» «
טריטון
מהו מרווח השטן?



מרווח הטריטון (Tritone, שלושה טונים) הוא מרווח מוסיקלי בן שלושה טונים, שבמשך מאות שנים ראו בו מרווח איום, שמזמין צרות למי שמשתמש בו. בניגוד למרווחים מוסיקליים אחרים, הצליל שלו הוא מעט משונה ונותן תחושה לא יציבה באוזנו של המאזין.

זו הסיבה שלקראת סוף ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס נחשב הטריטון ל"מרווח השטן". כינו אותו אז בלטינית "השטן במוזיקה" (diabolus in musica). ואכן, ההתייחסות אליו כאל מרווח שטני גרמה לכך שאסרו על הלחנה שכוללת מנגינות עם המרווח הזה, של טריטון המנוגן בין שני תווים שבאים אחד אחרי השני.

מבחינת מוסיקלית, הטריטון הוא מרווח דיסוננטי. כלומר הוא כזה שנתפש כצורם ו"בלתי יציב". כמו כל מרווח דיסוננטי לא ניתן לסיים בו משפט מוסיקלי ואחריו תמיד יבוא המשך, או "פתרון מוסיקלי".

להמונים הנבערים של עידן החושך של ימי הביניים היה קל למכור את הטריטון כשטני. הפחד והבורות התערבבו עם תחושת האי-נוחות שגרם המרווח למאזין וגרמו לו להאמין שהמרווח הזה מטופל אישית על ידי השטן.

את שמו קיבל מרווח השטן מטריטון, שליח המצולות במיתולוגיה היוונית. על פי המיתולוגיה הוא היה בנו של פוסידון, אל הימים והאוקיינוסים. אגב, טריטון המיתולוגי הזה היה בחלקו העליון אדם, בעוד פלג גופו התחתון היה של דג.. משונה ממש כמו המרווח שקיבל את שמו, לא?


הנה המחשה תיאטרלית של הטריטון וההתנגדות הדתית והתרבותית אליו בימי הביניים:

https://youtu.be/9hUfI0uQbS0


המשמעות המתמטית של מרווח הטריטון:

http://youtu.be/oDweyxD2FtA


"עיר הלוונדר" ממשחק הפוקימון, קטע שבו שימש המרווח ליצירת המוסיקה הכי מרגיזה בתולדות משחקי הוידאו:

http://youtu.be/de3cONeaR_8


ומצגת וידאו נהדרת על טריטון בתיאוריה של המוזיקה:

https://youtu.be/JJIO-Jr0E8o
דינמיקה
מהי דינמיקה במוסיקה?



דינמיקה (Dynamics) במוסיקה היא מכלול הסימנים המוסיקליים שנועדו לקבוע את עוצמת הצלילים המנוגנים. הדינמיקה מהווה, למעשה, אוסף של הוראות לגבי חוזקו של הצליל ואופן הנגינה שלו.

הנגן, מבצע המוסיקה, מקבל מסימני הדינמיקה את ההנחיות לגבי הדרך לנגן את המוסיקה.

הנה סימני הדינמיקה במוסיקה:
פיאניסימו (Pianissimo) - יש לנגן בשקט המרבי.

פיאנו (Piano) - יש לנגן חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט.

מצו-פיאנו (Mezzo Piano) - יש לנגן חזק יותר מפיאנו, בצורה בינונית שקטה.

מצו-פורטה (Mezzo Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פיאנו, בצורה בינונית חזקה.

פורטה (Forte) - יש לנגן חזק יותר ממצו-פורטה, בצורה חזקה.

פורטיסימו (Fortissimo) - יש לנגן חזק יותר מפורטה, בצורה חזקה ביותר.

קרשנדו (Crescendo) - מסמן הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. הסימן הוא של מעין מזלג הנפתח משמאל לימין. היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc.

דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo) - יש לנגן תוך החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות:.dim או.decresc.

ספורצנדו (Sforzando) - יש לנגן את התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי.

בנוסף, יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:
פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או

פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו.

פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו.

פורטה פיאנו (Forte Piano) - יש לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה.


הנה הסבר של הדינמיקה במוסיקה:

https://youtu.be/YQ7zA2_um8s


בתיאוריה המוסיקלית אפשר ללמד את זה כך:

https://youtu.be/N2_ocC2A-Ko


וסרט לימודי על הדינמיקה של הצליל:

https://youtu.be/Faq7pvzTnmk?long=yes
קצב (מוזיקה)
מהו קצב?



קֶצֶב (Rhythm) הוא מושג שמתאר דברים החוזרים שוב ושוב, במרווחי זמן קבועים או משתנים.

במוסיקה מקיף הקצב את כל יחסי הזמן במוזיקה. מרכיבים מוסיקליים שונים נכללים בו, כמו המִשְׁקָל (ארגון הפעמות בתיבה המוסיקלית), המִקְצָב (היחסים שבין אורך, או משך הצלילים שבמנגינה) והמִפְעָם (מהירות המנגינה, המכונה בשפת המוסיקה "טמפו").

ואם הקצב במוסיקה הוא אחד המרכיבים החשובים והבסיסיים ביותר, הוא נוגע גם בתחומים אחרים. ואכן, גם אם קצב ומוסיקה הולכים לגמרי ביחד, הקצב הוא מרכיב משמעותי בתחומים רבים, כמו בריקוד, פסיכולוגיה, רפואה, מתמטיקה, פיסיקה, ואפילו בפילוסופיה. הקצב הוא גם חלק מהותי בכל אחד ואחת מאיתנו, וכדי להיווכח בכך פשוט הקשיבו לקצב פעימות הלב שלכם - בעת מנוחה ובמצב בריאותי תקין הלב פועם בקצב של בין 60 ל-100 פעימות בדקה.


הנה הסבר של הקצב והמקצב:

https://youtu.be/9DjoipqbkC8


הקצב כמרכיב בסיסי במוסיקה:

http://youtu.be/c_jEkNiYFNc


הדגמת הקצב והמרכיבים המוסיקליים שלו:

http://youtu.be/GuAZQYjaRng


כמה דוגמאות לתפקידו של הקצב בתחומים אחרים בחיים (מתורגם):

http://youtu.be/2UphAzryVpY


שיר על קצב וריקוד:

http://youtu.be/WMPM1q_Uyxc


ונגן באס שמחליט להראות איך הוא מנגן בגיטרה באס ללא מיתרים:

https://youtu.be/ulxoIly3jt4
גווידו ד'ארצו
מי המציא את התווים?



