שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי מחלה בעצם?
מחלה (illness או Disease) היא כל מצב שבו מופר האיזון העדין ששומר הגוף האנושי בקביעות ונקרא הומאוסטזיס (homeostasis).
המחלה נגרמת, בין אם בגלל פולש חיצוני כמו חיידק או וירוס ובין אם בעקבות תקלה או בעיה שמקורה בגוף עצמו.
כשנגיף (virus) כמו שפעת חודר לגוף, הוא מנסה לחדור לתאים, להשתכפל ולהתפשט בגוף. מערכת החיסון (immune system) שבגופנו מזהה את הפולש ומשגרת נגדו צבא של תאי דם לבנים (White blood cells). מולקולות איתות קטנות הנקראות ציטוקינים (cytokines), , מגייסות תגבורת כנגד הווירוס, גורמים לדלקת ומעלים את חום הגוף.
החום הגבוה, הנקרא קדחת, אינו סימן שהגוף "נשבר", אלא בדיוק ההפך: זוהי בעצם אסטרטגיה אבולוציונית מחושבת שמאיטה באמצעות טמפרטורת הגוף הגבוהה את שכפול הנגיף, מעודדת ומאיצה את פעולת תאי החיסון.
אגב, את הגילוי המעניין הזה גילה הרופא ויליאם אוסלר (William Osler), שבשנת 1871 ניסה לשכנע את הקולגות שלו שעליית החום הינה הגנה ולא אויב של הגוף ונתקל בלעג. היום אנו יודעים שהוא צדק לגמרי.
לא כל מחלה נגרמת מגורמים חיצוניים. למשל מחלות אוטואימוניות (autoimmune diseases) כמו טרשת נפוצה (multiple sclerosis) מתרחשות כשמערכת החיסון תוקפת בטעות את רקמות הגוף עצמו. יש מחלות גנטיות (genetic diseases) כמו טיי-זקס (Tay-Sachs) הנגרמות ממוטציה (mutation) בדנ"א (DNA) שגורמת למחסור באנזים הקסוסאמינידאז A (Hexosaminidase A), מה שמביא להצטברות רעילה של שומנים במוח. גם במחלת הסרטן (cancer) תאי הגוף הם שמפסיקים לציית לכללים ומתחלקים ומתרבים ללא שליטה.
תגלית חשובה בעניין המחלות התרחשה ב-1928 כשגילה המדען אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming) בשוגג שעובש מהמין פניציליום נוטאטום (Penicillium notatum) הרס את מושבות החיידקים שבצלחת הפטרי (Petri dish) שלו. זה קרה כשפלמינג יצא לחופשה ושכח לנקות את הצלחות וכשחזר גילה שהעובש שנחת עליהן בהיעדרותו שינה את פני הרפואה. מהטעות הקטנה הזאת נולד הפניצילין (penicillin), התרופה האנטיביוטית הראשונה ואחד מהגילויים הרפואיים החשובים בהיסטוריה.
במחלה יש גם את הסימפטומים שאנו חשים, כמו עייפות, כאב ראש ונזלת. חשוב לדעת שמקורם הוא לרוב לא כתוצר ישיר של הנגיף, אלא של המאבק שהגוף מנהל כדי לנצח אותו. במובן הזה, עד כמה שזה מפתיע, החולשה, הנזלת והראש הכואב כל כך הם סימנים שהגוף עובד בדיוק כפי שצריך כשהוא נלחם בפולשים אליו או בתקלות שמתרחשות בו עצמו.
להיכרות עם מחלות ידועות ראו תגית "מחלות".
זו המחלה ואלה המחלות - הסבר לילדים:
https://youtu.be/2muqPd3RfoE
מחלות מעיים לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/4LS5s7ronD0
כך פועלת המערכת החיסונית ששומרת מפניהן (מתורגם):
https://youtu.be/PSRJfaAYkW4
למה כל כך רע לנו כשאנו חולים (מתורגם)?
https://youtu.be/gVdY9KXF_Sg
ואיך מובילים היום תרופות בתוך הגוף (עברית):
https://youtu.be/FAx5d_oRGrw
איך סטרס פוגע בבריאותנו?
מתח רב ומצבי לחץ (Stress) משפיעים על גופנו באופן לא טוב. בטווח הקצר הגוף אמנם מגיב טוב לסטרס ומסתייע בו להישרדות, אבל כשאנו חווים לחץ ומתח באופן מתמשך ולזמן ארוך, הם גורמים להשפעה רבה ורעה על הגוף, תוך פגיעה פיזית בתאים ובאיברים שונים בו.
איך לחץ משפיע על הגוף שלנו?
