מיכלאנג'לו (Michelangelo), או מיכאלאנג'לו, כונה על ידי בני דורו "האלוהי". היו שהצמידו לו את התואר "שמיימי". הוא נחשב לאחד מגדולי הפסלים בהיסטוריה, אולי הגדול שבהם. כדי ללמוד לפסל את גוף האדם, הרבה מיכאלאנג'לו לנתח גופות וללמוד את השרירים ומבנה הגוף האנושי לפרטיו.

הגופות שניתח היו של עניים, שאוחסנו בבתי החולים ללא השגחה, עד לקבורה.

את פסליו הוא פיסל בפטיש ואיזמל והגיע לרמת דיוק שלא תאומן בפרטים. יכולתו לתאר כל איבר בגוף האנושי, כל נים בפניו וכל קפל בבגדים, הטכניקה שלו בבניית פרופורציות מושלמות - כל אלה הפכו אותו למייצג של אמנות הרנסאנס במובן הכי מופלא שלה.

מיכאלאנג'לו (או בשמו המלא: מיכאל אנג'לו די לודיבקו באונאררוטי סימוני) הוא אחד האמנים החשובים בהיסטוריה של האמנות. הוא פעל בתקופת הרנסנס והיה פולימאט, כלומר אדם רב-תחומי: צייר, פסל, משורר, מהנדס ואדריכל.

השפעתו על בני זמנו ועל האמנות בכלל היתה גדולה מאד. הוא צייר כמה מהתמונות הגדולות בתולדות האמנות, כמו זו שעל תקרת הקפלה הסיסטינית, תכנן ועיצב בניינים, כתב שירה ועסק בהנדסה, תוך שהוא מגיע להישגים גדולים בכל התחומים שבהם עסק.

רבות מיצירותיו של מיכלאנג'לו, כגון הפסל דוד, משה, הפייטה של מריה וישו בוותיקן והפרסקאות בקפלה הסיסטינית ("בריאת העולם"), נחשבות מהחשובות שבאמנות העולמית.


הנה סיפור חייו של מיכלאנג'לו:

https://youtu.be/ML1PA_Dxa_M


הביוגרפיה של האמן מיכלאנג'לו:

http://youtu.be/qQ98sERHhto


ותכנית חינוכית על מיכאלאנג'לו (עברית):

https://youtu.be/ptvCKUA-l9I?long=yes

ב-1990 הבחין הרופא האמריקאי ד"ר פרנק לין משברגר, בפרט שכולם לפניו החמיצו. הפרט המעניין התגלה באחד הציורים הידועים בהיסטוריה, ציור שמיליונים רבים של אנשים ראו לפניו אבל איש לא הבחין בו.

מדובר בציור "בריאת האדם" (The Creation of Adam) של מיכלאנג'לו. ציור נודע שצויר על ידי האמן המוערך במחצית הראשונה של המאה ה-16, על תקרת הקפלה הסיסטינית שבקריית הוותיקן. זה ציור שכולו הלל לדת הנוצרית, לאלוהים ולאדם המאמין בו.

הקפלה הסיסטינית היא אחד המבנים המוכרים ביותר בתרבות ובאמנות המערבית. כל תקרתה של הקפלה עוטרה אז בציורים שצייר מיכלאנג'לו, המציגים סצנות וסיפורים מספר "בראשית".

בציור מתואר הרגע שבו הפיח אלוהים חיים באדם הראשון. בניגוד לציורים אחרים מימי הרנסנס, אלוהים של מיכלאנג'לו, לא לובש כאן בגדים מלכותיים אלא טוניקה פשוטה. זו הייתה פריצת דרך נועזת, לעומת הצורה שבה נהגו אז ציירים לתאר את אלוהים. עוד יותר מעניין שהאמן צייר אותו כך במבנה קדוש במיוחד, שמצוי בוותיקן, מקום מושבו של האפיפיור. זה היה כמו להיכנס לבית הכנסת הגדול ללא כיסוי ראש, או לפסוע במסגד עם נעליים... הייתה בכך ללא ספק הצהרה אמיצה משהו. הרי את האלוהים שבאדם אפשר היה גם לפרש באופן מעוות ולא רק בגישת "בצלמו ובדמותו".

אבל מסתבר שאת עיקר הרמזים טמן הגאון במקומות אחרים בציור. מה שהדוקטור משברגר גילה בציור, הוא שאת אלוהים צייר מיכלאנג'לו בתוך מוח אנושי!

