שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה נאנו?
נאנו פירושו מספר זעיר במיוחד, קטן מאד מאד - עשר בחזקת מינוס תשע.
וברור שנאנו הוא גם גודל, גודל של מליונית המילימטר. כלומר מיליונית מהמידה הכי קטנה בסרגל. אם תקחו שערה מראשכם, הרוחב שלה יהיה עצום ביחס לנאנו!
אם תרצו המחשה אחרת לכמה גודל ננו הוא זעיר - היחס בגדלים שבין ננו מטר למטר אחד, הוא כמו היחס בין גודלה של גולה שמישהו מחזיק בידו, לגודלו של כדור הארץ כולו!
מפני שנאנו הוא קטן מאד, מרבים כיום לתת את הכינוי "נאנו" למוצרים קטנים וחסכוניים במקום. המפורסמים ביניהם היו מוצרים כמו נגן המוסיקה אייפוד נאנו של חברת "אפל", או מכונית הנאנו הזעירה שמיוצרת בהודו.
ראו גם באאוריקה, בתגית "ננו-קוליברי" את הרובוט הזעיר הקרוי כך. וזה גם מזכיר שגם עולם הטכנולוגיה עוסק כיום בנאנוטכנולוגיה, או ננוטק כמו שלפעמים קוראים לזה בקיצור.
הנה הסבר לילדים על הגודל של מידת הנאנו:
https://youtu.be/zbFHYjaqjzw
ראו כמה קטן הוא נאנו:
https://youtu.be/bQzFpP4FSN4
סדרי הגודל של יחידות הנאנו:
https://youtu.be/KL6cggDKHSU
וסדרי הגודל של מזעור הנאנו:
https://youtu.be/IC3AcItKc3U
מהו המחשב הכפתורי הזעיר?
המחשבים הולכים ונעשים קטנים ומחשב זעיר בגודל של כונן USB הוא כבר גדול במונחי ההווה. המחשב הזעיר של אינטל הוא בגודל של כפתור ונועד לבגדים חכמים, צמידים, טבעות ועוד.
עולם המחשוב הלביש זקוק למחשבים זעירים ועמידים, עם ביצועים טובים. אך לא פחות חשוב שמחשב כזה יהיה עמיד ובעל חיי סוללה ארוכים.
הנה מחשב הכפתור Curie של חברת אינטל:
http://youtu.be/vnlHXDnbwAw
ו"המהפכה הלבישה" שהוא חלק ממנה:
https://youtu.be/URmAzGQzTd4
איך כתבו את כל התנ"ך על גרגר?
בטכניון של ישראל, נכתב לאחרונה התנ"ך הזעיר בעולם. הכל החל כשהמדענים החליטו לכתוב את כל התנ"ך כולו על שבב זעיר שגודלו כגודל של גרגר סוכר. הם עשו זאת כדי להמחיש לציבור את היופי שבמזעור וביכולת לפעול בגדלים כה זעירים. מושג הנאנו, מסתבר, מעולם לא היה ברור יותר.
את הטקסט של הננו תנ"ך, בסביבות מיליון ומאתיים אלף אותיות, כתבו המדענים באמצעות חריטה על פרוסת סיליקון מצופה בזהב (שעוביו כ-100 אטומים!). הכתיבה נעשתה בעזרת קרן ממוקדת של יונים, כשהאלומה של הקרן חורטת בשכבת הזהב שמצפה את פרוסת הסיליקון. את תהליך הכתיבה המורכב הזה ניהלו באמצעות תוכנה שפותחה בטכניון. התוכנה שלטה בקרו היונים הממוקדת, והנחתה אותה בביצוע מדויק להפליא של תהליך הכתיבה על השבב הזעיר.
ואם זה לא מדהים מספיק, אז כדאי להוסיף גם שכל תהליך כתיבת התנ"ך המנוקד על השבב הזעיר, לקח שעה וחצי בלבד!
הנה תנ"ך הנאנו שנכתב בטכניון:
https://youtu.be/83cYu5xa5n0
מהו שלט הפרסום הקטן בהיסטוריה?
באמצעות מיקרוסקופ מנהור סורק, מכשיר מופלא שמאפשר להזיז אטומים בודדים בחומר, הצליח דוקטור דון אייגלר, שיצר את המיקרוסקופ ועמד בראש המדענים של חברת המחשבים "יבמ" בשנת 1989, לסדר כרצונו 35 אטומים של חומר בשם קסנון.
מהאטומים שהוזזו ממקומם יצרו אייגלר והנאנו-פיזיקאים שלו את הכיתוב IBM על פני משטח של ניקל. כך הם הצליחו ליצור את שלט הפרסום הזעיר בכל הזמנים, זה שכונה אז "IBM atom logo". הם שברו בכך את השיא העולמי ביצירת שלטי פרסום זעירים.
מהשלט הפרסומי הקטן בעולם, שנוצר מאטומים בודדים, לא נותר סרט. אבל הלוגו עשוי אטומים שלהם, שמופיע בסוף הסרטון הזה, הוא התפתחות שלו:
http://youtu.be/oSCX78-8-q0
ובעקבותיו בא עם הזמן גם הסרט הקטן בהיסטוריה, סרט שגם הוא נעשה מאטומים:
https://youtu.be/eBqFei1rCuM
מהי אנדוסקופיה?
הרפואה המודרנית נעזרת במיטב הטכנולוגיה להצלת חיי אדם ולטיפול בחולים. אחד הפלאים שלה היא אנדוסקופיה (Endoscopy). זוהי שיטה שבה ניתן להחדיר מצלמה זעירה לתוך הגוף ולצלם את האיברים הפנימיים של הנבדק, כדי לאתר מחלות או נזקים במקומות שבעבר כדי לבחון אותם היה צריך לנתח.
ברפואה המודרנית יש בדיקות לאיברים שונים, כמו גסטרוסקופיה, לבדיקת הוושט והקיבה וקולונוסקופיה, שבה סוקרים את המעי הגס.
את האנדוסקופיה משמש סיב אופטי (Optical fiber). זהו כבל זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מסוגל להעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה. בין השאר מאפשר הסיב האופטי צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם. להבדיל, הסיב האופטי מאפשר גם לאתר בעיות במערכות ביוב..
צילום בתוך גופו של אדם הופך את שיטת האנדוסקופיה לשימושית במיוחד בעת ניתוחים עדינים, באיברים פנימיים כמו גרון, אוזניים, אף, מיתרי הקול ומוח. עושים זאת באמצעות מערכת כירורגית, לניתוח, שבה משולב סיב אופטי עם מצלמה זעירה. כך יכולים הרופאים לראות על המסך את פנים הגוף, באיבר המנותח ולבצע את הניתוח בעזרת הכבל המשוכלל. כך מאפשרת הטכנולוגיה הזו ניתוחי איברים פנימיים בפחות כאב לחולה.
פירוש המושג הוא משתי מילים, "אנדו" ו"סקופיה" שפירושן "לראות פנימה".
