כיצד למדו השוליות בימים עברו?
בימי הביניים הוכשרו ילדים מהערים, בני המעמד הבינוני, ללמוד מקצוע. אבל את המקצוע הם לא למדו בבית הספר אלא אצל בעל מקצוע מבוגר, כעובדים שלו.
על פי סיכום של הוריו עם בעל מקצוע או אמן, הנער התקבל לעבוד אצלו כשוליה (Apprentice). הוא עבד בשירות המקצוען, מבלי לקבל שכר. המעניין היה שלא זו בלבד שהשוליה לא קיבל שכר, אלא שלרוב דווקא הוריו הם ששילמו לבעל המקצוע על הידע שהקנה לבנם וכך הם נהגו לממן את לימודיו.
כך עבד הנער ולמד במשך שנים את רזי המקצוע. הוא עשה זאת עד שהגיע לשלב בו יכול היה להתחיל ולעבוד כאיש מקצוע לכל דבר או כאמן. בהמשך הפכו הטובים שבהם למאסטרים, מי שהם עצמם יאמנו או יהיו מנטורים של צעירים, שוליות מהדור הבא.
בתקופת הרנסאנס שהחלה באיטליה של סוף המאה ה-14 הגיעה שיטת השוליה להצלחה מסחררת. זה התבטא גם בהכשרתם של האמנים הגדולים של התקופה ולמעשה כמה מגדולי האמנות בכלל. הם למדו מאמנים גדולים שבסדנה שלהם הם עבדו.
חלק מכשרונם של אמני התקופה והבנתם המדהימה בטכניקות של האמנות נבעה מהעובדה שהם נדרשו להעתיק או ליצור בדומה ליצירות הגדולות ביותר של המנטור שלהם, האמן שבחסותו וממנו הם למדו.
כך נוצרו בתקופת הרנסנס הישגים אמנותיים ואדריכליים רבים. מי שנחשב לאחד מראשי הרנסנס ומגדולי הציירים בכל הזמנים, לאונרדו דה וינצ'י, היה אחד מאותם שוליות שלמדו תוך כדי עבודה אצל אמן גדול וותיק וכך גם שאר גדולי האמנות כמו מיכלאנג'לו ורפאל.
בימי הביניים הוכשרו ילדים מהערים, בני המעמד הבינוני, ללמוד מקצוע. אבל את המקצוע הם לא למדו בבית הספר אלא אצל בעל מקצוע מבוגר, כעובדים שלו.
על פי סיכום של הוריו עם בעל מקצוע או אמן, הנער התקבל לעבוד אצלו כשוליה (Apprentice). הוא עבד בשירות המקצוען, מבלי לקבל שכר. המעניין היה שלא זו בלבד שהשוליה לא קיבל שכר, אלא שלרוב דווקא הוריו הם ששילמו לבעל המקצוע על הידע שהקנה לבנם וכך הם נהגו לממן את לימודיו.
כך עבד הנער ולמד במשך שנים את רזי המקצוע. הוא עשה זאת עד שהגיע לשלב בו יכול היה להתחיל ולעבוד כאיש מקצוע לכל דבר או כאמן. בהמשך הפכו הטובים שבהם למאסטרים, מי שהם עצמם יאמנו או יהיו מנטורים של צעירים, שוליות מהדור הבא.
בתקופת הרנסאנס שהחלה באיטליה של סוף המאה ה-14 הגיעה שיטת השוליה להצלחה מסחררת. זה התבטא גם בהכשרתם של האמנים הגדולים של התקופה ולמעשה כמה מגדולי האמנות בכלל. הם למדו מאמנים גדולים שבסדנה שלהם הם עבדו.
חלק מכשרונם של אמני התקופה והבנתם המדהימה בטכניקות של האמנות נבעה מהעובדה שהם נדרשו להעתיק או ליצור בדומה ליצירות הגדולות ביותר של המנטור שלהם, האמן שבחסותו וממנו הם למדו.
כך נוצרו בתקופת הרנסנס הישגים אמנותיים ואדריכליים רבים. מי שנחשב לאחד מראשי הרנסנס ומגדולי הציירים בכל הזמנים, לאונרדו דה וינצ'י, היה אחד מאותם שוליות שלמדו תוך כדי עבודה אצל אמן גדול וותיק וכך גם שאר גדולי האמנות כמו מיכלאנג'לו ורפאל.
קישורים מצורפים:
