שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך שפים מצלחתים מנות גורמה?
על אף שהיצירתיות בצילחות פורחת, בצילחות טוב יש חוקים. גם כאן, כמו בכל יצירת אמנות, יש קומפוזיציה, הדרך שבה מארגנים את מרכיבי המנה על הצלחת. המרכיב העיקרי מקבל את מקומו ולידו מונחים המרכיבים הנלווים. עשבי תיבול, רטבים כמו רוטב סויה או חומץ בלסמי, גרגרי פלפל וכדומה - כל אלו משמשים לא רק לטעם, אלא גם להוספת צבעים למנה ויצירת חוויה צבעונית.
בצילחות מקפידים על שילוב מרקמים מנוגדים וחיבור בין המרכיב העיקרי ובין המרכיבים המלווים. לפני שהם מניחים אותו על הצלחת, השפים נוהגים לייבש מעט את הרכיב העיקרי, כדי שלא להציף את המנה.
אבל הכי חשוב לשפים המקצועיים להדגיש שהצילחות אינו רק צורה ושאת המנות צריכים בסוף לאכול ולא רק לראות. לכן הצילחות היפה והמסעיר בא בהקשר של הטעמים, כי מאכל דינו להיאכל בהנאה ולא להיות יפה בלבד.
הנה שיטות הצילחות של השפים המקצועיים:
https://youtu.be/YjdCyeghUgM
צעד אחרי צעד:
https://youtu.be/lp1IJiBO408
טכניקות לצילחות:
https://youtu.be/jHeyKI9xfIY
רעיונות לצילחות יצירתי:
https://youtu.be/uh8l2Bd-xUo?t=24s
וכך מצלחתים נכון:
https://youtu.be/Gy8-SKIm4Fs
מה ההיסטוריה של הצילחות?
הצִילחוּת (Platting), ארגון המזון על הצלחת, נולד ככל הנראה בסוף המאה ה-18. השף מארי אנטון קארים, החל אז ליצור צורות של הרים ומפלים במנות שהגיש לבני האצולה בצרפת.
במאה הקודמת החלו להחשיב יותר ויותר את תצוגת המנות, ככל שהתפתחה החוויה הצרכנית והתפתח עולם העיצוב. השף פול בוקאו קידם אז בהתלהבות את הצגת המזון האלגנטית והמסודרת.
היו תקופות שבהגשת המנות חולקה הצלחת לאזורים, שבהם הניחו את המאכלים, זה לצד זה. בגישה זו היו גבולות ברורים בין רכיב לרכיב ואיש לא חיפש פרזנטציה או קומפוזיציה של המנה.
אבל עם הזמן נוצרו מסעדות המישלן היוקרתיות לעשירים. עובדה היא ששפים רבים סיימו בתי ספר גבוהים למטבח ולמדו כיצד לצלחת, לפחות באופן בסיסי. רבים מהם החלו להגיש מנות מפוארות ומעוצבות יותר, תוך שהם נותנים דרור לנפש האמנותית שלהם, או של מי מעוזריהם.
הסיבה לצילחות הזה הייתה גם אסתטית, אבל גם כדי להגביר את התיאבון, שכן למין האנושי יש נטייה "לאכול עם העיניים". אבל הייתה עוד סיבה אז לצילחות. הוא נועד גם כדי לתת הצדקה נוספת למחירים השערורייתיים שגבו אותם שפים במסעדות הגורמה שלהם. העשירים שזכו למזון מובחר, שנראה גם נהדר, החלו לפתח טעם אמנותי באוכל...
לציבור הרחב החל הצילחות להגיע עם הרשתות החברתיות ובמיוחד עם "אינסטגרם", הרשת החברתית שמבוססת על צילומים בסמארטפון. לפתע כל סועד, בכל מסעדה שהיא, משתף תמונות של מנות שאכל. ההשוואה בין המנות הייתה בלתי נמנעת. אבל הטעם לא עובר באינטרנט וכך גם הריח. לכן המנות שזכו למחמאות היו אלה שנראו טוב. כאן הצילחות זכה לזינוק הגדול ביותר שלו.
אחרי זה באו תכניות הבישול שהדגימו איך עושים את זה המקצוענים ואחריהן תכניות הריאליטי שהוקדשו לאוכל בטלוויזיה. אלה לא רק הציגו צלחותים מדהימים, אלא הבחינו בין המתחרים ברמת האסתטיקה וסידור המנות, מה שהבהיר לציבור הרחב שצילחות הפך לגורם המשמעותי ביותר במנות שהם מגישים - אפילו בבית.