מנגנון ההישרדות, שנקרא "הילחם או ברח" (Fight or flight response), הוא בעצם סוג של תגובה "אוטומטית" של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו, שנועדה לאפשר לנו להתחמק מהאיום שהביא ללחץ או לסטרס, להצליח לברוח מהר וטוב יותר, או להילחם בו באמצעים שלא חשבנו שנוכל לנקוט ועם יכולות שלא ידענו שיש לנו.
במצב של פחד, בתוך שניות מופעלת בגופנו תגובה גופנית, פיזיולוגית, בה הגוף מפריש חומרים מסוימים, שנקראים הורמונים, במיוחד הורמונים שנקראים "קורטיזול" ו"אדרנלין", אבל יש עוד כמה.
ההורמונים הללו, הקורטיזול והאדרנלין, כשהם מופרשים באופן מואץ ומוגבר במצבים של סטרס, גורמים לעליית סוכר בגופנו וללחץ הדם גם הוא לעלות. הם מפריעים לעיכול באופן חמור (לכן ממליצים לנו להרגיע עם האוכל ברגעים של כעס או לחץ גדול). הם גם מגדילים את התיאבון ויוצרים השמנה מואצת (מכירים את צריכת הגלידה המוגזמת תוך בכי על הפרידה שחווינו).
גם המוח שמפעיל את מערכת העצבים מחולל מהומה בגופנו כשאנו לחוצים זמן רב. לכן, מי שחיים במצבי סטרס קבועים חווים בעצם נזקי גוף ונפש ועלייה משמעותית בסיכויים לחיים לא בריאים. רבים עלולים לחלות במחלת הסוכרת, אחרים עתידים לסבול מלחץ דם גבוה ובהמשך לא פעם גם ממחלות כמו טרשת עורקים מואצת ומחלות לב. הסכנה מחיים עם סטרס מתמשך גדלה גם לשבץ מוחי ולהתקפי לב וצעירים יזהו התגברות בארנה, פצעי הבגרות המוכרים כל כך.
אז הרפו, נהלו את הקשיים, אל תילחמו על הזמן והירגעו בזמני לחץ. מרגיעים כמו מדיטציה, יוגה, מוסיקה מתאימה או כל דבר שמרגיע אתכם באמת - כולם יתרמו ויסייעו לכם לשרוד שנים רבות יותר, תוך שהם יסייעו למנוע אפילו מחלות קשות.
כך משפיעים מצבי לחץ על גופנו (עברית):
https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU
השפעת המתח על מוח האדם (מתורגם):
https://youtu.be/WuyPuH9ojCE
הסטרס, המתח והלחץ והשפעתם על פצעונים (מתורגם):
http://youtu.be/qz1FKi6z4Fc?t=14s
ועוד סרטון בנושא:
https://youtu.be/gmwiJ6ghLIM
מהם תאי הדם הלבנים שמגינים על הגוף ממחלות?
תאי הדם הלבנים שבדמנו הם האחראים בגופנו על הלוחמה במחלות. אפשר לקרוא להם "אנשי משרד הבריאות של הגוף".
תאי דם לבנים הורגים חיידקים ונגיפים המזיקים ומאיימים על הגוף ובריאותו.
למעשה תאי הדם הלבנים הם כמו יחידת אבטחה שנלחמת כדי להגן על הגוף ממחלות שמנסות לפרוץ פנימה ולהשתלט עליו, ממש כמו מאבטחים שמגינים על בניין מהשתלטות של פורצים ושודדים.
וכמו בכל יחידה לוחמת, בכל יום מתים מיליארדי תאי דם לבנים ונולדים מיליארדים חדשים של תאים לבנים של דם, צעירים, אנרגטיים ומוכנים לפעולה על הגנת הגוף.
#סוגי תאים לבנים
תאים אלו נחלקים לכמה סוגים ולהם תפקידים שונים:
נויטרופילים - הם ה"מאבטחים" שאחראים על זיהוי וחיסול של גורמים זרים.
מאקרופאגים - הם מעין זק"א של הגוף. תאי דם שמסלקים שיירי תאים מתים ומנקים אזורים שנפגעו.
לימפוציטים - הם תאי הדם הלבנים הקטנים ביותר. יש כמה סוגים, שכל אחד מהם מייצר נוגדנים ייחודיים משלו נגד נגיפים וחיידקים. הם גם לוחמים בזיהומים ומזהים והורגים תאים שהסרטן הפך לתאים סרטניים.
הנה סרטון על מערכת הדם, כולל התאים הלבנים שבה (עברית):
https://youtu.be/u1LQKm-pKFE
תפקידם של תאי הדם הלבנים:
https://youtu.be/0TvTyj5FAaQ
תא דם לבן שרודף חיידק ומנצח אותו בקרב על בריאות הגוף:
http://youtu.be/JnlULOjUhSQ
מצגת וידאו על תאי הדם הלבנים (עברית):
https://youtu.be/0CNx2MCOTUo
ותכנית "היה היה" על הזקיפים של הגוף (עברית):
https://youtu.be/c-_sDs0wiZs?long=yes
מחלה
מחלה (illness או Disease) היא כל מצב שבו מופר האיזון העדין ששומר הגוף האנושי בקביעות ונקרא הומאוסטזיס (homeostasis).