מוח אנושי? - וואלה... אם תביטו בציור תראו את זה מיד. אבל מאיפה יודע צייר בתקופת הרנסנס כיצד נראה מוח אנושי? - אז כן, כמו אמנים רבים בתקופתו, גם למיכלאנג'לו היה ידע אנטומי רב. הוא רכש אותו על ידי מחקר אנטומי, שהיה כרוך בביתור גופות ובציור של איברים שונים. הוא לא היה לבד בעניין הזה. כך עשו רבים מאמני הרנסנס החשובים ביותר, כולל לאונרדו דה וינצ'י, הידוע בשלל הרישומים האנטומיים שהותיר אחריו.

הניסיון המתמיד להתמקצע בציור הריאליסטי, הוביל את גאוני התקופה לחקור את גוף האדם ובעלי החיים הסובבים אותו, באופן די אובססיבי. כך עשה גם מיכלאנג'לו וזה היה צפוי לפרוץ ליצירותיו בשלב מסוים. ואכן, מבחינה אנטומית היה המוח שבציור מדויק להפליא. נראים בו אזורים וחלקים במוח האנושי, המוכרים היטב לחוקרים של ימינו. יש במוח המצויר תיאור אנטומי מדויק של מבנה המוח האנושי, שכולל בין השאר את האונה המצחית, גזע המוח והחריץ המרכזי של המוח הגדול.

אבל זה לא הכל. כלפי הממסד הכנסייתי הקתולי, יתכן שהיה במעשה הזה של מיכלאנג'לו אפילו משהו חתרני. הזיהוי של אלוהים כמוח מרמז על האמונה שבעת הבריאה, נתן אלוהים לאדם, בנוסף לגופו, גם את שכלו ותבונתו. אנשי הרנסאנס בהחלט ראו זאת כך. הם חיו בתקופה שבה התנערה אירופה כולה מהאירועים החשוכים של ימי הביניים, שהאווירה הייתה של אופטימיות ואמונה ברוח האדם ושלא עוד הכנסייה היא שתכתיב הכל למאמינים המצייתים במורא. האמנים, יותר מכולם, היו זקוקים לחופש היצירתי שנטל לו כאן מיכלאנג'לו. היה להם מה לומר וגם אם הם עדיין בשלב הרמזים - הם לגמרי בעניין!

גם בציורים אחרים שעל תקרת הקפלה הסיסטינית, נמצאו עם השנים, איברי גוף שהוחבאו בהם. יש שם איברים כמו לב, כליות וגזע המוח. מסתבר שמיכלאנג'לו שתל שוב ושוב רמזים כאלו, אולי אפילו מסרים סודיים כלשהם. הכנסייה, ששילמה לו בנדיבות עבור עבודתו, כנראה לא הבינה...


הנה המוח המרשים שבציור בריאת העולם של לאונרדו:

https://youtu.be/fMifGCdfeRM


והלב שלו:

https://youtu.be/QVK04ORmKrE


האצבעות הנוגעות הפכו מזמן לאייקון תרבותי:

https://youtu.be/xKA_gn-vMTg


וסרט תיעודי על הציורים המופלאים שבקפלה הסיסטינית:

https://youtu.be/cZI_QubsqWU?long=yes

בקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel) מתקיים אחת לכמה שנים טקס ה"קונקלווה" המסורתי, טקס בחירת האפיפיור. אל הקפלה, שנמצאת במתחם ארמון האפיפיור, נוהרים בכל שנה תיירים מכל רחבי העולם. אבל לא בזכות הטקס הנוצרי הזה היא מפורסמת כל כך, אלא בזכות כמה מהציורים המפורסמים בעולם שנמצאים בה.

בוותיקן, השוכן בלב רומא בירת איטליה, לא חסרות יצירות אומנות רבות ונפלאות, כמו גם מבנים אדריכליים מרהיבים. אבל המקום המפורסם ביותר בה הוא הקפלה הסיסטינית. על תקרתה מצויר אחד הציורים המפורסמים בעולם. שמו "יום הדין" והוא צוייר בידי הצייר מיכאלאנג'לו, אחד מגדולי אמני הרנסאנס. אחד מחלקי הציור הזה הוא "בריאת האדם" שהפך לנודע ומצוטט במיוחד ובו מצויר אלוהים מושיט ידו אל האדם. על קירות הקפלה מצוירים גם ציורי פרסקו של הציירים החשובים רפאל, פייטרו פרוג'ינו וסנדרו בוטיצ'לי.

