מי היה מרדכי אנילביץ'?
השנה היא 1943 בבירת פולין ורשה, הכבושה בידי הגרמנים. במהלך השנים האחרונות דחסו הנאצים מעל 400 אלף יהודים אל הגטו הזעיר והצפוף. אחד מהם הוא מרדכי אנילביץ' (Mordechai Anielewicz) בן ה-23.
מרדכי הצעיר נטל חלק בתנועת ההתנגדות היהודית לנאצים, מאז שהנאצים פלשו לפולין ומקימים את גטו ורשה, ב-1939. כבוגר תנועת הנוער הסוציאליסטית של השומר הצעיר, הוא משכיל לאחד מספר קבוצות מחתרת שונות לכוח חזק אחד, שזוכה לשם "ארגון יהודי לוחם" (ZOB) או בקיצור אי"ל. מטרת הארגון היא להתנגד לנאצים.
די מהר הופך אנילביץ', המפקד על אחת מיחידות הארגון המאוחד, למנהיגו ומפקדו של כל הארגון. תכונותיו הבולטות הן מנהיגות, אומץ הלב והנחישות, אך לא פחות - ההשראה שהוא נותן לחבריו, להילחם על חירותם וכבודם.
ב-1943 מרדכי אנילביץ' מבין שימי הגטו ספורים. היהודים נשלחים בהמוניהם על רכבות ליעד לא ידוע ולו ולחבריו מוגנב המסר והמידע על ההשמדה ו"הפתרון הסופי" של הנאצים. הם מבינים שכוונת היטלר היא לחסל את יהודי אירופה. מכאן ואילך ימלא המפקד הצעיר תפקיד מרכזי בארגון ובהובלה של ההתנגדות המזוינת נגד הנאצים בגטו ורשה.
באפריל 1943 הוא מוציא את פקודת ההתקוממות בגטו. הוא מנהיג את ההתנגדות באומץ ובתבונה, עומד בראש מאות לוחמים אזרחים צעירים וחסרי ניסיון קרבי.
הם אינם מאומנים - אך הם חדורי אמונה ביכולתם לפגוע בחיילים הגרמנים ולעצור את הרעה. מצוידים בקומץ קטן של רובים וכמה עשרות אקדחים שהוברחו לגטו, מעט פצצות וכלי נשק מאולתרים, תוקפים מורדי הגטו את החיילים הנאצים הראשונים שנכנסו אליו.
במשך כמעט חודש מצליחים המורדים הצעירים והלא מנוסים, לעצור את כוחות הצבא הגרמני, אחד הצבאות החזקים בעולם אז, שבהדרגה מזרים כוחות גדולים יותר ויותר ומצוידים היטב.
מורדי הגטו מנהלים לוחמת גרילה עירונית. בראש לוחמיו, הופכים אנילביץ' והמפקדים האחרים את רחובות הגטו הצפופים ואת הבניינים המופצצים למבוך של התנגדות מפתיעה.
הצבא הגרמני מתקשה למחוק את המרד. לאורך כל הלוחמה, מפתיעים אנילביץ' וחבריו במארבי פתע ובהתקפות צלפים, כנגד אחד הכוחות הצבאיים המפחידים בהיסטוריה. יותר ויותר חיילים גרמנים מוכנסים לגטו להילחם בהם.
למרות שהם חברי ניסיון קרבי של ממש ועל אף שהנשק שבידיהם מגוחך, במיוחד אל מול הטנקים שהוכנסו לגטו וכמויות החיילים והנשק שלחמו בהם, מצליחים לוחמיו של מרדכי אנילביץ' לעצור את ההתקפה הנאצית.
זו אמנם עצירה זמנית, אך מצוידת בחוצפה ונחישות נדירים. חבריו של אנילביץ' נלחמים בעוז והמרד שלהם קונה זמן ובעיקר מראה לעולם שהיהודים לא ייכנעו יותר לאכזריות הנאצית, ללא קרב.
