לכל מי שבוחן את קצב התפתחות האנושות ברור שהחיים בחלל יהיו בעתיד בלתי נמנעים. צפיפות האוכלוסיה על פני כדור הארץ היא גדולה ואם לא יקרה אירוע שידלל את האנושות חלילה, הרי שהאדם ימצה בשלב כלשהו את שטחי המחיה על פני הארץ וייאלץ למצוא תחליפים למגורים.

מגורים בחלל או מושבות חלל הן אופציה לא רעה. מגורים על פני כוכבים אחרים ומגורים במושבות שצפות בחלל, כמו שכיום קורה באופן ניסיוני במעבורת החלל - אלה יוכלו להיות אפשרויות מגורים הגיוניות לאנשי העתיד.


הנה העתיד שיחייב את האדם להתגורר בחלל:

http://youtu.be/bMUMPEv5gNA


המחקר לומד כיום את האפשרות של האדם לחיות בתנאים של אי-כבידה:

https://youtu.be/pJej3PelOrQ


ביקור במגורים אפשריים לחלל:

https://youtu.be/EKjZO_Oi2DI


אפשרויות המגורים בחלל כפי שניתן להגשימן בעתיד:

https://youtu.be/Bouplz--hOg


ומגוון של אפשרויות למגורים בחלל עצמו:

http://youtu.be/QCitVw8GP2o

מושבות על הירח או ערים של ממש הינם רעיונות ותיקים יחסית. בעבר זה נראה כרעיון טוב למדי, אולם כיום נראה שהכיוון להתיישבות אנושית בעתיד הוא אל כוכב מאדים, שמבחינות רבות מתאים יותר לקיום חיים, כלכלה וקיום של מושבות אנושיות.

אף על פי כן, חיים על הירח הם אפשריים. האנושות תוכל להעזר בכמויות המינרלים שבקרקע העשירה במינרלים של הירח. יש גם תכניות לייצור מזון על הירח. גילוי של מים במצב מוצק שנמצאו בקטבים של הירח יאפשרו גם לפתור את בעיה חוסר המים בירח, שכן אין בו מלבדם לא אגמים, נהרות או גשמים..

יש תכניות ורעיונות להקמת עיר על הירח עד שנת 2050. אחת התכניות מציינת שאם תוקם העיר על הירח, ייצרו בה חשמל באמצעות קולטי שמש והבתים והבניינים שבה יהיו דומים לשבלולים. יהיו בה מסלולי המראה לחלליות ואזורי איחסון לכמויות המזון שיגיעו אליה מהארץ, עד לשלב שבו יתחילו לייצר את המזון על פני הלבנה עצמה.


הנה החיים במושבות הירח (מתורגם):

https://youtu.be/I5V2tcg1BvQ


החיים האפשריים בעתיד על הירח:

http://youtu.be/TNrhADcTNBk


החומרים שיש בו ואיך הם יכולים לסייע למושבות שיוקמו על הירח:

https://youtu.be/n9EMcyfGMDA


על החזון של התיישבות אנושית על הירח:

http://youtu.be/pYPfV0fcC9Y


ומה הסיכויים להתיישבות ובניית בסיס על הירח (מתורגם):

https://youtu.be/NtQkz0aRDe8?long=yes

חוקרי החלל מתלבטים לא מעט לגבי המקומות המועדפים להקמת מושבות בחלל. אם בעבר הירח היה המועמד הסביר למושבת החלל הראשונה, כיום הכוכב מאדים הוא אחת האפשרויות הבולטות לחיים בחלל.

אבל מתי נזכה לראות מושבות אנושיות על המאדים? - ובכן, מומחי נאס"א טוענים שבסביבות שנת 2030 כבר נראה אסטרונאוטים במשימה למאדים. התיישבות על הכוכב תבוא לאחר מכן והיא בעיקר עניין של זמן.