הנה אנדוסקופיה:
https://youtu.be/lasknsmKB-A
כך מבצעים למשל ניתוחים אנדוסקופיים בסינוסים:
http://youtu.be/_Ly79hBsZtA
והסבר רחב של כל השיטה ואמצעי אנדוסקופיה משוכללים וחדשניים אף יותר:
http://youtu.be/Xk3DwX_L9VA
מהו מחשוב לביש ואיך מכשיר זעיר הוא מחשב?
מחשוב לביש הוא אחד היישומים, מהיותר פשוטים של ה-IOT, האינטרנט של הדברים (Internet of Things). מדובר במחשבים שניתן ללבוש.
אלו מחשבים בגודל של כפתור, שמאפשרים להטמיע יכולות טכנולוגיות במוצרים שנלבשים על הגוף, החל ממשקפיים, שעונים, צמידים ואוזניות ועד לבגדים, נעליים וכובעים.
אביזרי הלבוש הללו נקראים wearables והם כוללים חיישנים, מסכים, מעבדים ועוד טכנולוגיות שמאפשרות ביצועים מעניינים וחדשניים.
המחשוב הלביש הוא תחום שמתפתח כיום במהירות ורבים רואים בו את עתיד המחשבים. היכולת להקטין את המחשבים לגדלים זעירים כל כך מתאפשרת תודות לחיבורם לענן. כך לא נדרשת להם אנרגיה רבה ויכולת חישובית המחייבת גודל. ניתן להקטינם ועדיין לשמור על יכולות טכנולוגיות, חוזק ועמידות.
זהו שלב נוסף במעבר של המחשב ממקום העבודה שלנו, אל חדר העבודה שבבית, משם בתור סמארטפון אל הכיס ובהמשך, עם המחשוב הלביש, להיות חלק מהגוף.
דוגמאות רבות יצאו בשנים האחרונות למיחשוב לביש, ביניהן המשקפיים החכמים מסוג הגוגל גלאס, שעונים חכמים כמו זה של Apple, צמידים חכמים לבריאות ולכושר ועוד.
לסוגים שונים ראו תגית "מחשוב לביש".
הנה הסיבות לפיתוח המחשוב הלביש:
https://youtu.be/URmAzGQzTd4
מחשוב חכם שיחליף את המחשבים הגדולים ואפילו הטלפון החכם שאנו נושאים לכל מקום:
https://youtu.be/V68WRTV4OcA
פיתוחי מחשוב לביש בתחום האופנה:
https://youtu.be/jI3fPitZHLs
הסבר על המיחשוב הלביש (עברית):
http://youtu.be/dobIh85asME?t=42s
מספר פיתוחים עתידיים בתחום של מחשוב לביש:
https://youtu.be/thCNop6Pi9Q
וסקירה של שעון חכם, מראשוני המוצרים בתחום המחשוב הלביש:
http://youtu.be/x1vBchL597Y
מהם המרגלים המעופפים?
רבים מכירים את הביטוי "להיות זבוב על הקיר". הוא מתייחס ליכולת של זבוב להאזין, בלי לעורר חשד, ולראות מה קורה בחדרי חדרים.
רחפני הריגול המיניאטוריים הם אמצעים חדשים ומצוינים למעקב. הם כל כך קטנים שניתן לרגל בעזרתם אחרי האויב, כמעט מבלי שירגיש.
הטכנולוגיה הזו מתפתחת במהירות עצומה ותתפתח עוד יותר. כבר היום רחפני המיני הללו הופכים לכלי ריגול אישי ללוחם, שניתן לשגר כקפסולה ממנה ייצא הרחפן.
הם ללא ספק יילכו ויקטנו עוד יותר. בעתיד הם יהיו כה קטנים שלא נוכל לדעת אם יש לנו חיידק ריגול, או לפחות זבוב ריגול, על הקיר.
הנה רחפן ריגול ומודיעין שלוחם יכול לשגר מנשקו האישי (עברית):
https://youtu.be/nwis3JMDfBk
הבלאק הורנט PD-100 שמיועד לצרכים צבאיים:
http://youtu.be/4o7mRg74qcY
והשפירית הרובוטית:
http://youtu.be/TDuvBurbjVU
כמה קטן מחשב אישי יכול להיות?
המחשב הכי קטן בעולם שהוא עצמאי לחלוטין נחשב ה-CuBox שפותח בישראל. זהו מחשב זעיר שהכונן הקשיח שלו הוא בכלל כרטיס מיקרו SD קטנטן.
עוד מחשב אמיתי וזעיר הוא בגודל דיסק-און-קי ובמחיר מצחיק ונקרא ה-MeegoPad. המחשב הזעיר הזה מחייב חיבור לטלוויזיה או ל-USB כדי לפעול. הוא מאפשר להקטין את המקום שמוקדש למחשב בסלון, במטבח או בכל חדר אחר. בעזרתו ניתן גם להשתמש במחשבים ביישומי אינטרנט של הדברים בקלות רבה יותר ובפחות מ-100 דולר למחשב שלם.
כך למשל, במקום להשתמש בסטרימר, ניתן בעזרתו לחבר מחשב אמיתי לטלוויזיה ולהזרים בעזרתו סרטים, סדרות ועוד תכנים מהרשת, או אפילו להריץ תוכנות ואינטרנט ישירות למסך הטלוויזיה. במקום העכבר, השלט שלו יכול להיות מסך המגע של הטלפון הסלולארי. כך ניתן לשלוט בסמן שעל המסך מבלי להחזיק בעוד שלט או מקלדת על השולחן.
הנה מחשב הדיסק-און-קי (עברית):
https://youtu.be/8_UjPulBvss
ומחשב CuBox הקטנטן:
https://youtu.be/MQIR2zUxurI
משתמש מפעיל אותו:
http://youtu.be/YMvjuqSX_-8
פירוט תכונותיו:
http://youtu.be/Um76JrIIeTo
מהו רובוט ננו-קוליברי?
ננו-קוליברי הוא רובוט קטן ומעופף. בפיתוח הרובוט הקטן הזה נעשה שימוש בטכנולוגיה חכמה שגם לומדת מהציפור הזעירה עם התעופה המושלמת. כבר בשנת 2011 שקל הננו-קוליברי 19 גרם והייתה לו מוטת כנפיים של 16.5 סנטימטרים.
כמו הקוליברי האמיתית, גם גירסת הנאנו קוליברי מסוגלת לעוף אנכית ואופקית ומצליחה לרחף במקום גם למול משבי רוח מפתיעים.
על אף משקלו הזעיר נושא הננו-קוליברי מצלמה וציוד תקשורת זעיר וכמובן סוללות מיוחדות בגודל זעיר.
הנה רובוט הננו-קוליברי ומה שהוא מצלם ומשדר בזמן אמת:
http://youtu.be/SgxtIPIDBnY
הרובוט הזעיר שמחקה את תעופת הקוליברי:
https://youtu.be/k_b5nz6a2CQ
הדגמה שביצעה מעבדת הפיתוח של הצבא האמריקני לעיתונאים:
http://youtu.be/uv72wmw5eKw?t=3s
והיכולות המדהימות שכבר היום מגלים רובוטים מעופפים קטנים (מתורגם):
https://youtu.be/RCXGpEmFbOw?long=yes
נאנו פירושו מספר זעיר במיוחד, קטן מאד מאד - עשר בחזקת מינוס תשע.
