ספליט בשוק ההון פירושו פיצול מניות (Stock Split). זהו מצב בו חברה עסקית מחלקת כל מניה שלה לכמה מניות שמחירן נמוך יותר.

פיצול מניות כזה מתרחש כשמניית חברה היא יקרה מדי ומטרת החברה כשהיא מחלקת כל מניה למספר מניות, היא להנגיש את מחיר המניות של החברה למשקיעים ולאפשר גם למשקיעים קטנים לרכוש אותן.

בפיצול מניות כזה, יהפוך למשל ספליט של 2:1 כל מניה אחת לשתי מניות, כך שכל אחת תהיה שווה לחצי מהמחיר המקורי.

פיצול כזה לא משנה את מחיר החברה הכולל וגם לא את שווי ההשקעה של מי שבידיהם כבר יש מניות, אבל אחרי הספליט, כלומר אחרי הפיצול יותר משקיעים יוכלו להרשות לעצמם לקנות מניות של החברה ולצמוח בשווי המניות שיהיו בידיהם, ביחד איתה.

ואגב, יש גם ריוורס ספליט (Reverse split) שבו מאחדים מניות כדי שלא יהיו כל כך הרבה מהן.


#דוגמה
כך נעשה פיצול המניות, שמטרתו כמעט תמיד להקטין את מחיר כל מניה ולהפוך אותן לנגישות יותר למשקיעים:

נניח שמניה של חברה שווה ₪1,000. אם עושים ספליט של 1:10 אז עכשיו כל מניה תהיה שווה ₪100. היות ויש פי 10 מניות ומחיר כל אחת מהן הוא עשירית, השווי של החברה לא משתנה.


#מה נשתנה?
אמנם שווי החברה לא משתנה בפיצול מניות, אבל מה שכן השתנה הוא שעכשיו משקיעים יכולים לרכוש מניות בסכומים קטנים יותר ולכן ייכנסו לרוב משקיעים חדשים.

הגידול הזה במספר המשקיעים אומר שלחברה יש יכולת לגייס הון רב יותר, מה שיאפשר לה לגדול ולצמוח. לכן, אחרי פיצול מניות, יעלה בדרך כלל שווי החברה.

אגב, מה שלא משתנה הוא שווי האופציות שבידי מי שמחזיקים בהן, כמו עובדי החברה למשל. כי למרות השינוי בכמות המניות ובמחיר המימוש, הערך הכלכלי של האופציה לא משתנה בפיצול מניות כלל.


הנה הסבר לילדים על הספליט (עברית):

https://youtu.be/CvMvd7fy6rQ


הספליט במניות (עברית):

https://youtu.be/YBRjCsme7KI


והסבר ויזואלי יפה של שני סוגי הספליט:

https://youtu.be/1JTqsCheVY0

#


חוזים עתידיים (Future contracts) הם הסכמים לקנות או למכור נכס (למשל נפט, מניות, מדד מניות או מטבע כלשהו) במחיר שנקבע מראש, כשהעסקה עצמה מתוכננת למועד עתידי ידוע ומסוכם מראש.

מדובר בכלי שנועד להגן על משקיעים מעליות או ירידות מחירים ובמקביל מאפשר להם להרוויח מתנודות אפשריות בשוק.


#דוגמאות
דמיינו חקלאי שחותם בסתיו על חוזה עתידי למכירת חיטה שהוא מגדל ותצמח באביב. המחיר נקבע מראש ומבטיח שהמחיר לא יצנח בשל היצע אדיר שיוריד את המחיר. באמצעות החוזה העתידי החקלאי מבטיח לעצמו רווח גם אם מחיר החיטה יירד בעוד חצי שנה.

גם הקונה, שאולי מאמין שהמחיר יעלה, חותם על החוזה העתידי ולו כדי להרוויח או לא להיתקע בלי חיטה באביב, אם יווצר ביקוש גדול ולא יימצא לו מוכר.

גם בבורסה משתמשים בחוזה עתידי, למשל משקיעים שרוצים להמר על כיוון השוק (עליות או ירידות) וזאת מבלי להחזיק בנכס עצמו.


