שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך בנוי נושא ווריאציות במוסיקה?
רבים נוטים לכלול נושא ווריאציות (Theme and variations) כצורה מוסיקלית, המאפיינת יצירות המבוססות על נושא אחד, החוזר פעמים רבות, כשבכל פעם יש בו שינוי (בלועזית: וריאציה) אחר. למען הדיוק, הווריאציה היא יותר דרך לטיפול בנושא מוסיקלי מאשר צורה מוסיקלית של ממש, אבל כדי לזכור אותה אין בעיה שתזכרו כך.
בכל מקרה, וריאציות שונות יכולות להיות ליצירה שכזו. ביניהן יהיו אלמנטים כמו שינוי סולם, שינוי מקצב, שינויים הרמוניים, קישוט כלשהו של המנגינה וכדומה. כדי שהזיהוי של הנושא יישמר, בכל וריאציה שומרים המלחינים על אחד מהיסודות של המנגינה המקורית לפחות.
במהלך הדורות יצרו מלחינים רבים וריאציות על נושאים מוסיקליים שכתבו מלחינים אחרים. בין המפורסמים שביניהם היו באך, היידן, מוצרט, בטהובן, ברהמס, רחמנינוב ועוד.
דוגמאות? - אין בעיה...
באך למשל, כתב את "וריאציות גולדברג" המפורסמות שלו, עבור תלמידו גולדברג, שהיה נגן צ'מבלו. בטהובן הפציץ בכישרונו את "וריאציות דיאבלי" הנפלאות והמלחין הבריטי אלגר יצר את "וריאציות אניגמה", הווריאציות החידתיות של המאה ה-20.
הנה נושא ווריאציות מומחשים על יצירה של היידן:
https://youtu.be/C0DZARmcRso
וריאציות לגיטרה על לחן מוכר בסגנונות מוסיקליים היסטוריים:
https://youtu.be/aT-NB8uzsGQ
ה"אריה די קאפו" המפורסמת מתוך "וריאציות גולדברג" של יוהן סבסטיאן באך:
https://youtu.be/eZCSOdi19jQ
גלן גולד מבצע את "וריאציות דיאבלי" של בטהובן, שרבים רואים כיצירה התובענית והמורכבת ביותר שנכתבה אי-פעם לפסנתר:
https://youtu.be/UoWXRlw9vBA
רחמנינוב - וריאציות על נושא של פגניני אופוס 43:
https://youtu.be/ppJ5uITLECE
ברנבוים מנצח על הווריאציה ה-9 והנהדרת "נמרוד" מתוך "וריאציות אניגמה" של אלגר אופוס 36, שהתבססו על נושא שמקורו אינו ידוע:
https://youtu.be/sUgoBb8m1eE
מהי דינמיקה במוסיקה?
דינמיקה (Dynamics) במוסיקה היא מכלול הסימנים המוסיקליים שנועדו לקבוע את עוצמת הצלילים המנוגנים. הדינמיקה מהווה, למעשה, אוסף של הוראות לגבי חוזקו של הצליל ואופן הנגינה שלו.
הנגן, מבצע המוסיקה, מקבל מסימני הדינמיקה את ההנחיות לגבי הדרך לנגן את המוסיקה.
הנה סימני הדינמיקה במוסיקה:
פיאניסימו (Pianissimo) - יש לנגן בשקט המרבי.
פיאנו (Piano) - יש לנגן חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט.
מצו-פיאנו (Mezzo Piano) - יש לנגן חזק יותר מפיאנו, בצורה בינונית שקטה.
מצו-פורטה (Mezzo Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פיאנו, בצורה בינונית חזקה.
פורטה (Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פורטה, בצורה חזקה.
פורטיסימו (Fortissimo) - יש לנגן חזק יותר מפורטה, בצורה חזקה ביותר.
קרשנדו (Crescendo) - מסמן הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. הסימן הוא של מעין מזלג הנפתח משמאל לימין. היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc.
דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo) - יש לנגן תוך החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות:.dim או.decresc.
ספורצנדו (Sforzando) - יש לנגן את התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי.
בנוסף, יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:
פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או
פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו.
פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו.
פורטה פיאנו (Forte Piano) - יש לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה.
הנה הסבר של הדינמיקה במוסיקה:
https://youtu.be/YQ7zA2_um8s
בתיאוריה המוסיקלית אפשר ללמד את זה כך:
https://youtu.be/N2_ocC2A-Ko
וסרט לימודי על הדינמיקה של הצליל:
https://youtu.be/Faq7pvzTnmk?long=yes
מהם קצב, משקל, טמפו וביט?
קֶצֶב (Rhythm) הוא מושג שמתאר דברים החוזרים שוב ושוב, במרווחי זמן קבועים או משתנים.
במוסיקה מקיף הקצב את כל יחסי הזמן במוזיקה. מרכיבים מוסיקליים שונים נכללים בו, כמו:
#המִשְׁקָל
ארגון הפעמות בתיבה המוסיקלית. המשקל גם קשור להדגשות או הדגשים בביצוע של המוסיקה.
#המִקְצָב
היחסים שבין אורך, או משך הצלילים שבמנגינה.
#המִפְעָם או הביט
מהירות המנגינה, המכונה בשפת המוסיקה "טמפו" או ביט (Beat). לרוב ניתן להתרגל לנגן במהירות זו בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום". הוא נותן את הפעימות לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה, במיוחד בשלב התרגול, או בהקלטה, בה חשוב לא פעם לשמור על ביט קבוע - על מנת שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד.
#קצב בתחומים אחרים
ואם הקצב במוסיקה הוא אחד המרכיבים החשובים והבסיסיים ביותר, רבים לא יודעים שהוא נוגע גם בתחומים אחרים. כך מהווה הקצב מרכיב משמעותי בתחומים כמו ריקוד, פסיכולוגיה, רפואה, מתמטיקה, פיסיקה, ואפילו בפילוסופיה.
הקצב הוא גם חלק מהותי בכל אחד ואחת מאיתנו, וכדי להיווכח בכך פשוט הקשיבו לקצב פעימות הלב שלכם - בעת מנוחה ובמצב בריאותי תקין הלב פועם בקצב של בין 60 ל-100 פעימות בדקה.
הנה הסבר של הקצב והמקצב:
https://youtu.be/9DjoipqbkC8
הקצב כמרכיב בסיסי במוסיקה:
http://youtu.be/c_jEkNiYFNc
רישום הקצב בתווים:
https://youtu.be/LVOjKCztqTs
הדגמת הקצב והמרכיבים המוסיקליים שלו:
http://youtu.be/GuAZQYjaRng
כמה דוגמאות לתפקידו של הקצב בתחומים אחרים בחיים (מתורגם):
http://youtu.be/2UphAzryVpY
שיר על קצב וריקוד:
http://youtu.be/WMPM1q_Uyxc
ונגן באס שמחליט להראות איך הוא מנגן בגיטרה באס ללא מיתרים:
https://youtu.be/ulxoIly3jt4
מהו מרווח השטן שאסרו פעם בהלחנה?
מרווח הטריטון (Tritone, שלושה טונים) הוא מרווח מוסיקלי בן שלושה טונים, שבמשך מאות שנים ראו בו מרווח איום, שמזמין צרות למי שמשתמש בו. בניגוד למרווחים מוסיקליים אחרים, הצליל שלו הוא מעט משונה ונותן תחושה לא יציבה באוזנו של המאזין.
זו הסיבה שלקראת סוף ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס נחשב הטריטון ל"מרווח השטן". כינו אותו אז בלטינית "השטן במוזיקה" (diabolus in musica). ואכן, ההתייחסות אליו כאל מרווח שטני גרמה לכך שאסרו על הלחנה שכוללת מנגינות עם המרווח הזה, של טריטון המנוגן בין שני תווים שבאים אחד אחרי השני.
מבחינת מוסיקלית, הטריטון הוא מרווח דיסוננטי. כלומר הוא כזה שנתפש כצורם ו"בלתי יציב". כמו כל מרווח דיסוננטי לא ניתן לסיים בו משפט מוסיקלי ואחריו תמיד יבוא המשך, או "פתרון מוסיקלי".
להמונים הנבערים של עידן החושך של ימי הביניים היה קל למכור את הטריטון כשטני. הפחד והבורות התערבבו עם תחושת האי-נוחות שגרם המרווח למאזין וגרמו לו להאמין שהמרווח הזה מטופל אישית על ידי השטן.
את שמו קיבל מרווח השטן מטריטון, שליח המצולות במיתולוגיה היוונית. על פי המיתולוגיה הוא היה בנו של פוסידון, אל הימים והאוקיינוסים. אגב, טריטון המיתולוגי הזה היה בחלקו העליון אדם, בעוד פלג גופו התחתון היה של דג.. משונה ממש כמו המרווח שקיבל את שמו, לא?
הנה המחשה תיאטרלית של הטריטון וההתנגדות הדתית והתרבותית אליו בימי הביניים:
https://youtu.be/9hUfI0uQbS0
המשמעות המתמטית של מרווח הטריטון:
http://youtu.be/oDweyxD2FtA
"עיר הלוונדר" ממשחק הפוקימון, קטע שבו שימש המרווח ליצירת המוסיקה הכי מרגיזה בתולדות משחקי הוידאו:
http://youtu.be/de3cONeaR_8
ומצגת וידאו נהדרת על טריטון בתיאוריה של המוזיקה:
https://youtu.be/JJIO-Jr0E8o
מי המציא את התווים?
לעיתים מייחסים בטעות את החמשה לנזיר הנוצרי שהיה גם מורה למוסיקה, גווידו ד'ארצו (גווידו מהעיר האיטלקית ארצו). אבל זוהי טעות. גווידו הוא אמנם מי שנתן שמות לתווים במאה ה-11. השמות ניתנו על פי מילות שיר התפילה "המנון ליוחנן המטביל". כל שורה בשיר החלה בהברה אחרת, שנלקחה בתור שם הצליל שבו היא החלה. הצלילים בהמנון הזה היו בסדר עולה, על פי הסדר בסולם. וכך היו ההברות הראשונות בשוות השיר לשמות הצלילים בסולם: אוּט, רֶה, מִי וכן הלאה. שם הצליל אוּט הוחלף בהמשך ל-do מהמילה Domine (אלוהים) - הוא הצליל דו.