לעיתים מייחסים בטעות את החמשה לנזיר הנוצרי שהיה גם מורה למוסיקה, גווידו ד'ארצו (גווידו מהעיר האיטלקית ארצו). אבל זוהי טעות. גווידו הוא אמנם מי שנתן שמות לתווים במאה ה-11. השמות ניתנו על פי מילות שיר התפילה "המנון ליוחנן המטביל". כל שורה בשיר החלה בהברה אחרת, שנלקחה בתור שם הצליל שבו היא החלה. הצלילים בהמנון הזה היו בסדר עולה, על פי הסדר בסולם. וכך היו ההברות הראשונות בשוות השיר לשמות הצלילים בסולם: אוּט, רֶה, מִי וכן הלאה. שם הצליל אוּט הוחלף בהמשך ל-do מהמילה Domine (אלוהים) - הוא הצליל דו.

גווידו, אגב, גם המציא עוד שיטה מבריקה להוראת שירה. היא זכתה לכינוי "היד הגווידויאנית", שבעזרתה לימד ואימן את תלמידיו לשיר תווים. המורה הרים את כף ידו ובאצבעו נהג להצביע על מקומות שונים בכף היד וכך סימל לתלמידים תווים שונים לשירה, ללא צורך ברישום של המנגינה.

תווים הם סדרת סימנים וסמלים ושיטה שבעזרתה יחלו עם הזמן לרשום את צלילי המוסיקה. רישום התווים, בדרך אל החמשה המוסיקלית, הלך והתפתח בהדרגה, כשנדרשה שיטה טובה יותר משינון והעברה בעל-פה של מנגינות. אז גווידו אמנם נתן לתווים את שמם, אבל בהתפתחות חמשת התווים, אותה שורה בת 5 קווים שעליה כותבים את התווים המוסיקליים, שם היה גווידו רק אחד התורמים לפיתוח שיטת הרישום המוכרת לנו.

בימי הביניים המוקדמים, במשך מאות שנים, נהגו לרשום את המנגינות בכנסייה באמצעות נוימות. הנוימות, בדומה לטעמי המקרא היהודיים, היו סימנים קבועים שהופיעו מעל הברות ומילים בשיר. כל נוימה סימנה כיצד לשיר את ההברה או המילה שמתחתיה. במאה ה-10 החלו לרשום את הנוימות בגבהים שונים מעל למילים, כשהגובה סימן את הגובה המשתנה שבו יש לשיר את הנוימה. במאה ה-11 הוסיפו שני קווים מאוזנים שעל גבם רשמו את הנוימות. קווים אלה הורו את הגובה המוחלט של הצלילים, לרוב ביחס לצלילים דו ופה.

גווידו ד'ארצו תרם צבעים לשני הקווים הללו. את הקו של הצליל דו הוא ייצג בצבע צהוב, בעוד הקו של הצליל פה נצבע באדום. הקווים הנוספים של שורת התווים התווספו אחריו ורק כשהנוימות פינו את מקומן לרישום תווים מדויקים, תו אחד לצליל אחד. בתחילה התרחבה השורה ל-4 קווים ובהמשך תולדות המוסיקה נוסף קו חמישי והחמשה התקבעה על 5 קווים ובצורה שאותה אנו מכירים היום.


הנה סיפור חייו ופועלו של ממציא התווים גווידו ד'ארצו:

https://youtu.be/l-JMX7tVqog


התפתחות כתב התווים ותרומתו של גווידו ד'ארצו לתהליך:

http://youtu.be/LxkstaYPztM


ספר שמספר על המצאותיו המוסיקליות של גידו ד'ארצו:

http://youtu.be/XBPVpJOFO-s


היד של גווידו ד'ארצו יכולה לסמן גם היום למקהלה כיצד ומה לשיר:

http://youtu.be/MmR716ZTqL8


כך משתמשים ביד הגווידואית:

https://youtu.be/eBq-S_QdU2U


ובחיוך - כשהאמריקאים החלו לקרוא לתווים על שם אותיות ה-ABC, הם לא שיערו שיקרה להם האסון של יניביזם (עברית):

https://youtu.be/4LPeRNLW13c

מושגים במוסיקה

נושא ווריאציות
איך בנוי נושא ווריאציות במוסיקה?



רבים נוטים לכלול נושא ווריאציות (Theme and variations) כצורה מוסיקלית, המאפיינת יצירות המבוססות על נושא אחד, החוזר פעמים רבות, כשבכל פעם יש בו שינוי (בלועזית: וריאציה) אחר. למען הדיוק, הווריאציה היא יותר דרך לטיפול בנושא מוסיקלי מאשר צורה מוסיקלית של ממש, אבל כדי לזכור אותה אין בעיה שתזכרו כך.

בכל מקרה, וריאציות שונות יכולות להיות ליצירה שכזו. ביניהן יהיו אלמנטים כמו שינוי סולם, שינוי מקצב, שינויים הרמוניים, קישוט כלשהו של המנגינה וכדומה. כדי שהזיהוי של הנושא יישמר, בכל וריאציה שומרים המלחינים על אחד מהיסודות של המנגינה המקורית לפחות.

במהלך הדורות יצרו מלחינים רבים וריאציות על נושאים מוסיקליים שכתבו מלחינים אחרים. בין המפורסמים שביניהם היו באך, היידן, מוצרט, בטהובן, ברהמס, רחמנינוב ועוד.

דוגמאות? - אין בעיה...

באך למשל, כתב את "וריאציות גולדברג" המפורסמות שלו, עבור תלמידו גולדברג, שהיה נגן צ'מבלו. בטהובן הפציץ בכישרונו את "וריאציות דיאבלי" הנפלאות והמלחין הבריטי אלגר יצר את "וריאציות אניגמה", הווריאציות החידתיות של המאה ה-20.


