» «
היצירה זמן
למה ביוטיוב כל כך אוהבים את "זמן" של הנס זימר?



לא מזמן הוא פרש מכתיבת מוסיקה לסרטים, אבל איש לא ייקח מהנס צימר, ממלחיני הסרטים הידועים בעולם, את היכולת לחבר מוסיקה מצוינת ואפקטיבית לסרטי קולנוע גדולים מהחיים.

אין ספק שאחת הפסגות של לחניו היא המוסיקה המהפנטת והפשוטה כל כך, שכתב בשביל הסרט ההוליוודי "Inception". המוסיקה הזו כל כך דרמטית ויפה, שהמון סרטוני יוטיוב של יוצרים עצמאיים עוטרו בה. זה מעיד יותר מכל על איכותה וה"אפיל" שלה, מכיוון שהיוצרים הללו לא מתחשבים בזכויות יוצרים ונוטלים בקביעות מכל מקור שמתחשק להם.

כך יוצא שמי שצליליו שימשו כפסקול לשוברי קופות רבים בהוליווד, יכול להמציא את עצמו מחדש ברשת - אם רק ירצה בכך.


הנה הסיום של הסרט "Inception" עם המוסיקה הזו:

https://youtu.be/XQPy88-E2zo


דוגמה לשימוש במוסיקה הזו:

https://youtu.be/MuAGGZNfUkU


ביצוע חי בהשתתפותו של צימר בגיטרה סולו בעיבוד ליצירה "זמן":

https://youtu.be/xdYYN-4ttDg


בביצוע תזמורת סימפונית:

https://youtu.be/cIk-Kxw_7Kc


וביצוע קולי אופייני מהסוג שיוצרים אמנים ברשת על היצירה:

https://youtu.be/-fsZcUhCDpE
מוסיקה בסרטים
מה התפקיד של מוסיקה בסרטים?



בין סוגי הסרטים השונים (כמו סרטי מתח, אקשן, דרמה, פנטזיה, מדע בדיוני, קומדיות וקומדיות רומנטיות) אין הבדלים בדבר אחד - סרט חייב לשאוב את הצופים לתוך העלילה שלו, להיות אמין, לעורר הזדהות עם הדמויות הראשיות ולהשאיר רושם גם אחרי שנדלקים האורות והצפייה מסתיימת.

אחד הכלים שמסייעים להשיג את הדברים הללו היא המוסיקה. מימי קדם הייתה המוסיקה כלי חשוב ששימש להעברת רגשות ותחושות לקהל. מהמקהלה בטרגדיה היוונית, דרך השירים בתיאטרון האנגלי ועד לאופרה והאורטוריות הקלסיות, מחזות הזמר בתאטרון ובקולנוע המוקדם, הנגנים שליוו את הסרט האילם ועוד.

מוסיקה יוצרת אווירה ובתוך כך גם מעבירה מסר אמנותי. בסרטים היא משמשת כדי להעביר לצופה רגשות, אפיון של מקום, תקופה ותרבות, מסרים חבויים לגבי מה שבאמת קורה בסיפור, סוגי אווירה ומצבי רוח ורמזים מתרימים, כאלו שמרמזים לנו על דברים שיקרו בהמשך.

באמצעות המוסיקה משתדל המלחין להעצים בסרט את החוויה, לחזק את הרגש ואת הסיפור, את האמינות של המצבים, התקופות, ההתרחשויות שנראות על הבד בכל סצנה ועוד.

הדוגמאות לכך הן רבות. בסצנות אקשן המוסיקה תהיה קצבית ותוססת. ברגעי מתח המוסיקה תהיה מתוחה ותדמה פעמים רבות את פעימות הלב. בסצנות אהבה, המוסיקה תהיה מלטפת ומרגשת, ברגעי ניצחון היא תהיה גדולה מהחיים ומהדהדת ובקטעים עצובים ודכאוניים תהיה המוסיקה עצובה.

הפסקול הקולנועי לא מורכב רק ממוסיקה. למעשה, הפסקול כולל את כל מה שנשמע בסרט, כולל דיבורים, רעשים, מוסיקה ועוד. פסקול טוב ישאב את הצופה אל הסיפור ויהיה פעמים רבות ההבדל שבין סרט טוב למצוין. המוסיקה של הסרט תגדיל את החוויה ואת הרצון לשוב ולראות את הסרט.