מאז החלו אפילו שפים או טבחים במסעדות קטנות ושכונתית, לעצב את המנות שלהם ביתר הקפדה. עקרות בית ושפים חובבים החלו לצלחת את המנות שלהם והעולם לא נח מהיופי שנשפך מצילחותים מהממים המצולמים באינספור תמונות במדיה החברתית. האמנות החלה לאכול והיא עושה את זה יפה במיוחד.
הנה תולדות הצלחות בחצי המאה האחרונה:
https://youtu.be/9S46aoapXz8
יסודות בצילחות:
https://youtu.be/tVOjfy5ft34
טכניקות צילחות למתחילים:
https://youtu.be/02Brgs60BiY
טכניקות סיבוביות על מגש מסתובב:
https://youtu.be/G8bQftr7ajQ
כך תצלחתו כמו שפים מנוסים (ללא מילים):
https://youtu.be/kcbRpLX-mqs
איך הומצא הבישול המולקולרי?
בשנים האחרונות מלהיב הבישול המולקולרי את עולם הגסטרונומיה ומצליח לשפר את הכנת האוכל בעזרת ידע מדעי ומחקרי מגוון,כמו גם יצירתיות ומקוריות של שפים מיומנים וסקרנים מבעבר.
אבל איך נולד תחום הבישול המולקולרי, שמעורר כה הרבה הדים בעולם הקולינרי?
זה קרה בשנות-90 של המאה הקודמת כשקבוצת חוקרים אירופיים מדיסציפלינות כמו כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ובישול, חברו והולידו את עולם הגסטרונומיה המולקולרית. מספרים שהראשון היה פראן אדריה, השף והבעלים הגאון של מסעדת "אל בולי", שהמון פעמים זכתה בתואר "המסעדה הטובה בעולם".
אז אדריאה, שנחשב חהוגה הבישול המולקולרי, נהג לפתוח את הארוחות ב"אל בולי" בזית. אבל הזית הזה כלל לא היה זית, אלא מיץ בטעם הזית, שהוכנס לחומר ששמו "אלגינאט" ובמפגש הזה נוצר קרום, שכששמים אותו בפה הוא כמו מתפוצץ בפה והטעם הוא לגמרי זית, רק במרקם אחר, חדש.
וכך נולד תחום מדעי שמתמקד בחקר של תהליכים פיזיקליים וכימיים המתרחשים בעת בישול המזון ומנסה למצוא הסברים להיבטים שונים בהם.
כי המטבח המוכר לנו התפתח מהמרכיבים, שיצרו את התבשילים והפכו בפינו לטעמים. מישהו פעם מצא תפוח אדמה טבעי, היה רעב וניסה לנגוס ממנו. הטעם היה נחמד אז החא שיתף וסיפר לאחרים ויום אחד מישהו מהם שם אחד במדורה ונהנה מהטעם ומישהו אחר ריסק אותו והנה הפירה - עם טעם אחר וכך הלאה.
הבישול המולקולרי פועל הפוך. אדריה ועמיתיו למדו מה יוצר את האפקט של הטעם, של הריח ושל המרקם בכל מאכל ואז בנו אותם מחומרים אחרים, בצורה נקייה ומדויקת. התוצאה היא מנה שנראית למשל כמו בועות צבעוניות, כשכל אחת מייצגת מאכל, טעמה כטעמו, צבעה כצבעו וכך גם הריח ולע פעם גם המרקם שלה.
וזו הייתה בעצם הכניסה הראשונה של המדע אל המטבח. דרכו נחשפו שפים רבים לאפשרויות חדשות שנפתחו בפניהם. תומכי הבישול המולקולרי מזהים את העושר שהוא הביא לעולם הקולינרי, הן בטכניקות בישול חדשות והן במרקמים חדשים ולא שגרתיים.
ויותר מכך, הבישול המולקולרי ממשיך לחדש ולהסעיר את העולם הגסטרונומי במבול בלתי פוסק של גילויים, חידושים ושיפורים.