הנה נושא ווריאציות מומחשים על יצירה של היידן:

https://youtu.be/C0DZARmcRso


וריאציות לגיטרה על לחן מוכר בסגנונות מוסיקליים היסטוריים:

https://youtu.be/aT-NB8uzsGQ


ה"אריה די קאפו" המפורסמת מתוך "וריאציות גולדברג" של יוהן סבסטיאן באך:

https://youtu.be/eZCSOdi19jQ


גלן גולד מבצע את "וריאציות דיאבלי" של בטהובן, שרבים רואים כיצירה התובענית והמורכבת ביותר שנכתבה אי-פעם לפסנתר:

https://youtu.be/UoWXRlw9vBA


רחמנינוב - וריאציות על נושא של פגניני אופוס 43:

https://youtu.be/ppJ5uITLECE


ברנבוים מנצח על הווריאציה ה-9 והנהדרת "נמרוד" מתוך "וריאציות אניגמה" של אלגר אופוס 36, שהתבססו על נושא שמקורו אינו ידוע:

https://youtu.be/sUgoBb8m1eE
דואט
מה זה דואט?



דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.


הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:

https://youtu.be/kDAMRMQr48g


דואט גיטרות:

https://youtu.be/PT9hvyDvKHA


דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דידו וכוכב הראפ אמינם:

https://youtu.be/8WqSOXpacjE


ודואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:

https://youtu.be/v35YhhzCrYk


ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:

https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes
אלתור בג'אז
איך האילתור תורם למוסיקת הג'אז?



אילתור (Improvisation) הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בנגינת ג'אז. כשנגן מאלתר מוסיקה, הוא ממציא אותה בזמן הנגינה, ללא הכנה מוקדמת או הלחנה מראש - באופן ספונטני. האילתור המוסיקלי מושפע ממצב רוחו, מהאווירה מסביבו ברגע הנגינה, מהחיבור שלו לנגנים האחרים שבהרכב וכדומה.

בסגנונות הראשונים של הג'אז, כמו הדיקסילנד, הביג בנד והסווינג, התבסס האלתור על המנגינה. בהמשך ההיסטוריה של הג'אז, בסגנון הביבופ, השתנה גם האלתור באופן מהותי. בביבופ החלו האילתורים להתבסס ברובם על ההרמוניה, כלומר על האקורדים המורכבים של הביבופ, אלו שמלווים את המלודיה, אך מנגינת הקטעים.

האילתור בג'אז הוא מרכזי ומסימני ההיכר של הסגנון. מלבד מוסיקה עממית של ארצות וחברות שונות בעולם, אין כמעט סגנון מוסיקלי שהאילתור הוא כל כך מרכזי בו, כמו במוסיקת הג'אז, במיוחד לא במוסיקה אמנותית.

במוסיקה הקלאסית, למשל, נהג לאלתר הסולן שניגן עם התזמורת בקונצ'רטו, בסוף הפרק הראשון של היצירות הללו. כיום הנוהג הזה כמעט ולא קיים. במקומו נוהגים לבצע ביצירות אלה של הקונצ'רטו את אילתורי העבר של גדולי הכנרים, אילתורים שנרשמו בתווים ונשמרו "לטובת הדורות הבאים"...


הנה מוסיקאי ג'אז מדגים אילתורי ג'אז:

https://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=9m13s&end=11m17s


הדגמה של אימפרוביזציה, אילתור בפסנתר:

https://youtu.be/XwZqmVaAaRg


אילתור קולי של אמן הג'אז בובי מקפרין:

https://youtu.be/8eH8jS0DyO0


פסנתרן הג'אז הצרפתי פסקל ווינץ מדגים אילתור ג'אז נהדר:

https://youtu.be/QBzHqW4V3lA


והרצאת טד על האילתור:

https://youtu.be/9z689tFlH0g?long=yes
קנון
מהו הקנון המוסיקלי?



קנון הוא צורה של שיר או מנגינה מרובי-קולות, שכל הקולות בהם הם בעלי אותה המנגינה. מדובר בצורה פוליפונית (רבקולית) ששורשיה עתיקים מאד ושהלחן בכל קולותיה זהה.

מנגינת הקנון מתחילה בקול הראשון ואחרי זמן מה (זמן מוסיקלי, כמו תיבה מוסיקלית או רבע, שלוש שמיניות וכדומה) מתחיל להישמע הקול השני ואז, אחרי זמן זהה מתחיל עוד קול וכך הלאה - לפי מספר הקולות בשיר. יש קנונים מורכבים יותר אבל זו צורתו הבסיסית של הקנון.


הנה הסבר על צורת הקנון (עברית) והקנון הכי ידוע בזמר העברי:

https://youtu.be/BV9M86jVloo


קנון עם הטקסט העתיק "על נהרות בבל":

https://youtu.be/n1B7xBQMAJA


קנון מפורסם לחנוכה "מי ימלל":

https://youtu.be/fmiGBOqlK18


קנון ההד של אורלנדו די לאסו:

https://youtu.be/pYppBzPaEOI


קנון בן 4 קולות, כשכל קול מנגן את אותה המנגינה של הראשון אבל בזמנו ובגובה אחר. זה מתחיל בהשמעת המנגינה לבדה ואז מתחיל הקנון:

http://youtu.be/YC9bKfzXC18


הנה קנון באנגלית עתיקה - Sumer Is Icumen In:

http://youtu.be/EHFxxZmyxDg?t=30s


הקנון הכי מפורסם בעולם - frère jacques, בעברית "אחינו יעקב":

https://youtu.be/ypwUqsD6qCw


תלמידות מבצעות קנון ידוע "Row, Row Your Boat":

http://youtu.be/ITvyJniLMGY


וקאנון עברי ידוע "כל על פני ארץ" שמוכר גם במילים "הימים חולפים שנה עוברת":

http://youtu.be/6PjTZtw2b4w


הנה שיר רוק שפותח בקנון עתיק:

https://youtu.be/8VisxHApl8Y?long=yes


הרמוניה
מהי הרמוניה?



הרמוניה הוא מצב שבו מושמעים כמה תווים באותו הזמן, אפילו שניים. צורות ההרמוניה המוכרות במוסיקה הן של מרווחים ואקורדים.