גווידו, אגב, גם המציא עוד שיטה מבריקה להוראת שירה. היא זכתה לכינוי "היד הגווידויאנית", שבעזרתה לימד ואימן את תלמידיו לשיר תווים. המורה הרים את כף ידו ובאצבעו נהג להצביע על מקומות שונים בכף היד וכך סימל לתלמידים תווים שונים לשירה, ללא צורך ברישום של המנגינה.
תווים הם סדרת סימנים וסמלים ושיטה שבעזרתה יחלו עם הזמן לרשום את צלילי המוסיקה. רישום התווים, בדרך אל החמשה המוסיקלית, הלך והתפתח בהדרגה, כשנדרשה שיטה טובה יותר משינון והעברה בעל-פה של מנגינות. אז גווידו אמנם נתן לתווים את שמם, אבל בהתפתחות חמשת התווים, אותה שורה בת 5 קווים שעליה כותבים את התווים המוסיקליים, שם היה גווידו רק אחד התורמים לפיתוח שיטת הרישום המוכרת לנו.
בימי הביניים המוקדמים, במשך מאות שנים, נהגו לרשום את המנגינות בכנסייה באמצעות נוימות. הנוימות, בדומה לטעמי המקרא היהודיים, היו סימנים קבועים שהופיעו מעל הברות ומילים בשיר. כל נוימה סימנה כיצד לשיר את ההברה או המילה שמתחתיה. במאה ה-10 החלו לרשום את הנוימות בגבהים שונים מעל למילים, כשהגובה סימן את הגובה המשתנה שבו יש לשיר את הנוימה. במאה ה-11 הוסיפו שני קווים מאוזנים שעל גבם רשמו את הנוימות. קווים אלה הורו את הגובה המוחלט של הצלילים, לרוב ביחס לצלילים דו ופה.
גווידו ד'ארצו תרם צבעים לשני הקווים הללו. את הקו של הצליל דו הוא ייצג בצבע צהוב, בעוד הקו של הצליל פה נצבע באדום. הקווים הנוספים של שורת התווים התווספו אחריו ורק כשהנוימות פינו את מקומן לרישום תווים מדויקים, תו אחד לצליל אחד. בתחילה התרחבה השורה ל-4 קווים ובהמשך תולדות המוסיקה נוסף קו חמישי והחמשה התקבעה על 5 קווים ובצורה שאותה אנו מכירים היום.
הנה סיפור חייו ופועלו של ממציא התווים גווידו ד'ארצו:
https://youtu.be/l-JMX7tVqog
התפתחות כתב התווים ותרומתו של גווידו ד'ארצו לתהליך:
http://youtu.be/LxkstaYPztM
ספר שמספר על המצאותיו המוסיקליות של גידו ד'ארצו:
http://youtu.be/XBPVpJOFO-s
היד של גווידו ד'ארצו יכולה לסמן גם היום למקהלה כיצד ומה לשיר:
http://youtu.be/MmR716ZTqL8
כך משתמשים ביד הגווידואית:
https://youtu.be/eBq-S_QdU2U
ובחיוך - כשהאמריקאים החלו לקרוא לתווים על שם אותיות ה-ABC, הם לא שיערו שיקרה להם האסון של יניביזם (עברית):
https://youtu.be/4LPeRNLW13c
מה זה דואט?
דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.
הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:
https://youtu.be/L6qIrZFAp6Y
דואט גיטרות:
https://youtu.be/PT9hvyDvKHA
דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דיידו וכוכב ההיפ הופ אמינם:
https://youtu.be/8WqSOXpacjE
ודואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:
https://youtu.be/v35YhhzCrYk
ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:
https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes
איך האילתור תורם למוסיקת הג'אז?
אילתור (Improvisation) הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בנגינת ג'אז. כשנגן מאלתר מוסיקה, הוא ממציא אותה בזמן הנגינה, ללא הכנה מוקדמת או הלחנה מראש - באופן ספונטני. האילתור המוסיקלי מושפע ממצב רוחו, מהאווירה מסביבו ברגע הנגינה, מהחיבור שלו לנגנים האחרים שבהרכב וכדומה.
בסגנונות הראשונים של הג'אז, כמו הדיקסילנד, הביג בנד והסווינג, התבסס האלתור על המנגינה. בהמשך ההיסטוריה של הג'אז, בסגנון הביבופ, השתנה גם האלתור באופן מהותי. בביבופ החלו האילתורים להתבסס ברובם על ההרמוניה, כלומר על האקורדים המורכבים של הביבופ, אלו שמלווים את המלודיה, אך מנגינת הקטעים.
האילתור בג'אז הוא מרכזי ומסימני ההיכר של הסגנון. מלבד מוסיקה עממית של ארצות וחברות שונות בעולם, אין כמעט סגנון מוסיקלי שהאילתור הוא כל כך מרכזי בו, כמו במוסיקת הג'אז, במיוחד לא במוסיקה אמנותית.
במוסיקה הקלאסית, למשל, נהג לאלתר הסולן שניגן עם התזמורת בקונצ'רטו, בסוף הפרק הראשון של היצירות הללו. כיום הנוהג הזה כמעט ולא קיים. במקומו נוהגים לבצע ביצירות אלה של הקונצ'רטו את אילתורי העבר של גדולי הכנרים, אילתורים שנרשמו בתווים ונשמרו "לטובת הדורות הבאים"...
הנה מוסיקאי ג'אז מדגים אילתורי ג'אז:
https://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=9m13s&end=11m17s
הדגמה של אימפרוביזציה, אילתור בפסנתר:
https://youtu.be/XwZqmVaAaRg
אילתור קולי של אמן הג'אז בובי מקפרין:
https://youtu.be/8eH8jS0DyO0
פסנתרן הג'אז הצרפתי פסקל ווינץ מדגים אילתור ג'אז נהדר:
https://youtu.be/QBzHqW4V3lA
והרצאת טד על האילתור:
https://youtu.be/9z689tFlH0g?long=yes
מהי סינקופה?
סינקופה (Syncope) היא הדגשה שאינה צפויה במוסיקה, או החלשה של מקום שצפוי שיהיה מודגש.
הסינקופה היא אחד המרכיבים החשובים במוסיקת הג'אז ובסגנון הרגטיים, שממנו היא הגיעה אל הג'אז. אי-אפשר כמעט להעלות על הדעת קטע ג'אז שלא משולבות בו סינקופות. הסינקופה כל כך משמעותית בסגנון זה שהנגנים והזמרים מבצעים אותה גם כשהיא אינה מצוינת בתווים באופן מפורש. מקצבים עתירי סינקופות הם חלק מהגרוב של הג'אז.
אך הסינקופות מופיעות לא פעם גם במוסיקה עממית, במוסיקת רוק ובמוסיקה קלאסית. ככלל, הסינקופה היא אחת ה"תרומות" של השחורים לג'אז, שכן הם הביאו את הקצב האפריקאי לאמריקה וההטעמות וההדגשות שלו היו שונות מאלה של המוסיקה המערבית.
ישנן כמה סינקופות אופייניות:
הדגשה בפעמות חלשות - חיזוק פעמות שאמורות להיות חלשות, כמו פעימות 2 ו-4 במשקל של ארבעה רבעים (4/4).
החלשת פעמות חזקות - אם נחליש את פעמות 1 ו-3 שהן בדרך כלל חזקות במשקל של ארבעה רבעים (4/4).
אוף-ביט - הדגשה בין הפעמות, במקום עליהן כמקובל. נגינה על ה-& שבין הפעימות (1&2&3&4&)
הקדמת או השעיית הפעמה - כשמנגנים מעט לפני או מעט אחרי הפעמה.
הנה מוסיקאי ג'אז מדגים את הסינקופות בג'אז:
http://youtu.be/i_1qFZUVRCY
נגינה על האוף ביט בגיטרה באס:
http://youtu.be/MdAnx89OG7E?t=17s
הסינקופות נולדו הרבה לפני הג'אז וקיימות גם בסגנונות אחרים:
http://youtu.be/zTQ1A7YT1pQ
יש גם בעיה רפואית שנקראת סינקופה ומתבטאת בהחסרת פעימה וחיוורון:
http://youtu.be/n23BJTCibhs
וסרטון על האוף ביט והאון ביט או דאון ביט בהדגמה על ביצועי השיר Stairway to Heaven:
https://youtu.be/GhlLtd19szw
מהו הקנון המוסיקלי?
קנון הוא צורה של שיר או מנגינה מרובי-קולות, שכל הקולות בהם הם בעלי אותה המנגינה. מדובר בצורה פוליפונית (רבקולית) ששורשיה עתיקים מאד ושהלחן בכל קולותיה זהה.
מנגינת הקנון מתחילה בקול הראשון ואחרי זמן מה (זמן מוסיקלי, כמו תיבה מוסיקלית או רבע, שלוש שמיניות וכדומה) מתחיל להישמע הקול השני ואז, אחרי זמן זהה מתחיל עוד קול וכך הלאה - לפי מספר הקולות בשיר. יש קנונים מורכבים יותר אבל זו צורתו הבסיסית של הקנון.
הנה הסבר על צורת הקנון (עברית) והקנון הכי ידוע בזמר העברי:
https://youtu.be/BV9M86jVloo
קנון עם הטקסט העתיק "על נהרות בבל":
https://youtu.be/n1B7xBQMAJA
קנון מפורסם לחנוכה "מי ימלל":
https://youtu.be/fmiGBOqlK18
קנון ההד של אורלנדו די לאסו:
https://youtu.be/pYppBzPaEOI
קנון בן 4 קולות, כשכל קול מנגן את אותה המנגינה של הראשון אבל בזמנו ובגובה אחר. זה מתחיל בהשמעת המנגינה לבדה ואז מתחיל הקנון:
http://youtu.be/YC9bKfzXC18
הנה קנון באנגלית עתיקה - Sumer Is Icumen In:
http://youtu.be/EHFxxZmyxDg?t=30s
הקנון הכי מפורסם בעולם - frère jacques, בעברית "אחינו יעקב":
https://youtu.be/ypwUqsD6qCw
תלמידות מבצעות קנון ידוע "Row, Row Your Boat":
http://youtu.be/ITvyJniLMGY
וקאנון עברי ידוע "כל על פני ארץ" שמוכר גם במילים "הימים חולפים שנה עוברת":
http://youtu.be/6PjTZtw2b4w
הנה שיר רוק שפותח בקנון עתיק:
https://youtu.be/8VisxHApl8Y?long=yes
רבים נוטים לכלול נושא ווריאציות (Theme and variations) כצורה מוסיקלית, המאפיינת יצירות המבוססות על נושא אחד, החוזר פעמים רבות, כשבכל פעם יש בו שינוי (בלועזית: וריאציה) אחר. למען הדיוק, הווריאציה היא יותר דרך לטיפול בנושא מוסיקלי מאשר צורה מוסיקלית של ממש, אבל כדי לזכור אותה אין בעיה שתזכרו כך.