למעשה מתקיים כבר פרויקט בשם "מאדים 1" שכוונתו להקים בשנת 2025 התיישבות אנושית על הכוכב האדום. במבצע זה יישלחו 24 חלוצים אל החלל, כדי ליישב את המאדים. היזמים מנסים להשיג כסף ממשקיעים פרטיים בתמורה לחסויות ופרסומות, כולל באמצעות שידור לאורך כל היממה של תכנית ריאליטי בנוסח "האח הגדול", של כל המבחנים לצוות המושבה, האימונים שלו והמסע שלהם אל החלל.

פרויקט "מאדים 1" יצר ויכוח ציבורי לגבי שיגור בני אנוש למסעות לכוכבים רחוקים בלי התחייבות להחזירם לכדור הארץ.


חיים על המאדים? - זה לא יהיה פשוט (מתורגם):

https://youtu.be/uqKGREZs6-w?long=yes


מצגת צעירה לחיים על מאדים (עברית):

https://youtu.be/moupCoR9xvc


הצצה אל העתיד בו מציג המדען סטיבן הוקינג את החזון שלו לחיים על הכוכב מארס:

http://youtu.be/_FaTBd3gdPI


אחת השיטות לנייד אל המאדים את האנשים והציוד להקמת המושבה הראשונה:

http://youtu.be/Uj45Au3KCRg


כך ניתן ליצור תנאים למושבות במאדים, המיועדות למגורי אדם בכוכב מאדים:

http://youtu.be/i5D8e71c75U


מצגת וידאו עם מבחר תמונות של החיים האפשריים על המאדים:

http://youtu.be/u9qHGZgQ0JE


ובחיוך - מושבה שכמעט נמצאת על כוכב מאדים... (עברית)

http://youtu.be/N3HRbDQjpNk

בסוכנות החלל האמריקאית עובדים על פרויקט שלפיו יתכן שההתיישבות הראשונה בחלל תהיה דווקא בשמיים של כוכב הלכת ונוס. הרעיון של פרויקט HAVOC הוא נועז כל כך שהוא נשמע דמיוני - חללית שתרחף מעל נוגה ותהווה מעין "עיר עננים" ובה יחיו מדענים ומתיישבים ראשונים בחלל.

בנאס"א תכננו כבר חללית קונספט קלה מהאוויר, שתתמקם מעל ענני החומצה הגופרתית של ונוס ובמשך כחודש תאפשר לאסטרונאוטים והחוקרים לאסוף מידע על אטמוספרת הכוכב.

על הכוכב עצמו לא ניתן לחיות. חלליות או גשושיות שנשלחו לנוגה לא שרדו מעבר לשעות בודדות. הן הושמדו די מהר, בשל לטמפרטורות של כ-462 מעלות ולחץ אטמוספרי שמתקרב לפי 100 מזה שבכדור הארץ!

אבל החיפוש המתמיד של תחליפים למגורים בכדור הארץ נמשך. אם בעבר הם סברו שמאדים הוא המקום הנכון להתיישב בו, בנאס"א מתחילים לברר אם בגובה של 50 קילומטרים מעל הכוכב הרותח ניתן יהיה לחיות בחללית מאוישת וצפלינים. אם משלחות שמתכננת נאס"א לעשור הקרוב או זה שאחריו, אכן ייצאו אליו, ניתן יהיה ללמוד את תנאי החיים ואולי להגיע לנוכחות אנושית קבועה בעיר העננים שמעל הכוכב הלוהט. המטרות הן בכל מקרה לא להקים שם התיישבות של קבע, אלא לחקור תנאי חיים בחלל, לקראת התיישבות בכוכבי לכת אחרים, כשכנראה מאדים יהיה הראשון שבהם.