הסבר על החשיבות של המוסיקה בסרטים:

http://youtu.be/SZ7PkTO0fNQ


והנה סצנה זהה שמשתנה רק על ידי המוסיקה:

https://youtu.be/ktKcnDfWs2c


ושוב סצנה אחת עם מוסיקה משתנה ובכל פעם מקבלת אופי אחר:

http://youtu.be/rn9V0cN4NWs


מונטאז' האימון של רוקי, עם פסקולים מוסיקליים שונים:

https://youtu.be/S_VITxVBkcI


ושני חבר'ה שהחליטו להדגים את ההבדלים שיוצרת המוסיקה אבל עשו זאת.. ובכן, רע.

https://youtu.be/ovEYV0GAV2k
ברנרד הרמן
מי היה מלחין הקולנוע הגאוני ברנרד הרמן?


ברנרד הרמן (Bernard Herrmann) היה מלחין קולנוע ידוע שהלחין את המוסיקה לעשרות סרטים. במיוחד זוכרים לו את המוסיקה המצוינת שכתב לסרטי אלפרד היצ'קוק, אבל הוא כתב גם לסרטים דגולים כמו "האזרח קיין" ו"נהג מונית".

ברוב הסרטים הוא עשה עבודה גאונית של הצמדת מוסיקה מגוונת ברגשות ובאפשרויות שלה, להמון סוגים של סצינות, החל ממתח, רגש, אהבה, התלהבות, אימה ועוד.

הרמן נחשב לאחד מענקי המוסיקה בקולנוע, בעיקר בזכות היכולת האמנותית והטכנית שלו בהלחנת מוסיקה מגוונת מאד - שקטה, נוגעת או מותחת ועד למוסיקה עתירת דרמה וכלי נשיפה. יכולתו המצוינת להתאים בצורה מעולה בין התמונה לצליל נחשבת אחת מהסיבות שסרטי היצ'קוק כל כך מוצלחים.


הנה המוסיקה מתוך סצנת המקלחת המפורסמת מתוך הסרט "פסיכו":

https://youtu.be/XuMpt2Q0cS0


המוסיקה של ברנרד הרמן לסרטים מהגדולים בתולדות הקולנוע:

http://youtu.be/226TtyMrJH8


מרטין סקורסזה מספר על העבודה איתו:

https://youtu.be/LZG-wvlPRjk


סוויטת "פסיכו" שלו, בביצוע תזמורת סימפונית:

https://youtu.be/fQwzJ6VvUD0
מוסיקה בראינוע
מאיפה באה המוסיקה בסרט האילם?



פעם, בזמן הסרט האילם, לא היה קול בקולנוע. קראו לו אז "ראינוע", כי רק ראו ולא שמעו דבר. הקלטה של מוסיקה לסרט עד לא הייתה קיימת. במקומה היה פסנתרן או נגן אורגן יושב באולם ומנגן על רקע הסרט האילם.

הפסנתרן נהג או לאלתר, כלומר להמציא במקום ועל הרגע את המוסיקה שתתאים לסצנה שרואים על המסך, או לנגן מהמבחר של המנגינות שתמיד יכול היה לשלוף - קטעי מוסיקה מתאימים לכל מצב וסצנה שונים בסרט.

בכך שכל סצנה קיבלה את המוזיקה שנכונה לה, היא חיזקה את החוויה הקולנועית. רק באולמות הגדולים ובסרטים המושקעים, נהגה תזמורת שלמה לנגן על רקע הסרט, מוסיקה שנכתבה מראש.

בדיוק כך נולדו הפסקולים לסרטים של גדולי הראינוע, כמו צ'ארלי צ'פלין, לורל והארדי ואחרים.


הנה המוסיקה בראינוע:

https://youtu.be/EXeqqlbEJRM? T=36s&end=4m11s


האורגן שמשמש עד היום לליווי סרטים אילמים:

https://youtu.be/nbOEkXnNnB8


וכך ניגנו תזמורות באולמי הקולנוע היוקרתיים יותר:

https://youtu.be/pix9uya4m_Q

מוסיקה לסרטים

דיאס אירה
איך מככב המזמור העתיק "'דיאֶס אירֶה'" בקולנוע?