בימים האחרונים של המרד, כשהטנקים משמידים כל מבנה שבו מתבצרים המורדים ועוברים להחרבת כל הגטו כולו, כשחיילים גרמנים שורפים, באמצעות להביורים, בניינים שלמים על יושביהם, מגיעים המורדים לרגעיהם האחרונים.
מרדכי אנילביץ' מבוצר עם חבריו האחרונים, במרתף שמהווה את הבונקר של המפקדה המאולתרת שלהם. ממטה ה-ZOB הוא מכוון את הלוחמים הנותרים ומתקשר עם אחרוני המפקדים שפועלים בגטו. התפוררות הגנת הגטו ברורה לו אך הוא יודע שהם עשו ככל יכולתם ולא עמדו מנגד, לא הובלו כצאן לטבח.
ב-8 במאי, הולכים הכוחות הנאצים האדירים שהוזרמו לגטו וסוגרים על הבונקר של מפקדת אי"ל, בונקר הפיקוד של המורדים. אנילביץ' והלוחמים שאיתו נשבעים שלא להיכנע לנאצים ולא לתת להם להרוג אותם. רגע לפני שיובסו, הם נוטלים את חייהם בידיהם.
מה שנותר מהמורדים הלוחמים בפיקודו של מרדכי אנילביץ' הוא הכבוד. הם לא ברחו ונלחמו עד מוות, גילו תעוזה נדירה, התנגדות ותקווה והובילו את המרד האזרחי העירוני הראשון, כנגד הנאצים.
מרד גטו ורשה היה לסמל של התנגדות ותקווה, אות כבוד לגבורה יהודית נדירה ואנושית, במהלך אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה האנושית.
אנילביץ' הצעיר והכריזמתי השכיל להוביל את המרד ולמות עם חבריו, מות גיבורים כמו במצדה ובגמלא העתיקות, כשהוא נותן השראה לדורות של צעירים ומבוגרים:
השנה היא 1943 בבירת פולין ורשה, הכבושה בידי הגרמנים. במהלך השנים האחרונות דחסו הנאצים מעל 400 אלף יהודים אל הגטו הזעיר והצפוף. אחד מהם הוא מרדכי אנילביץ' (Mordechai Anielewicz) בן ה-23.
מרדכי הצעיר נטל חלק בתנועת ההתנגדות היהודית לנאצים, מאז שהנאצים פלשו לפולין ומקימים את גטו ורשה, ב-1939. כבוגר תנועת הנוער הסוציאליסטית של השומר הצעיר, הוא משכיל לאחד מספר קבוצות מחתרת שונות לכוח חזק אחד, שזוכה לשם "ארגון יהודי לוחם" (ZOB) או בקיצור אי"ל. מטרת הארגון היא להתנגד לנאצים.
די מהר הופך אנילביץ', המפקד על אחת מיחידות הארגון המאוחד, למנהיגו ומפקדו של כל הארגון. תכונותיו הבולטות הן מנהיגות, אומץ הלב והנחישות, אך לא פחות - ההשראה שהוא נותן לחבריו, להילחם על חירותם וכבודם.
ב-1943 מרדכי אנילביץ' מבין שימי הגטו ספורים. היהודים נשלחים בהמוניהם על רכבות ליעד לא ידוע ולו ולחבריו מוגנב המסר והמידע על ההשמדה ו"הפתרון הסופי" של הנאצים. הם מבינים שכוונת היטלר היא לחסל את יהודי אירופה. מכאן ואילך ימלא המפקד הצעיר תפקיד מרכזי בארגון ובהובלה של ההתנגדות המזוינת נגד הנאצים בגטו ורשה.
באפריל 1943 הוא מוציא את פקודת ההתקוממות בגטו. הוא מנהיג את ההתנגדות באומץ ובתבונה, עומד בראש מאות לוחמים אזרחים צעירים וחסרי ניסיון קרבי.