ההרמוניה התפתחה במוסיקה המערבית, לעומת סגנונות רבים מהמזרח התיכון והמזרח הרחוק, שבהם נשמרה מסורת של נגינה ושירה משותפים של אותה המנגינה, מה שנקרא "מונופוניה".

התפתחות ההרמוניה המוסיקלית היא תרבותית. חוקרים רואים בה תופעה מקבילה לאדריכלות המערבית, שעלתה לגובה ובנתה בניינים רבי-קומות וגורדי שחקים, בעוד שבמזרח נותרה הבנייה רוחבית ונמוכה.

המושג "הרמוניה" עבר עם השנים מעולם המוסיקה והחל לדמות שילוב של מרכיבים שונים לשלמות אחת. דוגמאות? - דברים שמסתדרים ביחד מכונים "הרמוניים". הרמוניה בין בני-זוג היא חיים מלאי-אהבה וזוגיות טובה.


הנה ההרמוניה ומשמעותה במוסיקה:

http://youtu.be/hTUXKWnHH-g


חבורת זמר נהדרת ששרה בהרמוניה (עברית):

https://youtu.be/o--6gnflU9U


זמרות שרות בהרמוניה נפלאה ובליווי תזמורת:

https://youtu.be/8VfYKmJkxl0


חמישייה שרה בקולות ומלווה סולן:

https://youtu.be/IEzfhclKO8Q


על ההרמוניה ואיך לשיר בהרמוניה:

http://youtu.be/-w2UOoF87ps


כך מוסיפים הרמוניה למנגינה, הלחן של השיר:

http://youtu.be/-OX1FyfZHWM?t=1m41s


ורפסודיה בוהמית - השיר המפורסם של להקת קווין, שחבריה שרים ביחד בהרמוניה:

http://youtu.be/fJ9rUzIMcZQ?t=5s
מהי סינקופה?



סינקופה (Syncope) היא הדגשה שאינה צפויה במוסיקה, או החלשה של מקום שצפוי שיהיה מודגש.

הסינקופה היא אחד המרכיבים החשובים במוסיקת הג'אז ובסגנון הרגטיים, שממנו היא הגיעה אל הג'אז. אי-אפשר כמעט להעלות על הדעת קטע ג'אז שלא משולבות בו סינקופות. הסינקופה כל כך משמעותית בסגנון זה שהנגנים והזמרים מבצעים אותה גם כשהיא אינה מצוינת בתווים באופן מפורש. מקצבים עתירי סינקופות הם חלק מהגרוב של הג'אז.

אך הסינקופות מופיעות לא פעם גם במוסיקה עממית, במוסיקת רוק ובמוסיקה קלאסית. ככלל, הסינקופה היא אחת ה"תרומות" של השחורים לג'אז, שכן הם הביאו את הקצב האפריקאי לאמריקה וההטעמות וההדגשות שלו היו שונות מאלה של המוסיקה המערבית.


ישנן כמה סינקופות אופייניות:

הדגשה בפעמות חלשות - חיזוק פעמות שאמורות להיות חלשות, כמו פעימות 2 ו-4 במשקל של ארבעה רבעים (4/4).

החלשת פעמות חזקות - אם נחליש את פעמות 1 ו-3 שהן בדרך כלל חזקות במשקל של ארבעה רבעים (4/4).

אוף-ביט - הדגשה בין הפעמות, במקום עליהן כמקובל. נגינה על ה-& שבין הפעימות (1&2&3&4&)

הקדמת או השעיית הפעמה - כשמנגנים מעט לפני או מעט אחרי הפעמה.


הנה מוסיקאי ג'אז מדגים את הסינקופות בג'אז:

http://youtu.be/i_1qFZUVRCY


נגינה בסינקופה בחצוצרה:

http://youtu.be/pdzOg7vH78k


נגינה על האוף ביט בגיטרה באס:

http://youtu.be/MdAnx89OG7E?t=17s


הסינקופות נולדו הרבה לפני הג'אז וקיימות גם בסגנונות אחרים:

http://youtu.be/zTQ1A7YT1pQ


יש גם בעיה רפואית שנקראת סינקופה ומתבטאת בהחסרת פעימה וחיוורון:

http://youtu.be/n23BJTCibhs


וסרטון על האוף ביט והאון ביט או דאון ביט בהדגמה על ביצועי השיר Stairway to Heaven:

https://youtu.be/GhlLtd19szw
מה זה רמיקס?



בדרך כלל אנו מקשרים רמיקס (Remix) לגרסה מחודשת לשיר, כזו שמשנה את סגנונו, בדרך כלל לגרסת ריקודים.

האמצעים בדרך כלל הם של הוספת והאצת מקצבים בשיר, או בהוספה של אפקטים, לוּפִּים וסימְפוּלים שונים.

הרמיקס במובן הזה, מיועד בדרך כלל, להשמעה על ידי די ג'ייז במועדונים. הם נוהגים להפתיע את קהל הרוקדים ברמיקסים יצירתיים לשירים ידועים, אם משלהם או שעשו אחרים. ההוספה של המקצבים והאפקטים החדשים יוצרת עניין, מקפיצה ומחדשת באנרגיות ובריקוד ולא פעם משעשעת.

אבל במובן הכללי יותר, "רמיקס" הוא מונח מודרני, שמתייחס לחידוש של שיר באמצעות ציוד אלקטרוני. תמיד ישלב היוצר ברמיקס חלקים מהקלטות המקור, אבל יצור בכך גרסה שונה וחדשה של השיר. ברמיקסים עושים שימוש בכלים כמו מחשבים, תוכנות ואמצעי עריכה דיגיטלית שונים, כמו גם בציוד מוזיקלי כמו סמפלר (בעברית דוֹגֶם), סינתסייזר ועוד.

לרוב מטרת הרמיקס תהיה להתאים סגנון חדש לשיר מיושן, או לשפר את איכות הצליל של שירים ישנים. הרמיקס מעניק לא פעם הזדמנות שנייה, לשיר שלא הצליח. הוא מתאים אותו לסגנון מוסיקלי חדש או משנה אותו לצרכים חדשים.