הנה הבישול המולקולרי (עברית):
https://youtu.be/X-rgeMc5ZnQ
על הבישול המולקולרי באנגלית:
https://youtu.be/vbvQlKzSmkQ
הסטון בלומנטל, שף מולקולרי מהידועים בתחום:
https://youtu.be/oymWPCOGKLE
מה דעתכם על פניני חומץ בלסמי?
https://youtu.be/s6FUuxcPoQw
בועות הפתעה?
https://youtu.be/OlJKpt74TvI
קאוויאר מנטה?
https://youtu.be/RDvXxj0Fvek
והרצאה שאיננה קטע מ"ארץ נהדרת" אלא אמיתית, של גאון מדעי (עברית):
https://youtu.be/Ogbz0RLQgfo
מהי כף צילחות?
כף הצִילחוּת (Deco spoon) היא כף מיוחדת שפותחה כדי לסייע לסידור המזון על הצלחת. פעולת ה"צִילחוּת" היא פעולה שבה מסדר השף את הצלחת ומגיש את המנה לא רק עם טעמים מצוינים, אלא גם במראה אסתטי, מעוצב ואלגנטי, שיגרום להתרגשות אצל הסועדים.
כיום נמכרות בחנויות כפות מיוחדות לצילחות וה"הייפ" סביב המונח והיופי של המנות הוא בשיאו. ממציא הכף הזו הוא הקונדיטור הצרפתי כריסטוף ויו. הרעיון עלה בראשו כשהשף שמעליו דרש הקפדה יתרה על הגשת המנות בצורה אסתטית ומיוחדת על הצלחת. כריסטוף החל לעקם את קצות הכף שלו, מה שהקל את הצילחות מאד.
כך הוא הגה את הרעיון לייצר כף מיוחדת למטרה זו. הוא החל לייצר כפות בעצמו וההצלחה במכירות לשפים ולמקצועני מטבח הפכה את כף הצִילחוּת שלו למצליחה בכל העולם. כיום נמכרים חיקויים שלה ושפים אחרים המציאו לעצמם גרסאות מגוונות משלהם.
הנה כף הצילחות של כריסטוף:
https://youtu.be/awqK0T82Qzg
ועוד ממנה:
https://youtu.be/8ywXvAKfoYk
כף מתחרה למצלחתים:
https://youtu.be/Qb1nhDv6czg
מה זה צִילחוּת?
עולם שיתוף התמונות, שמתפוצץ מאז יצאה אינסטגרם, מביא בשנים האחרונות לכך שעיצוב האוכל המוגש לשולחן הוא חשוב לא פחות מהטעם שלו. כך הולך ונכנס לתרבות הקולינרית והכללית מושג הצִילחוּת (platting) לז'רגון של חובבי הבישול. את המילה, אגב, המציא השף רן שמואלי בתוכנית הטלוויזיה "קרב סכינים".
צילחות היא פעולת סידור המזון על הצלחת. ב"צִילחוּת" מסדר השף או הטבח את הצלחת ומגיש את המנה לא רק עם טעמים מצוינים, אלא גם במראה אסתטי, מעוצב ואלגנטי, שמטרתו לגרום להתרגשות אצל הסועדים, בבחינת "את האוכל אוכלים גם בעיניים".
התורמות העיקריות ללידת המונח ולהטמעתו בשפה העברית הן ללא ספק תכניות הבישול בטלוויזיה, המשודרות בשנים האחרונות בהצלחה עצומה. המדיום הטלוויזיוני הוא מדיום של ראייה. טעמים וריחות לא עוברים בשידור כמובן ורק עדויות השופטים או האורחים בתכניות הבישול, הן שמעידות על איכותם של המאכלים. לפיכך, הדרך העיקרית שבה מעבירים את חוויית האוכל ישירות אל הצופה, היא המראה שלו.
מכאן שהמודעות הרבה של השנים האחרונות לפרזנטציה, ההצגה של המנה, הפכה את המושג בעיני רבים, לחשוב לא פחות מהטעם, מהריח ומהאיכות התזונתית של המנות.
על אף שהיצירתיות בצילחות פורחת, בצילחות טוב יש חוקים. גם כאן, כמו בכל יצירת אמנות, יש קומפוזיציה, הדרך שבה מארגנים את מרכיבי המנה על הצלחת. המרכיב העיקרי מקבל את מקומו ולידו מונחים המרכיבים הנלווים. עשבי תיבול, רטבים כמו רוטב סויה או חומץ בלסמי, גרגרי פלפל וכדומה - כל אלו משמשים לא רק לטעם, אלא גם להוספת צבעים למנה ויצירת חוויה צבעונית.