הם אינם מאומנים - אך הם חדורי אמונה ביכולתם לפגוע בחיילים הגרמנים ולעצור את הרעה. מצוידים בקומץ קטן של רובים וכמה עשרות אקדחים שהוברחו לגטו, מעט פצצות וכלי נשק מאולתרים, תוקפים מורדי הגטו את החיילים הנאצים הראשונים שנכנסו אליו.
במשך כמעט חודש מצליחים המורדים הצעירים והלא מנוסים, לעצור את כוחות הצבא הגרמני, אחד הצבאות החזקים בעולם אז, שבהדרגה מזרים כוחות גדולים יותר ויותר ומצוידים היטב.
מורדי הגטו מנהלים לוחמת גרילה עירונית. בראש לוחמיו, הופכים אנילביץ' והמפקדים האחרים את רחובות הגטו הצפופים ואת הבניינים המופצצים למבוך של התנגדות מפתיעה.
הצבא הגרמני מתקשה למחוק את המרד. לאורך כל הלוחמה, מפתיעים אנילביץ' וחבריו במארבי פתע ובהתקפות צלפים, כנגד אחד הכוחות הצבאיים המפחידים בהיסטוריה. יותר ויותר חיילים גרמנים מוכנסים לגטו להילחם בהם.
למרות שהם חברי ניסיון קרבי של ממש ועל אף שהנשק שבידיהם מגוחך, במיוחד אל מול הטנקים שהוכנסו לגטו וכמויות החיילים והנשק שלחמו בהם, מצליחים לוחמיו של מרדכי אנילביץ' לעצור את ההתקפה הנאצית.
זו אמנם עצירה זמנית, אך מצוידת בחוצפה ונחישות נדירים. חבריו של אנילביץ' נלחמים בעוז והמרד שלהם קונה זמן ובעיקר מראה לעולם שהיהודים לא ייכנעו יותר לאכזריות הנאצית, ללא קרב.
בימים האחרונים של המרד, כשהטנקים משמידים כל מבנה שבו מתבצרים המורדים ועוברים להחרבת כל הגטו כולו, כשחיילים גרמנים שורפים, באמצעות להביורים, בניינים שלמים על יושביהם, מגיעים המורדים לרגעיהם האחרונים.
מרדכי אנילביץ' מבוצר עם חבריו האחרונים, במרתף שמהווה את הבונקר של המפקדה המאולתרת שלהם. ממטה ה-ZOB הוא מכוון את הלוחמים הנותרים ומתקשר עם אחרוני המפקדים שפועלים בגטו. התפוררות הגנת הגטו ברורה לו אך הוא יודע שהם עשו ככל יכולתם ולא עמדו מנגד, לא הובלו כצאן לטבח.
ב-8 במאי, הולכים הכוחות הנאצים האדירים שהוזרמו לגטו וסוגרים על הבונקר של מפקדת אי"ל, בונקר הפיקוד של המורדים. אנילביץ' והלוחמים שאיתו נשבעים שלא להיכנע לנאצים ולא לתת להם להרוג אותם. רגע לפני שיובסו, הם נוטלים את חייהם בידיהם.
מה שנותר מהמורדים הלוחמים בפיקודו של מרדכי אנילביץ' הוא הכבוד. הם לא ברחו ונלחמו עד מוות, גילו תעוזה נדירה, התנגדות ותקווה והובילו את המרד האזרחי העירוני הראשון, כנגד הנאצים.
מרד גטו ורשה היה לסמל של התנגדות ותקווה, אות כבוד לגבורה יהודית נדירה ואנושית, במהלך אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה האנושית.
אנילביץ' הצעיר והכריזמתי השכיל להוביל את המרד ולמות עם חבריו, מות גיבורים כמו במצדה ובגמלא העתיקות, כשהוא נותן השראה לדורות של צעירים ומבוגרים:
אל מול הרעה, לעולם אל תעמדו מנגד!
