הוא היה ללא ספק גאון הכוראוגראפיה של עולם הקולנוע. אמן בעל תפיסה ויזואלית שהשפיעה על דורות של יוצרים, מהנדס של שורות ריקוד משתנות, פרקטלים אנושיים, מבנים דינמיים עשויים מרקדנים וקליידוסקופים מרקדים, שירה, ריקודים בעלי חזות פנטסטית ודגמי קבוצות גאומטריים.

קראו לו באזבי ברקלי (Busby Berkley) והוא היה המלך של עידן המיוזיקל, במאי וכוריאוגרף של סרטים מוזיקליים מיוחדים שזוהו תמיד לפי העבודה הכוריאוגרפית שלו. בשנות ה-30 הוא היה הדמות החשובה במיוזיקל האמריקאי.

באזבי עמד על כך שהמיוזיקל, כז'אנר קולנועי, ייווצר על פי האפשרויות של מצלמת הקולנוע והשיטות שלו ולא כחיקוי של המחזמר בתאטרון. וכך יצר הכוריאוגרף הגאון ואבי הכוראוגרפיה של המיוזיקל, זוויות צילום מיוחדות. אחת מהן היא זווית "מבט ציפור", בה הוא צילם את הרקדנים מלמעלה. היו לו גם מגוון צורות דמויות קליידוסקופ, שהוא יצר מקבוצות ענק של רקדניות, שהוא הציב והרקיד בתכנון מוקפד וגאוני.

עד היום צלמים רבים מכנים על שמו את זווית הצילום העילית. אפילו צלמי מזון, המצלמים צלחות עם צילחות מוצלח מלמעלה, נוהגים לכנות אותם "באזבי ברקלי ויו" (Busby Berkeley view).


הנה סיפורו של באזבי ברקלי:

https://youtu.be/P4zLARbOOc8


קומפוזיציות ברוח ברקלי הוכנסו ב"Illusion" של דואה ליפה:

https://youtu.be/a9cyG_yfh1k


מצגת וידאו על בזבי ברקלי והמיוזיקל שלו:

https://youtu.be/PNCwYuXndP0


מיקס מעבודותיו הגדולות של ברקלי:

https://youtu.be/K6xsBD4ZmOU


אנשים שעבדו איתו מעידים על עבודתו:

https://youtu.be/BDhqancfvgo


ריקוד הסטפס ההמוני מהסרט 42 street:

https://youtu.be/Yx6s-YReOJY


המזרקה האנושית שלו:

https://youtu.be/FRqcZcrgPaU


הפסנתרים המרקדים:

https://youtu.be/QHMbSTWJvZM


מחווה עדכנית לברקלי:

https://youtu.be/NCDCf7b0q-8


ו"בנות יפות" מהסרט Dames:

https://youtu.be/9bVJol3-XLo

המיוזיקל (Musical) הוא מחזה מוסיקלי, מחזמר. המושג התפרסם בעיקר בז'אנר של הסרט ה מוסיקלי (Musical film), סרטים שבהם משולבים שירים וריקודים.

מדובר בז'אנר של סרטים שלאורך העלילה בהם השחקנים שרים שירים ורוקדים. במיוזיקל השירים בדרך כלל משמשים לאפיון הדמויות, לחשיפת של העולם הפנימי, התת-מודע, התשוקות או החלומות שלהם, או לקידום ולתיאור של התפתחות העלילה.

אמנם לשונית ומילולית נהוג לזהות את המיוזיקל והמחזמר כמושג אחד, אבל תרבותית המיוזיקל נתפס בקרב דוברי עברית רבים, או מי שאינם דוברי אנגלית, בצורה מעט שונה מהמחזמר. המחזמר, לפי האבחנה הזו, הוא בעצם המדיום התאטרלי (Musical theatre), בעוד שבעולם הקולנוע מדברים על המיוזיקל (Musical film), אחיו הקולנועי, המפורסם והעשיר יותר באפשרויות התפאורה שבו.

בתחילת ההתפתחות של הסרט המדבר, הוליווד החלה לאבד את הקהל שלה בעולם. בעוד הסרטים האילמים דיברו לכולם, בכל מקום, הסרט המדבר היה לפתע מנוכר לכל מי שלא דיבר אנגלית.