וברור שנאנו הוא גם גודל, גודל של מליונית המילימטר. כלומר מיליונית מהמידה הכי קטנה בסרגל. אם תקחו שערה מראשכם, הרוחב שלה יהיה עצום ביחס לנאנו!
אם תרצו המחשה אחרת לכמה גודל ננו הוא זעיר - היחס בגדלים שבין ננו מטר למטר אחד, הוא כמו היחס בין גודלה של גולה שמישהו מחזיק בידו, לגודלו של כדור הארץ כולו!
מפני שנאנו הוא קטן מאד, מרבים כיום לתת את הכינוי "נאנו" למוצרים קטנים וחסכוניים במקום. המפורסמים ביניהם היו מוצרים כמו נגן המוסיקה אייפוד נאנו של חברת "אפל", או מכונית הנאנו הזעירה שמיוצרת בהודו.
ראו גם באאוריקה, בתגית "ננו-קוליברי" את הרובוט הזעיר הקרוי כך. וזה גם מזכיר שגם עולם הטכנולוגיה עוסק כיום בנאנוטכנולוגיה, או ננוטק כמו שלפעמים קוראים לזה בקיצור.
הנה הסבר לילדים על הגודל של מידת הנאנו:
https://youtu.be/zbFHYjaqjzw
ראו כמה קטן הוא נאנו:
https://youtu.be/bQzFpP4FSN4
סדרי הגודל של יחידות הנאנו:
https://youtu.be/KL6cggDKHSU
וסדרי הגודל של מזעור הנאנו:
https://youtu.be/IC3AcItKc3U
המחשבים הולכים ונעשים קטנים ומחשב זעיר בגודל של כונן USB הוא כבר גדול במונחי ההווה. המחשב הזעיר של אינטל הוא בגודל של כפתור ונועד לבגדים חכמים, צמידים, טבעות ועוד.
עולם המחשוב הלביש זקוק למחשבים זעירים ועמידים, עם ביצועים טובים. אך לא פחות חשוב שמחשב כזה יהיה עמיד ובעל חיי סוללה ארוכים.
הנה מחשב הכפתור Curie של חברת אינטל:
http://youtu.be/vnlHXDnbwAw
ו"המהפכה הלבישה" שהוא חלק ממנה:
https://youtu.be/URmAzGQzTd4
בטכניון של ישראל, נכתב לאחרונה התנ"ך הזעיר בעולם. הכל החל כשהמדענים החליטו לכתוב את כל התנ"ך כולו על שבב זעיר שגודלו כגודל של גרגר סוכר. הם עשו זאת כדי להמחיש לציבור את היופי שבמזעור וביכולת לפעול בגדלים כה זעירים. מושג הנאנו, מסתבר, מעולם לא היה ברור יותר.
את הטקסט של הננו תנ"ך, בסביבות מיליון ומאתיים אלף אותיות, כתבו המדענים באמצעות חריטה על פרוסת סיליקון מצופה בזהב (שעוביו כ-100 אטומים!). הכתיבה נעשתה בעזרת קרן ממוקדת של יונים, כשהאלומה של הקרן חורטת בשכבת הזהב שמצפה את פרוסת הסיליקון. את תהליך הכתיבה המורכב הזה ניהלו באמצעות תוכנה שפותחה בטכניון. התוכנה שלטה בקרו היונים הממוקדת, והנחתה אותה בביצוע מדויק להפליא של תהליך הכתיבה על השבב הזעיר.
ואם זה לא מדהים מספיק, אז כדאי להוסיף גם שכל תהליך כתיבת התנ"ך המנוקד על השבב הזעיר, לקח שעה וחצי בלבד!
הנה תנ"ך הנאנו שנכתב בטכניון:
https://youtu.be/83cYu5xa5n0
באמצעות מיקרוסקופ מנהור סורק, מכשיר מופלא שמאפשר להזיז אטומים בודדים בחומר, הצליח דוקטור דון אייגלר, שיצר את המיקרוסקופ ועמד בראש המדענים של חברת המחשבים "יבמ" בשנת 1989, לסדר כרצונו 35 אטומים של חומר בשם קסנון.
מהאטומים שהוזזו ממקומם יצרו אייגלר והנאנו-פיזיקאים שלו את הכיתוב IBM על פני משטח של ניקל. כך הם הצליחו ליצור את שלט הפרסום הזעיר בכל הזמנים, זה שכונה אז "IBM atom logo". הם שברו בכך את השיא העולמי ביצירת שלטי פרסום זעירים.
מהשלט הפרסומי הקטן בעולם, שנוצר מאטומים בודדים, לא נותר סרט. אבל הלוגו עשוי אטומים שלהם, שמופיע בסוף הסרטון הזה, הוא התפתחות שלו:
http://youtu.be/oSCX78-8-q0
ובעקבותיו בא עם הזמן גם הסרט הקטן בהיסטוריה, סרט שגם הוא נעשה מאטומים:
https://youtu.be/eBqFei1rCuM
מזעור
הרפואה המודרנית נעזרת במיטב הטכנולוגיה להצלת חיי אדם ולטיפול בחולים. אחד הפלאים שלה היא אנדוסקופיה (Endoscopy). זוהי שיטה שבה ניתן להחדיר מצלמה זעירה לתוך הגוף ולצלם את האיברים הפנימיים של הנבדק, כדי לאתר מחלות או נזקים במקומות שבעבר כדי לבחון אותם היה צריך לנתח.
ברפואה המודרנית יש בדיקות לאיברים שונים, כמו גסטרוסקופיה, לבדיקת הוושט והקיבה וקולונוסקופיה, שבה סוקרים את המעי הגס.
את האנדוסקופיה משמש סיב אופטי (Optical fiber). זהו כבל זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מסוגל להעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה. בין השאר מאפשר הסיב האופטי צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם. להבדיל, הסיב האופטי מאפשר גם לאתר בעיות במערכות ביוב..
צילום בתוך גופו של אדם הופך את שיטת האנדוסקופיה לשימושית במיוחד בעת ניתוחים עדינים, באיברים פנימיים כמו גרון, אוזניים, אף, מיתרי הקול ומוח. עושים זאת באמצעות מערכת כירורגית, לניתוח, שבה משולב סיב אופטי עם מצלמה זעירה. כך יכולים הרופאים לראות על המסך את פנים הגוף, באיבר המנותח ולבצע את הניתוח בעזרת הכבל המשוכלל. כך מאפשרת הטכנולוגיה הזו ניתוחי איברים פנימיים בפחות כאב לחולה.
פירוש המושג הוא משתי מילים, "אנדו" ו"סקופיה" שפירושן "לראות פנימה".
הנה אנדוסקופיה:
https://youtu.be/lasknsmKB-A
כך מבצעים למשל ניתוחים אנדוסקופיים בסינוסים:
http://youtu.be/_Ly79hBsZtA
והסבר רחב של כל השיטה ואמצעי אנדוסקופיה משוכללים וחדשניים אף יותר:
http://youtu.be/Xk3DwX_L9VA
מחשוב לביש הוא אחד היישומים, מהיותר פשוטים של ה-IOT, האינטרנט של הדברים (Internet of Things). מדובר במחשבים שניתן ללבוש.
