שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הנהיגה ז'אן ד'ארק הצעירה מרד נגד אימפריה?
ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.
מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".
המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.
האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.
העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.
אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.
ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".
שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.
ב-1920 תכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.
התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק.
לעמים וחברות רבות היו מאז התגלמויות של מעין דמויות ז'אן דארק מקומיות, המיתוס הלך וגדל והההיסטוריה הפכה למיתוס ובהדרגה הייתה למעין ארכיטיפ של נערה שמנהיגה צבא.
הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):
https://youtu.be/1gUh9D2Ea14
על חייה של הגיבורה שבאה מהעיר ארק:
http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s
סרטון על חייה עם המון יצירות שמציגות אותה:
https://youtu.be/OTgwOk9bfGE
פציעתה וגבורתה בקרב:
http://youtu.be/1qfns_aLrNY
מתוך סרט אחר על הבתולה מאורליאן:
http://youtu.be/Zia2fKTahPA
על מילותיה האחרונות לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/XqUTbQcrBeQ
בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:
https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes
סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:
https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes
ומתכנית הרדיו, שהקדימה את הפודקסט "שעה היסטורית", עם פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):
https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes
מי היתה רוזה לוקסמבורג שכונתה "רוזה האדומה"?
רדיקלית (קיצונית), חריפה, אמיצה ומבריקה, האישה הבולטת בעידן המהפכות הקומוניסטיות של תחילת המאה ה-20 היא ללא ספק רוזה לוקסמבורג (Rosa Luxemburg). אחרי הוגי המרקסיזם, קרל מרקס ואנגלס שותפו, היא כנראה התאורטיקנית המרקסיסטית החשובות ביותר והשפעתה על תפיסות השמאל בעולם כולו, היא אדירה.
הוגה סוציאליסטית, מהפכנית ופעילה, חוקרת ויוצרת שיודעת לכתוב ולהלהיב, לוקסמבורג היא אחת הכותבות החשובות והיסודיות בתולדות הסוציאליזם המודרני ותיאורטיקנית, בעלת אינטלקט עצמאי ומובילה בסוציאליסטי של אירופה.
מי שהייתה אחת הנשים הראשונות שקיבלו תואר דוקטור בכלכלה נולדה בפולין בשנת 1871 למשפחה יהודית משכילה. מנעוריה היא מגלה מעורבות פוליטית ומצטרפת לתנועות מהפכניות בפולין. היא כונתה על ידי חבריה "רוזה האדומה".
בשלב מסוים רוזה נאלצת לעזוב את פולין ועוברת לשווייץ. שם היא לומדת באוניברסיטת ציריך ומקבלת תואר של דוקטור במדעי המדינה.
בגרמניה מצטרפת רוזה והופכת לפעילה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית. די מהר היא כבר נתפסת כמנהיגה מרקסיסטית של ממש, דמות בולטת ומעמיקה ברעיונות של קרל מרקס.
רוזה גם נאבקת למען זכויות נשים ולשינוי מעמדן. יתרונה הגדול הוא שהיא לא סתם פעילה חברתית, אלא אישה משכילה ובהיותה משוררת גם רגישה וכותבת.
כשמתחילה מלחמת העולם הראשונה מתנגדת רוזה, בעלת הנשמה של המשוררת והיא מבינה במהירות שהמלחמה תוביל למשבר גדול.
יחד עם קרל ליבקנכט, מי שיהפוך לשותפה לדרך, היא מקימה ב-1918 את "ברית ספרטקוס", הפועלת לסיום מלחמת העולם הראשונה - באמצעות מהפכה. השניים ינסו לחולל מהפכה קומוניסטית בגרמניה. הם משתתפים במרד ספרטקוס בברלין, במהלכו הם נעצרים ונכלאים בכלא.
בשנת 1919, כשהיא משתחררת מהכלא, חוזרת רוזה האדומה לפעילות, עם קרל ליבקנכט. בהמשך היא נרצחת ביחד איתו, בידי מיליציה ימנית גרמנית.
5 חודשים לוקח עד שגופתה של רוזה לוקסמבורג נמצאת, כשהיא צפה בנחל הזורם בפארק טירגארטן בברלין. על שפת תעלת לנדוור שבפארק, במקום בו גופתה נמצאה, הקימו אנדרטה צנועה לזכרה המציינת את שמה באותיות שעוצבו כך שייראו כאילו הן יוצאות מהמים.
בבית הקברות המרכזי פרידריכספלדה אפשר לראות עד היום את המצבות של רוזה לוקסמבורג, מי שכונתה גם "השושנה הנצחית" ושל קרל ליבקנכט, שותפה לדרך.
#במה גדולתה?
רבים התעוררו מקריאותיה של רוזה לוקסמבורג לחופש, לסוציאליזם ולדמוקרטיה. הן עוררו את השמאל של התקופה אך גם את מתנגדיה מימין. היא לא חששה לבטא עמדות עצמאיות ואמונות שלא פעם התנגדו לתפיסה המהפכנית של מנהיגי הקומוניזם מרקס ולנין.
בכתיבה עשירה ויסודית, שכללה בין השאר מחקרים על האופן בו בנוי הקפיטליזם להתרחבות עולמית על החיבור שבין סוציאליזם ודמוקרטיה וזה שבין ספונטניות לארגון - רוזה לוקסמבורג הפכה למאור סוציאליסטי גדול לפעילים ולמושא עניין עבור חוקרים ותיאורטיקנים בכל העולם.
היא הייתה שוחרת צדק והאמינה במהפכה. אבל רוזה האדומה הייתה גם מחוברת לטבע ושללה אלימות. חצי מאה לפני מהטמה גאנדי ושנים רבות לפני דמויות כמו מרטין לותר קינג ולך ולנסה, היא תמכה בקיום של שביתות כלליות במסגרת המאבק המעמדי, במקום ברצח ופגיעה באחרים.
רוזה הייתה גם אמיצה במיוחד. לאחר המהפכה הבולשביקית ברוסיה, היא לא חששה לבקר נמרצות את הדיקטטורה שגיבש אז לנין ברוסיה והטעימה שניתן לחולל את המהפכה בצורה תרבותית וללא שפיכות דמים. הפעולה המהפכנית, היא כתבה אז, צריכה לנבוע ולבוא מהמהפכה ולא להקדים אותה.
הנה סקירה על רוזה לוכסמבורג:
https://youtu.be/dSMM8CbN_rg
הסבר על פועלה של רוזה האדומה:
https://youtu.be/7jNjGsjNbF0
מורשתה:
https://youtu.be/KzXYlM5y_0k
ותולדות חייה של רוזה לוקסמבורג:
https://youtu.be/AblsKQUd-Ws?long=yes
איך ניצח והחליף קרומוול את המלך האנגלי?
הכל החל במאה ה-17 כששקעה אנגליה במלחמות אזרחים בין המלוכה לפרלמנט. באותם ימים עלה לגדולה אדם שלא נולד לשלטון. שמו אוליבר קרומוול (Oliver Cromwell) והוא החל את דרכו באנטינגדון (Huntingdon) ומאוחר יותר באיילי (Ely), כבעל קרקעות ממעמד בינוני-גבוה שכיהן בפרלמנט לסירוגין.
עד גיל 43 קרומוול לא ידע כלום על לוחמה ומלחמה. אבל ב-1642, כשפרץ הסכסוך בין המלך צ'ארלס הראשון (Charles I) לפרלמנט האנגלי, משהו התעורר בו. הוא מתנדב לצבא הפרלמנט ודי מהר מתברר שיש לו כישרון טבעי למנהיגות צבאית.
קרומוול מבין שהצבא הפרלמנטרי המסורבל והלא ממושמע לא יוכל לנצח את הפרשים המקצועיים של המלך. הוא מקים יחידת פרשים משלו ומתעקש על רעיון שבאותם ימים נחשב מהפכני: לגייס חיילים על פי יכולת ומסירות, במקום על פי מעמד חברתי.
גישתו של קרומוול היתה שהוא מעדיף קצין פשוט שיודע על מה הוא נלחם, על פני אציל שאין לו אלא שמו ותוארו. יחידת הפרשים שלו קיבלה את הכינוי "צידי-ברזל" (Ironsides), שם שיהפוך לאגדה.
היחידה שלו תהיה בסיסו המרכזי של "צבא המודל החדש" (New Model Army) שנולד כך, הצבא הפרלמנטרי המשוכלל שהוקם ב-1645 ואיחד את כל הכוחות. קרומוול, שפיקד על פרשי הצבא, הטיל משמעת ברזל, הקפיד על תשלום שכר סדיר ודרש התנהגות מוסרית מחייליו. הם התפללו לפני כל קרב, שתו פחות אלכוהול ונלחמו כמו אריות.
בקרב נייזבי (Naseby) ב-1645, הצבא החדש של קרומוול מרסק ומביס את כוחות המלך באופן מכריע.
אבל לנצח מלחמה זה דבר אחד, לדעת מה לעשות עם המלך המובס זה דבר אחר לגמרי. כשצ'ארלס הראשון סירב לקבל את תבוסתו, ניסה לנהל משא ומתן עם הסקוטים וניסה להצית מלחמה נוספת, קרומוול מגיע למסקנה קיצונית וחסרת תקדים: המלך חייב למות. קרומוול עצמו יהיה מהדמויות המרכזיות שידחפו למשפט המלך ולהוצאתו להורג ב-1649, אירוע שיזעזע את אירופה כולה.
אנגליה הופכת לרפובליקה, אבל מהר מאוד התברר שהפרלמנט לבדו לא יכול להחזיק במושכות. ב-1653 קרומוול מפזר את הפרלמנט בכוח, בצעד דרמטי שבו הוא נכנס לאולם הפרלמנט עם חיילים מזוינים ומגרש את חבריו.
זה השלב בו קרומוול מקבל את התואר "לורד פרוטקטור" (Lord Protector) והופך למעשה למלך בלי כתר. ב-1657, כשמוצע לו הכתר רשמית הוא מתלבט חודשים ארוכים, אך בסופו של דבר מסרב להיות מלך מחשש לתגובת הצבא ומתוך אמונה שהכתר סותר את עקרונותיו.
בתקופת שלטונו הוא השליט משטר פוריטני קפדני. הפוריטנים היו פרוטסטנטים קפדניים שרצו חיים דתיים מחמירים וקרומוול כפה על אנגליה את מנהגיהם. הפרלמנט סגר את התיאטראות ב-1642 וקרומוול המשיך במדיניות זו, אסר על חגיגות חג המולד וכפה חוקים מוסריים נוקשים.
כשקרומוול כמנהיג אנגליה ניהל מלחמה נגד אירלנד, פעולותיו הצבאיות ב-1649 היו אכזריות במיוחד. מעשי הטבח בדרוגהדה (Drogheda) ובווקספורד (Wexford), שבהם נהרגו אלפי אזרחים וחיילים, הותירו צלקת עמוקה בזיכרון האירי. קרומוול מצדיק זאת כנקמה על הטבח הקתולי ב-1641, אך האכזריות של צבאו היא קיצונית אפילו לאותה תקופה.