הנה עולם הצילחותים היפים וצלחות מיוחדות שמסייעות לצילומים איכותיים:
https://youtu.be/YOI9JkOnr3M
צילחות למול עיני הסועדים של מנת קינוח במסעדת אלינאה בשיקגו:
https://youtu.be/qofsdSMuGbg
תנו לאמן שבכם לאכול:
https://youtu.be/kn5DT_NvXyw
הנה הדרכה קצרה לצילחות:
https://youtu.be/YjdCyeghUgM
שיעור קצר - כך מצלחתים:
https://youtu.be/7XJw2b5qwAs
והצלחותים של השף הבריטי גורדון רמזי:
https://youtu.be/Cbn2aedc8wE?long=yes
מיהו גאון האקלרים הצרפתי?
פטיסייה בצרפתית הוא מומחה קינוחים והפטיסייה כריסטוף אדם (Christophe Adam), למשל, הוא אחד השמות החמים ביותר בעולם הקונדיטוריה.
המומחה הצרפתי הזה מתמחה בעוגות האקלר הצרפתיות והטעימות כל כך ועל האקלרים שלו הפריזאים אומרים שהם עונג צרוף - גם לעיניים וגם לחיך.
אדם, ששימש בעבר בתור הקונדיטור המהולל של מעדניית פושון המפורסמת, מנהל כיום את ל'אקלר דה ז'ני (וL’éclair de Génie) בעברית "הבזק של גאונות", חנות האקלרים המשובחת שלו בפריז, בה מוכרים אקלרים בלבד.
מעדניית האקלר של גאון האקלר היא תחנת חובה לאוהבי מנת העונג המשגעת את הצרפתים. מגוון האקלרים שנמכר בה מתחלף בכל עונה, באופן שמזכיר את עולם האופנה והקולקציות השנתיות שבו.
ואגב, השם הלא צנוע של המקום (L’éclair de Génie) הוא בעצם משחק מילים בצרפתית. כי הפירוש של וL’éclair de Génie הוא משהו בין "הבזק הגאונות" ו"אקלר גאוני" או "אקלר של הגאון". אבל לפני שאתם קוראים לו "נפוח" ולכל מקרה - כל המשמעויות האלה יקבלו המחשה כשתטעמו את האקלר של כריסטוף אדם. מדובר במאפה שטענו הוא על-אנושי.
הנה הפטיסייה כריסטוף אדם בעבודה:
https://youtu.be/LIW2CH_1e8k
האקלרים שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=DWXcMGO9MjM
מה עושה הקונדיטור?
הקונדיטורים (Pastry), או השף-קונדיטורים, הם השפים של עולם המגדנאות, של המאפים המתוקים והמנות אחרונות. הם המובילים את מחלקת השוקולד והבצק והממונים במסעדות גם על תפריט הקינוחים.
השף הקונדיטור שונה משף רגיל בכך שבעוד השף יכול להגיש חומרי גלם מסוימים כמות שהם, אין לקונדיטור אפשרות כזו. הכל אצלו צריך לעבור תהליכים של הכנה ואפייה.
יש גם הבדל בין קונדיטור ואופה. בעוד הקונדיטור עובד בפטיסרי ומתמחה בדברי מאפה מתוקים, האופה עובד בבולנז'רי, המאפייה, ועוסק באפייה של לחמים.
כשאתה עובד שעות על הרגליים, עם ערימות של בצק, חומרים ועבודה פיזית לא קלה, אל מול התנור החם והלחץ לעמוד בזמנים - ברור שהקונדיטאות היא עבודה קשה מאוד.
תרבות הפטיסרי נולדה בצרפת, המקורה של המגדנאות האירופית. היא כוללת הרבה תחומי עיסוק, מהבצקים והקרמים, דרך הריבה, המוס, הפאי, הפודינג והמרנג ועד ניפוח הסוכר, העבודה בשוקולד, בבצק סוכר, גלידה ועוד.