בכל מקרה, וריאציות שונות יכולות להיות ליצירה שכזו. ביניהן יהיו אלמנטים כמו שינוי סולם, שינוי מקצב, שינויים הרמוניים, קישוט כלשהו של המנגינה וכדומה. כדי שהזיהוי של הנושא יישמר, בכל וריאציה שומרים המלחינים על אחד מהיסודות של המנגינה המקורית לפחות.
במהלך הדורות יצרו מלחינים רבים וריאציות על נושאים מוסיקליים שכתבו מלחינים אחרים. בין המפורסמים שביניהם היו באך, היידן, מוצרט, בטהובן, ברהמס, רחמנינוב ועוד.
דוגמאות? - אין בעיה...
באך למשל, כתב את "וריאציות גולדברג" המפורסמות שלו, עבור תלמידו גולדברג, שהיה נגן צ'מבלו. בטהובן הפציץ בכישרונו את "וריאציות דיאבלי" הנפלאות והמלחין הבריטי אלגר יצר את "וריאציות אניגמה", הווריאציות החידתיות של המאה ה-20.
הנה נושא ווריאציות מומחשים על יצירה של היידן:
https://youtu.be/C0DZARmcRso
וריאציות לגיטרה על לחן מוכר בסגנונות מוסיקליים היסטוריים:
https://youtu.be/aT-NB8uzsGQ
ה"אריה די קאפו" המפורסמת מתוך "וריאציות גולדברג" של יוהן סבסטיאן באך:
https://youtu.be/eZCSOdi19jQ
גלן גולד מבצע את "וריאציות דיאבלי" של בטהובן, שרבים רואים כיצירה התובענית והמורכבת ביותר שנכתבה אי-פעם לפסנתר:
https://youtu.be/UoWXRlw9vBA
רחמנינוב - וריאציות על נושא של פגניני אופוס 43:
https://youtu.be/ppJ5uITLECE
ברנבוים מנצח על הווריאציה ה-9 והנהדרת "נמרוד" מתוך "וריאציות אניגמה" של אלגר אופוס 36, שהתבססו על נושא שמקורו אינו ידוע:
https://youtu.be/sUgoBb8m1eE
דינמיקה (Dynamics) במוסיקה היא מכלול הסימנים המוסיקליים שנועדו לקבוע את עוצמת הצלילים המנוגנים. הדינמיקה מהווה, למעשה, אוסף של הוראות לגבי חוזקו של הצליל ואופן הנגינה שלו.
הנגן, מבצע המוסיקה, מקבל מסימני הדינמיקה את ההנחיות לגבי הדרך לנגן את המוסיקה.
הנה סימני הדינמיקה במוסיקה:
פיאניסימו (Pianissimo) - יש לנגן בשקט המרבי.
פיאנו (Piano) - יש לנגן חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט.
מצו-פיאנו (Mezzo Piano) - יש לנגן חזק יותר מפיאנו, בצורה בינונית שקטה.
מצו-פורטה (Mezzo Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פיאנו, בצורה בינונית חזקה.
פורטה (Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פורטה, בצורה חזקה.
פורטיסימו (Fortissimo) - יש לנגן חזק יותר מפורטה, בצורה חזקה ביותר.
קרשנדו (Crescendo) - מסמן הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. הסימן הוא של מעין מזלג הנפתח משמאל לימין. היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc.
דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo) - יש לנגן תוך החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות:.dim או.decresc.
ספורצנדו (Sforzando) - יש לנגן את התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי.
בנוסף, יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:
פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או
פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו.
פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו.
פורטה פיאנו (Forte Piano) - יש לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה.
הנה הסבר של הדינמיקה במוסיקה:
https://youtu.be/YQ7zA2_um8s
בתיאוריה המוסיקלית אפשר ללמד את זה כך:
https://youtu.be/N2_ocC2A-Ko
וסרט לימודי על הדינמיקה של הצליל:
https://youtu.be/Faq7pvzTnmk?long=yes
קֶצֶב (Rhythm) הוא מושג שמתאר דברים החוזרים שוב ושוב, במרווחי זמן קבועים או משתנים.
במוסיקה מקיף הקצב את כל יחסי הזמן במוזיקה. מרכיבים מוסיקליים שונים נכללים בו, כמו:
#המִשְׁקָל
ארגון הפעמות בתיבה המוסיקלית. המשקל גם קשור להדגשות או הדגשים בביצוע של המוסיקה.
#המִקְצָב
היחסים שבין אורך, או משך הצלילים שבמנגינה.
#המִפְעָם או הביט
מהירות המנגינה, המכונה בשפת המוסיקה "טמפו" או ביט (Beat). לרוב ניתן להתרגל לנגן במהירות זו בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום". הוא נותן את הפעימות לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה, במיוחד בשלב התרגול, או בהקלטה, בה חשוב לא פעם לשמור על ביט קבוע - על מנת שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד.
#קצב בתחומים אחרים
ואם הקצב במוסיקה הוא אחד המרכיבים החשובים והבסיסיים ביותר, רבים לא יודעים שהוא נוגע גם בתחומים אחרים. כך מהווה הקצב מרכיב משמעותי בתחומים כמו ריקוד, פסיכולוגיה, רפואה, מתמטיקה, פיסיקה, ואפילו בפילוסופיה.
הקצב הוא גם חלק מהותי בכל אחד ואחת מאיתנו, וכדי להיווכח בכך פשוט הקשיבו לקצב פעימות הלב שלכם - בעת מנוחה ובמצב בריאותי תקין הלב פועם בקצב של בין 60 ל-100 פעימות בדקה.
הנה הסבר של הקצב והמקצב:
https://youtu.be/9DjoipqbkC8
הקצב כמרכיב בסיסי במוסיקה:
http://youtu.be/c_jEkNiYFNc
רישום הקצב בתווים:
https://youtu.be/LVOjKCztqTs
הדגמת הקצב והמרכיבים המוסיקליים שלו:
http://youtu.be/GuAZQYjaRng
כמה דוגמאות לתפקידו של הקצב בתחומים אחרים בחיים (מתורגם):
http://youtu.be/2UphAzryVpY
שיר על קצב וריקוד:
http://youtu.be/WMPM1q_Uyxc
ונגן באס שמחליט להראות איך הוא מנגן בגיטרה באס ללא מיתרים:
https://youtu.be/ulxoIly3jt4
מרווח הטריטון (Tritone, שלושה טונים) הוא מרווח מוסיקלי בן שלושה טונים, שבמשך מאות שנים ראו בו מרווח איום, שמזמין צרות למי שמשתמש בו. בניגוד למרווחים מוסיקליים אחרים, הצליל שלו הוא מעט משונה ונותן תחושה לא יציבה באוזנו של המאזין.
זו הסיבה שלקראת סוף ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס נחשב הטריטון ל"מרווח השטן". כינו אותו אז בלטינית "השטן במוזיקה" (diabolus in musica). ואכן, ההתייחסות אליו כאל מרווח שטני גרמה לכך שאסרו על הלחנה שכוללת מנגינות עם המרווח הזה, של טריטון המנוגן בין שני תווים שבאים אחד אחרי השני.
מבחינת מוסיקלית, הטריטון הוא מרווח דיסוננטי. כלומר הוא כזה שנתפש כצורם ו"בלתי יציב". כמו כל מרווח דיסוננטי לא ניתן לסיים בו משפט מוסיקלי ואחריו תמיד יבוא המשך, או "פתרון מוסיקלי".
להמונים הנבערים של עידן החושך של ימי הביניים היה קל למכור את הטריטון כשטני. הפחד והבורות התערבבו עם תחושת האי-נוחות שגרם המרווח למאזין וגרמו לו להאמין שהמרווח הזה מטופל אישית על ידי השטן.
את שמו קיבל מרווח השטן מטריטון, שליח המצולות במיתולוגיה היוונית. על פי המיתולוגיה הוא היה בנו של פוסידון, אל הימים והאוקיינוסים. אגב, טריטון המיתולוגי הזה היה בחלקו העליון אדם, בעוד פלג גופו התחתון היה של דג.. משונה ממש כמו המרווח שקיבל את שמו, לא?
הנה המחשה תיאטרלית של הטריטון וההתנגדות הדתית והתרבותית אליו בימי הביניים:
https://youtu.be/9hUfI0uQbS0
המשמעות המתמטית של מרווח הטריטון:
http://youtu.be/oDweyxD2FtA
"עיר הלוונדר" ממשחק הפוקימון, קטע שבו שימש המרווח ליצירת המוסיקה הכי מרגיזה בתולדות משחקי הוידאו:
http://youtu.be/de3cONeaR_8
ומצגת וידאו נהדרת על טריטון בתיאוריה של המוזיקה:
https://youtu.be/JJIO-Jr0E8o
מושגים במוסיקה
לעיתים מייחסים בטעות את החמשה לנזיר הנוצרי שהיה גם מורה למוסיקה, גווידו ד'ארצו (גווידו מהעיר האיטלקית ארצו). אבל זוהי טעות. גווידו הוא אמנם מי שנתן שמות לתווים במאה ה-11. השמות ניתנו על פי מילות שיר התפילה "המנון ליוחנן המטביל". כל שורה בשיר החלה בהברה אחרת, שנלקחה בתור שם הצליל שבו היא החלה. הצלילים בהמנון הזה היו בסדר עולה, על פי הסדר בסולם. וכך היו ההברות הראשונות בשוות השיר לשמות הצלילים בסולם: אוּט, רֶה, מִי וכן הלאה. שם הצליל אוּט הוחלף בהמשך ל-do מהמילה Domine (אלוהים) - הוא הצליל דו.
גווידו, אגב, גם המציא עוד שיטה מבריקה להוראת שירה. היא זכתה לכינוי "היד הגווידויאנית", שבעזרתה לימד ואימן את תלמידיו לשיר תווים. המורה הרים את כף ידו ובאצבעו נהג להצביע על מקומות שונים בכף היד וכך סימל לתלמידים תווים שונים לשירה, ללא צורך ברישום של המנגינה.