אבל המנהיג הלא שגרתי הזה עתיד גם להביא יציבות לאנגליה. אחרי שנים של כאוס, הוא מחזק את הצבא ואת הצי האנגלי. באופן מפתיע, פוגש קרומוול הפוריטני ב-1655 את רבי מנשה בן ישראל (Menasseh ben Israel) מאמסטרדם. בהמשך לפגישה זו וגם אם לא פרסם על כך מסמך רשמי, הוא מתיר בפועל ליהודים לשוב לאנגליה, לראשונה מאז גירושם ב-1290.
כשקרומוול מת ב-1658, נכשל תוך חודשים ספורים ניסיונו להעביר את השלטון אחריו לבנו ריצ'רד (Richard Cromwell). ב-1660 שוחזרה המלוכה, במה שנקרא בהיסטוריה האנגלית "הרסטורציה" (Restoration). צ'ארלס השני (Charles II), בנו של המלך שקרומוול הוציא להורג, עולה לכס המלכות והופך למלך אנגליה. ועדיין, ההישג לאנגליה יהיה משמעותי, כי מעתה תהיה המלוכה מרוסנת ומוגבלת בכוחה, אל מול הפרלמנט.
ועדיין, בנקמה סמלית של המלך, מוציאים את גופתו של קרומוול מקברו, תולים אותה והחל מ-1661 מציבים את ראשו על יתד מחוץ לארמון ווסטמינסטר (Westminster). הגולגולת תישאר שם עשרות שנים, עד שנפלה או הוסרה.
אבל הסיפור לא נגמר שם. במשך כמעט 300 שנה תחליף הגולגולת ידיים פרטיות. היא תיקבר סופית רק בשנת 1960 בקולג' סידני ססקס (Sidney Sussex College) בקיימברידג', שם קרומוול למד בצעירותו.
באנגליה נותר הסיפור של קרומוול שנוי במחלוקת עד היום. האם היה רודן אכזרי או רפובליקני אידיאליסט? האם מדובר במנהיג צבאי גאון או בפנאט דתי מסוכן? תלוי את מי שואלים. מה שברור הוא שהחקלאי ובעל האדמות הזה שינה את מהלך ההיסטוריה הבריטית בצורה שמעטים הצליחו או יכולים היו לעשות.
קראו עליו עוד בתגית "מלחמות האזרחים האנגליות".
הנה סיפורו של אוליבר קרומוול:
https://youtu.be/U3NjaOkD9yw
האם קרומוול היה גיבור או נבל?
https://youtu.be/MlV7XVNH2Vw
כיצד אוליבר קרומוול הפיל את מלך אנגליה ושלט במקומו?
https://youtu.be/AZXhGJiXYYQ
וסרטון תיעודי על האיש:
https://youtu.be/bqi0Wd68Mio?long=yes
מלחמתו נגד אירלנד:
https://youtu.be/UDery-gbAIg?long=yes
וסרט תיעודי ומקיף על המהפכן שהרג מלך (עברית):
https://youtu.be/GBun4ur0rXI?long=yes
מיהי בודיקה שנלחמה באימפריה הרומית?
היא הייתה מהאמיצות שבלוחמות והיוותה השראה לנשים לוחמות רבות בהיסטוריה. סיפורה של בודיקה (Boudica) הוא סיפור של אומץ, מנהיגות ונשיות שלא חוששת מגבר או כל דבר, גם אם הוא הקיסר החזק בעולם.
המלכה בודיקה הייתה מלכת השבט האיקני שבאנגליה, כשכבשו הרומאים את האי הבריטי, הם נתנו בתחילה לשבטים השונים לחיות את חייהם על פי המסורת שלהם. אך כשהתחלף הקיסר ועלה נירון קיסר הוא השליט מדיניות אכזרית של דיכוי והכבדה קשה עליהם.
בודיקה סרבה לקבל את עוולותיו של הקיסר החדש. היא הנהיגה את צבאה במרד נגד השלטון הרומאי. המלכה בודיקה נהגה לצאת לקרב כשהיא לבושה כחול, צבע בגדי המלחמה של השבט האיקני. היא נודעה באומץ ובמנהיגות שלה ותחת הנהגתה זכו האיקנים לנצחונות רבים.
צבאה של בודיקה היה של לוחמי גרילה, מפתיעים, רצחניים שניצחו ונעלמו מיד. הרומאים לא יכלו להם, כי הם תקפו באופן בלתי צפוי, בלתי מאורגן ולא ניתן היה לחזות מה הם יעשו בקרב. חייליה נלחמו בחיילים הרומאים באומץ רב. הם הרסו כפרים רומיים והרגו חיילים רבים מהצבא הרומי, הצבא החזק ביותר בעולם של אז.
בודיקה הרסה ושרפה את שלושת הערים הרומיות באי הבריטי, כולל לונדוניום החזקה. היא גרמה עם צבאה ל-70 אלף נפגעים לצבא הרומי והייתה כפסע מלהכניע אותם. זה היה אחד ממקרי המרד האמיצים והיעילים בהיסטוריה של האימפריה החזקה בעולם של אותם ימים.
אך כמו במקרים אחרים, של מי שזקפו קומתם כנגד האימפריה החזקה כל כך, הכל היה זמני. במרחק של קרב אחד אחרון מלהכניע ולגרש את הרומאים, היא נאלצת להילחם עם צבאה, פנים אל פנים אל מול צבאם שהגיע מרומא, הצבא הרומי והחזק בעולם.
כשהיא נחלה תבוסה לרומאים ונוכחה שהיא עומדת ליפול בשבי, בלעה המלכה הלוחמת בודיקה צמח רעיל, כדי שלא ליפול בשבי. בנותיה, שהיו לוחמות גם הן, עשו ככל הנראה כמוה.
הנה סיפורה של בדיקה:
https://youtu.be/AWZsEHnq19w
גדולתה של בודיקה והמשמעות של אומץ ליבה ומנהיגותה לניצחון (מתורגם):
https://youtu.be/VO1hACjHRoQ
טריילר לסרט על בודיקה:
https://youtu.be/UZNmDKJz41g
קדימון של סרט על המלכה הלוחמת ברומאים:
http://youtu.be/F60vI_wP6zg
וסרטון תיעודי על בודיקה, מלכת הלוחמים בצבא הרומאי:
https://youtu.be/xFWwUbQTymQ?long=yes
מה עשה מרד בר-כוכבא לרומאים וכיצד הם נקמו?
זה היה בימי הקיסר אדריאנוס, בשנים 132-135 לספירה. הרומאים ששלטו בארץ הכבידו את ידם על היהודים וגבו מיסים כבדים. יהודים במקומות אחרים התמרדו ונתנו השראה לבר כוכבא, שהחל במרד שייקרא על שמו - מרד בר כוכבא.
שמעון בר כוכבא, או בר כוסבא כפי שמראים הממצאים הארכיאולוגיים, היה למנהיג היהודים במרד באימפריה הרומית בארץ ישראל. מנהיגותו של בר כוכבא בלטה במיוחד ביכולת שגילה, לגייס לוחמים ולהנהיג אותם גם בתנאים של סיכוי קלוש לנצחון.
כך העיזו בר כוכבא ואנשיו לקום נגד האימפריה החזקה בתבל ולנסות לגרש אותה ולהחזיר את השלטון ליהודים בארץ ישראל.
חשוב לציין שלא מדובר במרד הגדול, זה שכבר דוכא שנים רבות לפני כן באכזריות, על ידי טיטוס. המרד הזה התחיל דווקא טוב. בהתחלה הוא נראה כניצחון ובר כוכבא הפך לכוכב ולנשיא ישראל.
כוחותיו של בר כוכבא ניצחו את הרומים וביססו את שלטונו של בר כוכבא בארץ. אך משהרומאים התעשתו, נשלחו 28 לגיונות, פי 7 יותר מהכוח שניצח את המרד הגדול לפני כן, כדי לנצח את מרד בר כוכבא.
באכזריות רבה דיכא הקיסר הרומי אדריאנוס את המרד, תוך שהוא הורג מאות אלפי יהודים. כך מת גם בר כוכבא, המצביא ומנהיג המרד.
לפני דיכוי המרד כיהן בר כוכבא במשך תקופה קצרה כ"נשיא ישראל". זו הייתה הפעם האחרונה שהיהודים שלטו בארצם.
לאחר שדוכא המרד הוגלו מרבית היהודים על ידי הרומאים. עד להקמת מדינת ישראל, לאחר 2,000 שנה של גלות ואסונות, לא שלטו היהודים בארץ ישראל.
על בר-כוכבא והמרד ברומאים (עברית):
http://youtu.be/IDAiO1RpRLQ
הפרטים המדויקים יותר על סיפור החנוכה (עברית):
https://youtu.be/RUir1CtN2Eo
על האיש והמנהיג של המרד (עברית):
https://youtu.be/BIACqCjRMSA
מה התפקיד של האריה המיתוס בר כוכבא? (עברית)
https://youtu.be/d786B25aAAw
מותר לחייך חיוך מריר על ההתנגדות של רבי עקיבא לרעיון המרד (עברית):
https://youtu.be/97XpKj_u5co
על אדריאנוס קיסר - היריב החזק של בר כוכבא (עברית):
https://youtu.be/SliK-vXd594
סיפור בר כוכבא ונקמת אדריאנוס האיומה (עברית):
https://youtu.be/NYvWABnOXUU?long=yes
על מרד בר כוכבא כפי שמעידה מערת התאומים (עברית):
https://youtu.be/pxttUoQW85I?long=yes
והפרק התיעודי שמספר על הכיבוש הרומי, מצדה ומרד בר כוכבא (עברית):
https://youtu.be/wASaSlx-fUc?long=yes?t=14m05s&end=24m51s
מה הייתה מהפכת התרבות בסין?
מהפכת התרבות (The Cultural Revolution) בסין הייתה אחת הזוועות הקשות שידעה האנושות של המאה ה-20. זה היה צירוף קטלני של טירוף אידאולוגי, עם כוח בלתי נשלט, רגשי נחיתות ותסכול ופולחן אישיות עיוור. במרכז המהפכה הזו עמד שליט סין הקומוניסטית, מאו טסה טונג.
הכל מתחיל כשהוחלט בסין על "מהפכת התרבות". זה היה לאחר כישלון תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה", תכנית קודמת של מאו, שהביאה לרעב איום בסין והובילה למותם של 45 מיליון סינים.
כשהמהפכה יצאה לדרך, בניצוחו של מאו, לא ידע איש על תפקידה של אישתו, ג'יאנג צ'ינג. בעבר היא הייתה שחקנית קולנוע מתוסכלת וגרועה, שדרשה וקיבלה סמכויות, בעיקר בענייני אמנות, בזכות היותה אישתו של השליט. צ'ינג ניצלה את המהפכה לסגירת חשבונות.
וכך, בזמן שבמערב סגדו רבים למנהיג המהפכני שלכאורה העמיד את סין על הרגליים ושינה את פניה לטובה, בזמן שבכל סלון "מתקדם" באירופה ואמריקה קראו אז מספריו ושננו את פניני החוכמה של המנהיג הסיני, התרחשה בסין טרגדיה של ממש.