הקפלה נקראת על שם האפיפיור שבימיו נבנתה, בלטינית "הקפלה של סיקסטוס".


הכירו את הקפלה הסיסטינית:

https://youtu.be/k3TDbDfYK6M


המשצעות האמנותית העצומה של הקפלה הסיסטינית ויצירתו של מיכלאנג'לו בה:

https://youtu.be/zrkuPpqgJkw


כך נראית הקפלה הסיסטינית שבמדינת הוותיקן:

https://youtu.be/Fwl640Yc6JM


הנה הציורים שעל תקרת הקפלה הסיסטינית:

http://youtu.be/PEE3B8Fsuc0


סיור לימודי בקפלה הסיסטינית:

http://youtu.be/k3TDbDfYK6M


סקירה בתלת ממד של ציור "יום הדין" של מיכלאנג'לו:

https://youtu.be/ofBvFQ_eCkA


וסרט ארוך על הקפלה והשיפוצים שהיא עוברת כדי לשמור על יופיה ואיכות היצירות שבה:

https://youtu.be/cZI_QubsqWU?long=yes

בימי הביניים הוכשרו ילדים מהערים, בני המעמד הבינוני, ללמוד מקצוע. אבל את המקצוע הם לא למדו בבית הספר אלא אצל בעל מקצוע מבוגר, כעובדים שלו.

על פי סיכום של הוריו עם בעל מקצוע או אמן, הנער התקבל לעבוד אצלו כשוליה (Apprentice). הוא עבד בשירות המקצוען, מבלי לקבל שכר. המעניין היה שלא זו בלבד שהשוליה לא קיבל שכר, אלא שלרוב דווקא הוריו הם ששילמו לבעל המקצוע על הידע שהקנה לבנם וכך הם נהגו לממן את לימודיו.

כך עבד הנער ולמד במשך שנים את רזי המקצוע. הוא עשה זאת עד שהגיע לשלב בו יכול היה להתחיל ולעבוד כאיש מקצוע לכל דבר או כאמן. בהמשך הפכו הטובים שבהם למאסטרים, מי שהם עצמם יאמנו או יהיו מנטורים של צעירים, שוליות מהדור הבא.

בתקופת הרנסאנס שהחלה באיטליה של סוף המאה ה-14 הגיעה שיטת השוליה להצלחה מסחררת. זה התבטא גם בהכשרתם של האמנים הגדולים של התקופה ולמעשה כמה מגדולי האמנות בכלל. הם למדו מאמנים גדולים שבסדנה שלהם הם עבדו.

חלק מכשרונם של אמני התקופה והבנתם המדהימה בטכניקות של האמנות נבעה מהעובדה שהם נדרשו להעתיק או ליצור בדומה ליצירות הגדולות ביותר של המנטור שלהם, האמן שבחסותו וממנו הם למדו.

כך נוצרו בתקופת הרנסנס הישגים אמנותיים ואדריכליים רבים. מי שנחשב לאחד מראשי הרנסנס ומגדולי הציירים בכל הזמנים, לאונרדו דה וינצ'י, היה אחד מאותם שוליות שלמדו תוך כדי עבודה אצל אמן גדול וותיק וכך גם שאר גדולי האמנות כמו מיכלאנג'לו ורפאל.


הנה השוליה של תקופת הרנסנס:

https://youtu.be/xTDVz4y6f5Q


כך הוכשרו אמני הרנסנס:

https://youtu.be/14DepfLSCNg


על לאונרדו דה וינצ'י כשוליה של אמן בפירנצה של תקופת הרנסנס:

https://youtu.be/ehoAaI1zhkw


לילדים - מה וכיצד למד השוליה מהאמן שאצלו עבד?

https://youtu.be/HM0Vtmne47I


קדימון על השולייה שהפך לנשיא ארצות הברית:

https://youtu.be/bvPRxy9kmSg


"שוליית הקוסם" היא יצירה מוסיקלית של דיוקא המספרת על שוליה שעוד לא הבשיל (ללא מילים):

https://youtu.be/2DX2yVucz24


ועוד אחד מגדולי האמנים שלמד בתור שוליה:

https://youtu.be/LVCusA2X_tI?long=yes

הקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel) בקריית הוותיקן נקראת על שם האפיפיור שבימיו נבנתה. מכאן שמה בלטינית "הקפלה של סיקסטוס".