תווים הם סדרת סימנים וסמלים ושיטה שבעזרתה יחלו עם הזמן לרשום את צלילי המוסיקה. רישום התווים, בדרך אל החמשה המוסיקלית, הלך והתפתח בהדרגה, כשנדרשה שיטה טובה יותר משינון והעברה בעל-פה של מנגינות. אז גווידו אמנם נתן לתווים את שמם, אבל בהתפתחות חמשת התווים, אותה שורה בת 5 קווים שעליה כותבים את התווים המוסיקליים, שם היה גווידו רק אחד התורמים לפיתוח שיטת הרישום המוכרת לנו.
בימי הביניים המוקדמים, במשך מאות שנים, נהגו לרשום את המנגינות בכנסייה באמצעות נוימות. הנוימות, בדומה לטעמי המקרא היהודיים, היו סימנים קבועים שהופיעו מעל הברות ומילים בשיר. כל נוימה סימנה כיצד לשיר את ההברה או המילה שמתחתיה. במאה ה-10 החלו לרשום את הנוימות בגבהים שונים מעל למילים, כשהגובה סימן את הגובה המשתנה שבו יש לשיר את הנוימה. במאה ה-11 הוסיפו שני קווים מאוזנים שעל גבם רשמו את הנוימות. קווים אלה הורו את הגובה המוחלט של הצלילים, לרוב ביחס לצלילים דו ופה.
גווידו ד'ארצו תרם צבעים לשני הקווים הללו. את הקו של הצליל דו הוא ייצג בצבע צהוב, בעוד הקו של הצליל פה נצבע באדום. הקווים הנוספים של שורת התווים התווספו אחריו ורק כשהנוימות פינו את מקומן לרישום תווים מדויקים, תו אחד לצליל אחד. בתחילה התרחבה השורה ל-4 קווים ובהמשך תולדות המוסיקה נוסף קו חמישי והחמשה התקבעה על 5 קווים ובצורה שאותה אנו מכירים היום.
הנה סיפור חייו ופועלו של ממציא התווים גווידו ד'ארצו:
https://youtu.be/l-JMX7tVqog
התפתחות כתב התווים ותרומתו של גווידו ד'ארצו לתהליך:
http://youtu.be/LxkstaYPztM
ספר שמספר על המצאותיו המוסיקליות של גידו ד'ארצו:
http://youtu.be/XBPVpJOFO-s
היד של גווידו ד'ארצו יכולה לסמן גם היום למקהלה כיצד ומה לשיר:
http://youtu.be/MmR716ZTqL8
כך משתמשים ביד הגווידואית:
https://youtu.be/eBq-S_QdU2U
ובחיוך - כשהאמריקאים החלו לקרוא לתווים על שם אותיות ה-ABC, הם לא שיערו שיקרה להם האסון של יניביזם (עברית):
https://youtu.be/4LPeRNLW13c
דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.
הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:
https://youtu.be/L6qIrZFAp6Y
דואט גיטרות:
https://youtu.be/PT9hvyDvKHA
דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דיידו וכוכב ההיפ הופ אמינם:
https://youtu.be/8WqSOXpacjE
ודואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:
https://youtu.be/v35YhhzCrYk
ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:
https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes
אילתור (Improvisation) הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בנגינת ג'אז. כשנגן מאלתר מוסיקה, הוא ממציא אותה בזמן הנגינה, ללא הכנה מוקדמת או הלחנה מראש - באופן ספונטני. האילתור המוסיקלי מושפע ממצב רוחו, מהאווירה מסביבו ברגע הנגינה, מהחיבור שלו לנגנים האחרים שבהרכב וכדומה.
בסגנונות הראשונים של הג'אז, כמו הדיקסילנד, הביג בנד והסווינג, התבסס האלתור על המנגינה. בהמשך ההיסטוריה של הג'אז, בסגנון הביבופ, השתנה גם האלתור באופן מהותי. בביבופ החלו האילתורים להתבסס ברובם על ההרמוניה, כלומר על האקורדים המורכבים של הביבופ, אלו שמלווים את המלודיה, אך מנגינת הקטעים.
האילתור בג'אז הוא מרכזי ומסימני ההיכר של הסגנון. מלבד מוסיקה עממית של ארצות וחברות שונות בעולם, אין כמעט סגנון מוסיקלי שהאילתור הוא כל כך מרכזי בו, כמו במוסיקת הג'אז, במיוחד לא במוסיקה אמנותית.
במוסיקה הקלאסית, למשל, נהג לאלתר הסולן שניגן עם התזמורת בקונצ'רטו, בסוף הפרק הראשון של היצירות הללו. כיום הנוהג הזה כמעט ולא קיים. במקומו נוהגים לבצע ביצירות אלה של הקונצ'רטו את אילתורי העבר של גדולי הכנרים, אילתורים שנרשמו בתווים ונשמרו "לטובת הדורות הבאים"...
הנה מוסיקאי ג'אז מדגים אילתורי ג'אז:
https://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=9m13s&end=11m17s
הדגמה של אימפרוביזציה, אילתור בפסנתר:
https://youtu.be/XwZqmVaAaRg
אילתור קולי של אמן הג'אז בובי מקפרין:
https://youtu.be/8eH8jS0DyO0
פסנתרן הג'אז הצרפתי פסקל ווינץ מדגים אילתור ג'אז נהדר:
https://youtu.be/QBzHqW4V3lA
והרצאת טד על האילתור:
https://youtu.be/9z689tFlH0g?long=yes
סינקופה (Syncope) היא הדגשה שאינה צפויה במוסיקה, או החלשה של מקום שצפוי שיהיה מודגש.
הסינקופה היא אחד המרכיבים החשובים במוסיקת הג'אז ובסגנון הרגטיים, שממנו היא הגיעה אל הג'אז. אי-אפשר כמעט להעלות על הדעת קטע ג'אז שלא משולבות בו סינקופות. הסינקופה כל כך משמעותית בסגנון זה שהנגנים והזמרים מבצעים אותה גם כשהיא אינה מצוינת בתווים באופן מפורש. מקצבים עתירי סינקופות הם חלק מהגרוב של הג'אז.
אך הסינקופות מופיעות לא פעם גם במוסיקה עממית, במוסיקת רוק ובמוסיקה קלאסית. ככלל, הסינקופה היא אחת ה"תרומות" של השחורים לג'אז, שכן הם הביאו את הקצב האפריקאי לאמריקה וההטעמות וההדגשות שלו היו שונות מאלה של המוסיקה המערבית.
ישנן כמה סינקופות אופייניות:
הדגשה בפעמות חלשות - חיזוק פעמות שאמורות להיות חלשות, כמו פעימות 2 ו-4 במשקל של ארבעה רבעים (4/4).
החלשת פעמות חזקות - אם נחליש את פעמות 1 ו-3 שהן בדרך כלל חזקות במשקל של ארבעה רבעים (4/4).
אוף-ביט - הדגשה בין הפעמות, במקום עליהן כמקובל. נגינה על ה-& שבין הפעימות (1&2&3&4&)
הקדמת או השעיית הפעמה - כשמנגנים מעט לפני או מעט אחרי הפעמה.
הנה מוסיקאי ג'אז מדגים את הסינקופות בג'אז:
http://youtu.be/i_1qFZUVRCY
נגינה על האוף ביט בגיטרה באס:
http://youtu.be/MdAnx89OG7E?t=17s
הסינקופות נולדו הרבה לפני הג'אז וקיימות גם בסגנונות אחרים:
http://youtu.be/zTQ1A7YT1pQ
יש גם בעיה רפואית שנקראת סינקופה ומתבטאת בהחסרת פעימה וחיוורון:
http://youtu.be/n23BJTCibhs
וסרטון על האוף ביט והאון ביט או דאון ביט בהדגמה על ביצועי השיר Stairway to Heaven:
https://youtu.be/GhlLtd19szw
קנון הוא צורה של שיר או מנגינה מרובי-קולות, שכל הקולות בהם הם בעלי אותה המנגינה. מדובר בצורה פוליפונית (רבקולית) ששורשיה עתיקים מאד ושהלחן בכל קולותיה זהה.
מנגינת הקנון מתחילה בקול הראשון ואחרי זמן מה (זמן מוסיקלי, כמו תיבה מוסיקלית או רבע, שלוש שמיניות וכדומה) מתחיל להישמע הקול השני ואז, אחרי זמן זהה מתחיל עוד קול וכך הלאה - לפי מספר הקולות בשיר. יש קנונים מורכבים יותר אבל זו צורתו הבסיסית של הקנון.
הנה הסבר על צורת הקנון (עברית) והקנון הכי ידוע בזמר העברי:
https://youtu.be/BV9M86jVloo
קנון עם הטקסט העתיק "על נהרות בבל":
https://youtu.be/n1B7xBQMAJA
קנון מפורסם לחנוכה "מי ימלל":
https://youtu.be/fmiGBOqlK18
קנון ההד של אורלנדו די לאסו:
https://youtu.be/pYppBzPaEOI
קנון בן 4 קולות, כשכל קול מנגן את אותה המנגינה של הראשון אבל בזמנו ובגובה אחר. זה מתחיל בהשמעת המנגינה לבדה ואז מתחיל הקנון:
http://youtu.be/YC9bKfzXC18
הנה קנון באנגלית עתיקה - Sumer Is Icumen In:
http://youtu.be/EHFxxZmyxDg?t=30s
הקנון הכי מפורסם בעולם - frère jacques, בעברית "אחינו יעקב":
https://youtu.be/ypwUqsD6qCw
תלמידות מבצעות קנון ידוע "Row, Row Your Boat":
http://youtu.be/ITvyJniLMGY
וקאנון עברי ידוע "כל על פני ארץ" שמוכר גם במילים "הימים חולפים שנה עוברת":
http://youtu.be/6PjTZtw2b4w
הנה שיר רוק שפותח בקנון עתיק:
https://youtu.be/8VisxHApl8Y?long=yes
מהי הרמוניה?
הרמוניה הוא מצב שבו מושמעים כמה תווים באותו הזמן, אפילו שניים. צורות ההרמוניה המוכרות במוסיקה הן של מרווחים ואקורדים.
ההרמוניה התפתחה במוסיקה המערבית, לעומת סגנונות רבים מהמזרח התיכון והמזרח הרחוק, שבהם נשמרה מסורת של נגינה ושירה משותפים של אותה המנגינה, מה שנקרא "מונופוניה".