אלו מחשבים בגודל של כפתור, שמאפשרים להטמיע יכולות טכנולוגיות במוצרים שנלבשים על הגוף, החל ממשקפיים, שעונים, צמידים ואוזניות ועד לבגדים, נעליים וכובעים.
אביזרי הלבוש הללו נקראים wearables והם כוללים חיישנים, מסכים, מעבדים ועוד טכנולוגיות שמאפשרות ביצועים מעניינים וחדשניים.
המחשוב הלביש הוא תחום שמתפתח כיום במהירות ורבים רואים בו את עתיד המחשבים. היכולת להקטין את המחשבים לגדלים זעירים כל כך מתאפשרת תודות לחיבורם לענן. כך לא נדרשת להם אנרגיה רבה ויכולת חישובית המחייבת גודל. ניתן להקטינם ועדיין לשמור על יכולות טכנולוגיות, חוזק ועמידות.
זהו שלב נוסף במעבר של המחשב ממקום העבודה שלנו, אל חדר העבודה שבבית, משם בתור סמארטפון אל הכיס ובהמשך, עם המחשוב הלביש, להיות חלק מהגוף.
דוגמאות רבות יצאו בשנים האחרונות למיחשוב לביש, ביניהן המשקפיים החכמים מסוג הגוגל גלאס, שעונים חכמים כמו זה של Apple, צמידים חכמים לבריאות ולכושר ועוד.
לסוגים שונים ראו תגית "מחשוב לביש".
הנה הסיבות לפיתוח המחשוב הלביש:
https://youtu.be/URmAzGQzTd4
מחשוב חכם שיחליף את המחשבים הגדולים ואפילו הטלפון החכם שאנו נושאים לכל מקום:
https://youtu.be/V68WRTV4OcA
פיתוחי מחשוב לביש בתחום האופנה:
https://youtu.be/jI3fPitZHLs
הסבר על המיחשוב הלביש (עברית):
http://youtu.be/dobIh85asME?t=42s
מספר פיתוחים עתידיים בתחום של מחשוב לביש:
https://youtu.be/thCNop6Pi9Q
וסקירה של שעון חכם, מראשוני המוצרים בתחום המחשוב הלביש:
http://youtu.be/x1vBchL597Y
רבים מכירים את הביטוי "להיות זבוב על הקיר". הוא מתייחס ליכולת של זבוב להאזין, בלי לעורר חשד, ולראות מה קורה בחדרי חדרים.
רחפני הריגול המיניאטוריים הם אמצעים חדשים ומצוינים למעקב. הם כל כך קטנים שניתן לרגל בעזרתם אחרי האויב, כמעט מבלי שירגיש.
הטכנולוגיה הזו מתפתחת במהירות עצומה ותתפתח עוד יותר. כבר היום רחפני המיני הללו הופכים לכלי ריגול אישי ללוחם, שניתן לשגר כקפסולה ממנה ייצא הרחפן.
הם ללא ספק יילכו ויקטנו עוד יותר. בעתיד הם יהיו כה קטנים שלא נוכל לדעת אם יש לנו חיידק ריגול, או לפחות זבוב ריגול, על הקיר.
הנה רחפן ריגול ומודיעין שלוחם יכול לשגר מנשקו האישי (עברית):
https://youtu.be/nwis3JMDfBk
הבלאק הורנט PD-100 שמיועד לצרכים צבאיים:
http://youtu.be/4o7mRg74qcY
והשפירית הרובוטית:
http://youtu.be/TDuvBurbjVU
המחשב הכי קטן בעולם שהוא עצמאי לחלוטין נחשב ה-CuBox שפותח בישראל. זהו מחשב זעיר שהכונן הקשיח שלו הוא בכלל כרטיס מיקרו SD קטנטן.
עוד מחשב אמיתי וזעיר הוא בגודל דיסק-און-קי ובמחיר מצחיק ונקרא ה-MeegoPad. המחשב הזעיר הזה מחייב חיבור לטלוויזיה או ל-USB כדי לפעול. הוא מאפשר להקטין את המקום שמוקדש למחשב בסלון, במטבח או בכל חדר אחר. בעזרתו ניתן גם להשתמש במחשבים ביישומי אינטרנט של הדברים בקלות רבה יותר ובפחות מ-100 דולר למחשב שלם.
כך למשל, במקום להשתמש בסטרימר, ניתן בעזרתו לחבר מחשב אמיתי לטלוויזיה ולהזרים בעזרתו סרטים, סדרות ועוד תכנים מהרשת, או אפילו להריץ תוכנות ואינטרנט ישירות למסך הטלוויזיה. במקום העכבר, השלט שלו יכול להיות מסך המגע של הטלפון הסלולארי. כך ניתן לשלוט בסמן שעל המסך מבלי להחזיק בעוד שלט או מקלדת על השולחן.
הנה מחשב הדיסק-און-קי (עברית):
https://youtu.be/8_UjPulBvss
ומחשב CuBox הקטנטן:
https://youtu.be/MQIR2zUxurI
משתמש מפעיל אותו:
http://youtu.be/YMvjuqSX_-8
פירוט תכונותיו:
http://youtu.be/Um76JrIIeTo
ננו-קוליברי הוא רובוט קטן ומעופף. בפיתוח הרובוט הקטן הזה נעשה שימוש בטכנולוגיה חכמה שגם לומדת מהציפור הזעירה עם התעופה המושלמת. כבר בשנת 2011 שקל הננו-קוליברי 19 גרם והייתה לו מוטת כנפיים של 16.5 סנטימטרים.
כמו הקוליברי האמיתית, גם גירסת הנאנו קוליברי מסוגלת לעוף אנכית ואופקית ומצליחה לרחף במקום גם למול משבי רוח מפתיעים.
על אף משקלו הזעיר נושא הננו-קוליברי מצלמה וציוד תקשורת זעיר וכמובן סוללות מיוחדות בגודל זעיר.
הנה רובוט הננו-קוליברי ומה שהוא מצלם ומשדר בזמן אמת:
http://youtu.be/SgxtIPIDBnY
הרובוט הזעיר שמחקה את תעופת הקוליברי:
https://youtu.be/k_b5nz6a2CQ
הדגמה שביצעה מעבדת הפיתוח של הצבא האמריקני לעיתונאים:
http://youtu.be/uv72wmw5eKw?t=3s
והיכולות המדהימות שכבר היום מגלים רובוטים מעופפים קטנים (מתורגם):
https://youtu.be/RCXGpEmFbOw?long=yes
מהו האינטרנט של הדברים?
"אינטרנט של הדברים" (Internet of Things), או באנגלית מקוצרת IOT, הוא מושג חדשני של פיתוח מוצרים ותקשורת אינטרנט שמיועדת למוצרים וחפצים, כדי שיוכלו לתקשר דרך רשת האינטרנט, להקל על חיינו ולשפר את הבריאות האישית. שבבים וחיישנים מיוחדים מאפשרים למכשירים כאלה לאגור מידע ולשדר אותו דרך האינטרנט.