חלק משמעותי במהפכה היה קמפיין שמטרתו הייתה למחוק את "ארבעת הנושנים" של החברה הסינית: הרגלים, מנהגים, רעיונות ותרבות.
במטרה להבטיח את שלטון ערכי הקומוניזם החל שלטון מאו בטיהור המוני של בכירים, אנשי דת, אינטלקטואלים וכל מי שהיו לו קשרים עם המערב או עם הממשלה הלאומנית הקודמת, בקיצור - כל מי שנחשב ל"אויב העם", או סתם הטריד את מנוחתו של מאו, סולק ממשרתו, הושפל בציבור ולרוב אף הומת.
באותה תקופה צמח פולחן האישיות של מאו לממדים חסרי תקדים. אנשי המשמרות האדומים שהוא הקים כל כך התלהבו לשרת את רעיונותיו, עד שהם החריבו המוני אתרים היסטוריים, הרסו שרידים ארכיאולוגיים, העלו באש ספריות וספרים, השמידו אוספי אמנות פרטיים ובזזו מקדשים דתיים לצד אתרי ואוצרות תרבות.
המשמרות האדומים גם ערכו מעשי טבח המוניים בבייג'ין ובערים רבות והיו כה הרסניים ואלימים עד שהמשטר נאלץ לשלוח את צבא השחרור העממי, כדי להרגיעם.
"מהפכת התרבות" הסתיימה עם מותו של מאו, ב-9 בספטמבר 1976. חודש אחר כך נעצרה כנופיית הארבעה, קבוצת המנהיגים הפוליטיים, שניהלו בשם מאו את הטיהורים הרצחניים ביותר. אישתו של מאו הייתה הדמות המובילה מתוכם. בין השאר היא דאגה במהלך ה"מהפכה" לחיסולו של כל מי שמנע לדעתה את הקריירה הקולנועית שלה. היא ישבה בבית הסוהר, עד שהתאבדה בשנת 1991. שמה נודע לשמצה עד היום בסין.
במאו עצמו, אגב, לא דבק כמעט אשם בתוצאות האיומות של "מהפכת התרבות". הוא נערץ בסין גם כיום, מה שמוזר, במיוחד אם זוכרים שכיום ידוע שתקופתו של מאו בשלטון ובכללה "מהפכת התרבות", הייתה מסע טיהור רצחני, מהגדולים בהיסטוריה האנושית. המחמירים גורסים שמדובר בהיקפים שעברו אפילו את מסעות הרצח המטורפים של שני רודנים אחוזי טירוף אחרים - סטאלין והיטלר.
הנה סיפורה של "מהפכת התרבות" בסין:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
סיני שמתוודה על הבושה שהוא חש על חלקו בה:
https://youtu.be/sXAOTjNheVg
ותכנית חינוכית על מאו צה טונג ומהפכת התרבות (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes
מי היה מנחם בגין?
מנחם בגין היה מנהיג חשוב בישראל, גם בשנות המאבק על הקמת המדינה וגם במדינת ישראל. הוא היה מפקד מחתרת האצ"ל ולחם בבריטים לפני קום המדינה. בעיני רבים באותה תקופה הוא נחשב לוחם חופש ואחרים ראו בו מנהיג שאינו מוכן להתפשר עם המציאות.
לאחר הכרזת המדינה הוא היה לאיש ציבור ומנהיג חשוב בכנסת, מי שנחשב יריבו הפוליטי העיקרי של ראש הממשלה דוד בן גוריון. בשנת 1977 נבחר בגין לראשות הממשלה. בניגוד לחששות שיהיה מנהיג קיצוני ויוביל למלחמות, הוביל בגין דווקא לחתימת הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית - הסכם השלום עם מצרים. הוא גם זכה, ביחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, בפרס נובל לשלום.
כאדם שהקדים להבין את סכנת הגרעין בידי מנהיגים ערביים, הורה בגין על תקיפת הכור הגרעיני בעירק על ידי חיל האוויר. רבים רואים במעשה זה, שנעשה ממש לפני הבחירות בישראל ועורר הרבה ביקורת בשל כך, מעשה חכם של אדם שהציל את המזרח התיכון מאיום גרעיני מסוכן.
אך בגין גם ניהל מלחמה בלבנון שעוררה מחלוקת גדולה בציבור ובשלב מסוים, כשישראל מצאה עצמה שקועה בבוץ הלבנוני, עם אבדות קשות ומחאה ציבורית על כך, הוא התפטר מתפקידו ופרש לביתו. מאז הוא לא נראה בציבור, עד ליום מותו.
הנה בגין זוכה לראשונה בבחירות ב-1977 (עברית):
https://youtu.be/y9JwBz-0CJY
נאומו של בגין על הפצצת הכור האטומי בעיראק (עברית):
http://youtu.be/nDamQ5_Pd58
קווים לדמותו של בגין וגעגועים של ישראלים למנהיגות ולאישיות שלו (עברית):
http://youtu.be/bmTQjSgfnfI
ותכנית היסטורית על דרכו של בגין ללב העם וסופו העצוב כשהוא ספון בביתו (עברית):
https://youtu.be/LOikHxtWt-I?long=yes
איך הפך יהודה המכבי למנהיג מרד החשמונאים?
יהודה המכבי (Judah Maccabee) היה מנהיג מרד החשמונאים ביוונים ומצביאו הנערץ של העם היהודי במרד החשמונאים.
הוא היה בנו ויורשו של יוזם המרד, מתתיהו. יהודה היה טקטיקן ואסטרטג מהרמה הראשונה. ניהול המערכה שלו, המארבים וההפתעה שהכין לאויב, ניצול ההצלחה בשדה הקרב והרדיפה של האויב עד להכרעתו - כל אלה הפכו אותו למצביא דגול.
יש הגורסים ששמו היה יהודה המקבי ("מקבת" מלשון "פטיש"). מצד שני יש המפרשים שמכבי הוא ראשי תיבות של "מי כמוך באלים ה'" שהיא סיסמת מרד החשמונאים.
יהודה הנהיג את מרד החשמונאים. בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי, שאסרו על היהודים לקיים את פולחנם הדתי וכנגד תופעת ההתייוונות בעם היהודי.
כמצביא הוא פיתח שיטה של נצחונות על צבאות גדולים, על אף שמספר חייליו והנשק שעמד לרשותם היה קטן מאד. זו הייתה בעצם לוחמה זעירה, לוחמת גרילה שבה הוא ארב ותקף את היוונים - הסלווקים ליתר דיוק, שהיו ממלכה ששלטה על סוריה, בבל וטורקיה של היום, אזורים שנכבשו בעבר והיו חלק מהאימפריה היוונית, של אלכסנדר מוקדון.
יהודה המקבי ולוחמיו ארבו לחיילים היוונים במעברי הרים צרים, אולי המקום היחיד שבו יכול היה להביא לידי ביטוי את יכולת אנשיו, שהתמקמו במקומות גבוהים, למול האוייב שנתקע במקום נמוך עם ניידות מוגבלת.
לאחר שניצח שוב ושוב את היוונים, הם נאלצו לקיים איתו משא ומתן וביטלו את הגזירות שהיו הסיבה לפרוץ המרד. לאחר כמה שנים, עם מותו של אנטיוכוס, השתלט יהודה על ירושלים ושיחרר את בית המקדש.
מאוחר יותר יהודה גם הצליח להחזיק בשליטה על ארץ ישראל, בדרך של הסכם עם היוונים. אך כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שכרת ברית הגנה עם הרומים, הגיע צבא יווני עצום, הרג אותו בקרב והשתלט שוב על ארץ ישראל.
בזיכרון העם היהודי נותר יהודה המכבי מנהיג מופת של היהודים ומהמצביאים הנערצים בכל הזמנים. את הטקטיקות הצבאיות שלו אימץ צה"ל במאה ה-20.
הנה סיפורו של יהודה המכבי (עברית):
http://youtu.be/TIOVZMrmEMk?t=27s
על המנהיגות שלו (עברית):
https://youtu.be/sBOWpoQTGLg
מה שלומדים ארכיאולוגים על המרד החשמונאי מהממצאים (עברית):
http://youtu.be/JIRlWANGpxY
סרטון קצר על הנצחון של המכבים באמאוס (עברית):
http://youtu.be/Ci3lfVX90eU
מעין מהדורת חדשות מתקופת החנוכה (עברית):
http://youtu.be/qWQS5GYVHaA
סיפורו של מרד החשמונאים (עברית):
https://youtu.be/BjWjvptLn9I?long=yes
ופרק ארוך על התקופה ההלניסטית והמכבים (עברית):
https://youtu.be/DKfv6S8Jumk?long=yes
איך מרדו צעירי הגטו בנאצים במרד גטו ורשה?
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים בשואה. תנועות התנגדות מחתרתיות צמחו בחלק מהגטאות בפולין של אותה תקופה.
זהו המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. התנגדות חמושה, בעיקר של צעירים, כלפי הנאצים. התנגדות כזו, אגב, הייתה בהתחלה שנויה במחלוקת בקרב הציבור היהודי ואצל ראשי ההנהגה שלו בגטאות. הדברים עתידים להשתנות כשיתברר בהדרגה שה"משלוחים" של היהודים מהגטו ברכבות, מופנים אל מחנות הריכוז וההשמדה.
הארגון היהודי הלוחם, בקיצור אי"ל, היה ארגון המרד הכי גדול והפעיל ביותר בקרב מורדי הגטאות. הוא יפעל בעיקר בגטו ורשה, אך גם בגטאות נוספים.
את תנועת ההתקוממות של אי"ל, בפרוץ מרד גטו ורשה בפסח 1943, הוביל מרדכי אנילביץ'. המרד פרץ, כאמור, לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חלמנו ובמזרח בכלל. לראשונה הבינו היהודים שהרכבות מובילות להשמדה ולא לעבודה.
צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות ולא בכניעה לנאצים. הנאצים שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו בגלל המרד לשרוף בית אחר בית בגטו.
השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.
בחודש מאי 1943, רגע לפני שתיפול המפקדה של אי"ל וכדי שלא ליפול חיים לידי הנאצים, התאבדו מרדכי אנילביץ’ המפקד ועימו המורדים והלוחמים הרבים שהתבצרו איתו בבונקר הפיקוד האחרון.
הנה סרטון על מרד גטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/HB4_SCbmUtM
פרטים וצילומים מאתרי המרד (עברית):
http://youtu.be/o0sFc-0jFEw?t=3s
עדויות מהמרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/BNJ09OhhYnk
ותכנית חינוכית בעברית על המרד ההירואי בגטו (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?long=yes
ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.
מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".
המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.
האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.
העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.
אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.
ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".
שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.
ב-1920 תכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.
התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק.
לעמים וחברות רבות היו מאז התגלמויות של מעין דמויות ז'אן דארק מקומיות, המיתוס הלך וגדל והההיסטוריה הפכה למיתוס ובהדרגה הייתה למעין ארכיטיפ של נערה שמנהיגה צבא.
הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):
https://youtu.be/1gUh9D2Ea14
על חייה של הגיבורה שבאה מהעיר ארק:
http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s
סרטון על חייה עם המון יצירות שמציגות אותה:
https://youtu.be/OTgwOk9bfGE
פציעתה וגבורתה בקרב:
http://youtu.be/1qfns_aLrNY
מתוך סרט אחר על הבתולה מאורליאן:
http://youtu.be/Zia2fKTahPA
על מילותיה האחרונות לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/XqUTbQcrBeQ
בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:
https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes
סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:
https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes
ומתכנית הרדיו, שהקדימה את הפודקסט "שעה היסטורית", עם פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):
https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes
רדיקלית (קיצונית), חריפה, אמיצה ומבריקה, האישה הבולטת בעידן המהפכות הקומוניסטיות של תחילת המאה ה-20 היא ללא ספק רוזה לוקסמבורג (Rosa Luxemburg). אחרי הוגי המרקסיזם, קרל מרקס ואנגלס שותפו, היא כנראה התאורטיקנית המרקסיסטית החשובות ביותר והשפעתה על תפיסות השמאל בעולם כולו, היא אדירה.
הוגה סוציאליסטית, מהפכנית ופעילה, חוקרת ויוצרת שיודעת לכתוב ולהלהיב, לוקסמבורג היא אחת הכותבות החשובות והיסודיות בתולדות הסוציאליזם המודרני ותיאורטיקנית, בעלת אינטלקט עצמאי ומובילה בסוציאליסטי של אירופה.
מי שהייתה אחת הנשים הראשונות שקיבלו תואר דוקטור בכלכלה נולדה בפולין בשנת 1871 למשפחה יהודית משכילה. מנעוריה היא מגלה מעורבות פוליטית ומצטרפת לתנועות מהפכניות בפולין. היא כונתה על ידי חבריה "רוזה האדומה".
בשלב מסוים רוזה נאלצת לעזוב את פולין ועוברת לשווייץ. שם היא לומדת באוניברסיטת ציריך ומקבלת תואר של דוקטור במדעי המדינה.
בגרמניה מצטרפת רוזה והופכת לפעילה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית. די מהר היא כבר נתפסת כמנהיגה מרקסיסטית של ממש, דמות בולטת ומעמיקה ברעיונות של קרל מרקס.
רוזה גם נאבקת למען זכויות נשים ולשינוי מעמדן. יתרונה הגדול הוא שהיא לא סתם פעילה חברתית, אלא אישה משכילה ובהיותה משוררת גם רגישה וכותבת.
כשמתחילה מלחמת העולם הראשונה מתנגדת רוזה, בעלת הנשמה של המשוררת והיא מבינה במהירות שהמלחמה תוביל למשבר גדול.
יחד עם קרל ליבקנכט, מי שיהפוך לשותפה לדרך, היא מקימה ב-1918 את "ברית ספרטקוס", הפועלת לסיום מלחמת העולם הראשונה - באמצעות מהפכה. השניים ינסו לחולל מהפכה קומוניסטית בגרמניה. הם משתתפים במרד ספרטקוס בברלין, במהלכו הם נעצרים ונכלאים בכלא.
בשנת 1919, כשהיא משתחררת מהכלא, חוזרת רוזה האדומה לפעילות, עם קרל ליבקנכט. בהמשך היא נרצחת ביחד איתו, בידי מיליציה ימנית גרמנית.
5 חודשים לוקח עד שגופתה של רוזה לוקסמבורג נמצאת, כשהיא צפה בנחל הזורם בפארק טירגארטן בברלין. על שפת תעלת לנדוור שבפארק, במקום בו גופתה נמצאה, הקימו אנדרטה צנועה לזכרה המציינת את שמה באותיות שעוצבו כך שייראו כאילו הן יוצאות מהמים.
בבית הקברות המרכזי פרידריכספלדה אפשר לראות עד היום את המצבות של רוזה לוקסמבורג, מי שכונתה גם "השושנה הנצחית" ושל קרל ליבקנכט, שותפה לדרך.
#במה גדולתה?
רבים התעוררו מקריאותיה של רוזה לוקסמבורג לחופש, לסוציאליזם ולדמוקרטיה. הן עוררו את השמאל של התקופה אך גם את מתנגדיה מימין. היא לא חששה לבטא עמדות עצמאיות ואמונות שלא פעם התנגדו לתפיסה המהפכנית של מנהיגי הקומוניזם מרקס ולנין.
בכתיבה עשירה ויסודית, שכללה בין השאר מחקרים על האופן בו בנוי הקפיטליזם להתרחבות עולמית על החיבור שבין סוציאליזם ודמוקרטיה וזה שבין ספונטניות לארגון - רוזה לוקסמבורג הפכה למאור סוציאליסטי גדול לפעילים ולמושא עניין עבור חוקרים ותיאורטיקנים בכל העולם.
היא הייתה שוחרת צדק והאמינה במהפכה. אבל רוזה האדומה הייתה גם מחוברת לטבע ושללה אלימות. חצי מאה לפני מהטמה גאנדי ושנים רבות לפני דמויות כמו מרטין לותר קינג ולך ולנסה, היא תמכה בקיום של שביתות כלליות במסגרת המאבק המעמדי, במקום ברצח ופגיעה באחרים.
רוזה הייתה גם אמיצה במיוחד. לאחר המהפכה הבולשביקית ברוסיה, היא לא חששה לבקר נמרצות את הדיקטטורה שגיבש אז לנין ברוסיה והטעימה שניתן לחולל את המהפכה בצורה תרבותית וללא שפיכות דמים. הפעולה המהפכנית, היא כתבה אז, צריכה לנבוע ולבוא מהמהפכה ולא להקדים אותה.
הנה סקירה על רוזה לוכסמבורג:
https://youtu.be/dSMM8CbN_rg
הסבר על פועלה של רוזה האדומה:
https://youtu.be/7jNjGsjNbF0
מורשתה:
https://youtu.be/KzXYlM5y_0k
ותולדות חייה של רוזה לוקסמבורג:
https://youtu.be/AblsKQUd-Ws?long=yes
הכל החל במאה ה-17 כששקעה אנגליה במלחמות אזרחים בין המלוכה לפרלמנט. באותם ימים עלה לגדולה אדם שלא נולד לשלטון. שמו אוליבר קרומוול (Oliver Cromwell) והוא החל את דרכו באנטינגדון (Huntingdon) ומאוחר יותר באיילי (Ely), כבעל קרקעות ממעמד בינוני-גבוה שכיהן בפרלמנט לסירוגין.
עד גיל 43 קרומוול לא ידע כלום על לוחמה ומלחמה. אבל ב-1642, כשפרץ הסכסוך בין המלך צ'ארלס הראשון (Charles I) לפרלמנט האנגלי, משהו התעורר בו. הוא מתנדב לצבא הפרלמנט ודי מהר מתברר שיש לו כישרון טבעי למנהיגות צבאית.
קרומוול מבין שהצבא הפרלמנטרי המסורבל והלא ממושמע לא יוכל לנצח את הפרשים המקצועיים של המלך. הוא מקים יחידת פרשים משלו ומתעקש על רעיון שבאותם ימים נחשב מהפכני: לגייס חיילים על פי יכולת ומסירות, במקום על פי מעמד חברתי.
גישתו של קרומוול היתה שהוא מעדיף קצין פשוט שיודע על מה הוא נלחם, על פני אציל שאין לו אלא שמו ותוארו. יחידת הפרשים שלו קיבלה את הכינוי "צידי-ברזל" (Ironsides), שם שיהפוך לאגדה.
היחידה שלו תהיה בסיסו המרכזי של "צבא המודל החדש" (New Model Army) שנולד כך, הצבא הפרלמנטרי המשוכלל שהוקם ב-1645 ואיחד את כל הכוחות. קרומוול, שפיקד על פרשי הצבא, הטיל משמעת ברזל, הקפיד על תשלום שכר סדיר ודרש התנהגות מוסרית מחייליו. הם התפללו לפני כל קרב, שתו פחות אלכוהול ונלחמו כמו אריות.
בקרב נייזבי (Naseby) ב-1645, הצבא החדש של קרומוול מרסק ומביס את כוחות המלך באופן מכריע.
אבל לנצח מלחמה זה דבר אחד, לדעת מה לעשות עם המלך המובס זה דבר אחר לגמרי. כשצ'ארלס הראשון סירב לקבל את תבוסתו, ניסה לנהל משא ומתן עם הסקוטים וניסה להצית מלחמה נוספת, קרומוול מגיע למסקנה קיצונית וחסרת תקדים: המלך חייב למות. קרומוול עצמו יהיה מהדמויות המרכזיות שידחפו למשפט המלך ולהוצאתו להורג ב-1649, אירוע שיזעזע את אירופה כולה.
אנגליה הופכת לרפובליקה, אבל מהר מאוד התברר שהפרלמנט לבדו לא יכול להחזיק במושכות. ב-1653 קרומוול מפזר את הפרלמנט בכוח, בצעד דרמטי שבו הוא נכנס לאולם הפרלמנט עם חיילים מזוינים ומגרש את חבריו.
זה השלב בו קרומוול מקבל את התואר "לורד פרוטקטור" (Lord Protector) והופך למעשה למלך בלי כתר. ב-1657, כשמוצע לו הכתר רשמית הוא מתלבט חודשים ארוכים, אך בסופו של דבר מסרב להיות מלך מחשש לתגובת הצבא ומתוך אמונה שהכתר סותר את עקרונותיו.
בתקופת שלטונו הוא השליט משטר פוריטני קפדני. הפוריטנים היו פרוטסטנטים קפדניים שרצו חיים דתיים מחמירים וקרומוול כפה על אנגליה את מנהגיהם. הפרלמנט סגר את התיאטראות ב-1642 וקרומוול המשיך במדיניות זו, אסר על חגיגות חג המולד וכפה חוקים מוסריים נוקשים.
כשקרומוול כמנהיג אנגליה ניהל מלחמה נגד אירלנד, פעולותיו הצבאיות ב-1649 היו אכזריות במיוחד. מעשי הטבח בדרוגהדה (Drogheda) ובווקספורד (Wexford), שבהם נהרגו אלפי אזרחים וחיילים, הותירו צלקת עמוקה בזיכרון האירי. קרומוול מצדיק זאת כנקמה על הטבח הקתולי ב-1641, אך האכזריות של צבאו היא קיצונית אפילו לאותה תקופה.
אבל המנהיג הלא שגרתי הזה עתיד גם להביא יציבות לאנגליה. אחרי שנים של כאוס, הוא מחזק את הצבא ואת הצי האנגלי. באופן מפתיע, פוגש קרומוול הפוריטני ב-1655 את רבי מנשה בן ישראל (Menasseh ben Israel) מאמסטרדם. בהמשך לפגישה זו וגם אם לא פרסם על כך מסמך רשמי, הוא מתיר בפועל ליהודים לשוב לאנגליה, לראשונה מאז גירושם ב-1290.
כשקרומוול מת ב-1658, נכשל תוך חודשים ספורים ניסיונו להעביר את השלטון אחריו לבנו ריצ'רד (Richard Cromwell). ב-1660 שוחזרה המלוכה, במה שנקרא בהיסטוריה האנגלית "הרסטורציה" (Restoration). צ'ארלס השני (Charles II), בנו של המלך שקרומוול הוציא להורג, עולה לכס המלכות והופך למלך אנגליה. ועדיין, ההישג לאנגליה יהיה משמעותי, כי מעתה תהיה המלוכה מרוסנת ומוגבלת בכוחה, אל מול הפרלמנט.
