שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה שימש המגל בימי קדם?
הקציר בחקלאות העתיקה התבצע בכלי חקלאי קדום, כלי עבודה מעוקל וחד שנקרא מַגָּל (Sickle). באמצעותו חתכו את התבואה בשדה. פשטותו של המכשיר הזה והיעילות שלו הפכו אותו לכלי חקלאי המשמש מאז ראשית ימי החקלאות ועד לימינו, אם כי כמובן פחות ובעיקר בקרב חקלאים פחות מתקדמים.
את המגל העתיק יצרו בימי קדם מעצמות בעלי חיים שאליהן חיברו להבים של אבן צור. בהמשך, משלמדו לחרוש במתכת, יצרו את להב המגל מברזל ומברונזה. את המגל נוהגים לאחוז אל מול אלומת השיבולים, כשביד אחת אוחזים בשיבולים וביד השנייה מניפים את המגל, בתנופה עזה, כך שניתן יהיה לחתוך את אלומת התבואה בקלות.
במהלך השנים, במיוחד משהומצא החרמש (Scythe), ירד השימוש החקלאי במגל, אך הוא מעולם לא פסק לחלוטין. עד היום משתמשים במגל במדינות כמו הודו, נפאל ועוד. גם במדינות ערב עשו חקלאים שימוש במגל, לפחות עד סוף שנות ה-60.
הנה הקציר בנפאל באמצעות מגל:
https://youtu.be/06edzfeznHM
יש מי שהפכו אותו לכלי לוחמה:
https://youtu.be/y-PVyZEutVE
כך קוצרים במגל האיטי, אל מול החרמש המאפשר עבודה מהירה יותר:
https://youtu.be/wKz7r4wqYkU
החרמש היעיל עוד יותר:
https://youtu.be/njHsmhAEoq4
והנה סרט תיעודי על מכשירי חקלאות עתיקים, מהמגל ועד החרמש ועוד:
https://youtu.be/9Im_8sI0QFQ?long=yes
איך השתמשו בחרמש בחקלאות?
חרמש (Scythe) הוא כלי חקלאי שבאמצעותו קוצרים את היבול בחקלאות וגידולי דגן. מדובר בכלי חקלאי עתיק בן אלף שנים, אך צעיר ביחס למגל שאותו הוא החליף, לפני כ-500 שנה. יתרונו הגדול של החרמש על פני המגל הוא בכך שהאיכרים יכולים לקצור בו בעמידה, מבלי להתכופף.
בעידן המודרני הוחלף החרמש בקומביין הממונע לקציר היבול ובמכסחת דשא לשימושי נוי. חקלאים במדינות העולם השלישי עדיין משתמשים בו וגם חקלאים באזורים הרריים, במקומות שבהם לא ניתן להשתמש בקומביין.
החרמש שימש בתקופות שונות גם ככלי נשק, סוג של חנית קדומה, החותכת ומשספת בהפתעה של מסלול תנועת הלהב. במיוחד מוכרת גרסה אירופית של נשק חרמשי הנקראת "פכארד", שבה השתמשו איכרים פולנים במאות האחרונות, כשהלהב זקוף למעלה.
החרמש גם קיבל תפקיד מרכזי במיתולוגיה הנוצרית, ככלי העיקרי בידיו של "קוצר הנשמות". במסורת שההיסטוריונים קושרים לתקופת "המוות השחור", אותה מגפה איומה שהשמידה חלק גדול מאוכלוסיית אירופה, מתואר מלאך המוות, כשהוא לבוש בגלימה וברדס שחורים ואוחז בידו חרמש. בעזרתו הוא גודע את חיי בן האנוש, משל היה האדם קנה חיטה שממתין ל"קוצר הקודר" (The Grim Reaper), עוד כינוי של מלאך המוות. קראו על כך יותר באאוריקה, בתגית "מלאך המוות".
כך משמש החרמש לקציר:
https://youtu.be/gL2_chKPWjE
חקלאי מבוגר מסביר איך לקצור בחרמש:
https://youtu.be/vDq8fPX0JPw
והנה סרט תיעודי על החרמש וכלים חקלאיים קדומים:
https://youtu.be/9Im_8sI0QFQ?long=yes
מהו סמל הפטיש והמגל של הקומוניסטים?
כיום פחות מוכר בעולם סמל הפטיש והמגל (The Hammer and sickle symbol). אבל במחצית הראשונה של המאה ה-20 הוא היה אחד הסמלים החזקים והמוכרים ביותר בתבל.