המחשוב הזעיר מאפשר היום השתלה של מחשבים זעירים כמעט בכל מכשיר אפשרי. דמיינו מכשירים, חפצים וגאדג'טים המחוברים לרשת האינטרנט ואחד לשני, מעבירים ביניהם אינפורמציה, מחליפים מידע, אוספים נתונים ומבצעים משימות מגוונות, ללא או כמעט ללא התערבות אנושית.
נראה שאנו צעד אחד ממהפכה מדהימה של עולם אלקטרוני וחכם, שבו דברים יתנהלו בצורה אוטומטית בין המוני חפצים ומכשירים שסובבים אותנו ומשרתים אותנו ללא הפסק. ההערכה היא שבשנת 2020 יהיו מעל 30 מיליארד מכשירים בעולם, שיהיו מחוברים לרשת.
ישנן דוגמאות שונות כיצד יוכלו דברים לתקשר דרך האינטרנט לטובת בני-אנוש. הנה כמה מהן:
מקרר מזמין מזון חסר - הרי המקרר, או המזווה שלנו, יכולים לדעת אילו מצרכים נגמרו. תארו לכם שיוכלו להשלים את המוצרים החסרים מהמכולת?
התראות חירום - תארו לעצמכם שהשעון שלנו יזהה שנפגענו בתאונה ויזמין טיפול רפואי באופן אוטומטי?
בית מנהל את עצמו - תארו לעצמכם מערכת תאורה ומיזוג שפועלות לאורך שעות היממה, על פי מזג האוויר ולוחות הזמנים שלנו? חשבו על החיסכון בחשמל, על הנוחות בכניסה לבית ממוזג בקיץ או מחומם בחורף.. על הקפה המתחמם עוד לפני שהתעוררנו.. (ראו באאוריקה בתגית "הבית החכם").
מכונית מנווטת - האם לא יהיה נפלא שהרכב יידע לשאוב מידע על פקקי תנועה מהרשת ולבחור את המסלול הנכון, כדי שנגיע במהירות ליעד? ובכן, הוא כבר כאן (ראו באאוריקה בתגית "מכונית ללא נהג").
הנה הסבר על האינטרנט של הדברים (עברית):
https://youtu.be/cbHRh9f-PLs
סרטון אנימציה על אינטרנט הדברים:
http://youtu.be/Q3ur8wzzhBU
הדרך בה ישנה התחום המתפתח במהירות את העולם (עברית):
https://youtu.be/po6fhinuwmo
על האינטרנט של הדברים:
http://youtu.be/LVlT4sX6uVs
איכות החיים והיעילות של "האינטרנט של הדברים":
http://youtu.be/nDBup8KLEtk
והאפשרויות של ניסוח שפת תקשורת בין חפצים שתסייע להם לתקשר:
http://youtu.be/nEVatZruJ7k
"אינטרנט של הדברים" (Internet of Things), או באנגלית מקוצרת IOT, הוא מושג חדשני של פיתוח מוצרים ותקשורת אינטרנט שמיועדת למוצרים וחפצים, כדי שיוכלו לתקשר דרך רשת האינטרנט, להקל על חיינו ולשפר את הבריאות האישית. שבבים וחיישנים מיוחדים מאפשרים למכשירים כאלה לאגור מידע ולשדר אותו דרך האינטרנט.
המחשוב הזעיר מאפשר היום השתלה של מחשבים זעירים כמעט בכל מכשיר אפשרי. דמיינו מכשירים, חפצים וגאדג'טים המחוברים לרשת האינטרנט ואחד לשני, מעבירים ביניהם אינפורמציה, מחליפים מידע, אוספים נתונים ומבצעים משימות מגוונות, ללא או כמעט ללא התערבות אנושית.
נראה שאנו צעד אחד ממהפכה מדהימה של עולם אלקטרוני וחכם, שבו דברים יתנהלו בצורה אוטומטית בין המוני חפצים ומכשירים שסובבים אותנו ומשרתים אותנו ללא הפסק. ההערכה היא שבשנת 2020 יהיו מעל 30 מיליארד מכשירים בעולם, שיהיו מחוברים לרשת.
ישנן דוגמאות שונות כיצד יוכלו דברים לתקשר דרך האינטרנט לטובת בני-אנוש. הנה כמה מהן:
מקרר מזמין מזון חסר - הרי המקרר, או המזווה שלנו, יכולים לדעת אילו מצרכים נגמרו. תארו לכם שיוכלו להשלים את המוצרים החסרים מהמכולת?
התראות חירום - תארו לעצמכם שהשעון שלנו יזהה שנפגענו בתאונה ויזמין טיפול רפואי באופן אוטומטי?
בית מנהל את עצמו - תארו לעצמכם מערכת תאורה ומיזוג שפועלות לאורך שעות היממה, על פי מזג האוויר ולוחות הזמנים שלנו? חשבו על החיסכון בחשמל, על הנוחות בכניסה לבית ממוזג בקיץ או מחומם בחורף.. על הקפה המתחמם עוד לפני שהתעוררנו.. (ראו באאוריקה בתגית "הבית החכם").
מכונית מנווטת - האם לא יהיה נפלא שהרכב יידע לשאוב מידע על פקקי תנועה מהרשת ולבחור את המסלול הנכון, כדי שנגיע במהירות ליעד? ובכן, הוא כבר כאן (ראו באאוריקה בתגית "מכונית ללא נהג").
הנה הסבר על האינטרנט של הדברים (עברית):
https://youtu.be/cbHRh9f-PLs
סרטון אנימציה על אינטרנט הדברים:
http://youtu.be/Q3ur8wzzhBU
הדרך בה ישנה התחום המתפתח במהירות את העולם (עברית):
https://youtu.be/po6fhinuwmo
על האינטרנט של הדברים:
http://youtu.be/LVlT4sX6uVs
איכות החיים והיעילות של "האינטרנט של הדברים":
http://youtu.be/nDBup8KLEtk
והאפשרויות של ניסוח שפת תקשורת בין חפצים שתסייע להם לתקשר:
http://youtu.be/nEVatZruJ7k
מהו רספברי פיי המחשב האישי הזול בעולם?
אם היינו אומרים לכם שיש מחשב שעולה בסביבות 100 שקלים בלבד למחשב חדש, הייתם מאמינים?
הרספברי פיי (באנגלית Raspberry Pi) הוא מחשב זעיר שנקרא על שם פרי הפטל. מה שיש בו זה בעצם רק מעגל מודפס וזהו. כרטיס זיכרון מחליף בו את הכונן הקשיח. מדובר במחשב זעיר וזול במיוחד שניתן להרכיב ממנו מכשירים ממוחשבים מסוגים שונים ושזוכה להצלחה אדירה בקרב חובבי המחשבים. הוא זוכה לאהדה שמזכירה רק מכשירים מיתולוגיים, כמו האייפון כשרק יצא או האייפד הראשון.