הנה רמיקס מאש-אפ שיצרו ביוטיוב בין שניים מהצלחות הווידאו ביוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:

https://youtu.be/dOSGaIbxiJs


דוגמה לרמיקס לשיר ידוע:

https://youtu.be/Bu9ulkuFrlI


אפליקצייה לאנדרואיד ואייפון ליצירת רמיקסים:

https://youtu.be/ADV1yNs2vIo


סקירה של האפליקציה והכלים שבה:

https://youtu.be/sni-Pgxdn0c


רמיקס משעשע ליחצ"ן רהב (עברית):

https://youtu.be/GPDjxM_EiME


והרצאת טד על החשיבות של הרמיקס ונגד זכויות היוצרים, או העוצרים, כמו שאנו נכנה כאן:

https://youtu.be/zd-dqUuvLk4?long=yes
מהו עיבוד מוסיקלי?



העיבוד המוסיקלי (Musical Arrangement) הוא ארגון של שיר או יצירה, לצורך ביצוע או הקלטה.

בעיבוד המוסיקלי יש ארגון של סגנון הביצוע, המקצב, הסולם, ההרכב המבצע, הכלים המשתתפים וכדומה. העיבוד הוא כמו בימוי של השיר, או עיבוד לתסריט של ספר.

המעבד נוטל את מנגינת השיר הבסיסי וההרמוניה שלו ומתכנן את דרך הביצוע של ההרכב שהוא בוחר, כלי הנגינה הנבחרים, עם המקצב והאווירה הרצויים, דרכי הביצוע, התפקיד שינגן כל אחד מהכלים והקולות ועוד.

אפשר לדמות את המעבד המוסיקלי לאדריכל של שירים. העיבוד הוא הבניין שתכנן. אחר-כך יבואו הנגנים והזמרים ויבנו על פי העיבוד את הבניין השלם - שהוא השיר או היצירה.


הנה ההקלטה המקורית "בלילות של ירח מלא" של הזמר ערן צור:

https://youtu.be/h6uWjFLMdVE


עיבוד אקוסטי לאותו השיר:

https://youtu.be/ca6q0AQ746s


סולו אנפלאגד, רק בליווי גיטרה:

https://youtu.be/Fz66JFs6Zwk


עיבוד "לייב" בהופעה עם זמר נוסף (גבע אלון):

https://youtu.be/rnN5YqEIIFs


ועיבוד להרכב קלאסי לאותו השיר:

https://youtu.be/gGw77Ds-soI
מהם הבלו נוטס בג'אז?



ה"בלו נוט" (Blue Note), "התו העצוב" של המוסיקה, מוכר לחובבי הג'אז, הרוק וכמובן הבלוז, בתור הצליל או הצלילים האלה שהופכים מלודיה לבלוזית.

הבלו נוט, התו הכי בלוזי בסולם, הוא תו שמתווסף לסולם הפנטטוני במוסיקת הבלוז, הג'אז והרוק. בעולם הבלוז הוא זה שנותן להן את הצבע המיוחד, הבלוזי, הכל כך אופייני ומצד שני רב-הצדדים בכל סגנון כזה. הוא שהופך את הסולם הפנטטוני לסולם הבלוז.

בעולם המושגים של מוסיקת הג'אז הוא מצטייר כתו נוסף, או נסתר. השימוש בו הוא יותר ספונטני מהנגינה של צלילי הסולם העיקריים.

נגנים משתמשים בבלו נוט בדרך כלל בסולואים, באלתורים. לעתים הם מופיעים גם ביצירה הכתובה.

כללית, הבלו נוט הוא תוספת לא רשמית לסולם, דרגה שהיא לא לגמרי חלק ממנו, אבל יש לה חשיבות רבה בו.

לכן זכה הבלו נוט לשמותיו הרבים והציוריים משהו, ביניהם "התו העצוב", "התו הנסתר", "תו הרפאים", "התו הנוסף" ו"תו הבלוז".

למעשה, בלו נוט הוא הנמכה של כל אחת מהדרגות בסולם. מוזיקלית מקובל לזהות אותו בתור החמישית מונמכת או רביעית מוגבהת. הוא ממוקם בתור הדרגה החמישית המונמכת של הסולם המינורי או הרביעית המונמכת של הסולם הפנטטוני.


#למוסיקאים
בתור "תו הרפאים", שאינו חלק מהסולם, מנגנים את הבלו נוט בדרך כלל ב"אוף ביט" או כצליל מעבר לצליל חזק בסולם הפנטטוני.

יש לבלו נוט בבלוז תפקיד מרכזי, בהיותו התו היחיד בסולם הפנטטוני שמאפשר נגינה של דיסוננס. אפשר לראות בדיסוננסים את ה"תבלינים" של המוסיקה. הבלו נוט באופן זה הוא המתבלן של הנגינה הבלוזית והרוקית.

האקורדים המרכזיים באקורדים של הבלוז הם אלה שבדרגות הראשונה, רביעית וחמישית. למעשה עליהם בנוי שיר הבלוז הקלאסי וגם הרוקנרול הקלאסי. המרווחים שנוצרים בין הבלו נוט לבאס, צליל היסוד של כל אחד משלושת האקורדים הללו, הוא דיסוננסי, לכן כשמנגנים כל אחד מהאקורדים הללו, הבלו נוט שמנוגן מולו מקבל הדגשה והבלטה.


הנה מוסיקאית מסבירה את הבלו נוט למתחילים:

https://youtu.be/CRtWDj4rbtE


נגן גיטרה מסביר ומדגים על נגינת בלוז עם בלו נוטס:

https://youtu.be/OF-JU0SgdRU


כך תשתמשו ב"בלו נוטס" באילתור על הפסנתר:

https://youtu.be/JjGPigIVGQc



גיטריסט מדגים בלו נוטס בג'אז וסולם בלוז פנטטוני:

https://youtu.be/mXuIIDnaoRE


ואגב, יש גם חברת תקליטים שנקראת "בלו נוט":

https://youtu.be/golCmV60NIQ?long=yes


ורשת מועדוני ג'אז נהדרים - הנה סניף טוקיו:

https://youtu.be/J6-FLEiBE84
מה זו מלודיה או מנגינה?