שורשיו של סמל הפטיש והמגל, מה שלימים יהפוך לסמלה של ברית המועצות הקומוניסטית, מתחיל עוד במאה ה-19.
זה מתחיל מהפטיש. בהיותו כלי עבודה כה חשוב ומשמעותי בחיי היום יום, הפך הפטיש באותה תקופה לסמל של עבודה וחריצות.
בימי המהפכה התעשייתית והולדת המרקסיזם, יהפוך הפטיש לסמל הפרולטריון, כלומר מעמד הפועלים.
הקומוניסטים בברית המועצות בחרו בו למרכיב העיקרי בסמל הפטיש והמגל שסימל אז את הקומוניזם הסובייטי. המגל נכנס כסמל העובדים בחקלאות.
באותן שנים של המחצית הראשונה של המאה ה-20 אימצו אותו לסמלן מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות רבות בעולם.
השבר הגדול שהביא לנטישתו ההיסטורית של סמל הפטיש והמגל של ברית המועצות החלה רק באמצע שנות ה-50, עת נחשפו הזוועות של סטלין. בבת אחת איבד המנהיג של ברית המועצות את תדמית הגיבור שלכאורה ניצח את היטלר והציל את העולם מהנאציזם.
משוחררים מהפחד ממנו, סטאלין המת הוקע על ידי עמו כמנהיג סובייטי מטורף, חסר רחמים ואחד הדיקטטורים האכזריים בהיסטוריה.
השינוי הזה גרם לרבים בעולם להתחיל ולהסתייג מסמל הפטיש והמגל. שני כלי העבודה הללו קיבלו לפתע דימוי זוועתי ומתדמית אהודה של כלי עבודה ששימשו לבניית אומה ואימפריה הם זכו בעולם כולו לאסוציאציות של כלי הרס ורצח.
הנה סיפורו של הסמל הקומוניסטי המפורסם (עברית):
https://youtu.be/HZKPLUPQCp8
מהו הקציר?
קציר הוא השלב בחקלאות, שבו אוספים את היבולים של התבואה מהשדות. עושים זאת על ידי כריתה של הצמחים מהשורשים שבאדמה.
הקציר נעשה כיום בעזרת מכשיר ענקי הנקרא "קומביין". בקציר החיטה למשל, משלב הקומביין בין הפעולות השונות של הקציר, מהקציר עצמו ועד לדישה וזרייה. רוב החקלאים בעולם המפותח משתמשים בקומביין ככלי העיקרי בקציר.
פעם עשו זאת אחרת ובעבודה קשה למדי. לקציר החיטה למשל, השתמשו החקלאים בימי קדם בכלים פשוטים כמו מגל וחרמש, שבעזרתם כרתו את הצמחים. לאחר שקיבצו את החיטה לאלומות, אוסף או אשכול של שיבולים, נהגו החקלאים לערום את האלומות לגדיש וכך ייבשו את גרגרי התבואה בשמש.
לאחר שהגרגרים התייבשו הגיע שלב הדיש, שבו נאספו האלומות ונדושו בגורן, כדי להפריד בין חלקי השיבולת. הפעולה הבאה, של זריית רוח על התבואה, הפרידה את הבר, החלק בחיטה שאוכלים, מהמוץ והתבן שאינם למאכל אדם.
הנה טרקטור קוצר את השדה:
http://youtu.be/p4aZ_rRwoPg
והנה קציר שדות התירס הגדולים בארצות הברית:
http://youtu.be/m_w1b9yKNMQ
קציר אורז מודרני:
http://youtu.be/oZZFvZgXST4
והקציר המפרך בסגנון העתיק:
http://youtu.be/S2RiuOR65Yc
והנה מי שמתמחים בו עד היום:
http://youtu.be/ZdBBFMtJzDA
מהם דגנים?
דגן, או דגנים (Cereal), הם זרעים של צמחים שמקורם במשפחת הדגניים, והם יבול המהווה מקור מזון בסיסי לבני אדם כבר מעל 10,000 שנה.
מספקים פחמימות מורכבות, חלבונים צמחיים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים חיוניים. בתזונה המודרנית, דגנים מלאים מהווים חלק מרכזי מהתפריט היומיומי, כאשר הדגש הוא על איכות ולא רק על כמות.