רספברי פיי פותח במקור כמחשב קטן, זול ופשוט, שיהיה כלי לימוד לילדים. הוא פותח עבור לימודי מחשבים בבתי הספר, בחוגי מחשבים וטכנולוגיה ולילדים שיחקרו אותו לבד. הרעיון של מפתחיו היה שהפיי יאפשר להעלות את רמת תלמידי המחשבים למה שהייתה פעם, כשילדים היו מרכיבים ומפרקים מחשבים פשוטים ולומדים לתכנת אותם ואז מתבגרים להיות גיקים מבריקים שמקימים חברות כמו אפל ומיקרוסופט, או לפחות הופכים למתכנתים ברמה גבוהה. מה שהטריד את המפתחים היה שהמחשבים הסגורים והיקרים של ימינו לא מאפשרים לילדים לחקור אותם ולהרכיב בדרכים מעניינות ויצירתיות מספיק.
בפיי יש אפילו פינים שאין במחשבים רגילים ושמאפשרים לחבר ולתכנת אותו, כך שיעבוד עם חיישנים, בקרים של מנועים חשמליים ושאר הרכיבים שמאפשרים ליצור מכונות ומכשירים חדשניים ויצירתיים. הוא נועד להכין את הדור הבא של חובבי האלקטרוניקה, התכנות והיזמים שייצרו את העתיד של עולם ה"אינטרנט של הדברים".
הנה מחשב הרספברי פיי:
http://youtu.be/e0wkVVVLvR8
כך החליטו לייצר מחשב שיאפשר לפתח בילדים סקרנות למחשוב:
http://youtu.be/XBRkErt6VXU
מחשב להרכבה לילדים שמתבסס על רספברי (מתורגם):
http://youtu.be/n5VVNmVqF6Y
הנה מחשב זעיר למשחקי מחשב שפותח בעזרת הפיי:
http://youtu.be/5npkz0xY1fo
אם היינו אומרים לכם שיש מחשב שעולה בסביבות 100 שקלים בלבד למחשב חדש, הייתם מאמינים?
הרספברי פיי (באנגלית Raspberry Pi) הוא מחשב זעיר שנקרא על שם פרי הפטל. מה שיש בו זה בעצם רק מעגל מודפס וזהו. כרטיס זיכרון מחליף בו את הכונן הקשיח. מדובר במחשב זעיר וזול במיוחד שניתן להרכיב ממנו מכשירים ממוחשבים מסוגים שונים ושזוכה להצלחה אדירה בקרב חובבי המחשבים. הוא זוכה לאהדה שמזכירה רק מכשירים מיתולוגיים, כמו האייפון כשרק יצא או האייפד הראשון.
רספברי פיי פותח במקור כמחשב קטן, זול ופשוט, שיהיה כלי לימוד לילדים. הוא פותח עבור לימודי מחשבים בבתי הספר, בחוגי מחשבים וטכנולוגיה ולילדים שיחקרו אותו לבד. הרעיון של מפתחיו היה שהפיי יאפשר להעלות את רמת תלמידי המחשבים למה שהייתה פעם, כשילדים היו מרכיבים ומפרקים מחשבים פשוטים ולומדים לתכנת אותם ואז מתבגרים להיות גיקים מבריקים שמקימים חברות כמו אפל ומיקרוסופט, או לפחות הופכים למתכנתים ברמה גבוהה. מה שהטריד את המפתחים היה שהמחשבים הסגורים והיקרים של ימינו לא מאפשרים לילדים לחקור אותם ולהרכיב בדרכים מעניינות ויצירתיות מספיק.
בפיי יש אפילו פינים שאין במחשבים רגילים ושמאפשרים לחבר ולתכנת אותו, כך שיעבוד עם חיישנים, בקרים של מנועים חשמליים ושאר הרכיבים שמאפשרים ליצור מכונות ומכשירים חדשניים ויצירתיים. הוא נועד להכין את הדור הבא של חובבי האלקטרוניקה, התכנות והיזמים שייצרו את העתיד של עולם ה"אינטרנט של הדברים".
הנה מחשב הרספברי פיי:
http://youtu.be/e0wkVVVLvR8
כך החליטו לייצר מחשב שיאפשר לפתח בילדים סקרנות למחשוב:
http://youtu.be/XBRkErt6VXU
מחשב להרכבה לילדים שמתבסס על רספברי (מתורגם):
http://youtu.be/n5VVNmVqF6Y
הנה מחשב זעיר למשחקי מחשב שפותח בעזרת הפיי:
http://youtu.be/5npkz0xY1fo
מהו העציץ החכם?
מכשירי IOT שונים מוגדרים כמוצרים חכמים, בזכות חיישנים ושבבים שהושתלו בהם. רכיבים אלו יודעים לאסוף מידע, לשדרו ברשת ולבצע פעולות ייעודיות למכשיר.
העציץ החכם הוא פיתוח צפוי של עציץ אוטונומי (שמנהל את עצמו). העציץ הזה יודע לחוש את האדמה שבעציץ ולהשקות אותה כשצריך. הוא גם משדר לאפליקציה או אל המחשב של המשתמש את המידע על בריאות הצמחים והתפתחותם ומתריע על בעיות שצפויות לצמח.
העציץ האוטונומי הוא רק מוצר אחד בסדרת מוצרים חכמים של החברה, שנועדו בשביל עציצים ולגידולי צמחים. חיישנים נוספים מבצעים שלל פעולות גם באדניות ועציצים רגילים.
הנה עציץ חכם בשם Parrot Pot שלא צריך את הבעלים כדי להשקות את הצמחים:
http://youtu.be/vwbsNkBbnAY
חיישן המסייע לגידול של צמחים בעציצים רגילים:
http://youtu.be/4c3ogUESv34
וחיישן חכם נוסף לעציצים של החברה:
http://youtu.be/FTVidFyvMeg
מכשירי IOT שונים מוגדרים כמוצרים חכמים, בזכות חיישנים ושבבים שהושתלו בהם. רכיבים אלו יודעים לאסוף מידע, לשדרו ברשת ולבצע פעולות ייעודיות למכשיר.
העציץ החכם הוא פיתוח צפוי של עציץ אוטונומי (שמנהל את עצמו). העציץ הזה יודע לחוש את האדמה שבעציץ ולהשקות אותה כשצריך. הוא גם משדר לאפליקציה או אל המחשב של המשתמש את המידע על בריאות הצמחים והתפתחותם ומתריע על בעיות שצפויות לצמח.
העציץ האוטונומי הוא רק מוצר אחד בסדרת מוצרים חכמים של החברה, שנועדו בשביל עציצים ולגידולי צמחים. חיישנים נוספים מבצעים שלל פעולות גם באדניות ועציצים רגילים.
הנה עציץ חכם בשם Parrot Pot שלא צריך את הבעלים כדי להשקות את הצמחים:
http://youtu.be/vwbsNkBbnAY
חיישן המסייע לגידול של צמחים בעציצים רגילים:
http://youtu.be/4c3ogUESv34
וחיישן חכם נוסף לעציצים של החברה:
http://youtu.be/FTVidFyvMeg
איזה מחשב נוצר להרכבה?