מי שהצילו אז את הוליווד היו המיוזיקלס, מחזות הזמר הקולנועיים. באותה תקופה נוצרו בקולנוע המיוזיקלס הצבעוניים ומלאי הריקודים והמוסיקה, שהכניסו הון לאולפנים שיצרו אותם. הם חשפו כוכבים חדשים, שמטבע הדברים התאימו לעולם של ה"טוקיז", הסרטים המדברים ובמקרה הזה גם מזמרים.


הנה עולם המיוזיקל, הסרט הקולנועי:

https://youtu.be/Y58MBY7Jqp8


גדול הכוריאוגרפים של המיוזיקל היה באזבי ברקלי:

https://youtu.be/K6xsBD4ZmOU


שניים מהגדולים - פרד אסטייר וג'ינג'ר רוג'רס

https://youtu.be/mxPgplMujzQ


אחד המיוזיקלס המצליחים ביותר בתולדות הקולנוע - גריז:

https://youtu.be/7JW05NMUBHs


מחווה ל-25 מהמיוזיקלס הגדולים

https://youtu.be/vdapEFiyTdY


ומתוך Across the Universe, מחזמר מודרני בקולנוע, המבוסס על שירי הביטלס:

https://youtu.be/SSnw1JaL2uA

אין כמו סיפורו של הספר "הקוסם מארץ עוץ" (The wizard of Oz) כדי להדגים איך נולדות פרשנויות לנכסי צאן ברזל, מועברות לתחומי אמנות אחרים, הופכות לתיאוריות קונספירציה ובשלב מסוים לעובדות שאין להתווכח איתן - וכל זה בקרב קהלים גדולים, כלומר התרבות המערבית כולה.

נתחיל בספר הילדים האמריקאי הנודע, אחד הספרים הידועים ביותר בתולדות הספרות, ספר שלקח את הרעיון של ארץ עוץ, איך לא, מהתנ"ך. כן כן, אם תפתחו את תחילתו של ספר איוב תראו היכן נולד האיש הכי עצוב בתנ"ך.

מכל מקום, הסרט הנודע שהחל את הקסם הוא גם פלא קולנועי ואבן דרך מושלמת בתולדות הקולנוע. אין כמעט סרט המשלב פנטזיה עם ריאליזם, שלא הושפע מהסרט "הקוסם מארץ עוץ".

גם עולם המוסיקה והבידור הושפע משמעותית מהסרט, או ליתר דיוק מהספר "הקוסם מארץ עוץ". שירים ולהיטים רבים מצטטים ומתכתבים עם "הקוסם". דוגמאות בולטות הן ההצלחה האדירה ואינספור הביצועים שנעשו ל"אי שם מעבר לקשת", השיר הנודע ששרה ג'ודי גרלנד מתוך המיוזיקל ההוליוודי.

יש גם את "דרך האבנים הצהובות" שכותב אלטון ג'ון בשנות ה-70 והופך ללהיט אולי הכי גדול שלו. ואז עולה גם העניין של הסנכרון המושלם בין הסרט לאלבום הנהדר של הפינק פלויד "The Dark side of the Moon", עניין שלפי חברי הלהקה נובע מצירוף מקרים, אבל מדהים בדיוק שבו.


מסתבר שהספר "הקוסם מארץ עוץ" הוא כמעט פוליטי (מתורגם):

https://youtu.be/7Lg4vjRY4Ts


הדגמה לפרשנות המאוחרת שלו:

https://youtu.be/lg93I5ydyNo


"הקוסם מארץ עוץ" - מהסרטים המפורסמים והמצליחים של הוליווד:

https://youtu.be/HOA-fQl2m1o


רמיקס לקטע "דרך האבנים הצהובות" מהמחזמר הנודע:

http://youtu.be/JaQj9V9hKRg


צירוף המקרים המטורף של The dark side of the Rainbow עם פינק פלויד:

https://youtu.be/g1bLxAjnVvY


השיר "אי שם מעבר לקשת" מהמיוזיקל ההוליוודי בכיכובה של ג'ודי גרלנד:

https://youtu.be/PSZxmZmBfnU


ביצוע של רוני דלומי לשיר הנודע (עברית):

https://youtu.be/jKWSqFxdXPg


סיפורו של "הקוסם מארץ עוץ" (עברית):

https://youtu.be/DZh9eITKA6c


יש בו גם בעיות:

https://youtu.be/LLyXxB0bgNg?long=yes


והמחזמר כולו בכיכובה של מיכל ינאי (עברית):

https://youtu.be/_s_SCXk5ugE?long=yes

כמעט כל אחד שמע פעם ודאי את המילה "קברט" (Cabaret). רבים מהמבוגרים זוכרים אולי את הסרט המפורסם בשם זה, בכיכובה של לייזה מינלי המופלאה, סרט שהכניס באומץ את עניין השואה אל עולם הבידור. אבל דברי הימים יודעים לספר שבמקור הקברט היה אפילו יותר מעניין.