את יבולי התבואה של הדגנים אוספים מהשדות על ידי קציר (Harvest) שמשמעותו כריתת הצמחים שבאדמה. אם בימי קדם נעשה הקציר על ידי חרמש או מגל, כיום עושים אותו בחקלאות המודרנית באמצעות קומביין ענקי, שתוכלו להכיר בתגית "קומביין",
#סוגי דגנים וההבדלים ביניהם
ההבדל המהותי הוא בין דגנים מלאים לדגנים מעובדים. בעוד דגן מלא שומר על כל 3 חלקי הגרעין: הסובין העשיר בסיבים, העובר המזין והאנדוספרם, דגנים מעובדים עוברים תהליך טחינה המסיר את הסובין והעובר, כך שהולכים לאיבוד רוב הסיבים, הוויטמינים והמינרלים.
זו הסיבה שקמח לבן מועשר ולמרות הוויטמינים שמחזירים אליו באופן מלאכותי, הוא עדיין חסר את הסיבים והמינרלים הטבעיים.
שיבולת שועל (Oats) נחשבת לאחת הבריאות ביותר מהדגנים. היא עשירה בסיבים מסיסים, במיוחד בטא-גלוקן המסייע בהורדת כולסטרול. מה שמיוחד בה: היא מעולם לא עברה גידול סלקטיבי אינטנסיבי כמו חיטה ותירס, ולכן נשארה קרובה לצורתה המקורית.
קינואה (Quinoa) היא למעשה דגן-דמה ולא דגן אמיתי, אך היא מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - דבר נדיר בעולם הצמחי. בני תרבות האינקה העתיקה כיבדו אותה כצמח קדוש וכינו אותה "אם כל הדגנים". הקיסר עצמו היה נוהג לזרוע את הזרעים הראשונים בכל עונה בטקס מיוחד שנעשה באמצעות כלים עשויים זהב.
אורז מלא (Brown Rice) שומר על הסובין והעובר ולכן עשיר בסיבים, ויטמינים B ומגנזיום. הוא נטול גלוטן ומספק אנרגיה מתמשכת.
כוסמת (Spelt) היא דגן עתיק המכיל יותר חלבון מחיטה רגילה, עשירה בסיבים ומינרלים ונטולת גלוטן לחלוטין.
כוסמין (Spelt) הוא דגן עתיק ממשפחת הדגניים, קרוב משפחה או תת-מין של החיטה. הוא מכיל גלוטן, אם כי בכמות נמוכה יותר מחיטה רגילה.
שיפון (Rye) מכיל כמויות גדולות במיוחד של סיבים מסיסים שתורמים לתחושת שובע ממושכת.
דוחן (Millet) הוא דגן נטול גלוטן עשיר במגנזיום וזרחן, מזון בסיסי באפריקה ובאסיה.
אמרנט (Amaranth), גם הוא דגן-דמה, מכיל את חומצת האמינו ליזין שמצויה בריכוז נמוך בדגנים אמיתיים.
טף (Teff) הוא דגן אמיתי וזעיר מאתיופיה - גרגר חיטה אחד שווה לכ-3,000 גרגרי טף. למרות גודלו, הוא עשיר במיוחד בסידן וברזל ומשמש להכנת האינג'רה המסורתית.
שעורה מלאה (Whole Barley) היא אחת העתיקות ביותר, תורבתה לפני כ-10,000 שנה. הגלדיאטורים הרומאים נקראו "אוכלי שעורה" מכיוון שהם ניזונו בעיקר ממנה כדי לבנות מסת שריר. היא עשירה בסיבים מסיסים המסייעים בהורדת כולסטרול.
#בריאות ודגנים
הכלל הוא שככל שהדגן קרוב יותר לצורתו הטבעית, כך הוא בריא יותר.
המעבר מדגנים מעובדים לדגנים מלאים ומגוונים תורם משמעותית לבריאות הכללית, שיפור העיכול, ויסות משקל הגוף והפחתת הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב.
הנה הדגנים:
https://youtu.be/2CluFZKclto
טרקטור קוצר את השדה:
http://youtu.be/p4aZ_rRwoPg
הדגנים הם מגוונים:
https://youtu.be/_F5V3ALOvdY
"ים הדגן מתנועע" בשיר הדגן הכי מובהק (עברית):
https://youtu.be/k2Y69eD-Cu8
כל הדגנים ושמם באנגלית:
https://youtu.be/gR2WG1YquVg
באילו מדינות מגדלים דגנים וכמה?
https://youtu.be/RYzE4DEQ2w8
והאם דגני בוקר הם דגנים בריאים?
https://youtu.be/m4reqXABLSU
הקציר בחקלאות העתיקה התבצע בכלי חקלאי קדום, כלי עבודה מעוקל וחד שנקרא מַגָּל (Sickle). באמצעותו חתכו את התבואה בשדה. פשטותו של המכשיר הזה והיעילות שלו הפכו אותו לכלי חקלאי המשמש מאז ראשית ימי החקלאות ועד לימינו, אם כי כמובן פחות ובעיקר בקרב חקלאים פחות מתקדמים.