באותה קפלה סיסטינית מתקיים אחת לכמה שנים טקס ה"קונקלווה" המסורתי, הוא טקס בחירת האפיפיור החדש. ה"קונקלווה" הוא כינוס מיוחד של מועצת הקרדינלים, החשמנים, שבוחרים את הכס הקדוש. בקפלה המפורסמת בציורי הקיר המרהיבים של גדולי האמנות מתכנסים לא פחות מ-115 קרדינלים בני פחות מ-80, הבאים מעשרות מדינות בעולם.

על החשמנים מוטל סגר והם מבודדים לחלוטין מהעולם שמסביב. אמצעים אלקטרוניים מיוחדים משבשים את התקשורת האלחוטית מהקפלה, הן כדי למנוע מגורמים מבחוץ להאזין למתרחש ב"קונקלווה" והן כדי להקשות על מי מהנוכחים בתוך הקפלה להדליף מידע אל מחוץ לה.

בתחילה עורכים הקרדינלים את ההצבעה הראשונה על זהות היורש החדש של האפיפיור. הם כותבים את שם הנבחר שלהם על פיסות בד, הנאספות לתוך גביע זהב. אם לא יושג הרוב הדרוש, יישרפו פיסות הבד יחד ויעלה מהקפלה עשן שחור, מה שמעיד מבחוץ שלא נבחר עדיין אפיפיור חדש.

אם לא יימצא מועמד שיגרוף לפחות שני-שלישים מהקולות, מי ש-77 קרדינלים יבחרו בו, הקרדינלים ימשיכו להיפגש ולשבת מדי יום לשיחות בדלתיים סגורות. הם ידונו שוב ושוב בסוגיות הקשורות בכנסייה, ישכנעו זה את זה וינסו להעריך ולהבין את מידת ההתאמה של המועמדים לתפקיד.

אם תוך 3 ימים לא ייבחר האיש, יושעה התהליך ליום אחד, מה שיאפשר לקרדינלים לדון ביניהם, להתפלל ולהרהר. אחרי ההפסקה הזו הם יחזרו להצביע. כך ימשיכו המצביעים ויערכו עד 4 הצבעות בכל יום. כל זה ימשיך, עד שיושג רוב לטובת אחד המועמדים, ייבחר אפיפיור חדש ויעלה עשן לבן שיודיע שיש נבחר.


הנה סרטון על תהליך בחירת האפיפיור:

https://youtu.be/4R-Gez_Rv30

האגדה מספרת שלפני שהוא התחיל לפסל אותו, ישב הפסל המפורסם מיכלאנג'לו במשך חודשים וחשב. הפטרון שמימן אותו חשב שהוא מתבטל על חשבונו. כששאל אותו למעשיו ענה לו מיכלאנג'לו בפשטות "אני עובד"...

ואכן, הפסל שנקרא "דוד" היה ליצירת אמנות מושלמת. הוא פוסל בתחילת המאה ה-16, בתקופת הרנסאנס ומציג את דמותו של דוד הצעיר, מי שלימים יהיה למלך ישראל, מחזיק בידו קלע, כשהוא יוצא לקראת גוליית הפלישתי.

"דוד" נוצר כסמל לעצמאותה של פירנצה, העיר האיטלקית הנודעת, בזמן ששלט בה בית מדיצ'י. "דוד" היה לאחד מהפסלים הידועים בעולם ובמיוחד לאחת היצירות החשובות של תקופת הרנסאנס.

המעניין שעל אף מושלמותו של "דוד", מיכלאנג'לו יצר את הפסל הנודע, כשהפרופורציות שלו אינן מדויקות בכוונה. הוא פיסל את הראש והכתפיים, כשהם גדולים יותר ביחס לשאר חלקי הגוף. הסיבה: מיכלאנג'לו רצה שמי שיעמוד אל מול הפסל הגבוה, יראה את חלקו העליון, הרחוק מעיני הצופה, בגודל דומה לזה של החלק התחתון של גופו.