הנה ההסבר על פרויקט ונוס:

https://youtu.be/VZpN7hd1ybI


מצגת על האפשרות לחיים ומחקר בשמי כוכב הלכת ונוס:

https://youtu.be/g-vK9pqonAE


כך מתוכנן המחקר על הכוכב בפרויקט:

https://youtu.be/0az7DEwG68A

הסבר מפורט של הסיבות להצעה:

https://youtu.be/gJ5KV3rzuag


מה שברור הוא שהחיים על ונוס עצמו אינם קלים:

https://youtu.be/WdM75-tOz60

בשנים האחרונות מקדמות מדינות שונות תכניות למשימות מאוישות למאדים. יש תכנית להוציא משלחת למאדים כבר בחצי הראשון של המאה ה-21. אחד הפרויקטים שנועדו לחקור ולאסוף נתונים על הצד האנושי של הטיסה והשהייה במאדים, שתימשך מעל לשנה, הוא הפרויקט הרוסי "מאדים 500" (ברוסית "Марс-500").

בשרשרת של ניסויים, ששמם בלועזית "מארס 500", נבחנו ההשפעה של טיסה ארוכה שכזו על בני אדם וניהול תקשורת יעילה בין החללית לכדור הארץ. המטרה היא להכין את אנשי הצוות בצורה הטובה ביותר לקראת טיסה למאדים.

במהלך הניסוי הארוך מכולם נכנס צוות של 6 מהנדסים וחוקרים לתא סגור שמדמה חללית למאדים. כדי לדמות את המסע האמיתי למאדים וללמוד כיצד לטפל בבעיות הנובעות ממנו, הצוות שהה במתחם הסגור למשך 520 יום ברציפות, משך הזמן הנדרש למסע למאדים ובחזרה. הניסוי הזה הסתיים בשנת 2011.


הנה סרטון על ניסוי ה"מארס 500":

https://youtu.be/T95FWN2oDZQ


תאי השהייה של צוות הניסוי:

https://youtu.be/tZfkPQ1vCSw


צוות הניסוי מדבר:

https://youtu.be/eRkJmNHqmdQ


וסרט תיעודי על האנשים המשתתפים בפרויקט מארס 500:

https://youtu.be/OX6Uwqi57iw?long=yes

איש לא יודע כמובן מה בדיוק יקרה במהלך המאה ה-21. האם נתיישב בחלל או שנחייה בערים מתחת לים, על פני הים, או באוויר? האם ניסע ברכבות שטסות במהירויות של אלפי קילומטרים לשעה או במכוניות מעופפות? האם המכונית שלנו תוכל לנסוע גם בים.

ישנן הערכות רבות בתחומי הטכנולוגיה, המדע, האקלים, החלל ועוד, כולן מבוססות על ידע שהצטבר בנושאים אלה ופיתוחים ומחקרים שמבצעים אנשים מובילים בתחומים הללו בעולם כולו. קראו באאוריקה בתגית "המאה ה-21" מעט על הצפוי לנו במאה הזו, שכבר החלה.


האם כך נחיה בשנת 2050?

https://youtu.be/hT9GpCJj6nw


ואלו אכן הדברים שיקרו בהמשך המאה ה-21:

https://youtu.be/N_Nx6fUmrfE


האם כך תיראה הכיתה של הנכדים שלנו?

https://youtu.be/aJu6GvA7jN8


אולי בסוף המאה כבר נחיה בשמיים של כוכב אחר:

https://youtu.be/VZpN7hd1ybI


בחיוך - מה היה קורה אם המאה ה-21 הייתה משתלטת על יציאת מצרים (עברית):

https://youtu.be/uij2MNE1dvQ


והתחום המדהים שמתקשר לעצמו - אנליטיקה פרדקטיבית, חיזוי אנליטי מתוך נתונים:

https://youtu.be/FCWukdWlt6w

אם יחיה המין האנושי בעתיד על כוכבים אחרים, צריך ללמוד ולחקור את התנאים לכך. מה באמת אנו יודעים על חיים בחלל או על כוכבים שאין בהם חמצן כמו בכדור הארץ ללא מים או במגוון דברים שונים אחרים? - אז זהו, שאיננו יודעים הרבה ועלינו לחקור היטב את הדברים.