התפתחות ההרמוניה המוסיקלית היא תרבותית. חוקרים רואים בה תופעה מקבילה לאדריכלות המערבית, שעלתה לגובה ובנתה בניינים רבי-קומות וגורדי שחקים, בעוד שבמזרח נותרה הבנייה רוחבית ונמוכה.
המושג "הרמוניה" עבר עם השנים מעולם המוסיקה והחל לדמות שילוב של מרכיבים שונים לשלמות אחת. דוגמאות? - דברים שמסתדרים ביחד מכונים "הרמוניים". הרמוניה בין בני-זוג היא חיים מלאי-אהבה וזוגיות טובה.
הנה ההרמוניה ומשמעותה במוסיקה:
http://youtu.be/hTUXKWnHH-g
חבורת זמר נהדרת ששרה בהרמוניה (עברית):
https://youtu.be/o--6gnflU9U
זמרות שרות בהרמוניה נפלאה ובליווי תזמורת:
https://youtu.be/8VfYKmJkxl0
חמישייה שרה בקולות ומלווה סולן:
https://youtu.be/IEzfhclKO8Q
על ההרמוניה ואיך לשיר בהרמוניה:
http://youtu.be/-w2UOoF87ps
כך מוסיפים הרמוניה למנגינה, הלחן של השיר:
http://youtu.be/-OX1FyfZHWM?t=1m41s
ורפסודיה בוהמית - השיר המפורסם של להקת קווין, שחבריה שרים ביחד בהרמוניה:
http://youtu.be/fJ9rUzIMcZQ?t=5s
הרמוניה הוא מצב שבו מושמעים כמה תווים באותו הזמן, אפילו שניים. צורות ההרמוניה המוכרות במוסיקה הן של מרווחים ואקורדים.
ההרמוניה התפתחה במוסיקה המערבית, לעומת סגנונות רבים מהמזרח התיכון והמזרח הרחוק, שבהם נשמרה מסורת של נגינה ושירה משותפים של אותה המנגינה, מה שנקרא "מונופוניה".
התפתחות ההרמוניה המוסיקלית היא תרבותית. חוקרים רואים בה תופעה מקבילה לאדריכלות המערבית, שעלתה לגובה ובנתה בניינים רבי-קומות וגורדי שחקים, בעוד שבמזרח נותרה הבנייה רוחבית ונמוכה.
המושג "הרמוניה" עבר עם השנים מעולם המוסיקה והחל לדמות שילוב של מרכיבים שונים לשלמות אחת. דוגמאות? - דברים שמסתדרים ביחד מכונים "הרמוניים". הרמוניה בין בני-זוג היא חיים מלאי-אהבה וזוגיות טובה.
הנה ההרמוניה ומשמעותה במוסיקה:
http://youtu.be/hTUXKWnHH-g
חבורת זמר נהדרת ששרה בהרמוניה (עברית):
https://youtu.be/o--6gnflU9U
זמרות שרות בהרמוניה נפלאה ובליווי תזמורת:
https://youtu.be/8VfYKmJkxl0
חמישייה שרה בקולות ומלווה סולן:
https://youtu.be/IEzfhclKO8Q
על ההרמוניה ואיך לשיר בהרמוניה:
http://youtu.be/-w2UOoF87ps
כך מוסיפים הרמוניה למנגינה, הלחן של השיר:
http://youtu.be/-OX1FyfZHWM?t=1m41s
ורפסודיה בוהמית - השיר המפורסם של להקת קווין, שחבריה שרים ביחד בהרמוניה:
http://youtu.be/fJ9rUzIMcZQ?t=5s
מה זה רמיקס?
בדרך כלל אנו מקשרים רמיקס (Remix) לגרסה מחודשת לשיר, כזו שמשנה את סגנונו, בדרך כלל לגרסת ריקודים.
האמצעים בדרך כלל הם של הוספת והאצת מקצבים בשיר, או בהוספה של אפקטים, לוּפִּים וסימְפוּלים שונים.
הרמיקס במובן הזה, מיועד בדרך כלל, להשמעה על ידי די ג'ייז במועדונים. הם נוהגים להפתיע את קהל הרוקדים ברמיקסים יצירתיים לשירים ידועים, אם משלהם או שעשו אחרים. ההוספה של המקצבים והאפקטים החדשים יוצרת עניין, מקפיצה ומחדשת באנרגיות ובריקוד ולא פעם משעשעת.
אבל במובן הכללי יותר, "רמיקס" הוא מונח מודרני, שמתייחס לחידוש של שיר באמצעות ציוד אלקטרוני. תמיד ישלב היוצר ברמיקס חלקים מהקלטות המקור, אבל יצור בכך גרסה שונה וחדשה של השיר. ברמיקסים עושים שימוש בכלים כמו מחשבים, תוכנות ואמצעי עריכה דיגיטלית שונים, כמו גם בציוד מוזיקלי כמו סמפלר (בעברית דוֹגֶם), סינתסייזר ועוד.
לרוב מטרת הרמיקס תהיה להתאים סגנון חדש לשיר מיושן, או לשפר את איכות הצליל של שירים ישנים. הרמיקס מעניק לא פעם הזדמנות שנייה, לשיר שלא הצליח. הוא מתאים אותו לסגנון מוסיקלי חדש או משנה אותו לצרכים חדשים.
הנה רמיקס מאש-אפ שיצרו ביוטיוב בין שניים מהצלחות הווידאו ביוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:
https://youtu.be/dOSGaIbxiJs
דוגמה לרמיקס לשיר ידוע:
https://youtu.be/Bu9ulkuFrlI
אפליקצייה לאנדרואיד ואייפון ליצירת רמיקסים:
https://youtu.be/ADV1yNs2vIo
סקירה של האפליקציה והכלים שבה:
https://youtu.be/sni-Pgxdn0c
רמיקס משעשע ליחצ"ן רהב (עברית):
https://youtu.be/GPDjxM_EiME
והרצאת טד על החשיבות של הרמיקס ונגד זכויות היוצרים, או העוצרים, כמו שאנו נכנה כאן:
https://youtu.be/zd-dqUuvLk4?long=yes
בדרך כלל אנו מקשרים רמיקס (Remix) לגרסה מחודשת לשיר, כזו שמשנה את סגנונו, בדרך כלל לגרסת ריקודים.
האמצעים בדרך כלל הם של הוספת והאצת מקצבים בשיר, או בהוספה של אפקטים, לוּפִּים וסימְפוּלים שונים.
הרמיקס במובן הזה, מיועד בדרך כלל, להשמעה על ידי די ג'ייז במועדונים. הם נוהגים להפתיע את קהל הרוקדים ברמיקסים יצירתיים לשירים ידועים, אם משלהם או שעשו אחרים. ההוספה של המקצבים והאפקטים החדשים יוצרת עניין, מקפיצה ומחדשת באנרגיות ובריקוד ולא פעם משעשעת.
אבל במובן הכללי יותר, "רמיקס" הוא מונח מודרני, שמתייחס לחידוש של שיר באמצעות ציוד אלקטרוני. תמיד ישלב היוצר ברמיקס חלקים מהקלטות המקור, אבל יצור בכך גרסה שונה וחדשה של השיר. ברמיקסים עושים שימוש בכלים כמו מחשבים, תוכנות ואמצעי עריכה דיגיטלית שונים, כמו גם בציוד מוזיקלי כמו סמפלר (בעברית דוֹגֶם), סינתסייזר ועוד.
לרוב מטרת הרמיקס תהיה להתאים סגנון חדש לשיר מיושן, או לשפר את איכות הצליל של שירים ישנים. הרמיקס מעניק לא פעם הזדמנות שנייה, לשיר שלא הצליח. הוא מתאים אותו לסגנון מוסיקלי חדש או משנה אותו לצרכים חדשים.
הנה רמיקס מאש-אפ שיצרו ביוטיוב בין שניים מהצלחות הווידאו ביוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:
https://youtu.be/dOSGaIbxiJs
דוגמה לרמיקס לשיר ידוע:
https://youtu.be/Bu9ulkuFrlI
אפליקצייה לאנדרואיד ואייפון ליצירת רמיקסים:
https://youtu.be/ADV1yNs2vIo
סקירה של האפליקציה והכלים שבה:
https://youtu.be/sni-Pgxdn0c
רמיקס משעשע ליחצ"ן רהב (עברית):
https://youtu.be/GPDjxM_EiME
והרצאת טד על החשיבות של הרמיקס ונגד זכויות היוצרים, או העוצרים, כמו שאנו נכנה כאן:
https://youtu.be/zd-dqUuvLk4?long=yes
מהם הבלו נוטס בג'אז?
ה"בלו נוט" (Blue Note), "התו העצוב" של המוסיקה, מוכר לחובבי הג'אז, הרוק וכמובן הבלוז, בתור הצליל או הצלילים האלה שהופכים מלודיה לבלוזית.
הבלו נוט, התו הכי בלוזי בסולם, הוא תו שמתווסף לסולם הפנטטוני במוסיקת הבלוז, הג'אז והרוק. בעולם הבלוז הוא זה שנותן להן את הצבע המיוחד, הבלוזי, הכל כך אופייני ומצד שני רב-הצדדים בכל סגנון כזה. הוא שהופך את הסולם הפנטטוני לסולם הבלוז.
בעולם המושגים של מוסיקת הג'אז הוא מצטייר כתו נוסף, או נסתר. השימוש בו הוא יותר ספונטני מהנגינה של צלילי הסולם העיקריים.
נגנים משתמשים בבלו נוט בדרך כלל בסולואים, באלתורים. לעתים הם מופיעים גם ביצירה הכתובה.
כללית, הבלו נוט הוא תוספת לא רשמית לסולם, דרגה שהיא לא לגמרי חלק ממנו, אבל יש לה חשיבות רבה בו.
לכן זכה הבלו נוט לשמותיו הרבים והציוריים משהו, ביניהם "התו העצוב", "התו הנסתר", "תו הרפאים", "התו הנוסף" ו"תו הבלוז".
למעשה, בלו נוט הוא הנמכה של כל אחת מהדרגות בסולם. מוזיקלית מקובל לזהות אותו בתור החמישית מונמכת או רביעית מוגבהת. הוא ממוקם בתור הדרגה החמישית המונמכת של הסולם המינורי או הרביעית המונמכת של הסולם הפנטטוני.
#למוסיקאים
בתור "תו הרפאים", שאינו חלק מהסולם, מנגנים את הבלו נוט בדרך כלל ב"אוף ביט" או כצליל מעבר לצליל חזק בסולם הפנטטוני.