מחשב הקאנו הוא מיני-מחשב שפותח כדי שניתן יהיה להרכיבו בעצמך. זהו מחשב להרכבה לילדים שמתבסס על הרספברי, מחשב זעיר שנמכר בתצורה של מעגל מודפס ובמחיר זול מאד של כ-100 דולרים. אבל המחשב הזה גם מאפשר למבוגרים ולילדים לבנות את המחשב בעצמם ולאחר מכן גם לתכנת וליצור משחקים עבורו. להורים מאפשר ה-Kano להכניס את ילדיהם לעולם המחשבים והתכנות, כבר בגיל צעיר.
בנוסף למחשב Raspberry Pi יש בחבילה של מחשב קאנו גם מארז פלסטי שקוף שאליו הוא מוכנס, מדבקות לעיצוב אישי של המחשב, חיבור WiFi שמתחבר ליציאת USB, כבלי חיבור למסך מחשב, רמקול להרכבה ומקלדת חדישה ואיכותית, עם משטח מגע כמו של מחשב נייד.
אבל החלק המעניין לא פחות הוא זה שמאפשר לילדים ללמוד תכנות. סביבת התוכנה שפותחה למחשב, Kano blocks, היא מערכת של כלים לתכנות ראשוני לילדים מתחילים. בעזרת התוכנות וחוברות ההדרכה שבה, יכול הילד לעשות צעדים ראשונים בתכנות וללמוד פקודות בסיסיות בשפות תכנות. כמו כן לומד הילד ליצור ולעצב משחקי מחשב ואתגרי מחשב. גם פיתוח היצירתיות האמנותית מתאפשר ב-Kano, בעזרת כלים יצירתיים שכולל המחשב, כמו תוכנות להלחנת מוסיקה אלקטרונית בסיסית וציור.
הנה מחשב ה-Kano לילדים (הפעילו תרגום):
http://youtu.be/n5VVNmVqF6Y
הנה הרכבת מחשב ה-Kano:
http://youtu.be/iNc6NRX2JG4
הנה אב שמעיד על השימוש במחשב הקאנו עם ילדיו:
http://youtu.be/C0-IbSEBNGU
מחשב הקאנו הוא מיני-מחשב שפותח כדי שניתן יהיה להרכיבו בעצמך. זהו מחשב להרכבה לילדים שמתבסס על הרספברי, מחשב זעיר שנמכר בתצורה של מעגל מודפס ובמחיר זול מאד של כ-100 דולרים. אבל המחשב הזה גם מאפשר למבוגרים ולילדים לבנות את המחשב בעצמם ולאחר מכן גם לתכנת וליצור משחקים עבורו. להורים מאפשר ה-Kano להכניס את ילדיהם לעולם המחשבים והתכנות, כבר בגיל צעיר.
בנוסף למחשב Raspberry Pi יש בחבילה של מחשב קאנו גם מארז פלסטי שקוף שאליו הוא מוכנס, מדבקות לעיצוב אישי של המחשב, חיבור WiFi שמתחבר ליציאת USB, כבלי חיבור למסך מחשב, רמקול להרכבה ומקלדת חדישה ואיכותית, עם משטח מגע כמו של מחשב נייד.
אבל החלק המעניין לא פחות הוא זה שמאפשר לילדים ללמוד תכנות. סביבת התוכנה שפותחה למחשב, Kano blocks, היא מערכת של כלים לתכנות ראשוני לילדים מתחילים. בעזרת התוכנות וחוברות ההדרכה שבה, יכול הילד לעשות צעדים ראשונים בתכנות וללמוד פקודות בסיסיות בשפות תכנות. כמו כן לומד הילד ליצור ולעצב משחקי מחשב ואתגרי מחשב. גם פיתוח היצירתיות האמנותית מתאפשר ב-Kano, בעזרת כלים יצירתיים שכולל המחשב, כמו תוכנות להלחנת מוסיקה אלקטרונית בסיסית וציור.
הנה מחשב ה-Kano לילדים (הפעילו תרגום):
http://youtu.be/n5VVNmVqF6Y
הנה הרכבת מחשב ה-Kano:
http://youtu.be/iNc6NRX2JG4
הנה אב שמעיד על השימוש במחשב הקאנו עם ילדיו:
http://youtu.be/C0-IbSEBNGU
מהם עצי הבונסאי הזעירים?
ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?
עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.
פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.
מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.
בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.
הנה עצי הבונסאי:
http://youtu.be/w3HZg7d8eqI
כך מגדלים אותם:
https://youtu.be/PEGevD5jd64
והנה תצוגת עצי בונסאי:
http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw
ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?
עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.
פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.
מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.
בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.
הנה עצי הבונסאי:
http://youtu.be/w3HZg7d8eqI
כך מגדלים אותם:
https://youtu.be/PEGevD5jd64
והנה תצוגת עצי בונסאי:
http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw
מהי הנעל החכמה והאם נעל רגילה יכולה להיות כזו?
נעליים חכמות (Smart Shoes) הן מכשירי IOT (אינטרנט של הדברים) שכמו כל המכשירים הללו מושתלים בהן שבבים וחיישנים.
רכיבים כאלה מאפשרים לאגור ולנתח מידע או לשדר אותו דרך האינטרנט, כדי לבצע משימות ייעודיות. נעלי ספורט חכמות יודעות להעביר מידע ספורטיבי ונעליים חכמות אחרות מעבירות מידע על התנהלות במהלך היום.
באחרות ניתן להחליף את העיצוב, דרך אפליקציה השולטת במסכי הצד שמוטמעים בצידי הנעליים.
נעלי לצ'אל שפותחו בהודו מחוברות למפות מקוונות ומסייעות לעיוורים להגיע ליעדם. הן עושות זאת באמצעות רטט או איתות בכל פניה והכוונה לכיוון הנכון.
בנעלי Glagla יש חיישנים ושבבים שסופרים את הצעדים במהלך היום, מודדים את חום הרגל ומחממים אותה במידת הצורך, מחשבים את שריפת הקלוריות ועוד.
את מדרסי DigitSole החכמים ניתן לשים בנעליים הרגילות והם עושים דברים דומים - אבל עם הנעליים הרגילות שאתם אוהבים או אוהבות כל כך.
כיום פותחו אפשרויות רבות להרכבת מעגלים ואלקטרוניקה של מחשוב לביש מבוסס ארדואינו, המולבש על נעליים רגילים והופך אותן חכמות בפעולות שונות. כך שהוכנה, כמו אצלנו בני האדם, נרכשת וניתן לרכישה וליצירה עצמית - עם אוטודידקטיקה טכנולוגית של ימינו.
הנה קונספט הנעליים החכמות:
https://youtu.be/BHdIz-FeMQ8
כמה דגמי נעליים חכמות:
https://youtu.be/P0ipdsPMxe4
בעקבות הנעליים החכמות של לצ'אל לעיוורים פיתחו גם מייקרים מעגלים שהופכים נעליים רגילות לחכמות:
https://youtu.be/b2JgTbAGM70
שיתוף פעולה חכם של נייקי ושיאומי:
https://youtu.be/9JMIfJ4Oz5o
נעלי DigitSole המשנות טמפרטורה לבחירת הנועל:
https://youtu.be/sQLjDUyJUqs
ומדרסים חכמים שלהם שמשדרים נתונים על הצועד איתם:
https://youtu.be/mPgSntJwHwE
נעליים חכמות (Smart Shoes) הן מכשירי IOT (אינטרנט של הדברים) שכמו כל המכשירים הללו מושתלים בהן שבבים וחיישנים.
