הכובע (Hat), לצורותיו השונות, תופס חלק בלתי נפרד בהיסטוריה האנושית. גם נשים וגם גברים נהגו במהלך הדורות לחבוש כובעים והיו גם מנהגים חברתיים שהכובע תפס בהם מקום מרכזי.

גם היום הוא פריט אופנתי נהדר, אבל פעם הכובע היה ממש חובה. מימי קדם ועד ימינו, כובעים שימשו למגוון מטרות - החל מהגנה מפני פגעי מזג האוויר, דרך סמלי סטטוס חברתי ודתי ועד לביטויי אופנה וזהות לסוגיה.

כבר בתקופות העתיקות, הכובע תפס מקום מרכזי. במצרים העתיקה, הפרעונים חבשו את ה"פשנט" (Pschent) - כתר כפול המסמל את איחוד מצרים העליונה והתחתונה. כתר זה, עם צורתו הייחודית, היה סמל עוצמתי למלכות ולאיחוד הממלכה.

במקביל, ביוון העתיקה, היה ה"פטאסוס" (Petasos), אותו כובע שטוח עם שוליים רחבים, פופולרי בקרב נוסעים ורועים להגנה מפני השמש.

ימי הביניים הביאו עמם מגוון חדש של כובעים. ה"שאפרון" (Chaperon) למשל, התפתח מכיסוי ראש פשוט לכובע מורכב עם זנב ארוך שנכרך סביב הראש. כובע זה היה פופולרי בקרב גברים מכל המעמדות. בקרב האצולה, ה"הנין" (Hennin) - כובע גבוה וחרוטי לנשים - סימל מעמד גבוה ולעתים הגיע לגובה של כמטר, כשהוא מעוטר ברעלות ותכשיטים.

תקופת הרנסנס הציגה את ה"ברט" (Beret) או ה"בארט", כמו שקוראים לו הצרפתים - כובע דמוי כומתה שטוחה ועגולה, שהפך לסמל של אינטלקטואלים ואמנים. מיכלאנג'לו, למשל, צויר לעתים קרובות כשהוא חובש ברט. במקביל, ה"טודור בונט" (Tudor Bonnet) היה כובע פופולרי בחצר המלוכה האנגלי, כובע קטיפה שטוח עם שוליים מקופלים.

המאות ה-18 וה-19 ראו את עלייתו של ה"טריקורן" (Tricorne) - כובע בעל שלוש קצוות שהיה פופולרי בקרב אצילים ולאחר מכן בקרב קצינים צבאיים. ה"בונט" (Bonnet) הנשי - כובע רך עם סרטים שנקשרו מתחת לסנטר - הפך לחלק בלתי נפרד מלבוש הנשים בתקופה הוויקטוריאנית.

בסוף המאה ה-18 מופיע כובע הצילינדר (Top Hat) הגבוה והופך במאה ה-19 לסמל של הג'נטלמן האירופאי והאמריקאי. למעשה, במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, הכובע כבר היה פריט חובה במלתחה של כל גבר.

המאה ה-20 הביאה מהפכה בעולם הכובעים. ה"קלוש" (Cloche) - כובע בצורת פעמון שכיסה את הראש עד לגבות - יהיה לחלק בלתי נפרד מהלוק של נשות שנות ה-20. ה"פדורה" (Fedora), עם קפל אורכי בחלקו העליון ושוליים רחבים, הופך לסמל של הגבר האלגנטי ולאחר מכן לאייקון של סרטי הגנגסטרים, בעוד שכובע הבייסבול (Baseball Cap) התפשט מעולם הספורט האמריקאי לתרבות הפופולרית הכללית. במקומות ושפות שונים יקראו לו "קסקט".

בארץ ובמדינת ישראל בלטו כובעי הגרב של הפלמ"חניקים ויחליף אותם עם קום המדינה ה"כובע טמבל". כובע הטמבל שכיכב בציורים ורישומים רבים שנוצרו בעשורים הראשונים למדינה, הפך די מהר לכובע הטיולים הנפוץ בארץ. הקריקטורה עם דמותו של "שרוליק" הפכה את הכובע הטמבל לסמל של הישראלי - הן בעיני עצמו והן בעיני זרים. כי כל מי שרצה לצייר, לצלם או לשרבט בארץ קריקטורה של ה"ישראלי", צייר בסוף מישהו שחובש כובע טמבל.

כיום, הכובע ממשיך לשמש הן כפריט אופנה והן למטרות פרקטיות. ה"סנאפבק" (Snapback) - כובע בייסבול עם כפתור מתכוונן מאחור - הפך לחלק מרכזי בתרבות ההיפ-הופ. כובעי "ביני" (Beanie) סרוגים משמשים הן לחימום והן כאביזר אופנתי. ה"פדורה" (Fedora) חזר לאופנה בגרסאות מודרניות, וכובעי שמש רחבי שוליים (Sun Hat) ממשיכים להגן מפני קרני השמש תוך הוספת נופך אלגנטי לנשים.

ההיסטוריה העשירה של הכובע משקפת לא רק את התפתחות האופנה, אלא גם צרכים, שימושים ושינויים חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים.

לצד היותו אביזר יומיומי, שימושי ואופנתי, דומה שהכובע סימל תמיד וממשיך לסמל, גם היום, מעמד חברתי, כוח והשתייכות - חלק בלתי נפרד מהביטוי האישי והתרבותי של האנושות כולה.


הנה סקירה על השינוי שחל בכובע במהלך השנים:

https://youtu.be/y9nFEdw27js


הכובעים של הגבר ב-400 השנה:

https://youtu.be/Y9FzD7Bfy6g


מקום מיוחד תפסו בהיסטוריה המגבעות של הקאובויז - הבוקרים האמריקנים:

https://youtu.be/sjRLNUZSV6M


והכובעים של שני המינים במאה האחרונה:

https://youtu.be/sqdTxWbtra4