ועדיין, בנקמה סמלית של המלך, מוציאים את גופתו של קרומוול מקברו, תולים אותה והחל מ-1661 מציבים את ראשו על יתד מחוץ לארמון ווסטמינסטר (Westminster). הגולגולת תישאר שם עשרות שנים, עד שנפלה או הוסרה.
אבל הסיפור לא נגמר שם. במשך כמעט 300 שנה תחליף הגולגולת ידיים פרטיות. היא תיקבר סופית רק בשנת 1960 בקולג' סידני ססקס (Sidney Sussex College) בקיימברידג', שם קרומוול למד בצעירותו.
באנגליה נותר הסיפור של קרומוול שנוי במחלוקת עד היום. האם היה רודן אכזרי או רפובליקני אידיאליסט? האם מדובר במנהיג צבאי גאון או בפנאט דתי מסוכן? תלוי את מי שואלים. מה שברור הוא שהחקלאי ובעל האדמות הזה שינה את מהלך ההיסטוריה הבריטית בצורה שמעטים הצליחו או יכולים היו לעשות.
קראו עליו עוד בתגית "מלחמות האזרחים האנגליות".
הנה סיפורו של אוליבר קרומוול:
https://youtu.be/U3NjaOkD9yw
האם קרומוול היה גיבור או נבל?
https://youtu.be/MlV7XVNH2Vw
כיצד אוליבר קרומוול הפיל את מלך אנגליה ושלט במקומו?
https://youtu.be/AZXhGJiXYYQ
וסרטון תיעודי על האיש:
https://youtu.be/bqi0Wd68Mio?long=yes
מלחמתו נגד אירלנד:
https://youtu.be/UDery-gbAIg?long=yes
וסרט תיעודי ומקיף על המהפכן שהרג מלך (עברית):
https://youtu.be/GBun4ur0rXI?long=yes
היא הייתה מהאמיצות שבלוחמות והיוותה השראה לנשים לוחמות רבות בהיסטוריה. סיפורה של בודיקה (Boudica) הוא סיפור של אומץ, מנהיגות ונשיות שלא חוששת מגבר או כל דבר, גם אם הוא הקיסר החזק בעולם.
המלכה בודיקה הייתה מלכת השבט האיקני שבאנגליה, כשכבשו הרומאים את האי הבריטי, הם נתנו בתחילה לשבטים השונים לחיות את חייהם על פי המסורת שלהם. אך כשהתחלף הקיסר ועלה נירון קיסר הוא השליט מדיניות אכזרית של דיכוי והכבדה קשה עליהם.
בודיקה סרבה לקבל את עוולותיו של הקיסר החדש. היא הנהיגה את צבאה במרד נגד השלטון הרומאי. המלכה בודיקה נהגה לצאת לקרב כשהיא לבושה כחול, צבע בגדי המלחמה של השבט האיקני. היא נודעה באומץ ובמנהיגות שלה ותחת הנהגתה זכו האיקנים לנצחונות רבים.
צבאה של בודיקה היה של לוחמי גרילה, מפתיעים, רצחניים שניצחו ונעלמו מיד. הרומאים לא יכלו להם, כי הם תקפו באופן בלתי צפוי, בלתי מאורגן ולא ניתן היה לחזות מה הם יעשו בקרב. חייליה נלחמו בחיילים הרומאים באומץ רב. הם הרסו כפרים רומיים והרגו חיילים רבים מהצבא הרומי, הצבא החזק ביותר בעולם של אז.
בודיקה הרסה ושרפה את שלושת הערים הרומיות באי הבריטי, כולל לונדוניום החזקה. היא גרמה עם צבאה ל-70 אלף נפגעים לצבא הרומי והייתה כפסע מלהכניע אותם. זה היה אחד ממקרי המרד האמיצים והיעילים בהיסטוריה של האימפריה החזקה בעולם של אותם ימים.
אך כמו במקרים אחרים, של מי שזקפו קומתם כנגד האימפריה החזקה כל כך, הכל היה זמני. במרחק של קרב אחד אחרון מלהכניע ולגרש את הרומאים, היא נאלצת להילחם עם צבאה, פנים אל פנים אל מול צבאם שהגיע מרומא, הצבא הרומי והחזק בעולם.
כשהיא נחלה תבוסה לרומאים ונוכחה שהיא עומדת ליפול בשבי, בלעה המלכה הלוחמת בודיקה צמח רעיל, כדי שלא ליפול בשבי. בנותיה, שהיו לוחמות גם הן, עשו ככל הנראה כמוה.
הנה סיפורה של בדיקה:
https://youtu.be/AWZsEHnq19w
גדולתה של בודיקה והמשמעות של אומץ ליבה ומנהיגותה לניצחון (מתורגם):
https://youtu.be/VO1hACjHRoQ
טריילר לסרט על בודיקה:
https://youtu.be/UZNmDKJz41g
קדימון של סרט על המלכה הלוחמת ברומאים:
http://youtu.be/F60vI_wP6zg
וסרטון תיעודי על בודיקה, מלכת הלוחמים בצבא הרומאי:
https://youtu.be/xFWwUbQTymQ?long=yes
מורדים מפורסמים
זה היה בימי הקיסר אדריאנוס, בשנים 132-135 לספירה. הרומאים ששלטו בארץ הכבידו את ידם על היהודים וגבו מיסים כבדים. יהודים במקומות אחרים התמרדו ונתנו השראה לבר כוכבא, שהחל במרד שייקרא על שמו - מרד בר כוכבא.
שמעון בר כוכבא, או בר כוסבא כפי שמראים הממצאים הארכיאולוגיים, היה למנהיג היהודים במרד באימפריה הרומית בארץ ישראל. מנהיגותו של בר כוכבא בלטה במיוחד ביכולת שגילה, לגייס לוחמים ולהנהיג אותם גם בתנאים של סיכוי קלוש לנצחון.
כך העיזו בר כוכבא ואנשיו לקום נגד האימפריה החזקה בתבל ולנסות לגרש אותה ולהחזיר את השלטון ליהודים בארץ ישראל.
חשוב לציין שלא מדובר במרד הגדול, זה שכבר דוכא שנים רבות לפני כן באכזריות, על ידי טיטוס. המרד הזה התחיל דווקא טוב. בהתחלה הוא נראה כניצחון ובר כוכבא הפך לכוכב ולנשיא ישראל.
כוחותיו של בר כוכבא ניצחו את הרומים וביססו את שלטונו של בר כוכבא בארץ. אך משהרומאים התעשתו, נשלחו 28 לגיונות, פי 7 יותר מהכוח שניצח את המרד הגדול לפני כן, כדי לנצח את מרד בר כוכבא.
באכזריות רבה דיכא הקיסר הרומי אדריאנוס את המרד, תוך שהוא הורג מאות אלפי יהודים. כך מת גם בר כוכבא, המצביא ומנהיג המרד.
לפני דיכוי המרד כיהן בר כוכבא במשך תקופה קצרה כ"נשיא ישראל". זו הייתה הפעם האחרונה שהיהודים שלטו בארצם.
לאחר שדוכא המרד הוגלו מרבית היהודים על ידי הרומאים. עד להקמת מדינת ישראל, לאחר 2,000 שנה של גלות ואסונות, לא שלטו היהודים בארץ ישראל.
על בר-כוכבא והמרד ברומאים (עברית):
http://youtu.be/IDAiO1RpRLQ
הפרטים המדויקים יותר על סיפור החנוכה (עברית):
https://youtu.be/RUir1CtN2Eo
על האיש והמנהיג של המרד (עברית):
https://youtu.be/BIACqCjRMSA
מה התפקיד של האריה המיתוס בר כוכבא? (עברית)
https://youtu.be/d786B25aAAw
מותר לחייך חיוך מריר על ההתנגדות של רבי עקיבא לרעיון המרד (עברית):
https://youtu.be/97XpKj_u5co
על אדריאנוס קיסר - היריב החזק של בר כוכבא (עברית):
https://youtu.be/SliK-vXd594
סיפור בר כוכבא ונקמת אדריאנוס האיומה (עברית):
https://youtu.be/NYvWABnOXUU?long=yes
על מרד בר כוכבא כפי שמעידה מערת התאומים (עברית):
https://youtu.be/pxttUoQW85I?long=yes
והפרק התיעודי שמספר על הכיבוש הרומי, מצדה ומרד בר כוכבא (עברית):
https://youtu.be/wASaSlx-fUc?long=yes?t=14m05s&end=24m51s
מהפכת התרבות (The Cultural Revolution) בסין הייתה אחת הזוועות הקשות שידעה האנושות של המאה ה-20. זה היה צירוף קטלני של טירוף אידאולוגי, עם כוח בלתי נשלט, רגשי נחיתות ותסכול ופולחן אישיות עיוור. במרכז המהפכה הזו עמד שליט סין הקומוניסטית, מאו טסה טונג.
הכל מתחיל כשהוחלט בסין על "מהפכת התרבות". זה היה לאחר כישלון תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה", תכנית קודמת של מאו, שהביאה לרעב איום בסין והובילה למותם של 45 מיליון סינים.
כשהמהפכה יצאה לדרך, בניצוחו של מאו, לא ידע איש על תפקידה של אישתו, ג'יאנג צ'ינג. בעבר היא הייתה שחקנית קולנוע מתוסכלת וגרועה, שדרשה וקיבלה סמכויות, בעיקר בענייני אמנות, בזכות היותה אישתו של השליט. צ'ינג ניצלה את המהפכה לסגירת חשבונות.
וכך, בזמן שבמערב סגדו רבים למנהיג המהפכני שלכאורה העמיד את סין על הרגליים ושינה את פניה לטובה, בזמן שבכל סלון "מתקדם" באירופה ואמריקה קראו אז מספריו ושננו את פניני החוכמה של המנהיג הסיני, התרחשה בסין טרגדיה של ממש.
חלק משמעותי במהפכה היה קמפיין שמטרתו הייתה למחוק את "ארבעת הנושנים" של החברה הסינית: הרגלים, מנהגים, רעיונות ותרבות.
במטרה להבטיח את שלטון ערכי הקומוניזם החל שלטון מאו בטיהור המוני של בכירים, אנשי דת, אינטלקטואלים וכל מי שהיו לו קשרים עם המערב או עם הממשלה הלאומנית הקודמת, בקיצור - כל מי שנחשב ל"אויב העם", או סתם הטריד את מנוחתו של מאו, סולק ממשרתו, הושפל בציבור ולרוב אף הומת.
באותה תקופה צמח פולחן האישיות של מאו לממדים חסרי תקדים. אנשי המשמרות האדומים שהוא הקים כל כך התלהבו לשרת את רעיונותיו, עד שהם החריבו המוני אתרים היסטוריים, הרסו שרידים ארכיאולוגיים, העלו באש ספריות וספרים, השמידו אוספי אמנות פרטיים ובזזו מקדשים דתיים לצד אתרי ואוצרות תרבות.