יש לבלו נוט בבלוז תפקיד מרכזי, בהיותו התו היחיד בסולם הפנטטוני שמאפשר נגינה של דיסוננס. אפשר לראות בדיסוננסים את ה"תבלינים" של המוסיקה. הבלו נוט באופן זה הוא המתבלן של הנגינה הבלוזית והרוקית.
האקורדים המרכזיים באקורדים של הבלוז הם אלה שבדרגות הראשונה, רביעית וחמישית. למעשה עליהם בנוי שיר הבלוז הקלאסי וגם הרוקנרול הקלאסי. המרווחים שנוצרים בין הבלו נוט לבאס, צליל היסוד של כל אחד משלושת האקורדים הללו, הוא דיסוננסי, לכן כשמנגנים כל אחד מהאקורדים הללו, הבלו נוט שמנוגן מולו מקבל הדגשה והבלטה.
הנה מוסיקאית מסבירה את הבלו נוט למתחילים:
https://youtu.be/CRtWDj4rbtE
נגן גיטרה מסביר ומדגים על נגינת בלוז עם בלו נוטס:
https://youtu.be/OF-JU0SgdRU
כך תשתמשו ב"בלו נוטס" באילתור על הפסנתר:
https://youtu.be/JjGPigIVGQc
גיטריסט מדגים בלו נוטס בג'אז וסולם בלוז פנטטוני:
https://youtu.be/mXuIIDnaoRE
ואגב, יש גם חברת תקליטים שנקראת "בלו נוט":
https://youtu.be/golCmV60NIQ?long=yes
ורשת מועדוני ג'אז נהדרים - הנה סניף טוקיו:
https://youtu.be/J6-FLEiBE84
ה"בלו נוט" (Blue Note), "התו העצוב" של המוסיקה, מוכר לחובבי הג'אז, הרוק וכמובן הבלוז, בתור הצליל או הצלילים האלה שהופכים מלודיה לבלוזית.
הבלו נוט, התו הכי בלוזי בסולם, הוא תו שמתווסף לסולם הפנטטוני במוסיקת הבלוז, הג'אז והרוק. בעולם הבלוז הוא זה שנותן להן את הצבע המיוחד, הבלוזי, הכל כך אופייני ומצד שני רב-הצדדים בכל סגנון כזה. הוא שהופך את הסולם הפנטטוני לסולם הבלוז.
בעולם המושגים של מוסיקת הג'אז הוא מצטייר כתו נוסף, או נסתר. השימוש בו הוא יותר ספונטני מהנגינה של צלילי הסולם העיקריים.
נגנים משתמשים בבלו נוט בדרך כלל בסולואים, באלתורים. לעתים הם מופיעים גם ביצירה הכתובה.
כללית, הבלו נוט הוא תוספת לא רשמית לסולם, דרגה שהיא לא לגמרי חלק ממנו, אבל יש לה חשיבות רבה בו.
לכן זכה הבלו נוט לשמותיו הרבים והציוריים משהו, ביניהם "התו העצוב", "התו הנסתר", "תו הרפאים", "התו הנוסף" ו"תו הבלוז".
למעשה, בלו נוט הוא הנמכה של כל אחת מהדרגות בסולם. מוזיקלית מקובל לזהות אותו בתור החמישית מונמכת או רביעית מוגבהת. הוא ממוקם בתור הדרגה החמישית המונמכת של הסולם המינורי או הרביעית המונמכת של הסולם הפנטטוני.
#למוסיקאים
בתור "תו הרפאים", שאינו חלק מהסולם, מנגנים את הבלו נוט בדרך כלל ב"אוף ביט" או כצליל מעבר לצליל חזק בסולם הפנטטוני.
יש לבלו נוט בבלוז תפקיד מרכזי, בהיותו התו היחיד בסולם הפנטטוני שמאפשר נגינה של דיסוננס. אפשר לראות בדיסוננסים את ה"תבלינים" של המוסיקה. הבלו נוט באופן זה הוא המתבלן של הנגינה הבלוזית והרוקית.
האקורדים המרכזיים באקורדים של הבלוז הם אלה שבדרגות הראשונה, רביעית וחמישית. למעשה עליהם בנוי שיר הבלוז הקלאסי וגם הרוקנרול הקלאסי. המרווחים שנוצרים בין הבלו נוט לבאס, צליל היסוד של כל אחד משלושת האקורדים הללו, הוא דיסוננסי, לכן כשמנגנים כל אחד מהאקורדים הללו, הבלו נוט שמנוגן מולו מקבל הדגשה והבלטה.
הנה מוסיקאית מסבירה את הבלו נוט למתחילים:
https://youtu.be/CRtWDj4rbtE
נגן גיטרה מסביר ומדגים על נגינת בלוז עם בלו נוטס:
https://youtu.be/OF-JU0SgdRU
כך תשתמשו ב"בלו נוטס" באילתור על הפסנתר:
https://youtu.be/JjGPigIVGQc
גיטריסט מדגים בלו נוטס בג'אז וסולם בלוז פנטטוני:
https://youtu.be/mXuIIDnaoRE
ואגב, יש גם חברת תקליטים שנקראת "בלו נוט":
https://youtu.be/golCmV60NIQ?long=yes
ורשת מועדוני ג'אז נהדרים - הנה סניף טוקיו:
https://youtu.be/J6-FLEiBE84
מה זו מלודיה או מנגינה?
מלודיה (Melody), בעברית לחן, או מנגינה, הם שמות לרצף של צלילים המושמעים בזה אחר זה.
לפעמים הלחן כתוב בתווים ולפעמים הנגן או המחבר ממציא אותו באלתור, בו-ברגע.
למלודיה יתווספו בדרך כלל הרמוניה, שהיא ליווי מתאים, או עיבוד מוסיקלי שמעשיר אותה. אבל יש מלודיות המושרות או מנוגנות בקול בודד, ללא ליווי.
כשמלודיה זוכה לקולות המלווים ומשלימים אותה היא מלווה בהרמוניה.
אם מקליטים את הלחן, הוא יוקלט כשיר או כיצירה מוסיקלית עם עיבוד, שהוא ליווי מגוון ומעשיר, הכולל בדרך כלל כלי נגינה מלווים ולא פעם גם קולות נוספים המעשירים את המלודיה.
הנה הסבר מוסיקלי של המלודיה, היא הלחן:
http://youtu.be/_w4dcaBa3bo
המלודיה המצרית, שהיא המנגינה העתיקה ביותר שידועה לנו:
https://youtu.be/QpxN2VXPMLc
סרטון עם לחן עממי של "הכניסי תחת כנפך" מאת ביאליק:
http://youtu.be/rMbSYnZlN9k
ומלודיה אחרת לאותו השיר, בביצוע של אריק איינשטיין:
http://youtu.be/qE_QYNxq8-w
ומנגינה שלישית, של נורית הירש, לאותן מילים:
http://youtu.be/xjU7gE4PMaE
מלודיה (Melody), בעברית לחן, או מנגינה, הם שמות לרצף של צלילים המושמעים בזה אחר זה.
לפעמים הלחן כתוב בתווים ולפעמים הנגן או המחבר ממציא אותו באלתור, בו-ברגע.
למלודיה יתווספו בדרך כלל הרמוניה, שהיא ליווי מתאים, או עיבוד מוסיקלי שמעשיר אותה. אבל יש מלודיות המושרות או מנוגנות בקול בודד, ללא ליווי.
כשמלודיה זוכה לקולות המלווים ומשלימים אותה היא מלווה בהרמוניה.
אם מקליטים את הלחן, הוא יוקלט כשיר או כיצירה מוסיקלית עם עיבוד, שהוא ליווי מגוון ומעשיר, הכולל בדרך כלל כלי נגינה מלווים ולא פעם גם קולות נוספים המעשירים את המלודיה.
הנה הסבר מוסיקלי של המלודיה, היא הלחן:
http://youtu.be/_w4dcaBa3bo
המלודיה המצרית, שהיא המנגינה העתיקה ביותר שידועה לנו:
https://youtu.be/QpxN2VXPMLc
סרטון עם לחן עממי של "הכניסי תחת כנפך" מאת ביאליק:
http://youtu.be/rMbSYnZlN9k
ומלודיה אחרת לאותו השיר, בביצוע של אריק איינשטיין:
http://youtu.be/qE_QYNxq8-w
ומנגינה שלישית, של נורית הירש, לאותן מילים:
http://youtu.be/xjU7gE4PMaE
מהו עיבוד מוסיקלי?
העיבוד המוסיקלי (Musical Arrangement) הוא ארגון של שיר או יצירה, לצורך ביצוע או הקלטה.
בעיבוד המוסיקלי יש ארגון של סגנון הביצוע, המקצב, הסולם, ההרכב המבצע, הכלים המשתתפים וכדומה. העיבוד הוא כמו בימוי של השיר, או עיבוד לתסריט של ספר.
המעבד נוטל את מנגינת השיר הבסיסי וההרמוניה שלו ומתכנן את דרך הביצוע של ההרכב שהוא בוחר, כלי הנגינה הנבחרים, עם המקצב והאווירה הרצויים, דרכי הביצוע, התפקיד שינגן כל אחד מהכלים והקולות ועוד.
אפשר לדמות את המעבד המוסיקלי לאדריכל של שירים. העיבוד הוא הבניין שתכנן. אחר-כך יבואו הנגנים והזמרים ויבנו על פי העיבוד את הבניין השלם - שהוא השיר או היצירה.
הנה ההקלטה המקורית "בלילות של ירח מלא" של הזמר ערן צור:
https://youtu.be/h6uWjFLMdVE
עיבוד אקוסטי לאותו השיר:
https://youtu.be/ca6q0AQ746s
סולו אנפלאגד, רק בליווי גיטרה:
https://youtu.be/Fz66JFs6Zwk
עיבוד "לייב" בהופעה עם זמר נוסף (גבע אלון):
https://youtu.be/rnN5YqEIIFs
ועיבוד להרכב קלאסי לאותו השיר:
https://youtu.be/gGw77Ds-soI
העיבוד המוסיקלי (Musical Arrangement) הוא ארגון של שיר או יצירה, לצורך ביצוע או הקלטה.
בעיבוד המוסיקלי יש ארגון של סגנון הביצוע, המקצב, הסולם, ההרכב המבצע, הכלים המשתתפים וכדומה. העיבוד הוא כמו בימוי של השיר, או עיבוד לתסריט של ספר.