הנה מי שלומדים להיות קונדיטורים (עברית):
https://youtu.be/kh3M6uYYrag
קונדיטורים מספרים:
https://youtu.be/WybAY12ufjw
קונדיטורים בעבודה:
https://youtu.be/1dXj5nwr4rI
הכנת המאפים:
https://youtu.be/JHMWWEndXZs
הדיוק והעידון של הפטיסרי הצרפתי:
https://youtu.be/1Uhixsi-mIc
התוצאה:
https://youtu.be/sZ5QFvg553g
והקונדיטורית שהקימה אימפריה של קאפקייקס:
https://youtu.be/MEOuvCnA758
על אף שהיצירתיות בצילחות פורחת, בצילחות טוב יש חוקים. גם כאן, כמו בכל יצירת אמנות, יש קומפוזיציה, הדרך שבה מארגנים את מרכיבי המנה על הצלחת. המרכיב העיקרי מקבל את מקומו ולידו מונחים המרכיבים הנלווים. עשבי תיבול, רטבים כמו רוטב סויה או חומץ בלסמי, גרגרי פלפל וכדומה - כל אלו משמשים לא רק לטעם, אלא גם להוספת צבעים למנה ויצירת חוויה צבעונית.
בצילחות מקפידים על שילוב מרקמים מנוגדים וחיבור בין המרכיב העיקרי ובין המרכיבים המלווים. לפני שהם מניחים אותו על הצלחת, השפים נוהגים לייבש מעט את הרכיב העיקרי, כדי שלא להציף את המנה.
אבל הכי חשוב לשפים המקצועיים להדגיש שהצילחות אינו רק צורה ושאת המנות צריכים בסוף לאכול ולא רק לראות. לכן הצילחות היפה והמסעיר בא בהקשר של הטעמים, כי מאכל דינו להיאכל בהנאה ולא להיות יפה בלבד.
הנה שיטות הצילחות של השפים המקצועיים:
https://youtu.be/YjdCyeghUgM
צעד אחרי צעד:
https://youtu.be/lp1IJiBO408
טכניקות לצילחות:
https://youtu.be/jHeyKI9xfIY
רעיונות לצילחות יצירתי:
https://youtu.be/uh8l2Bd-xUo?t=24s
וכך מצלחתים נכון:
https://youtu.be/Gy8-SKIm4Fs
הצִילחוּת (Platting), ארגון המזון על הצלחת, נולד ככל הנראה בסוף המאה ה-18. השף מארי אנטון קארים, החל אז ליצור צורות של הרים ומפלים במנות שהגיש לבני האצולה בצרפת.
במאה הקודמת החלו להחשיב יותר ויותר את תצוגת המנות, ככל שהתפתחה החוויה הצרכנית והתפתח עולם העיצוב. השף פול בוקאו קידם אז בהתלהבות את הצגת המזון האלגנטית והמסודרת.
היו תקופות שבהגשת המנות חולקה הצלחת לאזורים, שבהם הניחו את המאכלים, זה לצד זה. בגישה זו היו גבולות ברורים בין רכיב לרכיב ואיש לא חיפש פרזנטציה או קומפוזיציה של המנה.
אבל עם הזמן נוצרו מסעדות המישלן היוקרתיות לעשירים. עובדה היא ששפים רבים סיימו בתי ספר גבוהים למטבח ולמדו כיצד לצלחת, לפחות באופן בסיסי. רבים מהם החלו להגיש מנות מפוארות ומעוצבות יותר, תוך שהם נותנים דרור לנפש האמנותית שלהם, או של מי מעוזריהם.
הסיבה לצילחות הזה הייתה גם אסתטית, אבל גם כדי להגביר את התיאבון, שכן למין האנושי יש נטייה "לאכול עם העיניים". אבל הייתה עוד סיבה אז לצילחות. הוא נועד גם כדי לתת הצדקה נוספת למחירים השערורייתיים שגבו אותם שפים במסעדות הגורמה שלהם. העשירים שזכו למזון מובחר, שנראה גם נהדר, החלו לפתח טעם אמנותי באוכל...
לציבור הרחב החל הצילחות להגיע עם הרשתות החברתיות ובמיוחד עם "אינסטגרם", הרשת החברתית שמבוססת על צילומים בסמארטפון. לפתע כל סועד, בכל מסעדה שהיא, משתף תמונות של מנות שאכל. ההשוואה בין המנות הייתה בלתי נמנעת. אבל הטעם לא עובר באינטרנט וכך גם הריח. לכן המנות שזכו למחמאות היו אלה שנראו טוב. כאן הצילחות זכה לזינוק הגדול ביותר שלו.
אחרי זה באו תכניות הבישול שהדגימו איך עושים את זה המקצוענים ואחריהן תכניות הריאליטי שהוקדשו לאוכל בטלוויזיה. אלה לא רק הציגו צלחותים מדהימים, אלא הבחינו בין המתחרים ברמת האסתטיקה וסידור המנות, מה שהבהיר לציבור הרחב שצילחות הפך לגורם המשמעותי ביותר במנות שהם מגישים - אפילו בבית.
