם להם על מה שהם לא מנגנים." זו לא הייתה בדיחה בלבד, זה היה המניפסט המוסיקלי שלו.

תזמורת בייסי הייתה מגרש משחקים וניסויים, כן שיגור עבור ענקי ג'אז אגדיים והוא לא הפסיק לטפח שיתופי פעולה ויצירתיות. האורקסטרה שיתפה פעולה עם זמרים גדולים כמו בילי הולידיי (Billie Holiday) ושמות ענקים אחרים בעולם הג'אז.

תוך שמירה על הצליל הייחודי שלו, בייסי לא הפסיק להסתגל להתפתחויות ולשינויים של עולם הג'אז המתפתח. הוא אימץ חקר ושינוי מתמיד ובלט במעבר שעשה עם התזמורת מסגנון הסווינג בו הם כיכבו למורכבות ולניסויים הבלתי פוסקים של עידן הביבופ.

במשך עשורים הוא המשיך לנהל את הלהקה, להתאים עצמו לזמנים המשתנים, להקליט, לסייר ולנצח, כמעט עד הסוף.

קאונט בייסי הלך לעולמו ב-1984, בגיל 79 ולאחר שהספיק לזכות בשבעה פרסי גראמי (Grammy) ולהיכנס להיכל התהילה של הג'אז. הרבה אחרי מותו ממשיכה תזמורתו לפעול ולהמשיך לנגן ברוח מורשת הג'אז שלו.


הנה קיצור הקריירה של קאונט בייסי:

https://youtu.be/xKMgGDHlRMo


מנגן עם אוסקר פיטרסון בשני פסנתרים:

https://youtu.be/XIs1vcoPQbw


עם התזמורת שלו בלהיט "Sweet Georgia Brown":

https://youtu.be/DCUOhgfnSP8


הבוגי של בייסי:

https://youtu.be/OByckZIxtCE


עם בילי הולידיי בשיר "Lover man":

https://youtu.be/HBARcJqp99U


"Air Mail Special":

https://youtu.be/t4tOOsns_HI


קאונט בייסי ב-"One O'Clock Jump":

https://youtu.be/b4G7bJhY6_c


התזמורת בביצוע "In a Mellow Tone" בקרנגי הול 1981:

https://youtu.be/vPbNoKVumaM


וסרט תיעודי על הקריירה של קאונט בייסי - במקביל לדיוק אלינגטון:

https://youtu.be/w_0M10B25J4?long=yes

זה אחד הסטנדרטים הכי ידועים ואהובים במוסיקת הג'אז ומיצירות הג'אז המבוצעות והמשפיעות בכל הזמנים. חיבר אותו בשנת 1943 אחד מגדולי הפסנתרנים והמלחינים בתולדות הג'אז, ת'לוניוס מונק.

ו"ראונד מידנייט" (Round midnight) הוא אחד מסטנדרטי הג'אז המוקלטים ביותר שהלחין מוזיקאי ג'אז, עם מגוון מרשים של ביצועים שיצרו אמני ג'אז מובילים לאורך השנים.

כפי שמרמז שמו, הקטע Round midnight מצטיין באווירה מלנכולית ומהורהרת, שהיא כל כך מתאימה ומדויקת לשעות הקטנות של הלילה.

הוא ידוע גם במבנה ההרמוני הייחודי שלו, עם אקורדים שהם לא תמיד שגרתיים, מעברים כרומטיים מרתקים ומורכבות ועומק מוסיקלי, מאפשר "Round Midnight" למבצעים גמישות ומרחב גדול לאלתור ולפרשנות אישית בביצוע.

גם בשל כך, הסטנדרט הזה נחשב לאתגר עבור נגני ג'אז ועבור מוסיקאים רבים בתולדות הג'אז הוא היווה נקודת ציון משמעותית בקריירה.

את אחת ההקלטות המוקדמות ביותר של "Round Midnight" הקליט החצוצרן דיזי גילספי. באותו ביצוע יצר דיזי גם את האינטרו והקודה שהפכו כמעט בלתי נפרדים מהסטנדרט. שותפים לדיזי בהרכב שהקליט אותו אז היו לאקי תומפסון בסקסופון טנור, מילט ג'קסון - ויברפון, אל הייג - פסנתר, ריי בראון בבאס וסטן לוי בתופים.

בשנת 1993, בדיוק 50 שנה לאחר שנכתב, נוסף ביצוע שהוקלט על ידי החמישייה של מונק - לקראת הקבלה שלו אל היכל התהילה של הגראמי.


#הסרט Round Midnight
הסטנדרט הזה כיכב בסרט צרפתי מצוין שנשא את שמו, Round Midnight (בעברית "דקה לחצות"). הסרט התמקד בחיי נגן סקסופון אמריקאי בסצנת הג'אז בפריז של שנות ה-50 ובקשר עמוק ומורכב שמתפתח במהלכו.

הסרט הנהדר הצטיין בחיבור מצוין בין ביצועי ג'אז נהדרים וצילום קולנועי מרהיב, שלכדו היטב את החיים והאווירה הנוגה, אך תמיד רומנטית, של לילות פריז.

בתפקיד הראשי בסרט ובהופעת הקולנוע יחידה שלו, כיכב נגן הסקסופון שהוא עצמו מגדולי הג'אז, דקסטר גורדון. את הסרט יצר הבמאי הצרפתי המפורסם ואוהב הג'אז, ברטרן טברנייה (Bertrand Tavernier).

הסרט האותנטי ומרגש, התכתב עם חייהם של שניים מגדולי הג'אז, לסטר יאנג ובאד פאוול. הוצגו בו היטב היחסים האופייניים שבין אמנים אמריקאים לתרבות האירופאית של התקופה, לצד מבט על נושאים כמו גלות וחברות בין-תרבותית, לצד התמכרויות והקרבה של אמנים לטובת אמנותם.

הסרט, שהפך כמעט מיד לקלאסיקה, קיבע סופית גם את "Round Midnight" כאחת מאבני היסוד של הרפרטואר הג'אזי וכסמל לתקופה חשובה בתולדות הז'אנר.

פסקול הסרט, שזכה באוסקר על המוסיקה שלו, נחשב מהפסקולים היפים בהיסטוריה של הקולנוע והפך לאחד מאלבומי הג'אז הידועים בתולדות הג'אז. בין המבצעים בסרט נכללו מוסיקאי ג'אז נהדרים ובתוכם דקסטר גורדון, הרבי הנקוק, בובי מקפרין, וויין שורטר, ג'ון מקלוהן, רון קרטר, בילי היגינס, טוני וויליאמס, צ'ט בייקר ולונט מקי.


הנה מעט ממה שלא מספרים בריל בוק לגבי "ראונד מידנייט":

https://youtu.be/vzI3MQ9JF-Q


דיזי גילספי באחת ההקלטות הראשונות של הסטנדרט מ-1946:

https://youtu.be/WWiLCMGvqQA


המושלם של ת'לוניוס מונק, עם דיזי, סוני וארט בלייקי:

https://youtu.be/1gQuSdoN1nA


הביצוע של הרכב הגיטריסט הענק ווס מונטגומרי:

https://youtu.be/MOm17yw__6U


ובובי מקפרין שר את Round Midnight בסרט הג'אז הנפלא שהסטנדרט גם מככב בו:

https://youtu.be/w4nVDKeVxok


הקדימון של הסרט בשם זה:

https://youtu.be/JFIOUdVSTQw