כשמדברים על קברט מדברים על מופע בידור שכולל שירים, קטעי קומדיה, ריקוד ותיאטרון. בגרסאות הקלאסיות שלו הוא גם כולל ריקודי עמוד, אבל נעזוב את זה עכשיו...

מקורו של המושג "קברט" בקברטים של רפובליקת ויימאר, אותה תקופה דמוקרטית, מקסימה ובמידת מה גם אומללה, בהיסטוריה של גרמניה. היא הייתה ממש רגע לפני שהנחשול ההיטלראי שטף את המדינה והפך את הגרמנים מעם של תרבות, אמנות, הדר ופילוסופיה, למפלצות רצחניות וגזעניות.

באותם ימים סוערים של רפובליקת ויימאר, פרחו התרבות הגרמנית והאמנות ובאופן חסר תקדים. זה קרה בעוד הגרמנים מתמודדים עם אבטלה, אינפלציה מטורפת וחובות ענק למדינות שניצחו אותם במלחמת העולם הראשונה.

בברלין הוויימארית של אותם ימים פרחו מועדוני הקברט - ברים, מסעדות או מועדוני לילה שהאמנים הופיעו בהם על במה קטנה, כשהצופים ישובים לשולחנות, אוכלים, שותים וצופים במופעי שירה ובידור, הכורכים בין לבין גם סאטירה פוליטית. מעין מחזות זמר בלי סיפור, אך עם שירים מצוינים שבתוכם ישנם לא מעט סיפורים.

במופעי הקברט הללו היה שילוב של הומור קודר, עם מוסיקה וטקסטים מצוינים, לא מעט מיניות ובידור זול, לפחות בחלקו, שנתנו מעט נחת לגרמנים המתוסכלים. עם שמות של יוצרי שירים, כמו ברכט וקורט וויל, או קורט טוכולסקי ויורה זויפר, אמנים צעירים, פחות או יותר ידועים, אך מוכשרים להפליא - כולם כתבו אז שירים ופזמונים למופעי הקברט וחלק מאותם שירים נשארו נוצצים עד היום.

היו מי שתיארו את תרבות הקברט של השנים ההן כ"ריקוד על לוע הר געש". יותר ממופעי בידור זול ואסקפיסטי, הסצנה הלילית, הדחוסה והמעושנת של מועדוני ברלין נותרה מזכרת מעיקה לימים ההם, כשהברלינאים העדיפו לשתות את עצמם לדעת ולשמוע את הקולות המעושנים של זמרות הקברט הסקסיות, במקום לעשות משהו עם הדמוקרטיה המתמוטטת והכלכלה הלגמרי מקולקלת שלהם.

אגב, גם בארץ ניסו ליצור הצגות ברוח הקברט. הידועה שבהן היא ההצגה "את ואני והמלחמה הבאה" של חנוך לוין.

מקור המילה הוא בכלל מצרפתית, בה "קברט" הוא שמה של כוס-קערית של קפה שהוגשה באותם ברים שבהם צמח הז'אנר.


הנה צילומים אמיתיים של סצנת הקברטים בברלין של רפובליקת ויימאר:

https://youtu.be/lmr9LEe-5Y8


קטע מהסרט "קברט" בהשתתפות ליזה מינלי:

https://youtu.be/moOamKxW844


האווירה ברפובליקת ויימאר שבתוכה התפתח הקברט הבימתי:

https://youtu.be/SonnjGMR3Wc


שיר בגרמנית באווירת הקברט:

https://youtu.be/hBlB8RAJEEc


והשחקנית לייזה מינלי שזכתה באוסקר על הסרט "קברט":

https://youtu.be/lxmz3RcNNBE