רכיבים כאלה מאפשרים לאגור ולנתח מידע או לשדר אותו דרך האינטרנט, כדי לבצע משימות ייעודיות. נעלי ספורט חכמות יודעות להעביר מידע ספורטיבי ונעליים חכמות אחרות מעבירות מידע על התנהלות במהלך היום.
באחרות ניתן להחליף את העיצוב, דרך אפליקציה השולטת במסכי הצד שמוטמעים בצידי הנעליים.
נעלי לצ'אל שפותחו בהודו מחוברות למפות מקוונות ומסייעות לעיוורים להגיע ליעדם. הן עושות זאת באמצעות רטט או איתות בכל פניה והכוונה לכיוון הנכון.
בנעלי Glagla יש חיישנים ושבבים שסופרים את הצעדים במהלך היום, מודדים את חום הרגל ומחממים אותה במידת הצורך, מחשבים את שריפת הקלוריות ועוד.
את מדרסי DigitSole החכמים ניתן לשים בנעליים הרגילות והם עושים דברים דומים - אבל עם הנעליים הרגילות שאתם אוהבים או אוהבות כל כך.
כיום פותחו אפשרויות רבות להרכבת מעגלים ואלקטרוניקה של מחשוב לביש מבוסס ארדואינו, המולבש על נעליים רגילים והופך אותן חכמות בפעולות שונות. כך שהוכנה, כמו אצלנו בני האדם, נרכשת וניתן לרכישה וליצירה עצמית - עם אוטודידקטיקה טכנולוגית של ימינו.
הנה קונספט הנעליים החכמות:
https://youtu.be/BHdIz-FeMQ8
כמה דגמי נעליים חכמות:
https://youtu.be/P0ipdsPMxe4
בעקבות הנעליים החכמות של לצ'אל לעיוורים פיתחו גם מייקרים מעגלים שהופכים נעליים רגילות לחכמות:
https://youtu.be/b2JgTbAGM70
שיתוף פעולה חכם של נייקי ושיאומי:
https://youtu.be/9JMIfJ4Oz5o
נעלי DigitSole המשנות טמפרטורה לבחירת הנועל:
https://youtu.be/sQLjDUyJUqs
ומדרסים חכמים שלהם שמשדרים נתונים על הצועד איתם:
https://youtu.be/mPgSntJwHwE
מהו הזבוב הרובוטי רובובי?
הזבוב הרובוטי, או הדבורה הרובוטית כפי שמרמז השם RoboBee, הם השמות של רובוט זעיר ומעופף שאכן דומה לזבוב. כבר מספר שנים שחוקרים בתחום הרובוטיקה הזעירה מפתחים אותו. הפיתוח נולד כשהתבוננו שניים מהם בזבוב שהתנגש בחלון והמשיך לעופף כאילו לא קרה דבר. משם צמח להם הרעיון לפתח מערכת שבמקרה שתתנגש בדברים, היא פשוט תתאושש ותמשיך לעופף, ממש כמו שזבוב מצליח לעשות אחרי התנגשויות חוזרות ונשנות בחפצים.
אחרי תהליך ארוך של התבוננות מקרוב על מיקום חלקי הגוף של הזבוב, הם הצליחו למפות וללמוד את הטכניקות וסיבובי הכנפיים והרגליים ששעושה הזבוב בזמן התנגשות. התוצאה של הפיתוח הוא רובוט בגודל של זבוב ובמשקל של פחות מ-60 מיליגרם, שמצליח לעופף בצורה מופלאה ולהתגבר על מכשולים, התנגשויות ומצבים שמכריעים רובוטים אחרים. המפתחים רואים בו אפשרויות מדהימות. למשל בתחום ההצלה. הם מעריכים שבאזור אסון ניתן יהיה לשגר מקופסה שמשקלה פחות מחצי קילוגרם, כ-1,000 רובוטים זעירים כאלה!
שיגור של הזבובים הרובוטיים יאפשר לחפש אחרי ניצולים, בהוצאה נמוכה ובלא להטריח מאות מחפשים אנושיים. אפשרויות אחרות של שימוש בזבובים הרובוטיים הן איסוף של נתונים לצורך מחקרים מדעיים וסיוע באיבוק של יבולים, בתחום החקלאות.
הנה סרטון קצר שבו מוצג בקצרה הרובובי:
http://youtu.be/hEZ7rHRifVc
וסרטון ארוך יותר שמפרט על הרובוט הזבובי RoboBee:
http://youtu.be/8_iI9B6EgKU
הזבוב הרובוטי, או הדבורה הרובוטית כפי שמרמז השם RoboBee, הם השמות של רובוט זעיר ומעופף שאכן דומה לזבוב. כבר מספר שנים שחוקרים בתחום הרובוטיקה הזעירה מפתחים אותו. הפיתוח נולד כשהתבוננו שניים מהם בזבוב שהתנגש בחלון והמשיך לעופף כאילו לא קרה דבר. משם צמח להם הרעיון לפתח מערכת שבמקרה שתתנגש בדברים, היא פשוט תתאושש ותמשיך לעופף, ממש כמו שזבוב מצליח לעשות אחרי התנגשויות חוזרות ונשנות בחפצים.
אחרי תהליך ארוך של התבוננות מקרוב על מיקום חלקי הגוף של הזבוב, הם הצליחו למפות וללמוד את הטכניקות וסיבובי הכנפיים והרגליים ששעושה הזבוב בזמן התנגשות. התוצאה של הפיתוח הוא רובוט בגודל של זבוב ובמשקל של פחות מ-60 מיליגרם, שמצליח לעופף בצורה מופלאה ולהתגבר על מכשולים, התנגשויות ומצבים שמכריעים רובוטים אחרים. המפתחים רואים בו אפשרויות מדהימות. למשל בתחום ההצלה. הם מעריכים שבאזור אסון ניתן יהיה לשגר מקופסה שמשקלה פחות מחצי קילוגרם, כ-1,000 רובוטים זעירים כאלה!
שיגור של הזבובים הרובוטיים יאפשר לחפש אחרי ניצולים, בהוצאה נמוכה ובלא להטריח מאות מחפשים אנושיים. אפשרויות אחרות של שימוש בזבובים הרובוטיים הן איסוף של נתונים לצורך מחקרים מדעיים וסיוע באיבוק של יבולים, בתחום החקלאות.
הנה סרטון קצר שבו מוצג בקצרה הרובובי:
http://youtu.be/hEZ7rHRifVc
וסרטון ארוך יותר שמפרט על הרובוט הזבובי RoboBee:
http://youtu.be/8_iI9B6EgKU
מהו המטאוורס שאולי יחליף את האינטרנט?
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