מלודיה (Melody), בעברית לחן, או מנגינה, הם שמות לרצף של צלילים. לפעמים הלחן כתוב בתווים ולפעמים הנגן או המחבר ממציא אותו באלתור, בו-ברגע. למלודיה יתווספו בדרך כלל הרמוניה, שהיא ליווי מתאים, עיבוד מוסיקלי שמעשיר אותה.

אם מקליטים את הלחן, הוא יוקלט כשיר או כיצירה מוסיקלית.


הנה הסבר מוסיקלי של המלודיה, היא הלחן:

http://youtu.be/_w4dcaBa3bo


כך התפתחה המלודיה, או המנגינה במוסיקה:

http://youtu.be/PnbOWi6f_IM


סרטון עם לחן עממי של "הכניסי תחת כנפך" מאת ביאליק:

http://youtu.be/rMbSYnZlN9k


ולחן אחר, של מיקי גבריאלוב, לאותו השיר בביצוע של אריק איינשטיין:

http://youtu.be/qE_QYNxq8-w


לחן שלישי, של נורית הירש, לאותן מילים:

http://youtu.be/xjU7gE4PMaE
מה זה ארפג'ו?



ארפג'ו (Arpeggio) הוא המונח במוסיקה שפירושו נגינה בכלי, תוך פירוק של האקורד לצלילים בודדים המנוגנים בזה אחר זה, לרוב בתבנית פחות או יותר קבועה.

נגינת תווי אקורד בזה אחר זה ברציפות היא אולי שונה מהנגינה האופיינית שלהם, שהיא נגינת אקורד בו-זמנית, אבל היא מקובלת מאוד במוסיקה.

כמו התרגול של נגינת סולמות, לנגנים משמשת גם נגינת ארפג'י (צורת הרבים באיטלקית של ארפג'ו) כאחד התרגילים הבסיסיים שהם עושים במהלך האימון היומיומי.

בעידן האלקטרוני של כלי הנגינה ארפג'ו הפך פופולרי מתמיד. כלים כמו אורגן חשמלי וסינתסייזר יודעים להפיק ארפג'י מורכבים ומגוונים באופן אוטומטי.

גם תוכנות מחשב המשמשות במוסיקה אלקטרונית מאפשרות תכנות או שימוש בתבניות וסימפולים של ארפג'ים, מה שהפך אותם למרכיבים בסיסיים במוסיקת הפופ ובמוסיקה האלקטרונית לסגנונותיה.

אגב, המילה היא איטלקית, בה המילה "ארפה" משמעותה "נבל", ומכאן שנגינת ארפג'ו היא כנגינת הנבל.


מהו ארפג'ו בשיעור קצר:

https://youtu.be/y4T_Rcn1NbI?t=53s


שיר השירים של הרוק עם פרדי מרקורי שמלווה את הווידוי בארפג'ו קלאסי על פסנתר:

https://youtu.be/bMPOMT251mQ


השירה הקסומה של אנה ריד מלונדון גראמר עם ארפג'ו על בתי Nightcall של קווינסקי, עם אקורדים רגילים בפזמון:

https://youtu.be/wkF9w86XXKU


השיר הכי ידוע בגיטרה בא עם הארפג'ו המפורסם - כאן הוא אחרי פתיחה:

https://youtu.be/O07XybbSc6g


ארפג'י מורכבים יותר בגיטרה:

https://youtu.be/lOisQEOcRCw


והקיץ האחרון, המנון ניינטיז ישראלי ומבוסס ארפג'ו שמוסיף דרמה ותומך במילים (עברית):

https://youtu.be/0DYLaPpatdk
מהו "קאבר" או גרסת כיסוי?



גרסת כיסוי, או "קאבר" (Cover) היא חידוש של שיר שהתפרסם בעבר על ידי אחרים. במילים אחרות, גרסת הכיסוי היא הקלטה מחודשת של ​​השיר, שהוקלט בעבר על ידי מבצע אחר.

קאבר אפשר לבצע בסגנון דומה למקור או בשינויים משמעותיים. אם האמן עצמו הוא שמחדש את השיר שלו, אך משנה סגנון או דרך ביצוע, זהו קאבר. אך ברוב המקרים המושג ניתן לשיר שבוצע בידי אמן אחר. לרוב תוך שינויים לעומת הביצוע המקורי.

למטה יש השוואה של ביצועים שונים לאותו השיר בדיוק. כך נשמעים קאברים שונים.

מקור המושג גרסת כיסוי הוא מאנגלית: Cover version. לרוב קוראים לו בעברית פשוט "קאבר".


הנה השיר "הללויה" של לאונרד כהן:

http://youtu.be/YrLk4vdY28Q


הקאבר הכי מפורסם לאותו שיר, בביצוע ג'ף באקלי:

http://youtu.be/y8AWFf7EAc4


ביצוע נוסף של קיי די לאנג ל"הללויה":

http://youtu.be/P_NpxTWbovE


ג'ורדן ג'נסן בת ה-11 שביצעה את השיר בגירסת כיסוי משלה:

http://youtu.be/7AWu-ySPEm0


להקת "הטנורים מקנדה" עם הזמרת סלין דיון בקאבר לשיר:

http://youtu.be/zDQyvLtAaQM?t=1m5s


קאבר לשיר של הביטלס מאת צמד נשי "תאומות המונה ליזה":

https://youtu.be/Bs79I7d1Jfc


קאבר כזה עוד לא שמעתם - בליווי חפצים מהבית:

https://youtu.be/Svg_fIoHij8


והנה להיטי ענק שלא ידעתם שהם קאברים:

https://youtu.be/O9G6mVo_AbQ?long=yes
מהי נקודת עוגב במוסיקה?



נקודת עוגב (Pedal point) היא שיטה מוזיקלית בה המלחין מציב במהלך מוזיקלי צליל ארוך ומתמשך, בדרך כלל בקול הבס, כלומר צליל נמוך, כשמעליו מתחלפים אקורדים שונים.

הצליל הזה מתחיל בדרך כלל כאחד מצלילי האקורד, אבל הוא יישאר וינוגן שוב ושוב, בזמן שמעליו יתחלפו האקורדים והמהלכים בשאר הקולות וההרמוניה תזרום למולו.