#אופציות כחוזה עתידי
אחד הפיתוחים של החוזה העתידי הוא האופציות, סוג של חוזה עתידי המבטיח לקנות מניות למשל, במחיר שהובטח. אופציה מאפשרת לצד הרוכש או מקבל אותה בהסכם ההעסקה שלו, לוותר על ההתחייבות לרכוש את נכס הבסיס שהובטח לו, תמורת ויתור על המחיר ששולם כדי לרכוש את האופציה. (ויתור על הפרמיה - תוספת השכר שקיבל העובד כתמריץ להגעה ליעדים שהוגדרו לו מראש). ראו בתגית "אופציות".


הנה הסבר החוזים העתידיים:

https://youtu.be/VbJrWhm2xzw


מה טוב בחוזים עתידיים?

https://youtu.be/Eiidi3tEGcc


מהם חוזים עתידיים?

https://youtu.be/9BQr-vxwqJs


הדוגמה החקלאית:

https://youtu.be/CC9VeHrI3Es

ראלי (Rally) פירושו עלייה חדה ומהירה בבורסה, רצף מהיר של עליות מתמשכות במחירים של מניות, אגרות חוב או מדדים קשורים.

במילים אחרות, הראלי בבורסה היא תקופה קצרה יחסית שבה מזנקים המחירים במהירות, כשהביקוש לנכסים גדול לפתע מההיצע.

עלייה כזו תבוא בדרך כלל בעקבות תקופה של מחירים קבועים או יורדים ולא פעם ממש בניגוד לתיקון או התרסקות של השוק.


#הגורמים לראלי בשוק ההון
ראלי כזה יכול להתרחש בעקבות חדשות טובות המשפיעות על הבורסה, כלומר הפתעות חיוביות. הבטחות ממשלתיות אופטימיות, מדיניות כלכלית מבטיחה או הורדת ריביות שמזרימה התלהבות למשקיעים - כל אלו יכולות להזניק ראלי שיטיס את המדדים כלפי מעלה.

כלומר הגורמים לראלי הם בדרך כלל דברים שהופכים את מחירי ניירות הערך למושכים בטווח הקרוב וגורמים למהלך של עליות חדות וקצרות-טווח במחירים. כי בבורסה, כשיש ביקוש עולים המחירים.

לא פעם ראלי יכול להתרחש גם בשוק דובי (בעת שהשוק יורד). במקרה כזה הראלי מתבטא בקפיצה זמנית בשוק (שאז הוא מכונה "ראלי דובי"), לפני שהוא ממשיך לרדת.


הנה ראלי כפי שהוא מוסבר בטלוויזיה:

https://youtu.be/qMBwLRQeCzY


ודוגמה לדיווח על ראלי בורסאי והגורמים לו:

https://youtu.be/1FpNNnmzUIg

"תספורת" (Haircut) בעולם הכלכלי היא סוג של "שמיטת חובות", מעין פשיטת רגל לגופים עסקיים ואפילו למדינות שלמות. רק שלגופים כאלו לא נאה סתם לפשוט רגל ולכן עושים להם... ובכן, תספורת. כי מי לא מסתפר מדי פעם...

הבנתם שזו מטאפורה שמתארת באופן ציורי את הקיצוץ הפיזי של סכום החוב, כמו שקורה בקיצוץ השיער אצל ספר.

עניינית, ה" תספורת" היא מנגנון כלכלי שבו נמחק חלק מהחוב של גוף חייב, במטרה למנוע קריסה כלכלית מוחלטת והפסד מוחלט של נושיו. כל נושה נאלץ לוותר על חלקו בחוב הכללי.


#דוגמאות
אם לדוגמה, חברה חייבת 100 מיליון שקל, הנושים עשויים להסכים לקבל 70 מיליון, במקום להסתכן בפשיטת רגל מוחלטת.

או אם משקיע השקיע באגרות חוב (ראו בתגית "אג"ח") והחברה בה הוא השקיע נקלעה לקשיים, ייתכן שהוא יקבל רק 60% מהסכום. כלומר ה"תספורת" שהחברה עשתה עם נושיה פירושה ויתור שלו על חלק מהחוב.