ביוספירה 2 (Biosphere 2) הוא מתקן מחקר מדעי שמצוי בעיר אורקל שבמדינת אריזונה, ארצות הברית. מטרת ביוספירה 2 היא חקר ולימוד על כדור הארץ ועל מקומו ביקום. המבנה שבו שוכן ביוספירה 2 בנוי כמערכת אקולוגית מלאכותית וסגורה. הוא מדמה מערכת חיים שונה מזו שבכדור הארץ. חיים בו מדענים שנסגרו במתקן והם מגדלים בעצמם את מזונם, ממחזרים מים ומקיימים את עצמם ללא תלות בעולם החיצון.

המתקן משמש כדי לחקור את האפשרות לשימוש בביוספירה סגורה, מעין מתקן מוגן שישמש בני אדם, במקרה של יישוב כוכבים וגופים החלל על ידי המין האנושי. במיוחד כוון המתקן במקור כדי לחקור חיים אפשריים על כוכב מאדים ועל הירח.

מקור השם ביוספירה 2 הוא בביוספירה 1, שהיא סביבת החיים שעל כדור הארץ.


הנה מתקן המחקר הביוספירה 2:

http://youtu.be/4xBk26QQ_9Q


סרטונים שצולמו בסביבה הסגורה בין השנים 1991-3:

http://youtu.be/l4DX994NonE


האם לחזון כזה של חיים בחלל מכוון הפרויקט הזה?

http://youtu.be/_FaTBd3gdPI

תחנת החלל הבינלאומית היא תחנת מחקר שניצבת על לוויין מלאכותי המקיף את כדור הארץ במסלול לווייני נמוך, בגובה ממוצע של כ-400 קילומטר. התחנה, המאפשרת שהייה בחלל לאסטרונאוטים ואנשי מחקר, ממומנת על ידי חמש סוכנויות חלל של מדינות שונות: ארה"ב (סוכנות נאס"א), רוסיה, יפאן, קנדה וסוכנות החלל האירופית.

לאחר שנים של מרוץ מטורף לחלל, מדובר באחד משיתופי הפעולה הבינלאומיים, מהיפים בתולדות האנושות. חשמל היא מייצאת מאור השמש ואספקה היא מקבלת מחלליות שמגיעות אחת לכמה חודשים וגם מחליפות את האסטרונאוטים שעליה.

תחנת החלל נבנית בהדרגה מאז נובמבר 1998 ובשל גודלה המרשים, היא שוגרה אל החלל בחלקים והורכבה תוך כדי תנועה, במהירות של כמעט 30 אלף קילומטרים בשעה.

במחיר משוער של 100 מיליארד דולר, היא עתידה להיות העצם היקר ביותר שנבנה אי-פעם. לא רע, בשביל דבר שלא משמיד או מפוצץ שום דבר, לא?

מאז שנת 2000 ישנם בה צוותים ומשלחות של אסטרונאוטים וקוסמונאוטים באופן קבוע, לרוב 6 אנשים, בכל נקודת זמן. מרביתם הם אסטרונאוטים וחוקרים שמבצעים מחקרים רבים ומגוונים בחלל.

מחקרים רבים מאלו שנערכים בתחנת החלל הבינלאומית, קשורים לאופן שבו יוכל האדם בעתיד לחיות בחלל. המחקר בתחום הזה הוא הכרחי על מנת להבין את ההשפעות של מגורים בחלל על ההיבטים השונים של החיים האנושיים. אם וכאשר תהיה בעתיד התיישבות בחלל, חשוב להבין כיצד לנהל אותה נכון, כדי לשמור על בריאות המשתתפים ולאפשר להם חיים ארוכים ומלאים, יהיה המקום שבו יחיו אשר יהיה.