האם זה לא מופלא בעיניכם שלחן נוצרי עתיק מלווה את התרבות מאז ימי הביניים ועד ימינו ומככב באינספור סרטי קולנוע הוליוודיים?

שמו בלטינית "'דיאֶס אירֶה'" (Dies Irae), שפירושו "יום הזעם" או "יום עברה", מתוך המיסה הקתולית. המוטיב הזה לקוח במקור מתוך מזמור גריגוריאני עתיק, מהמאה ה-13 ואולי אף עתיק יותר. במיסה הנוצרית הקתולית הוא מתאר את "יום הדין האחרון", היום בו גוזר אלוהים את דינם של בני האדם - לגיהנום או לגן העדן.

מוסיקלית, ה-Dies Irae הוא מוטיב יורד, מינורי ונמוך - מתכון מוצלח למהלך מלודי פסימי ואפילו מאיים. הוא הולחן כאמור בימי הביניים, על ידי נזירים קתוליים. יש חוקרים המשערים שהמלחין הוא נזיר פרנציסקני בשם תומא מצ'לאנו, אבל יש כל כך מעט מידע שזו יכולה להיות אמת באותה מידה שזה יכול להיות לא אמת.

כך או כך, למלחינים של הקטע לא היה מושג מה יקרה אבל הם ידעו מה הם עושים. הלחן הזה היה אפקטיבי מהרגע הראשון והוא היה רגע מרכזי במיסה הנוצרית מאז.

למעשה, כבר 800 שנה שהמוטיב הזה מלווה את התרבות המערבית. הוא שב והופיע ביצירות קלאסיות. בין השאר ניתן למצוא אותו ברקוויאם של מוצרט, מסוף המאה ה-18, אצל ורדי ברקוויאם הנודע שלו ובסימפוניה הפנטסטית של ברליוז, במחצית הראשונה של המאה ה-19.

גם הקולנוע, אמנות צעירה יחסית, שאוהבת מוטיבים אפקטיביים, התחבר מאוד ובמיוחד לארבעת הצלילים הראשונים של המוטיב השימושי. כך עתיד ה"דיאס אירה" להפוך עם השנים למוטיב קולנועי שכיח. התפקיד שלו בסרטים ברור - לנבא מוות, זעם, יום הדין.

כבר בסרט הדיסטופי "מטרופוליס" משנות ה-30, הדיאס אירה עבד מצוין. הניכור והנבואה של פריץ לאנג, יוצר הסרט, התחברו היטב עם הצליל הקודר של ה'דיאֶס אירֶה' המופלא הזה.

מאז הוא לא מפסיק לחזור לפסקולים. הבמאי הגאון אינגמר ברגמן השתמש בו בסרט "החותם השביעי". הוא נוגן גם בפסקול "הגיבן מנוטרדאם" של וולט דיסני. מאוחר יותר זה יהפוך לנחשול. כמו בסרט האימה המובחר "הניצוץ", באחד מסרטי "מלחמת הכוכבים" ואפילו ב"מלך האריות" הנהדר של דיסני - בעשרות סרטים המוטיב המצמרר הזה שימש את מלחיני הסרטים לתת את נבואת המוות שלהם לצופים.

בחלקם הוא שקוף וברור, כמו ב"יום שישי ה-13", "הגולגולת הזועקת" ו"גרמלינס 2". באחרים, כמו "ואלס מפיסטו" או "מגרש השדים" המזוויע, הוא נסתר יותר ורק אוזן מנוסה יותר תצליח לזהותו.

אבל ממש כמו יום הדין הנוצרי, הדיאס אירה שם וממתין לכולנו שננהג יפה ונהיה בני אדם טובים. אחרת, מי יודע אם לא נצטרך לסבול את הלחן הזה גם בעולם הבא, כפסקול מותנו...