מאז החלו אפילו שפים או טבחים במסעדות קטנות ושכונתית, לעצב את המנות שלהם ביתר הקפדה. עקרות בית ושפים חובבים החלו לצלחת את המנות שלהם והעולם לא נח מהיופי שנשפך מצילחותים מהממים המצולמים באינספור תמונות במדיה החברתית. האמנות החלה לאכול והיא עושה את זה יפה במיוחד.
הנה תולדות הצלחות בחצי המאה האחרונה:
https://youtu.be/9S46aoapXz8
יסודות בצילחות:
https://youtu.be/tVOjfy5ft34
טכניקות צילחות למתחילים:
https://youtu.be/02Brgs60BiY
טכניקות סיבוביות על מגש מסתובב:
https://youtu.be/G8bQftr7ajQ
כך תצלחתו כמו שפים מנוסים (ללא מילים):
https://youtu.be/kcbRpLX-mqs
בשנים האחרונות מלהיב הבישול המולקולרי את עולם הגסטרונומיה ומצליח לשפר את הכנת האוכל בעזרת ידע מדעי ומחקרי מגוון,כמו גם יצירתיות ומקוריות של שפים מיומנים וסקרנים מבעבר.
אבל איך נולד תחום הבישול המולקולרי, שמעורר כה הרבה הדים בעולם הקולינרי?
זה קרה בשנות-90 של המאה הקודמת כשקבוצת חוקרים אירופיים מדיסציפלינות כמו כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ובישול, חברו והולידו את עולם הגסטרונומיה המולקולרית. מספרים שהראשון היה פראן אדריה, השף והבעלים הגאון של מסעדת "אל בולי", שהמון פעמים זכתה בתואר "המסעדה הטובה בעולם".
אז אדריאה, שנחשב חהוגה הבישול המולקולרי, נהג לפתוח את הארוחות ב"אל בולי" בזית. אבל הזית הזה כלל לא היה זית, אלא מיץ בטעם הזית, שהוכנס לחומר ששמו "אלגינאט" ובמפגש הזה נוצר קרום, שכששמים אותו בפה הוא כמו מתפוצץ בפה והטעם הוא לגמרי זית, רק במרקם אחר, חדש.
וכך נולד תחום מדעי שמתמקד בחקר של תהליכים פיזיקליים וכימיים המתרחשים בעת בישול המזון ומנסה למצוא הסברים להיבטים שונים בהם.
כי המטבח המוכר לנו התפתח מהמרכיבים, שיצרו את התבשילים והפכו בפינו לטעמים. מישהו פעם מצא תפוח אדמה טבעי, היה רעב וניסה לנגוס ממנו. הטעם היה נחמד אז החא שיתף וסיפר לאחרים ויום אחד מישהו מהם שם אחד במדורה ונהנה מהטעם ומישהו אחר ריסק אותו והנה הפירה - עם טעם אחר וכך הלאה.
הבישול המולקולרי פועל הפוך. אדריה ועמיתיו למדו מה יוצר את האפקט של הטעם, של הריח ושל המרקם בכל מאכל ואז בנו אותם מחומרים אחרים, בצורה נקייה ומדויקת. התוצאה היא מנה שנראית למשל כמו בועות צבעוניות, כשכל אחת מייצגת מאכל, טעמה כטעמו, צבעה כצבעו וכך גם הריח ולע פעם גם המרקם שלה.
וזו הייתה בעצם הכניסה הראשונה של המדע אל המטבח. דרכו נחשפו שפים רבים לאפשרויות חדשות שנפתחו בפניהם. תומכי הבישול המולקולרי מזהים את העושר שהוא הביא לעולם הקולינרי, הן בטכניקות בישול חדשות והן במרקמים חדשים ולא שגרתיים.
ויותר מכך, הבישול המולקולרי ממשיך לחדש ולהסעיר את העולם הגסטרונומי במבול בלתי פוסק של גילויים, חידושים ושיפורים.