המשמרות האדומים גם ערכו מעשי טבח המוניים בבייג'ין ובערים רבות והיו כה הרסניים ואלימים עד שהמשטר נאלץ לשלוח את צבא השחרור העממי, כדי להרגיעם.
"מהפכת התרבות" הסתיימה עם מותו של מאו, ב-9 בספטמבר 1976. חודש אחר כך נעצרה כנופיית הארבעה, קבוצת המנהיגים הפוליטיים, שניהלו בשם מאו את הטיהורים הרצחניים ביותר. אישתו של מאו הייתה הדמות המובילה מתוכם. בין השאר היא דאגה במהלך ה"מהפכה" לחיסולו של כל מי שמנע לדעתה את הקריירה הקולנועית שלה. היא ישבה בבית הסוהר, עד שהתאבדה בשנת 1991. שמה נודע לשמצה עד היום בסין.
במאו עצמו, אגב, לא דבק כמעט אשם בתוצאות האיומות של "מהפכת התרבות". הוא נערץ בסין גם כיום, מה שמוזר, במיוחד אם זוכרים שכיום ידוע שתקופתו של מאו בשלטון ובכללה "מהפכת התרבות", הייתה מסע טיהור רצחני, מהגדולים בהיסטוריה האנושית. המחמירים גורסים שמדובר בהיקפים שעברו אפילו את מסעות הרצח המטורפים של שני רודנים אחוזי טירוף אחרים - סטאלין והיטלר.
הנה סיפורה של "מהפכת התרבות" בסין:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
סיני שמתוודה על הבושה שהוא חש על חלקו בה:
https://youtu.be/sXAOTjNheVg
ותכנית חינוכית על מאו צה טונג ומהפכת התרבות (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes
מנחם בגין היה מנהיג חשוב בישראל, גם בשנות המאבק על הקמת המדינה וגם במדינת ישראל. הוא היה מפקד מחתרת האצ"ל ולחם בבריטים לפני קום המדינה. בעיני רבים באותה תקופה הוא נחשב לוחם חופש ואחרים ראו בו מנהיג שאינו מוכן להתפשר עם המציאות.
לאחר הכרזת המדינה הוא היה לאיש ציבור ומנהיג חשוב בכנסת, מי שנחשב יריבו הפוליטי העיקרי של ראש הממשלה דוד בן גוריון. בשנת 1977 נבחר בגין לראשות הממשלה. בניגוד לחששות שיהיה מנהיג קיצוני ויוביל למלחמות, הוביל בגין דווקא לחתימת הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית - הסכם השלום עם מצרים. הוא גם זכה, ביחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, בפרס נובל לשלום.
כאדם שהקדים להבין את סכנת הגרעין בידי מנהיגים ערביים, הורה בגין על תקיפת הכור הגרעיני בעירק על ידי חיל האוויר. רבים רואים במעשה זה, שנעשה ממש לפני הבחירות בישראל ועורר הרבה ביקורת בשל כך, מעשה חכם של אדם שהציל את המזרח התיכון מאיום גרעיני מסוכן.
אך בגין גם ניהל מלחמה בלבנון שעוררה מחלוקת גדולה בציבור ובשלב מסוים, כשישראל מצאה עצמה שקועה בבוץ הלבנוני, עם אבדות קשות ומחאה ציבורית על כך, הוא התפטר מתפקידו ופרש לביתו. מאז הוא לא נראה בציבור, עד ליום מותו.
הנה בגין זוכה לראשונה בבחירות ב-1977 (עברית):
https://youtu.be/y9JwBz-0CJY
נאומו של בגין על הפצצת הכור האטומי בעיראק (עברית):
http://youtu.be/nDamQ5_Pd58
קווים לדמותו של בגין וגעגועים של ישראלים למנהיגות ולאישיות שלו (עברית):
http://youtu.be/bmTQjSgfnfI
ותכנית היסטורית על דרכו של בגין ללב העם וסופו העצוב כשהוא ספון בביתו (עברית):
https://youtu.be/LOikHxtWt-I?long=yes
יהודה המכבי (Judah Maccabee) היה מנהיג מרד החשמונאים ביוונים ומצביאו הנערץ של העם היהודי במרד החשמונאים.
הוא היה בנו ויורשו של יוזם המרד, מתתיהו. יהודה היה טקטיקן ואסטרטג מהרמה הראשונה. ניהול המערכה שלו, המארבים וההפתעה שהכין לאויב, ניצול ההצלחה בשדה הקרב והרדיפה של האויב עד להכרעתו - כל אלה הפכו אותו למצביא דגול.
יש הגורסים ששמו היה יהודה המקבי ("מקבת" מלשון "פטיש"). מצד שני יש המפרשים שמכבי הוא ראשי תיבות של "מי כמוך באלים ה'" שהיא סיסמת מרד החשמונאים.
יהודה הנהיג את מרד החשמונאים. בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי, שאסרו על היהודים לקיים את פולחנם הדתי וכנגד תופעת ההתייוונות בעם היהודי.
כמצביא הוא פיתח שיטה של נצחונות על צבאות גדולים, על אף שמספר חייליו והנשק שעמד לרשותם היה קטן מאד. זו הייתה בעצם לוחמה זעירה, לוחמת גרילה שבה הוא ארב ותקף את היוונים - הסלווקים ליתר דיוק, שהיו ממלכה ששלטה על סוריה, בבל וטורקיה של היום, אזורים שנכבשו בעבר והיו חלק מהאימפריה היוונית, של אלכסנדר מוקדון.
יהודה המקבי ולוחמיו ארבו לחיילים היוונים במעברי הרים צרים, אולי המקום היחיד שבו יכול היה להביא לידי ביטוי את יכולת אנשיו, שהתמקמו במקומות גבוהים, למול האוייב שנתקע במקום נמוך עם ניידות מוגבלת.
לאחר שניצח שוב ושוב את היוונים, הם נאלצו לקיים איתו משא ומתן וביטלו את הגזירות שהיו הסיבה לפרוץ המרד. לאחר כמה שנים, עם מותו של אנטיוכוס, השתלט יהודה על ירושלים ושיחרר את בית המקדש.
מאוחר יותר יהודה גם הצליח להחזיק בשליטה על ארץ ישראל, בדרך של הסכם עם היוונים. אך כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שכרת ברית הגנה עם הרומים, הגיע צבא יווני עצום, הרג אותו בקרב והשתלט שוב על ארץ ישראל.
בזיכרון העם היהודי נותר יהודה המכבי מנהיג מופת של היהודים ומהמצביאים הנערצים בכל הזמנים. את הטקטיקות הצבאיות שלו אימץ צה"ל במאה ה-20.
הנה סיפורו של יהודה המכבי (עברית):
http://youtu.be/TIOVZMrmEMk?t=27s
על המנהיגות שלו (עברית):
https://youtu.be/sBOWpoQTGLg
מה שלומדים ארכיאולוגים על המרד החשמונאי מהממצאים (עברית):
http://youtu.be/JIRlWANGpxY
סרטון קצר על הנצחון של המכבים באמאוס (עברית):
http://youtu.be/Ci3lfVX90eU
מעין מהדורת חדשות מתקופת החנוכה (עברית):
http://youtu.be/qWQS5GYVHaA
סיפורו של מרד החשמונאים (עברית):
https://youtu.be/BjWjvptLn9I?long=yes
ופרק ארוך על התקופה ההלניסטית והמכבים (עברית):
https://youtu.be/DKfv6S8Jumk?long=yes
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים בשואה. תנועות התנגדות מחתרתיות צמחו בחלק מהגטאות בפולין של אותה תקופה.
זהו המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. התנגדות חמושה, בעיקר של צעירים, כלפי הנאצים. התנגדות כזו, אגב, הייתה בהתחלה שנויה במחלוקת בקרב הציבור היהודי ואצל ראשי ההנהגה שלו בגטאות. הדברים עתידים להשתנות כשיתברר בהדרגה שה"משלוחים" של היהודים מהגטו ברכבות, מופנים אל מחנות הריכוז וההשמדה.
הארגון היהודי הלוחם, בקיצור אי"ל, היה ארגון המרד הכי גדול והפעיל ביותר בקרב מורדי הגטאות. הוא יפעל בעיקר בגטו ורשה, אך גם בגטאות נוספים.
את תנועת ההתקוממות של אי"ל, בפרוץ מרד גטו ורשה בפסח 1943, הוביל מרדכי אנילביץ'. המרד פרץ, כאמור, לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חלמנו ובמזרח בכלל. לראשונה הבינו היהודים שהרכבות מובילות להשמדה ולא לעבודה.
צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות ולא בכניעה לנאצים. הנאצים שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו בגלל המרד לשרוף בית אחר בית בגטו.
השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.
בחודש מאי 1943, רגע לפני שתיפול המפקדה של אי"ל וכדי שלא ליפול חיים לידי הנאצים, התאבדו מרדכי אנילביץ’ המפקד ועימו המורדים והלוחמים הרבים שהתבצרו איתו בבונקר הפיקוד האחרון.
הנה סרטון על מרד גטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/HB4_SCbmUtM
פרטים וצילומים מאתרי המרד (עברית):
http://youtu.be/o0sFc-0jFEw?t=3s
עדויות מהמרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/BNJ09OhhYnk
ותכנית חינוכית בעברית על המרד ההירואי בגטו (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?long=yes
מי היה ספרטקוס, העבד שמרד באימפריה הרומית?
בשנת 70 לפני הספירה עמדה האימפריה הרומית לפני אחד מהכוחות הקשים שעמד מולה אי-פעם. קראו לו ספרטקוס (Spartacus) והוא היה עבד. הרומים הפכו את העבד הזה לגלדיאטור, אך הוא העיז ומרד בהם.
ספרטקוס אסף המוני עבדים וגלדיאטורים שברחו ומרדו ברומאים ביחד אתו. הוא הפך למנהיגם והנהיג מרד של גלדיאטורים ועבדים באימפריה.
אמנם ספרטקוס לא היה הראשון במנהיגי העבדים, אבל הוא היה המוצלח שבהם והמצביא המהולל מכולם. ההיסטוריונים מעריכים כי בשיא המרד הגיע צבא המורדים של ספרטקוס ליותר מ-70,000 לוחמים.
שוב ושוב הנחילו ספרטקוס ולוחמיו תבוסות קשות לצבא הרומי. העבד שהיה לגלדיאטור, הפך לצרה צרורה עבור האימפריה החזקה בתבל. אפילו יותר מנצחונותיו, מנהיגי הרומים התחלחלו מזה שהוא נותן השראה לעמים כבושים נוספים.
את התזה המקובלת, התפיסה שאת הצבא הרומי לא ניתן לנצח, ספרטקוס סדק לחלוטין.
אך המערכה של ספרטקוס כנגד הרומים הסתיימה כשספרטקוס הובס ונהרג בקרב, ליד הנהר סילרוס.
נקמת הרומאים והאזהרה לאחרים שחשבו למרוד בהם הייתה איומה במיוחד. 6,000 מלוחמיו של ספרטקוס, העבדים הנמלטים שהיו ללוחמים מנצחים, נצלבו על ידי הרומים, לאורך הדרך לרומא.