סיפור הדיאס אירה:

https://youtu.be/-3-bVRYRnSM


אוסף סרטים שבהם מופיע המוטיב דיאס אירה:

https://youtu.be/0hL1m4hGBVY


הנה Dies irae, מושר במזמור גרגוריאני:

https://youtu.be/Dlr90NLDp-0


בתווים עתיקים:

https://youtu.be/dsn9LWh230k


פרנץ ליסט פותח איתו את"ריקוד המוות" שלו:

https://youtu.be/7nVmFlSV1ok


אצל מוצרט ברקוויאם:

https://youtu.be/0T7eMctuJLQ


בפתיחת הסרט "הניצוץ":

https://youtu.be/g_nsZ8yt1KA


בצלילים הנמוכים בסרט "מלחמת הכוכבים":

https://youtu.be/p4EDLSyjA5A


ובהמון סרטי אימה, כולל "מגרש השדים":

https://youtu.be/ZV60qfHhKI0
קול בדרייב-אין
איך השמיעו את פסקול הסרטים בדרייב-אין?



כשהדרייב-אין הראשון נולד, בניו ג'רסי של 1933, הציגו בו רק סרטי ראינוע, אילמים. עם המצאת הטוקיז, "הסרטים המדברים", נוצרה בעיה, שחייבה להשמיע את הקולות והדיאלוגים שבין השחקנים. לשם כך הותקנו ליד כל מכונית רמקולים מחוברים לכבל. הכבל אפשר לצופים לשאת את הרמקולים אל תוך רכבם ולשמוע את הסרט בתוכו, גם כשהחלונות סגורים. כך התאפשר להקרין מעתה בדרייב אין גם את ה"טוקיז" - הסרטים המדברים.

ההצלחה העצומה של קולנועי הדרייב-אין איפשרה להוסיף להם בשנות ה-50 טכנולוגיית רדיו. מעתה החלו הדרייב אינז לשדר את פסקולי הסרט בשידור רדיו בתדר AM או FM. הנהגים כיוונו את הרדיו של המכונית לערוץ המתאים ושמעו את הפסקול של הסרט ברמקולים של הרכב.


כך התפתח הסאונד בקולנועי הדרייב-אין במהלך השנים:

https://youtu.be/G0eKNDgMIhM


כך נראו הרמקולים של הדרייב אין:

https://youtu.be/yFiFhINwLKA


בשנות המלחמה הקרה הצמידו גם לטכנולוגיית הרדיו הזו את השם "רדיו אקטיב"...

https://youtu.be/ZSLuz4sJqx0


ועדיין יש דרייב-אינז מודרניים שמשתמשים ברמקולים הישנים והטובים:

https://youtu.be/OMgwb3htDxc
דואר לילה
מה מיוחד במוסיקה של הסרט התיעודי 'דואר לילה'?



בתחילת שנות ה-30 הפכו סרטים תיעודיים לטרנדיים במיוחד. הקולנוע גילה את האפשרות לתעד מציאות בעזרתם וכך החלו יוצרים רבים ליצור סרטי תעודה.

"דואר לילה" (Night Mail) הוא סרט תעמולה של שירות הדואר המלכותי הבריטי, שנעשה ב-1936. הסרט הוא בן 24 דקות והוא אחד הסרטים המעניינים, בפירוט שבו הוא מראה את המסלול שעושים דברי הדואר והמכתבים - מהשולחים שלהם אל הנמענים.

אבל הסיבה ש"דואר לילה" הוא כה חשוב, היא שהפסקול שלו הוא שמוביל את הסרט כולו. את המוסיקה לקראת סוף הסרט כתב המלחין הבריטי הנודע בנג'מין בריטן והסרט כולו נראה כבנוי סביב ערוצי הקול והמוסיקה - כאילו הפסקול הוא כוכב הסרט ולא התמונה, כפי שהיה מקובל עד אז. זה מאד ייחודי ושונה מסרטים תיעודיים שנעשו ברבות השנים מאד.


הנה קטע מהסרט "דואר לילה" עם המוסיקה של בריטן ופואמה שמוקראת עליה ועל רקע הסרט:

https://youtu.be/a_twehPlRPs


קטע מהלחנה מודרנית של הסרט:

https://youtu.be/oVHLFD7L_dE
אויפן פירפעטשיק
כיצד הפך השיר "אלף-בית" למצמרר כל כך?



