בדיוק 100 שנה אחרי מלחמת העולם הראשונה, המלחמה שבה נולדו מטוסי הביון ולמעשה היו לחלוצים של התעופה הצבאית, דומה שמטוסי הביון או הריגול הללו אינם קיימים יותר. כיצד הובילה ההיסטוריה הצבאית לכך?

היום הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) מחליפים או החליפו אותם, אבל פעם היו מטוסי הריגול הדבר הכי קרוב לעיניים שכל צבא היה רוצה על האויב שלו, מעליו בשמיים.

מטוסי הריגול, או מטוסי ביון, נולדו בימי מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים קלים טסו מעל הכוחות, סימנו על המפה ורשמו בפנקס את ריכוזי הכוחות שראו ואת מה שצריכים המפקדים לדעת.

אלה היו מטוסי איסוף אוויריים, מטוסים פשוטים ביותר שמהם צפו הטייסים אל האויב שלמטה ודיווחו. לעומתם, מטוס הריגול הראשון שפותח ככזה היה ככל הנראה מטוס הריגול או וי 1 מוהוק (OV1 MOHAWK).

הסוג הוותיק ביותר של מטוסי הריגול היו מטוסי הסיור. מטרתם הייתה זיהוי ותיעוד של נקודות עניין שיכולות לעניין את הכוחות שעתידים לפשוט כל האזור או שמסכנות את הגבולות.

למעשה, מטוסי הסיור הללו היו ראשוני המטוסים הצבאיים בהיסטוריה. במלחמת העולם הראשונה, שהתקיימה בתחילת עידן התעופה, הם יכולים היו לעשות רק משימות כאלה, שהיו יחסית בטוחות. בהמשך, כשמטוסי הקרב נוצרו, נתקלו מטוסי הסיור במערכות נ"מ (נגד מטוסים) ובמטוסי קרב שרצו להפילם ולמנוע מהם גילוי סודות והיערכויות צבאיות. הטסת מטוסי ריגול הפכה בבת אחת למשימה מסוכנת במיוחד.

מלחמת העולם השנייה הפכה את מטוסי הריגול או הסיור האווירי לחשובים הרבה יותר. אם במלחמת העולם הראשונה הלוחמה הייתה גזרתית, באזור מצומצם לכל כוח והתמקדה בחפירות ובהסתערויות מקומיות, כאן הכל השתנה. מאות טנקים הסתערו תוך יום במלחמת העולם השנייה ושינו את תמונת הקרב במהירות אדירה. המידע על תמונת הקרב והיערכות האויב הופך קריטי. מטוס הריגול של היום הוא אחד הכלים היעילים והחשובים לניצחון בקרב של מחר.

בימי המלחמה הקרה של שנות ה-50 הופך השימוש במטוסי סיור וריגול הכרחי לשתי המעצמות, ארה"ב ובריה"מ, בדרכן להשיג מידע הכרחי זו על זו. מטוסי הסיור מתבססים מעתה על מצלמות בלבד.

פיתוח מבריק שנקרא SAR מאפשר עם הזמן להפיק תמונה מהרדאר, המכ"מ. זו המצאה של המתמטיקאי האמריקאי קארל וויילי, שפיתח אלגוריתם גאוני שאפשר ליצור מתמונות בודדות של החזר המכ"מ, בצירוף מדידת מהירות התנועה של המטוס תמונות תלת-ממד של שטחים עצומים.

ואז מייצרים את "הציפור השחורה", ה-SR71. זהו מטוס הריגול החדשני אי-פעם, שהוא גם כלי הטיס הסילוני הכי מהיר אי-פעם.

אבל עם תום המלחמה הקרה הגיעה גם תחילת הסוף של מטוסי הסיור והריגול הרגילים והיקרים כל כך. הביקוש החדש הפך למטוס מצויד היטב, שיודע לעשות משימות רבות ובכללן הסיור והריגול.

כשצבאות מעוניינים במטוסים רב משימתיים, הם בעצם רוצים מטוסים שהריגול והסיור הם רק חלק ממה שהם מאפשרים לטייסים. הסיור אווירי הופך לעוד משימה במערך המשימות של מטוסים מודרניים ולצורך כך מפותחים מכשירי-סיור, פריטי תיעוד וצילום מגוונים.

וכך כל מטוס קרב הפך גם למטוס סיור. כשהתווספו בהמשך גם הלוויינים הצבאיים והיכולת לאסוף מידע קרבי מההחלל, ברור היה שעידן מטוסי הריגול תם.


הנה סיפורם ותולדותיהם של מטוסי הריגול - מהמוסקיטו ועד "הציפור השחורה" (בעברית):

https://youtu.be/sxY16u1wcbM


מוהוק - ראשון מטוסי הריגול (בעברית):

https://youtu.be/llgsVOZBgLE


הנה מטוס הריגול המסתורי של ארה"ב - אורורה:

https://youtu.be/vUPYCAbW880


וגם מטוס ה"עיטם" - מטוס הריגול המודרני של צה"ל:

https://youtu.be/Upi_3dyRYP8

לא פעם משתמשים במושגים של מטוס ריגול ומטוס ביון (באנגלית: Surveillance aircraft; מטוס פיקוח, מעקב) כאותו דבר - מטוס שנועד לאיסוף של מודיעין צבאי.