המעבד נוטל את מנגינת השיר הבסיסי וההרמוניה שלו ומתכנן את דרך הביצוע של ההרכב שהוא בוחר, כלי הנגינה הנבחרים, עם המקצב והאווירה הרצויים, דרכי הביצוע, התפקיד שינגן כל אחד מהכלים והקולות ועוד.
אפשר לדמות את המעבד המוסיקלי לאדריכל של שירים. העיבוד הוא הבניין שתכנן. אחר-כך יבואו הנגנים והזמרים ויבנו על פי העיבוד את הבניין השלם - שהוא השיר או היצירה.
הנה ההקלטה המקורית "בלילות של ירח מלא" של הזמר ערן צור:
https://youtu.be/h6uWjFLMdVE
עיבוד אקוסטי לאותו השיר:
https://youtu.be/ca6q0AQ746s
סולו אנפלאגד, רק בליווי גיטרה:
https://youtu.be/Fz66JFs6Zwk
עיבוד "לייב" בהופעה עם זמר נוסף (גבע אלון):
https://youtu.be/rnN5YqEIIFs
ועיבוד להרכב קלאסי לאותו השיר:
https://youtu.be/gGw77Ds-soI
מה זה ארפג'ו במוסיקה?
ארפג'ו (Arpeggio) הוא המונח במוסיקה שפירושו פירוק של האקורד בנגינה, לצלילים בודדים המנוגנים בזה אחר זה.
בדרך כלל הארפג'ו מנוגן בתבנית פחות או יותר קבועה. נגינת תווי אקורד בזה אחר זה ברציפות היא אולי שונה מהנגינה האופיינית שלהם, הנגינה של כל צלילי האקורד בו-זמנית, אבל היא מקובלת מאוד במוסיקה.
כמו תרגול של נגינת סולמות, לנגנים משמשת נגינת ארפג'י (צורת הרבים באיטלקית של ארפג'ו) כאחד התרגילים הבסיסיים שהם גם מבצעים במהלך האימון היומיומי של נגינת הכלי.
בעידן האלקטרוני של כלי הנגינה ארפג'ו הפך פופולרי מתמיד. כלים כמו אורגן חשמלי וסינתסייזר יודעים להפיק ארפג'י מורכבים ומגוונים, לא פעם גם באופן אוטומטי.
גם תוכנות מחשב המשמשות במוסיקה אלקטרונית מאפשרות תכנות או שימוש בתבניות וסימפולים של ארפג'ים, מה שהפך אותם למרכיבים בסיסיים במוסיקת הפופ ובמוסיקה האלקטרונית לסגנונותיה.
אגב, המילה "ארפג'ו" באה מאיטלקית, שפת המוסיקה. המילה "ארפה" באיטלקית משמעותה "נבל" ומכאן שנגינת ארפג'ו היא כנגינה בנבל.
מהו ארפג'ו בשיעור קצר:
https://youtu.be/y4T_Rcn1NbI?t=53s
שיר השירים של הרוק עם פרדי מרקורי שמלווה את הווידוי בארפג'ו קלאסי על פסנתר:
https://youtu.be/bMPOMT251mQ
ארפג'ו בפסנתר על בתי השיר Night Call של קווינסקי מלווה את השירה הקסומה של אנה ריד מלהקת האינדי "לונדון גראמר" ובפזמון מנוגנים האקורדים רגיל:
https://youtu.be/wkF9w86XXKU
השיר הכי ידוע בגיטרה בא עם הארפג'ו המפורסם - כאן הוא אחרי פתיחה:
https://youtu.be/O07XybbSc6g
ארפג'י מורכבים יותר בגיטרה:
https://youtu.be/lOisQEOcRCw
והקיץ האחרון, המנון ניינטיז ישראלי ומבוסס ארפג'ו שמוסיף דרמה ותומך במילים (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
ארפג'ו (Arpeggio) הוא המונח במוסיקה שפירושו פירוק של האקורד בנגינה, לצלילים בודדים המנוגנים בזה אחר זה.
בדרך כלל הארפג'ו מנוגן בתבנית פחות או יותר קבועה. נגינת תווי אקורד בזה אחר זה ברציפות היא אולי שונה מהנגינה האופיינית שלהם, הנגינה של כל צלילי האקורד בו-זמנית, אבל היא מקובלת מאוד במוסיקה.
כמו תרגול של נגינת סולמות, לנגנים משמשת נגינת ארפג'י (צורת הרבים באיטלקית של ארפג'ו) כאחד התרגילים הבסיסיים שהם גם מבצעים במהלך האימון היומיומי של נגינת הכלי.
בעידן האלקטרוני של כלי הנגינה ארפג'ו הפך פופולרי מתמיד. כלים כמו אורגן חשמלי וסינתסייזר יודעים להפיק ארפג'י מורכבים ומגוונים, לא פעם גם באופן אוטומטי.
גם תוכנות מחשב המשמשות במוסיקה אלקטרונית מאפשרות תכנות או שימוש בתבניות וסימפולים של ארפג'ים, מה שהפך אותם למרכיבים בסיסיים במוסיקת הפופ ובמוסיקה האלקטרונית לסגנונותיה.
אגב, המילה "ארפג'ו" באה מאיטלקית, שפת המוסיקה. המילה "ארפה" באיטלקית משמעותה "נבל" ומכאן שנגינת ארפג'ו היא כנגינה בנבל.
מהו ארפג'ו בשיעור קצר:
https://youtu.be/y4T_Rcn1NbI?t=53s
שיר השירים של הרוק עם פרדי מרקורי שמלווה את הווידוי בארפג'ו קלאסי על פסנתר:
https://youtu.be/bMPOMT251mQ
ארפג'ו בפסנתר על בתי השיר Night Call של קווינסקי מלווה את השירה הקסומה של אנה ריד מלהקת האינדי "לונדון גראמר" ובפזמון מנוגנים האקורדים רגיל:
https://youtu.be/wkF9w86XXKU
השיר הכי ידוע בגיטרה בא עם הארפג'ו המפורסם - כאן הוא אחרי פתיחה:
https://youtu.be/O07XybbSc6g
ארפג'י מורכבים יותר בגיטרה:
https://youtu.be/lOisQEOcRCw
והקיץ האחרון, המנון ניינטיז ישראלי ומבוסס ארפג'ו שמוסיף דרמה ותומך במילים (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
מהו "קאבר" או גרסת כיסוי?
גרסת כיסוי, או "קאבר" (Cover) היא חידוש של שיר שהתפרסם בעבר על ידי אחרים. במילים אחרות, גרסת הכיסוי היא הקלטה מחודשת של השיר, שהוקלט בעבר על ידי מבצע אחר.
קאבר של שיר אפשר לבצע בסגנון דומה למקור או בשינויים משמעותיים. לעתים האמן עצמו הוא שמחדש את השיר שלו, אך משנה סגנון או דרך ביצוע. אך קאבר הוא ברוב המקרים שיר שמבצעים אמנים אחרים מהאמן או הלהק המקוריים.
כלומר קאבר לרוב מבוצע בידי אמן אחר, כמעט תמיד בשינויים שונים, לעומת הביצוע המקורי. אחד הדברים המעניינים הוא לבחון קאברים מוצלחים יותר ופחות, על ידי השוואה של ביצועים שונים לאותו השיר בדיוק.
ואגב, מבחינת זכויות יוצרים או רווחים, לעשות קאבר זה לא בהכרח לעשות כסף. לעתים קרובות האמן שמוציא קאבר זוכה אולי להצלחה או פרסום, אבל את הכסף עושים בעלי זכויות היוצרים, כלומר כותבי השיר המקוריים, מילים ולחן. וויקלף ז'אן מלהקת הפוג'יז חשף פעם שהשיר "הורג אותי ברכות" (Killing Me Softly) שהפוג'יז עשו לו קאבר, הרוויח 8 מיליון דולר, אבל לברי הלהקה לא ראו מהם אפילו סנט אחד...
מקור המושג גרסת כיסוי הוא מאנגלית: Cover version. לרוב קוראים לו בעברית פשוט "קאבר".
הנה השיר "הללויה" של לאונרד כהן:
http://youtu.be/YrLk4vdY28Q
הקאבר הכי מפורסם לאותו שיר, בביצוע ג'ף באקלי:
http://youtu.be/y8AWFf7EAc4
ביצוע נוסף של קיי די לאנג ל"הללויה":
http://youtu.be/P_NpxTWbovE
ג'ורדן ג'נסן בת ה-11 שביצעה את השיר בגירסת כיסוי משלה:
http://youtu.be/7AWu-ySPEm0
"הורג אותי ברכות" שחידשה להקת "הפוג'יז" והרווחים ממנו הלכו רק לכותבי השיר:
https://youtu.be/oKOtzIo-uYw
קאבר לשיר של הביטלס מאת צמד נשי "תאומות המונה ליזה":
https://youtu.be/Bs79I7d1Jfc
קאבר כזה עוד לא שמעתם - בליווי חפצים מהבית:
https://youtu.be/Svg_fIoHij8
והופעה חיה של קאברים לשירי הביטלס מאינספור כוכבים:
https://youtu.be/l0VdD45bqsk?long=yes
גרסת כיסוי, או "קאבר" (Cover) היא חידוש של שיר שהתפרסם בעבר על ידי אחרים. במילים אחרות, גרסת הכיסוי היא הקלטה מחודשת של השיר, שהוקלט בעבר על ידי מבצע אחר.
קאבר של שיר אפשר לבצע בסגנון דומה למקור או בשינויים משמעותיים. לעתים האמן עצמו הוא שמחדש את השיר שלו, אך משנה סגנון או דרך ביצוע. אך קאבר הוא ברוב המקרים שיר שמבצעים אמנים אחרים מהאמן או הלהק המקוריים.
כלומר קאבר לרוב מבוצע בידי אמן אחר, כמעט תמיד בשינויים שונים, לעומת הביצוע המקורי. אחד הדברים המעניינים הוא לבחון קאברים מוצלחים יותר ופחות, על ידי השוואה של ביצועים שונים לאותו השיר בדיוק.
ואגב, מבחינת זכויות יוצרים או רווחים, לעשות קאבר זה לא בהכרח לעשות כסף. לעתים קרובות האמן שמוציא קאבר זוכה אולי להצלחה או פרסום, אבל את הכסף עושים בעלי זכויות היוצרים, כלומר כותבי השיר המקוריים, מילים ולחן. וויקלף ז'אן מלהקת הפוג'יז חשף פעם שהשיר "הורג אותי ברכות" (Killing Me Softly) שהפוג'יז עשו לו קאבר, הרוויח 8 מיליון דולר, אבל לברי הלהקה לא ראו מהם אפילו סנט אחד...