הנה הבישול המולקולרי (עברית):
https://youtu.be/X-rgeMc5ZnQ
על הבישול המולקולרי באנגלית:
https://youtu.be/vbvQlKzSmkQ
הסטון בלומנטל, שף מולקולרי מהידועים בתחום:
https://youtu.be/oymWPCOGKLE
מה דעתכם על פניני חומץ בלסמי?
https://youtu.be/s6FUuxcPoQw
בועות הפתעה?
https://youtu.be/OlJKpt74TvI
קאוויאר מנטה?
https://youtu.be/RDvXxj0Fvek
והרצאה שאיננה קטע מ"ארץ נהדרת" אלא אמיתית, של גאון מדעי (עברית):
https://youtu.be/Ogbz0RLQgfo
כף הצִילחוּת (Deco spoon) היא כף מיוחדת שפותחה כדי לסייע לסידור המזון על הצלחת. פעולת ה"צִילחוּת" היא פעולה שבה מסדר השף את הצלחת ומגיש את המנה לא רק עם טעמים מצוינים, אלא גם במראה אסתטי, מעוצב ואלגנטי, שיגרום להתרגשות אצל הסועדים.
כיום נמכרות בחנויות כפות מיוחדות לצילחות וה"הייפ" סביב המונח והיופי של המנות הוא בשיאו. ממציא הכף הזו הוא הקונדיטור הצרפתי כריסטוף ויו. הרעיון עלה בראשו כשהשף שמעליו דרש הקפדה יתרה על הגשת המנות בצורה אסתטית ומיוחדת על הצלחת. כריסטוף החל לעקם את קצות הכף שלו, מה שהקל את הצילחות מאד.
כך הוא הגה את הרעיון לייצר כף מיוחדת למטרה זו. הוא החל לייצר כפות בעצמו וההצלחה במכירות לשפים ולמקצועני מטבח הפכה את כף הצִילחוּת שלו למצליחה בכל העולם. כיום נמכרים חיקויים שלה ושפים אחרים המציאו לעצמם גרסאות מגוונות משלהם.
הנה כף הצילחות של כריסטוף:
https://youtu.be/awqK0T82Qzg
ועוד ממנה:
https://youtu.be/8ywXvAKfoYk
כף מתחרה למצלחתים:
https://youtu.be/Qb1nhDv6czg
מזון גורמה
עולם שיתוף התמונות, שמתפוצץ מאז יצאה אינסטגרם, מביא בשנים האחרונות לכך שעיצוב האוכל המוגש לשולחן הוא חשוב לא פחות מהטעם שלו. כך הולך ונכנס לתרבות הקולינרית והכללית מושג הצִילחוּת (platting) לז'רגון של חובבי הבישול. את המילה, אגב, המציא השף רן שמואלי בתוכנית הטלוויזיה "קרב סכינים".
צילחות היא פעולת סידור המזון על הצלחת. ב"צִילחוּת" מסדר השף או הטבח את הצלחת ומגיש את המנה לא רק עם טעמים מצוינים, אלא גם במראה אסתטי, מעוצב ואלגנטי, שמטרתו לגרום להתרגשות אצל הסועדים, בבחינת "את האוכל אוכלים גם בעיניים".
התורמות העיקריות ללידת המונח ולהטמעתו בשפה העברית הן ללא ספק תכניות הבישול בטלוויזיה, המשודרות בשנים האחרונות בהצלחה עצומה. המדיום הטלוויזיוני הוא מדיום של ראייה. טעמים וריחות לא עוברים בשידור כמובן ורק עדויות השופטים או האורחים בתכניות הבישול, הן שמעידות על איכותם של המאכלים. לפיכך, הדרך העיקרית שבה מעבירים את חוויית האוכל ישירות אל הצופה, היא המראה שלו.
מכאן שהמודעות הרבה של השנים האחרונות לפרזנטציה, ההצגה של המנה, הפכה את המושג בעיני רבים, לחשוב לא פחות מהטעם, מהריח ומהאיכות התזונתית של המנות.
על אף שהיצירתיות בצילחות פורחת, בצילחות טוב יש חוקים. גם כאן, כמו בכל יצירת אמנות, יש קומפוזיציה, הדרך שבה מארגנים את מרכיבי המנה על הצלחת. המרכיב העיקרי מקבל את מקומו ולידו מונחים המרכיבים הנלווים. עשבי תיבול, רטבים כמו רוטב סויה או חומץ בלסמי, גרגרי פלפל וכדומה - כל אלו משמשים לא רק לטעם, אלא גם להוספת צבעים למנה ויצירת חוויה צבעונית.