את המגל העתיק יצרו בימי קדם מעצמות בעלי חיים שאליהן חיברו להבים של אבן צור. בהמשך, משלמדו לחרוש במתכת, יצרו את להב המגל מברזל ומברונזה. את המגל נוהגים לאחוז אל מול אלומת השיבולים, כשביד אחת אוחזים בשיבולים וביד השנייה מניפים את המגל, בתנופה עזה, כך שניתן יהיה לחתוך את אלומת התבואה בקלות.
במהלך השנים, במיוחד משהומצא החרמש (Scythe), ירד השימוש החקלאי במגל, אך הוא מעולם לא פסק לחלוטין. עד היום משתמשים במגל במדינות כמו הודו, נפאל ועוד. גם במדינות ערב עשו חקלאים שימוש במגל, לפחות עד סוף שנות ה-60.
הנה הקציר בנפאל באמצעות מגל:
https://youtu.be/06edzfeznHM
יש מי שהפכו אותו לכלי לוחמה:
https://youtu.be/y-PVyZEutVE
כך קוצרים במגל האיטי, אל מול החרמש המאפשר עבודה מהירה יותר:
https://youtu.be/wKz7r4wqYkU
החרמש היעיל עוד יותר:
https://youtu.be/njHsmhAEoq4
והנה סרט תיעודי על מכשירי חקלאות עתיקים, מהמגל ועד החרמש ועוד:
https://youtu.be/9Im_8sI0QFQ?long=yes
חרמש (Scythe) הוא כלי חקלאי שבאמצעותו קוצרים את היבול בחקלאות וגידולי דגן. מדובר בכלי חקלאי עתיק בן אלף שנים, אך צעיר ביחס למגל שאותו הוא החליף, לפני כ-500 שנה. יתרונו הגדול של החרמש על פני המגל הוא בכך שהאיכרים יכולים לקצור בו בעמידה, מבלי להתכופף.
בעידן המודרני הוחלף החרמש בקומביין הממונע לקציר היבול ובמכסחת דשא לשימושי נוי. חקלאים במדינות העולם השלישי עדיין משתמשים בו וגם חקלאים באזורים הרריים, במקומות שבהם לא ניתן להשתמש בקומביין.
החרמש שימש בתקופות שונות גם ככלי נשק, סוג של חנית קדומה, החותכת ומשספת בהפתעה של מסלול תנועת הלהב. במיוחד מוכרת גרסה אירופית של נשק חרמשי הנקראת "פכארד", שבה השתמשו איכרים פולנים במאות האחרונות, כשהלהב זקוף למעלה.
החרמש גם קיבל תפקיד מרכזי במיתולוגיה הנוצרית, ככלי העיקרי בידיו של "קוצר הנשמות". במסורת שההיסטוריונים קושרים לתקופת "המוות השחור", אותה מגפה איומה שהשמידה חלק גדול מאוכלוסיית אירופה, מתואר מלאך המוות, כשהוא לבוש בגלימה וברדס שחורים ואוחז בידו חרמש. בעזרתו הוא גודע את חיי בן האנוש, משל היה האדם קנה חיטה שממתין ל"קוצר הקודר" (The Grim Reaper), עוד כינוי של מלאך המוות. קראו על כך יותר באאוריקה, בתגית "מלאך המוות".
כך משמש החרמש לקציר:
https://youtu.be/gL2_chKPWjE
חקלאי מבוגר מסביר איך לקצור בחרמש:
https://youtu.be/vDq8fPX0JPw
והנה סרט תיעודי על החרמש וכלים חקלאיים קדומים:
https://youtu.be/9Im_8sI0QFQ?long=yes
כיום פחות מוכר בעולם סמל הפטיש והמגל (The Hammer and sickle symbol). אבל במחצית הראשונה של המאה ה-20 הוא היה אחד הסמלים החזקים והמוכרים ביותר בתבל.