ובכל זאת, מאז מותו ועד היום, ספרטקוס היה למיתוס. מבחר גדול של יצירות אמנות, ספרים, סרטים ומוסיקה נכתבו עליו. גדולי השחקנים השתתפו בסרטים שסיפרו את סיפורו של העבד שהיה למצביא והיה לסמל לרבים מהמדוכאים במהלך השנים שמאז.
פוליטיקאים רבים נשאו את שמו כסמל למי שאינו מוותר על חירותו. הוא היה לסמל גם בקרב שוחרי הסוציאליזם ובברית המועצות אפילו קראו לאולימפיאדה שלהם "ספרטקיאדה".
הנה סיפורו של ספרטקוס (מתורגם):
https://youtu.be/8l1NyR6UvxU
על מנהיגותו הסוציאליסטית של ספרטקוס במרד העבדים (מתורגם):
https://youtu.be/f6Eyf2fPFew
קטע מסרט על הקרב האחרון של ספרטקוס ברומאים:
http://youtu.be/HcIMY1Ah3aw
המוסיקה למחול "ספרטקוס" מאת המלחין חצ'טוריאן ששימשה בסדרת הטלוויזיה "קו אונידין":
http://youtu.be/Vx7RWW36wes
וסרט ארוך על ספארטקוס ומלחמת הגלדיאטורים שלו באימפריה הרומית:
https://youtu.be/q1-xhoJQLHU?long=yes
בשנת 70 לפני הספירה עמדה האימפריה הרומית לפני אחד מהכוחות הקשים שעמד מולה אי-פעם. קראו לו ספרטקוס (Spartacus) והוא היה עבד. הרומים הפכו את העבד הזה לגלדיאטור, אך הוא העיז ומרד בהם.
ספרטקוס אסף המוני עבדים וגלדיאטורים שברחו ומרדו ברומאים ביחד אתו. הוא הפך למנהיגם והנהיג מרד של גלדיאטורים ועבדים באימפריה.
אמנם ספרטקוס לא היה הראשון במנהיגי העבדים, אבל הוא היה המוצלח שבהם והמצביא המהולל מכולם. ההיסטוריונים מעריכים כי בשיא המרד הגיע צבא המורדים של ספרטקוס ליותר מ-70,000 לוחמים.
שוב ושוב הנחילו ספרטקוס ולוחמיו תבוסות קשות לצבא הרומי. העבד שהיה לגלדיאטור, הפך לצרה צרורה עבור האימפריה החזקה בתבל. אפילו יותר מנצחונותיו, מנהיגי הרומים התחלחלו מזה שהוא נותן השראה לעמים כבושים נוספים.
את התזה המקובלת, התפיסה שאת הצבא הרומי לא ניתן לנצח, ספרטקוס סדק לחלוטין.
אך המערכה של ספרטקוס כנגד הרומים הסתיימה כשספרטקוס הובס ונהרג בקרב, ליד הנהר סילרוס.
נקמת הרומאים והאזהרה לאחרים שחשבו למרוד בהם הייתה איומה במיוחד. 6,000 מלוחמיו של ספרטקוס, העבדים הנמלטים שהיו ללוחמים מנצחים, נצלבו על ידי הרומים, לאורך הדרך לרומא.
ובכל זאת, מאז מותו ועד היום, ספרטקוס היה למיתוס. מבחר גדול של יצירות אמנות, ספרים, סרטים ומוסיקה נכתבו עליו. גדולי השחקנים השתתפו בסרטים שסיפרו את סיפורו של העבד שהיה למצביא והיה לסמל לרבים מהמדוכאים במהלך השנים שמאז.
פוליטיקאים רבים נשאו את שמו כסמל למי שאינו מוותר על חירותו. הוא היה לסמל גם בקרב שוחרי הסוציאליזם ובברית המועצות אפילו קראו לאולימפיאדה שלהם "ספרטקיאדה".
הנה סיפורו של ספרטקוס (מתורגם):
https://youtu.be/8l1NyR6UvxU
על מנהיגותו הסוציאליסטית של ספרטקוס במרד העבדים (מתורגם):
https://youtu.be/f6Eyf2fPFew
קטע מסרט על הקרב האחרון של ספרטקוס ברומאים:
http://youtu.be/HcIMY1Ah3aw
המוסיקה למחול "ספרטקוס" מאת המלחין חצ'טוריאן ששימשה בסדרת הטלוויזיה "קו אונידין":
http://youtu.be/Vx7RWW36wes
וסרט ארוך על ספארטקוס ומלחמת הגלדיאטורים שלו באימפריה הרומית:
https://youtu.be/q1-xhoJQLHU?long=yes
איך הפך קסטרו המורד לדיקטטור?
פידל קסטרו (Fidel Castro), שמת בגיל 90, היה מהפכן שפיקד על המהפכה הקובנית והנהיג את קובה מאז 1959 ועד לשנת 2006, בה פרש והשאיר את ההנהגה לאחיו ראול.
הוא נולד ב-1926 למשפחת איכרים ספרדיים שהיגרו לקובה. קסטרו עבד בילדותו במטעי קנה הסוכר של משפחתו. בגיל תיכון הוא עבר להוואנה, בירת קובה, זכה להשכלה תיכונית, וכשבגר הוא למד משפטים וכעורך דין צעיר וסוציאליסט הוא החל להגן על חסרי אמצעים בבתי המשפט של קובה.
כבר כסטודנט צעיר הוא היה מלא להט בהתנגדות לתפיסת השלטון בקובה ארצו על ידי פולחנסיו בטיסטה, שהדיח את הממשלה הנבחרת והפך לשליט המושחת של האי.
כעורך דין צעיר הגיש קסטרו תביעה משפטית נגד בטיסטה על התפיסה הבלתי-חוקית של השלטון אך נכשל בה. לאחר שמיצה את האפשרויות החוקיות פנה קסטרו לדרך המהפכה ולאחר נסיון כושל להתקיף בסיס צבאי של הצבא הוא ואחיו ראול נכלאו.
לאחר שזכו לחנינה כעבור שנתיים עקרו האחים קסטרו למקסיקו. שם הצטרף לקסטרו ואחיו ארנסטו "צ'ה" גווארה ובמאבק מהפכני תצליח הקבוצה, "קבוצת ה-26 ביולי", להשתלט על קובה.
קסטרו יהפוך למנהיג קובה, אך מי שנתפס כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה והנהיג שלטון דמוקרטי באי, התגלה תוך זמן מה כשליט קומוניסטי נוקשה ולמעשה כדיקטטור. הוא דיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
ארה"ב אף ניסתה להנהיג הפיכת נגד על ידי גולים קובניים ששלחה ל"מפרץ החזירים" בקובה. חיילי קסטרו הביסו אותם בקלות ומנהיג קובה השפיל את אמריקה.
קסטרו גם לא נשאר חייב וניסה לייצא את המהפכה לארצות אחרות באמריקה הלטינית. נסיונות אלה נכשלו, במיוחד לאחר מותו של צ'ה גווארה ב-1967, בעת שניסה להוביל את המחתרת למהפכה בבוליביה.
"משבר הטילים" בקובה כמעט והפך את העימות בין קובה לארצות הברית למלחמה גרעינית. הוא נוצר כשהנשיא האמריקאי קנדי גילה מנהיגות ועשה סגר על האי של קובה, בו הוצבו וכוונו אל אמריקה טילים גרעיניים של ברית המועצות.
ברגע האחרון ולאחר שהבין שקנדי נחוש, פינה מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב את הטילים מקובה, כשארה"ב, מצידה, התחייבה שלא לפעול יותר להפלת משטרו של קסטרו.
עם השנים נחלה כלכלת קובה כשלונות קשים. לשפל חסר תקדים היא הגיעה לאחר נפילת מסך הברזל והתפרקותה של הפטרונית העיקרית שלה, ברית המועצות.
בשנת 2008 העביר פידל קסטרו את הנהגת קובה לאחיו ושותפו למהפכה הקובנית, ראול קסטרו, שהיה לנשיא ובהדרגה החל לשפר את היחסים עם ארה"ב ונשיאה ברק אובמה.
הנה סיפורו של פידל קסטרו:
https://youtu.be/qQ24jmIHIUk
קסטרו מדבר על המהפכה שהנהיג להחלפת השלטון בקובה:
https://youtu.be/67ZWBl-66H8
סרטון שפרסם ה-BBC הבריטי לאחר מותו:
https://youtu.be/xYF2_aeTI10
תכנית חינוכית על קובה והמהפכה שהנהיג המהפכן קסטרו (עברית):
https://youtu.be/UpNoaKOTRko?long=yes
והתנאים בקובה שבה הוא שלט והפך אותה לקומוניסטית:
https://youtu.be/OH6z1uycUQs?long=yes
פידל קסטרו (Fidel Castro), שמת בגיל 90, היה מהפכן שפיקד על המהפכה הקובנית והנהיג את קובה מאז 1959 ועד לשנת 2006, בה פרש והשאיר את ההנהגה לאחיו ראול.
הוא נולד ב-1926 למשפחת איכרים ספרדיים שהיגרו לקובה. קסטרו עבד בילדותו במטעי קנה הסוכר של משפחתו. בגיל תיכון הוא עבר להוואנה, בירת קובה, זכה להשכלה תיכונית, וכשבגר הוא למד משפטים וכעורך דין צעיר וסוציאליסט הוא החל להגן על חסרי אמצעים בבתי המשפט של קובה.
כבר כסטודנט צעיר הוא היה מלא להט בהתנגדות לתפיסת השלטון בקובה ארצו על ידי פולחנסיו בטיסטה, שהדיח את הממשלה הנבחרת והפך לשליט המושחת של האי.
כעורך דין צעיר הגיש קסטרו תביעה משפטית נגד בטיסטה על התפיסה הבלתי-חוקית של השלטון אך נכשל בה. לאחר שמיצה את האפשרויות החוקיות פנה קסטרו לדרך המהפכה ולאחר נסיון כושל להתקיף בסיס צבאי של הצבא הוא ואחיו ראול נכלאו.
לאחר שזכו לחנינה כעבור שנתיים עקרו האחים קסטרו למקסיקו. שם הצטרף לקסטרו ואחיו ארנסטו "צ'ה" גווארה ובמאבק מהפכני תצליח הקבוצה, "קבוצת ה-26 ביולי", להשתלט על קובה.
קסטרו יהפוך למנהיג קובה, אך מי שנתפס כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה והנהיג שלטון דמוקרטי באי, התגלה תוך זמן מה כשליט קומוניסטי נוקשה ולמעשה כדיקטטור. הוא דיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
ארה"ב אף ניסתה להנהיג הפיכת נגד על ידי גולים קובניים ששלחה ל"מפרץ החזירים" בקובה. חיילי קסטרו הביסו אותם בקלות ומנהיג קובה השפיל את אמריקה.
קסטרו גם לא נשאר חייב וניסה לייצא את המהפכה לארצות אחרות באמריקה הלטינית. נסיונות אלה נכשלו, במיוחד לאחר מותו של צ'ה גווארה ב-1967, בעת שניסה להוביל את המחתרת למהפכה בבוליביה.