המהלך של צליל העוגב קצת מזכיר יסודות של בניין, שאמורים להיות מוצקים וקבועים, בעוד המבנה יכול להיות בצורות שונות ועם פיתוחים משתנים.

ואם מדברים על יסודות, אכן צליל העוגב הוא לרוב צליל הדרגה הראשונה בסולם (הטוניקה) או החמישית (צליל הדומיננטה). זה גם מסביר את תחושת המשיכה הטונאלית המשמעותית מאוד של נקודת העוגב. נקודות עוגב נוטות למשוך את ההרמוניה אל הפתרון, לבסיס הסולם.

מוזיקלית, לא פחות מעניין הוא שמול אקורדים שבהם הוא נחשב לצליל "זר", הצליל הזה ייצור לא פעם דיסוננסים ומתח הרמוני מסוים, אם כי מעט מעומעם לעומת הדומיננטה למשל, מסיבות שונות. במילים פשוטות, כמו אדם שעובר תקופה לא קלה וחווה קושי, שבימים רגילים היה מרעיד ומוציא אותו מהדעת ודווקא בתקופה המורכבת הוא כמעט ולא מתרגש ממנו - כך הדיסוננס בנקודת עוגב נשמע בדרך כלל בסדר, גם אם הוא קצת מתוח.

המתח ההרמוני שכן מתקיים בה ייפתר בדרך כלל לקראת סיום נקודת העוגב, כשיגיע אקורד שצליל העוגב ייחשב לאחד מצליליו. התחושה לאוזנו של השומע תהיה של פתרון הרמוני, רוגע מזוכך, או מה שנקרא בלטינית "קתרזיס".

כמי בהרבה דברים במוסיקה, יוהן סבסטיאן באך היה ענק במהלכים כאלו ויש לכך סיבה. צליל העוגב הגיע מטכניקת נגינה בעוגב, בה נהג הנגן להחזיק צליל באס, בעזרת אחד ה"פדאלים", דוושות הרגליים, שבכלי זה מנגנות באסים. תוך כדי נגינת הצליל הארוך היה נגן העוגב חופשי לנגן מנגינות ומהלכים מלודיים מאולתרים, בצלילים הגבוהים.

ומי מתאים לככב בסצנה זו, אם לא ענק העוגב שבחייו נחשב לאחד מנגני העוגב הטובים בגרמניה?

בלא מעט ז'אנרים ניתן למצוא נקודות עוגב. במוסיקה עממית מוצאים אותן במוסיקה הקלטית של האירים ובחמת החלילים הסקוטית, עם הצליל המתמשך שמנגן מול המלודיה, צליל המכונה בסקוטלנד "דרון" (Drone).

במוסיקה הקלסית התפתחה נקודת העוגב החל מתקופת הבארוק. מוצאים אותה לא פעם בסיומי פרקים (למשל בסיום הפרלוד והפוגה הראשונים מתוך "הפסנתר המושווה" של באך), אבל גם במהלך יצירות ולעתים, כמו במתיאוס פסיון של באך, ממש בפתיחה.


הנה הדגמה של נקודת עוגב על דו נמוך, כשההרמוניה משתנה:

https://youtu.be/qAcTmpTB4KI


הכוראל הפותח את המתיאוס פסיון של באך - עם נקודת עוגב על מי:

https://youtu.be/ECWPpJjGK7k


רה נמוך בתור נקודת עוגב בקטע מהפרק הראשון של הסיפוניה מספר 7 של ברוקנר:

https://youtu.be/zO6rTT5Dr1o

נקודת עוגב על רה בגיטרה אצל להקת Yes בשיר Ritual בהופעה חיה, מתוך האלבום "סיפורים מהאוקיינוס הטיפוגרפי" (אחרי כמה צלילי פתיחה):

https://youtu.be/YKQQ6X5bPA8?t=22


ושימו לב לצליל ה"דרון", נקודת העוגב בנגינת חמת החלילים הסקוטית:

https://youtu.be/OzOjc7jounI


מהו הסולו במוסיקה?



סולו (Solo) הוא אחד המושגים המעניינים במוסיקה. כללית, המונח סולו מתאר פעילות או דבר שעושה אדם אחד לבדו או מול קבוצה, אבל לבדו או לפחות כששאר הנגנים רק מלווים אותו ברקע.

כשמתייחסים לסולו במוסיקה, מתכוונים בדרך כלל ליצירה או לחלק או קטע בה, שמוסיקאי בודד מנגן, שר או רוקד. במוסיקה נהוגים סולואים בסגנונות והקשרים מוסיקליים שונים.

בעולם הג'אז למשל, נגינת הסולו היא מהמרכיבים המרכזיים והחשובים בהופעות. כל נגן מבצע בתורו אילתור סולו, המאפשר לו להפגין את מיומנותו הטכנית, את המוסיקליות שלו ואת סגנונו האישי.

האילתור הג'אזי, "אימפרוביזציה" (Improvisation) המנוגנת על המקום וללא הכנה מוקדמת, הוא קטע נגינה מקורי של הנגן, המתייחס ל-Head של הקטע, המנגינה המובילה את קטע הג'אז, להרמוניה שלו ולמרכיבים מוסיקליים נוספים בו.

במופעי ג'אז כאלה נוהג הקהל להביע הערכה לסולנים השונים, על ידי מחיאות כפיים בגמר כל סולו.

זה לא תמיד היה כך. בתזמורות הסווינג והביג-בנד של העבר היה הסולו דומה יותר לסולו הקלאסי, הוא היה כתוב מראש לכל כלי וכלי בתזמורת והנגן נהג להזדקף ולבצע את הסולו בעמידה, בעוד שאר הנגנים ממשיכים ללוות אותו בישיבה.

במוסיקה קלאסית הסולו בא לידי ביטוי בנגינת יצירות לכלי בודד, כמו סונטות לפסנתר, כינור, צ'לו וכדומה, או בנגינת יצירות לסולנים ולתזמורת, שהקונצ'רטו הוא הבולט מביניהן.

במוסיקה הערבית הקלאסית הסולו הוא שפותח יצירה, בנגינה של נגן בודד הנקראת "תקסים" (Taqsim). בסולו פותח זה הוא מכניס את המאזינים לאווירה ומכין לתזמורת את הקרקע לביצוע היצירה כולה ביחד.