שורשיו של סמל הפטיש והמגל, מה שלימים יהפוך לסמלה של ברית המועצות הקומוניסטית, מתחיל עוד במאה ה-19.
זה מתחיל מהפטיש. בהיותו כלי עבודה כה חשוב ומשמעותי בחיי היום יום, הפך הפטיש באותה תקופה לסמל של עבודה וחריצות.
בימי המהפכה התעשייתית והולדת המרקסיזם, יהפוך הפטיש לסמל הפרולטריון, כלומר מעמד הפועלים.
הקומוניסטים בברית המועצות בחרו בו למרכיב העיקרי בסמל הפטיש והמגל שסימל אז את הקומוניזם הסובייטי. המגל נכנס כסמל העובדים בחקלאות.
באותן שנים של המחצית הראשונה של המאה ה-20 אימצו אותו לסמלן מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות רבות בעולם.
השבר הגדול שהביא לנטישתו ההיסטורית של סמל הפטיש והמגל של ברית המועצות החלה רק באמצע שנות ה-50, עת נחשפו הזוועות של סטלין. בבת אחת איבד המנהיג של ברית המועצות את תדמית הגיבור שלכאורה ניצח את היטלר והציל את העולם מהנאציזם.
משוחררים מהפחד ממנו, סטאלין המת הוקע על ידי עמו כמנהיג סובייטי מטורף, חסר רחמים ואחד הדיקטטורים האכזריים בהיסטוריה.
השינוי הזה גרם לרבים בעולם להתחיל ולהסתייג מסמל הפטיש והמגל. שני כלי העבודה הללו קיבלו לפתע דימוי זוועתי ומתדמית אהודה של כלי עבודה ששימשו לבניית אומה ואימפריה הם זכו בעולם כולו לאסוציאציות של כלי הרס ורצח.
הנה סיפורו של הסמל הקומוניסטי המפורסם (עברית):
https://youtu.be/HZKPLUPQCp8
קציר הוא השלב בחקלאות, שבו אוספים את היבולים של התבואה מהשדות. עושים זאת על ידי כריתה של הצמחים מהשורשים שבאדמה.
הקציר נעשה כיום בעזרת מכשיר ענקי הנקרא "קומביין". בקציר החיטה למשל, משלב הקומביין בין הפעולות השונות של הקציר, מהקציר עצמו ועד לדישה וזרייה. רוב החקלאים בעולם המפותח משתמשים בקומביין ככלי העיקרי בקציר.
פעם עשו זאת אחרת ובעבודה קשה למדי. לקציר החיטה למשל, השתמשו החקלאים בימי קדם בכלים פשוטים כמו מגל וחרמש, שבעזרתם כרתו את הצמחים. לאחר שקיבצו את החיטה לאלומות, אוסף או אשכול של שיבולים, נהגו החקלאים לערום את האלומות לגדיש וכך ייבשו את גרגרי התבואה בשמש.
לאחר שהגרגרים התייבשו הגיע שלב הדיש, שבו נאספו האלומות ונדושו בגורן, כדי להפריד בין חלקי השיבולת. הפעולה הבאה, של זריית רוח על התבואה, הפרידה את הבר, החלק בחיטה שאוכלים, מהמוץ והתבן שאינם למאכל אדם.
הנה טרקטור קוצר את השדה:
http://youtu.be/p4aZ_rRwoPg
והנה קציר שדות התירס הגדולים בארצות הברית:
http://youtu.be/m_w1b9yKNMQ
קציר אורז מודרני:
http://youtu.be/oZZFvZgXST4
והקציר המפרך בסגנון העתיק:
http://youtu.be/S2RiuOR65Yc
והנה מי שמתמחים בו עד היום:
http://youtu.be/ZdBBFMtJzDA
מגל
דגן, או דגנים (Cereal), הם זרעים של צמחים שמקורם במשפחת הדגניים, והם יבול המהווה מקור מזון בסיסי לבני אדם כבר מעל 10,000 שנה.
מספקים פחמימות מורכבות, חלבונים צמחיים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים חיוניים. בתזונה המודרנית, דגנים מלאים מהווים חלק מרכזי מהתפריט היומיומי, כאשר הדגש הוא על איכות ולא רק על כמות.