#איך תספורת מתבצעת?
בעולם הכלכלי מגיעות לעתים חברות עסקיות ואפילו מדינות למצב שבו קשיים כלכליים שאליהם הן נקלעו לא מאפשרים להן לפרוע את החובות. אדם פרטי יכול להכריז על פשיטת רגל, אבל גופי ענק שכאלה הולכים "להסתפר".

המנגנון פועל כך: כשחייב בקשיים כלכליים חמורים מתקשה לעמוד בהתחייבויותיו, הנושים עלולים להפסיד את כל כספם אם הוא יפשוט רגל. במקום זאת, הם מסכימים לוותר על אחוז מסוים מהחוב בתמורה להבטחה לקבלת היתרה.

יוון עברה תספורת משמעותית במרץ 2012, כאשר נמחקו כ-107 מיליארד יורו מאג"ח ממשלתיות, מה שהוות כ-53.5% מהחוב הזה.

זוהי התספורת הגדולה ביותר בהיסטוריה הכלכלית המודרנית. התהליך כלל החלפת איגרות חוב ישנות באחרות חדשות בערך נמוך יותר.

" תספורת" כזו מחייבת את הסכמת רוב הנושים ולעתים מלווה בתנאים נוספים. גם ארגנטינה עברה תספורות דרמטיות ב-2001 וב-2005, כשהנושים איבדו עד 70% מהשקעתם. למרות ההפסד הכבד, התספורת אפשרה למדינה לחדש את פעילותה הכלכלית ולמשוך השקעות חדשות.

התספורת נחשבת לכלי של מוצא אחרון, שכן היא פוגעת באמון השוקים ומקשה על גיוס הלוואות עתידיות. עם זאת, כשהיא מתבצעת נכון, היא יכולה למנוע קריסה כלכלית מוחלטת ולאפשר התאוששות מהירה יחסית.


הנה ה"תספורת" בעולם הכלכלי (עברית):

https://youtu.be/IQXhlm-LGZM


מתן חודורוב מסביר את התספורת (עברית):

https://youtu.be/mo6D_xjn1G4


גם טייקונים עושים תספורת (עברית):

https://youtu.be/W4JRF8xY2ss


וגם מדינות - התספורת של יוון:

https://youtu.be/aCFrUfQ7_MQ

#


מעת לעת אפשר לשמוע בתקשורת או בקרב מומחי כלכלה את המושגים "שוק דובי" (Bear Market) ו"שוק שורי" (Bull Market). אבל מה הם אומרים, בעצם?

אז העניין הוא שכשהמחירים במניות עולים בעקביות ונרשמות תשואות חיוביות, מדברים על שוק שורי (Bull Market). בשוק במצב דובי עולים מחירי המניות לאורך זמן, המשקיעים אופטימיים ומלאים בתחושה של צמיחה וביטחון.

כשהמחירי המניות או הנכסים יורדים בחדות דווקא ונרשמים הפסדים, מכנים את התקופה שוק דובי (Bear Market). שוק במצב דובי מלווה לעיתים קרובות בפסימיות ובחוסר אמון של משקיעים, במיוחד כשהם חוששים ממיתון, האטה או משבר פיננסי, ומתחילים למכור.

המקור של השמות הללו היה טמון, לפחות סמלית, באופן התקפתם של בעלי החיים. השור תוקף על ידי הרמת הקרניים כלפי מעלה (ולכן שוק שורי), בעוד הדוב תוקף בתנועה כלפי מטה עם הכפות (שוק דובי). הדימוי הויזואלי הזה הפך לסמל מושלם לכיווני השוק.

ההגדרה הטכנית קובעת כי שוק שורי מתחיל כאשר המחירים עולים ב-20% מהנקודה הנמוכה ביותר, בעוד שוק דובי מוגדר כירידה של 20% מהשיא. המציאות מורכבת יותר מאשר מספרים יבשים.