הנה עולם הצילחותים היפים וצלחות מיוחדות שמסייעות לצילומים איכותיים:
https://youtu.be/YOI9JkOnr3M
צילחות למול עיני הסועדים של מנת קינוח במסעדת אלינאה בשיקגו:
https://youtu.be/qofsdSMuGbg
תנו לאמן שבכם לאכול:
https://youtu.be/kn5DT_NvXyw
הנה הדרכה קצרה לצילחות:
https://youtu.be/YjdCyeghUgM
שיעור קצר - כך מצלחתים:
https://youtu.be/7XJw2b5qwAs
והצלחותים של השף הבריטי גורדון רמזי:
https://youtu.be/Cbn2aedc8wE?long=yes
פטיסייה בצרפתית הוא מומחה קינוחים והפטיסייה כריסטוף אדם (Christophe Adam), למשל, הוא אחד השמות החמים ביותר בעולם הקונדיטוריה.
המומחה הצרפתי הזה מתמחה בעוגות האקלר הצרפתיות והטעימות כל כך ועל האקלרים שלו הפריזאים אומרים שהם עונג צרוף - גם לעיניים וגם לחיך.
אדם, ששימש בעבר בתור הקונדיטור המהולל של מעדניית פושון המפורסמת, מנהל כיום את ל'אקלר דה ז'ני (וL’éclair de Génie) בעברית "הבזק של גאונות", חנות האקלרים המשובחת שלו בפריז, בה מוכרים אקלרים בלבד.
מעדניית האקלר של גאון האקלר היא תחנת חובה לאוהבי מנת העונג המשגעת את הצרפתים. מגוון האקלרים שנמכר בה מתחלף בכל עונה, באופן שמזכיר את עולם האופנה והקולקציות השנתיות שבו.
ואגב, השם הלא צנוע של המקום (L’éclair de Génie) הוא בעצם משחק מילים בצרפתית. כי הפירוש של וL’éclair de Génie הוא משהו בין "הבזק הגאונות" ו"אקלר גאוני" או "אקלר של הגאון". אבל לפני שאתם קוראים לו "נפוח" ולכל מקרה - כל המשמעויות האלה יקבלו המחשה כשתטעמו את האקלר של כריסטוף אדם. מדובר במאפה שטענו הוא על-אנושי.
הנה הפטיסייה כריסטוף אדם בעבודה:
https://youtu.be/LIW2CH_1e8k
האקלרים שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=DWXcMGO9MjM
הקונדיטורים (Pastry), או השף-קונדיטורים, הם השפים של עולם המגדנאות, של המאפים המתוקים והמנות אחרונות. הם המובילים את מחלקת השוקולד והבצק והממונים במסעדות גם על תפריט הקינוחים.
השף הקונדיטור שונה משף רגיל בכך שבעוד השף יכול להגיש חומרי גלם מסוימים כמות שהם, אין לקונדיטור אפשרות כזו. הכל אצלו צריך לעבור תהליכים של הכנה ואפייה.
יש גם הבדל בין קונדיטור ואופה. בעוד הקונדיטור עובד בפטיסרי ומתמחה בדברי מאפה מתוקים, האופה עובד בבולנז'רי, המאפייה, ועוסק באפייה של לחמים.
כשאתה עובד שעות על הרגליים, עם ערימות של בצק, חומרים ועבודה פיזית לא קלה, אל מול התנור החם והלחץ לעמוד בזמנים - ברור שהקונדיטאות היא עבודה קשה מאוד.
תרבות הפטיסרי נולדה בצרפת, המקורה של המגדנאות האירופית. היא כוללת הרבה תחומי עיסוק, מהבצקים והקרמים, דרך הריבה, המוס, הפאי, הפודינג והמרנג ועד ניפוח הסוכר, העבודה בשוקולד, בבצק סוכר, גלידה ועוד.
הנה מי שלומדים להיות קונדיטורים (עברית):
https://youtu.be/kh3M6uYYrag
קונדיטורים מספרים:
https://youtu.be/WybAY12ufjw
קונדיטורים בעבודה:
https://youtu.be/1dXj5nwr4rI
הכנת המאפים:
https://youtu.be/JHMWWEndXZs
הדיוק והעידון של הפטיסרי הצרפתי:
https://youtu.be/1Uhixsi-mIc
התוצאה:
https://youtu.be/sZ5QFvg553g
והקונדיטורית שהקימה אימפריה של קאפקייקס:
https://youtu.be/MEOuvCnA758