את יבולי התבואה של הדגנים אוספים מהשדות על ידי קציר (Harvest) שמשמעותו כריתת הצמחים שבאדמה. אם בימי קדם נעשה הקציר על ידי חרמש או מגל, כיום עושים אותו בחקלאות המודרנית באמצעות קומביין ענקי, שתוכלו להכיר בתגית "קומביין",
#סוגי דגנים וההבדלים ביניהם
ההבדל המהותי הוא בין דגנים מלאים לדגנים מעובדים. בעוד דגן מלא שומר על כל 3 חלקי הגרעין: הסובין העשיר בסיבים, העובר המזין והאנדוספרם, דגנים מעובדים עוברים תהליך טחינה המסיר את הסובין והעובר, כך שהולכים לאיבוד רוב הסיבים, הוויטמינים והמינרלים.
זו הסיבה שקמח לבן מועשר ולמרות הוויטמינים שמחזירים אליו באופן מלאכותי, הוא עדיין חסר את הסיבים והמינרלים הטבעיים.
שיבולת שועל (Oats) נחשבת לאחת הבריאות ביותר מהדגנים. היא עשירה בסיבים מסיסים, במיוחד בטא-גלוקן המסייע בהורדת כולסטרול. מה שמיוחד בה: היא מעולם לא עברה גידול סלקטיבי אינטנסיבי כמו חיטה ותירס, ולכן נשארה קרובה לצורתה המקורית.
קינואה (Quinoa) היא למעשה דגן-דמה ולא דגן אמיתי, אך היא מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - דבר נדיר בעולם הצמחי. בני תרבות האינקה העתיקה כיבדו אותה כצמח קדוש וכינו אותה "אם כל הדגנים". הקיסר עצמו היה נוהג לזרוע את הזרעים הראשונים בכל עונה בטקס מיוחד שנעשה באמצעות כלים עשויים זהב.
אורז מלא (Brown Rice) שומר על הסובין והעובר ולכן עשיר בסיבים, ויטמינים B ומגנזיום. הוא נטול גלוטן ומספק אנרגיה מתמשכת.
כוסמת (Spelt) היא דגן עתיק המכיל יותר חלבון מחיטה רגילה, עשירה בסיבים ומינרלים ונטולת גלוטן לחלוטין.
כוסמין (Spelt) הוא דגן עתיק ממשפחת הדגניים, קרוב משפחה או תת-מין של החיטה. הוא מכיל גלוטן, אם כי בכמות נמוכה יותר מחיטה רגילה.
שיפון (Rye) מכיל כמויות גדולות במיוחד של סיבים מסיסים שתורמים לתחושת שובע ממושכת.
דוחן (Millet) הוא דגן נטול גלוטן עשיר במגנזיום וזרחן, מזון בסיסי באפריקה ובאסיה.
אמרנט (Amaranth), גם הוא דגן-דמה, מכיל את חומצת האמינו ליזין שמצויה בריכוז נמוך בדגנים אמיתיים.
טף (Teff) הוא דגן אמיתי וזעיר מאתיופיה - גרגר חיטה אחד שווה לכ-3,000 גרגרי טף. למרות גודלו, הוא עשיר במיוחד בסידן וברזל ומשמש להכנת האינג'רה המסורתית.
שעורה מלאה (Whole Barley) היא אחת העתיקות ביותר, תורבתה לפני כ-10,000 שנה. הגלדיאטורים הרומאים נקראו "אוכלי שעורה" מכיוון שהם ניזונו בעיקר ממנה כדי לבנות מסת שריר. היא עשירה בסיבים מסיסים המסייעים בהורדת כולסטרול.
#בריאות ודגנים
הכלל הוא שככל שהדגן קרוב יותר לצורתו הטבעית, כך הוא בריא יותר.
המעבר מדגנים מעובדים לדגנים מלאים ומגוונים תורם משמעותית לבריאות הכללית, שיפור העיכול, ויסות משקל הגוף והפחתת הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב.
הנה הדגנים:
https://youtu.be/2CluFZKclto
טרקטור קוצר את השדה:
http://youtu.be/p4aZ_rRwoPg
הדגנים הם מגוונים:
https://youtu.be/_F5V3ALOvdY
"ים הדגן מתנועע" בשיר הדגן הכי מובהק (עברית):
https://youtu.be/k2Y69eD-Cu8
כל הדגנים ושמם באנגלית:
https://youtu.be/gR2WG1YquVg
באילו מדינות מגדלים דגנים וכמה?
https://youtu.be/RYzE4DEQ2w8
והאם דגני בוקר הם דגנים בריאים?
https://youtu.be/m4reqXABLSU