מקור המושג גרסת כיסוי הוא מאנגלית: Cover version. לרוב קוראים לו בעברית פשוט "קאבר".
הנה השיר "הללויה" של לאונרד כהן:
http://youtu.be/YrLk4vdY28Q
הקאבר הכי מפורסם לאותו שיר, בביצוע ג'ף באקלי:
http://youtu.be/y8AWFf7EAc4
ביצוע נוסף של קיי די לאנג ל"הללויה":
http://youtu.be/P_NpxTWbovE
ג'ורדן ג'נסן בת ה-11 שביצעה את השיר בגירסת כיסוי משלה:
http://youtu.be/7AWu-ySPEm0
"הורג אותי ברכות" שחידשה להקת "הפוג'יז" והרווחים ממנו הלכו רק לכותבי השיר:
https://youtu.be/oKOtzIo-uYw
קאבר לשיר של הביטלס מאת צמד נשי "תאומות המונה ליזה":
https://youtu.be/Bs79I7d1Jfc
קאבר כזה עוד לא שמעתם - בליווי חפצים מהבית:
https://youtu.be/Svg_fIoHij8
והופעה חיה של קאברים לשירי הביטלס מאינספור כוכבים:
https://youtu.be/l0VdD45bqsk?long=yes
מהי נקודת עוגב במוסיקה?
נקודת עוגב (Pedal point) היא שיטה מוזיקלית בה המלחין מציב במהלך מוזיקלי צליל ארוך ומתמשך, בדרך כלל בקול הבס, כלומר צליל נמוך, כשמעליו מתחלפים אקורדים שונים.
הצליל הזה מתחיל בדרך כלל כאחד מצלילי האקורד, אבל הוא יישאר וינוגן שוב ושוב, בזמן שמעליו יתחלפו האקורדים והמהלכים בשאר הקולות וההרמוניה תזרום למולו.
המהלך של צליל העוגב קצת מזכיר יסודות של בניין, שאמורים להיות מוצקים וקבועים, בעוד המבנה יכול להיות בצורות שונות ועם פיתוחים משתנים.
ואם מדברים על יסודות, אכן צליל העוגב הוא לרוב צליל הדרגה הראשונה בסולם (הטוניקה) או החמישית (צליל הדומיננטה). זה גם מסביר את תחושת המשיכה הטונאלית המשמעותית מאוד של נקודת העוגב. נקודות עוגב נוטות למשוך את ההרמוניה אל הפתרון, לבסיס הסולם.
מוזיקלית, לא פחות מעניין הוא שמול אקורדים שבהם הוא נחשב לצליל "זר", הצליל הזה ייצור לא פעם דיסוננסים ומתח הרמוני מסוים, אם כי מעט מעומעם לעומת הדומיננטה למשל, מסיבות שונות. במילים פשוטות, כמו אדם שעובר תקופה לא קלה וחווה קושי, שבימים רגילים היה מרעיד ומוציא אותו מהדעת ודווקא בתקופה המורכבת הוא כמעט ולא מתרגש ממנו - כך הדיסוננס בנקודת עוגב נשמע בדרך כלל בסדר, גם אם הוא קצת מתוח.
המתח ההרמוני שכן מתקיים בה ייפתר בדרך כלל לקראת סיום נקודת העוגב, כשיגיע אקורד שצליל העוגב ייחשב לאחד מצליליו. התחושה לאוזנו של השומע תהיה של פתרון הרמוני, רוגע מזוכך, או מה שנקרא בלטינית "קתרזיס".
כמי בהרבה דברים במוסיקה, יוהן סבסטיאן באך היה ענק במהלכים כאלו ויש לכך סיבה. צליל העוגב הגיע מטכניקת נגינה בעוגב, בה נהג הנגן להחזיק צליל באס, בעזרת אחד ה"פדאלים", דוושות הרגליים, שבכלי זה מנגנות באסים. תוך כדי נגינת הצליל הארוך היה נגן העוגב חופשי לנגן מנגינות ומהלכים מלודיים מאולתרים, בצלילים הגבוהים.
ומי מתאים לככב בסצנה זו, אם לא ענק העוגב שבחייו נחשב לאחד מנגני העוגב הטובים בגרמניה?
בלא מעט ז'אנרים ניתן למצוא נקודות עוגב. במוסיקה עממית מוצאים אותן במוסיקה הקלטית של האירים ובחמת החלילים הסקוטית, עם הצליל המתמשך שמנגן מול המלודיה, צליל המכונה בסקוטלנד "דרון" (Drone).
במוסיקה הקלסית התפתחה נקודת העוגב החל מתקופת הבארוק. מוצאים אותה לא פעם בסיומי פרקים (למשל בסיום הפרלוד והפוגה הראשונים מתוך "הפסנתר המושווה" של באך), אבל גם במהלך יצירות ולעתים, כמו במתיאוס פסיון של באך, ממש בפתיחה.
הנה הדגמה של נקודת עוגב על דו נמוך, כשההרמוניה משתנה:
https://youtu.be/qAcTmpTB4KI
הכוראל הפותח את המתיאוס פסיון של באך - עם נקודת עוגב על מי:
https://youtu.be/ECWPpJjGK7k
רה נמוך בתור נקודת עוגב בקטע מהפרק הראשון של הסיפוניה מספר 7 של ברוקנר:
https://youtu.be/zO6rTT5Dr1o
נקודת עוגב על רה בגיטרה אצל להקת Yes בשיר Ritual בהופעה חיה, מתוך האלבום "סיפורים מהאוקיינוס הטיפוגרפי" (אחרי כמה צלילי פתיחה):
https://youtu.be/YKQQ6X5bPA8?t=22
ושימו לב לצליל ה"דרון", נקודת העוגב בנגינת חמת החלילים הסקוטית:
https://youtu.be/OzOjc7jounI
נקודת עוגב (Pedal point) היא שיטה מוזיקלית בה המלחין מציב במהלך מוזיקלי צליל ארוך ומתמשך, בדרך כלל בקול הבס, כלומר צליל נמוך, כשמעליו מתחלפים אקורדים שונים.
הצליל הזה מתחיל בדרך כלל כאחד מצלילי האקורד, אבל הוא יישאר וינוגן שוב ושוב, בזמן שמעליו יתחלפו האקורדים והמהלכים בשאר הקולות וההרמוניה תזרום למולו.
המהלך של צליל העוגב קצת מזכיר יסודות של בניין, שאמורים להיות מוצקים וקבועים, בעוד המבנה יכול להיות בצורות שונות ועם פיתוחים משתנים.
ואם מדברים על יסודות, אכן צליל העוגב הוא לרוב צליל הדרגה הראשונה בסולם (הטוניקה) או החמישית (צליל הדומיננטה). זה גם מסביר את תחושת המשיכה הטונאלית המשמעותית מאוד של נקודת העוגב. נקודות עוגב נוטות למשוך את ההרמוניה אל הפתרון, לבסיס הסולם.
מוזיקלית, לא פחות מעניין הוא שמול אקורדים שבהם הוא נחשב לצליל "זר", הצליל הזה ייצור לא פעם דיסוננסים ומתח הרמוני מסוים, אם כי מעט מעומעם לעומת הדומיננטה למשל, מסיבות שונות. במילים פשוטות, כמו אדם שעובר תקופה לא קלה וחווה קושי, שבימים רגילים היה מרעיד ומוציא אותו מהדעת ודווקא בתקופה המורכבת הוא כמעט ולא מתרגש ממנו - כך הדיסוננס בנקודת עוגב נשמע בדרך כלל בסדר, גם אם הוא קצת מתוח.
המתח ההרמוני שכן מתקיים בה ייפתר בדרך כלל לקראת סיום נקודת העוגב, כשיגיע אקורד שצליל העוגב ייחשב לאחד מצליליו. התחושה לאוזנו של השומע תהיה של פתרון הרמוני, רוגע מזוכך, או מה שנקרא בלטינית "קתרזיס".
כמי בהרבה דברים במוסיקה, יוהן סבסטיאן באך היה ענק במהלכים כאלו ויש לכך סיבה. צליל העוגב הגיע מטכניקת נגינה בעוגב, בה נהג הנגן להחזיק צליל באס, בעזרת אחד ה"פדאלים", דוושות הרגליים, שבכלי זה מנגנות באסים. תוך כדי נגינת הצליל הארוך היה נגן העוגב חופשי לנגן מנגינות ומהלכים מלודיים מאולתרים, בצלילים הגבוהים.
ומי מתאים לככב בסצנה זו, אם לא ענק העוגב שבחייו נחשב לאחד מנגני העוגב הטובים בגרמניה?
בלא מעט ז'אנרים ניתן למצוא נקודות עוגב. במוסיקה עממית מוצאים אותן במוסיקה הקלטית של האירים ובחמת החלילים הסקוטית, עם הצליל המתמשך שמנגן מול המלודיה, צליל המכונה בסקוטלנד "דרון" (Drone).
במוסיקה הקלסית התפתחה נקודת העוגב החל מתקופת הבארוק. מוצאים אותה לא פעם בסיומי פרקים (למשל בסיום הפרלוד והפוגה הראשונים מתוך "הפסנתר המושווה" של באך), אבל גם במהלך יצירות ולעתים, כמו במתיאוס פסיון של באך, ממש בפתיחה.
הנה הדגמה של נקודת עוגב על דו נמוך, כשההרמוניה משתנה:
https://youtu.be/qAcTmpTB4KI
הכוראל הפותח את המתיאוס פסיון של באך - עם נקודת עוגב על מי:
https://youtu.be/ECWPpJjGK7k
רה נמוך בתור נקודת עוגב בקטע מהפרק הראשון של הסיפוניה מספר 7 של ברוקנר:
https://youtu.be/zO6rTT5Dr1o
נקודת עוגב על רה בגיטרה אצל להקת Yes בשיר Ritual בהופעה חיה, מתוך האלבום "סיפורים מהאוקיינוס הטיפוגרפי" (אחרי כמה צלילי פתיחה):
https://youtu.be/YKQQ6X5bPA8?t=22
ושימו לב לצליל ה"דרון", נקודת העוגב בנגינת חמת החלילים הסקוטית:
https://youtu.be/OzOjc7jounI