הנה סיפורו המתורגם של הפסל דוויד של מיכלאנג'לו (מתורגם):

http://youtu.be/o9Kum_Jijdk


סרטון שמסביר על הפסל:

https://youtu.be/JypiUiXFl-I


סיפורו של האמן ופסלו המפורסם דויד:

http://youtu.be/_u8LDXhFzPo


סרטון אנימציה משעשע על מה שקורה כשדוד מתבייש בכך שהוא עירום:

https://youtu.be/7hzLVBKAXHo


והסבר מעמיק על היצירה:

https://youtu.be/-e16DmKH01s?long=yes

החל מהמאה ה-13 הייתה משפחת דה מדיצ'י (Medici) מהעיר פירנצה אחת המשפחות המשפיעות והחזקות ביותר באיטליה. משפחת האצולה, שהלכה וצברה כוח, בתחילה כמשפחת בנקאים עשירה ובהמשך גם כשליטי העיר הפוליטיים.

במשך מאות שנים, שלטה המשפחה החזקה בפירנצה ושיחקה תפקיד מרכזי בעליית העיר לגדולות. לא מעט בזכות מנהיגותה וכוחה של המשפחה הפכה פירנצה למרכז תרבותי וכלכלי.

אבל במאה ה-14, כשהייתה פירנצה לחלוטין בשליטת משפחת מדיצ'י, היו בניה של המשפחה העשירה כקורח לא רק למנהיגי העיר, אלא גם לפטרוני האמנות הידועים שלה. תחת שלטונם והיותם הפטרונים הגדולים של תקופת הרנסנס, הפכה פירנצה למקום המפגש של ציירים, פסלים, משוררים, פילוסופים ואמנים בכלל.

בכירי המשפחה תמכו בגדולי האמנים של תקופת הרנסאנס, הן אמנים מקרב ילידי העיר והן אמנים מוכשרים שקיבלו מהם עידוד ותמיכה, כדי לבוא לפירנצה וליצור בתחומה.

מהעיר יצאו אז ובהמשך שמות שיהפכו לגדולי האמנות ההיסטוריים - ביניהם ליאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו, בוטיצ'לי ודונטלו שיגיעו לפירנצה בחסות המדיצ'ים והיו לדמויות מרכזיות ברוח היצירה שהסעירה את פירנצה.

כך יצא שתחת שלטונם של המדיצ'ים בפירנצה, היא הפכה למרכז מטורף של אמנות ואדריכלות מעולים. כך גם נולדו יצירותיהם של האמנים המבריקים הללו ואחרים, כמו דנטה אליגיירי מחבר "הקומדיה האלוהית" והאופרה "דפנה", של המלחין ג'קופו פרי, ככל הידוע האופרה הראשונה בהיסטוריה והועלתה לראשונה בעיר פירנצה, בשנת 1598.

כל היצירות הללו ועוד המון אחרות נולדו בהזמנת או בתמיכת המדיצ'ים והאליטה של פירנצה, אך גם של הכנסייה ושל המדינה. הן הפכו את פירנצה לבירת האמנות העולמית של תקופת הרנסאנס.

גם ברתולומיאו כריסטופורי, ממציא הפסנתר ומי שגם נתן לו את השם "פורטה-פיאנו", היה בעצם האחראי על כלי הנגינה של משפחת מדיצ'י.

בזכות תהליך זה הפכה העיר לשם דבר, לא רק באיטליה - אלא באירופה כולה. במשך כחצי מילניום הטביעה משפחת מדיצ'י את חותמה על פירנצה, עד שפירנצה ירדה מגדולתה ואיבדה את עצמאותה.


הנה האמנות של פירנצה ואיך היא הושפעה מנפילת משפחת מדיצ'י (מתורגם):

https://youtu.be/o9Kum_Jijdk


תולדות משפחת מדיצ'י:

https://youtu.be/JddmL0l5ggE


מדיצ'י היא המשפחה שעיצבה את תקופת הרנסאנס:

https://youtu.be/IK_Hxj8YmAw


פתיח להרצאה על המדיצ'ים (עברית):

https://youtu.be/fi8XYvOuijY


פירנצה של היום:

https://youtu.be/BXNCmbfFm1w


פודקסט של הפרופסור הר סגור על לורנצ'ו מדיצ'י הוא לורנצ'ו המפואר (עברית):

https://youtu.be/DpoXmxo4dT4?long=yes


סרט תיעודי על המשפחה העשירה ותומכת האמנות:

https://youtu.be/4ZA0owuNM8I?long=yes


ועוד מהפודקסט של הפרופסור הר סגור על יריבויות בתוך משפחת מדיצ'י (עברית):

https://youtu.be/OIZ7qqZZVhg?long=yes

אמנות הציור בתקופת הרנסאנס (Renaissance Art) הביאה לציור את הריאליזם והרגש. כלומר, האמנים של הרנסאנס השתדלו תמיד להציג את דמות האדם ומושאי הציור בכלל, בצורה אמיתית כל הניתן, או במונח המקובל בעולם האמנות - בצורה ריאליסטית.