המחלה נגרמת, בין אם בגלל פולש חיצוני כמו חיידק או וירוס ובין אם בעקבות תקלה או בעיה שמקורה בגוף עצמו.
כשנגיף (virus) כמו שפעת חודר לגוף, הוא מנסה לחדור לתאים, להשתכפל ולהתפשט בגוף. מערכת החיסון (immune system) שבגופנו מזהה את הפולש ומשגרת נגדו צבא של תאי דם לבנים (White blood cells). מולקולות איתות קטנות הנקראות ציטוקינים (cytokines), , מגייסות תגבורת כנגד הווירוס, גורמים לדלקת ומעלים את חום הגוף.
החום הגבוה, הנקרא קדחת, אינו סימן שהגוף "נשבר", אלא בדיוק ההפך: זוהי בעצם אסטרטגיה אבולוציונית מחושבת שמאיטה באמצעות טמפרטורת הגוף הגבוהה את שכפול הנגיף, מעודדת ומאיצה את פעולת תאי החיסון.
אגב, את הגילוי המעניין הזה גילה הרופא ויליאם אוסלר (William Osler), שבשנת 1871 ניסה לשכנע את הקולגות שלו שעליית החום הינה הגנה ולא אויב של הגוף ונתקל בלעג. היום אנו יודעים שהוא צדק לגמרי.
לא כל מחלה נגרמת מגורמים חיצוניים. למשל מחלות אוטואימוניות (autoimmune diseases) כמו טרשת נפוצה (multiple sclerosis) מתרחשות כשמערכת החיסון תוקפת בטעות את רקמות הגוף עצמו. יש מחלות גנטיות (genetic diseases) כמו טיי-זקס (Tay-Sachs) הנגרמות ממוטציה (mutation) בדנ"א (DNA) שגורמת למחסור באנזים הקסוסאמינידאז A (Hexosaminidase A), מה שמביא להצטברות רעילה של שומנים במוח. גם במחלת הסרטן (cancer) תאי הגוף הם שמפסיקים לציית לכללים ומתחלקים ומתרבים ללא שליטה.
תגלית חשובה בעניין המחלות התרחשה ב-1928 כשגילה המדען אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming) בשוגג שעובש מהמין פניציליום נוטאטום (Penicillium notatum) הרס את מושבות החיידקים שבצלחת הפטרי (Petri dish) שלו. זה קרה כשפלמינג יצא לחופשה ושכח לנקות את הצלחות וכשחזר גילה שהעובש שנחת עליהן בהיעדרותו שינה את פני הרפואה. מהטעות הקטנה הזאת נולד הפניצילין (penicillin), התרופה האנטיביוטית הראשונה ואחד מהגילויים הרפואיים החשובים בהיסטוריה.
במחלה יש גם את הסימפטומים שאנו חשים, כמו עייפות, כאב ראש ונזלת. חשוב לדעת שמקורם הוא לרוב לא כתוצר ישיר של הנגיף, אלא של המאבק שהגוף מנהל כדי לנצח אותו. במובן הזה, עד כמה שזה מפתיע, החולשה, הנזלת והראש הכואב כל כך הם סימנים שהגוף עובד בדיוק כפי שצריך כשהוא נלחם בפולשים אליו או בתקלות שמתרחשות בו עצמו.
להיכרות עם מחלות ידועות ראו תגית "מחלות".
זו המחלה ואלה המחלות - הסבר לילדים:
https://youtu.be/2muqPd3RfoE
מחלות מעיים לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/4LS5s7ronD0
כך פועלת המערכת החיסונית ששומרת מפניהן (מתורגם):
https://youtu.be/PSRJfaAYkW4
למה כל כך רע לנו כשאנו חולים (מתורגם)?
https://youtu.be/gVdY9KXF_Sg
ואיך מובילים היום תרופות בתוך הגוף (עברית):
https://youtu.be/FAx5d_oRGrw
מתח רב ומצבי לחץ (Stress) משפיעים על גופנו באופן לא טוב. בטווח הקצר הגוף אמנם מגיב טוב לסטרס ומסתייע בו להישרדות, אבל כשאנו חווים לחץ ומתח באופן מתמשך ולזמן ארוך, הם גורמים להשפעה רבה ורעה על הגוף, תוך פגיעה פיזית בתאים ובאיברים שונים בו.
איך לחץ משפיע על הגוף שלנו?