יש טענה שמטוס ביון הוא גלוי יותר ממטוס ריגול.
לפי תפיסה זו, בניגוד למטוס ריגול, שיש בו מידה רבה של חשאיות, למטוס ביון אין הרבה מה להסתיר. למעשה, מטוסי הביון היו המטוסים הצבאיים הראשונים בהיסטוריה. מדובר כמובן על מלחמת העולם הראשונה.

כלומר, מטוס ביון הוא בעצם מטוס איסוף מודיעין. בכך הוא מבצע משימה גלויה יחסית של איסוף מוטס. מה שאומר שאין הרבה טעם לנסות ולשמור על חשאיות, במטוס מצויד במצלמה שעובר מעל בסיסי האויב.

מכל מקום, מטוסי ביון אוספים מידע גולמי ומשדרים אותו אחורה, לבסיס האם, בו מעבדים את המידע ומפיקים ממנו מודיעין.

כיום יש מטוסים, שעיבוד המידע מתרחש מיד לאחר איסוף המידע, עוד באוויר. זה נעשה באמצעות מחשבים ולעתים גם עם אנשי צוות במטוס עצמו. לבסיס יגיע המידע כשהוא כבר מעובד ומוכן לצורך ניתוח מבצעי והערכה.

גם מטוסי ביון וגם מטוסי ריגול מבצעים משימות מגוונות, באמצעים שונים. מצילומי סטילס, דרך צילום וידאו, האזנה לתקשורת מקומית של האויב, או ריגול אלקטרוני העוקב אחרי מערכות מכ"ם או מערכות הנשק שלו.

גם תמונת המצב שמופק מאמצעים אלה משתנה. בעבר אפשרה הטכנולוגיה לייצר תמונת מצב סטטית, מה שתקף לזמן מוגבל (בין השאר בשל השינויים במיקומי היחידות והמערכות של האויב) וכיום ניתן לייצר תמונת מצב שהיא יותר רציפה ומתמשכת.


מטוסי הביון במלחמת העולם הראשונה היו ראשוני המטוסים הצבאיים בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/JbVZGLI8izk


הספאד SA, ראשון מטוסי המודיעין והביון שבטוח הוא לא היה (עברית):

https://youtu.be/1ToWA0oB5Ds


המוהוק היה ראשון מטוסי הריגול - גם שלנו (בעברית):

https://youtu.be/llgsVOZBgLE


מטוס הביון הוקאיי והצלחת הגדולה שמותקנת מעליו:

https://youtu.be/e6plYWaTo0Y


והערבוב או הבלבול, משחר ימי התעופה, בין מטוסי הריגול והביון (בעברית):

https://youtu.be/sxY16u1wcbM

מטוסי מודיעין נועדו למטרות של התראה מוקדמת, לבקרה ולשליטה בשטח. בין המטרות החשובות של מטוסי המודיעין נמצאת ההתראה המוקדמת והגילוי המוקדם של מפציצים מנמיכי טוס, מטוסים שהמכ"ם הקרקעי מתקשה לגלות. לכן מותקנת על רובם אנטנה גדולה בצורת צלחת ענקית.

אחד הידועים שבמטוסי המודיעין הוא מטוס ה"הוקאיי" (Hawkeye), או בשמו המלא נורת'רופ גראמן E-2 הוקאיי. זהו מטוס שקל לזהות לפי הצלחת הגדולה שמעל גבו. זהו מטוס מודיעין אמריקאי, שגם בישראל השתמשו בו במשך שנים. טווח הסריקה והגילוי שלו הוא 460 קילומטרים.

מטוס ביון אחר הוא האווקאקס (AWACS), ראשי תיבות באנגלית של "מערכת מעופפת להתראה מוקדמת ופיקוח". זהו מטוס שמתבסס על הבואינג 707 ונחשב לאחד ממטוסי הלחימה היקרים והמשוכללים בעולם. טווח הגילוי שלו הוא "רק" 300 קילומטרים.

גם לרוסים יש את האיליושין איל 76 מיינסטי (Il-76 Mainstay) שלהם, מטוס ביון ומודיעין צבאי נוסף.



ההתחלה של מטוסי המודיעין הייתה צרה צרורה בשם ספאד SA (עברית):

https://youtu.be/1ToWA0oB5Ds


מטוס התצפית המוהוק, שבישראל נקרא "עטלף", הפך את צה"ל אימפריה של מטוסי תצפית (עברית):

https://youtu.be/llgsVOZBgLE


כך פועל בימינו מטוס ההוקאיי:

https://youtu.be/OcxmdhmHHJg


מטוס המודיעין "הוקאיי":

https://youtu.be/fKSdXtEt8wg


מטוס ה"אוואקס" הבואינג E-3:

https://youtu.be/Wq0mYG1Rwzc


ומטוסי "הוק איי" בנחיתות:

https://youtu.be/v6miGAokgZc