לשם כך הם השתמשו בשיטות חדשות, כמו המחשת העומק (פרספקטיבה) או החיקוי המדויק של האופן שבו האור הטבעי מוטל על דברים. ההתבוננות של ציירי הרנסאנס בעולם והחקר המתמיד שלו, אפשרו להם לתעד בציוריהם טוב יותר את המציאות.

ציירי הרנסאנס המרכזיים היו מיכאלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י ורפאל. בציוריהם הם ציירו דיוקנאות רבים של אנשים, נופים ותמונות שמתארות את סיפורי התנ"ך, אך הם עשו זאת באופן אחר לחלוטין מאמני ימי הביניים.

כי בעוד אמנות ימי הביניים לא ניסתה לדייק בייצוג המציאות והדגישה דווקא את הסמלים הדתיים של הנצרות, אמני הרנסאנס חזרו לריאליזם הקלאסי שאפיין את אמני העת העתיקה, אלו של יוון ורומי העתיקות, והחשיבו מאד את הקומפוזיציה, הסימטריה, הפרספקטיבה והאור.

ואכן, ההשפעות העיקריות על ציירי הרנסנס באו מאמנות יוון העתיקה ורומי העתיקה.


הנה אמני הרנסאנס:

https://youtu.be/ppgsOXjYZlE


סקירה על אמנות הרנסאנס דרך אמני התקופה הגדולים:

https://youtu.be/D4DC97SceTs


לצורך ציוריו, לאונרדו דה וינצ'י למד את האנטומיה של גוף האדם:

https://youtu.be/jMTJD5hTx4U


ג'וטו די בונדונה, שהיה גם אדריכל, השתמש בחלל והחל את השימוש בפרספקטיבה:

https://youtu.be/3siMvDQkhoE


והנה תכנית חינוכית על רפאל (עברית):

https://youtu.be/G5y0EmxFme0?long=yes

"בריאת האדם" (Creation of Man) הוא ציור של מיכלאנג'לו, מהאמנים הבולטים של תקופת הרנסאנס באיטליה. זהו אחד הציורים החשובים בתולדות האמנות. הציור הוא חלק מפרסקו - ציור קיר על טיח שעודו לח. בפרסקו הזה, שבקפלה הסיסטינית בוותיקן שברומא, נושאים שונים מספר בראשית ו"בריאת האדם" היא רק חלק קטן בו.

האלוהים מוצג בציור כאיש זקן ואנושי לחלוטין, בעל זקן לבן ועטוי בגלימה. אדם, שבצד שמאל של הציור, מוצג עירום לחלוטין וכמעט נוגע באצבעו של האל. העובדה שהידיים אינן נוגעות מעניקה מתח לציור ומשערים שהיא קשורה במזמור מימי הביניים, שבו ביקשו המאמינים שאצבעו של האל תעניק להם את כישרון הדיבור.


הנה סיפורם של בריאת האדם והקפלה הסיסטינית:

https://youtu.be/zrkuPpqgJkw


ניתוח ציור בריאת האדם באנגלית:

https://youtu.be/LfdT53zGQJM


ועוד על בריאת האדם שבקפלה הסיסטינית:

http://youtu.be/QVK04ORmKrE

בעבר נהגו לעשות חלוקה בשוק העבודה של שני סוגי אנשים, כאלה בצורת I, שהם מומחים קלאסיים (Hyper-specialists), בעלי ידע צר אך עמוק בתחום אחד ואנשים בצורת קו (-), מעין "גנרליסטים" שיש להם ידע רחב במגוון נושאים, אך הוא שטחי ומעניק להם מעט ידע על הרבה נושאים.

באנגלית אומרים על אנשים: "A jack of all trades is a master of none - but often better than a master of one". המשמעות היא שאם אדם עוסק בהרבה תחומים הרי שלא יהיה מומחה לכלום, אך יהיה טוב ממי שעוסקים רק בתחום אחד.