ניתן לזהות שוק שורי על פי כמה סימנים: האופטימיות הכללית של המשקיעים עולה, נפח המסחר גדל, הציבור הרחב מתחיל להתעניין בהשקעות. בשוק דובי המצב הפוך - פחד, חדשות שליליות, מכירות פאניות.


#היסטוריה
המונח "Bull Market" הוזכר לראשונה בכתבי עת כלכליים באמצע המאה ה-19, כשסוחרי המניות בבורסות אמריקה השתמשו במטאפורות בעלי חיים כדי לתאר את התנהגות השוק.

השווקים עברו מחזורים רבים לאורך ההיסטוריה. השוק השורי הארוך ביותר החל במרץ 2009 לאחר המשבר הפיננסי ונמשך עד מרץ 2020, כלומר כ-11 שנים.

השוק הדובי המהיר ביותר התרחש במרץ 2020 עם פרוץ מגפת הקורונה, כשהמחירים צנחו ב-34% בתוך חודש בלבד. מה שמעניין הוא שמיד אחרי הקריסה הזו החל אחד השווקים השוריים המהירים בהיסטוריה המודרנית.


#איך לזכור מה זה מה?
דרך פשוטה לזכור את ההבדל היא לחשוב על כיוון התקפת החיה: שור תוקף עם קרניו מלמטה כלפי למעלה ולכן מסמל עליה, דוב תוקף מלמעלה עם כפותיו למטה ולכן מסמל ירידה.

דוברי עברית יכולים גם לזכור ש"שור" מתחיל ב"ש" כמו "שמחה", בעוד "דוב" מתחיל ב"ד" כמו "דאגה".


הנה שוק דובי (עברית):

https://youtu.be/u_72qiJeFv8


שוק שורי שמסמל עליות בשוק ושוק דובי שמסמל ירידות (עברית):

https://youtu.be/CRJkPF6QQs0


שוק דובי מול שוק שורי מוסברים באנגלית:

https://youtu.be/0wqqEDedZwI


כך הם נראים בגרפים:

https://youtu.be/5pJzByyBFYI


והגדרות השוק הללו יכולות להיות קשורות במצבים כלכליים שונים:

https://youtu.be/UzoZxKmLOAI

מדד המחירים לצרכן (Consumer price index) הוא מדד כלכלי, שמפורסם על ידי הלמ"ס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה נקרא כך מכיוון שהוא מודד את ערך הכסף הישראלי. מדד זה אומר בעצם מה יכולת הקנייה של השקל. בדיקתו לאורך זמן אומרת האם השקל שומר על ערכו או שהוא משתנה לטובה, כלומר - האם ניתן לקנות בעזרתו יותר, או לרעה - כלומר שתמורת אותם שקלים שבידינו ניתן יהיה לקבל פחות.

אם המדד גבוה - זה אומר שהכל נעשה יקר יותר ושהמשק סובל מאינפלציה.

את מדד המחירים לצרכן מפרסמת הלשכה בכל חודש, לאחר שהיא בודקת את מחיריהם של מספר מוצרים ושירותים שאנו נוהגים לרכוש ולצרוך על בסיס קבוע. בין המוצרים הללו מוצרי יסוד, כמו לחם וחלב ועד למוצרים שאנו מרבים לרכוש, כמו טלפונים ניידים וטיסות לחו"ל.

כך, מדד המחירים לצרכן מצביע על השינויים בערך הכסף שלנו. זה נעשה בתור תוצאה של שקלול השינויים במחירים, לנתון פשוט ויחיד, המצביע על השינוי בערך הכסף.

לדוגמה, אם המדד עלה החודש ב-1%, פירושו של דבר שהמחירים בישראל עלו בממוצע באחוז אחד. מצב זה אומר למעשה, שערך הכסף שלנו ירד באחוז. ירידה במדד המחירים לצרכן, לעומת זאת, אומרת שכספנו שווה יותר ובממוצע נוכל לקנות בו יותר.


הנה סרטון שמסביר את מדד המחירים לצרכן:

https://youtu.be/hTVJ-TQAS24


ועוד הסבר למדד המחירים לצרכן:

http://youtu.be/7QVFywo_vO0