הנה פסנתר סולו בקטע בלוז נהדר:

https://youtu.be/AtxRk7kzU0Q


נגני ג'אז נהגו לעמוד בזמן הסולואים בביג בנד, תזמורת הג'אז הגדולה:

https://youtu.be/y6N8eL-cuEU


רסיטל הוא מופע מוסיקה או מחול שמבצעים סולן או סולנים שונים:

https://youtu.be/_TzigBJiqgs


סולו גיטרה הוא מהמרכיבים החשובים במוסיקת הרוק:

https://youtu.be/vuJkSY-jNbY


נגן קאנון פותח יצירה קלאסית ערבית ב"תקסים" מאולתר:

https://youtu.be/3J4VHJ683f0


סולו פאנקי של נגן באס:

https://youtu.be/RTthLmEYLbg


נגנית קלאסית מנגנת סולו צ'לו בליווי פסנתר בנוקטורנו מספר 4 של צ'ייקובסקי:

https://youtu.be/aglgvO-SWOg


והקונצ'רטו היא צורה קלאסית בה מנגן סולן מול תזמורת, כאן בקונצ'רטו לכינור ולתזמורת של מנדלסון במי מינור עם יצחק פרלמן בכינור:

https://youtu.be/PC6cPairOTA?long=yes
מהו MIDI?



מידי או MIDI היא שפה, או פרוטוקול תקשורת, שמאפשרים העברה של מידע מוסיקלי בין כלי נגינה דיגיטליים ואלקטרוניים ובינם לבין המחשב.

ה"מידי" נולד לאחר שבשנות ה-70 של המאה הקודמת הגיעו כלי הנגינה האלקטרוניים, במיוחד הסינטיסייזרים, לגודל ומשקל בלתי נסבלים. המכשירים היו מוגבלים, יקרים ונגנים נאלצו "לסחוב" להופעות המון מכשירים שונים, כדי לשחזר על הבמה את הצליל שהקליטו בתקליטים. בנסיבות כאלה הועלה הרעיון ליצור אמצעי תקשורת שיאפשר למכשירים "לדבר" אחד עם השני ולשלוט מרחוק זה בזה.

לפיכך החליטו מספר יצרניות של כלי נגינה אלקטרוניים לחבר את כלי הנגינה הדיגיטליים שלהן, שפועלים בשיטה ממוחשבת, כך שכולם ישתמשו, "ישוחחו" ויזהו את פרוטוקול התקשורת המשותף. החברות המרכזיות בתעשייה, כמו ימהה, רולנד ואחרות, סיכמו ביניהן על שפה משותפת לתקשורת בין כלי נגינה דיגיטליים, שפת ה-MIDI. כך נוצרה שפה חכמה ונוחה לשימוש, שהקפיצה את עולם המוסיקה לדור הבא ואפשרה את המשך ההתפתחות של המוסיקה הקלה והמוסיקה המודרנית.

טכנולוגיית ה-MIDI אפשרה לחבר כלים שונים משל יצרנים שונים, זה לזה. תרומת ה-MIDI לתעשיית המוסיקה הייתה עצומה. לכל כלי נגינה מקצועי שיצא לשוק נוספו עתה חיבורי MIDI לכניסה ויציאה של התקשורת. חיבורים אלה חוברו זה לזה, כך שכלי מקלדת אלקטרוני של יצרן אחד יכול היה "לשלוט" בכלים של יצרנים אחרים.

אחד המכשירים שהופיעו בעקבות פיתוח המידי היה מודול חסכוני, מעין קופסת צלילים עצמאית וזולה, שכללה אוסף של צלילים דגומים או מסונתזים. המודולים הללו הכילו צלילים של סינטסייזרים מפורסמים ואפשרו להביא להופעה או לאולפן כלי נגינה רבים, אץ ללא רכיבי המקלדות היקרות והכבדות שלהם.

במקביל החלו לצאת לשוק מקלדות זולות שאינן כוללות צלילים ומיועדות לעבודה עם מידי. הן כונו "מקלדות שליטה", כי הן שלטו במודולים, מכונות תופים וסינתסייזרים אחרים.

חיבורי ה-Midi אפשרו לחבר ציוד דיגיטלי גם למחשב האישי, שבדיוק באותה תקופה התפתח במהירות. למחשבים שונים פותחו תוכנות מוסיקליות חדשניות ששימשו לצרכים שונים, כמו הקלטה, עיבוד, כתיבת תווים, לימוד מוסיקה, נגינת ועיבוד צלילים ועוד. התוצאה הייתה שמוסיקאים החלו להשתמש במחשבים ככלי עבודה. המוסיקה האלקטרונית הלכה ופרחה.

השם "מידי" או MIDI הוא קיצור באנגלית של Musical Instrument Digital Interface, או בעברית: ממשק דיגיטלי בין מכשירים מוסיקליים.


הנה תולדות טכנולוגיית MIDI:

http://youtu.be/9xz7r6KnTbI


כך נראו קלידנים בהופעה לפני המצאת המידי:

http://youtu.be/TRCQmNMOqUY


מקלדת שליטה לדוגמה:

http://youtu.be/bKA3kMA-M-4?t=12s


מודול צלילים אופייני משנות ה-90:

http://youtu.be/d41hRXoXF7o


סמפלר שפותח בשנות הצלילים, בין השאר עם דגימות של צלילי כלים אמיתיים:

http://youtu.be/9nr_IX_KpqY


על ידי החיבור במידי למחשב הקליטו בערוצים שונים את התפקידים השונים, בכלי נגינה אחד:

http://youtu.be/db-y4XjXIMk


MIDI עובד היום גם עם לפטופ, טאבלטים ואפילו סמארטפונים:

https://youtu.be/o9YJUaB8t2M


מקלדת שליטה ניידת וקטנה (עברית):

http://youtu.be/wJwGSbvKqpA


וכך הציגו את טכנולוגיית ה-Midi ותוכנות ההקלטה שעבדו איתה בטלוויזיה של האייטיז:

https://youtu.be/aADkqmvy44o?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.