#למה M?
וכאן נולד מושג של "המוח בצורת M". צורת M באה מהעמודים האנכיים של ה-M שמייצגים את העומק והמצוינות בלפחות שניים או שלושה תחומים שונים. לעומתם, הקווים המחברים של האות M מייצגים את היכולת של הרב-תחומיים לחבר בין תחומים, לזהות דפוסים, דימיון ומתוך נקודות המפגש שמומחים רגילים יפספסו - לייצר חדשנות.


#הפולימאטים
המושג היום לאנשים כאלו הוא פולימאט, כלומר "אדם בעל מומחיות בתחומי ידע מרובים", אדם רב-תחומי, בעל ידע רב במגוון תחומים שונים. מקור המילה "פולימאט" בשפה היוונית בה "פולי" זה רב ו"מאתוס" פירושו לומד.

אגב, אחד היתרונות הבולטים של המוח הרב-תחומי של אנשי ה-M הוא ב"העברה רחוקה" (Far Transfer). היא באה לידי ביטוי ביכולת לקחת רעיון, עיקרון או פתרון מעולם תוכן מסוים וליישם אותו בצורה יצירתית בעולם תוכן אחר.

יש לאנשי M כאלה גם יכולות למידה מהירה במיוחד. מכיוון שהם רגילים להחליף תחומי עניין, הם מצוידים ב"שריר למידה" מאומן וחזק המאפשר להם לצלול לתוך נושא חדש ולשלוט בו במהירות.

ובעולם בו טכנולוגיות חדשות ו-AI מחליפים מקצועות שלמים, לאנשים רב-תחומיים שכאלו יש מידה של חסינות לשינויים. הם מסוגלים להמציא את עצמם מחדש ובקלות יחסית.


#ומה אתכם?
אם אתם פולימאטים שכאלה, אל תיפול רוחכם. ברור שיש מי שזורקים או רומזים לכם שאתם חובבים, מתפזרים או לא ממוקדים. אבל הפסיכולוגיה המודרנית כבר מזהה אתכם אחרת ורואה במה שאתם בונים משהו נדיר ומיוחד.

כנראה שלא נכנעתם לעולם שעומס המידע בו יצר מצב של פיצול אינסופי לתת תחומים, עולם שבו שורר אתגר קבוע של יותר מדי נתונים, שמומחה בו צריך לעבד ולפצל את הידע לתת-תחומים ספציפיים ונישתיים יחסית. בעולם כזה הפכה ההתמחות להתמקדות צרה בתת של התת-תחום האחד, לא פעם על חשבון רוחב יריעה או עניין של ממש בעבודה.

האי-מיקוד של פולימאט מודרני, לעומת זאת, מעניק רוחב יריעה וידע, מגדיל את הסקרנות, את יכולת הלמידה, השינוי והסיפוק מהבנה וקישור בין העולמות. הוא מחזק ומעודד גמישות קוגניטיבית, יכולת ליצור קשרים בין תחומיים, גם אם הוא לעתים מסוכן בצלילה לשטחיות או חוסר ידע מספיק ומאיים.

הפולימתים בעולם הופכים לא פעם למדענים וממציאים, גאונים ובעלי ידע, כישרון, סקרנות והעזה. ביניהם מונים בדרך כלל שמות כמו לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון, בנג'מין פרנקלין, סטיב ג'ובס ומיכלאנג'לו - כולם ועוד רבים אחרים שהצטיינו ביכולות-על, גילו והמציאו דברים מדהימים ויצרו יצירות והישגים מהגדולים בהיסטוריה.

אז אם רוב חבריכם בחרו בנושא או כיוון אחד וירדו לעומקו, המוח שלכם התאים את עצמו בשקט לעולם שמרגיש כמו רכבת הרים ומשתנה במהירות רבה. היא כל כך רבה עד שהתמחות יתר בימינו עלולה להסתבר למבוגרים כהרסנית ולצעירים - לסכנה מקצועית.

אז דעו שלא מעט מומחים רואים בתחומי עניין מרובים לא באג אלא סופר פיצ'ר. הם יכולים להתגלות כנשק הסודי שיקנה לכם כישורי הישרדות מקצועית בעולם ה-AI שהתרגש עלינו ואפילו הזדמנויות כנגד אבטלה.