כך פועלת תחנת החלל הבינלאומית (עברית):

https://youtu.be/LyQ-iTHjI-8


על שיתוף הפעולה שמתקיים בה בין המעצמות (מתורגם):

https://youtu.be/bJ3oTTm_Pdo


המחליפה הסינית טיאנגונג "ארמון שמיימי" (עברית):

https://youtu.be/82vOw4zhrvY


כך פועלת תחנת החלל הבינלאומית:

https://youtu.be/oLrOnEmy_GA


החיים בתחנת החלל הבינלאומית:

http://youtu.be/T9fw3GsQIho


כך ישנים בחלל (מתורגם):

https://youtu.be/dOvgQnUM6U4


תחנת החלל הבינלאומית במעופה מעל כדור הארץ:

http://youtu.be/bXNH7whveGk


התנסות בחלל:

http://youtu.be/vFhBAQiXlpg?qr=yes


היבטים מעניינים של הפעילות והפתרונות בתחנת החלל (עברית):

https://youtu.be/Bl786tPcYNU?long=yes


וסרט תיעודי על החיים בתחנת החלל:

http://youtu.be/SGP6Y0Pnhe4?long=yes

חברת ספייס איקס האמריקאית נותנת שירותי שיגור לחלל באמצעות חלליות מטען וחלליות מאוישות שפיתחה. SpaceX פיתחה שתי רקטות - טילים לשימוש חוזר, פאלקון 1 ופאלקון 9 שמטרתן שיגור זול ופשוט ללוויינים לחלל. ספייס X גם פיתחה חללית שמתוכננת לשאת בני אדם בעתיד, חללית בשם דרגון ("Dragon").

החללית דרגון מסוגלת לשאת מטען ואספקה במשקל של עד 6,000 ק"ג או עד 7 אנשי צוות במקרים של טיסה מאוישת. הטיסה הראשונה שלה הייתה בשנת 2010, היא שוגרה למסלול סביב כדור הארץ, הקיפה אותו פעמיים (במהירות הגבוהה מ-27,000 קמ"ש) והגיעה בחזרה לכדור הארץ כשנחתה בשלום באוקיינוס השקט. בשנת 2012 הייתה הטיסה השניה שלה, יעד הטיסה שלה היה תחנת החלל הבינלאומית, היא שוגרה כשעל סיפונה ציוד ואספקה והגיעה ליעדה בהצלחה, ובכך הפכה לחללית הפרטית-מסחרית הראשונה בהיסטוריה שעגנה בתחנת החלל הבינלאומית.

מאז ביצעה החללית עוד טיסות רבות שכמעט כולם הסתיימו בהצלחה. יש אפילו תוכנית שמטרתה להטיס את החללית דרגון למאדים ששמה דרגון-אדום ("Red Dragon"), השיגור הצפוי הוא בשנת 2022 אך תוכנית זו עדיין לא אושרה סופית.

את SpaceX הקים בשנת 2002 היזם אילון מאסק. ספייס איקס עשתה היסטוריה בהיותה החברה הפרטית הראשונה ששלחה בהצלחה מטען לתחנת החלל הבינלאומית ולמעשה הראשונה שגם שלחה חללית לתחנת החלל הבינלאומית.

מטרתו של מאסק היא לעזור באמצעות SpaceX וליצור נוכחות אנושית קבועה על כוכב מאדים. בשנת 2016 עשתה החברה צעד חשוב בכיוון של שימוש בחלליות רב-פעמיות, כשהצליחה להביא חללית עם אספקה למעבורת החלל הבינלאומית ולאחר מכן להנחיתה על דוברה בים, כשהיא מוכנה לשימוש חוזר.


הנה מימוש החזון של חברת ספייס איקס, כשהחללית הפרטית הראשונה בהיסטוריה יוצאת לחלל (עברית):

https://youtu.be/fqFGdAaZT4Q


שיטת הרקטות לשימוש חוזר שמשגרות לחלל לוויין:

http://youtu.be/tfXa-zItqjU


ושיגור של Falcon 9 לחלל מחברת ספייס איקס:

http://youtu.be/pErvLYr8K2k