השיר "אלף-בית", שמוכר הרבה יותר כ"חדר קטן" הוא שיר של המשורר מרק ורשבסקי. הוא פורסם לראשונה בפולין בשנת 1901, כשיר באידיש שנקרא "אויפן פירפעטשיק", או בעברית "חדר קטן". הוא מספר על "החדר" הקטן שבו בוערת האש באח ובו מלמד הרבי את הילדים, הקינדערלך, את האלף בית בלשון הקודש, כדי שיידעו לקרוא בתורה.

אווירתו המתנגנת והפשוטה של השיר, שהושפע מאד ממקורות עממיים, הפכה אותו לשיר תקווה, שניחם את רוחם של היהודים במזרח אירופה, בימיהם הקשים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. לא סתם סימל השיר היהודי הנוגע ללב, את העיירה, או "השטעטל" היהודי. לרבים הוא הזכיר את חיי היהודים בגולה של מזרח אירופה, בזמנים שלפני השואה והאסון היהודי. מכאן מעמדו הנוסטלגי ומה שהפך אותו לשיר זיכרון לחיים שנכחדו.

הוא גם זכה לשלל תרגומים לעברית, בשמות נוספים כמו "צריף פשוט ודל", "חדר קטן צר" או סתם "חדר קטן".

בגרסת היידיש, השיר הזה ליווה את אחת הסצינות הקשות בסרט "רשימת שינלדר". בסצינה שמכונה על ידי רבים "הילדה באדום" צופה אוסקר שינדלר מראש הגבעה בזוועות שמתרחשות בגטו היהודי בקרקוב, כשהחיילים הנאצים מפנים את היהודים באלימות, אל הרכבות למחנות.

ילדה קטנה המופיעה רק היא בשמלה אדומה, רק היא בצבע בסרט שלם שכולו שחור לבן, ממקדת את עיני הצופים בטרגדיה ובשואה מנקודת המבט של היחיד, הרך מכל.


הילדה באדום מ"רשימת שינדלר":

https://youtu.be/no8jsmInwBQ


השיר אויפן פּריפּעטשיק עם תרגום עברי:

https://youtu.be/LZ4QZ3Cch48?end=1m14s


בביצוע אסתר עופרים:

https://youtu.be/OaZtt89fYAc


זמר הג'אז
מהו הסרט המדבר הראשון בתולדות הקולנוע?



הסרט המציין את נקודת המפנה בעולם הקולנוע, המעבר מהראינוע, מה שנקרא "הקולנוע של הסרט האילם" אל הטוקיז, כלומר "הסרט המדבר", הוא "זמר הג'אז" משנת 1927.

הסרט הזה היה מהסרטים הראשונים שכללו פסקול שהוקלט על הסט, ביחד עם הצילום. בסרט מגלם השחקן אל ג'ולסון את בנו של חזן יהודי שרוצה להיות זמר ג'אז. אביו החזן לא מסכים ודורש ממנו שימשיך את דרכו הדתית, אך הוא בורח מהבית, צובע את פניו בשחור כדי להיראות כזמר שחור וזוכה להצלחה גדולה.

חשוב לציין שעל אף ש"זמר הג'אז" הוא הסרט הראשון שבו יש דיבור ושירה מוקלטים, הסרט מכיל מעט שירה ודיבור ומרבית הדיאלוגים (השיחות) שבו מוצגים עדיין בכתוביות בנוסח הסרט האילם. הטכנולוגיה הייתה עדיין ראשונית והשימוש בה היה מורכב למדי. לכן היוצרים לקחו אותה בזהירות והחלו בתהליך, אבל לא בכל הכוח. זה המחיר שלעתים משלמים "מאמצים מוקדמים" (Early adopters) על הבחירה להתחיל עם טכנולוגיה חדשנית, כשהיא עדיין לא בשלה לחלוטין.


הנה סיפורו של הסרט "זמר הג'אז":

https://youtu.be/ZlAt2lcg5ZM


הצורה בה התקבל הסרט המדבר בישראל, כמו גם במקומות אחרים בעולם (עברית):

https://youtu.be/q6G1klkKdv4


וקטע בביצועו של אל ג'ולסון, כוכב הסרט "זמר הג'אז":

http://youtu.be/VNqKUpCjD7w


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.