"משבר הטילים" בקובה כמעט והפך את העימות בין קובה לארצות הברית למלחמה גרעינית. הוא נוצר כשהנשיא האמריקאי קנדי גילה מנהיגות ועשה סגר על האי של קובה, בו הוצבו וכוונו אל אמריקה טילים גרעיניים של ברית המועצות.
ברגע האחרון ולאחר שהבין שקנדי נחוש, פינה מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב את הטילים מקובה, כשארה"ב, מצידה, התחייבה שלא לפעול יותר להפלת משטרו של קסטרו.
עם השנים נחלה כלכלת קובה כשלונות קשים. לשפל חסר תקדים היא הגיעה לאחר נפילת מסך הברזל והתפרקותה של הפטרונית העיקרית שלה, ברית המועצות.
בשנת 2008 העביר פידל קסטרו את הנהגת קובה לאחיו ושותפו למהפכה הקובנית, ראול קסטרו, שהיה לנשיא ובהדרגה החל לשפר את היחסים עם ארה"ב ונשיאה ברק אובמה.
הנה סיפורו של פידל קסטרו:
https://youtu.be/qQ24jmIHIUk
קסטרו מדבר על המהפכה שהנהיג להחלפת השלטון בקובה:
https://youtu.be/67ZWBl-66H8
סרטון שפרסם ה-BBC הבריטי לאחר מותו:
https://youtu.be/xYF2_aeTI10
תכנית חינוכית על קובה והמהפכה שהנהיג המהפכן קסטרו (עברית):
https://youtu.be/UpNoaKOTRko?long=yes
והתנאים בקובה שבה הוא שלט והפך אותה לקומוניסטית:
https://youtu.be/OH6z1uycUQs?long=yes
מי היה המהפכן הלטיני צ'ה גווארה?
אם החיילים הבוליביאנים היו יודעים איזו אגדה הם הורגים באותו בוקר שבו תפסו את המהפכן צ'ה גווארה, יתכן שהיו מהססים ואף מוותרים על הרעיון.
ד"ר ארנסטו גווארה היה רופא צעיר ממשפחה עשירה בארגנטינה. לאחר שערך מסע במדינות דרום אמריקה וראה את העוני והניצול, הוא הפך לסוציאליסט המאמין בשוויון.
כשהכיר את פידל קסטרו מקובה, שתכנן למרוד בשלטון המושחת של קובה, הצטרף אליו גווארה בתור רופא ללוחמים, אך אחרי שמרבית חבריהם נהרגו הוא הפך ללוחם אמיץ, ליד ימינו של קסטרו ולמהפכן מתוחכם.
את הכינוי "צ'ה" (חבר) הוא קיבל מחבריו והוא הפך לסימן ההיכר שלו. בתוך זמן קצר הוא היה לגיבור נערץ ואהוב על המורדים ומוחו המבריק הביא להצלחות רבות בשדה הקרב.
במהפכה כמעט חסרת-סיכוי שהסתיימה בנצחון של מעטים על רבים, הצליחו המהפכנים להשתלט על קובה והחילו בה שלטון "למען העם".
בתור מנהיג קובני וגיבור המהפכה היה לצ'ה גווארה הכל בקובה. הוא הפך לשר ולאחד האנשים החזקים במדינה הסוציאליסטית, הלאים את הרכוש של עשירי ומושחתים קובה וחילק אותו לאיכרים ולעובדים. הוא הבטיח השכלה לכל הקובנים.
אבל שלטון קאסטרו היה שלטון רודני ונוקשה. מעמדו היה מובטח כשר התעשייה, אך צ'ה שאף להמשיך את המהפכה ועודד את ברית המועצות לתקוף את אמריקה מהאי קובה, מהלך שנכשל ויצר מתח.
כך יצא שלאחר שנים ספורות בתור שר ופוליטיקאי בקובה הוא עזב את קובה והצטרף לכוחות המורדים במדינות נוספות. בתחילה הנהיג מרד בקונגו ואז יצא לבוליביה, שם לימד את המורדים בשלטון המושחת ומשרת הקפיטליזם להילחם.
במהלך הנסיונות לארגן את ההפיכה בבוליביה, הוא נלחם בראש כוחות המורדים בצבא המקומי, אך נשבה על ידי הצבא והוצא להורג.
בהמשך שנות ה-60 הפך ארנסטו לגיבורם של שוחרי החופש והשלום בארצות הברית ואירופה. על אף שהוא עצמו היה איש מלחמה ומהפכן נוקשה, ראו בו רבים לוחם חירות וגיבור עממי.
באופן מוזר הוא הפך לגיבורם של צעירים רבים שגדלו באותם בתים עשירים ומפונקים שמהם ברח הוא עצמו ושבהם ראה את הקפיטליזם שכה תיעב.
לאחר מותו הפכו שמו ודמותו של צ'ה גווארה לאגדה בכל העולם ולסמל של אומץ, צדק ומהפכה. גם יופיו וחוכמתו תרמו להערצה העצומה שרוחשים לו צעירים בכל העולם, עד היום. דמותו הפכה לאייקון שמסמל בעיני רבים שינוי ואנטי ממסד. פניו שמופיעים על חולצות טריקו בכל העולם מסמלים בעיני רבים את דמות המורד הצעיר והנחוש בממסד.
ועדיין, דמותו נשארה שנויה במחלוקת. רבים רואים בו סמל לאדם שהאמין בשוויון והיה מוכן להילחם בעבורו עד מוות. מנגד, רבים אחרים רואים בו לוחם אכזרי ואימתני שלא היו רוצים לעמוד מולו בשדה הקרב או להיות נתונים לחסדיו אחרי התבוסה.
הנה ההיסטוריה המורכבת של מעשיו של ארנסטו גווארה (מתורגם):
https://youtu.be/tjrvKA4w9-Y
ארנסטו גווארה נואם באו"ם:
https://youtu.be/bufHojkoGtw
על משמעותו ההיסטורית:
https://youtu.be/Q7_kHRytn3k
ראיון שנערך באירלנד ב-1964 עם צ'ה גווארה:
http://youtu.be/vBYUOOEHbJw
תמונות של צ'ה גווארה וברקע שיר שהוקדש לו:
http://youtu.be/dPmb1U07kIc
דיוקנו העשוי פקקים בהפגנות המחאה החברתית בשנת 2011:
http://youtu.be/PcnLvTAMBHU
שיר על הקומנדנטה צ'ה גווארה:
https://youtu.be/-agiAnRYrrU
ותכנית עליו בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/q7xGlWu8C9M?long=yes
אם החיילים הבוליביאנים היו יודעים איזו אגדה הם הורגים באותו בוקר שבו תפסו את המהפכן צ'ה גווארה, יתכן שהיו מהססים ואף מוותרים על הרעיון.
ד"ר ארנסטו גווארה היה רופא צעיר ממשפחה עשירה בארגנטינה. לאחר שערך מסע במדינות דרום אמריקה וראה את העוני והניצול, הוא הפך לסוציאליסט המאמין בשוויון.
כשהכיר את פידל קסטרו מקובה, שתכנן למרוד בשלטון המושחת של קובה, הצטרף אליו גווארה בתור רופא ללוחמים, אך אחרי שמרבית חבריהם נהרגו הוא הפך ללוחם אמיץ, ליד ימינו של קסטרו ולמהפכן מתוחכם.
את הכינוי "צ'ה" (חבר) הוא קיבל מחבריו והוא הפך לסימן ההיכר שלו. בתוך זמן קצר הוא היה לגיבור נערץ ואהוב על המורדים ומוחו המבריק הביא להצלחות רבות בשדה הקרב.
במהפכה כמעט חסרת-סיכוי שהסתיימה בנצחון של מעטים על רבים, הצליחו המהפכנים להשתלט על קובה והחילו בה שלטון "למען העם".
בתור מנהיג קובני וגיבור המהפכה היה לצ'ה גווארה הכל בקובה. הוא הפך לשר ולאחד האנשים החזקים במדינה הסוציאליסטית, הלאים את הרכוש של עשירי ומושחתים קובה וחילק אותו לאיכרים ולעובדים. הוא הבטיח השכלה לכל הקובנים.
אבל שלטון קאסטרו היה שלטון רודני ונוקשה. מעמדו היה מובטח כשר התעשייה, אך צ'ה שאף להמשיך את המהפכה ועודד את ברית המועצות לתקוף את אמריקה מהאי קובה, מהלך שנכשל ויצר מתח.
כך יצא שלאחר שנים ספורות בתור שר ופוליטיקאי בקובה הוא עזב את קובה והצטרף לכוחות המורדים במדינות נוספות. בתחילה הנהיג מרד בקונגו ואז יצא לבוליביה, שם לימד את המורדים בשלטון המושחת ומשרת הקפיטליזם להילחם.
במהלך הנסיונות לארגן את ההפיכה בבוליביה, הוא נלחם בראש כוחות המורדים בצבא המקומי, אך נשבה על ידי הצבא והוצא להורג.
בהמשך שנות ה-60 הפך ארנסטו לגיבורם של שוחרי החופש והשלום בארצות הברית ואירופה. על אף שהוא עצמו היה איש מלחמה ומהפכן נוקשה, ראו בו רבים לוחם חירות וגיבור עממי.
באופן מוזר הוא הפך לגיבורם של צעירים רבים שגדלו באותם בתים עשירים ומפונקים שמהם ברח הוא עצמו ושבהם ראה את הקפיטליזם שכה תיעב.
לאחר מותו הפכו שמו ודמותו של צ'ה גווארה לאגדה בכל העולם ולסמל של אומץ, צדק ומהפכה. גם יופיו וחוכמתו תרמו להערצה העצומה שרוחשים לו צעירים בכל העולם, עד היום. דמותו הפכה לאייקון שמסמל בעיני רבים שינוי ואנטי ממסד. פניו שמופיעים על חולצות טריקו בכל העולם מסמלים בעיני רבים את דמות המורד הצעיר והנחוש בממסד.
ועדיין, דמותו נשארה שנויה במחלוקת. רבים רואים בו סמל לאדם שהאמין בשוויון והיה מוכן להילחם בעבורו עד מוות. מנגד, רבים אחרים רואים בו לוחם אכזרי ואימתני שלא היו רוצים לעמוד מולו בשדה הקרב או להיות נתונים לחסדיו אחרי התבוסה.
הנה ההיסטוריה המורכבת של מעשיו של ארנסטו גווארה (מתורגם):
https://youtu.be/tjrvKA4w9-Y
ארנסטו גווארה נואם באו"ם:
https://youtu.be/bufHojkoGtw
על משמעותו ההיסטורית:
https://youtu.be/Q7_kHRytn3k
ראיון שנערך באירלנד ב-1964 עם צ'ה גווארה:
http://youtu.be/vBYUOOEHbJw
תמונות של צ'ה גווארה וברקע שיר שהוקדש לו:
http://youtu.be/dPmb1U07kIc
דיוקנו העשוי פקקים בהפגנות המחאה החברתית בשנת 2011:
http://youtu.be/PcnLvTAMBHU
שיר על הקומנדנטה צ'ה גווארה:
https://youtu.be/-agiAnRYrrU
ותכנית עליו בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/q7xGlWu8C9M?long=yes