מנגנון ההישרדות, שנקרא "הילחם או ברח" (Fight or flight response), הוא בעצם סוג של תגובה "אוטומטית" של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו, שנועדה לאפשר לנו להתחמק מהאיום שהביא ללחץ או לסטרס, להצליח לברוח מהר וטוב יותר, או להילחם בו באמצעים שלא חשבנו שנוכל לנקוט ועם יכולות שלא ידענו שיש לנו.
במצב של פחד, בתוך שניות מופעלת בגופנו תגובה גופנית, פיזיולוגית, בה הגוף מפריש חומרים מסוימים, שנקראים הורמונים, במיוחד הורמונים שנקראים "קורטיזול" ו"אדרנלין", אבל יש עוד כמה.
ההורמונים הללו, הקורטיזול והאדרנלין, כשהם מופרשים באופן מואץ ומוגבר במצבים של סטרס, גורמים לעליית סוכר בגופנו וללחץ הדם גם הוא לעלות. הם מפריעים לעיכול באופן חמור (לכן ממליצים לנו להרגיע עם האוכל ברגעים של כעס או לחץ גדול). הם גם מגדילים את התיאבון ויוצרים השמנה מואצת (מכירים את צריכת הגלידה המוגזמת תוך בכי על הפרידה שחווינו).
גם המוח שמפעיל את מערכת העצבים מחולל מהומה בגופנו כשאנו לחוצים זמן רב. לכן, מי שחיים במצבי סטרס קבועים חווים בעצם נזקי גוף ונפש ועלייה משמעותית בסיכויים לחיים לא בריאים. רבים עלולים לחלות במחלת הסוכרת, אחרים עתידים לסבול מלחץ דם גבוה ובהמשך לא פעם גם ממחלות כמו טרשת עורקים מואצת ומחלות לב. הסכנה מחיים עם סטרס מתמשך גדלה גם לשבץ מוחי ולהתקפי לב וצעירים יזהו התגברות בארנה, פצעי הבגרות המוכרים כל כך.
אז הרפו, נהלו את הקשיים, אל תילחמו על הזמן והירגעו בזמני לחץ. מרגיעים כמו מדיטציה, יוגה, מוסיקה מתאימה או כל דבר שמרגיע אתכם באמת - כולם יתרמו ויסייעו לכם לשרוד שנים רבות יותר, תוך שהם יסייעו למנוע אפילו מחלות קשות.
כך משפיעים מצבי לחץ על גופנו (עברית):
https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU
השפעת המתח על מוח האדם (מתורגם):
https://youtu.be/WuyPuH9ojCE
הסטרס, המתח והלחץ והשפעתם על פצעונים (מתורגם):
http://youtu.be/qz1FKi6z4Fc?t=14s
ועוד סרטון בנושא:
https://youtu.be/gmwiJ6ghLIM
תאי הדם הלבנים שבדמנו הם האחראים בגופנו על הלוחמה במחלות. אפשר לקרוא להם "אנשי משרד הבריאות של הגוף".
תאי דם לבנים הורגים חיידקים ונגיפים המזיקים ומאיימים על הגוף ובריאותו.
למעשה תאי הדם הלבנים הם כמו יחידת אבטחה שנלחמת כדי להגן על הגוף ממחלות שמנסות לפרוץ פנימה ולהשתלט עליו, ממש כמו מאבטחים שמגינים על בניין מהשתלטות של פורצים ושודדים.
וכמו בכל יחידה לוחמת, בכל יום מתים מיליארדי תאי דם לבנים ונולדים מיליארדים חדשים של תאים לבנים של דם, צעירים, אנרגטיים ומוכנים לפעולה על הגנת הגוף.
#סוגי תאים לבנים
תאים אלו נחלקים לכמה סוגים ולהם תפקידים שונים:
נויטרופילים - הם ה"מאבטחים" שאחראים על זיהוי וחיסול של גורמים זרים.
מאקרופאגים - הם מעין זק"א של הגוף. תאי דם שמסלקים שיירי תאים מתים ומנקים אזורים שנפגעו.
לימפוציטים - הם תאי הדם הלבנים הקטנים ביותר. יש כמה סוגים, שכל אחד מהם מייצר נוגדנים ייחודיים משלו נגד נגיפים וחיידקים. הם גם לוחמים בזיהומים ומזהים והורגים תאים שהסרטן הפך לתאים סרטניים.
הנה סרטון על מערכת הדם, כולל התאים הלבנים שבה (עברית):
https://youtu.be/u1LQKm-pKFE
תפקידם של תאי הדם הלבנים:
https://youtu.be/0TvTyj5FAaQ
תא דם לבן שרודף חיידק ומנצח אותו בקרב על בריאות הגוף:
http://youtu.be/JnlULOjUhSQ
מצגת וידאו על תאי הדם הלבנים (עברית):
https://youtu.be/0CNx2MCOTUo
ותכנית "היה היה" על הזקיפים של הגוף (עברית):
https://youtu.be/c-_sDs0wiZs?long=yes