ועדיין, בכל זאת המלצה - אמנם העולם יידע לתגמל שילובי נושאים וחיבורי תחומים ומיומנויות, על פני חוויות חד-ממדיות והתמחות בתנוך אוזן ימין של הרופאים המטאפוריים ההפוכים מכם. אבל יש לו דרישה אחת ויותר ממוצדקת - שלא תעזו להתמכר לרדיפה מתמדת אחרי התחלות חדשות של נושאים ופרויקטים ותתחילו לסיים פרויקטים ולמצות ככל האפשר את היכולות שצברתם - לפני שעוברים לדבר הבא.

בנו לעצמכם לפחות שלושת עמודי תווך תחומיים - עמוד ליבה אחד שיביא פרנסה, עמוד שני שיעצים וימלא אתכם ועמוד שלישי שיהפוך אתכם לייחודיים.

רשמו כל רעיון אחר ושמרו במעין "רשימה מאוחרת להמשך". התחילו בהתחייבות לעמוד אחד מיד וסגלו לעצמכם חשיבה של "תקופות". תחילה מתעמקים במיומנות א', שולחים פרויקטים, בונים הוכחות יכולת ומצוינות ואז מוסיפים את מיומנות ב' ובהמשך את מיומנות ג'.

אז זה בסדר ללכת אחרי הלב והסקרנות ולחיות עם הגיוון, אבל רק אם מפסיקים לרדוף אחרי עוד ועוד התחלות חדשות ומתחילים לסיים ולחבר פרקים זה לזה.


מיהם הפולימאטים?

https://youtu.be/r0rgvwtWqh8


הנה אנשים עם מוח בצורת M:

https://youtu.be/LACxHY9rFZ8


הסבר לאנשים בעלי המון תחומי עניין:

https://youtu.be/BICImF8Ndzo


אתם כאלה? - יתכן שיש לכם עתיד נהדר:

https://youtu.be/LPRmJU5vpEs


התכונה הזו היא כן שיגור ליצירתיות:

https://youtu.be/ZiI5tEwUZbE


מעניין אתכם? - נסו לאמץ כמה כללים:

https://youtu.be/At8bSOlruXk


סרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:

https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E


והדרכה למעוניינים להיות פולימאטים:

https://youtu.be/_HhiYify3Bo?long=yes

"בריאת האדם" הוא ציור של מיכלאנג'לו, מהאמנים הבולטים של תקופת הרנסאנס באיטליה. זהו אחד הציורים החשובים בתולדות האמנות. הוא חלק מפרסקו - ציור קיר שמציירים על טיח כשהוא עדיין לח.

בפרסקו הזה, שנמצא בקפלה הסיסטינית בוותיקן שברומא, מה שיכול להיחשב כקודש הקודשים של הנצרות הקתולית בוותיקן, מצוירים נושאים שונים מספר בראשית.

ציור "בריאת האדם" הוא רק חלק קטן מהפרסקו רב הציורים שבמבנה המיוחד כל כך הזה.

האלוהים מוצג בציור כאיש זקן ואנושי לחלוטין, בעל זקן לבן ועטוי בגלימה. אדם, שבצד שמאל של הציור, מוצג עירום לחלוטין וכמעט נוגע באצבעו של האל. העובדה שהידיים אינן נוגעות מעניקה מתח לציור ומשערים שהיא קשורה במזמור מימי הביניים, שבו ביקשו המאמינים שאצבעו של האל תעניק להם את כישרון הדיבור.

אבל הסוד האמיתי שהגאון שתל בקפלה הסיסטינית מצוי בציור "אדם וחווה". בספר בראשית מעולם לא נכתב שאדם וחווה התפתו לאכול את התפוח האסור. שם נכתב בפירוש על "פרי".

אבל המתרגם הנוצרי של התנ"ך, אי-שם במאה ה-4 לספירה, תרגם למילה malus, שיש לה שתי משמעויות. מצד אחד פירושה "תפוח" ומצד שני היא גם קשורה ב"רע" (Evil). הוא ודאי אהב את כפל המשמעויות של המילה והכניסה בגדול אל תרגום ספר "בראשית" שבברית החדשה של הנצרות.

מיכלאנג'לו, אמן שלא פעם טמן ביצירותיו "הפתעות", מעין איסטר-אגס, ביצי פסחא של תקופתו, עשה זאת גם פה. בציור שכאן, במקום התפוח המקובל בנצרות הוא הכניס לידו של אדם תאנה דווקא.


הנה סיפור הסוד שבציור המפורסם:

https://youtu.be/-sYiW49wOuM